המבחן הארצי בספר ויקרא – התשס"ב

מאי 5, 2010 · בית


המבחן הארצי בספר ויקרא – התשס"ב


!הרקי הדימלת ,רקי דימלת


!בישהל שרדנ התאש המ לע קר הנעו תולאשה תא בטיה ארק
נסח את תשובותיך בקיצור, בבהירות ובכתב קריא.
שים לב: העתקה של דברי פרשן איננה נחשבת תשובה!
.היכרדב תכלל לדתשמו הרות דמולה יתד רפס-תיב דימלתל האיכ ,הניחבה רהוט לע אנ דפקה
אנו מאחלים לך הצלחה, הן במבחן זה והן במבחנים הנכונים לך בעתיד.


:שומישב רתומה רזע-רמוח

.תולודג תוארקמ – ארקיו שמוח .1
.2תנ"ך שלם.

תורצק תולאש – 'א קרפ



עליך לענות על 6מתוך 7השאלות בפרק זה ( 6נקודות לכל שאלה).



1 הלאש


עיין בפרק י', פסוקים ט"ז-כ!


מדוע קצף משה על אלעזר ואיתמר בני אהרן?

כיצד מסביר אהרן למשה את התנהגותם?


הבושת



2 הלאש


(א"י קרפ)מאכלות אסורים



עיין בפסוקים כ"ו ו-ל"ט!


הסבר מדוע מציינת התורה גם בפסוק כ"ו וגם בפסוק ל"ט שנבלת בהמה מטמאה?

עיין בפסוק מ"ה!


מהו הקשר בין העובדה הנזכרת בפסוק שה' העלה את ישראל ממצרים לבין הציוויים על מאכלות
אסורים? העזר בפירושו של ראב"ע (מהמילים "וטעם כי אני ה'")!

הבושת



3 הלאש


עיין בפרק ט"ז!



"דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש…" (פסוק ב').


צטט מהמשך הפרק את הפסוק אשר בו נזכר באיזה עת כן יכול אהרן לבוא אל הקודש!

בענן אראה על הכפרת"יכ…"

עיין בפירושו של רש"י לביטוי זה!

על איזה ענן מדבר הכתוב לפי פשוטו?
ועל איזה ענן לפי מדרשו?
?וטושפ יפל "יכ" הלימה לש השוריפ המ
?ושרדמ יפל השוריפ המו

הבושת



4 הלאש


פרק י"ט, פסוקים לב-לו



עיין בפסוק ל"ב ובפירושו של רש"י; בדברי הגמרא (קידושין לג:) דלהלן:

ר' שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח (את הציבור, אם יכול ללכת בדרך אחרת),
תלמוד לומר: "ויראת מאלוקיך" (ולכן סמך "ויראת" ל"זקן)".

אל מי מופנה הציווי "ויראת מאלוקיך" לפי רש"י?
?ארמגבש השרדה יפל הנפומ ימ לאו


(ה"ל קוספ) "טפשמב לוע ושעת אל"

עיין בפירושו של רש"י (לפסוק ל"ה) ובפירושו של ראב"ע (פסוק ל"ד)!

מהו הקושי שהם באים ליישב?
?י"שר יפל ונקוספב יוויצה הנפומ ימ לא
?ישוקה תא בשיימ אוה דציכ

?ע"באר יפל ישוקה הנפומ ימ לא
?ישוקה תא בשיימ אוה דציכ


הבושת



5 הלאש


פרק כ"ג, פסוקים ל"ט-מ"ד



עיין בפסוק ל"ט ובפירושו של רש"י!


על-פי הכתוב בפסוק, קובע רש"י: "מכאן שנצטוו לעבר את השנה".
מאלו מילים של הפסוק מסיק רש"י את קביעתו?
!דציכ רבסה

עיין בפסוק מ"ד ובדברי רמב"ן!


?לארשיל 'ה ידעומ תא רמא השמש הרותה השיגדמ עודמ
:ן"במר יפל
:וניתובר יפל

הבושת



6 הלאש


עיין בפרק כ"ד, פסוקים י'-ט"ז!


!ב"י קוספל י"שר לש ושוריפב רזעה ?לארשיל העודי התיה אל ללקמל רשקב הכלה וזיא

לשם מה סומכים השומעים את ידיהם על ראש המקלל? העזר בפירושו של רש"י לפסוק י"ד! (1)

?הז יוטיב זמור שנוע הזיאלו (ו"ט קוספ) "ואטח אשנו" ללקמה לע רמאנ הרקמ הזיאב (2)

!י"שר לש ושוריפב רזעה
:הרקמה
:שנועה

הבושת



7 הלאש


עיין בפרק כ"ו, פסוקים ג'-י"ג!



בפסוק ח' כותב רש"י: "אינו דומה מועטים העושין את התורה למרובים העושין את התורה".


?וז הנקסמל י"שר עיגמ דציכ רבסה

עיין בפסוק י"ג!


מהו הקשר בין העובדה הנזכרת בפסוק שה' הוציא את ישראל ממצרים לבין הדברים הנזכרים
בפסוקים הקודמים (ג'-י"ב)? העזר בפירושו של רש"י!

הבושת


תופיקמ תולאש – 'ב קרפ



עליך לענות על 2מתוך 3השאלות בפרק זה ( 18נקודות לכל שאלה, 6נקודות לכל סעיף).



8 הלאש


עיין בפרק ה', פסוקים כ'-כ"ו!


כתוב בלשונך מהו המקרה שבו עוסקת התורה בפסוקים כ'-כ"ב?


עיין בפירושו של רש"י לפסוק כ"א בד"ה "נפש כי תחטא"!


אלו מילים מהפסוק בא רבי עקיבא לפרש?
מיהו השלישי ביניהם שעליו מדבר רבי עקיבא?
מהו ההבדל המצוין בדברי רבי עקיבא בין פיקדון לבין הלוואה בעניין שבו עוסק הקטע?
מה הם שלושת הדברים שצריך לעשות מי שחטא בחטא הנזכר בקטע ובא לחזור בתשובה?

הבושת



9 הלאש


תבשה תווצמ


בספר ויקרא עוסקת התורה בציוויים הקשורים בשבת בכמה מקומות.
עיין בפרק י"ט, בו נזכר פעמיים ציווי על שמירת שבת!


מה הם 2העניינים שאליהם נסמך הציווי על שמירת שבת?
אלו הלכות נלמדות מהסמיכות בכל מקום לפי דעת רש"י?
בפרק כ"ג, נסמך הציווי על שמירת שבת לציוויים על המועדות. (1)

מהו ההבדל ההלכתי בין ציווי השבת לציוויים שבשמירת המועדות?
?תוכימסהמ תאז לכב י"שר קיסמ הנקסמ וזיא (2)


!ז"ט קוספב ן"במרבו איה תבש ה"דב ונרופס עיין בפרק כ"ג, פסוק ה' וב


מדוע צריכה התורה להבליט "שבת היא לה' בכל מושבותיכם"?
:ונרופס יפל
:ן"במר יפל

הבושת



10 הלאש


עיין בפרק כ"ה, פסוקים י"ד-י"ח!

פסק את דברי רש"י שלפניך! (נקודה, פסיק, מרכאות, סימן שאלה)

"לפי פשוטו כמשמעו ועוד יש דרשה מנין כשאתה מוכר מכור לישראל חברך ת"ל:ורכמת יכו – ד"י
וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך ת"ל או קנה מיד עמיתך

כמה ציוויים יש בפסוק י"ד לפי הפשט ומה הם?
כמה ציוויים יש בפסוק י"ד לפי הדרש ומה הם?

(ז"י קוספ) "ותימע תא שיא ונות אלו"


?י"שר יפל הז קוספב הרותה תקסוע רוסיא הזיאב (1)

?וטושפכ קוספה תא שרפל אלש י"שר תא איבמ המ
לפי רש"י, מהו הדמיון של הציווי בפסוקנו לציווי "ולפני עור לא תתן מכשול" (י"ט, י"ד)?(2)


"ויראת מאלוקיך כי אני ה' אלוקיכם" (פסוק י"ז)


מדוע נזקקת התורה להזהיר כאן "ויראת מאלוקיך" לפי רש"י?
מה מוסיפה התורה באמרה "כי אני ה' אלוקיכם" בלשון רבים לפי ספורנו?


הבושת


פרק ג' – ביאורים


עליך לענות על שתי השאלות שבפרק זה. שים לב להנחיות המופיעות בראש כל שאלה!



11 הלאש


י"שר יפ-לע תיתכלה תועמשמ


מתוך 7הסעיפים הבאים ( 3נקודות לכל סעיף):6 לע הנע

:(ג ,'א) "ונוצרל ותוא בירקי"

:(ד ,'ה) "םיתפשב אטבל עבשת יכ שפנ וא…"

:(ו ,ז"ט) "ול רשא "והקריב אהרון את פר החטאת

:(גכ ,א"כ) "ישדקמ תא ללחי אלו"

"לא תקיפו פאת ראשכם" (י"ט, כז):

"כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו" (כ"ד, כ):

"וקדשתם את שנת החמישים" (כ"ה, י):


הבושת



12 הלאש


ביטויים ומושגים



באר 5מתוך המושגים הבאים ( 2נקודות לכל מושג):

:(תונברקב) הכלוה

קדשים קלים (תן דוגמה):

:רזב הרשכ הטיחש

שבת הארץ:

מנחת ביכורים:

הכהן המשיח:

:טקל

הבושת



דגם תשובות למבחן הארצי בספר ויקרא – התשס"ב


1 הבושת

משום ששרפו שעיר החטאת ולא אכלו מבשרו, כדין.

אהרן טוען שכיון שבניו מתו היום הם כולם אוננים ולכן אסור להם לאכול בקדשים.


האבה הלאשה



2 הבושת

.הרוהט המהב תלבנב קסוע ט"ל קוספ וליאו ,האמט המהב תלבנב קסוע ו"כ קוספ

הקשר הוא שה' העלה את ישראל ממצרים כדי להיות להם לאלוקים וזה אפשרי רק אם

ישראל יהיו קדושים, וכדי להיות קדושים, עליהם להיבדל ממאכלות אסורים.


האבה הלאשה



3 הבושת

"והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש".

בעמוד הענן המציין הופעת השכינה.

לפי פשוטו מדובר בענן הקטורת
ללגב ,ירה = וטושפ יפל – יכ
כי – לפי מדרשו = כי אם, אלא


האבה הלאשה



4 הבושת

לכל אדם מישראל.

.ןקזל
תוליפכה

לכל אדם / הציווי בפסוק ל"ה אינו עוסק במשפט אלא ביושר במסחר.
לדיינים / כאן מופיע ציווי מיוחד לדיינים שלא לעשות עוול במשפט לגרים.


האבה הלאשה



5 הבושת

באספכם את תבואת הארץ.

התורה קובעת שסוכות צריך לחול בחודש השביעי בזמן אסיף התבואה ואם לא יעברו את
השנים, לא תמיד יהיה האסיף בחודש השביעי.
העניינים שבתחילת פרשת אמור נאמרו רק לאהרן ובניו כיון שנגעו בעיקר :ן"במר

לכהנים, אבל פרשת המועדות נאמרה לכל ישראל.
התורה מלמדת אותנו שמשה לימד את ישראל את ענייני המועדים בעיתוי של :וניתובר

המועדים השונים – של פסח בפסח וכו'.


האבה הלאשה



6 הבושת

לא ידעו אם המקלל חייב מיתה.

ותללק תא ועמשש הלא אלו ותתימב השעמל בייח ומצעב אוהש ול רמול ידכ (1)

והעידו על כך.
.תרכ / הארתה התיה אל רשאכ (2)


האבה הלאשה



7 הבושת

התורה אומרת ש- 5מישראל ירדפו מאה מהאויבים. לפי חשבון זה צריכים מאה

מישראל לרדוף אלפיים. ואילו בתורה כתוב שמאה מישראל ירדפו רבבה?!
הקשר הוא שהעובדה שה' הוציא את ישראל ממצרים מוכיחה שיש לו היכולת לעשות

הכל ולכן ישראל צריכים להאמין שכל מה שהובטח להם, יוכל להתקיים.


האבה הלאשה



8 הבושת

המקרה הוא אדם שכפר והכחיש בשקר שנמצא אצלו ממון של חברו ונשבע על כך

.רקש תעובש
ר' עקיבא מפרש את המילים "ומעלה מעל בה'".

"השלישי שביניהם" הוא כינוי לה'.
ההבדל בין פיקדון לבין הלוואה בענייננו הוא שפיקדון אדם מפקיד בדרך כלל בלי עדים
(שיכולים להוכיח שהפקיד) לבין הלוואה שנעשית בדרך כלל עם ראיות על ההלוואה כמו עדים
.חקלש המ תא ריזחהל (1

לשלם חמישית נוספת (2

להביא קרבן אשם (גזלות).ו שטר.(3

האבה הלאשה



9 הבושת

נסמכת למורא אב ואם. ההלכה הנלמדת מן הסמיכות היא שאסור להישמע לאב (1)

אם אומר לבנו לחלל את השבת.
נסמכת למורא מקדש, ההלכה הנלמדת היא שאין בניין בית המקדש דוחה שבת.(2)

בשבת אסורה עשיית כל מלאכה ואילו במועד מותר לעשות מלאכת אוכל נפש וכן מותר

.דבאה רבדב הכאלמ תושעל
בשחנ – רומח תוחפ אוהש תורמל – דעומה תא ללחמש ימש איה תוכימסהמ י"שר לש הנקסמה
וליאכ בשחנ – רומח תוחפ אוהש תורמל – דעומה תא שדקמש ימו .תבשה תא לליחש וליאכ
קיים את השבת.
: כדי לומר שבכל מקום יש לשמור שבת לפי הזריחה והשקיעה שבכל ונרופס יפל

מקום ומקום.
"בכל מושבותיכם" בא למעט ולומר שרק בכל מושבותינו אנו מצווים לשמור :ן"במר יפל

שבת, אבל במקדש הותרו כמה מלאכות לצורך הקרבת הקרבנות.


האבה הלאשה



10 הבושת

: "לפי פשוטו כמשמעו [.] ועוד יש דרשה: מנין כשאתה מוכר מכור ורכמת יכו – ד"י

לישראל חברך [?] ת"ל "וכי תמכרו ממכר…" "לעמיתך" מכור [,] ומנין שאם באת לקנות
[,] קנה משיראל חבריך [?] ת"ל "או קנה מיד עמיתך".
."ויחא תא שיא ונות לא" דחא יוויצ קר שי טשפה יפל
לפי הדרש יש בתחילת הפסוק ציווי להעדיף במכירה וקנייה אדם מישראל, ובסוף הפסוק
ציווי נוסף על אונאת דברים.
בפסוק זה התורה עוסקת באונאת דברים.(1)

רש"י מפרש כך משום שאונאת ממון נזכרת כבר בפסוק י"ד.
הדמיון הוא לציווי "לפני עור לא תתן מכשול". בשני המקומות יש ציווי שלא לתת עצה (2)

.תנגוה הניאש
התורה אומרת "ויראת מאלוקיך" – משום שנתינת עצה שאינה הוגנת, היא דבר המסור

ללבו של אדם בלבד. התוספת בלשון רבים היא כדי לומר שאיסור אונאה הוא גם על המוכר
וגם על הקונה.


האבה הלאשה



11 הבושת

אדם שיתחייב להביא קרבן, כופין אותו להביא עד שיאמר שהוא מסכים.

.הפקת הניא בלבש העובש .הפב איהשכ קר הלח העובש

הפר צריך להיות מרכושו הפרטי ולא משל הציבור.

כהן בעל-מום שעבד במקדש, עבודתו פסולה.

לא לספר את שער הראש סביב סביב תוך הורדת פאת הראש.

אדם שהזיק לחברו, צריך לשלם לו.

בתחילת שנת היובל, על בית דין הגדול להצהיר שהשנה מקודשת.


האבה הלאשה



12 הבושת

העברת הדם של הקרבן אל המזבח.

שלמים, קרבן פסח, בכור.

שחיטה כשרה גם על ידי ישראל.

.הטימשה תנש

.השדחה האובתהמ רמועה תחנמ

כהן גדול.

שיבולים שנפלו בזמן הקציר.