ניתוח מתים להלכה ולמעשה
הרב ד"ר ישראל יעקובוביץ
מחניים קכ"ג, עמ' קיד – קיט
|
המאמר מציג את נושא ניתוח מתים יהודיים בין הקושי עם ניוול המת לבין חובת פיקוח נפש, :תיצמת .הז אשונל הכלהה סחי תא קדובו .הרובק ;תולבא ;שפנ חוקפ ;הכלה ;האופר |
|
בעיית ניתוחי מתים היא בעיה העומדת ממש ברומו של עולם היהדות ובעומק המציאות .תיצראה וכן שנינו (סוטה יד, א) : |
|
"תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמ"ח דכתיב "ויעש |
|
הרי שהמצווה של קבורת המתים, כמו שהראה לנו הקב"ה בכבודו ובעצמו, היא סוף ושיא כל התורה ואין לך מושג של חסד אמיתי, יותר נשגב ואציל מן החסד שעושים עם המתים, שרק הוא חסד של אמת לפי דעת חז"ל. ועתה בימינו דומים אנו כאילו קול יוצא ומכריז, אוי להם לבריות מעלבונו של חסד זה. שומעים אנו קול זה כאשר אנו ניגשים עתה לדון בכובד ראש על גורלם של אלו שאינם יכולים לדבר בעד עצמם. בשים לב למצב הנוכחי וההפקרות השוררת בשטחים מסוימים של הטיפול במתים, אולי נוכל
ברם, בד בבד עם זאת עלינו לזכור כי אין אנו דנים רק על המתים אלא אף על החיים ועלינו התעסקתי הרבה, הן בדיבור הן בכתב ובדפוס והן במעשה, בבעיה המסובכת של ניתוח |
| קודם שנכנס לגוף הבעיה העולה לפנינו היום, אנו צריכים להגדיר את היקפה ולראותה בפרספקטיבה יותר רחבה, לעת כזאת אין שאלה מעציבה זו עניינו של היחיד בלבד ושל זכויותיו כיחיד, אף אינה עניין דתי גרידא. שאלה זו נעשתה עתה למעין מסך ברזל המפסיק ומפריד בין מעמד הרבנים למקצוע הרופאים ואולי לאנשי המדע בכלל. לעומת השותפות בין הרבנות והרפואה שתרמה כל-כך הרבה לתרבות ישראל והעולם בעבר – ע"י המון חכמים במשך מאות שנים ששימשו בעת ובעונה אחת הן כרבנים והן כרופאים לעומת החיבור והשיתוף בין המקצועות האלה מימי הביניים והלאה, קיימות היום מרירות ושנאה הדדית ביניהם, עד שהרופאים נקראים בפי חוגים מסוימים בשם רשעים ומשחיתי קדושת היהדות, ועד שהרבנים נמצאים אשמים על ידי אנשי-מדע כמעכבים בעד התפתחותו של מדע הרפואה והם אחראיים לעיכוב הבאת חיים ותרופה לסובלי ייסורים לאין מספר. בעטיה של בעיה זו הווהמכו ,רואב תדרומו תועדב תלשחנכ תמרחומ תויהל הלוכ תיתרוסמה תודהיה הלולע מחסום להתקדמות הרפואה והמדע. יתר על כן נוצר כאן מין מעגל קסמים החוזר חלילה: מחמת אי-הבנה זו שבין חכמי-התורה כפי שאמרתי קיימת הבעיה אף באמריקה, אם-כי לכאורה אינה כה חמורה שם וטרם ראינו בזמן האחרון הייתה לנו עובדה זו לבעיה מיוחדת. מזהירים אותנו שאם אחוז המנותחים דרך אגב, עלי להוסיף שנראה כי מספר הרופאים המונעים מתן רשות לניתוח הוריהם או כפתיחה לבעייתנו לאור ההלכה והצעות לפתרונה בתנאים הנוכחים, אזכיר כמה נקודות בגמרא אין נזכרות בדיקות בגופות מתים לשם תכלית רפואית. אין זה פלא, כיון שבזמן משמעות שניהם .תמה לווינ בקשר לכך חשובים הם שני המאמרים העיקריים הדנים בדין
בה בשנה נשאל ר' יעקב עמדן (שאילת יעבץ, ח"א, סי' מא) מסטודנט לרפואה באוניברסיטה |
|
"ואפילו רופאי האומות אינם עושים ניסיון בחכמת הניתוח על ידי שום מת כי אם |
|
כן הסכים הח"ס (שם) לדעתם של ר' יעקב עמדן והנו"ב, אולם הוא סבר כי איסור הנאה מן לעומת זה טען ר' יעקב עטלינגר (בנין ציון, ח"א, סי' קע) שהחובה של פיקוח נפש בכלל חלה המהר"ם שיק (חיו"ד, סי' סי' שמז) התנגד לשתי הדעות האלה. לדעתו שום אדם איננו יכול
אלו הם פסקי הדין העיקריים בשאלה זו קודם המאה הנוכחית. מתוך התשובות הרבות
לאחר מכן אני רוצה להביא רק דעותיהם של שלושה הרבנים הראשיים לא"י. בעוד שהרב בן ציון מ"ח עוזיאל (משפטי עוזיאל, חיו"ד, סי' כח וכט) לא ראה עוון בניתוח גופות מתים יהודים בתנאי שייעשה הדבר בהקפדה יתירה ובדרך כבוד, והתנגד רק למכירת הגוף לפני מיתה, לא מצא הרב אברהם יצחק הכהן קוק (דעת כהן, סי' קצט) מקום להתיר ביתור של גופות יהודים ויעץ לקנות גופות של נכרים ללימוד רפואה. הוא הסביר את ההבדל, כדרכו בקודש, בסברה שכמו שהיהודי מוזמן בחייו לקדש את עצמו בייחוד לעבודת הבורא, כך גופו זוכה להוקרה יתירה גם במיתתו. אולם, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בהסתמכו על פסק הנו"ב, התיר ניתוחים אם שלושה רופאים מאשרים שא"א לקבוע בדרך אחרת את סיבת המות, וגם במקרים מסוימים אחרים.
|
|
אולי ראוי לציין כאן שבכל התשובות לא מצאתי אף אחת שנותנת יסוד הלכתי לזכות הקרובים אבל זה אינו שכבר כתב הרמב"ן (מובא בכסף משנה, הלכות אבל פי"ב ה"א): "ואפילו בעי נמצא שיש בדבר דעות רבות ורחוקות זו מזו. יש מרבותינו שדורשים לשבח ומתירים
ובכן, עיקר השאלה למעשה הוא, היקף ההגדרה של החולה "לפנינו" שהוא הבסיס היחיד להיתר. אין ספק שמהרבה בחינות נשתנו התנאים מזמן הנודע ביהודה, ואפרט כמה מהשינויים, אילו שאולי אינם מובנים במידה מספקת בשו"ת החדשות. בימים אלה של מהירות התנועה והתחבורה יש חולים "לפנינו" בכל מקום שמצפים לתוצאות .א צורך לניתוחים כדי להתגבר על נגעים רבים ונוראים, כמו מחלת הלב וסרטן הוא היום, לפי .ב כעת התועלת הצפויה מניתוח המתים אינה עוד רק להמציא תרופות חדשות למחלות אנושות .ג ופוג ללח וחתפ .תמיוסמ בל תלחממ תמ הלה יכ הארהש ומישרת תא יל ושיגהו דחא תמ ואיבה את שגיאתם וכשיפגשו שוב עם סימנים אלו ידעו איך לאבחן את המחלה כראוי; מכאן שניתוחים יותר קשה היום, כשמטפלים במתים בהמונים, למנוע טיפולים אלה מהיות לעניין שגרתי .ד ועוד יש היום סכנה חדשה לגמרי, כפי ששמעתי מעיתונים כאן, שמפני פחד הניתוח חולים .ה בעקבות כל אלו שינויי הזמנים והמציאות מזמן הנו"ב והפוסקים הנמשכים אחריו צריכים קודם כל נחוץ מאד להחזיר את האימון ההדדי בין הרבנים והרופאים ולהסיר את המרירות הרופאים צריכים להבין שעמדת ההלכה אינה רק עניין של פולחן דתי גרידא אלא דבר הנוגע הרבנים, מאידך גיסא, צריכים להעריך דרישות המחקר הרפואי לביתור מתים לשם הצלת בסיכום אני מגיש את ההצעות וההערות דלהלן: בעוד שאי-אפשר בהחלט להוציא היתר כולל ולמסור לניתוח כל גופות המתים ללא הבחנה, כמו .א במקום אישור של שלושה רופאים כפי החוק הנוכחי יש לייסד בכל בית חולים מועצת ניתוחים .ב .הרקמו הרקמ לכב דחא כל רשיון לנתח גוף המת יינתן בתנאים שהטיפול בכך ייעשה במהירות ובצמצום האפשרי, שרב .ג כמו שבדין חילול שבת במקום סכנת נפשות, ואפילו יש בו כמה ספיקות רחוקים ביותר,"הזריז .ד הרי זה משובח, והשואל שופך דמים, והנשאל הרי זה מגונה" מפני שהי' לו לדרוש ברבים דפיקוח נפש דוחה את השבת (ע' ב"י טור אור"ח ס' שכח), כן הדבר הזה, לפע"ד של חובה ומצווה. ולכן במקום שיש פקפוק הכי קל של פיקוח נפש, כדי שלא יהיו המונעים כשופכי דמים והרבנים בכלל אולם צריכים להזהיר את הקרובים שאינם יוצאים מידי מצות קבורה כלל עד שייקברו כל .ה אסיים בתפילה לשלום של אמת, כי זה סוף כל האדם ותכלית כל התורה. התורה שבכתב |
<br>הוגה ע"י רחלי בויאר בתאריך יום שני 14 פברואר 2000
<br>עיצוב: שרית ולד, יולי 2000
תיקונים: שלומית – 13.9.2000
<br>
|
|
