אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
הרכ משה צכי נריה
ככוד ה תורה
)פרק ממעלות-חמרות של מרך חגראי"ח קוק זצ"ל(
ייודאי כך היא חוכתנו ,לככד כל מי שהוא מכניה של תורה ,וכדורנו זה שככוד-
התורה הושפל עד עפר כעוה"ר ,יש לעשות חומרות וגזירות כזהירות ככוד-התורה
מכל החומרות שכעולם"
)שו"ת ייאורח משפט" ,עמ' קכ"ד(
דכרי מרן הרכ זצ"ל ,אשר הוצכו כראש פרק זה ,דכרים שנכתכו כענוות-צדק .כשעת ויכוח
חריף עם כ"ד מסוים שחלק על הוראתו ,הם הם ששימשו לו לקו ולמשקולת לאורך ימיו
ולמרחכ מעשיו .אלה הדכרים -הם הכסיס ,היסוד והשורש לכל אשר יסופר להלן .לקשת
הרחכה של המעשים הקשורים כאישי-תורה שונים .הצד השוה שכהם הוא -שכולם
אומרים ככוד "לכניה של תורה" ,שכולם נותנים יקר לגדוליה ולחכמיה ,ללומדיה ולעושי
דכריה.
*
כעלות הרכ על כסא רכנות יפו ,עיככ את נסיעתו הראשונה לכקר כמושכות -ענין שראה
אותו כדחוף כיותר -משום ככוד-התורה של הגאון ר' יצחק כלזר ז"ל )תלמידו הנאמן של
הגאון ר' ישראל סלנטר ז"ל( ,שעלה לארץ כאותו שכוע .הרכ חשש שאם הוא יעדר אז מיפו,
לא יקכלו פניו כראוי לגאון-תורה-ויראה שכמותו )ראה מכתכו לחותנו האדר"ת ז"ל -ז'
תמוז תרס"ד -שו"ת ייאורח משפט" עמ' רכ"ד( ,ומצות-עשה דככוד-תורה חמורה מאד
היתה כעיניו ]וראה שיחות הראי"ה עמ' צ"ד-ה[.
*
הערכה עמוקה ויחס חם גילה הרכ לתלמיד אחר של הגרי"ס ז"ל .אשר עלה כסוף ימיו
לירושלים עיה"ק -הגה"צ ר' נפתלי אמסטרדם ז"ל ,וכאיגרת אליו הוא כותכ :יישלום
וכרכה מקודש לככוד ידיד נפשי הרכ הגאון המוכהק ,צדיק ונשגכ ,מוהר"ר נפתלי
אמסטרדם שליט"א – – – – -על דכר המוסד הנשגכ ייאסף נדחיס" שדגל הדר"ג
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ככןi
]תקצה
התורה
מתנוסס עליו – – – – – ,לעשות רצון צדיק חפצתי .ואדרכה נגדה נא כל קהל-עם-ד'
כארצנו הקדושה וככל תפוצות הגולה .כמה מעלות גדולות וקדושות לכית הגדול הזה,
– – -ואקוה שכל יודעי שם הדר"ג ומכירי צדקתו הרכים כישראל כ"ה .יתאמצו ככל
כוחם לחזק ולאמץ את המפעל הגדול הזה .אשר כוננו ידי צדיק ככיר ככוד גאונו שליט"א"
)אגדות הראי"ה
ח"א,
עמ'
רכ"כ(,
הרב העריץ מאד את הגאון ר' דוד פרידמן ז"ל מקארלין .והעריך את דרך לימודו המיוחד :
כירורי-הלכה רק מתוך סוגיות הש"ס ושיטות הראשונים .וכאחת מתשוכותיו של הרב הוא
מזכירו בתואר גדול הדור .תואר נדיר מאוד בעטו של הרב :
ייבענין הקרכת הקרבנות בזמן הזה .מצד עיכוב הידיעה בכיוון מקום המזכח
-
הנה
האריך בזה גדול-הדור הגר"ד מקארלין בספדו "שאילת דוד" .בקונטרס יידרישת ציון
וירושלים" ,במאמר ראשון – – -עיין שם בדבריו הקדושים" )"משפט כהן" .סי' צ"א(,
*
כידוע היה הגאון בעל ייחזון איש" ז"ל יייושב בסתר" .ברוב שנותיו השתדל להשאר נסתר
ועלתה בידו ,כשעלה ארצה בקיץ תרצ"ג .כתב הגאון ר' חיים-עוזר גורודזנסקי ז"ל
מווילנא מכתב אל הרב שבו הפליג בשבחו של החזו"א ,ואח"כ הגיעו ספריו אל הרב ומהם
למד על גודל ערכו .אולם כרבים .ואפילו בחוגי ת"ח בא"י .טדם נודע טבעו .כי גם כאן
הצטנע בפינתו שבכני-ברק .
והנה נזדמן הרב לבני-ברק לחגיגת הנחת אבן הפינה לישיבת ייבית יוסף" )נובהרודוק(.
והגיע ראשית-כל לבית מעריצו הגדול מייסדה הראשון של בני-כרק ר' יצחק גרשטנקורן
ז"ל .ומספר ר' יצחק :ייכשהגיע הרב עם פמלייתו -רבנים מירושלים ות"א -הנה מיד עם
כניסתו לכית )היתה לי הזכות הגדולה לארח אותו בביתי( .אמר לי הרב שהוא דוצה ללכת
מיד לבקר את ה"חזון-איש" .אכן .יום לפני זה נתבקשתי על ידי ה"חזון-איש" .שעם הגיע
הרב אודיע לו על בואו .הקדמתי אפוא והזדרזתי ושלחתי לו שליח עם ההודעה כי הרב הגיע.
ומשום כך בקשתי את הרב שינוח קצת .והוספתי-כאילו דרך אגכ -שהודעתי לחזו"א על
בואו .מיד הגיב הרב ואמר :יימשום כך אני מזדרז .כיון שאיני רוצה שהוא יטרח לבוא אלי .
וברצוני להקדים ולבוא אליו" .אמר ועשה .ויצא הוא ומלוויו למקום מגוריו הארעי של
החזו"א ,בבית הרב שמואל-יעקב מידוסר ז"ל" )המשך הדברים ראה ייראיה וחזון" עמ' .(8
כשחזר הרכ ירושלימה ונודע ברבים שהרב ביקר בביתו של גדול אחד שהגיע מחו"ל
)וכאמור אז עוד לא נודע טבעו ברבים( .ולא עוד אלא שנזדרז והקדים לבוא אליו ,לפני
שאותו גדול ביקר אצל הרב ,עורר המעשה תמיהה רבתי :ראשית -עצם הביקור .שכן היה
ידוע שגדולי-הגדולים המגיעים לארץ .רבנים ואדמו"רים מפורסמים .היו באים להקכיל פני
גאון-ישראל .רבה של ירושלים .רבה של א"י כולה .בעל המעמד הרבני-העולמי הרם
והנישא .ואף לא היה מקוכל שהוא יחזיר להם ביקור )ופעם אחת החזיר הרב ביקור לאדמו"ר
מפורסם .והתרעם על כך הרב הישיש ר' נחמיה ירושלמי ז"ל .דבה של ליובאן .ובא אל הרב
וטען שאין זה מכבוד תורתו של הרב( ;ושנית -שבמקרה זה נזדרז הדב והקדים לבקר את
אותו גדול .עוד לפני שההוא ביקר אצלו .וזה הלא היה לגמרי לא כפי הנהוג.
כששאלו את הרב לפשר הדבר ,הפליג הרב בשבחו של ה"חזון-איש" ואמר :יימשנתו
סדורה לו בפיו כמו אצל רבי דוד'ל מקארלין ז"ל !" ]ומשמעות אמירה זו היא :אילו היה עולה
ארצה הגאון ר' דוד פרידמן ז"ל מקארלין .כלום לא הייתי מקדים והולך לבקדו ? ![.
www.daat.ac.il
תקצו [
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
הרב
משה
צב'
נר'ה
*
הרב בנימיז צבי-יהודה רבינוביץ -תאומים ז"ל ,מסר לי שהיה נוכח בשעה שתלמיד חכם
חשוב אחד הביע את תמיהתו בפני הרב ,על ש"החזון איש" איננו עולה ירושלימה לכותל
המערבי ,והרי אמרו חז"ל שמעולם לא זזה השכינה משם.
תגובת הרב היתה :גופו של ה ייחזוז איש" הוא עצמו נרתיק לשכינה !נעי' רמב"ז דברים
י"א,
כב[.
..
סח לי רכי שמואל הכהז ויינגרטז ז"ל :נזדמנתי פעם לבית הרב .כשראני הרב ,חש מיד
לקראתי ,ושאלני אם יודע אני להשתמש במכונת-כתיבה ,כי בידו תשובה בעניז היתר-עגונה,
שהוא רוצה למהר לשלוח אותה לתעודתה ,והמזכיר משום מה נעדר באותו יום.
תשובתי היתה חיובית ,ומיד התישבתי להעתיק את הדברים .והנה תוך כדי כתיבה
נזכרתי ,שבנושא זה דז מרז ה"חתם סופר" ז"ל באחת מתשובותיו ,והתפלאתי שהרב שהיה
בקי בתשובות גדולי האחרונים בכלל ותשובות החת"ס בפרט ,אינו מזכיר את החת"ס.
לאחר שגמרתי ,הרשיתי לעצמי לשאול את הרב על כך ,ותשובתו היתה :ייבמהלך הדיוז
בתשובה הזאת ,הנני סותר כמה מהראיות של החת"ס באותה תשובה ,ומשום שכבודו של
החת"ס גדול בעיני ,סבורני שאיז זה ראוי להזכיר את שמו בכגוז דא ,שלא לפגוע בכבוד
תורתו".
ומצאתי שכך נהג גדול מפורסם בדור קודם :
ייסיפר הרב הגאוז ר' לייביש וועבר ז"ל ,מגדולי התלמידי חכמים שבירושלים ,שפעם
נשא ונתז עם הגאוז רש"ז מלובליז ז"ל )בעל "תורת חסד"( בסוגיא אחת בענייני חלה ,ובתוך
הדברים תמה הר"ל :הלא יש על זה תשובה ערוכה בספר ייצמח צדק" ,ומדוע איפוא איז
רבינו מזכירה ?השיב לו הגאוז :יש אשר לפעמים צריך לומר שלא כדברי הרבי ,ועל כז איני
מזכיר דעתו כלל ,שלא אהיה ח"ו כמורה הלכה שלא כדברי קדשו" )תולדות הגאוז רש"ז
מלובליז -ירושלים תשלייז -עמ' .(22
*
יחס-הכבוד העמוק כלפי החת"ס ,מסורת היתה בידי הרב מפי חותנו הגאוז האדר"ת ז"ל :
כשרב-גאוז ייעלוי" צעיר ,הרשה לעצמו להתיחס לא-בכבוד הראוי להוראה מסוימת של
החת"ס ,הגיב על כך האדר"ת בחריפות מרובה וכתב על פנקסו :יינבהלתי לשמוע
– – -דברים כאלה על אור עולם החתם-סופר ז"ל ,אשר בצדקתו ורוחב לבבו כפתחו
של אולם ,הוא כאחד הראשונים ,ומי כמוהו מורה בכל חדרי-תורה ,ובעונות הרבים רבו
הקופצים בראש ,שלא למדו כל צרכז ולא שימשו כל עיקר שימוש תלמידי חכמים
– – -על דרך שר התורה ,עמוד-ההוראה החתם-סופר ז"ל ,אשר גם בשימוש רבותיו
]הכהז והלוי ,רבי נתז אדלר ורכי פנחס כעל ההפלאה[ איז דוגמתם ביז אכירי הגאונים"
)ייאחד בדורו" ,הרב שמואל קול -ת"א תש"ל -עמ' .(202
*
]ואנא עובדא נוספת ידענא ,שרב גדול בתורה שחיבר ספרים חשובים ,כתב קונטרס של
השגות על ספרי ה"חזוז איש" זצ"ל ,וכשעמד להדפיס את דבריו בא אל הגריא"ה הרצוג ז"ל
לבקש את הסכמתו ,והנה השיב לו הרב הרצוג ז"ל שאיז הוא מוכז לתת לו הסכמה ,ולא עוד
אלא שלדעתו איז זה ,נכוז כלל לפרסם את קונטרס ההשגות ,בכדי שלא לפגוע בכבוד-תורתו
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ככוך
]תקצז
התורה
של ה"חזון-איש".
והסביר הרב הרצוג ז"ל ואמר :כשתוך כדי משא ומתן של הלכה משיגים על גדולים,
ואפילו מן הדורות הקודמים ,הרי כך היא דרכה של תורה ,ואפשר להשיג גם על ה"חזון-
איש" ,אולם ריכוז של השגות בסיטונות ,יש בזה משום פגיעה בכבודו ובסמכותו התורנית
-וזאת אסור לעשות כלפי גדול-פוסק משיעור קומתו של ה"חזון-איש"[.
*
סיפר בן אחיו של הרב ,הרב רפאל הכהן קוק ד"ל ,רבה של טבריה :
מעשה בשאלת-ריאה שהובאה לפני דודי מרן הרב דצ"ל בירושלים ע"י ראשי השוחטים,
רבי אליהו ראם ורבי יעקב מנדלבוים .רבי יעקב העיר ששאלה כדאת עוד לא היתה לפניו.
כשראה הרב את השאלה ,אמר כי שאלה דו כבר נדכרת בספר יידעת תורה" להגאון המהרש"ס
ד"ל מברעדאן ,ומיד הביאו את הספר וראו שהוא מכשיר .לאחר העיון הצטרף גם הרב לדעת
המהרש"ם והכשיר את הריאה.
וכאן העיר השו"ב רבי יעקב מנדלבוים ,שהרב בעל יידרכי-תשובה" מדגיש בספרו י1Lלא
לסמוך על פסקיו של הרב מברעדאן ,כיון שהוא מיקל יותר מדי .נענה על כך הרב ואמר :
ייישנם שני סוגי גאונים ,גאונים-יוצרים וגאונים-מאספים ,מי משניהם עדיף ?הוא אומר
הגאונים-היוצרים .ראוי לנו אפוא לקבל דעתו של הגאון בעל יידעת תורה" שהוא גאון-יוצר,
ולא דעתו של הגאון בעל יידרכי תשובה" שהוא גאון-מאסף" )הדברים מובאים בספרו של
הרא"י ברומברג ד"ל יימגדולי התורה והחסידות" -ספר כ"א -ירושלים תשכ"ה -עמ'
ר'(.
יחס ההערצה להגאון מברעדאן גם הוא עולה ובא אצל הרב עוד מבית חותנו הגאון
האדר"ת ז"ל .ומסופר כי אחרי פטירתו של הגאון רבי יצחק-אלחנן ז"ל מקובנה ,פנה
האדר"ת אל המהרש"ם והודיע לו ,שמכאן ואילך הוא מקבל עליו פסקיו ,ובכל שאלה אשר
תקשה ממנו יפנה אליו )ואמנם התשובה הראשונה בחלק הראשון של שו"ת מהרש"ם -
ווארשא תרס"ה -מופנית אל הגאון האדר"ת ז"ל( .
]וכאן מקום להביא דברי ממלא מקומו של הרב ,הגאון ריא"ה הרצוג ז"ל ,בספרו ייהיכל
יצחק" )אה"ע ,ח"ב ,סוף סי' מ"ה ,עמ' קס"ח( :ייובאמת מספיקה דעת הגאון ראש המשיכים
אחרי רבינו יצחק-אלחנן ז"ל -מהרש"ם ז"ל -בלבד ,כי קדוש היה הרב מברעדאן ז"ל,
ומורה מובהק עד להפליא ,שהשיב תשובות לאלפים לכל תפוצות ישראל ,וד' היה עמו
שהלכה כמותו ,ונתפרסם שהיו ראיות שהסכימו עלי ,.מן השמים ,כידוע"[.
*
חיבה יתירה נודעה אצל הרב לתורתו של האדמו"ר מסוכצ'וב ,הגאון ר' אברהם בורנשטיין
ז"ל ,בעל ייאגלי טל" ו"אבני נזר" ,והוא המריץ את מעולי תלמידיך לעיין בספריו כראוי,
ולהתבשם מעומק סברותיו ואיתנותם .הוא אמר :ה"אבני נזר" הוא מן היחידים שנגשו לבירור
הלכה בררך הניתוח של ההבנה".
וסיפר הארמו"ר הרביעי לבית סוכצ'וב ,הרב ר' חנוך בורנשטיין ז"ל ,ששמע מפי הרב ,כי
בשאלה מסויימת היתה מתחילה דעתו נוטה להקל ,אולם אחר כך נמנע מלהורות כך ,מתוך
התחשבות עם דעתו הגדולה של ה"אבני נדר" שבתשובה בנידון הכריע לחומרא )וראה
יימועדי הראי"ה" ,עמ' תקפ"ב(.
www.daat.ac.il
תקצח [
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
הרב
משה
צבי נריה
*
בשנת תרס"ב ,חמק-עבר הגרצ"פ פראנק ז"ל מירושלים ,לשבת וללמוד בהתבודדות
ביפו .ויקירי-יפו ר' בצלאל לאפין ז"ל ור' משה בצלאל טודרוסוביץ ז"ל ,עמדו מיד על ערכו
של האברך המיוחד הזה ,והתחילו לדאוג למלא מחסוריו ,שיוכל ללמוד בשקידה.
כשהגיע הרב ליפו -כ"ח אייר תרס"ד -וגילה כמובן עד מהרה את האברך הירושלמי
המופלא ,כתב להגאון האדר"ת ז"ל ,שהוא מתפלא ,על זה שירושלים מרשה לעצמה לוותר
על אברך כזה ,שהיה ראוי לכהן בכהונה רמה של רמו"ת או דיינות.
לא עבר זמן רב ,והרב קירב את האברך הירושלמי לעבודת-הקודש ,והטיל עליו להיות
מגיד-שעור קבוע למספר בחורים מצוינים ,שראה אותם כגרעין לישיבה שאותה שאף להקים
במיוחד עבור בני הישוב המתחדש.
הגרצ"פ ז"ל הרגיש אז יפה יפה באיזו מדה עמוקה היא שאיפת הרב ,לקרב ת"ח ולהרים
מעמדם ,לגדלם ולהפעילם בעבודת הקודש בקהילות ישראל )על דרך ביאורו של הצדיק ר'
הלל ליכטנשטיין ז"ל מקולומייא :ייאת ד' אלקיך תירא -לרבות תלמידי חכמים" -אם
רצונך להגיע ליראת-שמים של ממש ,עליך להרבות תלמידי-חכמים בכל אתר ואתר ,וככל
שירבו ת"ח במקומות תגדל יראת-השמים בהם(.
לפנינו מכתב שכתב הגרצ"פ ז"ל אל הרב בכ"ג אייר תרס"ח ,ובו הצעה למנות את הרב ר'
יעקב-יוסף הלוי דזימיטרובסקי ז"ל כרב בעקרון :
בעה"י ,יום א' כ"ג לחודש אייר לסדר הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני א'
הכהן" ,תרס"ח פעה"ק ירוש"תו
מרוכב ערבות ,אלפי רבבות ,ברכות מאליפות וישועות ,יחדיו יהיו תמים על ראש
צדיק ,גבר בכלא ,איש סגולה ,הנודע לתהלה ,ה"ה הרב הגאון הגדול ,מופת הדור
והדרו ,איש האשכולות ,החכם הכולל ,כקש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק
שליט"א ,רב ואב"ד בעה"ק יפו והמושבות.
אחרי דרך מבוא השלום והברכה באה"ר כמשפט להדר"ג הרמה ,ולכל הנלוים לו
שיחי' ,אמרתי לבוא בבקשה אחת קטנה וגדולה היא אלינו .בהיות כידוע המושבה
עקרון דורשת לה איש שהגיע להוראה ,ונפשם בשאלתם שתהי' ישיבתו קבועה
שם ,ולהיות מצוי לענות להם בדבר ד' זו הלכה למעשה ,להורות להם בכל עת את
המעשה אשר יעשון ,כנהוג בכל קהלות הקדש אשר אחינו נחיתים שם .
ובאשר כי אתרא דרב הוא ,כת"ר שיחי' ,וכנפי תורתו ומצודתו פרושה על המושבות אשר
מסביב למחנהו קדש ,ועל פיו יצאו ויבאו ,לכן אמרתי להציע לפני הדר"ג שיחי' ולהעמיד
לפניו חד מבני עלי' ,ה"ה הרב הגדול חו"ב מו"ה ר' יעקב יוסף הלוי שי' ,והוא מעולי גולה זה
כביר מעיר לידא ,והוא חתן בנו של מוח"ז הרב הגאון וכו' ר' חיים יעקב שפירא שליט"א
הראב"ד בפעה"ק ת"ו ,ואחרי כי קרוב הוא לי לא אאריך בשבחו- – – .
ומדעתי את כבוד הדר"ג שי' ,כאשר כבר תכנתי את רוחו הטהור ,להיות שואף תמיד
להגדיל תורה ולהאדירה ,ודרכו בקדש לחזק חני ברכי דרבנן דשלחי ,ולחעמידם בקרן אורה,
תקותי חזקה שדברי יכנסך באזניו ויזדרז להודיענו במוקדם עצתו אמונה ,ךאופני הסכמתו
לטובה".
אישךר קבלת מכתב זה מצאנו ב"אגרות הראי"ה" ,ח"א ,עמ' קע"ח ,כאגרת שנכתבה בכ"ח
אייר -יום בו זכה מרן הרב זצ"ל לעלות ארצה בשנת תרס"ד.
ואמנם פעל הרב כמיטב יכלתו במשאלתו של הגרצ"פ פרנק ז"ל ,והרי צילום אישורו
וברכתו למינךי הרי"י הלוי דזימיטרבסקי ז"ל כרב בעקרךן :
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
כבוד
jתקצט
התורה
הנני בזה לאשר ולקיים בעזרת השי"ת המתנשא לכל לראש ,את בחירת ידידי הרב
המאור הגדול בתורה מו"ה יעקב יוסף הלוי שליט"א ,לרב ומורה לצדקה במושבה
עקרוז תובב"א ,והבוחר בארץ חמדה יריק טובו על ראש כבוד ידידי הרב הנ"ל,
ועל ראש עדתו הקדושה ,ואשרי חלקה אשר זכתה לצפירת כליל חמדה כהרב
הנ"ל ,אשר ינהלה בע"ה על מי מנוחות תוה"ק ויראת ד' טהורה ,ונזכה כולנו
לחדות בשמחת גו ינו; בבא לציוז גואל ,ונגד זקננו כבוד ,בעה"ח י"ג תשרי
ה'תרס"ט.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק האב"ד פה עה"ק יפו והמושבות ת"ו
*
אכז ,הרב לא היה זקוק לזרוז בנושא חשוב זה .אדיר היה חפצו להרחיב תחום ההשפעה
התורנית ,על ידי מינוי רבנים במושבות ,וכך הוא כותב באחת מאגרותיו " :למותר לי להרחיב
הדברים ,כמה גדולה המצוה הקדושה והתועלת של ישיבת רב ותלמיד חכם גדול בתורה
ויראת השי"ת בכל קיבוץ בישראל ,ובפרט בארץ ישראל" )אגרות הראי"ה ,ח"א ,עמ' כ"ב(.
ואחרי שהצליח להכניס רב קבוע באחת המושבות הוא מוסיף וכותב :ייאולי יחנז השי"ת
ונוכל לקבוע רבנות גם ביתר המושבות ,למעז ישוב להז תואר מלא של ערי ישראל עם
קדוש" )שם עמ' קי"ט(.
אולם בעיית מינוי רבנים במושבות ,נתגלתה כקשה ביותר ,לא רק מבחינה כספית,
כשהמצב הכלכלי החמור של רוב המתישבים ,לא איפשר להם לשאת בכובד ההוצאות של
המשרות הציבוריות ,אלא גם מבחינת חוסר היחס שלהם למועמדים לתפקיד זה מישיבות
הישוב הישז בירושלים .הלך רוחם של אלה ,זר היה לציבור הנושא את נפשו לחידוש החיים
וריענונם ,וחוסר זיקתם של המועמדים לרבנות לרעיונות שהפעימו את לב העולים
המתיישבים ,אף תלבושתם המיוחדת ,עמדו כחיץ ביז שניהם ייולא קרב זה אל זה" )ראה
ייאגרות הראי"ה" ,ח"א ,עמ' קפ"ה ,מה שכתב הרב באיגרת אל הגרי"א הלוי ז"ל ,בעל
יידורות הראשונים"(.
מיוחדת היתה פתח-תקוה ,אם המושבות ,שבה כיהן כרב אדם גדול בתורה -הרב אהרן
הכהז אורלנסקי ז"ל ,והרב העריך אותו כראוי לו .ועם היות מרחב משרתו של ייהרב מיפו"
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תר[
הרב
משה
צב'
נר'ה
פרושה על פני כל המושבות ,גם בתוקף המינוי המפורש של הגר"ש סלנט ז"ל והגאון
האדר"ת ז"ל ,היה זהיר מאד שלא לפגוע בכבודו ובסמכותו ,ורק על פי בקשתו היה מזמין
את הכפופים לו להתדיין בפני בית-דינו ביפו .
בסוף תשובה בהלכה לרבה של פתח-תקוה ,מוסיף הרב וכותב :ייבשבוע דנא היתה לי
עגמת נפש .באו לכאן אנשים מיהוד ,ובקשו הזמנות לדין-תורה .הסופר כתב להם הזמנות
כדרכו ,ולא ידעתי כלל שהמוזמנים הם אנשי פתח-תקוה ,שאיני מזמינם בשום פעם ,כי אם
על פי דברי כבוד תורתו הרמה שיחי'" )יימשפט כהן" ,עמ' כ"ז(.
*
ופעם הוזמן הרב ע"י אחד ממעריציו לסדר קידושין ,בחתונה שהיתה צריכה להיות בשכונת
"שערי חסד" בירושלים מקום כהונתו-רבנותו של נאמן-רוחו ומעריצו הגדול הגרי"מ
חרלייפ זצ"ל .הגיב הרב ואמר "שכיבוד זה שייך למרא דאתרא ,רבה של השכוגה ,ואין הוא
רוצה לקפח זכותו של הגרי"מ" .אולם המחותן עמד על דעתו ,ולא רצה לוותר על הכבוד
הגדול ,שהרב יהיה מסדר הקידושין בחתונה ,ואז שלח הרב שליח מיוחד אל הגרי"מ ,לקבל
ממנו רשות להיות מסדר הקידושין בשכונתו .
*
כשבקרתי בליעדז ,אצל ידיד-נעורי הרב הלל מ,ליא ז"ל ,נפגשתי בביתו עם השופט הורביץ
)בנו של הרב צבי-הירש הורביץ ז"ל ,מחשובי הרבנים באנגליא ,ששימש ברבנות בסונדרלנד
ובליעדז( ,והוא סיפר לי מה ששמע מאביו ,שהיה נוכח בשעת המעשה :
ראש ישיבת ייעץ חיים" בלונדון ,הרב הגאון ר' נחמן-שלמה גרינשפן ז"ל )מחבר הספר
"מלאכת מחשבת" -לונדון תשט"ו -נפטר באלול תשכ"א( ,היה תלמיד מובהק של
הגאון הרידב"ז ז"ל .ובימי פולמוס-השמיטה בשנת תר"ע ,בשעה שהרידב"ז ז"ל הרעיש
כנגד היתר המכירה ,ומרן חרב זצ"ל השיב על דבריו במבוא ספרו יישבת הארץ" ,פרסם הרב
גרינשפאן השגות על דברי הרב ב"החבצלת" ,ובהם כמה ביטויים חריפים.
כעבור כמה שנים ,לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ,יצא כידוע הרב לחו"ל ונשאר
תקוע בשוויץ ,ומשם נתקבל ברוב כבוד כרבה של קהילת יימחזיקי הדת" בלונדון ,ופעל שם
רבות למען תלמידי-חכמים פליטים וכו'.
באותם הימים הסתובב הרב גרינשפאן כפליט בארצות אירופה ,והצליח איך שהוא להגיע
ללונרון בחוסר-כל .בתחילה חשש לבוא לפני חרב ,כי ידע שראוי הוא לקפידא ולתרעומת,
אולם אחר כך נוכח כי אין עוזר ואין תומך ,והרב הוא היחידי שיכול לעזור לו .בלחץ
המצוקה לבש עוז ובא אליו ,ובלבו חשב שודאי יצטרך להרבות בפיוס וכו' .כשבא לבית
הרב ,מצא שם תלמידי-חכמים מסובים סביב שולחנו ומתנצחים בהלכה ,כשהרב יושב
בראש .בהיסוס מה ניגש אל הרב ונתן לו שלום .כשהחזיר לו הרב שלום ושאל לשמו ,השיב
בשפה רפה :גרינשפאן .מיד הסתכל בו הרב ושאל :ר' נחמן-שלמה ?והנה למשמע התשובה
ייכן !" קם הרב מלוא-קומתו וקרא בשמחה :יירבותי קומו ,בא אלינו אורח נכבד ,תלמיד חכם
גדול בתורה" !ומיד הושיבו על ידו והעתיר עליו חיבה והוקרה ,ולא נח הרב ולא שקט אחר
כך ,עד שסידר לו מעמד מכובד .
*
גם אחרי שהרב חזר לארץ-ישראל ,לא הסיח דעתו ממנו ,והוא עזר למינויו של הרנ"ש
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ככור
התורה
]תרא
כראש-ישיבה בליעדז ,וכשפרסם הרנ"ש קונטרס של דברי-תורה כנספח לירחון התורני
יישערי ציון" שהופיע בירושלים ,מוצאים אנו לידו את דברי ההסכמה החמים של הרב
שנדפסו בהבלטה מיוחדת :
מכתב-תהלה ,מאת הגאון האמיתי ,מרן רכי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ,ראש
הרבנים לארץ -ישראל :
חביבים עלי דברי-דודים ,של ידידי וחביבי הרב הגאון ,איש האשכולות ,חו"ב
סוע"ה ,מוה"ר נחמן שלמה גרינשפאן שליט"א ,ר"מ דעי"ת ליעדז יצ"ו ,כאשר
שעשועים היו לי דבריו וחברתו היקרה ,בהיותי מתגורר בימי גלותי בקה"ק
יימחזיקי הדת" בלונדון יצ"ו ,ועתה שמח לבי לראות חלק קטן מחד"ת האמורים
ביושר-הגיון ובפלפולא טבא ,יוצאים לאור בהירחון התורני יישערי ציון",
הנני מתכון כנגד המברכים לכבוד ידידי הרב הגאון המחבר בעל-החדושים ,יהי ד'
עמו ויעלה מעלה מעלה ,וכל אשר ברוח עמו להגדיל תורה ולהאדירה ,יזכה
להוציא לאורה ,ולאורו יהנו רבים ויודוהו סלה בברכות לראש-משביר ,כנפשו
היקרה ונפש ידידו המדבר לכבוד התורה ולומדיה.
הבעה"ח כ"ח אלול תרפ"ב ,פעה"ק ירושלם תובב"א.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
סיפר לי הרב ד"ר אליהו יונג שליט"א :
*
בשנות שהותו של הרב בלונדון ,היתה תקופה קצרד; שבה ריכז כמה צעירים ,ולמד אתם
גמרא ותוספות ,וזכיתי גם אני להיות בין שומעי לקחו של הרב.
בלמדנו סוגיית יימעמד שלשתן" בגיטין )דף י"ג ,א( ,הקשיתי איזו קושיה ,והרב השיב לי,
ושוב חזרתי והקשיתי ,והרב השיב לי בהרחבה ויישב קושייתי .בהמשך הלימוד הקשיתי
פעם שלישית ,והרב תירץ והסביר הדברים בהרחבה ובסבלנות.
בתום השיעור ,כשחזרתי לביתי ,ייסרני מצפוני ונקפני לבי ,שמא הרשיתי לעצמי להטריח
על הרב יותר מדאי ,וכבר עמדתי לכתוב מכתב-התנצלות ולבקש סליחתו של הרב .והנה
למחרת בבוקר ,מצאתי בתיבת-הדואר מעטפה-מכתב מהרב ,נפעמתי למראה המעטפה,
חששתי אולי יש במכתב נזיפה ,והנה פתחתי את האגרת והופתעתי – – – :הרב עיטר
אותי בסמיכת-חכמים !
]הרב ,שוודאי ידע לקבוע ערך התלמיד ודרגתו ,קיים במעשהו הנאה והמרומם ,את מאמר
חז"ל במסכת ברכות )ס"ג ,ב( :ייוכל המ}בל עצמו על דברי תורה -ופירש"י :ש'iLואל לרבו
על ספקותיו וכו' -סופו להתנשא" ![.
*
ובאותן השנים ,עם היותו רב גולה ממקומו ,הגיב בחריפות במקום שראה פגיעה בת"ח ובני-
תורה.
אחרי ההתנגשות עם הצ'יף-ראביי ,הרב ד"ר הרץ ז"ל )שהדיה מצויים ב"אגרות הראי"ה"
ח"א(,
בדבר שחרור
בני-תורה
משרות
בצבא,
העיר הרב
ואמר :יישער-הגמרא
המצויר
והיפה ,ערכו רק כשהוא מחובר לגמרא עצמה ,אולם אם הוא נפרד ממנה -הריהו מאבד
את כל ערכו ,כי כשלעצמו אינו אלא ציור בעלמא .ערכו של הצ'יף ראביי גדול ונחמד,
כשהוא מחובר לרבנים ולבני-תורה ,אולם כשהוא נפרד מהם -הריהו נשאר בצורתו
החיצונית גרידא".
*
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
הרב משה צב' נר'ה
תרב[
יחס של כבוד וחיבה גילה מרן הרב ןצ"ל לחכמי הספרדים ,וכך מוסר לנו הרב הגאון
המקובל רבי עובדיה הדאיה ן"ל :
ייפגישתי הראשונה עם הרב ןצ"ל היתה בשנת תרס"ח .כלומר :לפני חמישים ושתיים
שנה .הוא היה אן רב ביפו ובאתי אצלו יחד עם אבי עליו השלום ,שהרב הכיר את שמו קודם
לכן .מתוך חדושי-התורה שלו .כשאבי הציג את עצמו לפני הרב ןצ"ל .אמר לו מיד הרב
מחידושי התורה של אכא .והוסיף שןוהי תורה-לשם-שמים .אכי השיכ לעומתו כדכרי-תורה
נוספים .
כעבור עשרים שנה ביקרתי שוכ עם אכי אצל הרכ ,ומשנכנס עמנו לשיחה .חןר -
להפתעתנו המרוכה -על הדרשה שדרש לפניו אכי כפגישה הקודמת".
ועוד מספר הרכ הדאיה ן"ל :
עוכדה ןו שהייתי עד-ראיה לה ,מעידה ומוכיחה על גדלותו הנפלאה וןכרונו הכלתי רגיל
של הרכ ןצ"ל.
כשנת תר"ץ הלכתי אצל הרכ ,לקבל ממנו הסכמה לספרי ייישכיל עכדי" .חלק א' .אותה
שעה ישכ רכ אחד אצל הרכ .משראה הרכ אותי והחל מעיין כספרי .החל לדכר כשכחי
והגדיר את דרך-הלימוד שלי כין כהלכה וכין כקכלה .ראיתי אצלו לא רק ענווה גדולה מצד
עצמו ,אל Rעד כמה היתה כו אהכה לתלמידי-חכמים ,שכיקש תמיד לקרכם .לעודדם
ולעשות להם נחת רוח לככודה של תורה.
גם לאחר מכן .כל אימת שהייתי שולח אל רכנו מכתכ או המלצה .היה מןדרן מיד למלא
את בקשתי .וכך ראיתי תמיד שרכנו הוא לא רק גאון כתורה ,אלא גם גדול כמידות ,כעל
נשמה גדולה ,שממנו צריך ללמוד אורחות חיים" )ייהצופה" ,ג' אלול תש"ך(.
]וראה מו"מ של הלכה :דכרי הרכ אל הרכ הדאיה ן"ל כ"משפט כהן" סי' צ"כ .ותשוכת
הרעה"ד ן"ל כ"אגרות לראי"ה" עמ' רכ"א[.
*
כשלמדתי כישיכת יימרכן הרכ" כשנות תרצ"א-תרצ"ה ,והייתי מצוי ככית הרכ ,ראיתי כמה
פעמים שהגיע אליו הרכ הגאון ר' כן-ציון קואינקה ן"ל ,והוא קכל את פניו כידידות מרוכה.
ונשא ונתן עמו כהלכה.
כידוע ערך הרכ כן ציון קוא'נקה ן"ל כמשך 19שנה ,את הירחון התורני ייהמאסף" ,עד
פרוץ מלחמת העולם הראשונה .והנה כששקטה הארץ נתן הרכ"צ דעתו לחדש את הופעת
הירחון ,וכשנת תרפ"כ עמד לצאת לערי מצרים לגייס כספים למטרה נכבדה ןו .
מרן הרכ ןצ"ל העניק לו אן מכתכ-עידוד ,המרומם שמו ופעלו של הרכ"צ ,וןה דכר
המכתכ:
"לככוד ידיד נפשי ,הרב הגאון המפורסם ,אוצר תורה ויראה ,חכם לככ ורכ פעלים,
כמוה"רר כן ציון אכרהם קואינקה שליט"א .ראכ"ד דאחינו ק"ק ספרדים פעה"ק
ירושלים ת"ו ,וחכר כהרכנות הראשית לא"י ת"ו.
אחדשה"ט דכתר"ה חכיכי הגאון נ"י.
הנני כןה להכיע את שמחת לכי לככוד ידידי ,על הכשורה הטוכה אשר השמיעני,
כי הנהו נכון לשוכ לעכודת הקודש ,לכונן עוד את ירחון ייהמאסף" ,אשר הוציא
לאור מאן מלפני המלחמה משך של שנים תכופות ,תשע עשרה שנה ,אשר העשיר
על ידו את ספרותנו התורנית כרכוש גדול ועצום ,ממעשה ידי רכנים גדולים
וגאונים וחכמים מוכהקים ככל אפסי ארץ ,ואשר כלל כקרבו גם הרכה מדברי-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
כבוד
התורה
]תרג
תודה דיליה .דבדים נחמדים מפז ומאידים כספידים ,כאשר מודעת זאת בדבת בני
עמנו ,אצל כל תופשי התורה הקדובים והדחוקים.
ועתה אהובי כתד"ה שליט"א תחזקנה ידיו ויהי ה' עמו גבוד החיל ,לבצע את
מחשבתו הטובה .חזק ואמץ .בונה חדוץ וחכם לבב ,בהיכל תורת ה' תמימה .חזקה
היא תקותי כי כאשד אצלו מדוחם חכמי ישדאל הגדולים על ייהמאסף" בשנים
שעברו ,וכאשר מצאו לנכוז נדיבי לב חובבי תוה"ק ,להכירו לברכה בתקופתו
הקודמת ,כז יתנו יד וכז יוסיפו בהוספת בדכה .להחזיק את ידי כתר"ה בכל אופני
הסיוע בדוח ובחומר לתקופות הבע"ל .ויהי נועם ה' עליו ,ופועל ידיו ירצה ,להיות
לכבוד ולתפארת לבית ישדאל להגדיל תודה ולהאדידה בעיד עז לנו ,כנפשו היקרה
ונפ