![]() ![]() |
|
|
|
העדותה רפס – שדוחה יניד |
|
חודש טבת הוא העשירי במניין החודשים שאנו מונים מניסן, וכך הוא נקרא במקרא – 'החודש העשירי'. השם 'טבת', כשמות שאר החודשים, עלה עם ישראל מבבל, והוא .'תבט שדוח אוה ,ירישעה שדוחב' :(ב קרפ) רתסא תליגמב רכזנ ראש חודש טבת, פעמים הוא של יום אחד ופעמים של שני ימים, שהרי כבר נאמר כי |
|
רעצ לש שדוח |
|
בחודש טבת שלוש תעניות זו אחר זו, על שלוש פורעניות שבאו על ישראל בימים שמונה, תשעה ועשרה בטבת. התעניות של ח' וט' בטבת נקראות תעניות צדיקים, ואין מתענים בהן אלא יחידים בלבד; ואילו התענית של עשרה בטבת – תענית לכל .רוביצה בשמונה בו, תענית צדיקים, שבו תורגמה התורה ליוונית על פי גזרת תלמי מלך יוון, בתשעה בו, תענית צדיקים, שבו מתו עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה, שהעלו את בעשרה בו, תענית ציבור, שבו סמך נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור |
|
תינעת יניד |
|
התעניות של צום גדליה, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, וכן תענית אסתר, מותרים ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל וכו'. אינם אסורים בדברים אלה אלא יום כיפור ותשעה באב בלבד. אבל לרחוץ את הפה במים בשחרית – אסור בכל תענית ציבור. ובמקום צער יש להתיר, וייזהר שלא יבלע. וכל שכן שאסור לקחת בפה שום מאכל, אפילו לטעימה בלבד ועל מנת לפלוט אחרי כן. חולה, אף על פי שאין בו סכנה, וכן המעוברות והמניקות שהתענית קשה עליהן, וכן מקילים בתענית אסתר, שהיא מנהג, יותר מבארבעת הצומות שהם מצוות עשה כל הצומות שהם לאבל על חורבן בית המקדש עתידים להיבטל לימות המשיח. ולא נהוג בקהילות ספרד, שבשבת קודם עשרה בטבת וכן בשבת שקודם שבעה עשר |
|
רוביצ תינעתב הליפתה |
|
בתענית ציבור, אם יש בבית הכנסת עשרה (ויש אומרים: שבעה) שמתענים ומשלימים, אומר שליח הציבור בשחרית ובמנחה 'עננו' לאחר שסיים ברכת 'ראה נא בעניינו' וקודם שהתחיל 'רפאנו' (סימן לדבר: 'ה' צורי וגואלי' [תהלים יט] וסמוך לו: 'יענך ה' ביום צרה'), וקובע את 'עננו' ברכה לעצמה ומסיים בה: 'ברוך אתה ה' העונה (לעמו ישראל) בעת צרה'. ושאר כל אדם אומרים אותה ב'שמע קולנו', ואינו מסיים אותה בברכה לעצמה אלא מסיים 'בכל עת צרה וצוקה'. הכוהנים נושאים כפיהם במנחה של תענית ציבור. היה שם כוהן אחד בלבד ואין בשחרית אומרים סליחות בתענית ציבור, וקוראים בתורה בפרשת 'ויחל' בשחרית |
|
יום הקדיש הכללי |
|
הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת כיום לאמירת קדיש, לכל מי שקרוביו נרצחו בשואה ויום מותם אינו ידוע. |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]()
|







