ש"י עגנון בבית הספר היסודי

מרץ 4, 2015 · מאת מאיר וויל · החינוך, 1965 · החינוך

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫תוכן‬

‫הענינים‬

‫טיין ביצירתי של ש"י טגבין‬
‫עמוד‬

‫צביון הלשון ב"אגדת הסופר" ‪ -‬זושא שפ'רא‬
‫"עם כניסת היום" לש"י עגנון ‪' -‬עקב בהט‬

‫‪113‬‬
‫‪121‬‬

‫‪.‬‬

‫דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" ‪ -‬חב'בה 'ונא'‬

‫‪128‬‬

‫שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" ‪ -‬ד"ר 'עקב מנצור‬
‫דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין ‪ -‬נחמה נ'ר‬

‫‪135‬‬
‫‪143‬‬

‫למהות השתיקה של גבירי עגנין ‪ -‬דב לנדאו‬

‫‪147‬‬

‫הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ‪' -‬וסף שה‪-‬לבן‬

‫‪152‬‬

‫מדרש‪-‬עגנון ‪' -‬שראל‬

‫מ‪,‬‬

‫תא‪-‬שמע‬

‫מעשה במטרוניתא אחת ‪ -‬ד'נה שטרן‬

‫‪155‬‬
‫‪163‬‬

‫‪.‬‬

‫ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין‬
‫ש"י עגנון בביה"ס היסידי ‪ -‬מא'ר ו"ל‬

‫‪172‬‬

‫יצירות עגנון בביה"ס התיכון ‪ -‬אשר א‪ ,‬ר'בל'ן‬

‫‪179‬‬

‫‪186‬‬

‫העמקה בלשון סיפורי עגנון ‪' -‬ונה פרנקל‬
‫מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן‬

‫להיראת יציריתיו ‪' -‬הודה פר'דלנז'ר‬
‫הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין ‪ -‬מלכה שקד ‪.‬‬

‫‪195‬‬
‫‪199‬‬

‫עגנון ושיגרת הוראת הספרות ‪ -‬מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל‬

‫‪207‬‬

‫על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית ‪ -‬ד"ר ל'און ס‪ ,‬פרץ‬

‫‪213‬‬

‫החיביך בתפיצית‬

‫אשליות ‪ – … 1‬דוד הרין‬

‫‪218‬‬

‫שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס‪-‬איירס ‪ -‬נפת?" 'עקב הבר‬

‫‪222‬‬

‫ארץ‪-‬ישראל בתקופת המקרא‬

‫‪224‬‬
‫סקירת ספרים‬

‫מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" ‪ /‬אהובה רון ;‬
‫ידע"עם של עדות המזרח ‪ /‬דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך ‪ '/‬רו ‪'1‬פול]' ;‬
‫‪227‬‬

‫"דיני חינוך" לרות סטנר ‪ /‬דוד אלו]'‬

‫הצ'ור'ס בחוברת‪ ,‬מעשה 'ד' דן ארנון‪ ,‬הועתקו מטפרן של ח‪] ,‬מל'ד ודיר צ‪ ,‬דנ'‪1‬‬

‫"אצות"'ס ב'שראלי‪ ,‬הק'בוץ המאוחד‪ ,‬תשכ‪N‬ה‪ ,‬ברשות המחברות‪ ,‬ועל‬
‫להן תודת המערכת‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כד‬

‫נתונה‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫דרכי הורא ה בסיפורי ש"י עגנוו‬

‫‪I‬‬

‫מאיר וויל‬

‫‪l‬‬

‫שייי עגנוו בביהייס היסודי‬

‫היכודי‬

‫חיים של ‪:":‬ארם‪ ,‬הקרוב לנו כאדם‪ ,‬וע"י כך קונים‬

‫שקלו נכונה בהחלטתם לכלול בתוכנית ללשון‬

‫הלומדים ראיית אדם באכפקלריה רבגונית‪ .‬הור‪-‬‬

‫מחבר‬

‫תוכנית‬

‫הלימודים‬

‫ל ביה"כ‬

‫וכפרות פרקי עגנון‪ ,‬פרקים מעולם היצירה הרב‪-‬‬

‫את עגנון הזדמנות היא לנו להביא את חניכינו‬

‫גוני ו‪'.:.‬ל ש"י עגנון‪ ,‬שיכילו צורות כפרותיות‬

‫במגע עם כפרות גדולה‪ ,‬טובה ועמוקה‪ .‬אי‪ i‬כפק‬

‫אגדות ונזעשיות‪ ,‬כיפורים קצרים וארו‪-‬‬

‫שחינוכם הכפרותי ‪1t-.‬ל ילדינו פגום במידה רבה‬

‫ועוך‪.‬‬

‫משום ו‪1.‬זאנו מגדלים אותם על כפרות קש וגבבא‪,‬‬

‫ולמעשה כלולים ב‪,‬זוכנית כמה מכיפורי עגנון‬
‫בכל אחת מכיתות ה‪-‬ח ‪ .1‬אולם כבר בתוכנית‬

‫בזמן שהילד‪-‬החניך נצרך לכפרות ממש‪ .‬הילד‬

‫שונות ‪:‬‬
‫כים‬

‫יותר‪,‬‬

‫תיאורי‬

‫הווי‬

‫ורשמי‬

‫זכרונות‬

‫כאדם זקוק לכפרות המעלה את האדם על עול‪-‬‬

‫לכיתה די נזכר הפרק "אלקנה" מתוך "הדום‬

‫מות רוחו ועולמות גופו‪ ,‬על אמונתו וכפירתו‪,‬‬

‫בכיתות ד' יש‬

‫מאבקיו והישגיו‪ ,‬לבטיו וכשלונותיו‪ ,‬יצריו ושאי‪-‬‬

‫וככא" ‪2‬‬

‫וניתן‬

‫בכך‬

‫האות שגם‬

‫מקום ללמד מכיפורי עגנון‪ .‬מחברי המקראות‬

‫פותיו‪.‬‬

‫מכיפורי‬

‫השונות מצאו קטעים מיצירות עגנון‪ ,‬אשר לפי‬

‫דעתם‪ ,‬מתאימים גם לכיתות ב‪-‬ד וכלולים במק‪-‬‬

‫עגנון‬

‫ומיצירותיו‬

‫ילמדו‬

‫חניכינו‬

‫על חיי בני עמם בעבר הלא‪-‬רחוק‪ ,‬על הווי חייהם‬

‫ראותיהם‪ .‬לגופו של המבחר הזה בתוכנית הלי‪-‬‬

‫ועל הוויתם העשירה בחלומות‪ ,‬בגבורה‪ ,‬במאבק‬

‫מודים עוד ידובר להלן‪ .‬לעיקרו של הדבר ‪ :‬יש‬

‫)לקיום יהרדי ואנושי(‪ ,‬בפעילות ובאמונה‪ .‬צדק‪,‬‬
‫יהודים‬

‫לברך על כך שעורכי תוכנית‪-‬הלימודים למדו‬

‫במידת‬

‫לד'‪.‬גת‪ ,‬כי לא ייתכן חינוך כפרותי בישראל ללא‬

‫משלוש כביבות ‪:‬‬

‫לימוד מבחר יצירות של עגנון כשם שלא ייתכן‬

‫לים‪ ,‬ודמותם של אלה עיצב בכפריך‪ .‬ביותר הגדיל‬

‫מה‪,‬‬

‫מי‬

‫שאמר‬

‫כי‬

‫עגנון‬

‫הכיר‬

‫בוצ'אץ‪ ,‬ערי גרמניה וירוש‪-‬‬

‫חינוך כזה בלי ללמוד שירי ביאליק וטשרני‪-‬‬

‫בעיצוב יהודי בוציאץ'‪ ,‬ואין לך טיפוכ בבוציאץי‬

‫חובכקי וכיפורי שלום עליכם ופרץ‪ .‬פרקי עגנון‬

‫שלא ישתקף ביצירות עגנון‪ .‬אמנם נכון שדמויות‬

‫בביה"כ‪ ,‬על אף הקשיים בהוראתם מעניקים ללומ‪-‬‬

‫יהודים מאלה שעלו על במת חיינו במאות הש‪-‬‬

‫דים בהם‪ ,‬כמו גם למלמדים אותם‪ ,‬ברכה רבה‪,‬‬

‫נים האחרונות‪ ,‬היינו פועלים‪ ,‬אכרים ובעלי מךא‪-‬‬

‫בדכת נפש ובדכת דוח‪ .‬בעצם הלמידה ביצ"דת‬

‫כה‪,‬‬

‫המלא ביצירות‬

‫עגנון מגלה הלומד עולם ישן‪-‬חדש‪ ,‬בא לכלל‬

‫עגנון‪.‬‬

‫אינן מוצאות את ביטוין‬
‫השכבות‬

‫ששינו‬

‫את‬

‫חיי‬

‫עמנו‬

‫בתקופה‬

‫רחוקים והם שלנו‪ ,‬וב'‪.‬גצם‬

‫האחרונה‪ ,‬הן וחלומותיהן ומאבקיהן על קיום ועל‬

‫התהליך מתגבשים ועולים ערכי‪-‬אדם וערכי עם‬

‫קוממיות ‪ -‬כמעט נעדרים מיצירות עגנון‪ .‬אולם‬

‫הבנת תחומי חיים‬
‫שהם עדכי חינוך‪.‬‬

‫מעניין ומלבב הוא שבכל מקום שצץ ומתגלה‬

‫ביצירת עגנון מתפרשות לחניכינו ולנו ירי‪-‬‬

‫אחד מנציגיהם בכיפורי עגנון ‪ -‬יחכ הכופר אלי‪-‬‬

‫עות חיים של שבט בישראל בד בבד עם יריעות‬

‫הם הוא יחכ של חיבה והערצה )נזכיר את ירוחם‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪173‬‬

‫מ‪ .‬וויל ‪ I‬ש"י עגנוו בביה"ס היסודי‬

‫המגורש מא"י "באורח נטה‬

‫אבל בביה"ס יש ללמד ךא רק מה שנכתב לילדים‬

‫ללון"‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬הפועל הבונזאי המגן על כנור‬

‫אלא מה שמחנך‪ ,‬מרחיב דעת ומהנה את הנפש‪.‬‬

‫ישראל ב"בנערינו ובזקנינו"‪ ,‬פיבוש ולא‪-‬פיבוש‬

‫מובן שיש ללמד יצירות שהן לפי כוחו ויכרלתו‬

‫ב"פיבוש גזלן" ועור רבים כמותם(‪.‬‬

‫של הלומד‪.‬‬

‫חופשי‪,‬‬

‫הקומוניסט‬

‫משום‬

‫כדי ל‪,‬ובוע מה ניתן ללמד בביה"ס היסודי‬

‫הנאה אסטטית ועינוג ספרותי לחניכים‬

‫ובאילו יצירות יש לבחור יש לגבש עקרונות‬

‫בהוראת‬

‫סיפוק‬

‫עגנון‬

‫בביה"ס‬

‫היסודי‬

‫יש‬

‫הלומדים בו‪ ,‬יחר עם פתיחת נפשם לקראת הבנת‬

‫אחדים ל בחירה זו‪ .‬אנסה לסמן כמה מעקרונות‬

‫אנשים ומעשיהם וראיית עצמם לאור ראיית הזו‪-‬‬

‫אלה ‪:‬‬

‫א‪.‬‬

‫לת‪ ,‬אחת הדרכים להתחנכות עצמית‪.‬‬
‫ויודגש שבהוראת עגנון בביה"ס היסורי יש‬

‫משום תחושת שנת‪ ,‬היא תחושת ההישג והעינוג‬
‫שבקריאת עגנון וגם תכונת ערב שבת‪ ,‬והיא המג‪-‬‬

‫מה להכין לקריאה בעגנון‪ ,‬להכשיר בישראל נוער‬
‫שירצה לקרוא בעגנון וירע לשאוב ממנו מכמני‬
‫רעת‬

‫העם‬

‫והארם‪ ,‬אוצרות רגשות ושפע של‬

‫"חסדי יגון" )צפורי(‪ ,‬והלוואי שנגיע שספריו‬
‫גם ייקראו וגם ייקרעו‪ ,‬כרבריו "בזמן שהיו ספ‪-‬‬
‫וים‬

‫נקראים‬

‫היו‬

‫ספרים‬

‫נקרעים‬

‫ועכשו‬

‫שאין‬

‫ספרים נקראים אין ספרים נקרעים" )עם כניסת‬

‫היום‪ ,‬ב"ער הנה" עמ' קע"ג(‪.‬‬

‫קריאה בעגנון צריכה לימור והכשרה וכרי‬

‫להביא את בני הנוער לקרוא יש לחנכם לכך‬
‫ולהדריכם‪ .‬אין זו קריאה העולה בנקל‪ ,‬היא מדש‪-‬‬
‫גת רק ע"י מאמץ ורצון לחדור לעולם מיוחד זה‬
‫'‪",‬מעמיד עגנון‪ .‬והיטיב להביע זאת א‪ .‬מ‪ .‬ליפשיץ‬

‫נמסתו על עגנון שנתפרסמה בשנת תרפ"ו ‪" :‬אין‬
‫הוא )עגנון( מובן אלא ליודעי כתנ נפש ולשון‬
‫רגשות שהתיחד בהם‪ .‬מ‪ :‬שאינו יודע בטיב עולמו‪,‬‬

‫הרי הוא חתום לפניו בשש טבעות" )א‪ .‬מ‪ .‬ליפ‪-‬‬
‫שיץ‪ ,‬כתבים‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ר"ז(‪ .‬לחנך לקריאת‬

‫עגנון משמען‪ ,‬לרעתנו‪ ,‬לחנך "יורעי כתב נפש"‬
‫ומניני "לשון רגשות" הכתובים ומובעים ביצי‪-‬‬

‫רה‪ .‬מה שליפשיץ רואה כתנאי ללמידה אנו רואים‬
‫כמטרה לחינוך‪.‬‬

‫יש לבחור יצירות שלימות ולא קטעי‬

‫יצירות‪ .‬יש להפגיש את חניכינו עם היצירה כפי‬
‫מידי‬

‫שיצאה‬

‫יוצרה‪.‬‬

‫עגנון‬

‫יודע‬

‫רבת‬

‫ביצירתו‬

‫האנפין ורחבת היריעה את ההיבור )חיבור סיפו‪-‬‬

‫רים קטנים וארוכים ‪ -‬לסיפור אחד גדול המגולל‬
‫פרשיות של חיים עשירים( את הניתוק )הוצאת‬
‫פרק‪ ,‬או פרקים מסיפור גדול והעמדתם כסיפו‪-‬‬

‫רים עצמאיים( והוא יודע גם את הגלגול )גלגול‬
‫סיפור‬

‫בסיפור‬

‫אחר‪ ,‬בשינוי‬

‫ההיקף‬

‫וכמובן‬

‫גם‬

‫בשינוי הכזשמעות(‪ .‬קוראים העוקבים אחר יצי‪-‬‬

‫רתו יעמרו על נקלה על העובדה‪ ,‬כי סיפורים‬
‫שנראו‪ ,‬כאשר התפרסמו לראשונה‪ ,‬כסיפורים של‪.‬‬
‫מים ועצמאיים או כנובלות )לפי משמעות המושגים‬
‫האלה המקובלת נתורת הספרות(‪ ,‬נתגלו אח"כ‬
‫כפרקים אורגניים מסיפורים ארוכים‪ ,‬רומנים וכו'‪.‬‬

‫ניזכר בכל הסיפורים שהצטרפו במרוצת הזמן‬

‫לרומן כמו "הכנסת כלה" ו"תמול שלשום"‪ .‬אפשר‬
‫שאלה נכתבו מלכתחילה על פי תכנית רחבה‪,‬‬

‫היינו כסיפור שלם וגרול‪ ,‬ועגנון ניתק ממנו פר‪-‬‬
‫קים והעמירם כסיפורים קצרים בפני עצמם‪ ,‬ואפ‪-‬‬

‫שר שמלכתחילה כל סיפור קצר היה סיפור שלם‪,‬‬
‫מיוחר לעצמו‪ ,‬אלא במשך הזמן הנפשות הפוע‪-‬‬
‫לות בסיפורים האלה‪ ,‬נושאיהם‪ ,‬הוויית החיים‬
‫שנרקמה‬

‫שם‬

‫הטרידו‬

‫את‬

‫היוצר‬

‫ותבעו‬

‫ממנו‬

‫לאחותם ולצרפם במרקם של שתי וערב ‪ .4‬מאותה‬
‫שעה שנצטרפו לסיפור שלם הריהם יונקים משמ‪-‬‬
‫עותם מן הקונטכסט הנרחב שבו נשתבצו‪ .‬לא‬

‫מסתברת איפוא הפיסקה בתוכנית הלימודים ‪-‬‬
‫מבחר יצירות עגנןן לביה"ס היסןדי‬

‫לשון וספרות )עמ' ‪) (49‬התוכנית לכיתה ה'(‪,‬‬

‫לא קל לקנוע מנחר יצירות מיצירות עגנון‬

‫האומרת ‪:‬‬

‫פרקים מתוך "תמול שלשום"‪ .‬איזה‬

‫'‪",‬רצוי ללמד בניה"ס היסורי‪ .‬הסיבה לקושי בעוב‪-‬‬

‫פרקים ? מניין המורה ייקחם ? מרוע ולמה בכי ‪-‬‬

‫דה שרבות היצירות שניתן ללמר בביה"ס היסורי‬

‫תה ה' פרקים מתוך "תמול שלשום" שנעצם‬

‫ואי אפשר ללמר את כול מה שטוב ורצוי ללמר ‪.3‬‬

‫תלישתם מן הקונטכסט אנו מפסידים מימד חווב‬

‫כידוע לא הירנה עגנון לכתוב במיוחר לילרים‬

‫‪,‬‬

‫בהננתם ‪ 1‬יש לפקפק גם אם נכון לנור קטי‪,‬גים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪174‬‬

‫מ‪ .‬וויל ‪ /‬ש"י עגבון בביה"ס היסודי‬

‫מכתבר עגנון‪ ,‬לצורך לימוד הווי‪ ,‬מנהגים‪ ,‬חגים‬

‫‪'-V‬היה‬

‫ומועדים‪ .‬אלה לא לשם לימוד ספרות מובאים‬

‫"נחותי דרגה"‪ ,‬במובן "עמך"‪ ,‬וסתם יהודים "עמי‬

‫בתוכנית‪,‬‬

‫הספרות‪.‬‬

‫הארצות"‪,‬‬

‫שהסופר‬

‫תלשם בעצמו מן היריעה השלימה והעמידם כסי‪-‬‬

‫ועגנון תופס אותם תפיסה בחומר לא פחות משהוא‬

‫מלאכת התלישה‬

‫תופסם תפיסה שברוח‪ .‬לא נכון איפוא לצמצם את‬

‫יי" להי"איר בידי הסופר ולא להטילה על המורה‪.‬‬

‫הנוף האנוי‪iZ-‬י של גיבורי עגנון על פי מבחר‬

‫ניתן את היצירה בידי תלמידינו בלשונו‬

‫אחת‬

‫שונה‬

‫ולא במגמה לחנך‬

‫‪ 56‬שנה בצאתו‬

‫אינו נופל מכוחו בעיצובם '‪iZ-‬ל "תלמידי חכמים"‪,‬‬

‫הדבר‪,‬‬

‫כמובן‪,‬‬

‫בסיפורים‬

‫פורים העומדים בפני עצמם ;‬

‫ב‪.‬‬

‫להבנת‬

‫לפני‬

‫מעיר‬

‫מולדתו"‪.‬‬

‫קצרים‬

‫ובסגנונו של הסופר‪ .‬רק לסופר ניתנת הרשות‬

‫סיפורים‬

‫יש‬

‫בסיפוריו‪,‬‬

‫הרבה‬

‫מייצגים‬

‫שגיבוריהם‬

‫וכוחו‬

‫רק‬

‫בעיצובם‬

‫שכבה‬

‫מאוכלוסית בוצ'אץ'‪.‬‬

‫לתקן ולי‪iZ-‬נות בלשונו ובסגנונו‪ .‬הלשון‪ ,‬הסגנון‬

‫אזכיר סיפורים אחדים ‪" :‬שלוש אחיות" ב"אלו‬

‫אינם לבוי" סתם שניתן להחליפו אלא הוא מזווג‬

‫ואלו" עמ' קצ"ו )סיפור המזכיר את "שלוש התופ‪-‬‬

‫עם התוכן כדי אחדות‪ .‬ב"סיפורים ואגדות" לש"י‬

‫רות" לי"ל פרץ‪ ,‬אולם מסופר בדרך עגנונית‬

‫עגנון שני‪!,‬רכו ובוארו ע"י יחיאל בן‪-‬נון כתוב‬

‫מובהקת(‪ .‬בתוכנית אין סיפור זה נזכר‪ ,‬אם כי‬

‫ה'‪l‬זינויים שבהוצאה זו נעשו בהסכמתו‬

‫הוא נמצא במקראות אחדות‪" .‬גר צדק"‪ ,‬ב"אלו‬

‫'‪iZ-‬ל המחבר‪ .‬ודרך זו יפה‪ .‬ארשה לעצמי להבוא‬

‫ואלו"‪ ,‬עמ' קפ"ו‪ ,‬סיפור ה"רוצח" אגדות וחי‪l,‬זוב‬

‫דוגמאות אחדות רק כדי להדגים‪ .‬בדפוס הראשון‬

‫ללמדו‪" .‬פיבוש גזלן"‪ ,‬נתפרסם בשנתון "דבר"‬

‫"באו ושאלו‬

‫לתהליכים‬

‫בהקדמה ‪:‬‬

‫של מעשה העז ב"הדים" כתוב ‪:‬‬

‫תשי"ז‬

‫עמ' ‪,74-54‬‬

‫לרופאים" ‪ -‬לשון ההולמת אגדה‪ ,‬מעשיה‪ ,‬ואילו‬

‫סוציאליים‬

‫בכמה מקראות מצאנו כתוב ‪" :‬הלך אצל הרופא‪,‬‬

‫החברתיים בין שכבות העם ומעמיק לחשוף את‬

‫"עקר קנה‬

‫נפי‪ ::‬המונר העם במרידתם ובכניעתם‪ ,‬ועוד סיפו‪-‬‬

‫צווה עליו הרופא"‪ ,‬במלוור כתוב ‪:‬‬

‫וטבלו בעפצים שעושין מהם דיו"‪ .‬במקראות ‪:‬‬

‫מתאר‬

‫סיפור‬

‫תיאור‬

‫החודר‬

‫אמת‬

‫את‬

‫הניגודים‬

‫רים רבים מעין אלו‪.‬‬

‫"על!ר קנה וטבלו בדיו"‪ .‬התופש את מעשה העז‬

‫אזכיר כאן את יחס עגנון לעשירים העובר‬

‫כאגדה יבין בין לשון המציאות לבין לשון האג‪-‬‬

‫בהרבה מסיפוריו החל מסיפוריו הראשונים ועד‬

‫דה‪ .‬ב"צפורי" במקור מסופר על ה"שרטלי"‪ ,‬במק‪-‬‬

‫גבהרד גולדנטל מ"עד עולם"‪ .‬בכל פגישה אתם‬

‫"ל ללנ‪i‬ד‬

‫בסיפוריו ביטא המספר את ביקורתו עליהם ואת‬

‫בלי ר‪:‬שרטלי‪ ,‬אולם בסיפור באה ה"שרטלי" הבל‪.‬‬

‫סלידתו מדרכיהם‪ .‬כדאי לזכור גם את יחסו החיובי‬

‫תי‪-‬ממשית לעמוד מול הממשות‪ .‬ועוד תיקונים‬

‫והאוהד לסוציאליסט‪-‬בונדיסט )בנערינו ובזקנינו(‪,‬‬

‫כגון אלה‪ .‬דומני שטוב היה לקבוע שביצירות‬

‫לקומוניסט )ירוחם חופשי( ועוד "‪ .‬בראוור כותב‬

‫ראות ה'‪t‬זמיטו את הקטע הזה‪ .‬אומנם‬

‫ספרות אין לשנות בסגנון ובלשון המחבר‪" .‬דיו"‬

‫ו;;‪,,‬עגנון הציב מצבת נצח לבוצ'אץ' עירו‪ ,‬לא‬

‫היא מילה יותר מובנת מאשר "עפצים"‪ ,‬אולם‬

‫הניח כנראה בריה שהכיר בה שלא הכניסה בחי‪-‬‬

‫)צפת(‬

‫בוריו"‪ ,‬ואמנם בסביבה זו משתקפות בדרך עגנו‪-‬‬

‫ולזמנה )ערב שבת סמוך למנחה(‪ ,‬הולמת "עפצים"‬

‫נית ‪:::‬כבות עם רבות‪ ,‬מ"נחותי הדרגה" עד "רמי‬

‫לאגדה‬

‫"מעשה העז"‪,‬‬

‫למקום‬

‫העלילה‬

‫הדרגה"‪ ,‬אזכיר מ"בלבב ימים" את תיאור הגזל‪.‬‬

‫דוול‪I‬א‪.‬‬

‫יש לחפש ולמצוא בין יצירות עגנון סיפו‪-‬‬

‫נים "ורובם אנשי מידות ובעלי רהמכות ועומדים‬

‫רים אשר נושאיהם אינם רק תלמידי חכמים‪,‬‬

‫לטבי בשטת והקו ומאמינים בבורא עולם‪ .‬ומת‪-‬‬

‫יראי '‪,,‬מים ומאמינים תמימים‪ .‬הילד צריך לראות‪,‬‬

‫חילה לא היו גזלנים‪ ,‬אלא שרים שר‪:‬י‪ ',‬משטבוים‬

‫ג‪.‬‬

‫ורבגוניים‬

‫בהם גרמו להם להניח שדותיהם ולפשוט ידיהם‬

‫יותר‪ ,‬ומצויים סיפורים רבים כאלה בכתבי עגנון‪.‬‬

‫תיאור הערלים‬

‫כי החיים היהודיים היו עשירים יותר‬

‫בגזל"‬

‫)אלו‬

‫ואלו תפ"ו(‪ .‬וכן‬

‫"ועיניהם‬

‫חשיכות‬

‫וכולו חי בעולמם של תלמידי חכמים‪ ,‬של ח‪,‬וצי‬

‫אדוניהם'!‬

‫ובמבחר הסיפורים‬

‫העלייה השניה ופרופסורים באוניברסיטה ואילו‬

‫מוצאים כמה וכמה "פושעי ישראל"‬

‫עולמם '‪l‬זל "נחותי דרגה רחוק ממנו כיום כשם‬

‫עבירות" ר"ל ‪.‬‬

‫אומנם‬

‫א‪.‬‬

‫י‪.‬‬

‫בראוור‬

‫סובר‬

‫שעגנון‪,‬‬

‫רובו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מ'‪t‬זעבוד‬

‫שמשעבדים‬
‫שערך בן‬

‫בהם‬

‫בון אנו‬

‫ו"עוברי‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪175‬‬

‫מ‪ .‬וויל ‪ /‬ש"י עגנון בביה"ס היסודי‬

‫כו‪.‬בין יצירות עגנון יש להביא סיפורי אה‪-‬‬

‫ד‪.‬‬

‫עלינו להפגיש את ילדי ביה"ס היסודי‪,‬‬

‫ה‪.‬‬

‫בה וללמדם בכיתות ביה"ס היסודי‪ .‬גילאי ‪15-11‬‬

‫דהיינו ללמדם‪ ,‬לא רק סיפורים קצרים ונובלות‪,‬‬

‫להתחנכותם לסיפורי אהבה אמבותיים‪.‬‬

‫אלא גם סיפור ארוך‪ ,‬גדול ונרחב בהיקף‪ ,‬הרו‪-‬‬

‫היחסים ביך המינים מטרידים את הילד בגיל זה‪,‬‬

‫מאן‪ .‬הסיפור הקצר מפנה את תשומת נפש הקורא‬

‫;קוקים‬

‫ותחומי‬

‫הצעיר ל"יובניינים'‪ /‬מצומצמים‪ ,‬מרוכזים‪ ,‬מומנטים‬

‫אמבות אחרים הארה והדרכה בסוגיה זו לעיצוב‬

‫העומדים ברומה של הווית האדם והם נוגעים‬

‫תפיסת עולמם וגיו‪.:‬זתם‪ .‬יפה לחינוכם סיפור האה‪-‬‬

‫עמוק‬

‫ונפו‪.t‬‬

‫בה מפרי עיטו של עגנון שמצויים בו אגדה‬

‫אולם הילד נזקק‪ ,‬מבחינה נפשית‪ ,‬גם ליריעה‬

‫וחלום‪ ,‬כמיהות גוף וכיסופי נפש‪ ,‬עמידת האדם‬

‫רחבה ביצירה המתפרשת לפניו‪ ,‬וענינה עיקוב‬

‫וטוב‬

‫אם‬

‫הם‬

‫סופגים‬

‫מיצירות‬

‫ספרות‬

‫בנפש‬

‫האדם‬

‫ומזעזעים‬

‫נימי לב‬

‫יובל נפשו וחירותו‪ ,‬כמו גם מעידות ודרדור‪ ,‬הנט‪-‬‬

‫אחר תהליכים ממוו‪.:‬זכים‪ ,‬ששורשים להם בחיי‬

‫ייה לו‪:':‬לוט ולשרור האוכלת את האדם ומאכלת‬

‫חברה‪ ,‬בגורלות אנשים ויחסיהם הכ‪,‬ורכבים‪ .‬הילד‬

‫את האהבה‪ .‬וכל אלה נתונים בו בכנות אמנותית‬

‫הקורא‬

‫ההתארעות‬

‫מלאה‪ .‬רצוי לתת מהיצירות האלה לחניכינו וצר‬

‫הקיימית‪.‬‬

‫בסיפור‬

‫הארוך‬

‫נאחז‬

‫ברצף‬

‫ו"איך בתוכנית הלימודים לספרות דאגה מיוחדת‬

‫הסיפור הקצר‪ ,‬כשהוא לעצמו‪ ,‬עו"וי לטעת‬

‫ומכוונת למצוא יצירות מתאימות‪ .‬תלמידינו נצ ‪-‬‬

‫בלב הלומד הצעיר תפיסה חד צדדית של החיים‪.‬‬

‫רכים לחוברות הזולות והזוללות את לבבות הבעו‪-‬‬

‫ובאמת הוזיים הם שרשרת ארוכה ארוכה של‬

‫רים‪ ,‬ומקנות להם מושגים דלים ומעוותים בתחום‬

‫אירועים‪ ,‬רגשות‪ ,‬הלכי נפו‪Z‬ז‪ ,‬והקטנות‬

‫קטנות ‪:‬‬

‫את‬

‫האלה משתרשרות ליצירה אחת הנמו‪,:‬דכת והולכת‪,‬‬

‫נפ‪:'::‬ו של הנער במושגי חיים דרך קריאה בספרות‬

‫כמעט‪ ,‬לאין סוף‪ ,‬וחורגת לעתים גזעבר לגבולות‬

‫האהבה הטובה המעמידה על מלוא מו"מעותו של‬

‫חייו של הפרט‪ .‬בקריאת בית חופשית ילדים צעי‪-‬‬

‫המינים‪.‬‬

‫יחסי‬

‫לעומת‬

‫אלה‬

‫עלינו לפרנס‬

‫האירוס ופעולתו‪ .‬שמא נלמד את הסיפור "עגו‪-‬‬

‫רים קוראים ספרים גדולים בעיקר‪ ,‬ולא סיפורים‬

‫לעגנון שפורסם בארץ‬

‫קצרים‪ .‬סיפורים קצרים נקראים יותר ע"י קוראים‬

‫אירוטיקה טראגית בסיפור‪ ,‬בצל ערכי‬

‫צריכה‬

‫נות"‪ ,‬הסיפור‬
‫יו‪::‬ראל ?‬
‫קדושה‬

‫ויצירה‪,‬‬

‫הראשון‬
‫רקומה‬

‫במרקם‬

‫מסתוריך‬

‫ומצי‪-‬‬

‫מבוגרים‪.‬‬

‫הוראת‬

‫הספרות‬

‫בבית‬

‫בסיפור‬

‫הארוך‪,‬‬

‫לעצב גישה‬

‫להתבוננות‬

‫מקיפה‪.‬‬

‫מבין סיפורי‬

‫להכו‪::‬יר לקריאה‬

‫הספר‬

‫אות‪ ,‬והקשחת הלב לאהבה הממוטטת את הבא‪-‬‬

‫לספר‪,‬‬

‫הבים‪ .‬סיפור זה יפה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לכיתה ח‪ ,/‬כמו גם‬

‫עגנון ניתן ללמד את האגדה הנלבבת "ב‪:i‬בב‬

‫"בדמי ימיה"‪ ,‬שמעלה ההתנגשות ביך חשבונות‬

‫ימים" ואולי גם "הנידח"‪ ,‬או "בדמי ימיה"‪ .‬גם‬

‫גם‬

‫"תהילה" הנלמדת בכיתות ח' היא יותר מסיפור‬

‫מפוכחים‬

‫לביך‬

‫רגשות‬

‫לב‬

‫הומה‬

‫וכוסף‪.‬‬

‫לחנך‬

‫"תהילה" מכיל סיפור אהבה ומתאר את תוצאו‪-‬‬

‫קצר‪ ,‬ורצוי גם להביא לתלמידינו סיפור ארוך‬

‫תיה הטראגיות של התכחשות ואטימות לב ההו‪-‬‬

‫משל עגנון‪.‬‬

‫רים‬

‫למתרחש‬

‫בנפש‬

‫בניהם‬

‫ובנותיהם‪.‬‬

‫סיפור‬

‫ו‪.‬‬

‫כדי שנוכל ללמד את עגנון בביה"ס היסו‪-‬‬

‫אהבה אחר הוא "מסובין"‪ ,‬נייוחד בעדינותו‪ ,‬בער‪-‬‬

‫די‪ ,‬מן ההכרח הוא להכין את "הכלים" למורים‬

‫גתו לחג ולמשפחה‪ ,‬באהבת האדם ו‪z‬זבו‪ ,‬בכבוד‬

‫ולתלמידים‪ .‬הכליס הנחוצים הם‪ ,‬בראש ובראו‪:':‬ו‪-‬‬

‫האדם‪ ,‬בגל הרגו‪:':‬ות שהוא מעלה‪ .‬הנך קורא את‬

‫נה קבצים של ספורי עגנון בצירוף באורי מלים‪,‬‬

‫הסיפור לפני הכיתה וחש ו‪Z‬זהנך צועד ביך סיכויי‬

‫אקדמות קצרות וסופי‪-‬דבר ארוכים‬

‫)לא דג‪-‬כי‬

‫העידוך ל ניך סיכוני הזול והגס‪ .‬וטוב להדריך‬

‫עבודה(‪ .‬רצוי היה שניים‪ ,‬או שלושה קבצים‪,‬‬

‫ילדים להבחנה בין שני התחומים האלה‪ .‬כאן‬

‫האחד לכיתות ג‪-‬ה והשני לכיתות ו‪-‬ח‪ .‬בכל קובץ‬

‫'‪:':‬בי אבי‪::‬ים בגיל מבוגר‪ ,‬המחפשים להם בית‬

‫מירב הסיפורים שניתן ללמד בגילים אלה‪ .‬המו‪-‬‬

‫ומבק'‪iZ‬יכ להיגאל מהבדידות ולחסות בצל האה‪-‬‬

‫רה יבחר מהם שניים‪-‬שלושה סיפורים המתאימים‬

‫בה‪ .‬סיפורים רבים מסיפורי עגנון ניתן למנות‬

‫לכיתה שלו‪ .‬אין לקבוע מסמרות שסיפור ידוע‬

‫כאן‪ ,‬אבל בטורים האלה יספיקו רק הרמיזות‬

‫מתאים אך ורק לכיתה אחת ולא לאחרות‪ .‬אנירתי‬

‫המעטות האלה‪.‬‬

‫לעיל‪ ,‬כי "צפורי" ניתן ללמד גם בכיתה ד‪ /‬וגם‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪176‬‬

‫מ‪ .‬וויל ‪ /‬ש"י עגבון בביה"ס היסודי‬

‫בכיתה וי וגם בכיתה ח! מ"אייב לאוהב" בלמד‬

‫היא להשפיע‪ ,‬לקרב את הנלמד‪ ,‬להביא לידי הבנת‬

‫גם בכיתה ג' וגם בכיתה חי ועוד‪ .‬מראש ייקבע‬

‫היצירה הספרןתית ולידי דביקות בספר‪ .‬הביקורת‪,‬‬

‫שאין ללמד את כל הסיפורים הכלולים בקובץ‪,‬‬
‫אלא לפי הזמן והמקום‪ .‬המורה יעמוד לפבי הצורך‬

‫לעומת זאת‪ ,‬נעשית ביחידות‪ ,‬אף על פי שגם‬

‫היא מתכוונת להשפיע ילחנך‪ .‬המבקר הוא יחיד‪,‬‬

‫לבחור לפי טעמו ילפי צורכי כיתתי‪ .‬ובוידאי‬

‫וקוראיו יחידי סגילה‪ ,‬הבאים עמו במגע דרך‬

‫יימצאי מורים שישתדלי לבחור מה שטוב בעי‪.‬‬

‫קריאה‪ .‬בכיתה אנו עומדים בסיטואציה של יחד‪,‬‬

‫ניהם ולא בכלל במבחר‪ ,‬ואף על זאת יש לברך‪.‬‬

‫צוותא‪ ,‬ואני טורחים להביא את תלמידינו לכלל‬

‫שבי ספרובים מעין אלה מצויים בידיבו וראוי‬
‫להזכירם ;‬

‫רצייה בעיסוק הנדין‪ ,‬רצייה להבין‪ ,‬לחוות‪ ,‬וגם‬

‫א‪ .‬שמואל יוסף עגבין "סיפירים ואגדות"‬
‫ערוכים ומבוארים בידי ד"ר יחיאל בן‪-‬בון‪ ,‬שיקן‪,‬‬

‫ביה"ס הריאלי בחיפה‪ ,‬ת'ו‪1Z‬ייך‪.‬‬

‫שמואל יוסף עגנון "בלבב ימים" בצירוף‬

‫ב‪.‬‬
‫הערות‪,‬‬
‫גדון‪,‬‬

‫ביאורים‬

‫שוקן‪,‬‬

‫ומראי‬

‫מקומית‬

‫מאת‬

‫שמואל‬

‫תשכ"ו‪.‬‬

‫לפי עניית דעתי הביאירים צריכים להיית‬
‫רחבים ייתר ומדיייקים יותר וראיי להיסיף מבו‪-‬‬

‫אות לסיפירים‪.‬‬

‫לשפיט ילהעריך‪ .‬במיבן זה היקף התפקיד וטיבו‬
‫שונה מזה של המבקר‪ ,‬שהיא ידען ואיש המקצוע‬

‫ועיקר תפקידו לשפוט ולהעריך‪.‬‬
‫הפגישה הראשונה עם היצירה הספרותית‪,‬‬

‫ב‪.‬‬

‫כמו עם כל יצירה אמביתית‪ ,‬צריכה להיות דרך‬
‫ההתרשמות וההתבשמית משלימות היצירה‪ .‬מח ‪-‬‬
‫וויית השלם אנו שיאפים להגיע‪ ,‬דרך הביריר‪,‬‬

‫אל חלקי היצירה‪ ,‬לפרטים ה"מרכיבים" איתה‪,‬‬
‫ימן המרכיבים לחזיר ולהגיע אל ראיית השלם‪.‬‬
‫מנסיונבו למדבו כי הביבה ביצירת אמנות באה‬
‫אחרי ההתרשמות החויייתית‪ ,‬ילא בד בבד‪ .‬חוויית‬
‫האמנות תלוייה ברגישות האסטטית ובבכונות‬

‫"הנין" ן"לאןןין" בהןראת עגנןן‬
‫יאמר מראש‪ ,‬כי הפרק הזה‪ ,‬על אף שמו‪,‬‬

‫אין כוונתו לפרש ילפרט את כל הנכין )ההבין(‬
‫והבלתי‪-‬נכון )הלאווין( בהוראת סיפורי עגבון‪ ,‬ולא‬
‫רק מפני שאין בידינו הנחיית דידקטיית שוית‬

‫לכל נפש‪ ,‬אלא משים שההבין והלאווין ביצרים‬
‫יהולכים וגם בעלמים ימתחלפים עם חילופי העי‪-‬‬
‫תים‪ ,‬המביאות יתר ביבה בבפש הלימד‪ ,‬במהות‬

‫הספרות‪ ,‬בטיב העולם אליו אבי חותרים יכו! ילא‬
‫בפרטים נעסוק‪ ,‬אלא בכללים‪ ,‬וגם נבקוט בדרך‬
‫שמכלל הן נשמע הלאוו ולהיפך‪ .‬העניין מחייב‬
‫היה בעצם מסכות שלמות של שקלא וטריא‪ ,‬אבל‬
‫מפבי קוצר המצע ומגבלות המציע ‪ -‬הדברים‬
‫יצומצמו וירוכזו בפסקות קצרות‪.‬‬

‫א‪ .‬תהליך הוראת ספרית בביה"ס דימה במי‪-‬‬
‫דת‪-‬מה לתהליך ביקורת ספרות‪ .‬שביהם חותרים‬
‫להביא לידי תפישת היצירה‪ ,‬הבבתה‪ ,‬חדירה למע‪-‬‬
‫מקיה והענקה לקורא חוויה אסטטית והבאה אינ‪-‬‬

‫להתענג על היפה‪ .‬ואילו היכילת לשפוט ולהעריך‬
‫תליייה בבסיון החיים ובהכבה איבטלקטואלית‪.‬‬

‫אולם יש להדגיש‪ ,‬כי התבובה האיבטלקטואלית‬
‫ביצירה מעשירה‪ ,‬מגויבת ומעמיקה את החווייה‬
‫האסטטית‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫חשיב‪ ,‬עם זאת‪ ,‬בהיראת הספרות היפה‪,‬‬

‫לתת לתלמידים הזדמבות‪ ,‬לעוררם ולעודדם להק‪-‬‬
‫שות ילשאיל‪ ,‬לתהית ולשקול‪ ,‬להעריך ולהביע‬
‫הערכתם על הכתוב‪ ,‬על המקובל ואפילו על‬
‫המקודש‪ ,‬יאף להניחם להגיב את תגיבתם האי‪-‬‬
‫שית‪ .‬רק ההתלבטות‪ ,‬ההתמודדות‪ ,‬החיפוש וה‪-‬‬

‫תהייה העצמיים מסייעים ללומד שיוכל להיעזר‬
‫ולהסתייע ביצירה שהוא לומד כדי לבנות את‬
‫עולמו האסטטי‪ ,‬המוסרי והאינטלקטואלי‪ .‬בהו‪-‬‬

‫ראת הספרות כמקובל אצלבו רבות מדי התשו‪-‬‬
‫בות ימעטית השאלות‪ ,‬וכן רבות מדי התשובות‬
‫לשאלית המורה ומעטית מאד התשובות לשאלות‬
‫הבשאלות ע"י התלמידים‪ .‬דומבי שאין אבו מחנ‪.‬‬

‫טלקטואלית‪ .‬אלא הראשון ‪ -‬ההוראה ‪ -‬בעשה‬

‫כים די הצורך לפקפוק‪ ,‬לתהייה‪ ,‬לאי השלמה‪,‬‬

‫ע"י מורים‪-‬מחבכים‪ ,‬יחד עם תלמידיהם הרכים‪,‬‬

‫לתחושת הבעייתיות ובכלל ל"איכפתיות"‪ .‬חובה‬

‫החל בגו ובכיתות הצעירות‪ ,‬שם מתחיל פיתוח‬
‫הטעם‬

‫והביבה בספרות‪ .‬מטרת ההוראה בביה"ס‬

‫עליבי לטפח סיטואציות בכיתה שבהן התלמיד‬
‫יהא השואל‪ ,‬המכוון‪ ,‬המערער יהתמיה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪177‬‬

‫מ‪ .‬וויל ‪ /‬ש"י עגבוו בביה"ס היסורי‬

‫'‪i.'.‬לושה טיפוסי שיעורים אפשריים ורצויים‬
‫בכיתות‬
‫‪.1‬‬

‫היסודי‬

‫ביה"ס‬

‫בלימוד‬

‫הקצר ‪:‬‬

‫הטיפור‬

‫";יזגור שכולו קריאה בסיפור‪ ,‬בין מפי המורה‬

‫ללכת‬
‫לא‬

‫אחרי‬

‫ואחרת‬

‫העז"‬

‫ש"האם‬

‫שאמרה‬

‫היתה נותנת לזקן לשחוט את העז‬
‫ואחר‪-‬כד‬

‫מזכרת מהבן‪,‬‬

‫אולי‬

‫היו‬

‫שהיא‬

‫מוצאים‬

‫אוז‬

‫בין מפי תלמידים‪ ,‬והקריאה לשם הן ווויה צריכה‬

‫האגרת"(‪ .3 .‬הטיפוס השלישי‪ ,‬והוא המקובל‬

‫להיות קריאה מוטעמת ומר'‪z‬זימה‪ .‬החוויה המוק ‪-‬‬

‫ביותר‪ ,‬היא זה שבו המורה נוטל חללו פעיל בהכ‪-‬‬

‫נית‬

‫לתלמיד‬

‫לוות לה‬

‫חוויה‬

‫היא‬

‫בעיקרה‬

‫אישית‬

‫אחר‬

‫והרהורים‪,‬‬

‫ע"פ "מערד שיעור" המכוון אל בירור הסיפור‪,‬‬

‫תהיות והתלבטויות‪ ,‬אבל אי'ן אחריה שיחת בירור‬

‫עלילתו‪ ,‬אקלימו ואל מיצוי ערכו כגורם מ‪iI‬נד‪.‬‬

‫ושקלא‬

‫ובגררות אהריה מחשבות‬

‫שמת‪-‬‬

‫וונת השיחה והנחיית הדיון הבא‬

‫הקריאה‬

‫וטריא‬

‫‪ .2‬שיעור שראשיתו קריאת‬

‫לתת מקום רב יותר לשני הראשונים‪ ,‬שערכם‬

‫קבוצתית‪ ,‬אלא דממה של‬

‫סות פנימית נרגשת‪.‬‬

‫הסיפור‬

‫התכנ‪-‬‬

‫'‪z-‬זלושת הטיפוסים רצויים‪ ,‬כאמור‪ ,‬אבל ראוי‬

‫והמשכו שיחת הכיתה‪ ,‬אבל שיחה זו‬

‫החינוכי המיוחד אינו מוטל בספק‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫מתנהלת על פי מגמות שהצי בו התלמידים ולא‬

‫בבירורים על יצירות עגבון עלינו לפרוש‬
‫כול ‪ ,‬כפשוטה‪ ,‬לראות מה‬

‫היצירה‪ ,‬ראשית‬

‫על פי מגמות שמציב המורה‪ .‬אחר קריאת הסי‪-‬‬

‫את‬

‫פור מתבקשים התלמיד'ם להגיב‪ ,‬לשאול ‪,‬להביע‪,‬‬

‫שכלול בה בממש‪ .‬לא ררש אלא בראש וברא‪-‬‬

‫ואם הוכו‪;.:‬רו לכד ואם אווירת הכיתה היא אווי‪-‬‬

‫שונה פשט‪ .‬הסיפור יהא העיקר‪ ,‬המציאות ר‪.‬כ‪.‬זפ‪-‬‬

‫ירבו‬

‫כה בה ולא רזיה המדומים ‪ .6‬לחתור ולראות וגם‬

‫התלמידים לבטא רגי‪;-‬ות ומחשבות שעלו בהם‪,‬‬

‫לחו‪iZ‬וף את החיים הריאליים המשתקפים ביצי‪.‬‬

‫יעוררו בעיות ויקשו קושיות‪ ,‬והם עצמם‪ ,‬בעזרה‬

‫רה ‪ :‬מעשי אדם ולבטיו‪ ,‬יצרי אדם ויצירתו‪ ,‬הווי‬

‫הדיו‪,‬ן וינהלו את‬

‫תקוות ואמונות‪ ,‬האדם בחברה‬

‫רה‬

‫מעודדת‬

‫ומעוררת‬

‫לפעילות‬

‫מועטה מצד המורה יכוונו את‬

‫מעין‬

‫זו‪,‬‬

‫ומנהגיהם‪,‬‬

‫חיים‬

‫השיהה‪;':" .‬יחה כזאת תהיה‪ ,‬אולי‪ ,‬פחות "מאור‪-‬‬

‫ומרדו בה‪ ,‬וכו'‪ .‬אל לבו להיתפס לדרשנות הרואה‬

‫גנת" ומעוצבת מן השיחות שבהן המורה מתווה‬

‫בכול‬

‫תרחיק‬

‫את צירי הדיון בשאלות ובהערות מכוונות‪ ,‬אבל‬

‫את הקורא הצעיר מהיצירה בממשותה‪ .‬בביה"ס‬

‫תהיה רבת משמעות לתלמידים לפי שתסוב על‬

‫היסודי‪ ,‬עד גיל ‪ ,16-15‬מושם עלינו להפגיש‬

‫עניינים המעניינים אותם ותבטא את מערכי לבם‬

‫ביצירה‬

‫את‬

‫סמלים‬

‫הלומר‬

‫וסמלים‬

‫עם‬

‫לסמלים‪.‬‬

‫ה"מצ'אות"‬

‫דרד‬

‫זו‬

‫המשתקפת‬

‫והלכי מחשבתם‪) .‬זכורני שיחה כזאת אחר קרי‪-‬‬

‫ולא מחוצה לה‪ ,‬וכא'לו משתמעת מתוכה‪ ,‬ארגים‬

‫ביטרי את‬

‫לפנינו צפורי‪,‬‬

‫את "מעשה‬

‫העז"‪,‬‬

‫שהביאה‬

‫לכלל‬

‫תהייתם '‪i.:‬ל הילדים על דרכי אדם וגורלו‪ ,‬בחקי‪-‬‬

‫ענין‬

‫זה בדוגמאות‬

‫אחדות‪.‬‬

‫הבה‬

‫סיפור ילדי שמציאות חיים עשירה בה‪ ,‬עולם של‬

‫רתם לסינות העלילה בכוונות הגיבורים ובמע‪-‬‬

‫רגשות‪ ,‬חוויות‪ ,‬דעות‪ ,‬יחסי אנוש מ‪i‬גנייבים‪ ,‬יחסי‬

‫שיהם‪ .‬וחדה של חקירה זו‪ ,‬שעמדה בסימן של‬

‫משפחה חמים‪ ,‬יחסי ילדים ועוד‪ .‬והנה אין מס‪-‬‬

‫אל‬

‫תפקים בראיית הסיפור כהוויתו ומשתדלים לראות‬

‫גילוי הגורם המחבל‪ ,‬המעכב‪ ,‬המביס‪ ,‬לפי דרכם‬

‫הזדהות‬

‫עם‬

‫גיבורי‬

‫הסיפור‪,‬‬

‫כוון במפגיע‬

‫את הציפור ב"צפורי" כמסמל את כנסת ישראל‬

‫של הילדים‪ ,‬כמובן ‪ :‬מה כאן נעשה שאיבו כה‪-‬‬

‫ובאם את השכינה המגינה על כנסת ישראל )אוי‬

‫לכה ומה ביתן היה לעשות ולא בעשה‪ .‬אגב‬

‫המאפה לשבת‬

‫להגנה זו !!(‬

‫ובכיריים לאפיית‬

‫השיחה עמדו התלמידים מעצמם על אווירת הס'‪-‬‬

‫קודש רוא' ם את כור ההיתוד המבולל‬

‫פור‪-‬האגדה ‪ :‬תלמיד שאל ‪" :‬מדוע לא שלח הבן‬

‫וכוי ‪ ,7‬וכן בסיפור "המטפחת" הרווי הווי משפחה‬

‫את מכתבו בדואר רשום" שאז הדה בוודאי מגיע‬

‫שכולו תום ועדינות‪ ,‬חלומות על אבא וג‪.‬ג‪.‬גועים‬

‫לידי האב הזקן‪ ,‬ותלמיד אחר העמידו על כד‬

‫על משיח וגאולה ופרובלמטיקה סוציאלית ומוס‪-‬‬

‫ש"לא היה שם דואר‪ ,‬כי זאת רק אגדה"‪ ,‬בהמשד‬
‫השיחה תהו התלמידים על האם ורגשותיה‪ ,‬ולמה‬

‫רית‬

‫מרעידה‬

‫והמטמיע‬

‫בצידן‪,‬‬

‫עגנון אומר לנו ‪:‬‬

‫אם תכבוש את עינין כדי‬

‫אין האם מופיעה בסיפור כאישיות פועלת‪ ,‬ומה‬

‫שלא תביט ביסורים יגבה "הר גדול מלא קוצים‬

‫אילו התערבה האם בי‪j,‬ליוה‪.‬‬

‫וברקנים וחיות רעות ועופות טמאים"‪ ,‬ורק הבער‪,‬‬

‫"האם לא היתה נותנת לבן‬

‫מכל יושביה של אותה עיר מכיר ב"משיח" המגו‪-‬‬

‫היו פני‬

‫הדברים‬

‫תלמידה אמרה ;‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫‪.:‬ז‪ .‬וויל ‪ /‬ש"י עגנון בביה"ס היסודי‬

‫‪178‬‬

‫על בפצעים‪ .‬מה משמעות יש‪ ,‬בהקשר הנדון בסי‪-‬‬

‫מאותן ספיות הנגרמות עקב האסוציאציה אל‬

‫פור‪ ,‬לראות גילוי אדיפאלי מוצנע )הילר הישן‬

‫פסוקים מ‪ i‬המקרא‪ ,‬קפעי אגדה ואנאלוגיות ספ‪-‬‬

‫במיפת אניו בהיעדרו מן הבית( ובמעשה נתינת‬

‫המורה‬

‫המפפחת לעני רמז לביפול יקר‪-‬האהבה בין האם‬
‫לאב‪ .‬ב'‪z,‬זני הסיפורים האלה ובדונ‪/‬ים להם הפשט‬

‫במה‬

‫רותיות‪.‬‬

‫דברים‬

‫כאשר‬

‫אמורים ‪:‬‬

‫כופה את האסוציאציה על תלמידו‪ .‬אבל הספיות‬
‫האלה רצויות מאד כאשר הן צומחות מהילדים‬

‫הוא עמוק יותר‪ ,‬יפה יותר‪ ,‬מעדן את הנפש יותר‬

‫הלומדים‪ ,‬כאשר עם קריאת איזה סיפור מהדהד‬

‫מאשר החקירות הפסיכואנליפיות למיניהן‪ ,‬שאינן‬

‫בזכרונם של התלמידים פסוק מ‪ J‬המל‪,‬רא‪ ,‬או‪,‬‬

‫תורמות להבנת הסיפור‪ ,‬נעיר כי בבירור הפשפ‬

‫ובו דמויות‪ ,‬מצנים‬

‫של היצירה אנו מתכוונים להעמקה במציאות‬
‫הנתונה בסיפור‪ ,‬שהיא לעיתים מורכבת ומסובכת‬

‫כי‬

‫אז‬

‫נעשית יותר שלמה ומעמיקה‪ .‬לא כ‪ J‬אם הנןורה‬
‫הוא המקשר‪ ,‬כי אז המורה רק מסיח את דעת‬

‫למדי‪ ,‬ולא ל"פשפנות" בגישה לסיפור‪,‬‬
‫ה‪.‬‬

‫כאשר‬

‫הם‬

‫ועלילות‬

‫נזכרים‬

‫דומים‪,‬‬

‫בסיפור‬

‫תפישתם‬

‫את‬

‫הסיפור‬

‫מופב להימנע‪ ,‬לפחות בשלבים הראשו‪-‬‬

‫תלמידיו מן הסיפור‪ ,‬יש לכד מקום רק אחרי‬

‫נים של הלימוד‪ ,‬מספיות נוספות בתחומים שמו‪.‬‬

‫שהסיפור עשה את שליחותו החווייתית ונעשה‬

‫רים בתהליכי ההוראה נמשכים אליהן‪ ,‬ובעיקר‬

‫קרוב ומודע לתלמיד‪.‬‬

‫הערות‬
‫‪.1‬‬

‫ראה תוכנית הלימודים לביה"ס היסודי ‪ -‬לשון‬
‫וספרות‪,‬‬
‫‪,77‬‬

‫‪.2‬‬

‫שו‪: 'lP‬‬

‫ירושלים תשכ"ב עמ' ‪,49 ,39‬‬

‫‪,66 ,57‬‬

‫הפעמים שהעתקתיו"‪ .‬נתפרסם ב"הארץ" ‪.16.7.63‬‬

‫‪.82‬‬

‫רק פרקים מיצירה זו ראו אור‪ ,‬ב"גזית"‪ ,‬ב"הא‪-‬‬

‫‪.5‬‬

‫העיירה‬

‫ואין‬

‫דרך‬

‫זו‬

‫מחנכת‪.‬‬

‫עגנון‬

‫בעצמו סובר אחרת‪ .‬ב"פיבוש הגזלן" הוא כותב‬

‫עגנון‪.‬‬

‫ל‪ 1‬שמענו לעצת עגנון הרי אין ללמד כלל ספרות‬

‫"ושמא תאמרו מגזם אני‪ ,‬הוו יודעים שהכל לפי‬

‫תנ"ך‪ ,‬מש‪-‬‬

‫המעשה‪ ,‬כל הראוי לשבח אני משבחו‪ ,‬אינו דאוי‬

‫נה‪ ,‬גמרא וספרי יראים )משיחתו עם אחד העתו‪-‬‬

‫איני משבחו‪ ,‬ואפילו כן עירי הוא‪ ,‬ואפילו הוא‬

‫יפה בביה"ס‪ ,‬אלא את ספרי היסוד ‪:‬‬

‫מן הרורות שעכרו" )עמ' ‪ 65‬בשנתוז "דבר"(‪.‬‬

‫נאים שנתפרסמ‪.‬ה(‪ .‬דומני שנטורי קרתא נוהגים‬

‫‪.6‬‬

‫בדרך זו‪ .‬בזה אנו חולקים על עגנון‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫תוכנית הלימודים מציעה רק סיפורים שיש בהם‬
‫"אורות"‬

‫רץ" וב"מולד"‪ ,‬בעיקר‪ ,‬והיא לא נכללה בכתבי‬
‫‪.3‬‬

‫"סיפור זה )‪,,‬הנידח"(‪ ,‬העתקתי מי יודע‬

‫כמה פעמים‪ ,‬מסופקני אם יש בו אותיות כמספר‬

‫מה" בספר "עד הנה"‪ ,‬עמ' רצ"ט‪.‬‬

‫על סדנת כתיבתו של עגנון ידוע לנו מדבריו‬
‫וגם מקריאה בסיפוריו‪ ,‬שניכר בהם שהוא מרבה‬

‫לתקן ולשנות‪ .‬עוד לפני ‪ 40‬שנה כתב לזלמז‬

‫מלמדנו הרבה בנידון הסיפור "ותרב חכמת של‪-‬‬

‫ד‪.‬‬

‫כדאי לעיין במאמר "חוקרי עגנון עורכים עד‪-‬‬
‫ליידע"‪ .‬גדעון קצנלסון‪ ,‬מאזניים‪ ,‬כרד י'‪ ,‬תש"ד‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)