המכללה האקדמית הרצוג
פרופ'
רש"י
אחרך מירכקי
ומחכרת מנחם
כידוע היתה מחברת מנחם בך סרוק מך החיבורים שהשתמש בהם רש"י בפירושו למקרא.l
את שם המחברת רש"י קורא על הרבה פירושי מלים ,ומודיע כיצד פירש מנחם מלה פלונית,
ואיזו מלה חיבר מנחם עם מלה אחרת במחברת אחת .אבל פיליפאווסקי שהוציא לאור את
המחברת ,2העיר כי יש אשר רש"י מחבר מלה למלה חברתה שהוראה אחת להך ,והוא
כחיבור של מנחם ,ואיך שם מנחם נקרא עליו .כך כתב בהערתו לשרש רכס :יירש"י חבר
וירכסו את הח'שך )שמות כח ,כח( עם מ.רכסי איש )תהל' לא ,כא( חבורי חבלי רשעים ,ולא
הזכיר מנחם") .כיוצא בזה העיר שלא הזכיר רש"י את מנחם בפירושו לאיכה א ,ד :
בתולותיה נוגות ,שאיך שרש בתיבת נוגות ויגוך אלא הגימ"ל לבדה. 4ובפירושו לשמואל ב'
יט ,י :ויהי כל העם נדוך ,שפירש :מתווכחים זה עם זהל .ובפירושו לעזרא ד ,יב :ואשיא
יחיטו ,שפירש :יחיטו לשוך פתיל וכו', 6ועור .גם ברלינר שהוציא לאור את פירוש רש"י
לתורהך העיר כי ייהרבה מקומות אשר רש"י מביא דברי מנחם מבלי הזכיר את שמו" ,והביא
ראיה משני מקומות ברש"י על התורה שמפרש כמנחם ואינו מזכיר את שמו ,אבל אותו ענייך
גופו מפרש רש"י במקום אחר ,אם בתהלים ואם בתלמוד ,ושם קרא את שם מנחם על
הפירוש.8
אבל נראה ששיטת מנחם ופירושיו ספוגים בפירוש רש"י יתר על מה שהוא גלוי לנו ,אבל
דבר זה צריך בירור .מצינו לרש"י שמפרש מלה על ידי שהוא מביא לה ריעים ממקראות
,l
גם כפירושו לתלמוד יש שהוא מכיא דכרי מנחם .כגוו כסנהדריו ק"ד ע"א ד"ה כית גנזיו ,והכי מתרגמינו
=jכית נכתה ,מ"כ כ ,יג( כית גניזוהי .ומנחם פתר כמחכרתו )=שרש נכאת( לשוו סממנים כמו )כרא' לז.
כה( נכאת וצרי ולוט .וכפירושו למלכים כ' כ ,יג חיכר פתרוו מנחם עם פירושו :כית נכתו ,כית גנזי כשמיו,
כמו נכאת וצרי ולוט )כרא' לז ,כה(.
.2
מחכרת מנחם ,מהרורת צכי כו יחזקאל פיליפאווסקי ,לונדוו ועדינכורג ,ה' תרי"ד ,1854
.3
עמ' ,164הערה שי"א.
.4
כרשימת המלים האחדיים )כלו' ששרשם אות אחת( כאות ג :עמ' ,40הערה .10
.5
מחכרת דו ,עמ' ,66הערה קן .
.6
מחכרת חט ,השני ,עמ' ,87הערה קסג,
.7
רש"י על התורה ,מהדורת אכרהם כרלינר ,מהדורא תנינא ,פראנקפורט א.מ ,תרס"ה.
.8
שם לקוטים ,עמ' .430
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תקפ[
פרופ'
אהר)
מ'רסק'
אחריס .אופן ןה של פירוש 'סודו בשיטת מנחס מכל מקוס א'ן כאן ראיה לןיקה אל
המחברת ,שכן ןו ש'טת מדרשי התנאיס ,כגון בספר' פרשת ראה: 9שלש פעמיס )דבריס טן,
טן( …אין פעמ'ס אלא רגליס ,וכן הוא אומר )ישעיה כו ,ו( תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דליס.
גס אס רש"י מפרש מלה והוא כפירושו של מנחס ,עדיין אינה ראיה שממנחס קיבל את
פירושה ,שמא פירוש קדPוניס הוא ומרבותיו קיבל רש"י וגס מנחס קיבלו מרבות'ו .ואפ'לו
הפסוקיס שרש"י מביאס .ריעיס לפירושו הס הפסוקיס שמנחס מביא ,אף ןו אינה ראיה
שדברי מנחס נגעו בפירוש רש"י ,אפשר גס הפסוקיס שעשאס רש"י סמך לפירוש המלה
ק'כל מרכותיו ,וכמותו גס מנחס מרכותיו קיכלס .אכל יש שמנחס מחכר פסוקיס כמחברת
אחת וסודר אותס לא לפי הסדר המקוכל תורה נכיאיס וכתוכיס ,אלא כחילוף הסדר ואותס
הפסוקיס כפי שסדרס מנחס רש"י מכיאס .הרי ןו לכאורה ראיה שרש"י קיכל ממנחס .אף על
פי שגס כאן יש לכעל הדין לחלוק ולומר :שמא גס את הפסוקיס האלה ואת סדרס קיכלו
שניהס מרכותיהס ,ןה מרכו וןה מרכו .אלא שככר הפלגנו לכדי ספק ספיקא .גס סגנון הלשון
כוחו 'פה להכחין כפירוש רש"י אס דכריו הוא אומר או מיסוד המחכרת הס .מקוס שרי'''Z.,
כותכ ואין הוא לשונו אכל הוא לשונו של מנחס ,הרי הלשון מודיע שדכר' מנחס הס אלה
כפ'רוש רש"י
היכן מצ'נו לשון מנחס כדכרי רש"י ? ככמדכר פרשת כלק סימן כג ,ככ :כתועפות ראס
לו ,פירש רש"י :ייכתוקף רוס וגוכה שלו ,וכן וכסף תועפות )איוכ ככ ,כה( ,לשון מעון המה",
לשון "המה" אינו מסגנון רש"י ,גס מלת "מעון" נראית נמלצת קמעא מצד שלשון מקרא
היא .אכל אלה דכרי מנחס כמחכרת ייעץ" ,וןה לשונו :הששי ,ותועפות הריס לו )תהליס צה,
ד( כתועפות ראס לו )כמדכר כג ,ככ( ענין מעון המהט.l
והיכן מצינו לרש"י שמכיא את הפסוקיס שמנחס מכיא וכהיפוך סדרס כמנחס ? כמחכרת
דלק השנ' מכיא מנחס את הפסוקיס האלה :כי דלקת אחרי )כרא' לא ,לו( ,על ההריס דלקונו
)איכה ד ,יט( ,מדלוק אחרי פלשתיס )ש"א ין ,נג( ענין רדיפה המה .הקייס כאן את הפסוק
מאיכה לפסוק משמואל א .וכפירוש ןה פירש גס רש"י ,ואת הפסוקיס לראיה שהכיא מנחס
הכיא גס הוא ,והכיאס כסדר של מנחס ,ככראשית לא ,לו :דלקת ,רדפת .כמו )א'כה ד ,יט(
על ההריס דלקונו) ,שמואל א' ין ,נג( מדלוק אחרי פלשתיס.
כיוצא כןה מנחס כמחכרת מץ כתכ כך :מתחלק לד' לשונות :האחד ,כי מיץ חלכ יוציא
חמאה )משלי ל ,לג( ,כי אפס המץ )ישעי' טן ,ד( .הקדיס משלי לישעיה .וכן רש"י כויקרא א,
טו :ונמצה דמו ,לשון מיץ אפיס )משלי ל ,לג( ,כי אפס המץ )ישע'ה טן ,ד( .א'ן כ'ן רש"י
למנחס אלא שמנחס מכיא ממשלי ל ,לג מלת מיץ מרישא של הפסוק ורש"י הכיא מלת מיץ
מן הסיפא.
רש"י ככראשית כד ,כ :ותער ,לשון נפיצה .והרכה יש כלשון משנה ,המערה מכלי אל
כלי .וכמקרא יש לו דומה )תהל' קמא ,ח( אל תער נפשי) ,ישעי' נג ,יכ( אשר הערה למות
נפשו .הקדיס רש"י כאן תהליס לישעיה .קדימה ןו יסודה כמחכרת ,כשרש "ער" השנ' :ותער
כדה אל השקת )כרא' כד ,כ( ,אל תער נפשי )תהל -קמא ,ח( ,תחת אשר הערה נפשו )ישעי' נג,
יכ( ,כמער אש וליות לו סכיכ )מ"א ן ,לו( .לא הכיא רש"י את הפסוק ממלכיס א' ן ,לו ,משוס
.9
ספר' על ספר דבר'ס ,מהרורת אל'עזר אר" פ'בקלשט') ,ברל') ת"ש ,עמ' .195וע"ן חג'גה דף ג' ע"א.
.10מבחס פ'רש מלת תועפות שה'א מעב"ן מעוז .הוס'ף על'ו רש''' שפ'רש מה עב") חוזק ותוקף אצל
תועפות ,אלא שתועפות מגזרת עוף ,והעפ'פה ברוס ובגובה זה התוקף .כשבא רש''' לפרש את הכתוב
בתהל'ס צ"ה ד :ותועפות הר'ס לו ,פ'רש תועפות ,שהוא "לשון גובה כעוף המעופף" ,והוא מכוון עס
הר'ס .והכתוב בא'וב כב ,ה :וכסף תועפות לך ,פ'רש שהוא "ל' חוסן כמו ותועפות ראס לו" ,שהוא מכוון
עס עב"ן הכתוב המדבר בכסף .
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
רש"י
ומחברת
]תקפא
מנחם
שמלת יימער" פידש רש"י כעניין אחר :לשון אחיזה ודבוק .עיין רש"י כמלכים א' שם.
עוד ראיה לרושם של המחברת כפירוש רש"י ,שיש אשר פירושו של רש"י נראה מוקשה,
וקושיו מתיישב מתוך דברי מנחם שהיו מו א לדברי רש"י .כגון רש"י ככראשית ד ,ככ
פירש :לוטש .מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל .כמו )איוב טז .ט( ילטוש עיניו לי.
תימה כדברי רש"י :מלת ייילטוש" כמליצת "ילטוש עיניו לי" לשון משל ודוגמא ,והיא גופה
צריכה הסכר לפרש את הדזגמא .נמצא תלה רש"י כאן תניא כדלא תניא .שדימה את הדיבור
"לוטש כל ח;רש נחשת וברזל" .שלשון "לוטש" פירושו כמשמעו ,דימהו למליצת ייילטוש
עיניו לי" .ו"ילטוש" כאן בא כהעכרה ?אכל קושי זה פתרונו בא מן המחברת .שהביא מנחם
כשרש "לטש" את שני הפסוקים מכראשית ד.ככ ומאיוב טז ,ט סמוכים זה אחר זה .ואלה
דבריו :לטש ,לטש כל חרש )ברא' ד ,ככ( ,צר ילטש עיניו לי )איוב טז ,ט( ,כתער מלטש
)תהילים נב ,ד( לשון חדוד המה .וכאו כפירוש רש"י דברי מנחם כפי סדרם כמחברת ,אף על
פי שמליצת ייכתער מלטש" מתהלים נב ,ד קרוב מצד עניינו יותר ללשון "לוטש"
שככראשית ד ,ככ שרש"י עוסק כפירושו ,אלא שרש"י לא חש להביא אלא הפסוק הראשון
מן הפסוקים שכמחברת ,וכן דרכו כהרבה מקומות .ומנחם גופו מה ראה לסמוך מליצת
"ילטש עיניו לי" למליצת "לוטש כל חרש נחשת וברזל" ? על מנחם אין קושיא ,שהוא לא
דימה כמחברתו לשון של פשט ללשון של העכרה ,אלא קבצם יחד .ואפשר טעם סמיכותם
כמחברת ,שבשתי המליצות בא לשון לטש כבניין הק וכפסוק מאיוב טז ,ט :כתער מלטש
מלטש כבניין הכבד .
וכן מנחם כמחברת נב .האחד :בורא ניב שפתים )ישעי' נז ,יט( פי צדיק ינוב חכמה
)משלי י ,לא( ,ויכל מהתנבות )ש"א י ,יג( .והתנבית עמם )שם י ,ו( לשון מבטא הם .וי-גל דרך
זה רש"י כשמות ז ,א :יהיה נביאך ,כתרגומו :מתורגמנך .וכן כל לשון נבואה אדם המכריז
ומשמיע לעם דברי תוכחות ,והוא מגזרת ניב שפתים )ישעי' נז .יט( ,ינוב חכמה )משלי י,
לא( ,ויכל מהתנבות דשמואל )א' י ,יג( .סדר הפסוקים כמחברת ניחא שכביאור שרש יינב"
פתח כלשון ניב וינוכ וסיים כלשון מהתנבות .אכל רש"י העומד כפירוש מלת יינביאך"
ומכאר מהו עניין נבואה .מה ראה לפתוח כ"ניכ" וכ"ינוכ" שאינם עניין לנבואה ,ומה טעם
סיים כלשון "מהתנבות" ,ולכאורה היה ראוי להתחיל כו ולסמכו אל יינביאך" שהוא עסוק
כפירושו .אכל סדר הפסוקים כרש"י מתיישב על פי המחברת .שכך סדר הפסוקים שם ,וסדר
המחברת הוא הסדר שכפירוש רש"י .והטעם שלא הביא רש"י את הפסוק והתנבית משמואל
א' י ,ו ,שהביא מנחם אחרון .אפשר משום שאין כו תוספת על הראשונים.
ועוד מנחם כמחברת חרש ,הרביעי :חרש חכם יבקש לו )ישעי' מ ,כ( חרשי צירים )שם
מה ,טז( ,הפסל נסך חרש )שם מ ,יט( ,בחרשת אכן למלאת ובחרשת עץ )שמות לא ,ה( ,ענין
אומנים חושכי מחשכות הם .וכן פירש רש"י כשמות לא ,ה :ובחרשת לשון אומנות ,כמו
)ישעי' מ ,כ( ייחרש חכם" .מתוך שרש"י מביא כראיה שחרשת לשון אומנות את הפסוק
"חרש חכם" ,משמע שהוא המוכיח י.ותר משאר פסוקים על משמעות לשון חרשת ,משום
השם חכם המחובר עמו .לפי זה יש לומר שהוא הטעם שפתח מנחם את פתרון שרש חרש
כפסוק הזה שכישעיה מ ,כ ,ולא כחרש שכפסוק י"ט שלפניו ,כמליצה ייהפסל נסך חרש".
אלא אותו הביא אחריו .אחרון הביא מנחם את הפסוק בחרשת אכן שכשמות לא ,ה. ,שהוא
שם הפעולה .אכל רש"י העומד כשמות לא .ה וכא לפרש את הלשון הזה :ובחרשת ,הביא
ל ד את הפסוק ייחרש חכם" שמנחם מכיאו ראשון .מעתה נתבררו לנו סדרי הפסוקים
כמחברת וכפירוש רש"י .
רש"י כשמות לכ ,ד :ייויצר אתו בחרט ,יש לתרגמו כשני פנים ,האחד לשון קשירה,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תקפנ[
פרךפ'
אהרן מירסקי
נחרט לשון סודר ,כמו )ישעי' ג ,כנ( והמטפחות והחריטים )מ"נ ה ,כג( ויצר ככרים כסף
נשני חריטים .פירושו לחרט כפתרון מנחם נמחנרת חרט השלישי :ייויצר ככרים כסף נשני
חרטים )מ"נ ה ,כג( ,והמטפחךת והחריטים )ישעי' ג ,כנ( מיני נגדים המה .מנחם שמגמתו
לחנר הפסוקים נמחנרת ,ערי את הפסוקים כסדר המקרא מלכים נ' תחילה ואחר כי ישעי'.
אנל רש"י שמגמתו לפרש את העניין ,והוא עומד נשמות לנ ,ד ומפרש שחרט לשון סודר,
סומי לו את הפסוק מישעי' ג,כנ :המטפחות והחריטים ,שלשון מטפחות מגיד על חריטים
שהוא נגד ,ואחר כי מניא את הפסוק ממלכים נ' ה ,כג :ויצר ככרים כסף נשני חריטים,
שיש נו לשון ייויצר" ולש rייחריטים" לדמות אליו את הפסוק נשמות .לפסוק ויצר ככרים
וגו' שנמלכים נ' ד; ,כג העיר המנאר נמחנרת ,שרש"י פירש :יימיני כגדים וסודרין כמו
המטפחות והחריטים ,כי חנרו מנחם ,ע"כ .מלת וסודריז לא נמצא נכל הכ"י" ,ע"כ לשון
המנאר .ולי נראה כי מלת ייוסודרין" אינה משל מנחם ,אלא מסגנון רש"י היא ,כמו שפירש
נשמות לנ ,ד .ודרי רש"י נהרנה מקומות לתקן את לשון מנחם ולנארו.
מנחם נמחנרת נש ,השני :כי נשש משה )שמות לנ ,א( ויחילו עד נוש )שופטים ג ,כה(,
מדוע נשש רכנו )שם ה ,כח( עניז איחור .וכן פירש רש"י נשמךת לנ ,א :כי נשש משה
כתרגומו לשון איחור ,וכן )שופטים ה ,כח( נשש רכנו) ,שם ג ,כה( ויחילו עד נוש .לרש"י
ולמנחם פירוש אחד ,והפסוקים אף הס פסוקיו של זה כפסוקיו של זה ,אלא שסדרם אינו
אחד נדנריהם ,וכל אחד טעמו עמו לסדר הפסוקים .מנחם שמגמתו לעורכם נמחנרת ,ערכם
לפי סדר המקרא .פתח נשמות ואחר כי משופטים ג' ואחריו משופטים ה' .ואילו רש"י ערי
את הפסוקים לפי עניין הלשונות ,כיוון שהוא עומד נלשון בושש אשר נשמות לנ ,א ,סמי
לו לשון נושש משופטים ה ,כח ,ואחר כי הניא משופטים ג .כה לשוז בוש.
וכן עוד מנחם נמחנרת גז ,השני :כי'גז חיש ונעופה )תהל' צ ,י( ,נגוזו וענר )נחום א ,ינ(,
אתה גוזי )תהל' עא ,ו( ,ויגז שלוים )נמדנר יא ,לא( ,ענין מענר הם .שלשה מן הפסוקים
האלה נפירוש רש"י ננמדנר יא ,לא 'ויגז שלוים ,ויפריח .וכן )תהל' צ ,י( כי גז חיש
]ונעופה[ ,וכן )נחום א ,ינ( נגוזו וענר .רש"י העומד נפירוש לשון ייויגז" ננמדנר יא ,לא,
והוא הפסוק המונא נמחנרת אחרון ,הניא לראיה לו את הפסוק המונא נמחנרת ראשון :כי
גז חיש ךנעופה מתהל' צ ,י ,ואת הפסוק מנחום א ,ינ :נגוזו וענר ,הנא נמחנרת שני.
עוד מנחם נמחנרת אנז ,האחד וראיתן על האננים )שמות א ,טז( ענינו יורה עליו
ומענינו יקום פתרונו ,הוא הפחת העשוי ליולדת נעת לדתה .וכמוהו והנה עושה מלאכה על
האננים )ירמיה יח ,ג( גם זה הפחת אשר גלגל היוצר יסונ נעונרי פיהו .וכעין זה נרש"י
נשמות א ,טז :על האננים ,מושנ האשה היולדת ונמקום אחר קוראו משנר ,וכמוהו )ירמיה
יח .יד( נלנ האלה .רנרי מנחם המונאים תחילה ייויש לנ הנדנר נלשךן נני אדם" ,אלה הם
אנל דנרי מנדום אינם משופים כל צורכם ,ורש"י אמר פירושו נלשוז נרור וצח .ואף הוסיף
וניאר שהאננים והמשנר אחד הם .
כיוצא נזה מנחם נמחנרת לנ :האחד ,לנ חכם לימינו )קהלת י ,נ( וכו' לנכות כמשמעך.
ויש לנ הנדנר נלשון נני אדם כאלה וכו' עודנו חי נלנ האלה )ש"נ יח ,יד( ,עד לנ השמים
)דנרים ד ,יא( ,נלנת אש )שמות ג ,נ( .דנרים אלה של מנחם מחולקים נפירךש רש"י נשני
מקומות .האחד נשמות ג ,נ :נלנת אש .לבו של אש ,כמו )דנרים ד ,יא( לנ השמים) ,ש"נ
יח ,יד( נלנ האלה .דנרי מנחם המךנאים תחילה ייויש לנ הנדנר נלשון כני אדם" ,אלה הם
ניאור לדוגמא ,ורצה לומר לשון "לנ" משתמשים נו הנריות נהענרה .והיכן ניאר רש"י את
הדוגמא ?נשמות טו ,ח שפירש שם :נלנ ים ,נחוזק הים ,ודרך המקראות לדנר כז :עד
לכ השמים )דנרים ד ,יא( ,נלנ האלה )ש"נ יח ,יד(',לשךז עקרך ותקפך של דנר .לשוז ייעקרו
www.daat.ac.il
r
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
]תקפג
רש''' ומחכרת מנחם
ותקפו של דבר" זה פירוש ענייך הדוגמא של לב .ומה שאמר מנחם ייויש לב הנדבר כלשוך
בני אדם" אמרו רש"י בצחות לשונו :ייודרך המקראות לדבר כך" .ולפי דרכנו למדנו חילוקי
סגנוז מה ביך רש"י למנחם .
על זה הדרך מנחם במחברת פסג :עלה ראש הפסגה )דברים ג .כז( ,פסגו ארמנותיה
)תהלים מח ,יד( עניז זקיפה הם .וכך פירש רש"י בבמדבר כא .כ :פסגה לשוז גובה .וכז
תהלים מח .יד ;פסגו ארמנותיה .הגביהו ארמנותיה .פירש רש"י את הענייז כמנחם .אבל
תיקז את הלשוז .תחת ייזקיפה" של מנחם .שאינו רגיל בדיבור בני אדם .אמר גובה והגבהה.
כיוצא בזה מנחם במחברת נאק ;וישמע אלהים את נאקתם )שמות ב .כד( .מעיר מתים
ינאקו )איוב כד .יב( לשוך pזבע הם .וכז פירש רש"י בשמות ב.כד ;נאקתם .צעקתם .וכז )איוב
כד .יב( מעיר מתים ינאקו .פירוש רש"י כפירוש מנחם .אלא שלשוז שבע שאמר מנחם אינו
שגור ומראהו נמלץ .ורש"י שינה שבע בלשוז צעקה .שהוא פשוט כטבע לשוז פירושו.
ויש שהשייכות ביז דברי רש"י למחברת ניכרת גם מתוך שיווי הסגנוך .שסגנוז רש"י
כסגנוך המחברת .והוא בפירוש רש"י לויקרא יא ,ג :גרה ,כך שמו .ויתכך להיותו מגזרת מים
הנגרים )ש"ב יד ,יד( .והוא כדברי מנחם וכסגנונו במחברת גר ,הששי :גרה לא יגר )ויקרא
יא .ז( .ממעלי הגרה )שם יא .ד( .ויתכך להיות מלה זאת מגזרת הנגרים ארצה )ש"ב יד .יד(,
הרי גם הפירוש גם הנוסח אחד ברש"י ובמחברת,
וכך מצינו לרש"י מביא הפסוקים שמנחם מביא ואף מפרש כמנחם .בויקרא יד ,מ :וחלצו
את האבנים .כתרגומו וישלפוז .יטלם משם כמו )דברים כה .ט( וחלצה נעלו .לשוז הסרה,
והוא כדברי מנחם במחברת חלץ .הרביעי :וחלצה נעלו )דברים כה .ט( .וחלצו את האבנים
)ויקרא יד ,מ( .ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם )הושע ה .ו( .פתרונו סר מעליהם.
הדיבור "לשוך הסרה" שבפירוש רש"י לכאורה קשה .שהרי פירש לשוז ייוחלצו את האבנים"
כל צרכו; הביא את תרגומו; וישלפוז .ופירש כלשוך עברי יייטלם משם" .ואף הביא לו ךע
ייוחלצה נעלו" שיגיד עליו מה משמעו .ולמה הוצרך לכתוב בסוף "לשוז הסרה" ?הא אינו
אלא שדברי מנחם ייפתרונו סר מעליהם" נגעו בדברי רש"י.
מנחם במחברת גר .השלישי :גורו לכם מפני חרב )איוב יט .כט( .ומגורותם אביא להם
)ישעיה סו .ד( .לא תגורו מפני איש )דברים א .יז( .מגור מסביב )ירמיה ו .כה( .מגורת רשע
)משלי י .כד( ,כי יגרתי )דברים ט ,יט( .שד רשעים יג-Iם )משלי כא .ז( .ויגר מואב )במדבר
כב .ג( ,מתגרת ידך )תהלים לט .יא( .יגרתי כל עצכסי )איוב ט.כח( ,מ'Wתו יגורו אלים )איוב
מא .יז( לשוז מורא המה .ובלשוז זה פירש רש"י בבמדבר כב .ג ;ויגר .לשוך מורא .כמו )איוב
,ט .כט( גורו לכם ,כדמות ראיה שפתרונו של מנחם נגע בפירוש רש"י .שכז במקום אחר
רש''' מביא פתרוז מנחם .ומסבירו .וקורא שמו עליו .בתהלים לט .יא ":מתגרת ידך .ממורא
מכותיך .תגרת לשוך ויגר מואב ),במדבר כב .ג( .והתי"ו יסוד נופל בתיבה .כמו תנובה.
תלונה .תקומה .תחנה .כך פירש מנחם" .אמת רש"י חולק עליו בדקדוק תיבת ייתגרת"
ובפירושה .וגוזר אותה משרש גרה .גם בפירוש תיבת יגרם )משלי כא .ז( הוא חולק על
מנחם .ובפירוש לשוך לא תגורו )דברים א .יז( .ומגור )ירמיה ו .כה( הוא מהבהב .אבל כאז
בבמדבר כב .ג בלשוך ויגר .רש"י כמנחם וכנראה ממנחם בא פירושו .
וכז מנחם במחברת זר .השלישי :נזורו אחור )ישעיה א .ד( .וינזרו מקדשי )ויקרא כב .ב(.
לא זרו מתאותם )תהלים עח .ל( .מייז ושכר יזיר )במדבר ו .ג( .מנזריך כארבה )נחום ג .יז(.
וינזרו לבשת )הושע ט .י( .והזרתם את בני ישראל )ויקרא טו .לא( כלם לשוך סור המה .ועל
דרך זו פירש רש"י בויקרא טו .לא :והזרתם .איך נזירה אלא פרישה .וכז )ישעיה א .ד( נזורו
אחור .וכז )ברא' מט .כו( נזיר אחיו .כשבא רש"י להביא ,רע ללשוך "והזרתם" הביא את
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
חקפר[
פרךפ'
אהרן
מ'רסק'
הפסוק נזורו אחור מישעיה א ,ר ,שהוא הפסוק הראשון מן הפסוקים שחיבר מנחם .ופירוש
המלה שמנחם אמרה "לשון סרר" אמרה רש"י לפי הנוסח של הספרא :אין נזירה אלא
הפרשה )ספרא פרשח מצורע פרק ט ,מהרורח אייזק הרש ווייס ,רף ע"ט עמ' ב(.
ועור מנחם במחברח נר ,השני :נירו לכם ניר )ירמיה ר ,ג( ענין עול הוא .ויחכן היוח
מגזרחם למען היוח ניר לרור עברי )מ"א יא ,לו( עול מלכוח .וכן פירש רש"י בבמרבר כא ,ל :
ונירם וכו' ער ריבון וכו' ניר לשון מלכוח ועול וממשלח איש כמו למען היוח ניר לררר עברי
)מ"א יא ,לו(.
ועור מנחם במחברח פגע ,השני :ריפגע בו וימח )מ"א ב ,כה( ,ופגע בו וקברחו )שם ב,
לא( ,אשר פגע בשני אנשים )שם ב ,לב( ,פן יפגענו )שמוח ה ,ג( ,פגעח אח שש ועשה צרק
)ישעיה סר ,ר( .פגיעוח מוח הם .על ררך זו פירש רש"י בשמוח ה ,ג :פן יפגענו וכו' ,פגיעה זו
לשון מקרה מוח הוא.
ועור מנחם במחברח סכן ,השני :ערי מסכנוח )שמוח א ,יא( ,לך בא אל הסוכן הזה
)ישעיה כב ,טו( ענין אוצרוח הם .ובררך זה רש"י בשמוח א ,יא :ערי מסכנוח ,כחרגומו ,וכן
ישעיה כב ,טו :לך בא אל הסוכן הזה ,גזבר הממונה על האוצרוח .רש"י סמך פירושו לשמוח
א ,יא על החרגום שחרגם קרךי ביח אוצרא ,אבל הוסיף וביאר כאן אח הפסוק בישעיה כב ,טו
כמו מנחם .ועיין בפירוש רש"י לישעיה שם שפירש סוכן מעניין סוכנח שבמלכים א ,א ,ב.
כיוצא בזה מנחם במחברח הן ,האחר :והנה נצב על עלחו )במרבר כג ,ו( ,הנם כחובים
)מ"א יר ,יט( ,הנה הנם )ישעי' מא ,כז( ,הנני בני )בראשיח כב ,ז( ,הנכם היום )רברים א ,י(.
ויחכן להיוח מגזרחו וחהינו לעלוח ההרה )רברים א ,מא( פחרונו אמרחם הננו ועלינו
)במדבר יד ,מ( .וקרוב מגזרחו ויאמר לבן הן לו יהי כרברך )ברא' ל ,לר( .וכן פירש רש"י
בדברים א ,מא :וחהינו ,לשון )במדבר יד ,מ( הננו ועלינו אל המקום ,זה הלשון שאמרח הן
כלומר נזרמנחם .כפי שפירש מנחם מלח "וחהינו" שהוא מלשון ייהננו ועלינו" שבבמדבר
יד ,מ כן פירש גם רש"י .ומה שהוא ספק למנחם לרש"י הוא ודאי .ומנחם שחיבר לזה לשרן
"הן" שבבראשיח ל ,ד ,אף רש"י הבליעו בדבריו ,שפירש :ייזה הלשון שאמרחם הן כלומר
נזדמנחם .
ומנחם במחברח קר ,הששי :מקור מים חיים )ירמיה ב ,יג( ,ושמחיך בנקרח הצור )שמוח
לג ,כו ,(:העיני האנשים ההם חנקר )במדבר טז ,יד( ,מעין נרפש ומקור משחח )משלי כה ,כו(,
וטהרה ממקור דמיה )ויקרא יב ,ז( ,ועיני מקור דמעה )ירמיה ח ,כג( ,ואל מקבח בר נקרחם
)ישעיה נא ,א( ,עצמי נקר מעלי )איוב ל ,יז( ,יקרוה עורבי נחל )משלי ל ,יז( ,אני קרחי
ושחיחי מים )ישעיה לז ,כה( .ורש"י כשבא בשמוח לג ,כב לפרש לשון בנקרח הצור ,פירש :
כמו )במדבר טז ,יד( העיני האנשים ההם חנקר) ,משלי ל ,יז( יקרוה עורבי נחל) ,ישעיה לז,
כה( אני קרחי ושחיחי מים -גזרה אחח להם .לכאורה נראה לומר שרש"י זיווג אל "נקרח
הצור" ,שהוא עוסק בפירושו ,אח הפסוק ייהעיני האנשים ההם חנקר" מבמדבר טז ,יד שגם
בו נו") לפני אוחיוח ייקר" .ושחי הפסוקים האלה מן החררה רגם באים סמרכים במחברח
בחחילח הערך .לאחריהם הביא רש"י אח שני הפסוקים ממשלי ל ,יז ומישעיה לז ,כה,
הבאים בסוף הערך במחברח ,יייקרוה" ו"קרחי" שבהם אין נו"ן לפני אוחיוח ייקר" ,וערכם
רש"י כפי הסדר שהביאם מנחם.
מנחם במחברח פחד ,השני :גידי פחדיו ישרגו )איוב מ ,יז( ,ודמיונו בלשון ארמיח מריס
פחרים )חרגום מרוח אשך ויקרא כא ,כ( .וכן פירש רש"י בויקרא כא ,כ :מררח אשך ,לפי
החרגום מריס פחרין שפחריו מרוססין שביצים שלו כחוחין .פחרין כמו )איוב מ ,יז( גירי
פחריו ישרגו .לשון החרגום שהביא מנחם הביא גם רש"י ,והוסיף רש"י ופירש אח העניין .
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
" ":;-,
ומחכרת
]תקפה
מנחס
וכן מנחם במחברת שט :אל ישט אל דרכיה לבך )משלי ז ,כה( ,שטה מעליו ועבר )שם ד,
טו( ,עשה שטים שנאתי )תהלים קא ,ג( ,ושחטה שטים העמיקו )הושע ה ,ב( ,איש כי תשטה
אשתו )במדבר ה ,יב( ,ואם לא שטית )שם ה ,יט( ,ושטי כזב )תהלים מ ,ה( ,ורש"י '1Lבא
לפרש ככמדבר ה ,יב את הכתוב :כי תשטה אשתו ,הביא שניים מן הפסוקים המובאים
כמחכרת ,וכן פירש :כי תשטה אשתו וכו' ,ופשוטו של מקרא תט מדרכי צניעות ותחשד
בעיניו ,כמו )משלי ד ,טו( שטה מעליו ועבר) ,שם ז ,כה( אל ישט אל דרכיה לבך ,אלה
הפסוקים
הראשונים המובאים במחברת ,שכך מדרכו של רש"י להביא בפירושו את
הכתובים במחברת ראשונה ,אבל שינה את סדרם ,וכתבם לפי סדרם בספר משלי ,וגם משום
שלשון "שטה" קרוב למלת "תשטה" יותר מן ייישט" ,והוסיף רש"י ופירש את העניין כפי
דרכו ,
וכן מנחם במחברת נא ,השני :הניא מחשבות עמים )תהלים לג ,י( ,ואם הניא אביה אותה
)במדבר ל ,ו( ,שמן ראש אל יניא ראשי )תהלים קמא ,ה( ,ולמה תניאון )במדבר לב ,ז( ,ורש"י
בבמדבר ל ,ו ,זה לשונו :ואם הניא אביה אותה ,ופשוטו לשון מניעה והסרה ,וכן )במדבר לב,
ז( למה תניאון ,וכן )תהלים קמא ,ה( שמן ראש אל יניא ראשי ,וכן )במדבר יד ,לד( וידעתם
את תנואתי אשר סרתם מעלי ,הביא רש"י שני כתובים שמנחם מביא ,מכמדבר לב ,ז
וכו,תהלים קמא ,ה ,ולא הוצרך רש"י להביא את הפסוק שמנחם מכיאו ראשון :הניא מחשכות
עמים )תהלים לג ,י( ,שכן בלשון ייהניא" עסוק רש"י לפרשו,
ועוד מנחם במחברת קדח :כקדח אש המסים )ישעיה סד ,א( ,כי אש קדחה באפי )דברים
לב ,כב( ,בשחפת ובקדחת )שם כח ,כב( ,ורש"י בדברים כח ,כב :ובקדחת ,לשון )דברים לב,
ככ( כי א' 1Lקדחה כאפי ,והוא אש של חולים מלוו"י בלעז ,שהיא חמה מאד ,הביא רש"י
פסוק מדברים לכ ,ככ ,שמנחם מביא ,והפסוק ייכקדח אש המסים" מישעיה סד ,א שמנחם
מביא ל א הוצרך רש"י להביא ,מה כתוב בו ?לשון קדח ואש ,ושני לשונות אלה כתובים
כפסוק שבדברים לב ,כב ,ורש"י הוסיף ופירש מהו לשון קדחת,
כיוצא בזה מנחם במחברת סח :סחי ומאוס )איכה ג ,מה( ,ונסחתם מעל האדמה )דברים
כח ,סג( ,יסח ה' )משלי טו ,כה( ,וסחיתי עפרה )יחזקאל כו ,ד( ,ושמרתם את משמרת הבית
מסח )מלכים ב ,יא ,ו( ,יתנסח אע מן ביתה )עזרא ו ,יא( ,ורש"י בדברים כח ,סג :ונסחתם,
לשון עקירה ,וכן )משלי טו ,כה( בית גאים יסח ה' .הפסוק בדברים כח ,סג שרש"י מפרש,
הוא הפסוק השני כפסוקים שמנחם מביא ,הביא רש"י לראיה לו את הפסוק במשלי טו ,כה
שמנחם מביאו אחריו ,וזו מדרכו של רש"י להביא פסוקים כפי שסדרם מנחם ,ורש''' מפרש
את העניין,
ומנחם במחברת עקש :ואת הישרה יעקשו )מיכה ג ,ט( ,ומעקשים למישור )ישעיה מב,
טז( ,דור עקש ופתלתל )דברים לב ,ה( ,ורש"י בדברים לב ,ה :דור עקש ,עקום ומעוקל ,כמו
)מיכה ג ,ט( ואת הישרה יעקשו ,וכו' ,הביא רש"י לראיה את הפסוק הראשון שמנחם מביא,
וגם פירש עניין עקש,
כיוצא בזה מנחם במחברת רגן :דברי נרגן כמתלהמים )משלי יח ,ח( ,ותרגנו באהליכם
)דברים א ,כז( ,ורוגנים ילמדו לקח )ישעיה כט ,כד( ,ורש"י בדברים א ,כז :ותרגנו ,לשון
הרע ,וכן )משלי יח ,ח( דברי נרגן ,אדם המוציא דבה ,הביא רש"י לראיה את הפסוק המובא
לפניו במחברת ,הוא הראשון שמנחם מביא ,ורש"י בישעיה כט ,כד שבא לפרש :ורוגנים
ילמדו לקח פירש :לשון ותרגנו באהליכם )דברים א ,כז( ,הביא את הפסוק הזה משום שהוא
כתוב בתורה ,והוא גם מובא במחברת סמוך לפסוק שבישעיה כט ,כד לפניו,
נמצא פירוש רש"י למקרא יש שהוא סמוך אל מחברת מנחם גם במקומות שאין רש"י
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תקפו[
פרןפ'
אהרז
מירסקי
מזכיר את שם המחברת .וכמה דרכים לרש"י בשביל להביא בפירושו את הפסוקים שמנחם
מביא במחברת .אם לפי סדרם במקרא ,אם לפי דמיון השמות שבפסוקים זה אל זה ,ואם לפי
סמיכותם במחברת .וכל הקודם במחברת קרוב לרש"י להביאו בפירושו .ומפירוש רש"י אנן
נרמזים שנוסח המחברת צריך עיון אם לא היו בו פתרוני לשון לפסוקים המובאים בו יתר על
מה שנמצא במחברת שבידנו .אף נמצינו למדים מה ההפרש בין סגנון המחברת לסגנון של
רש"י הזך הרך והצח .
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
דרכ' פר'1Lנותו של יימושכ זקנ'ס" לתורה
jתקצג
שונים ,אולם נראה שהוא מושפע ממנו בעיקר בשני התחומים האחרונים .בדרך כלל הוא
מצטט מדבריו של הרמב"ן כמעט מלה