|
לָמָּה נָפְלוּ פָּנֶיךָ, דָּוִד מַלְכִּי?
מַדּוּעַ זֶה עָטִיתָ אֵבֶל נְהִי וּבְכִי?
אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ לָקַחְתִּי, הו עַבְדִּי
הַכִּבְשָׂה שֶׁלּו הָיְתָה כְּבֵן יְחִידִי
הֵן חִידות יאמְרוּ שְׂפָתֶיךָ, דָּוִד מַלְכִּי!
הַסְבֵּר נָא לִי דְּבָרֶיךָ, הוצִיאֵנִי מִמְּבוכִי.
וְאותו שָׁלַחְתִּי אֶל הַתּפֶת, הו עַבְדִּי
בְּדַרְכּו, עָלָיו אָמַרְתִּי הֶסְפֵּדִי
מַדּוּעַ זֶה תַּלְאֵנִי, דָּוִד מַלְכִּי?
דַּבֵּר נָא וְתַרְגִּיעַ אֶת מחִי.
הֵן אִשְׁתּו יָפָה, בַּת-שֶׁבַע, הו עַבְדִּי
עָלֶיהָ יַחְוִיר כָּל תַּכְשִׁיט וַעֲדִי
הַתְדַבֵּר עַל הַחִתִּי, דָּוִד מַלְכִּי?
טוב כִּי מֵת בְּלא עִתּו, לִפְנֵי קַנְּחִי
אֶת דָּמו עַל הָאָרֶץ מִיָּדִי
וְאֵדַע זאת רַק אֲנִי לְבַדִּי
הֵן שִׁכּור הָיָה כְּלוט, דָּוִד מַלְכִּי
וּזְכֻיּות בּו לא מָצָאתִי, מִדֵּי הָפְכִי
אֶת עֲוונותָיו בְּמַחְשַׁבְתִּי, עַד סָלְדִי
וְאָקוּץ בּו בְּכָל מְאדִי
הֲגַם אַתָּה יָדַעְתָּ, עֶבֶד כִּי
בְּכָל לַיְלָה, מִדֵּי שָׁפְכִי
אֶת נַפְשִׁי – שְׁמַעְתִּיהָ בּוכָה, הו עַבְדִּי
לְמַה שֶּׁהוּא עָשָׂה לָהּ אַתְּ עֵדִי
וּמָתַי זאת הֵבַנְתָּ, דָּוִד מַלְכִּי?
מָתַי יָדַעְתָּ אֶת אֵדַע אָנכִי?
בְּהַשְׁקִיפִי מִגַּג אַרְמונִי, הו עַבְדִּי
אֶת הַחֲבּוּרות רָאִיתִי, בַּמְּרומִים סַהֲדִי
צֵא וּזְעַק זאת בָּרְחובות, דָּוִד מַלְכִּי,
עַל כִּי מִשּׁוּם כָּךְ עָשִׂיתָ לו הֲכִי!
וּמִי יורֶה תְּשׁוּבָה לְיִשְׂרָאֵל, הו עַבְדִּי?
מוּטָב הוּא הַשּׁותֵק לְדִידִי
וּמָתַי יָדַעְתָּ זאת, דָּוִד מַלְכִּי?
וּמִי יאמַר לָהֶם, לִמְנוּחַיְכִי?
בְּנִי הַגּואֵל יאמַר, הו עַבְדִּי
זֶה אֲשֶׁר יָבוא תַּחַת יַלְדִּי
|
