ד"ר משה צפור
על גלגוליהן של דרשות מטיפוס ייאל תקרי"
חיבורים רבים נכתבו על דרשות ייאל-תקרי" )להלן :א"ת( של חז"ל ,כדי לבחון היבטים
שונים של טיפוס זה של דרשות ,1
במאמר זה נעמוד במיוחד על אחד ההיבטים הקשורים בחקר הדרשות מן הסוג הזה :
הגלגולים והשינויים שעוברות דרשות כאלה במהלך מסירתן ,דרשות א"ת מנוסחות
כמימרות קצרות ,שנונות ,בעלות אופי של מכתם ,והן נתלות במקראות במין "שנאמר" ,אגב
שינוי בלשון הכתובים בדרך של משחק מלים .2דרכן של מימרות כאלה ,שהן נוחות לקליטה
ולהעברה ,אך ,כפי שנראה בהמשך ,הן גם נוחות לשנות את דמותן או להיאחז בכתובים אשר
לא עליהם נדרשו מלכתחילה ,המאמר הזה ינסה לתאר את התופעה ולעמוד על פניה
השונות' .
.1
ראה ערך "אל-תקר'" כאנצ'קלופר'ה תלמוד'ת ח "כ ,עמ' א -כ ,הת'אור הה'סטור' הטוכ כ'ותר שנכתכ
על תופעת א"ת הוא של נ"ה טורטש'נר )טור-ס'נ'( ,ערך ייאל תקר''' ,כאשכול ,אנצ'קלופד'ה 'שראל,ת,
ח"כ )כרל'ז'-רושל'ס – 386-374,(1932ולהלך' :אשכול ..וכגרמנ'ת:
S.v, 'AI Tikre', Encyclopaedia Judaica ( EJ), V()III, Berlin 1928,74-87
וכצורה תמצ'ת'ת -אך מעודכנת 'ותר -כאנצ'קלופר'ה מקרא'ת ח"א ,תש''' .421 – 420 ,נ'ס'וך
להראות ,שדרשות ייאל-תקר'" הז כ'אור הכרח' עושה ר'ייד כמכרגר ,קורא כאמת ,פראנקפורט דמ"ז
תרלייא )הוא דז רק כררשות אשר כככל'( .על הה'כט הטקסטואל' עומר'ס
'L, Prijs, Jiidische Tradition in der Septuaginta, Leiden 1948, pp, 351'1', S. Talnl()(l, "Aspects 01
Textual Transmission 01' the Bible in the Light (JI' Qumran Manuscripts", Textus 4 (1964), pp,
95-132 (esp, 125-132),
ר' רוזנטל ,ייעל דרך ט'פולס של חז"ל כח'לופ' נוסח כמקרא" ,ספר 'ייא זל'גמז' ,רושל'ס תשמ"ג ,עמ'
; 41 7 – 395וראה גס מאמר' " :ייאל-תקרי' -כ'ז דרש לנוסח" ,ע'ונ' מקרא ופרשנות ג' מנחות הוקרה
למשה גושז-גוטשט"ז )כדפוס( .כ'אשכול' )וכ ([:J-מכ'א טורטש'נר רש'מת דרשות א יית לפ' סדר ספר'
המקרא ,והוא מתכסס על ח'כורו של רוזנצוו"ג )ראה להלז( .הרש'מה א'נה שלמה ; 'ש להוס'ף על'ה
מתוך :מ' סכר ,מכלול הפתגמ'ס והמאמר'ס ,כרך א' ,רושל'ס תשכ"א ,עמ' ) 150 – 145אך 'ש לנהוג
זה'רות ;ראה ,למשל ,צ'טוטו את ייא"ת 'כנג'ר'ס' " ,עמ' .( 145מ'וז דרשות א"ת לפ' הש'נו"ס כררך
הקר'אה ערך רוזנצוו"ג,
zweig, 'Die AI-Tikri-Deutungell', in Festschr. Israel Lewy, BresI.u 1911, pp, 204ן(A, Roser
253),
על ח'בור'ס אחר'ס העוסק'ס כמ'וז דרשות א"ת -ראה כהערה 2שכמאמר' הנ"ל.
ראה מאמר' הנ"ל,
.3
מטעמ' נוחות 'ה'ו מובאות המקראות בכת'ב מלא 'ותר מז המקובל -על פ' הנהוג כהכאתס במקורות
www.daat.ac.il
תשב[
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר
משה
צפור
א .מה הך ררשות "אל תקרי"?
אלה הם היגדים ,הכוללים הוראה לקרוא מלה או קבוצת מלים מן המקרא כדרך שונה מן
הכתוב וממסורת הקריאה המקובלת .כרגיל ,אין הם מופיעים לעצמם אלא כחלק מתוך
דרשה וכסימוכין למימרה ,הנשענת על צורת הקריאה החליפית המוצעת .היגדים אלה
כוללים כדרך כלל נוסחה מסוימת .הידועה כיותר -וגם השכיחה כיותר -היא ייאל תקרי
)או :אל תהא קורא( 'א' אלא כ'" ,4ועל שמה נקראת התופעה בכללותה "אל תקרי" .כדומה
לזה יש לשונות ייאל תקרי כן אלא 'כ''' ;ייאל תאמר 'א' אלא 'כ''';' .וכיוצא כהן .דרשות
כאלה מופיעות כמעט ככל הרבדים של ספרות חז"ל :כמדרשי ההלכה הקדומים ,כמדרשי
האגדה השונים ,כככלי ,כזוהר וכילקוטים .6כמו כן קיימות דרשות א"ת ,המובאות כספרות
הרבנית' או כספרות הפולמוסית של הקראים ,8ואינן מוכרות לנו ממקור קדום אחר .וכך
מגיע מספרן של הדרשות עם הפורמולות מן הסוג הזה לכדי מאה ושמונים כקירוב.
מכחינה חיצונית מוצא העיבוד של הפסוק כדרשה ביטוי כדרך של שינוי תנועות ,שיכול
אותיות .חילופי אותיות זו כזו )גרוניות ,שן שןס ,אותיות דומות זו לזו מכחינה גראפית(,
תוספת או השמטה של אותיות )אמות קריאה ךאחרות( ,הפיכת אמות קריאה לעיצורים .
חלוקת מלה לשתיים או צירוף שתי מלים לאחת .ועוד .ויש אשר הדרשה משאירה את
הטקסט כמו שהוא .אכל היא מעניקה למלים משמעות דקדוקית או מילונית אחרת JUאו
התלמודיים .אף לא נצייך לכל המקורות שבספרות חז"ל .אלא אם כך יש בהם ענייך מיוחד.
.4
להלך נשתמש בסימך 'א' לצייך את לשוך המקרא )לפי מסורת הקריאה המקובלת( .שעליה נאמרה הדרשה :
בסימך 'ב' נצייך את דרך הקריאה החליפית .המוצעת על ידי הדרשך .
.5
הדרשה על משלי יז ,ח " :אל תאמר כך ,אלא האבך הוא השוחד בעיני בעליו" )תנחומא בובר תולדות ח.
עמ' .(139אינה ברורה )ראה הערתו של בובר( .וכנראה אינה נוגעת כלל לענייננו .ראה גם להלך .עמ'
תשטו ואילך.
.6
הירושלמי אינו משתמש בלשוך ייאל-תקרי" )ז' פרנקל ,מבוא הירושלמי .ברסלוי תר"ל ,דף יח( .הפעם
היחידה שלשוך א"ת מופיעה בירושלמי היא סנהדריך י .ד )כז ע"ד( = ויקרא רבה לו ,ג .מרגליות עמ'
תתמד( :ייאל תהי קורא 'כובס' אלא 'כובש''' )על ישעיה ז.ג( .במקבילות בבלי סנהדריך קד ע"א ויל"ש
ח"ב תט איך דרשת א"ת ,והסיפור מובא שם בשינוי לשוך.
.,
כגוך בפירושי רש"י למקרא ולתלמוד ואצל בעלי התוספות )ראה הרשימות אצל טור-סיני ואצל סבר
)בהערה Iלעיל( .כמובך .מה שנראה לכאורה כהבאת לשוך הדרשה עשוי להיות תוספת מבארת של
הפרשך המאוחר ;ראה ,למשל .רש"י .שבת .ד"ה שואל ;תוס' מנחות מג ע"ב .ד"ה שואל מעמך -השווה
רש"י שם .ד"ה מה ה' אלהיך )במחזור ויטרי ,מהד' הורווביץ .עמ' .3כבר משובץ הפירוש בגוף המובאה(.
אשר לדרשת א"ת המובאת ברש"י משלי ג .ט ,ד"ה מהונך -ראה פסידר"כ מהד' בובר .עמ' צז והערה
כז.
.8
כגוך יהודה הדסי .אשכול הכופר )גוזלוו.( 1836 .באלפא-ביתא קצג .שה ,שלב .שבמסכת דברי הקטרוג על
חז"ל ,אשר בדרשות א"ת ייהופכים דברי אלהים חיים" .מביא גם דרשות אל :ייא"ת 'לעולם' אלא 'לעלם'
)השוה פסחים נ ע"א ,קידושיך עא ע"א .על שמות ג ,טו '" :לעלם' כתיב" ;ירושלמי יומא ג .ז נמ ע"ד[ :ייזה
שמי לעולם -זה שמי לעלם"( ; א"ת 'אותם' אלא 'אתם' -אתם אפילו שוגגיך .אפילו מזידים )השווה
הברייתא בבלי ר"ה כה ע"א על ויקרא כג ,ד ; אך שים לב לדרשת רב פפא .שם :קרי ביה 'אתם' :ואילו
בסנהדריך צט ע"ב ,הדרשה היא על דברים כט .ח :ייאל תקרי 'אותם :אלא 'אתם'"( ; א"ת 'מתיר אסורים'
אלא 'מתיר איסורים' )השווה שוחר טוב על תהלים קמו .ד .בובר .עמ' רסח( ;וראה גם ויק"ר כב .י .עמ'
תרכא( ; א"ת 'ציצית' אלא 'ציצת''' )איני יודע מקורו(.
.9
המיוך של רוזנצווייג )בהערה Iלעיל( טוב בעיקרו ,אך יש מקום לתיקונים אחדים; ראה הערות 11.10
להלך.
.10כגוך :ייא"ת 'ממנו' )בגוף ראשוך( אלא 'ממנו'" )בגוף שלישי( ;ראה :רוזנצווייג ,עמ' .222ברם ,הדרשה
הנוספת שהוא מביא בסעיף זה .ייאל תהי קורא 'עדות' לשוך סהדות .אלא לשוך תורה 'ואלה העדות'"
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
על גלגוליה jשל דרשות מטיפוס "אל תקרי"
]תשג
מכנה תחכירי אחר ,המשנה את משמעות המשפטןן.
שינויים אלו כררך הקריאה של המלה יוצרים שינויי משמעות ,מהם שינויים דקדוקיים
)החלפת הבניינים ,הזמנים ,הגופים ,המספר ,חילוף כין פועל לשם וכיוצא כזה( ;מהם
שינויים מילוניים .כמקומות לא-מעטים עושה דרשת א"ת שינוי גדול ,לכאורה ,ככתוב,
ולאמיתו של דבר הניסוח החדש של הכתוב 'כ' אינו אלא פאראפראזה לשם כיאור ,ללא
שינוי כטקסט ,או כשינוי פעוט. !2
ככר עמרו על כך ,שיש לכלול כמסגרת זו של דרשות א"ת גם דרשות כעלות נוסחאות
מסוג "קרי ביה /קרא כו 'כ' ; 1 ,,,דרשות הפותחות כלשון "מהו/מאי 'א' ?" )או :יימאי
דכתיב 'א' ?"( וממ'1Lיכות ומכארות את 'א' ,כאילו היה 'כ'; 14ואף דרשות לא-מעטות,
המתייחסות אל הטקסט המובא 'א' כאילו היה 'כ' ,על פי כל דרכי השינויים האופייניים
לדרשות א"ת -אך ללא נוסחה מיוחדת כלשהין ,1והרי הן דרשות א"ת לכל דכר. I hאותו
תפקיד ממלאת גם הנוסחה "'כ' כתיב" )או " :ייכ' כתיב כאן"( .כדרך כלל הכוונה היא
לקריאת הכתוב על פי אותיותיו ,אכל כדרך הגייה שונה מן המקובלת :כגון " :יייהי מאורות'
)רוזנצווייג ,שם( ,אינה שייכת לכא: jהדרשן קורא 'J/דiת' :ראה דברים ד ,מה.
.11ראה ספרי ,רברים שיח ,פינקלשטיין עמ' ,363ובהערות .במררש לקח טוב ,האזינו )פסיקתא זוטרתא,
בובר עמ' ,( I 14שרוזנצווייג )עמ' ,222סעיף ) (4מציי jלו ,א' jזו כלל דרשח א "ת :האמור בירמיהו הוא
ייכנגרו" ,מירה כנגד מירה ,וא' jהוא זהה בתוכנו לפסוק הנירון.
.12כגו : jייא"ת 'בכבודי' אלא 'במכוברי''' )שבועות קטו ע"ב( ,שהשינוי הוא רק בתנועוח ' :בכבוךי' :ראה :
רוזנצווייג ,עמ' 228והערה : 2טורטןIIינר ,אשכול ח"ב : 385 ,אנצ"מ ח"א) : 420 ,אן ראה גם הערה 53
להל: (jלעומת זאת הדרשה ייא"ת 'צבאם' אלא 'צביונם''' )ראש השנה יא ע"א( אינה אלא ביאור המלה,
מלשו' jצבי' = יופי )תפיסה אחרת של השורש צבא/צבי ;והשווה תה"ש :זזo KOO oi:
וולגטה .(ornatus eorum :כעין זה הדרשה בראשית רבה " ו )עמ' ,(78המפרש ייהלא צבא לאנוש עלי
ארץ" )איוב ז ,א( :ייוכל צבירנר של ארם אינו אלא עלי ארץ",
.13ראה :יר מלאכי )למלאכי ב iיעקב הכה ;jברלין ,(1857עמ' ,89כלל תקמ"ו )מובא גם באנציקלופדיה
תלמודית ח"ב ,עמ' ב ,והערה .(31מרבית jשל דרשות עם לשון ייקרי ביה" משמשות בהקשר של הלכה,
בעוד שלשונרת א"ת משמשות בדרן כלל בהקשר של אגדה .בהקשר הלכתי מצאתי רק שלוש דרשות א"ת
על ייפרי עץ הרר" )סוכה לה ע"א(; ייא"ת 'לשלש' ,אלא 'לשליש''' )ר"ה יג ע"ב( ,וררשה על ייישלמנה"
)להל jעמ' תשי(.
.14טורטשינר ,אנצ"מ א .420 ,כגו: Jיימאי דכתיב 'למה תרצדון' )תהלים סח ,יז( -למה תרצון ד') "jמגילה
כט ע"א( ;יימאי 'וא' jצור כאלהינו' )שמראל-א ב ,ב( -ואין צייר כאלהינו" )ברכות יע"א ;כהמשן לזה
מתבאר חלקו הראשו jשל הפסוק על ידי א"ת ;במקבילה מגילה יד ע"א באות הדרשות הללו בחילוף סדר,
בהתאם לשני חלקי הפסוק ,ולכן אין שם הפתיחה יימאי"(.
.15ממילא לא נכללו במסגרת זו דרשרת הנובעות מטקסט מקראי אחר ,שהיה בידיו )או בתודעתו( של
הדרשן :
והדברים ידועים.
.16טורטשינר ,שם ; ח' העליר ,על תרגום השבעים בקונקורדנציה היכל הקדש ,ניו יודק תש"ד ,עמ' ,59 – 57
ראה גם :ש' ולדברג ,דרכי השינויים ,למברג תר"ל ,אשר דן במכלול דרשות חז"ל ,ואינו מבדיל בין דרשות
עם לשונות א"ת לאחרות ; " הינמן ,דרכי האגדה ,ירושלים תשי"ד ,עמ' ,129 – 126לא מעטות מדרשות
א"ת מופיעות בירושלמי ללא הנוסחה הרגילה ,כגון "יידרן כוכב ביעקב' -דרן כוזבא מיעקב" )ירוש'
תעניות ד ,ח סח ע ייד ;השווה לדרשת א"ת איכ"ר ב ,ה -אמנם בשינוי העניין( ;דרשת רב חנינא בר פפא,
סוטה לה ע"א ,נמצאת בירושלמי תעניות ,שם ,בשם ר' שמעון בן לקיש בלשון זו :יידברו דברים כלפי
למעלן' ,כי חזק הוא ממנו' ,אמרו :כביכול לא יכול להרן" ;דרשת ייא"ת 'הליכות' אלא הלכות" )מגילה כח
ע"ב( מובאת בידוש' מגילה א ,ז )ע ע"ד( ללמד לקח אחר ,שההלכות אינן עתידות להיבטל -ובזו
הלשון :ייהלכות ' -הליכות עולם לו''' .ראה גם ירוש' נזיר ד ,ו )נג ע"ג( -בהשוואה עם ספרי ,במדבר
צח )מהד' הורוויץ ,עמ' (97ובבלי יומא עה ע"ב ; ירוש' יומא ג ,ז )מ ע"ד( -בהשוואה לפסחים נ ע"א ;
ועור.
www.daat.ac.il
תשר I
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר
מU:ה
צפו ,
'מארות' כתיב" )ירושלמי תעניות ד ,ד סח ע"כ( ,דרשות כנוסח כזה יש הרכה ,גם
כתלמוד הירושלמי ,אשר ,כאמור ,אין כו לשונות ייאל תקרי". 17פעמים הדרשה מבליטה את
דרך הכתיכה החסרה של הפסוק )כגון ' :יייושב' ' -ישב' כתיב ,חסר ויו" ; כ"ר פמ"ח ,ו,
עמ' .(519ויש אשר יודגש הניגוד שכין הנוסח הכתוב לבין דרך הקריאה המוצעת )כגון:
ייאנו קורין 'מסמרות' כסמ"ך ,ואין כתיב אלא 'משמרות' ; מה משמרות כהונה עשרים וארבע
כן ספרי תורה" )פסיק"ר כיום השמיני ,מהד' פרידמן ט ע"א( .כירושלמי סנהדרין י ,א כח
ע ייא ,יש רק "יימשמרות' כתיכ"( .1 Kגם דרשות מסוג ייסרס המקרא ייולשונות דומים גם הן
למעשה ייאל-תקרי" ,כאשר הן מורות על קריאת הכתוב שלא כדרך כתיבתו ,כין שמדובר
כ"סירוס" סדר האותיות ,כין שמדובר כ"סירוס" סדר התיכות .1נוסחאות אלה מתחלפות זו
כזו .לא אחת מופיע דרוש כנוסחה מסוימת כמקור אחד ,וכנוסחה אחרת -או אף ללא
נוסחה -כמקור אחר .אמת ,יש הבדלי מה כשימוש כנוסחאות השונות .לשון ייכתיב"
רורשת את המלה ככתיבתה )חילוף ש/ש/ס נחשב לצורך זה כאותה אות עצמה(; 2(Jמוסיפה
עליה לשון ייקרי ביה" ,שהיא כמוסיפה על הכתוב אמות קריאה ; ייסר.ס המקרא" ודומיו
מתייחס לדרשות כדרך של מיטאתזיס ; ואילו לשון ייאל-תקרי" מקיפה את כל סוגי
השינויים .
ב .לדרך מסירת) של דרשות א"ת
לא מעט מן הדרשות הללו מתגלגלות ממקום למקום ,פושטות צורה ולוכשות צורה,
ניסוחים מתחלפים ,שמות החכמים משתנים ,הדרשה עוכרת מן הפסוק שנדרשה עליו
מלכתחילה אל מקום אחר ,לפעמים אפילו תוכנה משתנה ,ורק בדיקה מדוקדקת מגלה אותה
בגלגולה החדש .רכות מדרשות א"ת כאות ללא כל נוסחה כמקור מקביל -גם כירושלמי,
אשר כאמור )לעיל ,הערה (6אין כו נוסחאות א"ת .אין צורך לומר ,שככמה מקומות קיימים
חילופי נוסח כדפוסים וככתכי-היד ,כקצתם יש נוסחה וכאחרים אין )או שנמצא ניסוח
אחר( .כנגד זה ,כמקומות אחדים -כפי שנדגים להלן -דרשת א"ת שכאותו מקום קרוב
לוודאי שאינה אותנטית ,אלא נוספה כגלוסה מבארת כמהלך המסירה .
להלן דוגמה להמחשת התופעה : 21
.17מקורות נוספים ראה אצל ב"ז באכר ,ערכי מדרש )מגרמנית :א"ז רבינוביץ( ,ת"א תרפ"ג ,עמ' - 210
: 211העליר ,עמ' .67 – 5יש להבחי) בי) השימוש הזה של המונח ייכתיב" לבי) השימוש בפורמולת
פתיחה ייכתיב "".להצגתו של ביטוי מ) המקרא לצורך הדיו) בו.
.1 Kיש אשר תתייחס ההערה "ייב' כתיב" אל מלה ,אשר במסורה צורה ה"קרי" שלה שונה ,ופעמים אף תצויי)
עובדה זו במפורש בדרשה .יש להבחי) בי) ייכתיב" כinus technicus-ר ternלחילופי ייכתיב/קרי" לבי)
שימושו כפורמולה לדרשה.
.1כגו) ירושלמי נזיר ו ,ב ]נו '"lב[ :יירבני) מסרסי) קרייא ' :או בקבר' )במדבר כ ,יח( 'או ברקב' הוא" .אשר
לשינוי סרר מלותיו של הפסוק :קריאה מסוג זה מכנה יל"ש ח"א ,תשכ"ב )על תהלים קיט ,קכו( בשם
ייאל-תקרי" :אך במקור ברכות סג ע"א ,וכ) בילייש ח"ב תשפ"ז ,איך היא נקראת א יית ,והיא פותחת
במלים :ייאמר רבא :האי קרא מרישיה לסיפיה מרריש ,מסיפיה לרישיה מדריש" )כדרך שדורש רבא את
תהלים קיב ,ז :ברכות ס ע"א(.
)( .2ראה דרשת ר' עקיבא מכילתא בשלח ו )הורוויץ-רבי) עמ' .( 1 12ראה עוד :
R. Gordis, The Biblical Text in Making. A Study ofthe kethib-qere, 1937 (Augmenteu Editi()n,
Ktav Publishing House (971).
במיוחד עמ' . 79ולא נוכל להאריך כאך .
.21סרר הבאת המובאות בדוגמה הזאת -וגם בדוגמאות המובאות בהמשך -הוא מטעמי נוחות בלבר.
ואי) הוא משקף את סרר התפתחותך המשוער של הררשות .ע"פ רוב קשה לקבוע ,איזה גלגול קרם :
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
על גלגרליהן של דרשרת מטיפרס ייאל תקרי"
]תשה
בעשדה מקומות לעדך נמצאת דדשה על המלה יימשכן" ,המתבאדת מלשון משכון.22
בדובם הדדשה מנוסחת כ"אל-תקדי" .מוזכדים גם כתובים אחדים ,ובהם לשון "משכן".
במקצתם מצודפת לזה דדשה על הכפלתה של מלה מקדאית אחדת בעלת אותו משמע -
ייחבל" .הדדשות הללו אינן זהות ; הן יוצאות מתוך כתובים שונים ,מיוחסות לחכמים שונים,
דדשת א"ת נתלית בכתוב אחד ,וגם הנוסחה אינה נשמדת.
.1בשמ"ד לא ,י פותח הדדשן ב"אם כסף תלוה …אם חבל תחבל" וגו' )שמות כב ,כד
כה( ועובד לדדוש את ייונתתי משכני בתוככם" )ויקדא כו ,יא( :ייאל תהי קודא 'משכני' אלא
'משכוני' .. .שיהא בית המקדש מתמשכן" .בהמשך מביא הדדשן את "מה טבו אהליך …
משכנותיך ) " …במדבד כד ,ה( ,ודודש אותו כ"שני משכונות" .אף מצדף הוא לזה גם את
הלשון הכפולה של "אם חבל תחבל" )שמות כב ,כה( ,הנדדשת אף היא על הקב"ה ,הממשכן
שני משכונות .בנוסח אשד בתנחומא למקום )משפטים יא( נמצא כל הדדוש ,אך ללא המלים
ייאל תהי קודא -אלא".
.2לעומת זאת בשמ"ד נא ,ג סובב הדדוש על ייהמשכן משכן העדות" )שמות לח ,כא(,
הנדדש כשני משכונות .הכותדת של הדדשה " :מהו משכן משכן" .שני הפסוקים ,ויקדא כו,
יא ובמדבד כד ,ה ,אינם מוזכדים .גם כאן נדדשת הכפלתה של המלה ייחבל" ,אבל הפעם
בקשד עם ייחבל חבלנו לך" ,נחמיה א ,ז .הדדשה נזכדת בשמו של ד' שמואל בן מדתה.
)בתנחומא הנדפס למקום לשון הפתיחה היא "למה משכן משכן" ;ואילו בתנחומא בובד
למקום ,דף סד ,ויל"ש ח"א תיד נמצא דק :יימהו משכן משכן שתי פעמים ? א"ד שמעון :
שנתמשכן ב' פעמים על ידם" .שאד חלקי המדדש אינם מובאים(.
.3בבמ"ד יב ,יז על "להקים את המשכן" )במדבד ז ,א( ובתנחומא )נשא י" (1ות"ב
למקום )עמ' (36מביא הדדשן )שאינו נזכד בשמו( את במדבד כד ,ה ;וכאן הדדשה ייאל תהי
קודא 'משכנותיך' אלא 'משכונותיך''' מוסבה על הכתוב הזה .וכן מזכיד הדדשן את הכפלת
ייחבל חבלנו" שבנחמיה א ,ז ,כדי ללמוד על חודבן המקדש ,אך הוא מביא ,לחיזוק ,גם את
'אם חבל תחבל' בשמות כב ,כה.
.4ושוב מופיעה הדדשה הזאת בשמ"ד לה ,ד .שם דדש ד' הושעיא את המלים ייויעש את
הקדשים למשכן" )שמות לו ,כ( -יישהוא עומד למשכן" ,שאם נתחייבו שונאיהם של
ישדאל כלייה יהא מתמשכן עליהם.
.5גלגול אחד לדדשה זו מופיעה בשהש"ד על יימשכני אחדיך" )שיד השידים א ,ד ;וכאן
יימשכני" הוא מן "משך" !( .המלים הללו נדדשות כאן מלשון יימשכון" :על שני חודבנות
)יימשכונות"( .ולתימוכין מובא הכתוב ייחבל חבלנו לך" מנחמיה א ,ז ; )הדדשן :ד' מנחמא
בשם ד' יוחנן(.
.6ושוב ,בגלגול אחד ,במדדש הגדול על ייהמשכן משכן העדות" ,שמות לח ,כא )מהד'
מדגליות עמ' תשסה( .גם שם מובאת דדשת דב שמואל ,שעתיד להתמשכן על עוונותיהם של
ישדאל שתי פעמים ,וכמו כן נזכד ייחבל חבלנו" שבנחמיה ;אבל הדדשן מקדים לזה דדוש
שונה במקצת :יימלמד ,ששני משכנות עשו ,משכן שכינה ומשכן לבית מדדשו של משה".
ואילו בזוהד ,פקודי ,יש כבד לבוש מיסטי לעניין שני המשכנות :ייחד לעילא וחד לתתא".
גם מוטיבים אחדים מתגלגלים בדדשות הללו ,כגון הבחנות -בדדכים שונות -בין
קדמותר אר איחררו של המקור שכר נמצאת הדרשה אינה כהכרח מעידה על זמנה :גס שס החכס שכר
דרשה מסוימת נתלית אינו ערוכה לזמן לידתה ,וכייחוד שיש אי-דיוקיס כמסורות של שמות אומרי
הדרשות
.22הרראה זו של שכן אינה קיימת כמקרא ,אכל היא שכיחה כספרות חז"ל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר
תשו[
משה
צפור
ייאהליך" וכין יימשכנותיך" ,כאילו יש כיניהם ניגוד מסוים .אף ראוי לציין ,שכדרשות הללו
מדוכר לפעמים כשני משכנות )שילה ,נוכ וכיו"כ( ,לפעמים כשני מקדשים )ראשון ושני ,או
שילה וירושלים( ,ולפעמים כשני משכנות המתקיימים לא כזה אחר זה ,אלא כאותו זמJ
)משכן שכינה ומשכן למשה ; או :משכן לעילא ומשכן לתתא(.
דוגמה אחרת לדרשת ייאל-תקרי" ,המוכרת לנו כגלגולים רכים ,היא זו של ייאל-תקרי
'כניך' אלא 'כוניך'" .מלכד הדרשה כניסוח הזה מצויות כתריסר דרשות נוספות ,הכנויות על
משחק כאותיות השורש כנ :כנים ,כונים ,ייכנים" )=מכינים( ;וגם :אכנים ,כנות-כונות,
חילופי משמע של כנייה-הכנה ,ועוד .כקכוצה זו של דרשות וגם כשאלת היחס שכינן לכין
הגירסה ייכוניני" שכמגילת ישעיהו -אנו דנים כהרחכה כמחקר אחר ,המוקדש לשאלת
האספקט הטקסטואלי של דרשות "אל-תקרי".2J
ג .צורות שונות של גלגול' דרשות א"ת
)א( אותה דרשת א"ת לאותו כתוב עצמו .לכאורה לדרוש'ם שונ'ם!'2
.1כשלושה מקומות נמצאת דרשת א"ת על הפסוק ייכל משנאי אהכו מות" )משלי ח ,לו( :
"א"ת 'משנא" ,אלא 'משניאי'" ; כעירוכין צט ע"א מוכאת דרשה זו של א יית כשם ריש לקיש
כדי ללמוד מכאן :כיח כפני רכו חייכ מיתה ;כמגילה כח ע"א נדרש פסוקנו כדרך זו של א"ת
כשם ר' יוחנן ,כדי ללמד :כל תלמיד חכם שמכרך לפניו אפילו כהן גדול עם הארץ חייכ
מיתה ;ואילו כשכת קיד ע"א דורשו ר' חייא כר אכא כשם ר' יוחנן ,כאמצעות אותו א"ת
עצמו :כל תלמיד חכם שנמצא רככ על כגדו חייכ מיתה .הרעיון ככל הדרשות הללו זהה :
תלמיד חכם הגורם חילול השם חייכ מיתה .העוכדה ,ששתיים משלוש דרשות אלה נמסרות
כשם ר' יוחנן ,והשלישית כשם ריש לקיש ,יוצרת רושם ,שזוהי לאמיתו של דכר אותה דרשה
עצמה כפנים שונותי.2
כמקרה זה נראה ,שהרעיון קדם לדרשת הכתוכ ,ושהדרשן חיפש ומצא פסוק מתאים
לקשור כו -כעזרת א"ת -את רעיונו.
.2כדוגמה הכאה לשון הכתוכ היא אשר שימשה גירוי לדרשה .
ההיגד ייחרות על הלוחות" )שמות לכ ,טז( נדרש " :אל תקרי 'חרות' ,אלא 'חרות'" :כך
דורש ר' יהושע כן לוי ,כדי ללמדך ,שאין לך כן חורין אלא מי שעוסק כתורה )פרק ייקניין
תורה" ,אכות ו ,כ( ;ואילו כעירוכין נד ע"א דורש רכ אחא כר יעקכ מקרא זה :ייאלמלא לא
נשתכרו לוחות הראשונות …אין כל אומה ולשון שולטת כהם …א"ת 'חרות' אלא 'חרות'''.
ואילו כת"כ כי תשא )עמ' (122מוכאים זה לצד זה כמה דרושים על הפסוק כדרך זו של
א"ת :יימהו 'חרות' ? ר' יהודה אומר :חירות מן המלכויות ; ר' נחמיה אומר :חירות ממלאך
.23במאמר' הנדכר לע'ל בהערה .1
.24להלן נשתמש במונח יידרשה" להגד'ר את הפעולה הטכנ'ת של הל'מוד מן הכתוב כמו באחת מן
ה"מ'דות" .והמונח יידרוש" 'צ"ן את התוכן הענ"נ' והלקח'ם הנלמד'ם בדרך דו.
.25קשה לדעת מה ה'תה צודתה המקוד'ת של הדרשה .אשר להקשר'ם שהדרשות מופ'עות בהם :המ'מרה
בשבת ק'ד ע"א נמצאת בתוך מחרודת מ'מרות העוסקות במלבוש'ם ,המכבד'ם את האדם .ובתלמ'ד'
חכמ'ם .הח"ב'ם להקפ'ד על לבושם ועל כבורם ;כולן נמסרו בשם ר' 'וחנן )בחלקן :אמר ר' ח"א .או
אחא .בר אבא .אמר ר' 'וחנן( ;חלקן חודרות על אותו רע'ון עצמו .בע'רוב'ן צט ע"א הודכרה המ'מרה
הנדכרת לע'ל של ר'ש לק'ש בעקבות ד'ון הלכת' הקשור בב'ת .לענ"ן טומאה וטהרה ולענ"ן הוצאה
בשבת ,ונוטל'ם בו חלק ר' 'וחנן ור'ש לק'ש .במג'לה כח ע"א מובאת המ'מרה בשם ר' 'וחנן .כד' להקשות
ממנה על ר' פר'דא .שלא ה'ה מברך לפנ' כהן .
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
על גלגוליהן של ררשות מטיפוס ייאל תקרי"
נתשז
המות ; ורבותינו אמרו :חירות מן הייסורין " .דרושים אלו נמצאים גם במקבילות נוספות
בשינויי לשון קלים .
מעניין ,שבפדר"א פמ"ו יש רק :ייהוא המכתב שהיה מקודם חרות על הלוחות ,אל תקרי
'חרות' אלא 'חרות''' :ואין שום המשך של לקח מתוך הדרשה -כאילו מימרת א יית זו היא
היגד העומד לעצמו! 2(,
.3ייוישטחו להם שטוח" )במדבר יא ,לב( נדרש בסיפרי במדבר צח )הורוויץ ,עמ' : (79
ייר' יהודה אומר ,אל תהי קורא 'וישטחו' אלא 'וישחטו' ,מלמד שטעונים שחיטה".
וכירושלמי נזיר ד ,ו )נג ע"ג( ללא הנוסחה :ייכמאן דאמר אין שחיטת העוף מחוורת מדבר
תורה' ,וישטחו להם שטוח' ' -וישחטו להם שחוט''' .ואילו בבבלי יומא עה ע"ב )וילייש
ח"א תשלז( נמצאים שני הדרושים יחד :ייאמר ריש לקיש :אל תקרי 'וישטחו' אלא 'וישחטו',
מלמד שנתחייבו שונאיהן של ישראל שחיטה ; 'שטוח' -תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה :
א"ת 'שטוח' אלא 'שחוט' ,מלמד שירד להן לישראל עם המן דבר שטעון שחיטה" .כאן
נראה ,שדברי הדרוש הקדום ,יישהיו חייבים שחיטה" ,המוסב על הWלוים ,הפכו אצל ריש
לקיש ,כסוגיה העוסקת בפרשת קברות התאווה )כיומא עה ע"א -ע"ב( להיות מוסבים על
יישונאיהן של ישראל" צירוף של שני הדרושים יחדיו נעשה בדרך של קשירת האחד לתיבה
ייוישטחוiוישחטו" ,והשני לתיבה יישחוט /שטוח ".27
.4בדומה לזה ,הכתוב "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" )דברים לג ,ד( נדרש
ייא"ת 'מורשה' ,אלא 'מאורשה''' ;ומזה נלמד בברכות כז ע"א ,שהבא על ארוסתו בחלום
יצפה לתורה :בפסחים מט ע"ב דורש ר' חייא בדרך זו של א"ת ,שהעוסק בתורה בפני עם
הארץ ,כאילו בעל ארוסתו בפניו ;ובסנהדרין נט ע"א מסיקים מן ה"עובדה" ,שהתורה
יימאורסה" לישראל ,שנכרי העוסק בתורה חייב מיתה ,כדין הבא על נערה המאורסה.28
בדוגמה הזאת ,למעשה ,אפילו הדרוש זהה .נראה ,שבמקורה הביעה הדרשה את עצם
הרעיון ,שהתורה יימאורשה" לישראל ,וכל הדרשות המובאות כאן הן שימוש משני של
הרעיון הזה .
.5כיוצא בזה נמצאת דרשת ייא"ת 'קרבם' ,אלא 'קברם''' )על תה' מט ,יב( 2לשני
דרושים שונים .במו"ק ט ע"ב נדרש הפסוק בדרך זו כדי ללמד ,ש"האי עלמא אושפיזא,
וההוא עלמא ביתא" .ואילו בשו"ט למקום )בובר ,עמ' (278נמצא אותו א"ת כדי לדרוש את
הפסוק על עדת קורח .כסיוע מובא יישנאמר 'ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל'''
)במד' טז ,לג( .ואף על פי שאלו שני דרושיס שונים ,הרי הם קרובים זה לזה בעניינםOי .
.2(,כ'וצא כזה ,לאחר הכאת הפסוק ייוכל כנ'ן למורי ה'ורכ שלוס כנין" )ישעיהו נר ,יג( מוכא כיל"ש ח"כ
חעט הה'גד ייאל תקר' 'כנין' אלא 'כונין'" ללא תוספת ררוש :על כן הרחכתי את הריכור כמאמרי הנ"ל
)לע'ל .הערה .( 1
ך2
הג'רסה כנוסח היI.:.ומרונ' ה'א :ייו'שחטו להם שחוט" ;וכך כחרגום השכע'ם כ''' וט'קך :u :ס ג:L' E aqxסK
)ייו'שחטו"( .לענ"ך זה ראה אצל טלמוך )כהערה .Iלע'ל( .עמ' .128הערה .ושמא ה'חה הג'רסה
האחרת ג'רו' לשח' דרשות עצמא'ות .וראה גם :רוזנטל ,כמאמרו הנ"ל )כהערה 1לע'ל(.
28
ראה דרוש נוסף כשמוח רכה פלייג ,ח .הדרשה "א"ת 'מורשה' אלא 'יירושה''' המוכאח שם א'נה כרורה ;
השווה לזה :אכוח כ ,טז .מפל'אה הדרשה הנמצאח כמקצח כחכ'-ה'ד ספר' .דכר'ם שמה )פ'נקלשט"ך,
עמ' : (402ייאל חה' קורא 'מאורשה' אלא 'מורשה' .מלמד שהתורה מורשה ל'שראל" ;וכאך מוכא המשל
לכך מלכ'ם החוזר ל'רושחו .הרי לפנין גלגול מוזר אחר של הדרשה ,
2
זהו מקרה נוסף .שכו ג'רסח החרגומ'ם הקדמונים זהה עם לשוך 'כ' המופיעה כדרשת א"ח.
.Oדרשה אחרח ,הכנו'ה על משחק כמלים ייקכר;רקכ" .ראה כהערה 19לע'ל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תשח[
ר"ר משה
צפור
)כ( ררשה זהה של א"ת ,בעלת תוכן רומה ,שעכרה מכתוב אחר אל כתוב אחר.
תופעה כזו ראינו לעיל כדרשות על "המשכן שנתמשכן" ועל ייחבל" ,וכן על ייאתם" )כהערה
9לעיל( .כיוצא כזה הדרשות על כנ .והנה דוגמאות נוספות :
.1ייוזאת הברכה" )דברים לג ,א( נדרש כפסידר"כ ו