אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן
הענינים
טיין ביצירתי של ש"י טגבין
עמוד
צביון הלשון ב"אגדת הסופר" -זושא שפ'רא
"עם כניסת היום" לש"י עגנון ' -עקב בהט
113
121
.
דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" -חב'בה 'ונא'
128
שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" -ד"ר 'עקב מנצור
דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין -נחמה נ'ר
135
143
למהות השתיקה של גבירי עגנין -דב לנדאו
147
הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ' -וסף שה-לבן
152
מדרש-עגנון ' -שראל
מ,
תא-שמע
מעשה במטרוניתא אחת -ד'נה שטרן
155
163
.
ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין
ש"י עגנון בביה"ס היסידי -מא'ר ו"ל
172
יצירות עגנון בביה"ס התיכון -אשר א ,ר'בל'ן
179
186
העמקה בלשון סיפורי עגנון ' -ונה פרנקל
מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן
להיראת יציריתיו ' -הודה פר'דלנז'ר
הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין -מלכה שקד .
195
199
עגנון ושיגרת הוראת הספרות -מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל
207
על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית -ד"ר ל'און ס ,פרץ
213
החיביך בתפיצית
אשליות – … 1דוד הרין
218
שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס-איירס -נפת?" 'עקב הבר
222
ארץ-ישראל בתקופת המקרא
224
סקירת ספרים
מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" /אהובה רון ;
ידע"עם של עדות המזרח /דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך '/רו '1פול]' ;
227
"דיני חינוך" לרות סטנר /דוד אלו]'
הצ'ור'ס בחוברת ,מעשה 'ד' דן ארנון ,הועתקו מטפרן של ח] ,מל'ד ודיר צ ,דנ'1
"אצות"'ס ב'שראלי ,הק'בוץ המאוחד ,תשכNה ,ברשות המחברות ,ועל
להן תודת המערכת,
www.daat.ac.il
כד
נתונה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
דרכי הורא ה בסיפורי ש"י עגנוו
I
מאיר וויל
l
שייי עגנוו בביהייס היסודי
היכודי
חיים של :":ארם ,הקרוב לנו כאדם ,וע"י כך קונים
שקלו נכונה בהחלטתם לכלול בתוכנית ללשון
הלומדים ראיית אדם באכפקלריה רבגונית .הור-
מחבר
תוכנית
הלימודים
ל ביה"כ
וכפרות פרקי עגנון ,פרקים מעולם היצירה הרב-
את עגנון הזדמנות היא לנו להביא את חניכינו
גוני ו'.:.ל ש"י עגנון ,שיכילו צורות כפרותיות
במגע עם כפרות גדולה ,טובה ועמוקה .אי iכפק
אגדות ונזעשיות ,כיפורים קצרים וארו-
שחינוכם הכפרותי 1t-.ל ילדינו פגום במידה רבה
ועוך.
משום ו1.זאנו מגדלים אותם על כפרות קש וגבבא,
ולמעשה כלולים ב,זוכנית כמה מכיפורי עגנון
בכל אחת מכיתות ה-ח .1אולם כבר בתוכנית
בזמן שהילד-החניך נצרך לכפרות ממש .הילד
שונות :
כים
יותר,
תיאורי
הווי
ורשמי
זכרונות
כאדם זקוק לכפרות המעלה את האדם על עול-
לכיתה די נזכר הפרק "אלקנה" מתוך "הדום
מות רוחו ועולמות גופו ,על אמונתו וכפירתו,
בכיתות ד' יש
מאבקיו והישגיו ,לבטיו וכשלונותיו ,יצריו ושאי-
וככא" 2
וניתן
בכך
האות שגם
מקום ללמד מכיפורי עגנון .מחברי המקראות
פותיו.
מכיפורי
השונות מצאו קטעים מיצירות עגנון ,אשר לפי
דעתם ,מתאימים גם לכיתות ב-ד וכלולים במק-
עגנון
ומיצירותיו
ילמדו
חניכינו
על חיי בני עמם בעבר הלא-רחוק ,על הווי חייהם
ראותיהם .לגופו של המבחר הזה בתוכנית הלי-
ועל הוויתם העשירה בחלומות ,בגבורה ,במאבק
מודים עוד ידובר להלן .לעיקרו של הדבר :יש
)לקיום יהרדי ואנושי( ,בפעילות ובאמונה .צדק,
יהודים
לברך על כך שעורכי תוכנית-הלימודים למדו
במידת
לד'.גת ,כי לא ייתכן חינוך כפרותי בישראל ללא
משלוש כביבות :
לימוד מבחר יצירות של עגנון כשם שלא ייתכן
לים ,ודמותם של אלה עיצב בכפריך .ביותר הגדיל
מה,
מי
שאמר
כי
עגנון
הכיר
בוצ'אץ ,ערי גרמניה וירוש-
חינוך כזה בלי ללמוד שירי ביאליק וטשרני-
בעיצוב יהודי בוציאץ' ,ואין לך טיפוכ בבוציאץי
חובכקי וכיפורי שלום עליכם ופרץ .פרקי עגנון
שלא ישתקף ביצירות עגנון .אמנם נכון שדמויות
בביה"כ ,על אף הקשיים בהוראתם מעניקים ללומ-
יהודים מאלה שעלו על במת חיינו במאות הש-
דים בהם ,כמו גם למלמדים אותם ,ברכה רבה,
נים האחרונות ,היינו פועלים ,אכרים ובעלי מךא-
בדכת נפש ובדכת דוח .בעצם הלמידה ביצ"דת
כה,
המלא ביצירות
עגנון מגלה הלומד עולם ישן-חדש ,בא לכלל
עגנון.
אינן מוצאות את ביטוין
השכבות
ששינו
את
חיי
עמנו
בתקופה
רחוקים והם שלנו ,וב'.גצם
האחרונה ,הן וחלומותיהן ומאבקיהן על קיום ועל
התהליך מתגבשים ועולים ערכי-אדם וערכי עם
קוממיות -כמעט נעדרים מיצירות עגנון .אולם
הבנת תחומי חיים
שהם עדכי חינוך.
מעניין ומלבב הוא שבכל מקום שצץ ומתגלה
ביצירת עגנון מתפרשות לחניכינו ולנו ירי-
אחד מנציגיהם בכיפורי עגנון -יחכ הכופר אלי-
עות חיים של שבט בישראל בד בבד עם יריעות
הם הוא יחכ של חיבה והערצה )נזכיר את ירוחם
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
173
מ .וויל Iש"י עגנוו בביה"ס היסודי
המגורש מא"י "באורח נטה
אבל בביה"ס יש ללמד ךא רק מה שנכתב לילדים
ללון" ,אלכסנדר ,הפועל הבונזאי המגן על כנור
אלא מה שמחנך ,מרחיב דעת ומהנה את הנפש.
ישראל ב"בנערינו ובזקנינו" ,פיבוש ולא-פיבוש
מובן שיש ללמד יצירות שהן לפי כוחו ויכרלתו
ב"פיבוש גזלן" ועור רבים כמותם(.
של הלומד.
חופשי,
הקומוניסט
משום
כדי ל,ובוע מה ניתן ללמד בביה"ס היסודי
הנאה אסטטית ועינוג ספרותי לחניכים
ובאילו יצירות יש לבחור יש לגבש עקרונות
בהוראת
סיפוק
עגנון
בביה"ס
היסודי
יש
הלומדים בו ,יחר עם פתיחת נפשם לקראת הבנת
אחדים ל בחירה זו .אנסה לסמן כמה מעקרונות
אנשים ומעשיהם וראיית עצמם לאור ראיית הזו-
אלה :
א.
לת ,אחת הדרכים להתחנכות עצמית.
ויודגש שבהוראת עגנון בביה"ס היסורי יש
משום תחושת שנת ,היא תחושת ההישג והעינוג
שבקריאת עגנון וגם תכונת ערב שבת ,והיא המג-
מה להכין לקריאה בעגנון ,להכשיר בישראל נוער
שירצה לקרוא בעגנון וירע לשאוב ממנו מכמני
רעת
העם
והארם ,אוצרות רגשות ושפע של
"חסדי יגון" )צפורי( ,והלוואי שנגיע שספריו
גם ייקראו וגם ייקרעו ,כרבריו "בזמן שהיו ספ-
וים
נקראים
היו
ספרים
נקרעים
ועכשו
שאין
ספרים נקראים אין ספרים נקרעים" )עם כניסת
היום ,ב"ער הנה" עמ' קע"ג(.
קריאה בעגנון צריכה לימור והכשרה וכרי
להביא את בני הנוער לקרוא יש לחנכם לכך
ולהדריכם .אין זו קריאה העולה בנקל ,היא מדש-
גת רק ע"י מאמץ ורצון לחדור לעולם מיוחד זה
'",מעמיד עגנון .והיטיב להביע זאת א .מ .ליפשיץ
נמסתו על עגנון שנתפרסמה בשנת תרפ"ו " :אין
הוא )עגנון( מובן אלא ליודעי כתנ נפש ולשון
רגשות שהתיחד בהם .מ :שאינו יודע בטיב עולמו,
הרי הוא חתום לפניו בשש טבעות" )א .מ .ליפ-
שיץ ,כתבים ,כרך ב' ,עמ' ר"ז( .לחנך לקריאת
עגנון משמען ,לרעתנו ,לחנך "יורעי כתב נפש"
ומניני "לשון רגשות" הכתובים ומובעים ביצי-
רה .מה שליפשיץ רואה כתנאי ללמידה אנו רואים
כמטרה לחינוך.
יש לבחור יצירות שלימות ולא קטעי
יצירות .יש להפגיש את חניכינו עם היצירה כפי
מידי
שיצאה
יוצרה.
עגנון
יודע
רבת
ביצירתו
האנפין ורחבת היריעה את ההיבור )חיבור סיפו-
רים קטנים וארוכים -לסיפור אחד גדול המגולל
פרשיות של חיים עשירים( את הניתוק )הוצאת
פרק ,או פרקים מסיפור גדול והעמדתם כסיפו-
רים עצמאיים( והוא יודע גם את הגלגול )גלגול
סיפור
בסיפור
אחר ,בשינוי
ההיקף
וכמובן
גם
בשינוי הכזשמעות( .קוראים העוקבים אחר יצי-
רתו יעמרו על נקלה על העובדה ,כי סיפורים
שנראו ,כאשר התפרסמו לראשונה ,כסיפורים של.
מים ועצמאיים או כנובלות )לפי משמעות המושגים
האלה המקובלת נתורת הספרות( ,נתגלו אח"כ
כפרקים אורגניים מסיפורים ארוכים ,רומנים וכו'.
ניזכר בכל הסיפורים שהצטרפו במרוצת הזמן
לרומן כמו "הכנסת כלה" ו"תמול שלשום" .אפשר
שאלה נכתבו מלכתחילה על פי תכנית רחבה,
היינו כסיפור שלם וגרול ,ועגנון ניתק ממנו פר-
קים והעמירם כסיפורים קצרים בפני עצמם ,ואפ-
שר שמלכתחילה כל סיפור קצר היה סיפור שלם,
מיוחר לעצמו ,אלא במשך הזמן הנפשות הפוע-
לות בסיפורים האלה ,נושאיהם ,הוויית החיים
שנרקמה
שם
הטרידו
את
היוצר
ותבעו
ממנו
לאחותם ולצרפם במרקם של שתי וערב .4מאותה
שעה שנצטרפו לסיפור שלם הריהם יונקים משמ-
עותם מן הקונטכסט הנרחב שבו נשתבצו .לא
מסתברת איפוא הפיסקה בתוכנית הלימודים -
מבחר יצירות עגנןן לביה"ס היסןדי
לשון וספרות )עמ' ) (49התוכנית לכיתה ה'(,
לא קל לקנוע מנחר יצירות מיצירות עגנון
האומרת :
פרקים מתוך "תמול שלשום" .איזה
'",רצוי ללמד בניה"ס היסורי .הסיבה לקושי בעוב-
פרקים ? מניין המורה ייקחם ? מרוע ולמה בכי -
דה שרבות היצירות שניתן ללמר בביה"ס היסורי
תה ה' פרקים מתוך "תמול שלשום" שנעצם
ואי אפשר ללמר את כול מה שטוב ורצוי ללמר .3
תלישתם מן הקונטכסט אנו מפסידים מימד חו וב
כידוע לא הירנה עגנון לכתוב במיוחר לילרים
,
בהננתם 1יש לפקפק גם אם נכון לנור קטי,גים
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
174
מ .וויל /ש"י עגבון בביה"ס היסודי
מכתבר עגנון ,לצורך לימוד הווי ,מנהגים ,חגים
'-Vהיה
ומועדים .אלה לא לשם לימוד ספרות מובאים
"נחותי דרגה" ,במובן "עמך" ,וסתם יהודים "עמי
בתוכנית,
הספרות.
הארצות",
שהסופר
תלשם בעצמו מן היריעה השלימה והעמידם כסי-
ועגנון תופס אותם תפיסה בחומר לא פחות משהוא
מלאכת התלישה
תופסם תפיסה שברוח .לא נכון איפוא לצמצם את
יי" להי"איר בידי הסופר ולא להטילה על המורה.
הנוף האנויiZ-י של גיבורי עגנון על פי מבחר
ניתן את היצירה בידי תלמידינו בלשונו
אחת
שונה
ולא במגמה לחנך
56שנה בצאתו
אינו נופל מכוחו בעיצובם 'iZ-ל "תלמידי חכמים",
הדבר,
כמובן,
בסיפורים
פורים העומדים בפני עצמם ;
ב.
להבנת
לפני
מעיר
מולדתו".
קצרים
ובסגנונו של הסופר .רק לסופר ניתנת הרשות
סיפורים
יש
בסיפוריו,
הרבה
מייצגים
שגיבוריהם
וכוחו
רק
בעיצובם
שכבה
מאוכלוסית בוצ'אץ'.
לתקן וליiZ-נות בלשונו ובסגנונו .הלשון ,הסגנון
אזכיר סיפורים אחדים " :שלוש אחיות" ב"אלו
אינם לבוי" סתם שניתן להחליפו אלא הוא מזווג
ואלו" עמ' קצ"ו )סיפור המזכיר את "שלוש התופ-
עם התוכן כדי אחדות .ב"סיפורים ואגדות" לש"י
רות" לי"ל פרץ ,אולם מסופר בדרך עגנונית
עגנון שני!,רכו ובוארו ע"י יחיאל בן-נון כתוב
מובהקת( .בתוכנית אין סיפור זה נזכר ,אם כי
ה'lזינויים שבהוצאה זו נעשו בהסכמתו
הוא נמצא במקראות אחדות" .גר צדק" ,ב"אלו
'iZ-ל המחבר .ודרך זו יפה .ארשה לעצמי להבוא
ואלו" ,עמ' קפ"ו ,סיפור ה"רוצח" אגדות וחיl,זוב
דוגמאות אחדות רק כדי להדגים .בדפוס הראשון
ללמדו" .פיבוש גזלן" ,נתפרסם בשנתון "דבר"
"באו ושאלו
לתהליכים
בהקדמה :
של מעשה העז ב"הדים" כתוב :
תשי"ז
עמ' ,74-54
לרופאים" -לשון ההולמת אגדה ,מעשיה ,ואילו
סוציאליים
בכמה מקראות מצאנו כתוב " :הלך אצל הרופא,
החברתיים בין שכבות העם ומעמיק לחשוף את
"עקר קנה
נפי ::המונר העם במרידתם ובכניעתם ,ועוד סיפו-
צווה עליו הרופא" ,במלוור כתוב :
וטבלו בעפצים שעושין מהם דיו" .במקראות :
מתאר
סיפור
תיאור
החודר
אמת
את
הניגודים
רים רבים מעין אלו.
"על!ר קנה וטבלו בדיו" .התופש את מעשה העז
אזכיר כאן את יחס עגנון לעשירים העובר
כאגדה יבין בין לשון המציאות לבין לשון האג-
בהרבה מסיפוריו החל מסיפוריו הראשונים ועד
דה .ב"צפורי" במקור מסופר על ה"שרטלי" ,במק-
גבהרד גולדנטל מ"עד עולם" .בכל פגישה אתם
"ל ללנiד
בסיפוריו ביטא המספר את ביקורתו עליהם ואת
בלי ר:שרטלי ,אולם בסיפור באה ה"שרטלי" הבל.
סלידתו מדרכיהם .כדאי לזכור גם את יחסו החיובי
תי-ממשית לעמוד מול הממשות .ועוד תיקונים
והאוהד לסוציאליסט-בונדיסט )בנערינו ובזקנינו(,
כגון אלה .דומני שטוב היה לקבוע שביצירות
לקומוניסט )ירוחם חופשי( ועוד " .בראוור כותב
ראות ה'tזמיטו את הקטע הזה .אומנם
ספרות אין לשנות בסגנון ובלשון המחבר" .דיו"
ו;;,,עגנון הציב מצבת נצח לבוצ'אץ' עירו ,לא
היא מילה יותר מובנת מאשר "עפצים" ,אולם
הניח כנראה בריה שהכיר בה שלא הכניסה בחי-
)צפת(
בוריו" ,ואמנם בסביבה זו משתקפות בדרך עגנו-
ולזמנה )ערב שבת סמוך למנחה( ,הולמת "עפצים"
נית :::כבות עם רבות ,מ"נחותי הדרגה" עד "רמי
לאגדה
"מעשה העז",
למקום
העלילה
הדרגה" ,אזכיר מ"בלבב ימים" את תיאור הגזל.
דוולIא.
יש לחפש ולמצוא בין יצירות עגנון סיפו-
נים "ורובם אנשי מידות ובעלי רהמכות ועומדים
רים אשר נושאיהם אינם רק תלמידי חכמים,
לטבי בשטת והקו ומאמינים בבורא עולם .ומת-
יראי ',,מים ומאמינים תמימים .הילד צריך לראות,
חילה לא היו גזלנים ,אלא שרים שר:י ',משטבוים
ג.
ורבגוניים
בהם גרמו להם להניח שדותיהם ולפשוט ידיהם
יותר ,ומצויים סיפורים רבים כאלה בכתבי עגנון.
תיאור הערלים
כי החיים היהודיים היו עשירים יותר
בגזל"
)אלו
ואלו תפ"ו( .וכן
"ועיניהם
חשיכות
וכולו חי בעולמם של תלמידי חכמים ,של ח,וצי
אדוניהם'!
ובמבחר הסיפורים
העלייה השניה ופרופסורים באוניברסיטה ואילו
מוצאים כמה וכמה "פושעי ישראל"
עולמם 'lזל "נחותי דרגה רחוק ממנו כיום כשם
עבירות" ר"ל .
אומנם
א.
י.
בראוור
סובר
שעגנון,
רובו
www.daat.ac.il
מ'tזעבוד
שמשעבדים
שערך בן
בהם
בון אנו
ו"עוברי
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
175
מ .וויל /ש"י עגנון בביה"ס היסודי
כו.בין יצירות עגנון יש להביא סיפורי אה-
ד.
עלינו להפגיש את ילדי ביה"ס היסודי,
ה.
בה וללמדם בכיתות ביה"ס היסודי .גילאי 15-11
דהיינו ללמדם ,לא רק סיפורים קצרים ונובלות,
להתחנכותם לסיפורי אהבה אמבותיים.
אלא גם סיפור ארוך ,גדול ונרחב בהיקף ,הרו-
היחסים ביך המינים מטרידים את הילד בגיל זה,
מאן .הסיפור הקצר מפנה את תשומת נפש הקורא
;קוקים
ותחומי
הצעיר ל"יובניינים' /מצומצמים ,מרוכזים ,מומנטים
אמבות אחרים הארה והדרכה בסוגיה זו לעיצוב
העומדים ברומה של הווית האדם והם נוגעים
תפיסת עולמם וגיו.:זתם .יפה לחינוכם סיפור האה-
עמוק
ונפו.t
בה מפרי עיטו של עגנון שמצויים בו אגדה
אולם הילד נזקק ,מבחינה נפשית ,גם ליריעה
וחלום ,כמיהות גוף וכיסופי נפש ,עמידת האדם
רחבה ביצירה המתפרשת לפניו ,וענינה עיקוב
וטוב
אם
הם
סופגים
מיצירות
ספרות
בנפש
האדם
ומזעזעים
נימי לב
יובל נפשו וחירותו ,כמו גם מעידות ודרדור ,הנט-
אחר תהליכים ממוו.:זכים ,ששורשים להם בחיי
ייה לו:':לוט ולשרור האוכלת את האדם ומאכלת
חברה ,בגורלות אנשים ויחסיהם הכ,ורכבים .הילד
את האהבה .וכל אלה נתונים בו בכנות אמנותית
הקורא
ההתארעות
מלאה .רצוי לתת מהיצירות האלה לחניכינו וצר
הקיימית.
בסיפור
הארוך
נאחז
ברצף
ו"איך בתוכנית הלימודים לספרות דאגה מיוחדת
הסיפור הקצר ,כשהוא לעצמו ,עו"וי לטעת
ומכוונת למצוא יצירות מתאימות .תלמידינו נצ -
בלב הלומד הצעיר תפיסה חד צדדית של החיים.
רכים לחוברות הזולות והזוללות את לבבות הבעו-
ובאמת הוזיים הם שרשרת ארוכה ארוכה של
רים ,ומקנות להם מושגים דלים ומעוותים בתחום
אירועים ,רגשות ,הלכי נפוZז ,והקטנות
קטנות :
את
האלה משתרשרות ליצירה אחת הנמו,:דכת והולכת,
נפ:'::ו של הנער במושגי חיים דרך קריאה בספרות
כמעט ,לאין סוף ,וחורגת לעתים גזעבר לגבולות
האהבה הטובה המעמידה על מלוא מו"מעותו של
חייו של הפרט .בקריאת בית חופשית ילדים צעי-
המינים.
יחסי
לעומת
אלה
עלינו לפרנס
האירוס ופעולתו .שמא נלמד את הסיפור "עגו-
רים קוראים ספרים גדולים בעיקר ,ולא סיפורים
לעגנון שפורסם בארץ
קצרים .סיפורים קצרים נקראים יותר ע"י קוראים
אירוטיקה טראגית בסיפור ,בצל ערכי
צריכה
נות" ,הסיפור
יו::ראל ?
קדושה
ויצירה,
הראשון
רקומה
במרקם
מסתוריך
ומצי-
מבוגרים.
הוראת
הספרות
בבית
בסיפור
הארוך,
לעצב גישה
להתבוננות
מקיפה.
מבין סיפורי
להכו::יר לקריאה
הספר
אות ,והקשחת הלב לאהבה הממוטטת את הבא-
לספר,
הבים .סיפור זה יפה ,לדעתי ,לכיתה ח ,/כמו גם
עגנון ניתן ללמד את האגדה הנלבבת "ב:iבב
"בדמי ימיה" ,שמעלה ההתנגשות ביך חשבונות
ימים" ואולי גם "הנידח" ,או "בדמי ימיה" .גם
גם
"תהילה" הנלמדת בכיתות ח' היא יותר מסיפור
מפוכחים
לביך
רגשות
לב
הומה
וכוסף.
לחנך
"תהילה" מכיל סיפור אהבה ומתאר את תוצאו-
קצר ,ורצוי גם להביא לתלמידינו סיפור ארוך
תיה הטראגיות של התכחשות ואטימות לב ההו-
משל עגנון.
רים
למתרחש
בנפש
בניהם
ובנותיהם.
סיפור
ו.
כדי שנוכל ללמד את עגנון בביה"ס היסו-
אהבה אחר הוא "מסובין" ,נייוחד בעדינותו ,בער-
די ,מן ההכרח הוא להכין את "הכלים" למורים
גתו לחג ולמשפחה ,באהבת האדם וzזבו ,בכבוד
ולתלמידים .הכליס הנחוצים הם ,בראש ובראו:':ו-
האדם ,בגל הרגו:':ות שהוא מעלה .הנך קורא את
נה קבצים של ספורי עגנון בצירוף באורי מלים,
הסיפור לפני הכיתה וחש וZזהנך צועד ביך סיכויי
אקדמות קצרות וסופי-דבר ארוכים
)לא דג-כי
העידוך ל ניך סיכוני הזול והגס .וטוב להדריך
עבודה( .רצוי היה שניים ,או שלושה קבצים,
ילדים להבחנה בין שני התחומים האלה .כאן
האחד לכיתות ג-ה והשני לכיתות ו-ח .בכל קובץ
':':בי אבי::ים בגיל מבוגר ,המחפשים להם בית
מירב הסיפורים שניתן ללמד בגילים אלה .המו-
ומבק'iZיכ להיגאל מהבדידות ולחסות בצל האה-
רה יבחר מהם שניים-שלושה סיפורים המתאימים
בה .סיפורים רבים מסיפורי עגנון ניתן למנות
לכיתה שלו .אין לקבוע מסמרות שסיפור ידוע
כאן ,אבל בטורים האלה יספיקו רק הרמיזות
מתאים אך ורק לכיתה אחת ולא לאחרות .אנירתי
המעטות האלה.
לעיל ,כי "צפורי" ניתן ללמד גם בכיתה ד /וגם
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
176
מ .וויל /ש"י עגבון בביה"ס היסודי
בכיתה וי וגם בכיתה ח! מ"אייב לאוהב" בלמד
היא להשפיע ,לקרב את הנלמד ,להביא לידי הבנת
גם בכיתה ג' וגם בכיתה חי ועוד .מראש ייקבע
היצירה הספרןתית ולידי דביקות בספר .הביקורת,
שאין ללמד את כל הסיפורים הכלולים בקובץ,
אלא לפי הזמן והמקום .המורה יעמוד לפבי הצורך
לעומת זאת ,נעשית ביחידות ,אף על פי שגם
היא מתכוונת להשפיע ילחנך .המבקר הוא יחיד,
לבחור לפי טעמו ילפי צורכי כיתתי .ובוידאי
וקוראיו יחידי סגילה ,הבאים עמו במגע דרך
יימצאי מורים שישתדלי לבחור מה שטוב בעי.
קריאה .בכיתה אנו עומדים בסיטואציה של יחד,
ניהם ולא בכלל במבחר ,ואף על זאת יש לברך.
צוותא ,ואני טורחים להביא את תלמידינו לכלל
שבי ספרובים מעין אלה מצויים בידיבו וראוי
להזכירם ;
רצייה בעיסוק הנדין ,רצייה להבין ,לחוות ,וגם
א .שמואל יוסף עגבין "סיפירים ואגדות"
ערוכים ומבוארים בידי ד"ר יחיאל בן-בון ,שיקן,
ביה"ס הריאלי בחיפה ,ת'ו1Zייך.
שמואל יוסף עגנון "בלבב ימים" בצירוף
ב.
הערות,
גדון,
ביאורים
שוקן,
ומראי
מקומית
מאת
שמואל
תשכ"ו.
לפי עניית דעתי הביאירים צריכים להיית
רחבים ייתר ומדיייקים יותר וראיי להיסיף מבו-
אות לסיפירים.
לשפיט ילהעריך .במיבן זה היקף התפקיד וטיבו
שונה מזה של המבקר ,שהיא ידען ואיש המקצוע
ועיקר תפקידו לשפוט ולהעריך.
הפגישה הראשונה עם היצירה הספרותית,
ב.
כמו עם כל יצירה אמביתית ,צריכה להיות דרך
ההתרשמות וההתבשמית משלימות היצירה .מח -
וויית השלם אנו שיאפים להגיע ,דרך הביריר,
אל חלקי היצירה ,לפרטים ה"מרכיבים" איתה,
ימן המרכיבים לחזיר ולהגיע אל ראיית השלם.
מנסיונבו למדבו כי הביבה ביצירת אמנות באה
אחרי ההתרשמות החויייתית ,ילא בד בבד .חוויית
האמנות תלוייה ברגישות האסטטית ובבכונות
"הנין" ן"לאןןין" בהןראת עגנןן
יאמר מראש ,כי הפרק הזה ,על אף שמו,
אין כוונתו לפרש ילפרט את כל הנכין )ההבין(
והבלתי-נכון )הלאווין( בהוראת סיפורי עגבון ,ולא
רק מפני שאין בידינו הנחיית דידקטיית שוית
לכל נפש ,אלא משים שההבין והלאווין ביצרים
יהולכים וגם בעלמים ימתחלפים עם חילופי העי-
תים ,המביאות יתר ביבה בבפש הלימד ,במהות
הספרות ,בטיב העולם אליו אבי חותרים יכו! ילא
בפרטים נעסוק ,אלא בכללים ,וגם נבקוט בדרך
שמכלל הן נשמע הלאוו ולהיפך .העניין מחייב
היה בעצם מסכות שלמות של שקלא וטריא ,אבל
מפבי קוצר המצע ומגבלות המציע -הדברים
יצומצמו וירוכזו בפסקות קצרות.
א .תהליך הוראת ספרית בביה"ס דימה במי-
דת-מה לתהליך ביקורת ספרות .שביהם חותרים
להביא לידי תפישת היצירה ,הבבתה ,חדירה למע-
מקיה והענקה לקורא חוויה אסטטית והבאה אינ-
להתענג על היפה .ואילו היכילת לשפוט ולהעריך
תליייה בבסיון החיים ובהכבה איבטלקטואלית.
אולם יש להדגיש ,כי התבובה האיבטלקטואלית
ביצירה מעשירה ,מגויבת ומעמיקה את החווייה
האסטטית.
ג.
חשיב ,עם זאת ,בהיראת הספרות היפה,
לתת לתלמידים הזדמבות ,לעוררם ולעודדם להק-
שות ילשאיל ,לתהית ולשקול ,להעריך ולהביע
הערכתם על הכתוב ,על המקובל ואפילו על
המקודש ,יאף להניחם להגיב את תגיבתם האי-
שית .רק ההתלבטות ,ההתמודדות ,החיפוש וה-
תהייה העצמיים מסייעים ללומד שיוכל להיעזר
ולהסתייע ביצירה שהוא לומד כדי לבנות את
עולמו האסטטי ,המוסרי והאינטלקטואלי .בהו-
ראת הספרות כמקובל אצלבו רבות מדי התשו-
בות ימעטית השאלות ,וכן רבות מדי התשובות
לשאלית המורה ומעטית מאד התשובות לשאלות
הבשאלות ע"י התלמידים .דומבי שאין אבו מחנ.
טלקטואלית .אלא הראשון -ההוראה -בעשה
כים די הצורך לפקפוק ,לתהייה ,לאי השלמה,
ע"י מורים-מחבכים ,יחד עם תלמידיהם הרכים,
לתחושת הבעייתיות ובכלל ל"איכפתיות" .חובה
החל בגו ובכיתות הצעירות ,שם מתחיל פיתוח
הטעם
והביבה בספרות .מטרת ההוראה בביה"ס
עליבי לטפח סיטואציות בכיתה שבהן התלמיד
יהא השואל ,המכוון ,המערער יהתמיה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
177
מ .וויל /ש"י עגבוו בביה"ס היסורי
'i.'.לושה טיפוסי שיעורים אפשריים ורצויים
בכיתות
.1
היסודי
ביה"ס
בלימוד
הקצר :
הטיפור
";יזגור שכולו קריאה בסיפור ,בין מפי המורה
ללכת
לא
אחרי
ואחרת
העז"
ש"האם
שאמרה
היתה נותנת לזקן לשחוט את העז
ואחר-כד
מזכרת מהבן,
אולי
היו
שהיא
מוצאים
אוז
בין מפי תלמידים ,והקריאה לשם הן ווויה צריכה
האגרת"( .3 .הטיפוס השלישי ,והוא המקובל
להיות קריאה מוטעמת ומר'zזימה .החוויה המוק -
ביותר ,היא זה שבו המורה נוטל חללו פעיל בהכ-
נית
לתלמיד
לוות לה
חוויה
היא
בעיקרה
אישית
אחר
והרהורים,
ע"פ "מערד שיעור" המכוון אל בירור הסיפור,
תהיות והתלבטויות ,אבל אי'ן אחריה שיחת בירור
עלילתו ,אקלימו ואל מיצוי ערכו כגורם מiIנד.
ושקלא
ובגררות אהריה מחשבות
שמת-
וונת השיחה והנחיית הדיון הבא
הקריאה
וטריא
.2שיעור שראשיתו קריאת
לתת מקום רב יותר לשני הראשונים ,שערכם
קבוצתית ,אלא דממה של
סות פנימית נרגשת.
הסיפור
התכנ-
'z-זלושת הטיפוסים רצויים ,כאמור ,אבל ראוי
והמשכו שיחת הכיתה ,אבל שיחה זו
החינוכי המיוחד אינו מוטל בספק.
ד.
מתנהלת על פי מגמות שהצי בו התלמידים ולא
בבירורים על יצירות עגבון עלינו לפרוש
כול ,כפשוטה ,לראות מה
היצירה ,ראשית
על פי מגמות שמציב המורה .אחר קריאת הסי-
את
פור מתבקשים התלמיד'ם להגיב ,לשאול ,להביע,
שכלול בה בממש .לא ררש אלא בראש וברא-
ואם הוכו;.:רו לכד ואם אווירת הכיתה היא אווי-
שונה פשט .הסיפור יהא העיקר ,המציאות ר.כ.זפ-
ירבו
כה בה ולא רזיה המדומים .6לחתור ולראות וגם
התלמידים לבטא רגי;-ות ומחשבות שעלו בהם,
לחוiZוף את החיים הריאליים המשתקפים ביצי.
יעוררו בעיות ויקשו קושיות ,והם עצמם ,בעזרה
רה :מעשי אדם ולבטיו ,יצרי אדם ויצירתו ,הווי
הדיו,ן וינהלו את
תקוות ואמונות ,האדם בחברה
רה
מעודדת
ומעוררת
לפעילות
מועטה מצד המורה יכוונו את
מעין
זו,
ומנהגיהם,
חיים
השיהה;':" .יחה כזאת תהיה ,אולי ,פחות "מאור-
ומרדו בה ,וכו' .אל לבו להיתפס לדרשנות הרואה
גנת" ומעוצבת מן השיחות שבהן המורה מתווה
בכול
תרחיק
את צירי הדיון בשאלות ובהערות מכוונות ,אבל
את הקורא הצעיר מהיצירה בממשותה .בביה"ס
תהיה רבת משמעות לתלמידים לפי שתסוב על
היסודי ,עד גיל ,16-15מושם עלינו להפגיש
עניינים המעניינים אותם ותבטא את מערכי לבם
ביצירה
את
סמלים
הלומר
וסמלים
עם
לסמלים.
ה"מצ'אות"
דרד
זו
המשתקפת
והלכי מחשבתם) .זכורני שיחה כזאת אחר קרי-
ולא מחוצה לה ,וכא'לו משתמעת מתוכה ,ארגים
ביטרי את
לפנינו צפורי,
את "מעשה
העז",
שהביאה
לכלל
תהייתם 'i.:ל הילדים על דרכי אדם וגורלו ,בחקי-
ענין
זה בדוגמאות
אחדות.
הבה
סיפור ילדי שמציאות חיים עשירה בה ,עולם של
רתם לסינות העלילה בכוונות הגיבורים ובמע-
רגשות ,חוויות ,דעות ,יחסי אנוש מiגנייבים ,יחסי
שיהם .וח דה של חקירה זו ,שעמדה בסימן של
משפחה חמים ,יחסי ילדים ועוד .והנה אין מס-
אל
תפקים בראיית הסיפור כהוויתו ומשתדלים לראות
גילוי הגורם המחבל ,המעכב ,המביס ,לפי דרכם
הזדהות
עם
גיבורי
הסיפור,
כוון במפגיע
את הציפור ב"צפורי" כמסמל את כנסת ישראל
של הילדים ,כמובן :מה כאן נעשה שאיבו כה-
ובאם את השכינה המגינה על כנסת ישראל )אוי
לכה ומה ביתן היה לעשות ולא בעשה .אגב
המאפה לשבת
להגנה זו !!(
ובכיריים לאפיית
השיחה עמדו התלמידים מעצמם על אווירת הס'-
קודש רוא' ם את כור ההיתוד המבולל
פור-האגדה :תלמיד שאל " :מדוע לא שלח הבן
וכוי ,7וכן בסיפור "המטפחת" הרווי הווי משפחה
את מכתבו בדואר רשום" שאז הדה בוודאי מגיע
שכולו תום ועדינות ,חלומות על אבא וג.ג.גועים
לידי האב הזקן ,ותלמיד אחר העמידו על כד
על משיח וגאולה ופרובלמטיקה סוציאלית ומוס-
ש"לא היה שם דואר ,כי זאת רק אגדה" ,בהמשד
השיחה תהו התלמידים על האם ורגשותיה ,ולמה
רית
מרעידה
והמטמיע
בצידן,
עגנון אומר לנו :
אם תכבוש את עינין כדי
אין האם מופיעה בסיפור כאישיות פועלת ,ומה
שלא תביט ביסורים יגבה "הר גדול מלא קוצים
אילו התערבה האם ביj,ליוה.
וברקנים וחיות רעות ועופות טמאים" ,ורק הבער,
"האם לא היתה נותנת לבן
מכל יושביה של אותה עיר מכיר ב"משיח" המגו-
היו פני
הדברים
תלמידה אמרה ;
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
.:ז .וויל /ש"י עגנון בביה"ס היסודי
178
על בפצעים .מה משמעות יש ,בהקשר הנדון בסי-
מאותן ספיות הנגרמות עקב האסוציאציה אל
פור ,לראות גילוי אדיפאלי מוצנע )הילר הישן
פסוקים מ iהמקרא ,קפעי אגדה ואנאלוגיות ספ-
במיפת אניו בהיעדרו מן הבית( ובמעשה נתינת
המורה
המפפחת לעני רמז לביפול יקר-האהבה בין האם
לאב .ב'z,זני הסיפורים האלה ובדונ/ים להם הפשט
במה
רותיות.
דברים
כאשר
אמורים :
כופה את האסוציאציה על תלמידו .אבל הספיות
האלה רצויות מאד כאשר הן צומחות מהילדים
הוא עמוק יותר ,יפה יותר ,מעדן את הנפש יותר
הלומדים ,כאשר עם קריאת איזה סיפור מהדהד
מאשר החקירות הפסיכואנליפיות למיניהן ,שאינן
בזכרונם של התלמידים פסוק מ Jהמל,רא ,או,
תורמות להבנת הסיפור ,נעיר כי בבירור הפשפ
ובו דמויות ,מצנים
של היצירה אנו מתכוונים להעמקה במציאות
הנתונה בסיפור ,שהיא לעיתים מורכבת ומסובכת
כי
אז
נעשית יותר שלמה ומעמיקה .לא כ Jאם הנןורה
הוא המקשר ,כי אז המורה רק מסיח את דעת
למדי ,ולא ל"פשפנות" בגישה לסיפור,
ה.
כאשר
הם
ועלילות
נזכרים
דומים,
בסיפור
תפישתם
את
הסיפור
מופב להימנע ,לפחות בשלבים הראשו-
תלמידיו מן הסיפור ,יש לכד מקום רק אחרי
נים של הלימוד ,מספיות נוספות בתחומים שמו.
שהסיפור עשה את שליחותו החווייתית ונעשה
רים בתהליכי ההוראה נמשכים אליהן ,ובעיקר
קרוב ומודע לתלמיד.
הערות
.1
ראה תוכנית הלימודים לביה"ס היסודי -לשון
וספרות,
,77
.2
שו: 'lP
ירושלים תשכ"ב עמ' ,49 ,39
,66 ,57
הפעמים שהעתקתיו" .נתפרסם ב"הארץ" .16.7.63
.82
רק פרקים מיצירה זו ראו אור ,ב"גזית" ,ב"הא-
.5
העיירה
ואין
דרך
זו
מחנכת.
עגנון
בעצמו סובר אחרת .ב"פיבוש הגזלן" הוא כותב
עגנון.
ל 1שמענו לעצת עגנון הרי אין ללמד כלל ספרות
"ושמא תאמרו מגזם אני ,הוו יודעים שהכל לפי
תנ"ך ,מש-
המעשה ,כל הראוי לשבח אני משבחו ,אינו דאוי
נה ,גמרא וספרי יראים )משיחתו עם אחד העתו-
איני משבחו ,ואפילו כן עירי הוא ,ואפילו הוא
יפה בביה"ס ,אלא את ספרי היסוד :
מן הרורות שעכרו" )עמ' 65בשנתוז "דבר"(.
נאים שנתפרסמ.ה( .דומני שנטורי קרתא נוהגים
.6
בדרך זו .בזה אנו חולקים על עגנון.
.4
תוכנית הלימודים מציעה רק סיפורים שיש בהם
"אורות"
רץ" וב"מולד" ,בעיקר ,והיא לא נכללה בכתבי
.3
"סיפור זה ),,הנידח"( ,העתקתי מי יודע
כמה פעמים ,מסופקני אם יש בו אותיות כמספר
מה" בספר "עד הנה" ,עמ' רצ"ט.
על סדנת כתיבתו של עגנון ידוע לנו מדבריו
וגם מקריאה בסיפוריו ,שניכר בהם שהוא מרבה
לתקן ולשנות .עוד לפני 40שנה כתב לזלמז
מלמדנו הרבה בנידון הסיפור "ותרב חכמת של-
ד.
כדאי לעיין במאמר "חוקרי עגנון עורכים עד-
ליידע" .גדעון קצנלסון ,מאזניים ,כרד י' ,תש"ד.
www.daat.ac.il