אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מסדנת המורה
על ספרים
א-ב חשווו תשלו/ו -אוקטובר 1975
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
העניינים
תיבו
עמוד
ח כז ח 'ב Iכ ח
כ 'ב Iכ ילי
אברהם צלמון
מיכאל הן ואריה לוי
התיבוד היעיל )('C.B.T.E.
.
)גישה סוציולוגית( .
מה רע בחיבוד המוסדי 1
.
.
•
.
•
1
6
.
בית-הספר כספק שירותי-חיבוד והישגי תלמידיו
בכיבזין יוכC
סוניה מרבך
'בזעון אפ'יטין
.
12
17
.
ייהילד טעון הטיפוח והילד ה'אורגאבי'" .
חיבוד לצפייה בסרטי הקול בוע והטלוויזיה
ערה ברקאי
21
23
עיון ב"בובה ממוכנת" לדליה רביקוביץ
מרר :י • מ b,טי ז
אריר כהן
כ"וך סגל
רב "ליז
כוכר
גר כהן
28
)עשר שנים למותו(
'.:,ןאלת ה':Iiרכים והחיבוד לערכים במשנת בובר •
32
הסמכות המחנכת בסיטואציה החינוכית במשנת בובר
בובר ב'.:,ןיחה עם נציגי הסתדרות המורים
55
66
חלדי
מנשה רוכ'ני
) 900שנה להזלדתו(
בעיות בהוראת ספר ייהכוזרי"
',,ירי ריה"ל בבית-הספר
..
•
.
יהדות ספרד וארץ-ישראל בימי ר' יהודה הלוי
אריה מכצ'ר
ממרבת
ח ח ורא ח
':Iiל מדוכת הכתיב -י.:זלוש בעיות ושאלות שמובה
יהושע ויכשטין
יחווח
ו כ ר רכי
וחהיכוך
81
המורח
כינה שופם
איך לימדו ילדים בשער-הגולן .
משתקים בלשון לאהבת הלשון ..
לימוד הכתיב והדקדוק לפי אותיות הי;i,ימוש
שרגא שפר
הוראת החי.:זבון בבת"ס היסודיים ורציפות השיטה
הוה שבזי",
גאונה כהן
טל
72
79
•
מפרים
85
91
94
95
104
ייההתבגרות" -יוכף גלב'ז ; יינעורים בקיבוץ" -יוכף ארבון ; "לכסיקון לתודעה
יהודית" -אביב נ:קרוכי ;
מחקר דיאלקט ערבי של יהודים -ביר שוחט ;
ייהמשחק -ערכיו ובעיותיו" -כה::ה גולדשטיין ;
ייקאפקא בעברית" -צכי
קרביאל ; שני ספרים חדשים של מחבר אחד -יהו'בט ירון ; על ספרים בספרות,
בלשון ובחברה -יוסף 'בה.לבן ;
הצצה בספרים שונים -צמח צמריון ;
ייפריודיקה סקטוריאלית" -טרה הרצכרג ;
ספרים שנתקבלו במערכת
127
דברי סיום -הזגורך
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
חוה
מסדנת המורה
שמיר
איך לימדו ילדים בשער הגורו
בראשית דצמבר 1973החליט חבר המחנכים
בשער-הגולן על ביצוע פרוייקט של "למידה
הדדית" -ייילדים מלמדים ילדים".
ב.
לכך.
אותה שנה היו בחברת הילדים בשער-הגולן
ארבע כ-תות :ב' ,ג' ,ד :ו' וכן כיתה א' ,שהיא
גן-ילדים לכל דבר ,אלא שלתכנית הגן נוסף
אלמנט של לימוד אינדיווידואלי של קריאה
ג.
בגיאוגרפיה.
וחוzזבון.
הכרוכות
הבעיות
בביצוע
בדיונים
ביררנו את הסעיפים הבאים :
קידום ילדים בהישגים לימודיים בתחו-
מים 'it-ל קריאה ,לשון ,איות ,חשבון ,מיומנויות
חבר המחנכים ערר שורת דיונים ,בהם לובנו
הפרוייקט.
סחרור מורים להוראה אינדיווידואלית,
בעת שהמסייעים ידריכו את התלמידים הזקוקים
ד.
טיפוח ידידות בין גילאים שונים.
ה.
הגברת שיתוף פעולה בין ילדים.
ו.
טיפוח דימוי עצמי חיובי ואחריות אצל
הילדים המסייעים.
,1
המטרות.
.2
המסגרת החברתית )כלומר :אילו כיתות
.2
המסגרת ההברתית
כל מורה קבע מי מתלמידיו יקבל סיוע .אך
ואילו ילדים נשתף בפרוייקט(.
התחומים שבהם נטפל )אילו מיומנויוה
מי יהי' המסייעים ? להלן השיקולים :מלכתחילה
היה ברור ,שכל ילד ימלא תפקיד של מסייע ,אם
כיתתו נקבעה כמסייעת ,אולם שקלנו רבות מי
תהליר הגיבוש של הרעיונות לכלל תכנית
יהיו הראוzזונים למלא תפקיד זה .האמנו ,שחשוב
אופראטיבית היה ממו'it-ר למדי ,למרות זאת חלו
לתת הזדמנות לילדים למלא פונקציה מסייע בת-
שהושגו
הום כו הם טצמם התקשו כלומרים -כלומר :
ילד ,שהתמודד עם קשיי לימוד בחשבון ,עשוי
בדיונים אלה ,היו :הזדהות הצוות עם הפרוייקט,
לצאת נשכר ,כשיהזור שוב על החומר ,שעה
מעורבותו 'it-ל כל מחנר במתרחש ושיתוף פעולה
שילמו ילד אחר .כמו כן הנחנו ,שתפקיד המ-
.3
נקדם ,מקצועות הלימוד וכו'(,
.4
כיצד להכין את הילדים-המורים.
בתכניות שינויים לא מעטים בעת הביצוע.
ייתכן
שהדברים
החשובים
ביותר,
גיבוש זה של הצוות בלט בתגובות המחנ-
סייע ישנה וישפר את הדימוי העצמי של התל-
מיה שהתנסה בקשיים לימודיים ,שכן עתה
כים ,כאשר נדרשה מהם גמישות רבה בהתאמת
תינתן לו הזדמנות ליהנות מהישגיו ,בשמשו מד-
ארגון שעות הלימוד בכיתותיהם עם הפעילות
הבין-כיתתית או בהסתגלות למצבים בלתי צפו-
ריר לאחרים .זאת ועוד :הנחנו ,כי תלמיד ,שהת-
מירבי
בעת
הביצוע.
יים ,שנבעו משילוב הילדים בפעילות מונזותפת.
הענייניות,
הרוח
הטובה
וה"ספורטיבית"
ציינו את האווירה בחבר העובדים והיו למקור
סיפוק לכל המעורבים בפרוייקט.
קדמותו בלימודים הושגה תור קשיים ומאמצים,
עשוי להבין את קשיי הזולת וסיכוי לו למלא
את תפקיד הסיוע בסבלנות ובהצלחה ,מול השי-
קולים האלה העלינו שיקולים אחרים :חברת
הילדים היא מסגרת מצומצמת ,בה הכול מכירים
את הכול .חששנו ,שאם ראשוני המסייעים יהיו
תכנית הפעולה וביצועה
,1
המטרות
'.
איות.
מ'וע ליךים לפתח דרכי לימוד עצמ-
דווקא הילדים המתקשים בלימודים או אלה
שהתקשו בעבר ,ייווצר הרושם ,שהפרוייקט כולו
איננו אלא טריק פדגוגי ,שהומצא לשם פתרון
בעיות
www.daat.ac.il
המתקשים.
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ח' שמיר /איך לימדו ילדיס בשער-הגולז
86
רצינר ליצור אורירה ,שכל ילר יראה זכות
ענייניים אחרים -ישפיער על בחירת המסייע
ושהתחררת
לעצמו למלא תפקיר של מסייע.
התערררה בעייה נרספת ; אחרז הבנים הזקו-
קים לסיוע עולה על אחוז הבנרת ,ראילר בשילרת
למלא תפקיד זה שכיח דררקא אצל הבנרת.
חששנר ,שהבנים יסרבר לשתף פערלה ע'i:
בנות-מסייערת.
בין
עלולה
הילדים
להעכיר
את
האווירה בחברת-הילדים .אולמ להפתעתנו הת-
בדו כל החששות :אמנם ,לא תמיד בחרו הילדים
את ה"מומחה" לקריאה או לחשבון כמסייע -
אד השיקולים ,שלפיהם הם בחרו לעתים כמו :
שכנות ,חבירות רהתעניינות משותפת -נתגלו
דווקא כגורמים חיוביים בפעילות הזוגרת .כד,
הוחלט להביא את כל הבעייה בפני מזכיררת
למשל ,נשקל בצורה עניינית הגורם ייבנים-בנות",
הנןזכירות
רכהוכחה לכד תשמ' iLהעובדה ,שלמסייעים בק-
חברת-הילדים ;
ראמנם,
לנו
הייתה
לעזר רב בעצה ,בארגר Jרבביצרע הפררייקט.
ריאה נבחרו כמעט בנות בלבד.
במזכיררת החברה התרחש עתה תהליד דרמה
ליצירת האורירה העניינית תרמו חברי מז-
לזה ,ש"עבר" על צררת המךiנכים ; אגב חיפו:.:.:
הבלתי
כיררת
החברה
תרומה
מכרעת
ביחסם
פתררנרת לבעייה שהעלינר ,נרצרו מעורברת רהז-
אמצעי לילדים ולמ::,:ינ jiiגם "I1ד .כד בחרו איפוא
דהרת עם מטררת הפררייקט .המזכיררת גילת;i
המחנכים
סיוע,
רגישרת רבה לתגרבות אפשרירת של הילדים,
רהילדים בחרו את יימוריהם".
את
הילדים
העתידים
לקבל
הצביעה על קשיים ,שעתידים להתגלרת ועזרה
לנו להתמרדד אתם.
.:1תחוב,י הפעולה והכיו'!.
חברי המזכיררת הציעו לנר להניח לילד הבזק-
בל כייע להירת שותף ב'Iכיסת המכייע שלו.
ראיך בוצעה
תכנית
זו של קביעת הזוג :
מסייע -ומI,בל סיוע ?
המררה קובע את הילדים העתידים לק-
א.
בל סירע.
בעת הדירנים המכינים בצורת המחנכים הגענו
למסקנה שהוראת ילדים לילדים ,עשוייה להצ-
ליח בתחומים בהם אפשר ) :א( להגדיר ברורות
את היעד) ,ב( להצביע על דדד קונקרטית של
ביצוע) ,ג( לראות התקדמות בפרקי זמן קצרים
יחסית.
הבזורה והתלכןיר מתייעצים ,קובעים את
מסקנה אחרת הייתה :לאחר שהמורה יקבע
התחום בר הרא יקבל סירע רמטררת ספציפיררj
את הילד העתיד לקבל סיוע ,יהיה הוא )הילד(
ב.
שותף לתיכנון המטרות והדרד למימוש הסיוע
לתהליד זה.
מטררת ספציפירת -כלרמר :אימרנים בק-
ריאת
מספרים
גדולים,
הכנת
קידום
דר"ח,
בקריאת חרמר לימודי )כשהחומר נקבע על-ידי
)על שיתופו של הילד בקביעת המסייע כבר
דובר קודם( .בהתייעצויות אלה יהיו שותפים
המורה והילר ללא בוכחות ילרים אחריס.
התלמיד בהת";ם לעיסוקו בלימודים( וכו' וכו'.
אחד
ג.
המורים
ושגיים
המזכיררת
מרכיבים
רשימה
מסייעים
המתאימים
לטיפרל
חברי
מהילדים,
טנטאטיבית
בתחומי
של
הלימוד
המרצעים ובילדים המועמדים לקבל סירע.
ד.
דןגמאןת של
תחןמי פעילןת ןמטרןתיהם
קידום ילר בקריאה
א.
המורה הגיש למסייע או לתלמיד מספר
קטעי קריאה ל בחירה .התלמיד איתר וסימן את
הנןררה )רלעתים ילד -חבר מזכיררת ה-
המלים בהן הוא התק'iLה ,בקטע שבחר ; ובהדרכת
מהילדים
המסייע התאמן -ראשי'ת ,בקריאת המלים המ-
המרצעים למלא תפקיד של מסייע מתאים לר
סומנרת ,ואחרי כ iבקריאת הקטע כולר עד אשר
חברה(
מבררים
עם
ה"תלמיד"
מי
הגיע לכלל קריאה רהוטה .קריאה זו הוקלטה
במיוחד.
חששנר,
שגררמים
צדדיים
-
כמר :
מעמד
כמגרש ספורט ,פרפרלארירת או שיקרלים בלתי
לעתים ברשם-קול.
ב .קריאת טקסט אינפררמאטיבי רמיצויו בעז-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
87
ח' שמיר Iאיך לימדו ילדיס בשער-הגולן
רת כרטיס עבודה מנחה,
שבקריאה,
ההנאה
הטתה
אותם
מההכנית :
אj
ג .קריאת עיתון ילדים והכנת דו"ח קצר.
נוכחנו ,כי התהליד 'התבצע היה פורה לאין
ד .קריאת סיפרר או סיפור בהמשכים ושיחה
ערוד מזה שתוכנן.
ועניין
על הנקרא ,במטרה לעורר מוטיבאציה
ואמנם סוכם ,שזכותם של '!.:בי ח'לרי ::היא
לשבות תכבית ,אם הם ידעו לנמק השינוי.
בקריאה עצמית.
לסיום פרק זה יצויין ,כי חשוב להגדיר היטב
את המשימות ,כד שהילדים ידעו :מה הם עiשים,
לשוז
א .כרטיסי עברדה עצמית למיניהם.
ולשם מה ;שיהיו מודעים לצורד לבדוק ,אם השי.
ב ,אימונים בכתיב ,כשהמלים בהן מתאמן
גו את המטרה ובאיזו מידה השיגוה .אד מאידד
הילד נבחרות מבין אלה ,שהוא מגדיר כשימו-
גיסא חשוב ,שהמחנכים והילדים יהיו מודעים
!t,יות ביותר בשבילו ,או מבין אלה ה"מכשילות"
לכך ,שיש לבלות במישות ,יצירתיות ויוזמה בעת
אותו.
הביצוע ,אם גם תוzזתנה אגב כד המטרה.
פעילות זן היתה לעתים הדדית -במקרים
שגם המסייע היה זקוק לשיפור הכתיב,
ג.
סיוע בכתיבת סיכום קצר.
אמצעיות של התנהגות הילדים ; שמא תבלום
ך .פתרון תשבצים.
הכנה מדוקדקת את הרעננות -והן אין מסmנו
ה .אימונים בשימוש במילון.
טבע ומולרת :
סיוע בעריכת תצפית ,ניסוי
וסיכום .אימונים בסימר'zז במפה ,אטלס ,גלרבוס
וכו./
חשבוז :
א.
סיוע
בפתרון
בעיות
)שהוצעו
על-ידי המורה( ; ב .עברדה ועזרה לילד להת-
גבר על קושי ספציפי ,שהוגדר על-ידי המחנד
והילד
)אימון
בלוח
הכפל,
בחילוק,
בחיסור,
בקריאת סעון וכו'( ; ג.הדרכה לעבודה עצמית
בפינות
חשבון,
לפי
כרטיסי
עבודה
עצמית,
בנושאים כמו :מדידה ,שקילה ,דיאגרמות וכו; /
ך.
סיוע
בבחינה
עצמית -
.4הכבת המסייעים -כיצר מלמרים לסייע .
חרדנו ,שמא נפגום בספרנטאניות ובבלתי-
איתור
ספ-
קשיים
ציפיים ותכנון דרכי התקדמות.
אלה דוגמאות מעטרת מהפעילות המגוונת,
וzזהתרחשה בעת הפרוייקט.
להפוד את המסייעים למורים מקצועיים ! מאידד
גיסא אזכיר כאן ,שכמטרה החשרבה ביותר נק-
בע :טיפוח כישורים ומיומנוירת העשויים לקדם
את הילדים בלמידה עצמית ,כדי שיוכלו ליהנות
מתכניות
ספרנן.
כיצד אפוא ללמד את המסייע לעזור לייתל-
מידו" למצוא פתרונות אפשריים לבעייה בה הוא
מטפל ,בלי להחיש לו ת'בזוכה ספציפית -כיצד
יעזור ילד לילד ללמרד .החלטנו להכשיר את
המסייעים לתפקידיהם על-ידי משחקי סימולאצ-
יה ,כשאת תפקידי התלמידים המתקשים ממלאים
המחנכים.
תיאור
כאמור ,הוגדרו המטרות והאמצעים במפורש,
האינדיווידואליזאציה
הנהוגה
בבית-
המשחק
ילדה התנדבה למלא את תפקיד המורה .היא
במידת האפשר .אולם הביצוע הקונקרטי לא היה,
קנתה ייעצות" דידאקטיות מהנוכחים -קהל
כמובן ,השתקפות נאמנה של התיכנון .גורמים
המסייעים וחלק מצורת המורים.
-
לצורד ייקניית העצרת" עמדו לרש mהילדה-
השפיען על שינויים בתהליד הלמידה רלעתים
המררה 10נקרדות .המטרה :לסייע לפתרון הבע-
אף על עצם המטרות שנקבעו.
ייה ,בלי לגלות את התשרבה או את הדרד לפתרון.
שונים
-
כמו :
התעניינות
רגשית .ויוזמה
לווגמה :על ילד מכיתה ו Iהרטל להכין עם
היה זה (בירןע מאלף ומשעשע כאחד ,שכן
ילד מכיתה ג /סיפור לקריאה בפני כיתתו .המטרה
כל אותם עקרונות ,שאנו מקנים לילדים בעמל
היתה אפןא שיפור הקריאה ומיומנויותיה ,כאשר
רב במגמה לחנד אותם ללימודים עצמאיים -
הופיען עתה כ"עצות" ,שקהל הילדים יעץ ליל-
שהתפתחה ביז שני הילדים על תוכן הסיפור ועל
דה-מורה.
דיווחן הילדים על הפעילות התברר ,כי השיחה,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
88
ח' שמיר Iאיך לימדן ילדים בשער-הגןלן
המחנכים ,שהכירר היטב את ה"יועציס" ,ידעך,
שאותם הילדים אינם נאמנים ביותר כלרמדיl:
גילויי בושה ,או על רצוו "למשוד" תשומת-לב
של הילדים המסייעים.
לעקרונות ,שעתה הושיטו בתבונה רבה למסיי-
המורים ציינר ,שנוכחרתם של הילדים הבוג-
עים .הילדים הציעו למררה )ילדה מכיתה ו'( :
רים בכיתה סייעה רבות בשיפור האורירה הלי-
ייבקשי משרה )המורה ששיחקה תפקיד של תל.
מודית בכיתה .ואכו ,בהמשך הזמו למדנו להעזר
פעם נוספת" -
בילדים בוגרים להנחיית קבוצות דירן או חקירה
מידה(
לקרוא את ההוראה
ייבקשי משרה לחזרר על ההוראה במלים שלה -
בכיתות ב'-ג'.
לא כפי שהן כתובות בספר" -ייהזכירי לה את
הבעיות הדומות
":':פתרה ,ואיך פתרנו אותן" וכו'
וכו' .הרגשנו ,שהילדים הפנימו בעת המיi:חק את
עקררנות
הלמידה העצמית
במקורות
הפררייקט
את
ליווינו
בהתמדה
בפגיי;,זות,
דיווח והדרכה .פגישות אלה התנהלן בהרכבים
ו::ונים.
ובעומק.
ה"עצות" סוכמר ונרשמו והמסייעים שקלו אלו
.1.פגישות צודת המסייעים
מהן תורמות יותר לחינוך לומד עצמאי.
כאן עלו שאלות כמו :
ייאיך אני יכול לוודא ,שהילד למר ,כשלע-והבה הכלליכ :שברשכןו כחשובים ביותר :
תים הוא אומר ' :כן ,אני יודע' ,מפני שהוא מת-
א .לעודד את הלומד למאמץ להבין את ההי-
ראה לפני 'Z,הוא פונה לעזרה ;
בייש:,:,' ,לא הבין -והרי גם ני עוו.:ךה כך
לפI:מים".
-יימה נוכל לע.ות כאי':':ר הילד לא מתרכז,
ב .לסייע ללרמד לאתר את הקושי הספציפי
ולגלות יחד את הפתרונות האפיi:ריים בלי לגלוז
מיi:חק ,לא לומד ."1
"לא הצלחתי להסביר לזיווה מה זה שליי',:':
לו תיב.דבה ספציפית ;
ג .להזכיר ללומד באילו דברים דומים טיפל
בעבר וכיצד התגבר על הקשיים.
היא הבינה יפה מה כתוב בספר ואיך לעשות את
התרגיל ,אבל לא ידעה לתת '':יום דוגמה של
ד .לעוץ לילד לרשום את הקושי שאיתר
שליש"…
ושלא הצליח להתגבר עליו ולבקש סיוע מה-
)כאן היה ברור:':" ,זיווה חיפשה ייקשר" מו-::
מורה) .בשטה שבקבטה .לכך לפי תכנון מסויים
מעותי בין ההיi:בון והמציאות הכזמי:,:,ית -הקונ-
ולא ברגט 'נזהל,ושי מופיט(.
קרטית .המעניין הוא ,שאף המסייעת לא הצליחה
למצוא דוגמאות 'i:ל קו::ר כזה ,אלא אחרי מאמ'ן
מחשבתי רב(.
זכןן ומקום הביצוע
הפרוייקט פעל פעמיים בשבוע בשעות קבו-
ייאיך לגרום להתעניינות אמיתית "1
עות .כאי;,זר הילדים הלכו למלא את תפקידיהם
שאלה זו הטרידה מאוד את המסייעים ,רילד
כמסייעים התנהלו בכיתותיהם הלימודים כתיקנב.
אחד העיר :יירק עכי':':יו הבינרתי ,שאם לא מתענ-
סיומן חזרו
יינים לא לרמדים ,אפילו אם יושבים בשקט ולא
הפגייi:ות ארכו 40דקות
המסייעים
והשתלבו
רתיכף
בלימודי
עם
כיתותיהם
ללא
תקלות.
הפגישרת התקיימו בדרך כלל בכיתותיהם של
הילדים שקיבלו את הסיוע .לעתים פרשו הילדים
אל מעבר לפרגוד או לפינה המיועדת להתבוד-
דות ולשקט.
אולם לעתים קרובות התרחש הסיוע בכיתה,
מפריעים" …
'אלו,ז אחרות :
ייאיך לומד אדם 1
מדרע
ניתו ,והילדים האחרים עוסקים בעברדה עצמית.
דברים
:.',לא
את הילד 1
וטור 'בזאלות כזסוג אחר :
ייהאם היחס הסבלני עוזר לכל הילדים,
כי;,זהמסייע יוי;,זב ליד תלמידו ,ומבצז lאת תכ-
הילדים התנהגו באופן טבעי ,לא דיווחו על
צריכים
ללמרד
מה פירוו '.:לוד 1
ניעניינים
האם לגדי לא היה עוזר אילו העני':':נו אותו,
כשאין הוא מתאמץ מספיק ."1
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
89
חי שמיר /איך לימדו ילדיס בשער-הגולן
ביz,זיחות אלה שררה אווירה של הדדיות בין
שאלתי את עצמי מדוע .כאשר שרקה שאלה או-
המחנכים והמסייעים ,שוב לא הרגשנו ,שכל הת-
שבעצם
שובות ערוכות בידינו ,הילדים שאלו בתום לב
תי
חשבתי
קצת
והבנתי
את
העיקרון,
כבר ידעתי ,אבל לא אמרתי אותו לעצמי".
וברצינות ,והמחנכים שוהחו עם הילדים ברושר
סיפזר :
זעזר
כאשר
אינני
בשיעור
מרוכז
ולא כ"ממלאים תפקיד של מחנך" ,אלא כמחפ-
משעמם לי ואני מפריע ,עכשיו אני חושב על
שים תשובות אמיתיות לשאלות אמיתיות,
התנהגותו של בני ומנסה להתרכז ,במקום להמ-
מובן ,שמעבר להתעניינות חכנה של הרלדרם,
א,ר רצו למצוא תשובות לבעיות ,שהעסיקו או-
ציא דרכים למשוך תשומת לב" .שאל המנחה ;
ייכיצד עוזר לך ה ",:"iהזה להתרכז ."1
תם כמסייעים ,היו אלה שאלות שהיו1סיקו אותם
עוכה המסייע :ייזה באמת לא תמיד עוזר.
כתלמידים ,שאלות שנבעו ממודעות חדשה לבע-
אני לא בטוח ,שאם אדם יודע מה צריך לעשות
יותיהם כלומדים .הרלדים בקי,:זו הנחיות ספציפ-
הוא כבר באמת יודע איך ועושה זאת" …
רות כיצד להמחיש ,להסביר ,ביקשו הדרכה באב-
ועור סיפור " :לנירה )כיתה ג'( יש הרבה
חנה מה העיקר ועל מה אפשר לוותר במטלה
וZזגיאות כתיב .ניסיתי לעזור לה בעזרת כרטיסים
לרמודית.
האימרה ; ייכיצד לסייע מבלי לגלות" הפכה
את נירה
שהמורה
הכינה.
ראיתי
שזה משעמם
לסיסמת הפרוייקט .השיחות ,שניסו לענות על
ולא עוזר לה בכלל.
ייקשה ביותר היה לנירה להבחין בין א'-ה',
השאלות שציטטנו לעיל -לא חפכו ,כמובן,
כי
צלרל
את הילדים המסייעים למורים ,אך ללא ספק תר -
דומה.
..
המצאנו משחק :נירה ואנר 'נצוד' את כל
מו להבנתם את תהליך הלמידח,
המלים שמתחילות באות ה'' .נצוד' בבית ,בכיתה,
.2פגישות איכריווירואליות עם מסייעים
או עם זזג :
לנירה
היה
נראה
שלשתי האותיות
בבית-הספר ,וכו' .אחרי כן נשווה אם יצדנו' או-
מסייע-כעזר
בפגרשות אלה ברררנו את הבערות שנתעור-
תן המלים ומי 'צד' יותר .גם לי היו קשיים עם
רו ,כגון :האם רצור להציע לילד להתאמן גם
צלילי אותיות .לרוב אמרתי ' :אני יעשה' .במ-
אחרר שעות הלימוד ,או :מהר השרטח חמתאימה
קום אני אעשה .התחלתי גם אני ילצוד' מלים
ולסווג אותן .כשחשבתי על המלים ,חדלתי לJ.,י-
השרחות המעניינות ביותר היו עם המסייעים.
'גות .כך ,כשלימדתי את נירה ,למדתי בעצמי".
שאלנו אותם :ייבמה עזר לך הסרוע ."1בדרך
הילדים נתבקשו לשחזר את הפעילות שהת-
כלל היתה התגובה הראשונה מבוכח ,או כעין
רחשה ,לעתים תאם התיאור של בני הזוג ,ולע-
התמרמרות ,הילדים אמרו :ייאנר לא עשיתי זאת
תים נבדל התיאור בפרטרם רבים,
ברותר לסייע לילד מסויים וכוי,
בשביל להרעזר ,אלא ביביל לעזור ,אפילו הפ-
הילדים המסתייעים הדגישו חזור והדגש את
לימוד בכיתתי" )כזכור הכיתות
הרגשת הביטחון ,שהסיוע מקנה להם ; את הצי.
למדו לפי תכניתן הרגילה ,כאשר קבוצות ילדים
פייה והשמחה שחשו בימים שהתכנית התבצעה.
סדתי שעות
יצאו למלא את תפקיד חמסייעים(.
כשנר מקררם היה תהלרך יצירת הקשר בין זוג
כאשר שתקנו וציפינו לתגובות נוספות ,רח-
פח ה,אלה זמן מה בחלל .לאט-לאט חדרה חש-
הרלדרם ממושך למד :במקרה אחד הרה שיתוף
הפעולה לקור,
אלה ועוררה את הילדים לתגובות אוטנטיות,
סיפרה רחל :יידלרה )כרתה די( לא הקשיבה,
ספצרפיות ועשירות ,והנה חלק מתגובות הילדים :
טענה שלא מבינה ,לא רודעת ,..הייתה לי הרג.
ייבכיתה ד' למדתי כיצד לעשות חילוק ארוך
שה ,שדלרה רוצה להכשרל אותי ,עסקנו בכרטיסר
)זה היה ילד שהתקשה בחשבון( .רק עכשיו,
עבודח עצמית ולא התקדמנו בכלל .רום אחד
כאשר לימדתי את אבר ,הבנתי את חעיקרון".
אמרתי לה ' :אם קשח לך ,ניקח חומר קל יותרי
וילד אחר :ייתמיד ידעתי ,שבפעולות חיסור של
)רחל גילתה יחס ענייני ,(1דליח צחקח ושיתפה
תרגיל 153-65יש להתחרל מהיחידות ,אך לא
פעולה ומאז חיח כבר נעים לעבוד יחד".
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ח' שמיר /איך לימדו ילדיס בשער-הגולן
90
כאשר פג מועד תפקידה של רחל ,ביקשו שתי
אימן תלמיד צעיר בקריאה ,והאחרון סייע ליימו-
חבנות לחמשיך יחד .טיב היחסים ופוריות חזי-
רו" להתאמן באותם המשפטים בכתיב נכון .כך
קות שחתפתחו בין חבנות חם סיפור מרתק בפני
נשלם המעגל מבחינת :הכול מלמדים את הכול.
ד .המורים התפנו לשיחות ולהדרכה אינדי-
עצמו.
כשיחות אלה היה ה"תלמיז'" מצביע על
קשייו
ומציין
את
סוג
המקדמת
העזרה,
אותו.
ווידואלית של תלמידיהם ,כשעול הסיוע הרצוף
לילד המתקשה הוקל מעליהם במידה ניכרת.
הקושי העיקרי במימוו :.הפרוייקט היה הצורך
לתאם את ארגון הלמידה בכיתות השונות ל-;:i
שיחות סיכום של המחנכים
הילדים הצעירים התקדמו בדרכי למידה
.1
עצמיות .למדנו זאת ,כא'z,זר הילדים בעת הך'ו-
נים
בקבוצות-לימוד
או
העבודה
בעו;
העצ-
מיוז ,כאשר הילדים הצעירים חזרו ושננו לעצ-
מם :ייעדיין לא קראנו את ההנחיות בתי.:זומת-
לב ,כפי שהגדולים יעצו ?'נו" ,..
.2התפתחו יחסים הדוקים ורציניים בין גיל-
שבהן
עות,
המורים ציינו ,כ -המסגרת הנוק".:זה ו.:זל ה';'-
עות והימים אילצה אותם לתכנן באופן נוקשה
יותר גם את מערכת השעות בכיתותיהם .למשל :
לעתים אי-אפשר היה לנצל ימי שמש לשם טיולי
טבע ,אם באותו יום פעל הפרוייקט .מסיבה זו
איים '.:זונים .חבורות אלה התמידו והיפרו את חיי
ויתרה
הילדים גם כאו"ר הוחלפו המסייעים .חמחנכים
יות לימוד וחברח) .במקרים אלח בקשו חמחנכים
קויימה
כיתתית,
בפרוייקט.
ציינו ,כי במיייים לא מעטים היו קשרים אלה
למקור כוח ועידוד לילדים ,בהתמודדם עם בע-
הלמידה
ההדדית
הגננת
למעשה
שילוב
על
פרוייקט ,כמו :דיהול יומן ';'ל הילדים המ'j,ורבים
בפעילויות ,עריכת בדיקות איבחון מדוייקות יו-
להמשיך בסיוע ,למרות שתם מועד חפרוייקט
המתוכנן(,
לסיכום
,3
בסיטואציה חלימודיה
גן-המעבר
החברים ציינו דרכים ורעיונות ל";,:,יפור ה-
תר לפני תקופת חסיוע ואחריה וכו'.
הi:דשה
הבין-
)כשילד
הפרוייקט נמשך כמעט במשך ו.:יני שלישים
מלמד ילד ולא מורה מלמד ילד( חייתח חתנסות
";:ל שנת-הלימוזים ,וכל הילדים מהכיתות המסיי-
לימודית מספקת וי.:זימ'.:זה לכעין חווייה מתקנת
עות
והילדים
לכשלונות כעבר.
כאהד ,שאכן כל ילד עשוי להיות לעזר לחברו,
הו"תתפו
נוכחנו,
בו,
המחנכים
.4הילדים חמבוגרים חמסייעים הזדהו מאוך
אם מתאימים חיטב את הזוגות ובוחרים בתבונה
עם תפקידיחם ,נהנו ממנו ,למדו דברים חשובים
'ת תחום הפעולח.
פעילות זו של חברת-ילזים לומזת ,נושאת
וחמעורבות ; גילו אפשרויות של שליטח וחת-
בחובה סיכויים רבים של למידח ,של טיפוח זי-
כוננות ',בצמית .הם דיווחו על מודעות חדשה
קות הומאניות ואישיות בין חילדים לבין עצמם
לעצמם כלומדים ,שהתבטאה -לדבריחם -
ובין הילדים ומוריהם ,של מוטיבאציה רבה יותר
ברצון ויכולת לאתר קשיי למידה של עצמם
ללמידה ועוד .אולם אם מצב למידה זה איננו
על דרכי
למידח ,על חשיבות חריכוז ,חקשב
ובתכנון שלבי למידה הולמים.
חלק מחיי חיום-יום י"ל בית-חספר והוא נשאר
.5הסיוע ,שהו";':ט לילד המתקשח לפני הגיעו
לסף התיסכול והאכזבח הטוטאלית מעצמו ,עו-
דד במקרים מסוייג/ים את הילד להמשיך במאמ-
ציו ,תוך יחס ענייני יותר לקשייו.
רק אפיזודה חולפת ,ספק אם סיכוי זה ייצא מן
חכוח אל חפועל.
הטרה :
נסיונות
::' .6יתוף הפר1ולה היה לדבר שנ.זו'ם או,זו
הדדית
ואיז מרכריב טליו ,הטזרה החודית הייתח לדבר
שמגשימים על ידי חלמידח החדדית .הדדיות
מובהקת זו חתרחשה ,למשל ,כאשר ילד מבוגר
בינתיים
אין
-
ספור,
חספר
חגיע
שנערכו
ךChildrcl
F. Ricssman.
לידי
ספר חמתאר
בעולם
Tcach
בלמידה
(hildren
A. Gartner, .M. Kohler,
)סקירח על ספר זח ימצא הקורא המתעניין
ב"בחינוך חמשותף" ,חוברת מס' .(85
www.daat.ac.il