'oו Iתשי"ד .חובך'ח ג'
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד'
*
המקרא ודרכי הוראתו
ד"ר
ב.
שכטר,
י.
גבריאלי,
אדרמ.
מ.
ד"ר
ע.
אלדן,
נז.
באדר,
מ.
אמיתי,
י.
בלדד,
ד"ר
דדבשבי,
א.
צ.
ד"ר
זיידמן
'. fד" 1,
.J
,
,.,
ך דר.ך?,,- ., :,.t
I
t.
..-r
ד"ר
,מידות"
י.
הררי
בפירוש
ח,
ב.
המקרא
טדר.סיבי
'i.jירת איוב כיצירה מפרותית
א' .ו!iמיר
בחיבור
הנחינות
א.
בית"ספר
עכרי
נאמן
ענרי
מתוכנן
הסתדרות הםןרים העכד'ם
www.daat.ac.il
ב'שדאל
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן
העניניס
רחקר המקרא ורררכי הוראתו :
ערכם החינוכי של כתכי"הקודש
l
ד ייר
הוראת המקרא ככיה"ס התיכון
ייסף
ב .ג נ ר יא ל,
הןראת המקרא ככיה"ס היסודי
הרראת
'tז כט ר
ד"ר מאיר בלוך
עוכד
סיפורי-המקרא ככיתות כ'-ג'
אמיתי
ד"ר צכי אדר
,להוראת הנכואה והנביאים כביה"ס התיכוז
מרני אלון
החברה המקראית )נושא תנכי ככיתות ההמשך(
הנהגת המדינה לפי התנ"ך
)נושא לביהI:Y
התיכון(
מנ'TLה
כיאור גיאוגרפי לתג"ך
כ.I
ד.
קאסוטו
כחוקר
ד"ר מ,בחמ
י.
המקרא
ד"ר
"מידות" כפירוש המקרא
בשולי
בית-ספר
תיכון
בחיבור
א.
ב.
ה,
)כרגר(
טור -ס י נ ,
א.
עברי
ש מ יר
אהרן
מתוכבך
נאור
זי ,ד כו ן
יוסף הררי
פרו פ'
!,:יירת איוב כיצירה ספרותית
בחי נות "הגמר
דונשני
גאניך
רברי מחברים על ספ.,יהם :
א(
דקדוק הךי:סון העברית
ב(
הלוח העברי וי;ייכיוי.נזו בכרובולוגיה
ביקךרת
צבי
א,
הר-זהב
א.
ע ק כ יא
ךביבליךגרפיה
ר,ערכיכ; החינוכייס 'cל התנ"ד לצ .אדר /
זיידמ,,, ; Jהה.ל.ם"
" א.
בפירושו של א ,ש ,הרטום /י ,יעקבסון ; ס' יהושע בפירושם
".כ'" ….Z
'ttל ' .אי:יצור
וי ,א ,זיידמן /אשר רוייזר ; חקר המקרא בימינו ,מאסף אבגלי בעריכת ר ולי
/ד"ר מ .גוטי!-זטיין ;אנתולוגיה מקראית לג ,אלקושי /נטמיר ;צמחי התנ"ך
למולדנקה
/
אוריה
פלדמן ; מחל:רים כלשון
ביאליק
וילייג
לאברהם אבויונין
Iיצחק פריז Iלביקורתו של ד"ר גוטשטיין /מ .יואלי ; ראשי פרקים כיזךמוד
לי''' ברוד Iי ,א ,זיידמן ; מכוא לספרות התלמוד לע ,צ ,מלמד Iכ .דה'פ",יז ;
חוב' "וכרים" לד ,רחמני Iכ ,ד ,פ" ; ,מעיינותי' ,ד' /כ ,ד ,פ ; ,ארץ'ישראל
המערכית למ ,כןיארי /אכרהם שלמון ; "הטכע והארץ" איננו /א ,שלמון ;
חי!-זכון והנדסה )לכיתה ה'( לזאכ אלפרין /מ ,כ.
ל" הורכיץ וש ,נכון I
י,
מאיר ;
מכהן Iמה אספר לילדי !
מכחר '!Lירת אמריקה לראובן אכינועם
אטהר טרטי" ,תכל" ,ספרי מדע והשכל לנוער Iמ,
www.daat.ac.il
דפוס "אכוקה" כע"מ ,טלפון
3831ת"א.
I
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
י .א .זיירמז
מיP ,אסוטר כחרקר המקי.
נחלתר של פדרפי קאסוטר ז"ל -בשדה המק-
דא -היא עתידת נכסים .אמנס לא השאיד ספ-
פדקיס
שבספדיו- ,
מסוימיס
יש
בהס
כדי
קביעת עמדתר לנוסח המקרא המקובל ולדדו
דיס דבי-כמות ,אבל יש בעזבונר המדעי-ספדרתי
ביארדי כתרביס בשיטת תיקרניס ,כפי שנתדררחה
משרס מורשה לדודנר רלדרדרת הבאיס .במחקדיו
בביקודת המקדא הקיצרנית.
רבפידושיר נגע כמעט בכל בעירת המקדא ,ראף
שלא כולן נתפדשר במובלט ,הדי בארתס המח-
קדים רהפידושים מדרמז פתדרן הבעירת במובלע.
מדדו פתדונו את בעיית המקודרת בתרדה )בספ-
דר "תודת התעודות וסידודס של ספדי התודה",
בספדו "מאדם עד נח" ,רכן ב"מנח עד אבדהס'/
וגם בפידושר על סן שמות כולו( -ניתן לנר
למצוא פתדון גס לסי ויקדא )נזקרד כ' -ספד
תורת נהנים( ,אף נמצא בספדים הנIIל דדו
להבנת ספר דבדיס )מקוד דן בלשון המבקרים(.
מחקדו על שידת עלילה קדומה בישדאל )וIכנסת"
חי ,תשIIג ,עמן 121ראילד( פותח I$פקיס חדשיס
ודחבים להסברתן והבהדתן של כמה רכמה פר-
שיות-יסוד
אופן
בתודה,
פירושיו
בנביאיס
והבנתר
רבספדי
את הכתובים
כתרביס.
בספר
שמות עשוי להדדיד פדשן מחונן ,הירדע ללמרד
מן המפודש על הסתום ,רלהקיש ממקוס אחד
למקום אחר -לפרש לפי שיטת קאסרטר גס
בשאר
ספדי
התרדה.
מדבדיר המפרזדים במאמדים רבמבוארת לספ-
דים אר בסיכרמים להם ,על יחס הזמנים בין
התררה לנבואה )אם התודה קרדמת לנבואהן או
להיפך( ,ומהרצאתו בכינוס העולמי למדעי היה-
דות
)ירושלים,
תש'/ז( על "סמיכות הפדשיות
וסידור 1בספרי המקרא'ן -נוכל להסיק מסקנות
מקיפות וכוללות על ספרי הנבואה ,הן מבחינת
סדר הזמנים והן מבחינת סידוד הפרשיות.
מסקנותיו של
קאסוטו
לגבי
סגנון המקרא,
שהועלו למעלת כללים בספדו "האלה ענתןן ,וכן
פירושיו
לביטויים
וניבים
סתומים,
פירושים
המפוזרים פה ושם או המדוכזים במבןאות רב-
בסקי דתנו הבאה נדבד על חידרשיר המדרביס
של קאסרטר לפי סדר הרפעתס של ספדיו בעב-
רית.
נפתח בהבהדת עמדתר כלפי השערת המקו-
במקרא.
רות
א
משנת 1925
ראילד היה
מIIד קאסרטו נו"ן
בארניבדסיטת פידנצי )איטליה הצפרנית( שיע- ,
דיס בספדי התרדה .כבד אז הדגיש ,שכל הקוש-
ירת המתעודדות בלבר של מעיין בלתי-משוחד
עם קדיאת התרדה -אין לפתרד ארתן בדדו
ההשעדרת ,הדורחרת בקדב מבקדי המקדא .רכבד
אז העביד מחדש את כל הבעירת בכרד מיבחן
עצמאי .לעברדה זר הקדיש שרדה שלמה של
מאמדים באיטלקית ,בעבדית ובגדמנית Iלסוף
סיכס
דבדיר
את
בספד
עמוק-תוכן
רדב-היקף
באיטלקית ,שהרפיע בשנת ,1934מטעס הארני-
בדסיטה
רבתמיכת
שבפידנצי
האקדמיה
האי"
טלקית"(.
לאחד
זמן ,כשנתמנה מIIד
קאסוטר פדרפיסרד
למקדא באוניבדסיטה העבדית בידרשלים ,הוזמן
לתת שודת הדצאות לפני מוריס ומשכיליס על
נושאים מקדאיים.
ההדצאות הללו ,שנתקיימר
באולם
ספדיית שוקן ,ערדדר חוויות
בידושלים
עמוקות בקדב השומעים ,הודרת לבהידות הדב-
דים וליפי המבנה ,ובייחרד -הודות לחידרשס
*(
della Genesi
La Questione
כתבי הפקולטה לספרות וופילוסופיה שו האוניברסיטה
הממלכתית בפירנצי,
www.daat.ac.il
סידרה שוישית ,כרך אי.
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
270
א ,י ,זיידמן /מ"ד קאסוטו כחוקר המקרא
הרב ולכרח השיכנוע שהיה בהם ,אותם שיעורי-
חוץ כונסו אחר כךלספר נאה ,(##שעליו נייחד
את הדיבור בראשונה,
רהמקרם ,נכרן -משיב קאסוטו -אבל דווקא
זה מעניין,
שסגנרן הזמן
והמקום
הטביע את
חרתמר המרבהק על עברדתם של ארתם שני ilחר-
הספר דן בהשערת המקוררת ; הוא מכוון לכ-
קרים" ,אחרי
עשררת בשנים עבר המחקר _
תחילה לקהל הרחב ,ולכן הוא כתוב בהסברה
הן בבעיית המקרארהן ביצירת הרמיררס
קלה ופשוטה ,בעקבות ספרו הגדול באיטלקית.
לגרמניה ,ראף פה אנר רראים כיצד אוו'רה רוח-
שהזכרנו זה עתה ,מתחיל כאן קאסוטו לבדרק
_
נ'ת כלל'ת מכווjת את דרכי החקירה של שני
בדיקה יסרדית את השערת המקררות ,או "תררת
חרקרים שונ'ם :מצד אחד פירסם פרופ' אייכהררן
ההרצאה הראשרנה כוללת
את ספרר Einleitung ins alte Testament :
את תרלדות הבעייה רהנסיונות לפתרה ,המרצה
מקביל את תרלדות הבעייה של שירת הרמיררס
-
.Prolegomena ad Homerumגם פה ,שני
זה "מבוא"
התעודרת" בלשונר,
רמצד
שני
פירסם
פרופ'
וולף
את
ספרו
לתולדות בעיית המקרא ; כאן הרא מראה הקבלה
שמות הספרים מקבילים זה לזה :
מפתיעה בין מהלך הדיעות רההשעררת בחקר
רזה "מברא" ,רגם פה ,אין הקבלה בשמרת iJספ-
הרמירוס לבין מהלך הדיעות רההשעררת בחקר
רים דבר שבמקרה ,אלא סימן מובהק הם להק-
המקרא ; בכל דרר רדור דרמרת הדיערת רההש-
בלה בגישה לטכסטים ובדרכי-עבודה מקבילות.
עררת בנוגע לבעייה הראשונה לאלה השורררת
ואכן שני החרקרים -כל אחד בתחומו -הגיער
באותר זמן בנרגע לבעייה השנ 'ה ,הררפא הצר-
לידי מסקנרת דומות " :כאן -להנחת תערדות
פתי אסטררק )שהיה רק חובב בחקר המקרא(
מקררירת עצמאיות ששימשו יסוד לספרי התורה,
בחן את כל הס' בראשית ותחילת ס' שמרת,
ושם -להנחת
רקבע ,שמשה השתמש בשתי תערדרת ראשירת
ששימשו יסוד לשירות ההומירירת".
ובכמה קטעים של תערדרת משנירת,
תעודות
מקרריות
עצמאיות,
אסטררק
ואם כך הדבר ,מטיל קאסוטר ספק באובייק-
נחשב למייסדה הראשון של שיטת המקוררת,
טיביות של ההשערות בדבר פתררן בעיית המק-
רזכה בתואר "אב' תורת התערדות" ,גם בנוגע
רא ,שהרי ,אם אתה רראה הקבלרת -בתקרפה,
לספרי הומירוס .הונחו היסודות הראשרנים
להשקפרת חדשות על ידי חוקר-חובב אבא
נים ,הרי מותר להטיל ספק בערך האובייקטיבי
לתואר " -אב'
של המסקנות ,להיפך :כאן מתעורר חשש' ,שמא
הבעייה ההומירית" ,אובינייק הביע ,בספר שהר.
יסוד סרבייקטיבי משותף כיוון את דרך החקירה
פיע אחרי מותו )בתחילת המאה י"ח( ,את הדעה,
של שני חרקרים שונים ,ואם כך ,מותר לרמר.
שבשירות ההומיריות אין לפנינו יצירות אחי-
שלא עובדרת ארבייקטיבירת לפגינו ,אלא הש-
ד'אובינייק ;
ואף הוא
זכה
דות .אלא קובצי שירים ,שמעיקרם היו נפרדים
'ונבדלים זה מזה ,רפלא הדבר :אף שמות שני iiספ-
רים של שני חוקרים-חובבים אלה נמצאו דרמים :
ספרו של אסטררק נקרא בשם :
Coniectures
רכן מתחיל שמו של הספר הדן בבעיה ההומי.
רית ב.Coniectures -
תאמרו " :סגנון ilזמן
" (##תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" מאת
בגישה ,ראף בשם -בשני תחומי מחקר שו-
פעות צדדירת סובייקטי בירת של חוקרים,
ומאחר שהשערת המקורות מתבססת בעיקרה
על החלק הסיפורי שבתורה )ובייחרד על ס' ברא-
שית( .ריכז קאסרטו את מחקרו בספר זה,
עתה נראה מהי הבעייה :
שעה שאדם מדפדף בס' בראשית ,הרא נתקל
בשמרת אלוהות המתחלפים :
פעם אנו מוצאים
את השם בן ארבע האותיות )שם הויה( רפעם
מ .ד .קאסוטו ,מהדורה ראשונה ,הוצאת האוניברסיטה
את השם אלוה'ם ,עובדה זו שימעזה נקודת-מוצא
העברית ,ירושלים ,תש"ב; מהדורה שנ"ה ,הוצאת הספ-
לשיטת המקררות במקרא .למשל ,בפרשה הרא-
ריס על שם י"ל מאגנס ל'ד האונ'ברסיטה העברית בירו"
שלים ,תשי"ג.
…
שונה של ס' בראשית אנו קוראים :
בראשית
ברא אלה'ם את השמים ואת הארץ וכו'ןכו',
www.daat.ac.il
f
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
271
א .י .זיידמן /מ"ך קאסוטו כחוקר המקרא
ררוח
מרחפת
אלה'ס
על
המים,
פני
כאדון העולם וכבוחר בעמו",
ויאמר
אלה'ס יהי אור ויהי אור" ,וכן עד סוף הסיפור
אבותינר שאין אלהים אלא אחה ושרק ה' הוא
הראשון על מעשה בראשית ,כלומר עד המלים
האלה'ס ,קיבל גם השם הכללי אלהים הוראה
"אשר ברא אלה'ס לעשות" )ב' ג'( .ומיד אחר-
של שם פרטי ,ונעשה נרדף לשם הויה .ארלם,
"אלה תולדות השמים והארץ
כשם שבדרך כלל אין שמות נרדפים חופפים
עשות ה' אלהים ארץ ושמים
זה את זה בהוראתם ,כך גם בעניין שלפנינו I
ב' ד'( ,וכן כמעט תמיד עד סוף מעשה גן-עדן.
"אופיר המקורי של שם אלה'ס -אופי של שם
כלומר עד סוף פרק ג' .אחר כך ,בתחילת פרק
אפילאטיבי -לא ניתן להשכח לגמרי .לא היה
כך קוראים אנר :
בהבראם,
ד',
ביום
נמצא
כמה
כתוב :
פעמים
האותיות.
מוצאים
בפרשה
אותם
גם
"קניתי
זו
חילופי
בשאר
איש
חרזר
את
ה'"
השם
בן
ועוד
אפשר לדובר העברי או לסופר העברי לשכוח,
ארבע
שרק שם ה' הוא המורה על אישיותר המיוחדת
של
שמרת אלוהות אנחנו
סיפורי המקרא,
כגון
מעשה
וכך
מתעוררת
מה בא ללמדנו ן
כאן
פרשיות
השאלה :
שיטת המקורות עונה :
שונות הנובעות
ישראל ;
לא
מכונים
אלה'ס
שיכירו כל
זה
גם
אלוהי העמים,
האומות כי
ה'
הוא
ורק
לאחר
האלה'ס,
אז :
"יהיה ה' אחד ושמו אחד".
יש
ממקורות שונים :
והנה אחרי בירררים -והדגמות מרוברת -
"תעודה אחת -המקור י – ,היתה משתמשת
הגיע קאסוטר למסקנה ,ש"בסיפור מעשה ברא-
בשם הויה ; ותעודה שניה ,א -היתה משת-
שית מופיע האל כבורא העולס החמר' ,וכאדון
משת בעזם אלהים ; תעודה שלישית ,כ' )מקור
העולם השולט על הכל ,כל היקום נוצר במא-
היתה משתמשת אף היא בשם
מגע ישיר בינו ובין הטבע.
תורת
כהנים(
מרר בלבה בלי
אלה'ס )המקור ז -מקור זברים אינר מופיע
מתוך כך מן הראוי שישתמש כאן הכתוב בשם
בס' בראשית כל-עיקר( ,אחר-כך בא אחד עורך,
אלה'ס ;
ולמעשה רק שם אלהים לבדו נמצא
לקח פרשיות מסוימות ממקור זה ,פרשיות מסו-
בכל הפרשה .ואילו בסיפור מעשה גן עדן להפך,
ופרשיות מסוימות מן המקור
מרפיע האל כמנהיג מוסר' ,כי הנה מטיל הוא
השלישי ,ונתנן זו בצד זר -אר הרכיבן זו בזו -
על האדם מצווה מסוימת ,סמל למצוות המע-
ימרת ממקור
r
חילוף
שמות
אלוהי
ומאידך
גיסא,
היה
אפשר לו שלא לשים לב אל העובדה ,כי בשם
המבול ,ברית בין הבתרים ,פרשת מילה,
..
ולאחר שהכירו
זה,
אבל השאיר לכל אחד מן המקורות את צורתר,
שיות העתידות להינתן לישראל ,ודורש מאתו
ואף את שמות האלוהות שנמצאו בר .מתרך כך
דין וחשבון על מעשיו…
משום כך דרוש היה
נוצר בספר המורכב חילוף זה המופיע לעינינר.
כאן שם הויה )את היוצאים מן הכלל הוא מסביר
חילוף זה הוא ,כאמור ,שהביא לידי ההשערה,
בדברים המתקבלים על הדעת( .וכן הוא מוכיח,
שהתורה סודרה מאותן "תעודות" ,שכל אחת
שם
מהן השתמשה בשם אלוה ת נבדל :
שם הויה
או שם אלהים.
שבכל
מקום
ומקום
שבס'
בראשית ענין
אלהות אינו דבר שבמקרה ובהזדמן -אלא
קשור
בתוכן
הס'פור.
כדי להפריך השערת יסוד זו בהבנת התורה
בפרק ד' שבספרר " -הלשון והסגנון" -דן
שם קאסוטו לבו בראשונה למובנם המדויק של
קאסוטו על הבדלים בביטויים ,ניבים וצורות-
"שם אלה'ס -הוא
דקדוק שונים ,המשמשים סימני היכר ,על דעת
קובע -הריהו מעיקרו שם עצם כללי -שם
המבקרים ,למקורות השונים .ככה הם אומרים,
שני שמות אלהות אלה :
אפילאטיבי -המשותף לאל היחיד שלנו וגם
למשל ,שהמרשג כר'תת בר'ת בין אלהים ובין
לאלילי העמים )כמו שרגילים להסביר הפרשנים
האדם מתבטא במקור כ על ידי הביטוי "הק'ס
העתיקים שלנו " :אלהים -חול"( .ולהפך ,שם
ואילו בשאר
בר'ת"
ולפעמים "נתן ברית"( ;
הו'ה ,הריהר שם עצם פרטי ,העזם המיוחד לאלהי
המקורות )י ,א( עלידי הביטוי "כרת ברית",
ישראל ,לאותו האל ,שבני ישראל מכירים אותו
והנה מוכיח יפה קאסוטו ,ששני הביטויים האלה
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
272
א .י .זיידמן /מ"ר ק:tסוטו כחוקר המקרא
יש לכל אחד מובן מיוחן ,ואין כאן ביטויים
ומשמיע באזניהם את קולו.
נרדפים ,הביטוי כדת בדית ,לכדות בדית -
הללו אינם מעכבים זה את זה במצפונו של האיש
לרמד
דוצה
הביטרי
למסוד
הבטחה
מסוימת I
ואילו
להקים בדית ,דוצה לומד -לקיים
המאמין,
האל
התמים
משתנה,
עם אלוהיו
למעשה את ההבטחה ,שנמסדה בשעת כריתת
הברית",
עיניו -היא המשתנה …
שבתוכן ,השעדת המקודות מתבססת על סתי"
וחילופי
רות
דעות שבין סיפוד לסיפוד ובין
פרשה לפרשה ,לדעת החרקדים ,דואה מקור י
בסיפררי
ספר
בראשית -באלוהות את
"אלוהיהם הלאומי של בני ישראל ,ורק בדדד
אגב את אלהי העולם .מקור זה תופס את האלmות
כבורא שמים וארץ ,אדון על כל העמים ,מנהיגם
של בני אדם ושופטם ,הדן עליהם בצדק כפי
מעשיהם,
והמשגיח בייחוד על אלה המכירים
אותו והנאמנים לעבודתו ,מקוד זה אינו מציג
לפנינו את האלהות כישות מופשטת ודחוקה
בהחלט מהעולם החמדי ,אלא מתארת אותו
בתמונה פרסונאלית -מייחסת לו דגשות רו.
מים לרגשות בני אדם ,ומספרת לנו על יחסיו
הישירים לבני אדם ובייחרד לנאמניו ,על קבלו
תפילותיהם ובייחרד על התגלותו להם בתמונות
פחרת
או
יותד
אפילו
מרגשמות,
ולפעמים על ידי מלאכיו,
ביום
בהיד,
לעומת זה שונה
עמדתו של המקוד א .בפרשיותיו של א באה
לידי ביטוי תפיסה תיאולוגית נעלה יותד ,ובהן
גדרל 'יותד המרחק שבין אדם למקום ,וכו' וכו',
ראילו מקרד כ מתרומם להשקפה טראנסצנדנטית
בהחלט,
בין הנבראים
ובין האל האין-סופי
מפרידה תהרם עמרקה ,שאין לעבור עליה בגשר
חמרי כל שהרא,
אלא אפשר דק לטוס עליה
בקפיצה ררחנית",
והמשוכנע
או
נושא האדם אליו את
ואם יש עוד מפקפק בדבד -מוסיף קאסוטו
דבדי חיזוק ואישוש " -אביא לו דוגמה מחוץ
לספדות המקדאית :הדי בקומדיה האלוהית של
דאנטה אליגיידי )קאסוטו ז"ל היה בקי גדול
בספדות האיטלקית בכלל ,וחדד בייחוד ליצי"
דתו המופלאה של דאנטה( ,בצדם של החלקים
החיוניים
ביותד
והמגוונים
המלאיס
ביותד,
סיפודי פלאים והדומזים בכל דגע להתעדבותה
הישידה של האלוהות בענייני בני אדם -
ישנם חלקים דוקטדינדיים ,מקבילים באופיים
ובתפיסת העולם שלהם
המיוחסות
לפדשיות
למקוד כ ,כמו שאלה הדאשונים )סיפודי הפל"
אים שבקומדיה לדאנטה( מקבילים לפדשיותיהם
מדיה שלו אחת".
הפדק שלפני האחדון ,הדן ב"פדשיות מוד"
כבות" -הוא מהמעניינים ביותד שבספד .בעוד
שבפדקים הקודמים הושם לב לפדטים אופייניים
שבס' בדאשית,
אחת
שלמה
נדונה' בפדק שלפנינו
פרשה
היא
פדשת
ורציפה
שבבדאשית,
ברכת יצחק לבניו .בפתיחה לאותו פדק ,מגלה
המחבד את שיטת עבודתו בסתידת בניין המקו"
דות מיסודם של המבקדים ,ואומד " :טיבו של
העניין הבא היום על הפדק דודש מאתנו שלא
נקבץ את החומד לדיון ממקומות שוניס ,אלא
מוטב שנדכז את עיוננו במקום אחן ,כדי שנוכל
בו את הסתכלותנו במידה הדאויה,
עלינו לדון על שאלות דקות של קשד הגיוני
וארמר שיש כאן צדדים שונים של ישות יחידה
ודקדוקי
אחת " :התררה באה ללמדנו על צדדיה השונים
ועל סידודם הפנימי של הפדשיות .ומתוד כך'
בין
הפסוקים
ובין
חצאי
הפסוקים,
של דמות האלרהים ,שהרא באותו הזמן אלוהי
טוב לנו שנעמיק את מחקרנו יותד משנרחיבהו,
ישראל ראלוהי כל העמים ,האל העליון המדומם
בין
נבחר
בפרשה
אחת מן האופייניות
ביותד
מעל לטבע ,ובכל זאת קרוב ללבו של האדם
אלה הנחשבות למורכברת ,ונתבונן בה בפר טות",
רחוק
את ברכת
ומשגיח עליו ,כאב המשגיח על בניו ;
מכל גשמרת ,ובכל זאת מתגלה לעין בחיריו
..
של י ושל א .ובכל זאת -דאנטה אחד והקו"
להעמיק
קאסרטר מפריך דעה זו בדברים של טעם,
שלא
אלא שפעולותיו משתנות,
שנקודת המבט שממנה
בפרק ה' מייחד קאסוטו את החקידה להבדלים
הצדדים השונים
בעלי
שיטת המקרררת מחלקים
יצחק )בראשית פרק כ"ז( לשני מקרררת ;
www.daat.ac.il
הם
..
….
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
273
א .י .זיידמן /מ"ד קאסוסו כחוקר המקרא
קולפים מן הסיפור האחד שלפנינו בתורה -
שאינו ניתן להיפרד לשני חלקים .המלה הנה
סיפור נוסף ,וכו יוצא להם שני סיפורים נב-
מכניסה את ההקדמה ,והמלה ועתה -מכניסה
ואי.
דלים :אחד משתייו למקור י ,והשני למקור א.
את
רהנה מוכיח קאסוטו בראיות שונות ,שאי lלחלק
אפשר לה להקדמה בלי המסקנה ,ולא למסקנה
את הסיפור לשניים .יתרה מזו ,דווקא מטעמי
בלי ההקדמה.
אם רצוננו להביא ראייה לשי-
לשון וסגנון -אי אפשר לחלק סיפור זה לשני
מוש זה -אין אנו צריכים להרחיק עדותנו.
מקורות שונים I
המסקנה
הנובעת
מאותה
ההקדמה I
וכל מי שחו לו לטעום את
בעצם הפרשה שלנו כתוב :הנה נא זקנתי לא
טעמה המיוחד של העברית העתיקה ,כל מי שיש
ידעתי יום מותי ,ועתה שא נא כליו וגו' )פסוק
לו הרגשה לרוחה הסגולית של לשון המקרא -
ב'-ג'( .לפיכו ברור ,שאין להפריד בדברי רבקה
המחבר מרצה את
בין רישא לסיפא ,כשם שאין להפריד זה מזה
שיטת המבקרים בנוגע לפיסקה ,מן פסוק ה'
שני חצאי המספריים .אין אחד מהם חותו כל
מוכרח
לדבריו.
להסכים
),,ורבקה שומעת וכו'"( עד סוף פסוק י' ),,בעבור
אשר
יברכו לפני מותו"( .גם פיסקה זו הם
מחלקים לשני מקורות :למקור' משייכים את
הפסוקים הבאים :
וילו עשו השדה לצוד ציד להביא :ורב-
קה
אל-יעקב
אמרה
שמעתי את-אביו
לאמר,
בנה
תיו בחקר המקרא בכלל ,והתורה בפרט :
מדבר אל-עשו אחיו
שת הבריאה ,קובע קאסוטו ז"ל כלל גדול ביחס
ה' לפני מותי :ואתה בני שמע בקולי
שני
)שנסקר בפרק הקודם( מקבל
גדיי
טובים,
עזים
ואעשה אותם מטעמים לאב ו כאשר
והבאת לאביו ואכל בעבור אשר
יברכו לפני מותו.
והרי בפסוקים ששוייכו למקור א נמצא שם
הויה ,בביטוי "לפני ה'" Iלמקרים כאלה מוכנה
המקרא לאגדות המזרח המיתולוגיות.
)כמו שנרמז בפתיחה למאמר( Iזמן אותה שירת
העלילה חל ערד לפני תקופת המקרא ,אולם כמה
יסודות ,הדים ורמזים לאגדות אלו ,אנו מוצאים
במקרא.
כמובן,
ספרות
היחוד המקראית.
תמיד אצל המבקרים רפואה בדוקה :מmקים
אולם
הדק
-
ממשיו
והמדוקדק
ואומר :
"די
דוגמה לכו ישמש פסוק ט'
שבפרשת הבריאה ,מאמר אלהיט :
את שתי המלים )לפני ה'( -והכל "בסדר".
קאסוטו
המקרא
שינתה
בהרבה
מוטיבים אליליים אלה ,וסיגלה אותם לאמןנת
מתחת השמים.
אל-מקום אחד
בניתוחו
בהערה
לדעתו,
היתה גס שירת עלילה בספרות ישראל הקדומה
יקוו המים
פרופיסור
תוספת
וחיזוק בפירושו לסידרת בראשית .במבואו לפר"
לאשר אני מצוה אותו :לו-נא אל הצאן
-
מה
ביסןס
ועשה-לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני
משם
למעשה הבריאה שבתורה -את פרטי השקפו-
הנה
את ההמשו הם משייכים למקור א :
אהב :
לספרו "מא.דם עד נח" (-נודעת חשיבות יתי-
שהסביר באופן כללי בספר "תורת-התעודות"
לאמר :הביאה לי ציד.
וקח-לי
ב
רה ,מאחר שבו הוא קובע -במבוא ובפירושו
ורבקה שומעת בדבר יצחק אל-עשו בנו,
t
זמן שאינו מחובר לשני::
ותראה היבשה -
אחת
ויהי
להפוך את הקערה על פיה בהחלט .כתוב בתחי-
כן.
לת דברי רבקה -בחלק המיוחס למקור י -
קאסוטו מקשר לאותו פסוק מה שמסופר במי-
ובהמ-
תוס המיסופוטאמי ,המדבר בפרטות על מלחמת
הנה
שמעתי
את-אביו
וגו'
)פסוק ו'( ;
שכם -בחלק המיוחס למקור א -כתוב :
ועתה בני שמע בקולי וגו' )פסוק ח'( .שני הבי-
"(
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ,סירות ספריס
זה בזה
לחקר
האוניברסיטה
טויים -
….
הנה
ועתה -קשורים
הם
במבנה הדיבור העברי ,ומהווים זוג של מלים
המקרא
מיסודו
של
העברית בירושלים ,תשיuג.
www.daat.ac.il
•
ס.
ש.
פרי,
&
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
274
א ,י .זיידמז /מ"ד קאסוטו כחוקר המקרא
האל הבורא עם תt$מת ועל בצחובו עליה …כן
מביא קאסוטו אגדות מעין אלה ,שרווחו גם
אצל הכנעניס ,כמו שמציבו באחד מלוחות אוג-
רית -בו מסופר על מלחמתו של האליל בעל
עם שר היס .דהבה ,מתוך רמזים בספרי המקרא
ומתוך כמה אג ךות בספרות חז"ל -יש להניח,
שגם בישראל היתה קיימת מסורת שירית קךו-
מה ,אשר סיפרה על רהב -שר הים -שהת-
נגד לרצון אלהים ,ולא הסכים לצמצם את מימיו
ב',זוך אפיק מסוים ,עד שהכביעו הקדוש-ברוך.
הוא ,והרגו וקבע גבול למי הים ,שלא יוכלו
לעבור אותו לעולם .אכן ,בספרות המקרא אין
עוך מלחמה בין אלים ,ופה מדובר רק על מרך
אi,ד הנבראים )רהב ,שר הים( בבוראו :המסורת
האלילית הקדומה לבשה ,אפוא ,בספרות ישראל
ואמונתה צורה המתאימה לתפיסת ישראל בדבר
אל אחד ויחיד ,בורא העולם ושולט בו .קאסוטו
מכיא כמה ראייות מספרי ישעיה )עורי עורי
לבעור עוז זרוע ה :עורי כימי קדם ,דורות עול-
מים ,הלא ת היא המחצבת רהב ,מחוללת תנין,
הלא ת היא המחרבת יס ,מי תהוס רבה( ,וב-
תהלים )אתה פוררת בעזך יס ,שברת ראשי
תניבים על המים …
ובפרק פ"ט ,שם:
אתה
דכאת כחלל רהב ,בזרוע עזך פזרת אויביך( ,וכן
בספר איוב )בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב(
ועוד .וכן הוא מביא מקורות חז"ל ,המקבילים
לאגדות מזרח עתיקות " :אמר רן יהודה אמר
רב :
בשעה שביקש הקדוש-ברוך-הוא לבראות
את העולם ,אמר לו לשר של ים :
פתח פיך
ובלע כל מימות שכעולם ; אמר לפניו :רבונו-
של-עולם ,די שאעמוד בשלי ,מיד בעט בו
והרגן ,שנאמר :
רהב"
"בכחו רגע הים ובתבובתו מחץ
)בבא בתרא ע"ד ע"ב( ;
במצאת אגדה בפרקי
כיוצא בדבר
דרבי אליעזר הן; "מיד
בתגאו המים ,ועלו לכסות הארץ כבתחילה ,עד
שגער בהם הקדוש-ברוך-הדא וכבשן ונתבן תחת
כפות רגליו ,ומדדן בשעלו שלא להוסיף ולא
לגרוע ; ועשה חול בול הים ,כאדם שהוא עושה
גדר לכרמו ,וכשהן עולין ורואין את החול לפ-
ביהם -חוזרים לאחוריהם ,שבאמר ;
"האותי
לא תיראו ,באום הן ,אם מפגי לא תחילו ,אשר
שמתי חול גבול לים" )ירמיה ה' ,כ"ב(.
בעקבות ספרות המזרח העתיק ,קובע קאסוטו,
בראשית
שפרשת
מסוימת,
שיטה
למספר שבע,
בבויה
שבה
לפי
בודעת
שיטה
מספרית
חשיבות
מכרעת
פרשת הבריאה בבויה "על פי
שיטה של הרמוביה מספרית .מספר שבע משמש
יסוד לא רק לעיקר תוכבה ,אלא גם לקביעת .
פרטים רבים מפרטיה .מספר זה הריהו -גם
בישראל וגם בעמים ,גם במזרח וגם במערב,
וביחוך במזרח -מספר השלימות ,ויסוד הסי-
ךור השיטתי ; וחשיבות מרובה בודעת לו בסימ-
בוליקה המספרית .פעולתו של הבורא -השלי-
מה שלימות מוחלטת ,והמסודרת סידור שיטתי
משוכלל -מתחלקת לשבעת ימים :ששת ימים
של מלאכה -ויום שביעי של הבאה מן המלאכה
הבגמרת…
בכלל,
ובהתאם לחשיבותו של מספר שכע
ובקשר למעשה בראשית בפרט,
חוזר
מספר זה כמה וכמה פעמים במבבה הפרשה" ;
וקאסוטו מפרט זאת בהמשך העניין ,אחת לאחת.
ג
שני הספרים " -מאדם ועד בח" שסקרנו זה
עתה ,ו"מנח עד אברהם""( שנסקור
להלן _
בנויים לפי מתכונת אחת ,מבואות והקדמות לפני
כל פרשה או פרק ,ביתוח מעמיק ו:זודר לכל
עניין ;
אופן
הפירוש -אחד
בשני
הספרים,
מפרט ומ חיב את הדיבור על כל פרט ופרט.,
ומביא
לכל דבר ודבר.
ביבליוגרפיה עשירה
בשני החלקים של הספר הובחו גישות ויסודות
משותפים ,הלא הם :
שיטה
לבאר את הכתוב לפי
פילולוגית-היסטורית,
ולהתקרב
-עד
כמה שאפשר -להבנת דברי התורה" ,כפי מה
שרצתה
התורה
שיהיו
מובבים
לקהל
קוראיה
בזמן כתיבתה" .בדרך כלל )עד אברהם( עוס-
קים שבי הספרים על עניינים שבהם היו מרבים
לספר במזרח הקדמון -הן בישראל והן בעמים.
לכן פירש קאסוטו פרשיות אלה מתוך השוואה
מתמדת ,למה "שהיו דעותיהם וידיעותיהם ,הש-
קפותיהם ומסורותיהם של העמים השכבים ושל
עם ישראל עצמו על עבייבים אלה ועל מה ';.נזק-
(.ההוצאה והסידרה הנ"ל ,ירושלים תשי"ג.
www.daat.ac.il
I
I
I
I
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
•
275
א .י .זיידמן /מ"ד קאסוסו כחוקר המקרא
שור בהם".
.,
•
כפירוש הרשם לכ לספריהם של
עגולים גם בספרות המקראית
עמי המזרח הקדמון דאל הנתונים הארכיאולו-
התלמודית והמדרשית .לפי השיטה השומרית,
גיים ,העשויים להפיץ אור על איזה עניין נידון.
ששים שנה מהוות יחידה ,הנקראת בשם "שוש";
יתרה מזו ,לא רק להקבלות שכיו ישראל לעמים
עשרה שושים -כלומר שש מאות שנה -
הושם לכ אלא גם להבדלים שכיניהם ,שהרי
מהווים "נר" ;
ההבדלים מאלפים .אולי עוד יותר מו ההקכלות.
שנה -מהווים "שר" ; וששים שרים -כלומר
כן השתדל קאסוטו -שהשתתף מתוף ערנות
והנה
216.000שנים
ששים שושים -כלומר 3600
-
מהווים "שר גדול",
יוצאת מו הכלל כמחקר החדש של ספרות אוג-
מוכיח קאסוטו ,ששני היסוiות -שיטת הששים
רית הכנענית -להכיא את המסורת הםפרותית
והמספר שבע -רגילים גם בישראל.
"כמה
ואת כלליה ,לשם הכנת הפרשיות הראשונות
מספרים עגולים המיוסדים על שיטת הששים
שבספר כראשית .וכמרומז מקודם ,בעזר כהרכה
שכיחים בספרות המקרא וכן בספרות התלמודית
מתחום היצירות הספרותיורIl
והמדרשית .למשל :מאה ועשרים ,שלוש מאות,
מפאת ההיקף הרחב של החומר
שש מאות ,אלף ומאתיים ,שלושת אלפים ,ששת
)שני הספרים הנ"ל תופסים קרוב ל 500-עמ'(,
אלפים ,שנים עשר אלף ,שלושים אלף ,ששים
ח לק החומר לשבי ספרים בפרדים .אולם יש!
אלף ,שש מאות אלף או ששים רבוא וכיוצא
על ידי השוואות
.
וגם
בספרות
הכנענים
של
דכרים כלליים המשותפים לשני הספרים ,כיי.
בהם .וכוונת כולם :מספר גדול ,או מספר גדול
חוד בעיית המספרים במקרא ,וכו הכרונולוגיה
מאוד" .והנה רגילים להוסיף תוספת שבע על
שבמקרא והמידות של תיבת נח .קאסוטו מוכיח
מספרים עגולים השייכים לשיטת הששים ,כגון :
בשני הספרים )ע' להלן( ,כי המספרים שבמקרא
עם
אינם מדוייקים ,אלא מעוגלים ויש להם תפקיד
רעיוני סימבולי.
מאה
ועשרים
"תוספת
שבע
-
פירושו
פירושו
מםפר
מםפר
עוד
גדול ;
יותר
גדול.
כמו למספר שבע ,כן נודעת
כך שנות חייה של שרה ,הגיעו לא רק למספר
חשיבות רבה למספר ששים ,בהקדמתו למעשה
הגדול של מאה ועשרים ,אלא גם לשבע נוספות.
קיז והבל ,מצייו קאסוטו ,כי "גם בפרשה זו -.
ומניין מדינותיה של מלכות פרס ,שהוא מאה
כמו בפרשיות הקודמות -ניכרת הכוונה 'לייסד
ועשרים בספר דניאל )ו' ב'( -מגיע לשבע
את דברי הכתוב על שיטה של הרמוניה מס-
ועשרים ומאה במגילת אסתר.
פרית .המספר שבע )שבעתיים יוקם( ,ועוד יותר
בביטוי :
"כי
שבעתיים
יוקם
קין
ולמך
שבעים
אם נעיין בפרטות בכרונולוגיה
של כל ס'
על למך ,דור שביעי לאדם ,מרחיב
בראשית נראה ,שכל מספרי השנים שבה" ,נח-
הכתוב אר .הדיבור הרחבה מיוחדת .מספר הש-
לקים לשני סוגים :א.כפולות של חמש ,כלומר
מות הנזכרים במשפחתו של קין -החל מאדם
מספרים מתחלקים לחמש בלי עודף ,שספרתם
ושבעה",
וחוה וכלה בנעמה -הריהו י"ד .פעמיים שבעה".
ובהקדמתו לפרשה הרביעית ,ל"ספר תולדות
האדם" -מנסה קאסוטו לפתור את הבעייה
הכרונולוגית שבבראשית מפרק ה' ,א' ואילך ;
פתרונה מתבסס ביחוד על שיטת הששים השומ-
רית,
השיטה השומרית של הספירה ,רישומה
האחרונה היא חמש או אפס ;
ב .כפולות של
חמש בתוספת שבע ,והנה פרק של חמש שנים
שייך גם הוא לשיטת הששים -מכיוון שהוא
כולל ששים חודש" ,על יסוד נתונים אלה מסביר
קאסוטו את הכרונולוגיה
שבספר
בפרשיות הראשונות
בראשית.
ניכר עד היום במנהגי Rיינו
)חלוקת המעגל
והנה מה שהסביר בספר הראשון לגבי ימי
לשלוש מאות וששים מעלות,
השעה
בריאת העולם ,הכרונולוגיה ומספר שנות חיי
לששים דקות וחלוקת הדקה לששים שניות וכו';
הבריות בדורות שלפני המבול -מקבל תוספת
השימוש בתריסר ,ובכפולות של תריסר ,ועוד
הסכרה והעמקה גם כספר השני ),,מנח עד אב-
וכמה מספרים
גם כפרשה
ועוד( I
ועל פיה ניתנים כמה
חלוקת
רהם"( ,כהקדמתו לפרשת המכול I
www.daat.ac.il
&
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
276
א .י .זיידמן /מ"ד קאסוסו כחוקר המקרא
זי ניכרת הרמיניה מספרית ,המספר שבע ,שהיא
אחדים חשבו או .דמותך של אברהם כדמות של
כאמיר מספר השלימית ,אותו מספר חחר ינשנה
ל או ל-למחצה ,שהורדה לדרגת אנוש ונעשתה
בישראל לאבי האומה .אחרים קבעו את ארפיר
גם בפרשת המבול :פרקי זמן של שבעה ימיב,
ישל עיפית
המקורי של אברהם כאחד הקזזןשים והגבורים,
ושבעה זיגית
של בהמה טהורה
השמים" .מלבד מספר שבע -תיפסים מקים
או כאל מיוחד לשבט מסוים" .חוקרים רבים
חשיב בפרשה הזאת
גם המספרים
השייכים
רואים
את
סיפורי
האבות
כסמלים
לתולדות
לשיטת הששים הנהיגה במזרח הקדמין" ,מקרא
מלא היא " :יבח בן שש מאות שנה" .יאירך
כגון למה שנוגע ליחסים שבין יעקב ועשו ,אבל
התיבה -שליש מאות אמה Iמספר 300הריהי
בנוגע לאברהם קשה להסכים לדעה זו ,שהרי
אחד המספרים העגילים ,לפי שיטת הששים…
אין השם אברהם בא כשם של שבט או עם"…
מחצית של שש מאית ,שהיא ,10X60
רוחב
התיבה היה -חמישים אמה ,מחצית המספר
מאה ,אחד המספרים היסידיים בשיטה העשרי-
נית .יגיבהה של התיבה שלושים אמה " -מח-
צית המספר ,60המספר היסידי בשיטת הששים".
עד אברהם מקביל קאסיטי -יגם מבדיל -
בין פרשיית המקרא לבין אלו שבספרי המזרח
הקדמון ; בהקדמתי הכללית לסיפירי התירה על
אברהם )שנתפרסמה אחרי פטירתי( ,היא עימד
בייחיד על התוכן הישראלי של איתן פרשיית.
שהרי אין למציא בספריית העמים השכנים הק-
בלית לתילדיתיני " :מעשה בראשית ,מעשה גן
עדן ,תילדות הדירית הראשינים של בני אדם,
מעשה המביל יכייצא באלה -הם כילם עניי-
נים ,שגם עמים אחרים נתנו עליהם לבם ידע-
תם ,יהירבי לספר עליהם ילהעליתם על ספר
לזכרין ; אבל מאירעות חייהם של אבית האימה
הישראלית היו בתקופה הקדימה -עניין ליש-
ראל בלבד" ,אמנם גם לשם הבנת פרשיית אלה
אפשר להפיק תיעלת מרובה מן התעידית
ששרדו לבו מן המזרח הקדמון Iבייחוד הן עשו-
יות להבהיר לנו "את הרקע הגיאוגרפי וההים-
טורי הכללי של םיפורי המקרא על אברהם ועל
משפחתו",
שבטים ; חה אמנם מסתבר
במקרים מסוימים,
הצד השווה שבדעות רוב החוקרים -מוסיף
קאסוטו -עד לפני שנים מועטות היה ,שהסי-
פורים על האבות נתחברו בתקופה מאוחרת הרבה
לתקופת האבות עצמם ,ושהם נשתנו -שינוי
אחר שינוי -לפני שנקבעו בצורה שלפנינר,
ולכן מסיקים אותם החוקרים שאי-אפשר לומר
כי בסיפורים אלה נשתמרו ידיעות היסטוריות
נאמנות" .אבל כל הדעות האלה התיישנו בימינו :
התעודות הקדומות שנתגלו בזמן האחרון במיסו-
פוטמיה ,איפשרו לנו להכיר את החברה המיסו"
פוטמית שבמחציתו הראשונה של האלף השני
לפסה"נ ,את מנהגיה ואת תנאי חייה .והנה הרקע
של סיפורי האבות שבספר בראשית -הריהו
ממש אותו הרקע המופיע לנגד עינינו באותן
התעודות …..היחסים שבין אברהם ובין דמשק
אליעזר ,למשל ,מתבארים יפה על סמך מנהגים
המשתקפים
בתעודות
נחו ;
וענייו
אשתו
של
אברהם ,שנתנה לו את שפחתה כדי להיבנות
ממנה -מתבאר לא רק על סמך סעיפים אחדים
של חוקי ח'מורבי ,אלא במיוחד על סמך תעודות
אחרות מתעודות נוזו .בכלל ,כל הרקע התרבותי,
החברתי ,האתנוגרפי והלשוני של סיפורי ספר
בראשית על אברהם מתאים למה שמגלים לנו
ד טכסטים של המזרח הקרוב ,השייכים למחציתו
הראשונה של האלף השני לפסה"נ .וכמובן ,לא
בפרק זה ,חשיבה עיד יותר ההערכה ההיסטו-
רית של סיפורי התירה על האבות ,יבתיכם אלה
השייכים לאברהם ,קאסיטו מעביר לפבי הקורא
כל השיטות יהדעות השובית שנאמרי בעניין זה :
היה אפשר לבני"ישראל בתקופה מאוחרת ליצור
יצירות ספרותיות מתאימות במידה שכזו למצב
הדורות הקודמים ,שבוודאי לא היה ידוע להם.
שיטה מיתולוגית ,שלפיה סימל אברהם ),,אב"
ומזה יש להסיק על קדמותם של הסיפורים ועל
ה"רם"( עצם השמים ,יבמיוחד השמים בלילה,
ערכו ההיםטורי של עיקר תכנם".
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א .י .זיידמן /מ"ד קאסוסו כחוקר המקרא
במספר מליס
ד
בפירושו
מסוימות ,המורות על עניין-מה• ,
ההרצאה ,ההסברה
כגון " Iהלשונות של פריה ורביה הבאות בפרשה
מאלה
הראשונה שבספר שמות -הן שבע ;מספר המו-
שבפרשיות בראשית .פה הצליח קאסוטו לכנס
רה על השלימות :א .פרו ; ב .וישרצו ; ג .וירבו;
ודרך
לס'
הפירוש
ב350-
עמור
שמות"(,
277
-
מצומצמים
חומר
בערך,
בהיקפם
ופרשני
הסברתי
על ספר רב עניין וכבד-בניין -ספר הדן על
התהוות עם ישראל בכור הברזל במצרים ,על
יציאה משעבוד לחירות ,קריעת ים-סוף ,מעמד
הר
סיני :
ראשית
משפטים
ודינים
לישראל ;
עשיית המשכן והכלים ועוד .בפירושו לשמות,
אין קאסוטו מרבה לטפל בביטול השערת המקו-
רות ; אלא ,כמו שהוא דן ,בדברו "אל הקורא",
בפירושים המודרניים לס' שמות ,המייחסים חשי-
בות רבה לענייו המקורות ,ואגב כך מסיחים
דעתם "מן העיון ביצירה ,שהלכה ונוצרה מתוך
מקורות אלה .בעיניהם חקר המקורות עיקר ,וחקר
הספר שלפנינו טפל" .לעומתם אומר קאסוטו :
"מטרתו של פירוש מדעי על יצירה ספרותית
כל שהיא צריכה להיות קביעת הבנתה והערכתה
של ה"צירה עצמה ; ואילו חקר מקורותיה אינו
אלא אמצעי להשגת מטרה זו".
והנה ,אם אמגם הפירוש לשמות צומצם בהי"
קפו ובכמותו -לא קופחה איכות הפירושים,
ההסברה והניתוח .כמו בפירושיו בבראשית ,כך
גם כאן הוא מסביר הסבר המתקבל על הדעת
את עניין המספרים המופרזים ,הנוגעים ליוצאי
מצרים ,וכן את המידות הגדולות של היריעות
וכלי המשכן ,בהתאם לשיטתו המספרית :על
המספר " :שש מאות אלף רגלי" מעיר קאסוטו,
כי המספר הוא לאו דווקא ,והכוונה לכמות ג דולה
מאד ,ואותו סך ששים רבוא -הוא מספר עגול
בהתאם לשיטה ההרמוגית ,שבה תופס המספר
ששים והמכפלות שלו מקום גדול .בפרק המדבר
על המשכן ,אומר קאסוטו כי המידות מבוססות
על השיטה ההרמוגית המספרית ,המבוססת על
השיטה
העשרונית :
יריעות
המשכן -
עשר ;
הלולאות -מאה ; הקרסים -חמשים.
ד .ויעצמו ; ה .במאד ; ו .מאד ; ז .ותמלא הארץ
אותס".
לעיל כבר דובר על חידושו הגדול של קאסוטו,
בדבר קיוס שירת עלילה קדומה בישראל .והנה,
לדעתו ,המקורות -ואולי המקור הראשי לס'
שמות
-
אינס
מקורות
י,
א
וכ ;
מקור
ראשי
לס' שמות שימש " פiס קדוס ,שהיה מספר בא-
ריבות על שעבוד מצרים ,על השחרור ועל מהלך
בני-ישראל במדבר" .השערה זו מקבלת אישור
וחיזוק בעובדה ,שבכמה פיסקות המדברות על
יציאת מצרים אנו מוצאים "קצב שירי ,תקבו"
לת …..וביטויים נדירים ופיוטיים" .מזה נמצאנו
למדים ,שמחבר ס' שמות שאב חמרי לשון וסגנון
מתוך השירה ה פית הקדומה על יציאת מצרים.
לעומת זה ,חושב קאסוטו ,כי שירת הים -
לקוחה בשלמותה משירה >;'ירית קדומה ,כדוגמת
השיר על "שמש בגבעון" )יהושע י' י"ב(il ,לקוח
מ"ספר הישר" .ומעניין לשים לב לפתיחות הדו-
מות לשניהם :כאן :אז ישיר משה Iושם :אז
ידבר יהושע .פתיחות אלה קושרות את השירים
אל סיפורי המאורעות.
עניין רב יש בתיאור קריעת ים סוף .להסברת
פרשה מופלאה זו מקדים קאסוטו ואומר " :כדי
להבין למה התכורן הכתוב בתיאור קריעת ים
סוף ,עלינו לשים לב אל טבע המקום :בסביבות
סואץ שכיחה תופעה זו ,שבשעות גיאותו של הים
האדום נכנסים מימיו לתוך החול -מתחת לפני
הקרקע :ופתאום מתחילים המים מבצבצים ועו-
לים מתוך החול ,שהיה יבש עד אז .במשך זמן
קצר נהפך החול לבוץ ,ועוד ממשיכים המים לע-
לות ,ולבסוף מתהווה שכבה גבוהה של מים ממעל
לחול ,וכל השטח מתכסה מים" .והוא מוסיף לספר,
וגם זאת :בפירושיו -הן בבראשית והן ב"כי-
שכך קרה פעם לנפוליון הראשון ,שסייר באותה
אף
סביבה ,ובהליכתו עבר בקלות על היבשה ; "ואו-
מות
-
מוצא
קאסוטו
הרמוניה
מספרית
'( יצא 'אור באותה הוצאה וסידרה ,מהדורה שניה,
ירושלים,
תשי"ג.
לם בחזרתו מצא את המקום מלא מים והגיע
לידי סכנה .וכך אירע שם גם לתיירים בימינו,
שהוכרחו לחזור בתוך סירה על המים המכסים
www.daat.ac.il
&
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א .י .זיידמן /מ"ד קאסוטו כחוקר המקרא
278
• את המקום -שהלכו בן ברגליהס לפני שעןת
ספורות.
וגם ההפו מזה קורה לפעמים
ה
ספרות אוגרית וספרות המקרא ,בספרו "האלה
בשעות השפל של הים האדום :המים שהיו מכ-
ענת""( ,שכבר נסקר ב"החינוו" )שבט תשי"ד.
סים את החול -יורדים ומתמעטים ולבסוף
חוב' א'( על ידי כותב הטןרים -מסכם קאסוטו
נעלמים ;ובמקום שהיה לפני שעות אחדות מכוסה
מחקר רב-שנים בבעיית הספרות הכנענית ,ויחסה
מים -נראית פתאום יבשה" .וכו' וכו' .ובהמשו
לעברית )מחקר זה נתפרסם מקודם בכתבי עת
אותו עניין מדגיש קאסוטו ,שאין ברצונו להסביר
מדעיים בעברית ןבלועזית( .בפרק שני שבמבוא
את עניין קריעת ים סוף בדרו דציונאליסטית.
לספר ,מוסר קאסוטו ,בקיצור ובבהירות ,את פרי
להפו" ,הסיפוד מתכוון בבירור להגיד מעשי פל-
מחקרו על "ספרות מקראית וספרות כנענית",
אים ; ומי שיבוא וינסה להסביר את כל תכנו
שנתפרסם בהמשכים ב"תרביץ" וב"לשוננו".
באותו מחקר עומד קאסוטן על תופעה מפליאה
בדדו רציונאלית -לא יתן בזה פירוש של
הכתוב ,אלא יביע את רעיונותיו הוא במקום הרע-
בספרות המקרא וסגנונה ,והיא שכבר ביצירות
יונות הבאים לידי ביטוי במקרא .אבל -מוסיף
הראשונות בתקופת האבות -.נראות הן לנו
קאוסטו להסביר -כדאי להשתדל להברן כיצד
כיצירות מושלמות ומשוכללות ,בניגוד לקו ההת"
מתאר הכתוב שלפנינו את מעשה הפלאים שהוא
פתחות
אנו
מספד -ומהו הרקע הטבער של הפלא המסופר ;
בהתחלה
שבספרויות
לסימנים
אחרות,
של
שבהן
עדים
גישושי"נסיון וחיפושי
שהרי ברוד ,שאיו כוונת הכתוב לשינוי סדדי
דרכים .המתבונן יפה ביצידות המקרא הראשו"
נפלא בסדרר בראשית
נות ,ימצא אותן בשילות ומושלמות ומשוכללות
עצמס :הפלא הוא בזה ,שדווקא ברגע שהיה הד-
מצדן האמנותי" ,כאילו קדמה להן התפתחות
בדאשית ,אלא
לשרמוש
בד נחוץ ,דווקא באופן שיהיה הדבד מועיל לה-
של מאות רבות בשנים" .סגנון המקדא ולשונה
שגת המטדה הדרושה ,ודווקא בממדים היוצאים
מתגלים כבד ביצידןת הדאשונות במצב של שלי"
מגדד הדגיל -אררעו לפי רצונו של ה' תופעות
מןת ושכלןל ,וכבר אנן מןצאים באותו היצידות
שגרמו לתשועת ישראל ,שפל הים האדום במידה
ניבים וביטויים קבועים ,צורות לשון ודרכי שי-
יוצאת מן הכלל -עלול היה להביא השפלה
מוש מגובשות .קאסןטן פותר את הבעייה ,בהניחן,
דבה של מי ים-סוף :ודוח הקדים שנשבה בחזקה
שספרןת המקרא היא המשו "של הספרןת הכנ-
כל הלילה יכולה היתה להוביש את המים המו-
ענית שקדמה לה בזמן .כשם שהלשון העבררת
עטים שנשארו במקום הצד של הימה ,על הקד-
אינה אלא אחד הדיאלקטים ,שצמחן מן הגזע
קעית הגבוהה ביותר והמוצקה ביותר שבאותן
הכנעני הקדום ,ןכשם שהיא ממשיכה -בשי-
המיצד .אכן ,מצפון ןמדרום למיצר הין נשארים
נויים דיאלקטיים אחדים ,שנתהון דדו הסתע-
מי ים-סוף -אבל באמצע הרה מעבר" .ןבהתאם
לכו,
הוא
מפרש
את הביטויים
ואת הפסוקים
פותם
והתפתחותם של הדיאלקטים
הכנעניים
השןנים באלף השני לפני סה"נ – ,את הלשון ה-
המתאדים את פלא קריעת ים סוף :ויולך -
כנענית הקדומה ביןתד והאחידה ביותד ,כן ממ-
האביד .כילה לפי משמעןת אותו שורש )הלו(
שיכה הספרות העברית את המסודת הספרותית
את הרס
הכנענית ,שכבר הלכה ונןצרה בתוו האוכלןסים
לחרבה -באמצעיתו .ויבקעו הבזיס -של ים-
המדברים כנענית ,לפני התהוותו ש 7עס ישראל".
בלשון
הערבית.
ועל ידי זה Iורשס
סוף לשתי ימות ,אחת בדרום ואחת בצפון .ויבאו
בנר רשראל -במחציתו השניה של הלילה,
כשנפתחה הדרו לפניהם .בתוך היס ברבשה -
"( האלה ענת" ,שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות,
סידרם ותירגמם מ,שון אוגרית לעברית והוסיף עליהם
על קדקעית המיצר שנתיבשה .והמיס להס חומה
פירוש ומבוא ,משה דוד קאסוטו; בהוצאת מוסד ביא'יק
ומשמאלס -מדרום
ירו.
_ לשון הפרזה.
מרמרנס
ומצפון למקום המעבד.
בהשתתפות
ועד
שלים תשי"ן,
www.daat.ac.il
ה'שון
העברית,
מהדורה שנייה,
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א .' .זיידמן /מ"ד קאסוטו כחוקר המקרא
ולכן ,כשבאו בני"ישראל להביע לראשונה את
רעיונותיהם בצורה ספרותית ,לא היו מוכרחים
279
עין".
ג.
צמדי מלים מקבילות ,לפי שיטת ההקבלה
ליצור לעצמם את כלי ההבעה .כלים אלה כבר
הרווחת בשירת-המזרח הקדומה -רגילות
כדי ליצור ספרות חדשה ;חדשה בתוכנה וברוחה,
לבוא ,כידוע ,שתי מלים "נרדפות זו לזו בשתי
הצלעות המקבילות של העסוק" .והנה לאט לאט
היו מוכנים ועומדים ,ובקל היה להשתמש בהם
אבל המשך הישנה בצורתה :בחינת יין חדש
נוצרו צמדי מלים קבועים ,כלומר נוצר נוהג
בקנקן ישן".
סגנון קבוע ,שמלה מסוימת בצלע הראשונה -
דבר זה מוכיח קאסוטו מתוך שירי אוגרית,
גוררת אחריה מלה מסוימת ,ברדפת לה ,בצלע
שהם "יצירות ספרותיות כנעניות השייכות לת-
השניה .והנה -מביא קאסוטו " -מספר רב
קופה שקדמה לצמיחת הספרות בישראל" .בשירת
של זוגות מלים כאלה המשותפים לשתי הםפרויות
אוגרית אנו מוצאים למעשה כמה וכמה תכונות
מספר רב כל כך ,שדוגמאות מהם אנו מוצאים
"שוות לתכונותיה של הספרות המקראית .ברור,
על כל צעד ושעל ,הן בשירה המקראית והן בשי-
אפוא ,שאין תכונות אלה אלא מורשה שבאה גם
רת אוגרית" ,נסתפק בהבאת דוגמה אחת :הנה
לבני אוגרית וגם לבני ישראל מן המםורת הכב-
רווח במקרא הצמד ארץ-עפר .די שנזכיר דוגמה
פרק-מבוא
מס'
עבית
שמימי
קדם",
ובהמשך אותו
אחת
הנמצאות
משלוש"עשרה
במקרא
)היחס שבין הספרות האוגריתית לבין הספרות
תהלים )מ"ד כ"ו( "כי שחה לעפר נפשנו ,דבקה
הדרכים,
לארץ בטננו" ,וכיו"ב מצינו באוגרית " :מצמיח
המקראית(
מפרט
קאסוטו
כלאותם
המשותפות לכתבי אוגרית ולספרות המקרא ,ואלו
הן:
א.
ביטויים
מושאלים,
בשתי
ספרויות-מזרח
אלה ,אנחנו מוצאים השI$לות )מיטאפורות( שוות,
ובוודאי שאין זה דבר שבמקרה ובהזדמן :במקר
מצינו )תהלים ו' ז'( " :אשחה בכל לילה מטתר,
בדמעתי ערשי אמםה" ;ובכתבי אוגרית מצינו :
"ותמס מטתו בבכיו" .בתהלים ק"ב י' נמצא':
"ושקוי בבכי מסכתי"; ובאוגרית " :וJ'lשת כיין
דמעות" ; והקבלות נוספות כהנה וכהנה.
ב.
דימויים .גם בעברית וגם באוגרית ישנם
דמויים כללררם ופשוטים ,כגון זה של הנשר להו-
רות "על מעוף גבוה ותקיף ,או זה של הארבה,
להורות על מםפר רב לאין סוף" ;יתכן ואין בהק-
בלות אלה משום חשיבות וראייה לבעייה הני"
דונה .אולם יש דימויים פרטיים מיוחדרם ,הע-
שויים להוסיף חיזוק ואישוש לעניין הנידון ;
כגון הציור של הבהמות המנגחות ,מיוצג גם בעב-
מארץ זרעו ,מוציא צאצאיו מעפר",
ד.
תארים
ומונחים
קבועים.
אחת התופעות
המעידה על מסורת ספרות משותפת לאוגרית ול"
מקרא היא זו" ,שכמה מונחים וכמה תארים רגי"
לים לבוא בקביעות באחת משתי ספרויות אלה
ביחס לענין מסוים Iואנחנו נסתפק )מקוצר המצע(
בדוגמה אחת מני רבות " :משוררי אוגרית רגי"
לים לייחס לאבן הטובה םפיר את התואר טהור,
במובן מזהיר ;וגם במקרא מצינו השם המופשט
טוהר כהקבלה ל"םפיר ,כתכונה האפיינית לספיר
)שמות כ"ד י'( " :ותחת רגליו כמעשה לבנת
הםפיר ,וכעצם השמים לטוהר",
ה.
מטבעות םגנון קבועים ,באפוס האוגריתי,
כמו בשירה ה פית של כל העמים אנו מוצאים
מטבעות-סגנון קבועים ,החוזרים בכל פעם שחוזר
המשורר לדבר "על ענין מסוים ,על -בוצב מסוים,
או על פעולה מסוימת" ,מסתבר ,שכך היה הדבר
גם ב פרס הישראלי .אמנם אין עתה בידינו שום
רית וגם באוגרית על ידי הר ם " :וקרני ראם
דוגמה של אפוס ישראלי קדום שלם ; אבל יש
קרניו ,בהם ינגח יחדו אפסי-ארץ" )דברים לייג
להניח בוודאות ,כמו שהוכיח קאסוטו ז"ל במ-
י"ז( ;וכן באוגרית " :וינגחו כר מים" -מסתבר
אמרו על שירת העלילה בישראל ,שגם בישראל
אפוא שיש כאן מסורת ספרותית משותפת .כיו"ב
היה נפוץ סוג ספרותי זה בתקופה קדומה ,ואין
בתהלים )מ"ב ב'( " Iכאיל תערוג על-אפיקי-
ספק
מים"; והנה הדימוי האוגריתי " :ואיל תערוג עלי
היו מטבעות"סגנון קבועים וכמה מהם "היו דו-
www.daat.ac.il
בדבר
כי
גם
בשירה
ה פית הישראלית
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
280
ז"ר י .הררי /אמידות" בפירוש המקרא
מים -או אף שוים -לנוסחאות שאנו מוצאים
ובמקום אחר שם )כUד ס"ג( " :וישא עיניו יירא
עכשיו בשירה האוגריתית" .אכן ,שירים זtפיים
והנה גמלים באים" ; ודוגמה נוספת )בלי המלה
מובהקים אין לנו בספרות העברית המקראית,
"והנה"( " :ותשא רבקה את עיניה -ותרא את
אבל ביטויים בורדים של אותה שירה קרומה
יצחק" )שם פסוק ס"ר( ועוד ועור .וביטוי דומה
נשארו לנו בספרות הפרחה הקרומה .מתון הש-
לזה רגיל במקרים כאלה בשירה האפית האוגרי-
וואה לספרויות של עמים אחרים ,אנו יורעים
תית ;
עיניה
שכל ספרות מתחילה בשירה ,ורק אחר כן מת -
הבתולה ענת ,ותשא עיניה ותרא".
כגון
עיניו
"וישא
ותשא
וירא….
פתחת הפרוזה .ובפרוזה הקדומה של כל עם ועם
בסימן ו' -חזרות -מדובר על סגנון חזרות
ניכרים עריין עקבות השירה שקרמה לה" ,ביי-
מסוים ,שבמירת-מה הוא משותף לספרות אוגרית
הקרומה
ולספרות המקרא .בסימן ז' ,מרובר על צורות
תכופות מעין הד של ביטויים,
דקדוק מיוחדות לשמות ופעלים ,שיש להן תק-
חור
בלשונה
של הפרוזה
שהיו שכיחים בשירה האפית שקדמה לה ".והנה
בילים מפליאים גם בספרות זו וגם בספרות זו.
נוס-
ביאור סתומות במקרא .עם ההתעמקות בשירת
חאות קבועות .שיש לראות בהן מעין המשן
אוגרית -תון השוואה לספרות המקרא -בא
נשמע לעתים
בפרוזה
הסיפורית
אנו
הסיפורית המקראית
מוצאים
והתפתחות של הנוסחאות שהיו רגילות לבוא
בשירת
העלילה
הישראלית
ורומות
הקדומה,
הן לנוסחאות הרגילות בשירת העלילה האוג-
ריתית" ;והרי כמה דוגמות :פעמים רבות נמצא
לירי
קאסוטו
כי
מסקנה,
הלשונית
"הקירבה
והספרותית שבין כתבי אוגרית לבין כתבי המק-
רא מסייעת בירינו….
במקרא".
סתומים
לבירור
בפרק
כתובים ועניינ ים
ובמפתח
ל"מקראות
וכוונת
שנתפרשו בספר" -מסכם קאסוטו את כל החומר
הכתוב היא :פלוני ראה לפניו מישהו חדש או
העצום
בביאור
משהו חדש ; כן למשל " :וינז.זא עיניו וירא ,והנה
ענייניו ובפירוש
שלושה אנשים נצבים עליו" )בראשית י"ח א'( ;
ארים החרשים היו רג"לים ל"תקן" אותן.
במקרא
הביטוי
-
וישא
עיניו
וירא,
לו
שנתפרש
בהבנת המקרא,
סתומותיו -סתומות שהמב-
ו"ר יוסף הררי )כרגר(
,טידותי
המקרא
בפירוש
)מתור המבוא לפירושי על ספרי בביאים וכתובים( ב
במשן מאות ואלפי שנים היה פירוש המקרא
אלה היו מעטים .גם חסרה להם יריעת המסי-
מבוסס אצלנו על מסורת שמרנית ,שמנתה את
בות
כל האותיות והתגים .וכשקשה היה לפרש את
רתו של כל אחר מספרי התנן .ולכן השאירו
פשוטו
לנו בעבורתם רק פירושים מצויינים למקומות
של מקרא להשקפותיה של היהרות החררית,
לפירוש
כמות-שהוא,
המקור
או כשלא התאים
הוציאו את הכתוב מירי פשוטו) .למשל ,הפי-
אמנם,
יכלו
נמצאו
להסכים
בין
לסילוף
ההגיון
בודדים
אחד
(1
בקרוב
יצא 'אור
שלם.
אנשים,
והפשט.
שלא
בלשנות של עמי הקרם ,נפתחו אפקים חרשים
אולם
ההיסטו-
לפרשנות
ריות
)בהוצ'
במקרא,
שאינם
מצטרפים
עם התפתחות ההיסטוריה ,הארכיאולוגיה וה-
רוש המסורתי לשיר השירים(.
המפרשים
ההיסטוריות
ותנאי
החיים
בתקופת
יצי-
"זביר"(
ס'
א'וב.
המקרא.
ותנאי
החיים
יריעת
בישראל
מסביב למקרא אוירה של
www.daat.ac.il
המסיבות
ובעמים
יצרה
ממשות היסטורית,