ספר חנוך
תרגום :אברהם כהנא ויעקב נח פיטלוביץ
מתוך 'הספרים החיצוניים' ,בעריכת אברהם כהנא ,תל אביב תש"ך
ספר חנוך הוא מן הספרים החיצוניים ,שפרטים עליו ניתן למצוא כ א ן .
הספר הנקרא בשם "ספר חנוך" הוא ספר אפוקריפי שנכתב בידי יהודי בא"י בימי החשמונאים,
ונמצא בימינו בלשון געז .הספר נכתב תחילה עברית ,תורגם ליונית ,וממנה ללשון געז .הספר
דומה לספר דניאל .בפתיחת הספר מצוי הספור על חטא מאתיים מלאכים נפילים שהיו בימי
ירד וחמדו את בנות האדם.
פרטים על הספר ,מקורו ותרגומיו מצויים בהקדמה המפורטת של אברהם כהנא.
אתר דעת
תשע"ח
חנוך א
ספר
מבוא
א .על ספרות חנוך.
אחד המוטיבים שהיו רווחים ביצירותיה של האגדה הישראלית למימי קדם היה
שגדולי הצדיקים מן הראשונים היו זוכים למעלה נכבדה יותר משאר בני תמותה והיו
מעלים מעל פני הארץ למרומי שמים בעודם בחיים בגוף ונפש .ושם -למעלה — היו
מתמנים לשרת א ת פני רבונם בתפקידים חשובים שהיה מטיל עליהם .כיוצא בזה שנו
רבותינו )בספרי דברים שנ״ז( על מ ש ה – :וימת שם משה 1דב ל י ד ה׳—ו׳[ …ויש
אומרים לא מ ת משה אלא עומד ומשרת למעלה – .והרי אגדה זו היא גגד כתוב מפורש
ב ת ו ר ה ע ל מיתתו של משה וקבורתו.
,
עד כאן על משה .ואילו על הסתלקותו של אליהו מן העולם מספדים הכתובים
בעצמם שלא טעם טעם מיתה ועלה בסערה השמימה )מל״ב ב א׳( .וודאי גשאר שם
מעשת כלם )סדר עולם
חי וקיים ,כמו שבאה האגדר• והשמיעתנו שהוא כ ו ת ב שם
ר ב ה ייז( ,ומה שהוא כ ו ת ב הקביה חותם )קידושין ע׳ א׳(.
א ב ל ח ב ה יתירה נודעת בפינה זו מ א ת האגדה ל ח נ ו ך בן ירד .על סמך הכתוב
) ב ר א ה׳ כיד( ויתהלך חנוך את־האלהיס ואיננו כי לקח אתו אלהיס נוצרו בישראל
ואף היו חוזרים ב כ ת ב כמה ס פ ר י אגדה על הסתלקותו של חנוך הצדיק )השוה בן
םירא מ י ד ט״ז .מ״ט ייד( .אמת ,בעלי אותם הספרים השתמשו בחומר של האגדה על
הסתלקותו של חנוך למרום בעודו בחיים ועל היותו מקורב אל דבונו ,ויחד עם זה
באמונות־עם ובשיטות של אותן האמונות שתיו קשורות בהסתלקותו של חנוך .רק לשם
לגופו של ת כ ן כל ס פ ר וספר .ובעצם היה כל ב ע ל ס פ ר חנוך מכנים אל
מסגרת
תוך המסגרת א ת עניניו המעסיקים אותו והכוללים השקפתו שר״יתה סוכנת בו ע ל מת
שגעשה ומה שהיה ראוי להיות געשה בשמים ובארץ.
,
,
אותם הספרים שהיו נושאים עליהם א ת שמו של חנוך היו נפוצים ומפורסמים
באומה וחביבים על העם ממש כחביבותו של עצם המוטיב האגדי ע ל חניך.
א ב ל לאחר שנתהוותה הנצרות ודאשוגיה התחילו משלשלים מתוך הספרות החנוכית
רמזים וסיועים לענינים שבמסתודי דתם .היו היהודים הנאמנים נמלכים בדעתם ומוותרים
ע ל אותן היצירות החביבות .וכבר מעיד טירטוליאנום אחד מראשוני הנצרים )חי בסוף
המאה ה ב ( שלהם חביב ס׳ חנוך ,ואילו היהודים דחוהו ,כדרכם לדחות כל מה שיש לו
רמז לנצרי .ולא רק א ת היצירות הספרותיות התלויות ב ש מ ו של חנוך ד ח ו מתוך
םפדות ישראל ,א ל א אף ע ל עצם צ ד ק ת ו של חנוך היו מערערים .aמטעם זה היו
גוהגין לעבור עליו בשתיקה )בכל ספרות התנאים ושני התלמודים אין זכר לחנוך!(
והגיעו הדברים לידי כך שר׳ חמא ב ד הושעיא > אמר שחנוך אינו נ כ ת ב ב ת ו ך טומום
,
,
2
(1ויש להעיר שדעת זו על חנוך ,שלא היה כלו גדיק ,מ*ינו גם לפילון )על אברהמ ג ׳ ( . :אדם שעבר
מחיים רעים לטובים …והלשץ לקח ענינו פניה ושינוי ,וחרא שינוי לםובח שנעשה עיי השגחה אלהיח*— .
(2חי במאה חג׳ לסה״נ )ע׳ באכיר
יאילך( נראה שבאוחו זמן היה— .
,(Agada d. PalSst Amorfter I I I , 549ואף ר׳ אייבו )עיש 63
כ
חנוך א
חנף
)?^6(.10ספר יחש( של צדיקים אלא בטומוםן של רשעים .ור׳ אייבו אמד שחנוך
היה — פעמים צדיק פעמים רשע .אמר הקב״ה ,עד שהוא צדיק אסלקנו )ע׳ ב״ד(.
דברים אלו וכיוצא בהם נאמרו בשעתם נ ג ד המינים .הם ראשוני הנצרים .שהיו
מתרבים באותם הזמנים בישראל והיו נכנסים בכל פעם להתווכח עם אחיהם היהודים
ומונים היו להם בענין של חנוך .ש נ כ ת ב עליו בתורה ש נ ס ת ל ק מן העולם בעודו בחיים.
כלו׳ מביאים היו ראיה מן התורה למוטיב שהוא קרוב כל כך לעיקר שבדתם .ולפיכך
הלכו קדמונינו עוד הלאה והיו מסרבים להסכים להם .למינים .אף על פשוטו של עצם
הכתוב ,שהוא מתכוון להסתלקותו של חנוך כשהוא ח י – :ה מ י נ י ם שאלו את א נ ה ו .
אמרו לו ,אין אנו מוצאים מיתה לחנוך .אמר להם ,למה .אמרו לו ,נ א מ ר פאן ]ברא׳ ה׳
כ״ד[ לקיחה ונאמר באליהו ]מל״ב ב׳ ג [ לקיחה .אמר להם .אם לקיחה אתם דורשים״
נאמד כאן לקיחה ונאמר ביחזקאל ]כ״ד ס״ז[ הנני לוקח ממך את מחמד עיניך ]במגפה[.
אמר ר׳ תנחומא .יפה השיבם ) ב י ר ( - .
,
ולא עוד אלא שבעל תרגום אנקלום ראה צורך למסור א ת הלשון
אלהים בלשון זה :ארי אמית יתיה ה׳ ) = נ י המית אותו אלהים(.
כי־לקח
אתו
ודק לאחר זמן .כשנעשית ה ת ב ד ל ו ת גמורה והמינים רחקו ממחנה ישראל לחלוטין.
געשה שוב הענין של חנוך חביבה של א ג ד ת ישראל .והתרגום הירושלמי )־־ת״י( מוסר
כ ב ר בתרגומו אותו הכתוב שבבראשית )ה׳ כיד( כפשוטו :וסלח חנוך בקושטא קדם ה׳
והא ליתוהי עם דיירי ארעא אדום איתנגיד וסליק לרקיעא במימד קדם ה׳ וקרא שמיה
מיטטרון ספרא רבא )=ועבד חנוך באמת א ת ה׳ ואינגו עם יושבי ארץ כ י גםשך והועלה
למרום בגזרת ה׳ וקרא שמו מיטטרון הסופד הגדול(.
ועם כל זה לאחר שויתרה כ ב ר הספרות העברית לגמרי ע ל הםפריס הקדומים שהיו
קשורים בשמו של חנוך לא החזירתם עוד ,מכיון שנעשו נ ח ל ת ם של הנצרים .והתחילה
יוצרת לה מחדש וברוח חדשה לגמרי ס פ ר ו ת חנוכית־מיטטרונית .ספרות מאוחרת זו
מ ת ע ס ק ת אף היא במעשה בראשית ובמעשה מרכבה .שלפי גוםח ביאורו המוצלח של ר׳
מנחם המאידי • 0״ענין מעשה בראשית הוא ידיעת חכמת הטבע וגכלל בה ידיעת שגי
עולמות ,ד י ל עולם היסודות ועולם הגלגלים .ומעשה מרכבה …היא ידיעת מה שאחר
הטבע .והוא עילם המלאכים .ד״ל ידיעת א מ ת ת מציאותם וידיעת מציאותו ית׳ ואחדותו״.
ואף על פי כן לא כ ל ס היו יכולים להשלים עם אבידתה של ס פ ר ו ת חנוך הקדומה
מתוך מחנה ישראל ,ו כ ב ר הצטער בעל ם׳ הזהר )ברא׳ ע״ב ב׳( על השתכחותו של ם׳
חנוך הקדום מישראל ועל הכנסו ל ת ו ך רשותם של נכדים – :רבי שמעון אמר .אילו
הוינא שכיח בעלמא כד יהב קדשא בדיך הוא ס פ ר א ד ח נ ו ך בעלמא ו ס פ ר א ד א ד 0
אתקיפגא ד ל א י ש ת כ ח ו ן ביגי גשא ,בגין דלא חיישו כל חכמאן לאסתכלא בהן וטען
במלין אחרגין לאפקא מרשו עלאה לדשו אחדא ,ו ה ש ת א הא חכימי עלמא ידעין מלין
וסתמין לון ומתתקפי בפולחנא דמאריהון- .
השתמש
בו
הוא משמיענו
ועל ת כ נ ו של אותו ספר חנוך שהוא .בעל ם׳ הזהר.
)שם ל״ז ב׳(:
ספד הוה ליה לחנוך ודא ספר מ א ת ר דתולדות אדם הוד .ודא הוא דזאדחכמתא .דהא מארעא אתנטיל ,הדא היא ד כ ת י ב ואיננו כי לקח אתו אלהים ] ב ר א ה׳
כ״ד( …וכל גנזי עלאה אתמםרן בידיה ודא מסיד ויהיב ועביד שליחותא ,ואף מפתחן
אתמםרן בידיה .מאה בדכאן גטיל בכל יומא וקשיד קשירין למאריה .מעלמא נטיל
,
(1בשי׳ לחגיגת י״א בי ,הו1׳ ל*נגי ,ם״ם תרפ״ח.
מבוא
ליה קדשא בדיך הוא לשמושיה .הדא הוא דכתיב כי לקח אתו אלהיט .ו מ ן ד א א ת מ ס ר
ספרא דאקרי ספרא דחנוך .בשעתא דאחיד ליה קדשא בדיך הוא אחמי ליה כ ל גנזי
עלאי .אחמי ליה אילגא דתיי בגו מ ג י ע ו ת גנתא ןשךפו־י ןע^פוי .וכלא חמינן ב ס פ ר י ה .״ -
י ובמקום א ח ר )שמות ג״ה א׳( הוא אומר:
— אשכחגא בספרא דחגוך ד ל ב ת ד דםליק ליה קדשא בדיך הוא ואחמי ליה כל
גגזיא דמלכא עלאי ותתאי אחמי ליה אילגא דחיי ואילנא ד א ת פ ק ד עליה אדם ואחפי
ליה דוכתיה דאדם בגגתא דעדן ,וחמא דאלמלא גסיר אדם פקודא דא יכיל לקיימא
תדירא ולמהוי תדירא תמן ,הוא לא גטר פקודא דמאדיה גפק בדימום ואתעגש- .
ועוד הוא אומר )ויקרא י ב ( :
תאנא בספרא דחגוך ,בשעתא דאחזיאו ליה חכמתא דרזין עילאין וחמא אילגאדגנתא דעדן אחזיאו ליה חכמתא ברזא עילאה וחמא דכלהו עלמין הוו מתקשדן ד א
בדא .שאיל לון על מה קיימין .אמרו ליה על י׳ קיימי כלהו ומגיה אתבגיאו ואשתלשלו
)נ״א אתבדיאו ואשתכללו( …וחמא דכלהו מזדעזעי מדחילו דמאדיהון ועל שמיה
אתקרון כ ל ה ו /
ורגיל הוא ,בעל ם׳ הזהר״ להביא ספרא דחגוך יחד עם ספרא דאדם ) ב ר א גיח
ב׳( .וכך הוא אומד )שם ג״ה ב׳( :וכן לחגוך )כמו לאדם( אתייהיב ספרא ו א ס ת כ ל
מגיה ביקרא עילאה .והוא מדבר על ם׳ חגוך בלשון :הכא אית רזא דרזין בספרא
דחגוך )שמות ק׳ א׳( .או :כמה דאיתמר בספרא דחגוך ,או :והבי א פ ר ב ס פ ר * דחגוך
)שם ק״ה ב (״ או :בספרא דחגוך אשכחנא )שם קצ״ב ב ( .או :ודזא דא אשכחגא
בספרא ד ח ג ו ך ) ש ם רי״ז א ( .ופעם אחת מציגו לו הלשון :ובספרא ד ר ז י ן דחנוך )שם ק י פ ב׳(.
ושוב מצינו בג׳ מקומות בם׳ במדבר שהוא רומז ל ס חנוך ובוגה על דבריו א ת
דרשותיו בלשוגות :בגין דחמינא בספרא דחנוך )במד׳ ר י מ א׳( .אשכחנא בספרא דחגוך
)שם ר מ י ח א /דגיג ב׳(.
,
,
,
,
,
,
,
למדנו מכאן עד כמה
בתרגום לועזי.
היה
יקד
לו
ס׳
חנוך .אע״פ שלא היה
גמצא בידו אלא
ב .על גילוי ם׳ חנוך בתרגום הכושי וקטעים יווניים ופרסומם.
לא רק היהודים דחו את םפדי חנוך אלא אף הנצרים מאסו בהם אחד כך.
כשנפםקו ויכוחיהם עם היהודים ולא היו צריכים עוד להביא ראיות לעניני אמוגתם
מתוך דברי אגדה על הסתלקותו של חנוך מן העולם כשהוא חי .אוריגינם )חי ב ת ח ל ת
המאה הגי( מקיים בפירוש שהכנסיה הגצדית לא קבלה את ס חנוך .ובאמת לכגסיה
המערבית הלכו ספדי חנוך לאיבוד .ודק בכנסיה המזרחית נשארו שנים מספדי חנוך
לפליטה :אחד בלשון הכושית ) = ח נ ו ך א׳( ואחד בלשון הסלאבית )—חנוך ב׳( – .שניהם
תרגומים מתוך תרגומים יווניים שנעשו בשעתם מתוך הגוף העברי.
א ת חנוך ה כ ו ש י )משערים שתרגומו נעשה במאה הששית .בערך( גילה בשנת
1769הנוסע האנגלי Bruceבאפריקה .הוא הביא אתו מחבש לאירופה שלשה כיי מס׳
חנוך .אחד מהם נתן לספריה של המלך בפריש .אחד הכניס לספריה שבאוכספורד .ואחד —
שהיה קבוע )לפני ם איוב( בתנ״ך ח ב ש י -ה ש א י ר לעצמו.
מתוך הכ״י שבאוכםפודד עשה R . Laurenceאת תרגומו האגגלי .שהויל בשם
The Book of Enoch the Prophet an apocryphal production, supposed to have been lost for
Libri Enoch
ages
)Versio Aethiopioa (Oxoniae, 1838
,
,
חנוך א
כב
אחריו בא דילמן והוציאו לאור על פי חמשה כ״יDiUnun, Dber Henock, :
Aethiopice, ad quinqae codicum fidem editus, oum rariis lectionibus (Lapsiae, 1851).
אחרי דילמן הוציאהו פלימינג על
Henoch, Aethiopischer Text (Leipzig•, 1902).
חמשה
פי
עשר
כ״י:
*Unming, Da• Bach
ובאחרונה פרסמהו צ׳ארלס על פי עשרים ושלשה כ י י Charles, The Ethiopic :
Version of the Book of Henoch edited from twenty—three Mss. (Oxford, 1906).
חוץ מזה שחק לו מזלו לנוסח הכושי ונמצא אף חלק הגון מאביו היווני .הקטעים
היווניים שנמצאו מוצאם משני מקורות:
,
א( הפרקים א א ׳ -ל י ב ו׳ וייט ג ׳ -כ י א ט׳ נתגלו בשנות * 1886-1887״י
המיסיון הארכיאולוגית הצרפתית שבקהירה .בתוך שאד ענינים שבספר קטן על קלף
שנמצא בקבר נצרי באכמים ) ,(Panopoiisונתפרסמו עיי M. Bounantבכתבים של אותה
מיסיון )כרך ט ,1892 /ע מ׳ (91-136בשם ) Fragments greos du lirr• d'Enochרשימת
המקומות שנדפסו בהם הקטעים היווניים א ח י כ והערכתם נ ת ן • charieבמבוא לחנוך
הכושי שלו ,עמ׳ . x i – x n iוכמו כן הוא מ ב ר ר שם בעמ׳ x t u — x v iא ת יחסם אל
התרגום הכושי( ,קטעים אלו רגילים לסמן * ) Gוהמקומות הכפולים שבהם נםמנים«. ( G ,1*0
,
י /
ב( קטעים ו׳ א ׳ -ייד .טיו ח ׳ -ט י ז א /ח׳ ד ׳ -ט ׳ ד שגשתמרו אצל גיאורגיום
םיגקילוס )חי במאה השמינית( .הם נסמנים • ) Gוהכפולים שבהם נטמנים • .(G•! . G
2
חוץ מן הקטעים היווניים
Charlesבתרגומיו לס׳ חנוך.
נתפרסם
ג.
אף קטע
רומי
קטן
)ק״ו
א׳-ייח(
ע״י
שם הספד.
פשוט הוא שהספר נקרא בשם ספר חנוך )כגון אוריגינם D • Prino. 1, 3, 3מזכירו
• iaioanaem 71,25
™ = in Enoch Libבספר חנוך ,ועוד( או חנוך ס ת ם )אודיגינס
De Cuitu Fem.
ir:
^ = כ כ ת ו ב בחנוך ,או טירטוליאנוס
Evobxyeyganxai*5ev xd
= ut Enoch refertכמו שמספר חנוך( ,או דברי חנוך )כגון בס׳ היובלים כ״א י׳ :כי
כן מצאתי כתוב בספרי אבותי ובדברי חנוך ובדברי נח(.
ועוד מצינו לראשונים שהיו גוהגים לקרא את הספר בלשון ר ב י ם :ס פ ר י חנוך•
שם זה נהוג הן בספרים החיצונים )כגון צוואת יהודה ייח א׳ :בספרי חנוך הצדיק.
או צוואת לוי י׳ ה׳ :ככתוב בספרי -כך בקצת נוסחאות .ובאחדות בל׳ יחיד -חנוך( והן
בספרי הנצרים הראשונים)כגון אוריגינם td ejtiyeYQafineva xov 'Evcbx : Contra Ceisum V, 54
.101ג=010הספרים שכתב חנוך ,או =in libellis qui appellantur Enoch : in Num. Homil. XXVIII
בספרים ]הקטנים[ הנקראים חנוך( .יותר מפורש בענין זד ,לשונו של םינקילום
extou JIQCOTOV־|=)ipXio3מן הספר
0
.
ה ר א ש ו ן של חנוך(.
ועדיין אין אנו יודעים איך היה ספר חנוך מחולק .אפשר שהראשונים היו מחלקים
אותו לפי הרשימות ההתחליות ש ב ס פ ר בכמה מקומות )ייד א ׳ -ד ב ר י הצדק .ע י ב א -
ספד מהלך מאורות השמים ,ס י ב א ׳ -ו ע ת ה מתושלח בגי כל אלה אספר לך ו א כ ת ב
לך ,צ י ב א׳ -ספר כ ת ו ב ביד חנוך ,ק״ח א -ס פ ד שני אשר כ ת ב חנוך( .ואולי -וזה
נראה קרוב לוודאי -היתה בספריהם החלוקה ה י ס ו ד י ת שיצאה מידי בעל הספד בעצמו.
,
,
20,
מבוא
כג
ד .חלוקתו היסודית של הםפר ותכן חלקיו.
נראה שהמחבר גופו חלק את הספר לחמשה חלקים .חלוקתו בולטת מ ת כ נ ו
האחדותי של כל חלק וחלק ומן הפתיחה שכתב לכל חלק באופן שמתחלתה של כל
פתיחה אפשר להוציא שמו של אותו חלק מנוסח כמעט על ידי הסופר בעצמו.
חמשת החלקים הם:
א( ספר על מה שהראוהו והשמיעוהו המלאכים )א׳ ב ( בקשר עם מעשה המלאכים
שקלקלו עם בנות האדם ועם סיוריו של חנוך בשמים ובארץ מתוך תעופת מרום )א׳-ל״ו(,
ב( ספד החכמה או ספר המשלים )ל״ז-ע״א(,
ג( ספר מהלך מאורות השמים )ע״ב-פ״ב(,
ד( שני מראות ]היסטוריים[ ) פ י ג ־ צ ( ,
ה( דברי חנוך לבניו על המאורעות שעתידים לבוא ) צ ״ א -ק י ח ( .
ת כ ן הספר הוא בקירוב כ ך :
שער הספר ) א א (.
ספר המלאכים :פתיחה ) א ב -ה׳ ט ׳ ג שבה מסופר על חנוך שראה בחזון מה
שהראוהו המלאכים והודיעוהו על יום הדין שלעתיד לבוא לרשעים ועל השלום והטוב
הגגוזים לבחירים ולצדיקים .אחר הפתיחה בא גופו של הספד ) ו ׳ -ל ״ ו ( :ה פקד ע ל
המלאכים שקלקלו עם בנות האדם את עונם וטהר את הארץ מרשעתם .מלאכי מרום
שולחים את חנוך אל הארץ להודיע לנפילים על הפורענות שעתידה לבוא עליהם.
כשראו אותו התחננו לפניו ל ה ת פ ל ל בעדם״ א ב ל ת פ ל ת ו במחזה נדחתה והוא נצטוה
להודיעם שוב על אבדנם .דרך אגב מספר חנוך מה שראה ממסתרי הבריאה ומה שלמד
ממהלך חלקי הבריאה :אף קצות הארץ הראוהו והמקום ששם נשרפים המלאכים הרשעים
ומקומן של גשמות הצדיקים והרשעים וגן־עדן ועץ הדעת ועץ החיים הטיועד לנשמות
הבחירים ומקום הפורענות לרשעים.
,
,
,
,
,
,
,
ספד החכמה או המשלים .מחזה זה נחלק לשלשה נאומים :א( חנוך רואה משכנות
הצדיקים והקדושים ורבוא ר ב ב ו ת המשמשים לפני אדון הרוחות ו א ר ב ע ת השרים -
מיכאל ורפאל וגבריאל ופנואל .כמו כן רואה הוא את מסתרי השמים :אוצרות הרוח
והשמש והירח והברקים והכוכבים .וכלם בשמות ל?ןךאו והם נשמעים לקוראיהם ) ל ״ ח -מ י ד ( .
ב( לחגוך גגלה ענין הבחיר .הוא המשיח .וטיבו ותפקידו שהוא עתיד לדון את העולם
)ם״ה-ג״ז( .ג( על הטוב הגנוז לצדיקים ולבחירים ועל מסתרי הברק והרעם ועל הדין
שיהא געשה על ידי הבחיד )ג״ח-ס״מ( ,ולבסוף בא סיום לג׳ הנאומים )עי-ע״א(.
ספר מהלך
המלאך )ע״ב-פ״ב(.
מאורות
השמים
והיא
שיטת
הקלינדד
שנמסרה
לו
עיי
אוריאל
שני מראות היסטוריים :א( נח ראה במחזה ענין המבול שעתיד לבוא על הארץ
המקולקלת .והוא מ ת פ ל ל שלא ?שמדו כל בגי האדם )פ״ג-פ״ד( .ב( מחזה המשל של
הבקר והצאן והרועים והחיות הרעות .והנמשל היא כל ההיסטוריה הישראלית למן אדם
הראשון ועד ימות המשיח )פ״ה-צ׳(.
דברי חנוך לבניו ) צ ״ א -ק ״ ח ( :בתחלה פתיחה )ציב( ואחר כך חזון השבועות.
כלו׳ תקופות ההיסטוריה -שבוע א׳ של חנוך .ב׳ של נח .ג׳ של אברהם .ד׳ של משה.
ה׳ של בנין הבית ,סוף ו׳ חורבנו .ז׳ דור של פושעים ובסופו ץךעו לצדיקים רזי
שמים ,ח מלחמת הצדק בחרב .ט׳ עריכת המשפט .י בחלקו השביעי יהיה המשפט
לעולם )צ״ג ,צ״א י״ב-י״ז( .אחד כך באה תוכחה :אוי להם לרשעים מאבדנם ל ע ת י ד
,
,
חנוך א
כד
לבוא ולצדיקים יש שמחת תקוה ) צ י ד -צ י ה ( .אחד כך ב א ספור לידתו של נ ח ותודעתו
של חנוך על המבול״ שעתיד להיות ביםיו של נח ) ק י ו -ק ״ ז ( .וסיום )ק״ת( ע ל אש
הגיהנם המוכנה לנפשות הרשעים ועל הברכות המזומנות לצדיקים.
ה.
הספר הוא מידי םופר אחד.
ספד חניך מידי סופר אחד יצא .על זה מעידה האחדות הן בסגנון והן בלשונות
הבודדים הפזורים בכל חלקי הספר.
על אחדות הסגנון יש להביא ראיה .למשל .מן המדד ,שנקם בה ל ע ב ו ד ת ו ך כדי
המשך הדיבור מגוף נ ס ת ר לגוף מדבר בעדו .כגון א ב /י״ב א ׳ -ג /ל״ז א -ב י .ע
א י ־ ג ׳ ,ע״א ה /צ״ב א׳ ועוד.
הלשונות הבודדים הדומים ,כגון הבחירים והצדיקים )א׳ א .ל״ח ב׳ וגי ודי .ל״ט
ו /ם״ח א /נ״ח א ו ב /ס״א י״ג .ם״ב י״ב י״ג וט״ו ,ע׳ ג׳( וכדומה .פזורים הם ב כ ל
חםפר וכל קורא ירגיש בהם.
אחדותו של הספר גראית גיכ מתוך הרעיון האחד היסודי העובר כחוט השני
ד ד ך כל הספר .והוא :דיגם של הרשעים והחוטאים באחרית הימים ,הייגו בימות המשיח.
ברעיון זה קשורים כל העניגים ,למן העגין של קלקול מלאכי מדום עם בגות האדם
שממגו גתהותה ההשחתה המרובה בארץ ,ועד הרעיונות העיקריים ע ל סדרי העולם י*ל
הנהגתו בידי דוחות שוגים שהם סמל לתופעות הטבע .כל אלו העגיגים מוכיחים על י י
א ח ת שהיתה שוקדת על השלמת עיבודו של הספד וסידורו על פי מהלך המחשבה
האישית בזמנים שונים להתפתחותה.
א ב ל הספד לא ב ב ת אחת נכתב .א ל א הוא ב ב ח י נ ת קובץ כולל ל כ ת ב י הטופר׳
שאסף לתוכו וסידר -הוא גופו דוקא .וודאי בסדר כרונולוגי -א ח ת ל א ח ת א ת יצירותיי
שכתב בזמנים שוגים .לפיכך אין תמיהה אם לאחד דיוק למץאו כמה הבדלים בתיאורים
או בפרסים אחרים בין חלק אחד לשגי .כן ידגיש הקורא שבמקום א ח ד )ל״ג די( כ ו ת ב
לו לחנוך אוריאל המלאך .ואילו במקום אחד )ע״ב א׳( מדאה לו אוריאל לחנוך א ת
פ כ ת ב י השמים ,ועוד מציגו )עיד ב /עיה ג /עיט ב ׳ -ו ( שחנוך בעצמו כ ו ת ב ל א ח ר
שהראהו אוריאל א ת העניגים השונים ,או שהוא כותב ספר מיוחד למתושלח בנו )פ״ב א (.
והוא הדין .למשל ,בהפרש שבין תיאור הרוחות בצאתם ממשכנותיהם שבין סרקים ל י ד -
ל י ו ובין פרק עיו ,או שבמקום אחד )י״ח י ״ ב -ט ״ ז ,כ״א א ׳ -ו ( משמע שצבא השמים
הם בעלי דעת ,וממקום אחד ) ע י ב ־ פ י ב ( יוצא שאין בהם דעת ,וכיוצא בהן מן הסתירות
והחזרות שהן תלויות ב כ ל פעם בהלך הנפש והפנטסיה של הסופר.
,
,
,
,
,
,
,
,
ו.
האיש וספרו.
הסביבה שהיה האיש נתון בתוכה היתד• מ ח ו ל ק ת לשני ממנות מתנגדים זה לזה
ונלחמים זה בזה בחרף נ פ ש :המחנה האחד היה שומר אמונים ליהדות ו ל ת ו ר ת ה מורשת
אבות .והמחנה השני היה מן העוזבים גחלת א ב ו ת והולכים בדרכי הגויים עד הגבול
האחרון ,עד ע ב ו ד ת אלילים ממש.
למחנה זה של הנטמעיס היו שייכים עשירי העם )ציד ו ׳ -ז ׳ ואילך ,צ״ז ח /צ י ט
י״ג( ,שהיו חיים חיי ה ו ל ל ו ת ומתמכרים לתענוגים נםרזיס בחייהם :ה ג ב ר י ם היו
מתקשטים בתכשיטי גשים ומתגהגים בדרכי מ ו ת ר ו ת עד לאין שיעור )ציח ב׳ 1והיו
עובדים עבודה זדה ל כ ל פרטיה ולכל מיגי אליליה )ציט ז ׳ ־ ז ו ( ולא היה לבם נוטה
לשום עגין מן הדברים שביהדות )ציט י״ר(,
מבוא
כה
ע ל צדה של כת זו וברשותה היו הרבה מאנשי רוח .נואמים וסופרים ,שהיו מבעלי
אותה השיטה של הוללות וטמיעה ,והם היו סובבים בעם ועושים נפשות לרעיונותיהם
ולדרכיהם בלעגם לצד שכנגד ,לנאמני היהדות ,בפה ובכתב .הם היו לועגים לאותם
הצדיקים )שבם חגוך( ואומרים שלשוא הם מעגים את גפשם ל ב ל ת י ראות בטובה
בחייהם ,שהרי סופם של אלו ואלו ,של הצדיקים והרשעים ,אחד הוא )קיב ו ואילך(.
והם היו מצליחים הרבה והיה עולה בידם למשוך אל צדם אנשים שעשו את עצמם
לאשר לא היו מקודם – ,לחטאים .כמו שמעיד בעל ס חנוך בעצמו )צ״ם ב ( .ועוד
ידעתי כי החטאים י פ ת ו אנשים לעשות רע ל ח כ מ ה ל ב להוא גאגח במר נפשו:
י מ ! א לה מקום וכל עצה לא ת ח ס ר להם )צ״ד הי(.
והמלחמה בין שגי המחגות היתה לא לחיים אלא למות .הרשעים היו מתנהגים
בצוררי היהודים ממש :הם היו מחרימים א ת הצדיקים )ציה ד ( .היו הורגים בשכניהם
הצדיקים )צ״ט ס״ו( .שורפים אותם )ק׳ ז ( ,רודפים א ת בתי־הכגםיות )מ״ו ח ( .שלא
יהיה להם ליהודים הגאמגים מקום ל ה ת פ ל ל )ג״ג ו ( ,ואף לשלטוגות שהיו על צדם של
הרשעים )ס״ג ז ( היו מלשיגים עליהם )צ״ה ד(.
ובמערכת הצדיקים ,בראש מחנהו ,כנראה .היה עומד בעל ם חגוך ,שהיה מקגא
ל ח כ מ ה ,כ ל ו לחכמת התורה והיהדות )צ״ח ג ( ,שהיא ת ו ר ת עולם )צ״ט ב׳( ,והיה
גלחם גגד האנשים הנפסדים וגגד הדעות הנפסדות.
כל הימים היה מתכונן למלחמה סופית ,גדולה ומכריעה ,של שפך דמים בלי קץ
)צ״ט ו ( עד שישטפו נחלים מדמם של הרשעים ) ק א (.
בעיקר היה מ ת מ ר מ ר על המלחמה שהיו מנהלים אותם הרשעים ב ס פ ר ו ת :ממש
באותם האמצעים שבהם אפשר להפיץ את דברי התודה בעולם ,בדיו ובנייר ,היו מנהלים
הם את מלחמת השקד שלהם .מוטב היה להם לאמצעים אלו שלא יהיו ידועים כ ל ל
בעולם אם ל ת כ ל י ת זו הם משמשים .ולפיכך גדול הוא ענשו של אותו מלאך מן
המלאכים שקלקלו שירד אל הארץ ולימד את בני האדם ל כ ת ב בדיו של עםצים ו ב נ י י ת
שחטאו בהם רבים מן העולם ועד העולם ועד היום הזה )ם״ט ט ( .והוא -ב ע ל ם
ח ג ו ך -נ ל ח ם מ ל ח מ ת הקדש גגד אותם הםםריס הטמאים שהם מלמדים את ההפך מדבריהם
של שלומי אמוגי ישראל והם משפיעים הרבה .והוא מכיר בהשפעתם והוא צווח במר לבו:
אוי לכם כותבי שקר ודוברי רשע כי יכתבו שקריהם למען ישמעו אליהםאגשים ופועלי רע לשכגם )צ״ח ט״ו(.
ועתה ידעתי את ה ס ו ד ה ז ה כי החטאים ;שנו הרבה ויטו דברי יושר וידברודברי רשע וישקרו ויעשו מעשים גדולים ויכתבו ספרים על דבריהם )ק*ד י (.
וגראה שאותם הספדים היו גכתביס לועזית דוקא -ודאי יווגית .ואולי גם ארמית —
והוא היה כותב רק עברית .א ב ל מקוה היה ל ת ר ג מ ם תרגום מדויק:
אכן כאשר יכתבו ב א מ ו נ ה את כל־דבדי ב ל ש ו נ ו ת י ה ם ,ולא ישנו ולא יחסרומדברי כי אם יכתבו באמונה א ת כל אשר העידותי בראשונה עליהם ,אז ידעתי
ס ו ד א ח ר כי ספרים י נ ת נ ו לצדיקים ולחכמים להיות לשמחה וליושר ולחכמה ר ב ה
ולהם מ ת נ ו הספרים והם יאמינו בהם וישמחו עליהם ואז כל הצדיקים אשד למדו בהם
א ת כל דרכי היושר יבאו על שכרם )ק״ד י״א-י״ג(- .
בטוח היה בהשפעתם של דבריו :מקוד ,היה שאפילו הרשעים יכירום ויביגום )ק׳ ו (.
יש לשער שהיה רושם לו בכתב ומאסף חומד על מעשיהם של הרשעים ,ובאמרי
שחטאיהם נכתבים יום יום )צ״ח ח /ק י ד ז ( אל כרוניקה של עצמו הוא מתכוון שהיה
רושם לו פעם בפעם.
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
׳
,
,
חנוך א
כו
ומאותן הרשימות ומתוך הרוגז התמידי והתסיסה התמידית ש ב ל ב יצאו אחר כ ל
היצירות הבודדות שחרזן וםידרן לספר בן חמשה חלקים״ וכל חלק הקדים לו לדברי
חזון שבו פתיחה מעניני הזמן.
והספר גתלה באילן גדול .כמו שהחטא והקלקול שבעולם מוצאו מימי קדם .עוד
למן המלאכים שנשתלחו לארץ בראשית הימים והם במקום ל ת ק ן קלקלו .כך אף הצדק
שלשלת יוחסין קדומה לו :הוא הולך ונמשך מאת חנוך שהיה ראשון לצדיקים ואף
הכיר הצדק והרשע ועושיהם לסי מה שנילו לז והראו לו ברשימות שבשמים.
ו א ת הדברים שכתב בפקודת מלאכי מרום )ס״א ה׳( מ ס ר חנוך ל מ ת ו ש ל ח בנו )ע*ו י״ד׳
ע״ט א׳״ ם״ב א׳( .גם נח ק ב ל הימנו )ם״ח א׳(״ והוא .הנכד .הכניס ל ת ו ך הספר של זקני
אף מזכרונות ש ל עצמו על ענין המבול ) ס י ה -ס י ז ( .
ספר חנוך בן הוא לנבואה ואב לאגדה .רוחם של כ ת ב י הקדש מרחף על ה ס פ ר :
תופעות הטבע כלן ברוח המקרא נאמרו וכל המליצות הציוריות שבמקרא כמשמעותן
ניטלו משם :אוצרות הדוח והשלג והגשם והכפור והטל והברקים והרעמים .ו א ב ן ה פ נ ה -
יסוד הארץ ועמודי השמים ־ וקשתות וחצים ואשפות שבשמים – .כל אלו לציוריות
שבמקרא הם שייכים )השוה ישע׳ כ י ד י״ח ,חבקוק ג׳ ט׳ .תהל׳ ז׳ י״ג״ י״ז ח׳ ו ם ״ ו -
טיז .ל״ז ג /קמ״ג ו /איוב ה׳ י /ו׳ ד /ט׳ ו׳״ ל י ח ו׳״ ט׳ ט׳ ועוד(.
ולעומת העניניס על המלאכים -הגדולים והקטנים ־ השרים הםמוגים ע ל האומות
ועל תופעות הטבע ועוד – ,כל אלו דק רמזים קלים יש להם במקרא וכאן הם מורחבים
וםםורטיס בהרצאה של שיטה ,ואין כאן אלא מעבד אל האגדה שלדורות הבאים.
ז.
זמנו של הספר ומקומו.
זמנו של ס׳ חנוך נ ק ב ע מתוך הלך רוחו של ה ס ו פ ר :בחלק הרביעי הוא ג ו מ י
בתםיםת המרד של החשמונאים .לטלאים צמחו קרנים והוא מאמין שבהן ינגחו את
האויבים וינצחו .אבל בשעה ש כ ת ב א ת דבריו אלו עדיין לא היה נצחונם של הצדיקים
על הרשעים נצחון שלם :ב ח ל ק החמישי עדיין מרחיב הוא הדיבור על מה שעתיד לבוא
בקץ הימים .אם כן נגמר הספר לפני מותו של יהודה המקבי )בשנת רל״א לפני חרבן
הבית( .ואולי עוד קודם טיהורו של הבית ע ל ידי יהודה.
נראה״ שהסופר היה יושב וכותב לא בירושלים ,שהדי הוא מתגעגע בעיקר על
בנין בתי כנסיות .ואילו על בית המקדש אינו מדבר כמעט״ ואין בדבריו שום זכר
ל ק ר ב נ ו ת ולעבודת המקדש .ר ק ב ח ל ק האחרון .כשהוא מהדהד על גצחון גמור ועל
החזרת השלטון לידי יהודים נאמנים חושב הוא אף על החזרת ירושלים לידים גאמגות
ואתה אף בית מקדשה -מרכזה.
ח .השפעתו של ה ס פ ר על הספרות שלאחריו.
ם׳ חנוך השפיע הרבה על
מסתייעים בו כבבר־סמכא .השפעתו
צוואות השבטים .העלאת משה ,חזון
עקבות השפעתה של ספרות
״
מהלך המחשבה בישראל ובנוצרים ו ר א ש ו נ י ם היו
נראית כ ב ר בראשוני הספדים החיצונים :בם׳ היובלים׳
ברוך הסודי ,חזון עזרא.
ל ל ג( ו ב פ ר ט
י
חנוך נראית בספרות
ה
ע
ב
ר
ת
ה
מ
א
ו
ח
ו
ת
ב כ
(1וכבר הקדיש לכך Charlesבתרגומיו י*ננליים לסי חנוך פרקיס מלאים על הסתייעות ואיםםות מם'
חנוך חגסנאווו לרוב הן בספרים החי1וניס והן גם»רי מבוגרים.
(2השוה .למשל ,דבריו של ספר הקנה )קוריץ חקמ״ד ,יף ק״ז אי( מכתב .כנראה ,בהשפעת ס׳ חזהר )עי
לעיל
בפרק אי( :״וכן אמרו רז״ל
ספר היח
לו לחנוך,
תה הספר חוא הספר שהיה לאדם הראשץ לשבח
מבוא
כז
באותה הספרות המאוחדת המוקדשת לחניך ביחוד .>3והם המדרשים הקטנים .כגון ם׳
היכלות ושיעור קומה ומרכבה רבה וכיוצא בהם .ספרות מאוחרת זו כלה רוויה היא
וספוגה תיאורים ורעיונות משל ספר חנוך הקדום.
ט.
תרגומים חדשים מן הנוסח הכושי.
א( ב ע ב ר י ת :
(1ספר חנוך אחד מן הספרים הגנוזים גמצא מקרוב בארץ כוש ועתה געתק
מכושית ל ע ב ר י ת ונוסף עליו ב א ד י ו ס ף הוא ביאור מספיק וחוקר אל תולדות אגדות
ר ב ו ת בספרי דורות החרבן ובתלמוד ובמדרשים ובכתבי המקובלים וערכם לספרי הקדש
מאת י ו ס ף ה ל ו י .Baouresci ,1864
מהוצאה זו היה בידי דק הגליון הראשון )שהשאילגי בטובו ר׳ נ״ש ליבוביטש
מברוקלין( .בן שמוגה עמודים ,הכוללים שעד הספר ושמוגה פרקים ראשוגים )הטיכםט
באותיות מרובעות בגיקוד והפירוש באר יוסף ב כ ת ב רש״י(,
על תרגומו ועל הוצאתו זו -שנדפסו הימנה רק שנים או שלשה גליוגות —
מספר יוסף הלוי במאמרו*( ״ א ל ה ד ב ר י י ו ס ף ה ל ו י )בהקדמתו לספר חנוך
המתרגם מאתו משפת כושית ל ע ב ר י ת עם באוד נרחב(״ דברים אלו:
הספרים האלה )הוצאת ספר חנוך בכושית ותרגומו בגרמנית כ א ת א דילמאן[הגיעו לידי ימי מספר אחדי צאתם לאור ,ובהתבונני אליהם ]נ[קשרה נפשי בספר חנוך,
ולא שקטתי ולא נחתי עד אשר תרגמתי לעברית את הנוסח הכושי וגם עטרתיו בביאור
נ ר ח ב לתועלת בני עמנו הדורשים קדמוניותם .אולם תקותי להעלותו על המכבש ולהפיצו
בקהל ר ב עלתה בתהו .וגם בשנת ] 1863צ״ל [1864אשר חדשתי בה את הנםיון לגלותו
ב ק ר ב עם לא יכלתי להדפיס ממנו יותר מ ש ג י ם א ו ש ל ש ה ע ל י ם וגלחצתי לשום
קץ למגמתי ממחסר הכסף הנדרש להוצאות הדפום ,על כן נשאר כתב ידי טמון וכמוס
וכסוי אבק בתוך המגלות אשר בתחתית ארגזי עד היום .אולם מקרוב העירגי לבי עליו
על פי סבר .מעצבת לב ומדיבת נפש אשר יםודתה במצב רב עמנו ב ע ת החיה הזאת
הקרוב מאד למצב אבותינו ב ע ת אשר נ כ ת ב בה ספר חנוך ,ואחרי התבונני למדי חשבתי
כי ה ג ל ו ת ה ס פ ד ה ז ה ה י ו ם אולי לא יהיה בלי כל תועלת לרבים מאחינו היודעים
שפת עברית באשר הם יסודות נאמנים ל נ ח ל ת אבותם …כל התגחומים אשר גוכל ל ת ת
להם לא למותר יהיו .יבא גא כותב ספר חגוך גם הוא בתוך הבאים ויטיף נטפי נחומיו
ויחליפו כח - 1
,
כך כתב הלוי
בשנת
תרנ״ב
בעשותו הכנות
להוצאת תרגומו.
לגשת שוב
אבל
מאריה דעלמא …וכל הסודות 1ה[נעלמות נמסרו בידו של חנוך ע״י ת״ת )=תמארת( ואלף מפתחות נמסרו בידן
וקושר כתרים למאריה דעלפא וקב״ח לקח אותו …ובשעה שמתייחד הקב״ה עם חנוך מראה לו גנזי עלאת
מראה לו אילנא דחיי בתוכו וטרפי דאילנא וענפיו וכולם רואה״ )ועיש דף י״ט בי(.
(3על הספרות המאוחרת של
חנוך )למן ם׳ הישר לסדר בראשית ועד ביח׳ים של ילינק ג• קנ״ה ,ד״
קכ״ם ואילך ,ועוד( ע׳ ס׳ מרכבה שלמה ,כולל ברייתות
מהתנאים רבי עקיבא ורבי ישמעאל כה״ג ..יזא לאור
פעם ראשונה מעגם כ״י ישנים …ירושלים תרפיה ,והם־ H. Odeberg, 3 Enoch or the Hebrew Book of
Enoch (Cambridge, 1928).בפרט מענינים
כמבוא לספר זה של אודיב־רג
המקבילים שבין חנוך הכושי וחנוך הסלאבי )חםקו»ר ,שהוציאו
מכנהו בשם חנוך גי(.
(4המליץ לשנת תרנ״ב ,גליון קם״ט.
הפרקים המוקדשים לרעיונות
(Charles—Morfillובין חנוך המאוחר )אודיבירג
כח
חנוך א
הפעם לא עלה בידו אף להתחיל בהדפסת הספר מ ה פ ת שקפץ 1עיד בן עשרים והתמרה
בו )אףיעל־פי שידע על תרגומו של הלוי( והוציא פרי בסר שלו .והוא:
ספר חגוך תרגם משפת הכושים ל ש פ ת העברים והוסיף עליו מבוא העריי
ובאורים ]הכל בגדמגית[ אליעזר גולדשמידט .ברלין .1892
ב( באנגלית )חוץ מתרגומו של Laurenceשנזכר לעיל(:
1) Charles, The Book of Enoch translated from Dillmann'8 Ethiopic Text, emended and
revised in accordance with hitherto unoollated Ethiopic MSS. and with the
Gizeh and other Greek and Latin Fragments, Oxford, 1893.
)2
,
The Book of Enooh… translated from the Editor's ethiopic Text.., Oxford
1912.
)3
,
Book of Enooh (Apokr. and Pseudep. I I , 163-281).
4) Schodde, The Book of Enooh, Andover, 1882.
ג( בגרמנית:
Beer (Kautzgeh, Apokr. und Psaudep. 1900, II, 236-310).
•Dillmann, Daa Baoh Henoch, Leipzig, 1853
Flemming u. Radermacher, Das Buch Henoch, Leipzig, 1901.
ד( בצרפתית:
ICartin, Le Dvre d*Henoch, Paris, 1906.
1
י א׳ כהג״
ל
׳ ל
ל
התרגום הניתן כאן געשה מתוך ההוצאה הכושית
ויעקב גח םייטלוביץ :הראשון אחראי לעצם התרגום והמבוא וההערות .והשני -לבדיקה
מדוייקת מלה במלה מתוך הנוסח הכושי.
החלוקה לפרקים )מאה ושמונה( ולפסוקים נעשית לפי דילמן .שכוון מבלי ד ע ת
לחלוקה שקדמה לו באחד הכ״י )מן המאה הי״ח( .אם גם בשינויים בגודל הפרקים )אבל
בשאד כ״י החלוקה לפרקים ופסוקים מחולסת .כמו שהעיד Laurenceבסוף המבוא לתרגומי׳
וע׳ Charlesבמבואו לתרגומו משגת 1912״ עם׳ . ( X X I I
ש
צ
א ר
ם
ע
י ד
)2
ס$ר חנוך א
א
ב
נ
ד
ה
י
ז
ח
8
ב
חלק
?רף־ את־חבחיךים ן א ת ־ מ ד י ק י ם
דברי בךכת ןשנרך
# $ר להיו ביום המצוקה כ#$ר ל$סדו $ל־הךעים ן7ך?זעים:
ןי^א מ^זלו ויאמר לןנייך אי #צדיק # $ר עי$יו ל$קחו בנד יי
לךאמי לימל^כים ומלם #מע*1י
ו!חז מ^זה־קךש בש^לס
ח ל ל ומזדם איכותי את א^ר־ךאיתי ולא לדור הזה 5י אם-לנדור[
ךחוק # $ר ; ב ו א :על הבחירים ד5ךהי ואליהם * ץ ( * מ ^ ל י
נ!קדוש ןהןדול יצא ?*מקומו :ואלמי עולם לדיר $דן[ על־הר־
0ץי ןןרח עבדצבאותיו ובעז חילו יושיע מ ^ ל ם :ו#שדו ץלם
ןהעירים :חילו וםחד ןדול ורעד יאןשזמו עד־קצות ה $ך ן :ןך^שו
ללרים הךמים !־הגבעות לן^אות תש©לנה ן?מםו כדונג מ3$י ל ל ^ ה :
" * W f lל׳*דן בקיעים וצל ?$ור־ע ־ל$ךן >אכד ף ן י ו ז מש$ט
על־^ל * ולצדיקים <ילס יןגק(ה #לוס ן$ת־ד,בחירים ל#מר ןח^ד
לה:ה ^ליהם וליו } ל ס לאלהים ןהיסןיב ל ל ם ו מ ב כ י ם לליו ןאור
אלהים להם לץךח :ן$$א עם־רבבות קךש ל^שות מש^ט 5צל
ולה?ךית $ת־הף?זעים ולהוהיס ל<;ל^-ר על־?ל־#$ר ^עזי
נ
ל
םחוקזאים ולך^זעיס ו#$ר חך#יעו ל ^ י ו :
התבוננו אל־^ל־חמ^שים א #ר ב^מלם וחם ל א ל#פו $ת-
דךכיזהם ןהמארות # $ר ב^זמלם ול!ס י^לו ןילאו ן ל ם כמש$ט
ענין
א:
המלאכים
וחנוך
שקלקלו
בשמים
וםיודיו
)א־לו(,
א־־ה .סתיחה לחלק א׳ :משלו של חנוך על גורלם של הצדיקים והרשעים לעתיד.
8
י כ ל ־ ן ז צ ן י ם ב ח י ל ו ף עי״ן בצד״י)כיוצא בכך משלי כ׳ כ י ב
,
ה ר ע י ם .ביווני G
בע׳( 0* — .יש תוספת בסוף הפסוק :והצדיקים יןצלו – .ו!חז .היווני מ ס י • נ*סז )=ויאחז=
(fjv excovמחזה קדוש ושמים – .א ש ד ה ד א ו ג י .המעבד מגוף גםתד לגוף מדבר שכיח
ב ס פ ר זה )השוה י״ב א ׳ -ג ׳ ,ל״ז א י -ב ׳ ,ע׳ א ׳ -ג /ע י א ה /צ״ב א׳( – .א ש ר
י ב א .א נ י מדבר )1- .( Gיד ר ך א ר ץ[ .כך ביווגי )השוה מיכה א׳ ג׳( .ובכושי:
ידרך מ ש ם – .ע ל ה ר ס י נ י .מתמיה ,שהרי אין ענין הר סיני אצל יום הדין
הגדול ,ואולי עיקרו[}] :על־הר־סיני ,כלו׳ ירעיש העולם כבמעמד הר סיגי ,והיא השוואה
שכיחה לגבי משוררים ראשונים – .ו א ל ה י ע ו ל ם .תרתי משמע :אלהי הנצח ואלהי
התבל .־־ ו ה ע י ר י ם .ע ל מלאכי מ ד ד א ל ו -ש ק ל ק ל ו בחטאם עם בנות האדם ־ הורחב
הדיבור ב פ ר ק ו׳ ואילך )וע׳ חנוך הסלאבי ז ( – .ו נ ב ק ע ה …ב ק י ע י ם .כ ך ב י ו ו נ י - .
8
,
חנוך א
ב
נ ת
א י
בב -ה ט
ם
^ ? י י ״ י ! ^ ר ? 9ר א י א ־ ל $ח ןהתבוננו
^ ^ י ר
אל־המעשים הנאשים עליל מראשון ןעד-אסרון הי ל א ישןה כל־
מעשה האלהים ב ה ך א ת ו :ךאו את־סקדן ן^ת־החךף 5י $ל $
* ל ־ ל * ך ן מלם וגננים ו ט ל ומטר :נוחו ע ל י ה :
התבוננו וךאו את־העצים ?לס ן ס ם ?ךאים <ימו ליבשו ןישירו
את־עלילס זולתי א ף י ע ה עשר עץ # $ר ל־א לשירו כיי אם־יעמדי
!בעליהם[ הלשנים ע י ־ ^ א 0ךשים תחוניהס #ל ס ו ש ל ^ ה ס ר ^
ושבתם ןהתבוננרנס אל־&:י ה ק ל ץ בהיות ה $ #ש מ&על לד•
נלאךץ[ ממולה וא$ם י*כקשו 9כה ; צ ל מ ל ה ט הש$ש ןר^ךץ ן ם -
ל׳יא סדור מלהב־ד1ךב Wל מ י ? ל י ל ד י ר ע ל ־ ל ^ ד ן ועל"
ל כ ל ע מרב ל מ ש :
הותבוןנו• בהתנסות לעצים ירק עלים וכעשוו^ס §רי ןשימו
י
א
נ
[
:
ת
ה
ג
נ
י ם :
ד
a
ה
א
ם
ב
ל ב ב $ $ל־כל]-אלה[ וךעו <יי הוא החי לעולם עקזה אלה ן:לם!
ומעשיו ל<$ניו שןה £נ ה ]:צאו[ ו כ ל ־ מ ע ^ י ו מ ^ נ י ן ל ^ .ןלא יקזני
כי אם־כ#$ר צ;ה אלהים בן יע^ה * ל :וךאו איך ללמיט
ו מ ל ר ו ת נסר ל$עלו א ת ־ ^ ל ^ ם :ןא^ם ל א ןאמנתס ןלא עשי$ם
את־מ^ות ל$דון כ י אבד$שע$ס ובדברו גצל • וך?רים קשים
ב&יכם ל,פ>מא על־גךלו קשי־לב ל א להי £א ם ' ל כ ס :לכן ויג^ללי
את-למיכם ושנות חייכם י*$רו#ה ושנות ת י ך ת כ ם ' ת ר ב י נ ה בקללות
עולם ו ל א ללי ל כ ם חקור :כ:מים להם תתנו את-ישמכם לקללת
ש ל ם לכל־ל׳צדיקים ו?כם לקללו $ל־המקללים ן$ל ה ח ז א י ם :ח ד :
ןלבחירים :חי אוךה ושמחה ו ^ ל ו ס ו ה ס לירכיי * ח ו ל $ס ?!ךקזעים
תהי ק ל ל ה :ןאז תןתן להם לבחירים לכמה ו ס ם לחיו בלס ולא
יח^או־עוד ל א בזדון ולא בשג$ה כי־לם ל ^ ב /י ס ן ן ו י ם להיו :ולא
ישובו ל?שע ולא יאקןמו ןל־:ע/י ח!ילם ולא ;מותו' ב&^ה ןק$ף
עו
ג
י
ד
ה
י
ז
ח
מ
ז ו ל ת י א ר ב ע ה ע ש ר עץ) Geoponica 11* …מביאו (chariesמוזכרים י״ד אי
שהם ירוקים ת ד י ר ואינם משירים עליהם בחורף – .ח ר פ י ם .בכושי :כרמת .וז
שמלה זו משמשת במקומות אחרים )כגון י י ( לענין שנה .כאן ענינה ו>ךף <
כנראה מן הפסוק הבא הפותח בקיץ— .
,
,
פ ש ע ת ם £xeoxrxe .־־ ו ל א
י-ם
ובכושי :ולא ?שפטו .כלו׳ ב ע ד אשמתם .וידוע שהפעל אשם ב ע ב ר י ת סובל ב׳ המשמעיי
ב מ ג פ ה ו ק צ ף .ביווני :ב מ ג פ ת ק צ ף - .
י א ש מ ו .לא יחטאו .כ ך ביווני >*MQTCOCIV—G
B
חנוך א
ו
3
נ
ד
ה
ו
ז
ו־יא.
לא
ו א-ז
ו ^ 6ר :מילם י$לאו ן$ךכו למילוט ב#לום ו^נות שמל$ם הרכיבה
1יאקזר עולם י^ןזלום צ ל :מי חיילם:
:1הי כי־רבו בני־ד^ךס כ:מים לסם וכנות :פות וןאות ילדו
לל!ם :ולךאו אוותן למלאכים בני־ס^מלם !1חמדו אותן :1רכר אי#
אל־רעהו לכה ?ב^ןךה־לנו ?שים מבנות ח$ךם ןנוליךה-לנו }נים:
!*א^ר אלילם $#ךן1י ןהוא ן$י$ם :ראיזי ? ך ^ א נ ו לעשות $ת־
סךכר לוזה ולליתי אני לכדי נושא לעון ס ן ד ו ל !1 :עןהו }לם
!*אמרו ל £כ ע נ ^ כ ע ?לני ולר^קשךנו בחךס בלנו כינותינו לבלתי
מור מךלוע^ה סזאת וכד׳ נעקןה את־למע^ה ה ן ה $ :ז ?שבעו ?לם
יחד 1לתקשרו כינילוםבחךס! :לליו ?לם מאתלם מל^־ד !1ךדובימי
יךד על־ראש סר־חךמון ולקךאו ל ל ר לךמון כי בו נשבעו
ןללרימו לינילם :ואלה שמות ןשיאילס שמחך ןהוא הןדול כלם
אךככח ךמאל בו־ככיאל וןמיאל ך$יאל ה ! א ל 1כיאל בךנןיאל
קלקול המלאכים -קלקולם של בני האדם — המלאכים בשמים ממליגים לבבי האדם — גזר דין
pnaעל המלאכים ש ק ל ק ל ו -מ ל ב ו ת המשיח.
,
,
פרק זה הוא מדרש אגדה שיסודו בבראשית ו א -ד /ואף שם הוא פותח בלשון
ויהי כי – …אגדה זו רווחת בספרות המדרשים והקבלה בקשר עם דורו של גח )השוה
א׳( .דור המבול – .ש מ ח ז י .בצורה זו הוא מצוי בספרות העברית .ואף )בחילוף
חי״ת בעי״ן( בצורת עזא או עוזא )אס כן שמחזי = שמעזי( .ובכושית צורתו סמתז או
ספדז )יוסף הלוי מסרו :שמיעזא( .בזהר )ברא׳ ל״ז א׳( געשו הימגו שגי מלאכים:
םמיא עזא ו ע ז א ל – .א ת ה ד ב ר ה ז ה .כך ביווגי .ובכושי גם כאן :את העצה הזאת-.
כתוב זה נמסר כאן לפי הנוסח היווני ") 0בכושי הנוסח :וירדו אל 8ךךים והוא ראש
הד חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו ויתקשרו בחרם ביניהם( .וללשון וירדו
בימי ירד השוה ס׳ היובלים ד ט״ו :ירד כי בימיו ירדו מלאכי ה׳ על הארץ )אבל
שם -וע׳ ג״כ שם ה א ואילך -ניתן טעם אחר לירידת המלאכים על הארץ( .והשוה לקמן
ק״ו י״ג – .ברשימת המלאכים יש כאן רקי״טשמות ,ואחד חסר )אחר ט ד א ל ( – .א ר כ ב ה .״ & -
.'AXOLQ-KOVCPהלוי מעתיק )מבלי להודיע טעמו( באותיות עבריות :עטרקיף. A Q a # d x – G .
) 1 5 3.Legendsvפ ו ת ר ה ו :ארעא תקיף .ואין להכריע – .ד מ א ל .״G-^11AQax״
(
)=ארקיאל( .ולקמן )ח׳ ג׳( בנוסח זה כשמדובר עליו גאמד :השלישי לימד אותות הארץ.
אם כן אדקיאל=הממוגה על ארקא )=אדץ .בארמית( .וכן העתיקו הלוי :אךציאל- .
Qa11a1f — Gוהעתיקו הלוי:
*0
פי צ׳ארלם :תהמיאל )=ממוגה על תהום(.
0ך9יאל – .ד מ י א ל .אולי :דעמיאל )־ממונה על הרעם( – .ד ג י א ל .לפי גיגצברג )שם(
הוא משובש מן ליליאל )=ממונה על לילה( .שנזכר בספרי חנוך המאוחרים )ע /למשל.
ם׳ חגוך לר׳ ישמעאל כ״ג הוצאת אודיבירג ג׳ י״ט* או בם׳ מרכבה שלמה ייא
ב ( – .ז כ י א ל .הלוי גורם צחיאל )בכושי :אזקאל( .ולפי צ׳ארלם עיקרו :ש^יאל.
ג ת כ ו ו ג ו ש ג א מ ר בו )ח׳ ג׳( על מלאך זה :השמיגי לימד לראות
.
שגיהם לגוסת G
בשחקים ) .(deoEaxoniavוגינצברג )שם( משער שעיקרו זיקיאל )שבחגוך המאוחר ,שם(=
י /
,
,
,
G
8
,
8
s
חנוך א
עזאל אךמרס באריאל ע ^ י א ל !קיאל םה?מ?אל סהךאל קזךאל
יו־מיאל אךז:ל :אלה ל,ם שריהם לעשרותיהם:
ו?ר,חו להם הס וכל-האלרים עוןןלס ;שים ףבלרו ל ה ם אי#
$ל לז ?? W ? lן !:למדון קק$1יס ף ^ י ם
* ל א ל **לי
!יורון לכרת שךשים וממחים :ןקן זמרו מנלךןה ;בורים ןדולים
שלקזת אל&י א$ה ןבהם :א #ר אכלו את ? ל * ; : -ב ד ־ ד ^ ך ם ן כ ן מ י
ל א :כלו־עוד ב^י־לאךם ל כ ל כ ל ם :ו!?$בו הנבורים ^גךם ויאכלו א ^
ב3י האךם :נ י ס * ל 3ט כעיף מ ס י ה י * ? ח וכחד ,ןלאצל אי#
?שר רעהו ולשתות את־ךמו :אז ל א ל י מ ה ה^ךץ $ת־כ2י־ל׳דו$
ו ת
ב
נ
ד
ה
ו
ח
ב
ג
וה-ח ג
ת
י
1
י
א
ם:
י ם
ועזזאל ל מ ד את־ב3י ?אךם לעשות ל ל ב ו ת ומאכלות ו « $
ו^ךיונות ויודיעם את־&ל^בות ה$ך$ה ומלאכת מחש?ו^ן מעמידם
ועךייס ומעשה לפוך ולנפות את-ןבות לעיכלם וכל־זמא?;ים ביקרות
וכל״צבעי רקמ$לם :ותלי ר ^ ע ה ר ? ה ויעשו ז$ה !למע!־ ! ^ ל ת ו
?כל־דךכיזהם£# :ל1י ל ^ י כ ? #י ס וכלת קזך^ים אך$לם ל $י
כ ד ר כ
מ
א
פ י
ם
י• ־ י י • ^
ממינה על הזיקים .־ ע ז א ל .בכושי :אזאל )באליף(׳
לימד זה ) ,$ap|Aaposובנוסח * ('Apeapcog Gלהתיר כשפים ,ועל סמך
^
הלוי$ :ךם״יאש -.ב ם ד י א ל .כך מנקד הלוי :בטךיאל )בטי״ת שואיח( .גינצברג
V
שהוא משובש מן מטריאל )=מפונה על מטר( ,שבחנוך המאוחר )שם( – .ע ג נ י א ל•
כדרכו :אןנאל )באל״ף( – .ם מ פ ם פ א ל .אולי משובש מן #משיאל )=ממונד ,על השם ^
שבגוסח " Gלקמן )ח׳ גי( נאמר עליו :שלימד אותות השמש .והלוי מסרו :ש?ןיאל•
ם ת ד א ל .הלוי :םרתאל=שרו$יאל – .ט ד א ל .הלוי :סוךיאל – .י ו מ י א ל .ממונה
היום .ובחנוך המאוחר )ש^ ??9יאל ש מ ו – .א ד ז י ל .אין עיקרו ךךאל ,משום שמני ^
* hהם
^
י
י
״ ) Gח׳ ג׳( נראה שעיקרו סי׳ריאל ^
ש ר י ה ם ל ע ש ר ו ת י ה ם .כך לסי * .(dpxui afawv) Gובכושי צורת הפסוק :אליי
נשיאי מאתים המלאכים והאחרים כלס עמהם- .
זד
*
•
G
מ ה ו
J
ג י
ם
ב כ י
א י ת י ת
= ל י מ
8
ה
י כ
ו י ד ב ק ו ב ה ן : G .ויטמאו בהן – .ל כ ר ת
:G
.
0 pו נ כ ו ן .בכושית םובל
:
בנוסח Gו ת ל ד ג ה להם שלשה מיגים ) ף ך
בראשונה גבורים ) (yiyavregגדולים והגבורים הולידו נפילים ולנפילים גיליי
ך׳:
,
1,ן
),('EXioub
נפילים ואנשי השם .וכבד השתמש בזה הדרוש בעל ם׳ היובלים )ז כ׳( .־־
ש
שרשים
a
s
מ ם ר ה י
ם
ו צ מ ח י ם .לשם
T
<
i
v
8
ו י ג ד
ל פ י
ג ך ל ם
כ
ל
ז ה
ה
ן
א
ד
ר
ש
ע
ל
פ י
ה כ ת ן ב
ב ב ר א
ף
כישומים
'
^
עליי
גביי
(
ג
,
ו ע ז ז אל .אולי הוא קרוב לעזאזל שבויקרא ט״ז ח׳ )ובפש׳ הוא נכתב שם לחיי*
עזזאיל( .שם זה מצוי אף בקיצור :עזאל )והשוה ביהמ״ד של ילינק ד׳ קכ׳יז :עזאל
חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיגי צבעוגין ש
נשים …והוא עזאזל שבתודה( ,שני עגינים שמביאים הפסד לעולם לימדם ע ז ל
י
ש)1exaXka(, G
כלי זין ועשיית תכשיטין של מותרות – .מ ח צ ב ו ת ה א ד מ ה .
ז א
5
ע ש י י
י
8
מ
ח ז
חנוך
א
ח ד-י ב
3
כ$#ים כךקיאל לזות בכוכבים יככיאל מערכת הכואבים ותמיאל
ךאות ב ב י ב י ם ןסהךיאל 1י1קו&ת ללרס :וללי כ#$ר ןןעו בני האךס
ד
!ין^קר ןףןעל שןע$ם סשמל$ה:
ןאז השקיפו מיכאל ואוריאל ירכאל וגבריאל משמלם ויראי
&
את־סךם ל ר ב א?זר נש6ך ?ל־לארץ וכל־לחמס סנע^ה על
n Wע ך ך ת יושכיל צועקים וקול
2
ל א ך ן :ולדברי ! אל־1
צעקתם עד־#ער סשמלם :וע$ה אליכם קדו#י השמלם נ?שות
נ
ל א ^ י ם מ ס ב נ ו ת לאמר הןישו מק$:טנו ל39י עליון :ויאמרו אל־
ד
נרבון ?עולמים[ אדון לאדונים אללי לאלהים מלך למלכים כ5א
כבידף־ ככל־לרות לעולמים ןשמך קדוש ומללל ומבךך בכל־
לעולם :א$ה עשי $כל ולך כח על־צל ולצל ןלוי וכתוח לעי$יך
ה
ןכ!ל תראה ואין־ך^ר :צל ללכתר &$ך :אתה ראית את א#ר־
ו
עשה עזןאל א#ר ל&ד את־כל־לל?ןס ? ל ־ ל א ד ן ולנל מ?תרי עולם
א#ר נעשו בשמלס !ואשר לרעת[ שאפו בני־אךם :ןשמלזי אקזר־
*
לו $תת את־לצח למשל כלכךיו אשר עמו :מלטי לחךו אל־בנות
ח
ל׳*ד ?ל־ל^ךן ולשכבו עמהן עם־סןשים ויטמאו גלגלי ללן כל־
סלטאים :ולןשים :לדו את־סןבורים 1י*$ל יל״ל׳^ךן ךס ןיחמס:
ט
ועתה ל$ה נ^שות המתים קראות ןשלחות החנונילן עד־שערי
לשמלם ןא^חומילן עלו ולא תוכלנה לצאת מ3$י מע#י הלמס
א^ר נע*«י על־לאדן :ן־א^ה ידע ?ל־ךכר בקןךם לל :ואתה
ךאי £את־לדכרים לסם ות^אם ולא אמךו^ לנו ך?ר לעשות להם
ה
ה
ם
א
5
ה
י א
על־אלה:
י
ב
אז אמר לוליין ל1ייל ולקדוש דכר ול#לח את אוריאל אל-
כךל$ך ו*א$ר אליו ] :ל ו אל־צמ ואמך!^ אליו בשמי ססתיךה
בכושי :אמזרם – .ח ז ו ת ה כ ו כ ב י ם – X G • ) darpooxojtiav .מ ע ר כ ת הכוכביםdarpoXoyiav.
)" – .(Gו ס ה ר י א ל .כך * .) : Gג(ף .26£1ובכושי נ ש ת ב ש :עשרדאל )ולעיל ו׳ ד :אדזיל( -
,
]ר ב ו ן ה ע ו ל מ י ם [ .בכושי :אדון המלכים .ואין לזה כאן מקום .משום שהתאר הוא
ע מ ה ן ע ם -ה נ ש י ם .כך הוא בכושי .והוא
מלך המלכים .הבא לקמן – .ו י ש כ ב ו
בסגנון של לשון ח כ מ י ם ) Gנ מ ש ך הלשון עס־הנשים אל־הפעל שלאחריו :ויטמאו עם־הנשים(-.
r
אםוץל:ר ,וקרוב לזה * : G
ובכושי
א ו ר י א ל . G " .כך צ״ל )השוה ט׳ א׳(,
] – .'Iotoa^Xל ך א ל ג ח[ .על פי " G" – .Gיותר מ ל א :תלמד את הצדיק א ת אשר
עליו לעשות ]את[ בן למך ושמד את נפשו בחיים ונמלט בעולם וממגו לן5ע ןטע אשר
חנוך א
י ג-יח
א
ז
רא#ך ו;לי £לו את־ל?ךן ל ? 3י ?ל״לאדן ת<ילד ו^בול יצא
ע ל ־ ^ ל ־ ל ^ ואלוהי את כל־אקזר ע ל י ? :ןע$ה תל^ךהו לל$ל<*
ן;שאר 1ךעו לכל־לרות לעולם :ןעוד אמר יי אל-ך$אל אסר את־
עז!אל :ךיו ורגליו ןלקזלכתו א ל ־ ל ח ^ ך ןעשי$ $ו*ח אל־ם^ך^י
א#ר בדוךאל ןהשלכתו $ £ה :ן&? $$ליו קלעים קשים ןלדים
וככיתו כ ח #ך ולשב #ס עד־עולם וכ?1י $איז״^יי לכל־־יןאה-אור:
וביום לדין לןדול #זלך אל־תוך לאעז :ור©או* את־ליאךן א£י
לשליתו למלאכים ^ ו י * ר א ל*דן כי־יךמא ל א ח ו
ל<ילדו <;ל־ב;י לאךם מ;$י ?ל־לךזיס אקזר ולו לעיריס ^ :ן ן ל ת
?ל־לארץ בלמד־מעשי ען!אל וכתב $עליו את־כל-החקזא :ןאל"
ןבריאל אפי לל צא לקראת סממ!רים ןסמתעכים ונלרי ל׳ז$
ולכללי ב;י ס $ה וב;י לעירים התוך ל א נ ז י ם ןהוצא^ם ן #ל ל $
איש ברעהו למען נשהידו איש את־רעהו כהללנך׳ כי א ך ן לה
לא־ללי ל ל ס :ולכל־א^ר י#אלו ממך אבו־תילס לתקןן־נס כי ל ר ל
ל$שכו לעולם וכי כל־אי #מ?ס לליה למש האות #ה אל־ת^?^
רא$ר ל :אל־מיכאל ל ך ןאכךת את־שמןןך ןר^יו ^ ר ע ^
^התחברו אל-ןשים ול&^או א$ן בק!מא$ן :וכא#ר יך^הו ?ל"
ב;ילם וכא#ד ללאי כ ל ^ מ ד אהוכילס תא?רם לשבעים דור ההלי*
ל;בעות ל א ך ן עד-יום די$ס וכלו$ם עד־כלות למש^ט א ?
לעולהי עולמים :כ:הים לסם יו?או אל־מלולניות ?אש אל-לצער
ולהאכר וליו כלואים בו לעולם :נא#ר י?ער ןל^מד מ?ם יאםי
אתם לסד עד־סוף ?ל־סלרות! ו ל י ד י ו את ?ל־רוחות להאוי
^עך!ת את״
ןאת־בגי לעירים לען א#ר ן^טו ל$ס ל ב
פ י
? ז א
ת
ה
ם
ןים
ם
ע:
א
ב
ז ר
ינ
יי
סו
ט ז
1
5י
יז
י״
כל־החמס מעל ^י־ל^דן ו ^ ל ־ ה ^ ה ך ע לסוף ןהו&יע }&ע ל¥ר?1יי
ןסי#ר ול:ה מ?ך«ה ל^ךקה ןסיקזר ל כ ל כ ת עולם ן;<*ןעו בקן^לה:
ן^ז־למלטי כל־סצדיקים ןליו עד־א^ר יולידו אלף ?;ים ן^ל־לםי
?שרילם ר&יכ$ס לכלו ב ^ ל ו ם :וכימים לסם ת ע כ ד ?ל־לאךן
יעמד כל דורות העולם – .לעזזאל נ ת ב צ ר
1,
1,
ב ד ן ד א
ה ן א
ה
מ
ד
ב
ר
ש
ב
י
ת
מקום פורענות בפני
) ,
ו ן ד ן ד י
ע
פ
ש
נ
ה
י ו מ א
ד
א
עצמו-.המרבי
ן ״ י לויקרא
ן ז /
ו כ
'
ת
כ י א -כ י ב ( ,י ״ ב מילין מירושלים – .ס ל ע י ם .הם הסלעים הקשים והחדים שבבית חדורי
היום הזה – .נ ט ע ה צ ד ק ה .ישראל שהם זרע שנזרע מ א ת ה׳ )סיב ח ( – .ו ש י ב ו
המתרגם הראשון טעה וקרא :ןשבתס ותרגם = tot adnata avtc&vשבתותיהם .ולא ריי
,
חנוך א
יט
כ
נא
יא
ב
יב
ב
נ
ד
ד
ו
יג
ג
ג
לה
י יט-יג ג
בצ רקה ןנ&עה ?לד .עצים ו$לאה ב ל כ ה :וכל־עצי חלמלה לנקזעו
עליל ןכניס ןהן^ים # $ר ל^עו עליה יעשו ילן לרב ן?ל־זרע א#ר
יזרע עליה מ ך ה אחת א ל ף תעקזה ומדת זיתים אחת עשךה כת
$כיל• ןא$ה תםלר את־לאךץ מכל־להץ ומכל־חמס ומכל־
זחה^א ומ?ל ך#ע ןכל־ה^מאה לנעשה על־לאךץ תשמיד מעל $ני־
?אל^ה :וכל-בני האךם לליו צדיקים וכל־העמים למליבו ויכךבו
איילי• ולארץ תטהר ם?ל־ר#ע וםכל־חטא ימ?ל־קצף והכל־^ער
ןליא אשלח עוד עלי? לדור דור ולעולם:
וכ:מיס ללס א$תח אוגרות לברכה א#ר ב^זמלס לשלחם
אל־לאךן על־מעשה בני־לאךס ועהלס :ף #ר ו^לום לליו נללו
כל־למי־לעולם ו?ל־לרות העולם:
ל?3י ללכריס לאלה $עלם חנוך ןאיש מבני לאךם לא־ץדע
אי&ה 3עלם ואיו והה-ל;ה־לו :וכל־מעשיו ליו עס־לעירים ן/ימיו
?יו עם־לקדו#ים :ואני לנון כרכתי את־ל :הןדול הלך העולמים
ןח$ה לעירים קךאו אלי חנוך לסו&ר ויאמרו אלי :לנוך אתה סו&ר
ל¥לק לכה והודעת לעירי חשמלם א#ר עןבו #מי מעלה את־
למקום הקדוש לעולם ולטמאו בנשים ולעשו ?מעשה בני־לאךס
ולקחו ללם נשים השלת הקזליתו ל ך 5עלילאךן :ולא ללי קילס
#לום וקןלילת ל ק • ותחת שמלם בבניהם בלצח אהוכילס יךאו
י ועל־לכלד בנילם לקוננו וללפללו לנצח ןךלמיס ןשלום לא-להיו
ללס:
מלי לנול ו*א$ר אל־עזןאל לא־להי לך שלום דין ק#ה
ל$א לאכרך :ןלא תלי־לך לנץה ו^אלת ]ללמים[ על־לחמס
אשר הוליל ועל־כל־םע^י לרשע וה$שע ןהחקןא אשרי לראיון
ל א נ ד י ם :ואלו ואדכר אל־?לם .ילד וליךאו ו<5לד ורעד אלזום:
ז
ה
ןא
מוכיחים ע ל
שנעודיהם
יב~טז.
8
£יבתם – .ע ש ר ה ב ת .כך להדיא - .pdtovg 5exa : G
חנוך מתפלל בעד עזזאל וחבריו ושליחותו אליהם להודיעם על סופם.
ה א ל ה .שגאמרו קודם לכן .וכווגתו לגזרה על העידין
הדברים
לפגי
)שבפרק י ( – .ג ע ל ם .לשון זה )השוה לקמן ע״א א׳ וה ( הוא כעין הפעל ל ק ח ש ב ב ר א ה׳
כ י י – .ד• ע י ר י ם ק ר א ו .המלאכים הממוגים בשמים להוציא גזר־הדין לפועל שלחו א ת
חנוך להודיע הענין לחבריהם שקלקלו- .
,
ושאלת
,
] ר ח מ י ם [ .בכושי
ויווני:
ושאלה )15ז>ןדו (§£(0סתם.
,
והוספתימסברא- .
חנוך א
לו
י
ה
יג ד -י ד ט
ולבקשו ממני לכתב כ ק #ה כעלם כי־למצאו כלילה ולהעלות א ת
כקשר^ס ל$ני אלני השמלם :כי מעתה לא־יוכלו הם לדכי ע ^
ולא לשאת את־עיניהס למרום מלך©ת עונותיהם א#ר עלילם
נ ד ו נ ו } :אכתב את־זכרון כ ק £ £ס ןאת־התכלה לנ^שותילם
ומעשילם לכל־אחד על־לכר בקשותיהם לכליחה ו^אךך ]א$לםז:
! א ל י ) * * $ל מימי־לן באדן־לן א#ר מלמין למערב זחךמי־ז
ןאקךא את־זכרון בקשתם עד־אשר נלךמתי :ןהנה }[לום ^א
אלי ומלאות ^ ל ו עלי ;אלא מלאות קצף ולצא קול מצוח עלי
ל ל כ ד אל־בני מרום וללןהיךם :ןכא^ר לקיצותי ?אתי אלילם
ןהם ליו יושבים <ילם ?אככיס נחד אכלים באבלים א#ר כין
ל^נון ושניר ו^ילם ל פ ו :ןאם^י ללי את־־כל־למלאות אקזר
לאיתי כשנה ואחל ל ד כ ר דברי צדק וללןליר את־עירי ל^הלס:
ככר דברי לצלק ןזהאןהךה לעירי העולם כמצות ל ק ד י #
הןדול במראה ההוא :לאיתי בשנתי א#ר אויר ע$ה כלשון
כשר וברוחי א #ר נתן לןדול $ד׳ לאישים ל ד כ ר ולהכין ב ל ב :
כ א #ר כלא ויתן לאלם כ ל ללביז ד?נלי לכמה כן כלא גם־אולי
ולסן־לי להןהיר את־לעירים בני-ה^מים * א ד כתבתי את־בקשת^ם
כל־למי עולם
ובמלאי לאילי ככה כי בקשתכם ליא־תנת?
ןכי דין נחרץ עליכם נכקשתכם[ לא־תנתן לכס :ומעתה לא־
תעלו למרום עד-עולם י מ ד ן יצאה חג!ךה לאכלכס לכל־למי
עולם :ול?כי־כן תלאו בלכסד בניכם לאהובים ולא ללי לכס כ ל •
ל^ר ^ ל ם $י־ל$לו ל^יכס כ ל ל ב :וכק#לכס כעלם לא־תןתן
ואף ל א כעל^ס ןם כי־תבכו ולתלשו ו נ ל ד ב ת א ־כל־ללכרים1
לנמצאים כמכר א?זר ?לבתי* ולמלאה ללאה אלי מד ,לנת
במךאה עבים קךאוני ועך^ל בקשלי ימללך ל ב י ב י ם ולמארות
הריצוני ולבהילוני ולרוחות במךאה לעיפוני ולעלמי ולשאוני אל־
השמלב :ןאבא עד־א^ר קרבתי אל־חומה בנו;ה אבני בללה
ב
ל
ה
ט
ם
יד
ב
נ
ד
ה
ו
ז
ת
ח
ט
ז
ם
ע ל מ י מ י ־ ד ן .אחד מסניפי הירדן .יוססום קורא לו הירדן הקטן )קדמ׳ ה׳ ג׳ א׳ .ח׳ ה׳
ד ( – .ב א ב ל י ם .או באבילין )^ X'ApEiXVjvעיר באנטילבנון .ולשון נופל על לשון ה י א
אבלים באבלים .ובכושי נ ש ת ב ש :אבי5ס;אל – .ו ש נ י ר .כינוי לחרמון )דב׳ ג ט /שח״ש
ד׳ ח ( .בכושי :סנסר- .
:
,
,
,
•ד י -ז
כ ל ־ ד ב ר .של
נחת
דוח-]-.
-
. [ -כך בנוסח *- .G
חנוך א
יד י -ט ו ד
ומוסרה לשנות אש וללל ]למלאה[ ל מ ק י מ י :ןאב!א אל־תוך
לשנות האש ואקרב אל־כלת ןדול והוא כנוי אבני בדלח וקירות
יא לבלת ליו כעין מלצכת אבני בללח ורצפתו חלתה ב ל ל ח :כ$תו
?ללה כעין שביל הביככיס ןהמארות וכיניזהם היו כרוכי־אש
יב ושמי?ם מלם :ןאש ל ה ט ת לקי^ה את־הקירות וכתחי?ם היו
ל?טיס א ש :ואצא אל־לכלת ד,הוא ויהי חם כאש וקר כקרח
י
יד כל־תענוג חלים לא-לה בתוכו &חד 3מי ורעד אחזני :ןעד־אני
מתחלחל ורועד ואפל על־כני ואלא מ ל א ה :ולנה כלת #ני ןדול
טז מזה וכל־ד^תחיס ליו $תוחים ל?ני ןהיא כנוי ל ל כ ת ־ א ש :ונעלה
?:ה בכל-רב הלר וכבוד ןגךל עד לאיךלכלת לתאר לכס את
?לרו ןאת־וללי * ולצ^תו ללתה אש וממעל לו בךקיס ומרוצת
יז
לכוכבים וכ^תו נם־היא אש ל ל $ת :ואכיט ואלא שם כ©א ךם
י
יט מלאהו כ ב ל ל ח וקזכיבו כ #מ ש ירם ושם ומלאה[ כרובים :ומתחת
ל?: 55או נלרות־אש ל ה $ת עד לאיךלצלת ל ה ב י ט :ולכבוד
כ
כא הגדול לשב עליו ומעילו לןחיר מ$מש וללכין מכל־שלנ :כל־
מלאך לא־לצל לכא ןלא :כ ל לךאות את־פני לכבוד וההךר
כב ו^ל־^שר לא־לצל ל ל א ת ו :האש חללקות חלתה מככיב לו ואש
!דולה ?מלה לכ$יו ואיש מ$כיב לא־לכל לקרב אליו לכי לכבות
כג 7ןםיי ל?ניו ולא ללה לי לכץ בכל־יועץ :וקדושי הקדושים
כד לקרוכים אליו לא־ללללקו בלילה ןלא הלכו מ$ניו :ועד־אז
לליתי צםל על־^ני לעד ולקלאני ל :בכיו ויאמר אלי קרב הנה
כיי לניר ואל־קיל ק ד #י :נןאחד הקדומים ננש אלי ולעולמי[ ולעמידני
ולקליכגי אל־לכתח ואני הוללתי כני ל מ ט ה :
<1ען ויאמר אלי ואני שמעתי את־קולו אל־תילא חנוך איש
טו
ב
צדיק ןם^ר צלק קרב הןה ו&#ע קולי :לך ןלגלת אל־עירי
לשמלס אשר שלחוף לכקש כעלם עליכם לכקש בעד אנשים ןלא
אנשים כעלכם :למה ^זבלם את־לעזמלם לעליונים והקדושים
מעולם ותשכבו עם-ן#ים ותטמאו עם־־בנות לאדם ןתקחו לכס
נשים ותעשו כב 3ל א ך ן ותולידו }נים גבירים :ואתס קדושי-
רוח חללים ליי ןצח ותטמאו ב^שיס ותולידו בלם־ה^שר ובלב
ג
ט ו
ח
א
י
)מ ר א ה[ ,כך בנוסח * ,0ובכושי קול- .
לז
חנוך א
לח
אלם ל מ ך ^ פ ומןנ^י 9ק|ד ןךם ?מע^י אלה המסים ןחאבדים:
על־כן נתתי ללם ןשיס לעכר אולן ולהוליד כנים על־ץךן ל ג ל "
לנתק ע ל ע ט ע ל ־ ל א ד ן :ןאתס מקלס הלי$ס ?ני־רוססלים סלי נצח
דמני אל-בעת לכל־לרות לעולם :ועל־כן ל א לעלתי לכס ן#ים כי
כבני־ריס כ^מלס מ^^ןם כש$לס :ןע$ה הןבוליס א#ר נולדי
ה
ו
?
ח
ת
ת
ח
ע
או
ת
י ד י ל?ר על״ל^רז ועל״ל^דן ללי ה ש ^ ס :
מ י י ל ימזי*
י לעיי* ל¥אי מגויותילם כי נמאסים[ נולדו וכעילין קלי#יז
ל ל ל ל ם ןקזךקזם לדאבון ורוחות ךעות לקראו :ורוחות ס^מלס
ר ו ח
ט
ת
כ קזמלס מקזכנם גר׳י ו י י לאדן א #י ל י י על־לאדן מ?*?$
£ל~ל$ךן יחי :לרוחות סנבוךיס נמענים[ $דכאיס מ נ ח י ת י ם
מלנןליס י ^ ד ג י ים?&י ל י *ל״ל^דן ןעושיס ע$ל סם
ל יאכלו אצל 1כי אס־לך$בו[ ולבמאי ולכיאו כ ^ ל ו ן :ןלרוחויג
לסן תלנ^אנה על־כני לאלם ןעל־סן#יס כי־על־כן מלס ל¥אי*
מימי סללנ ןסללס ומות־סןבורים כשהרוחות בצא^ן מ ^ ש ו ת
ב£לן השחתתה כלי $ ^ £ט כן ת ^ ס ת ן ה עד-יום האלרית סלין
סןדול א#ר-בו לכלה ?עולם סןדול עס־לעיריס ןהך^עיס ץלם
לכלו :ןע$ה לעיריס א #ר שלחוך ל כ ק #כעלם א?זר היו ל$ני~
כן כ^מלם 1ו*אמר להם[ :אר*ס חלילם כ^מלם א^ל הךזיס 1ילם
לא־ננלו עוד אליכם לגרק[ אלדיס הודעתי לכס ןאלה כק#י־־
לבכם הודעתם לנשים ובךךס אלה נשים 1אנ#יס נעשו ךעות על"
ד ^ ך ן :ן&$ך $אלילם אין #לוס ל כ ס :
ולשאוני !ולכיאוני[ אל־^קוס א ל ד א#ר לנמצאים #ם לם
כאש ל ל ^ ת ו ב ח ^ ם ןהוכיעו כאןשיס .נולכיאוני[ אל־מקוס סו$ה
ןאל-לר א#ר קצה רא#ו מניע ס^<ןלמה :ןאךא $קום למארות
ן?ךעס ובקצה לעמק א#ר ? ם ? $ת ־ א * ןלציס ןאש^לס ןללב־
אש וסבךקיס <ילס :ולקחוני אל־סמלם ססלים ןאל־אש ס&ןגךב
ר ח
י א
ע
י ב
טז
ב
ג
ד
יז
ב
נ
ד
טוט־יא
טו ה -י ז ד
י ם
ר
ת
ת
ם
נ
ס
א
8
ו ב כ ו ש י :מעליונים] – .מ ע נ י ם[ .כך מגיה צ׳ארלם .ובכושי
] מ א נ ש י ם [ .כך .G
ענגים .ואין לו מ ו ב ן ] – .כ י א ם י ר ע ב ו [ .כך * – . Gי ר ע ב ו ו י צ מ א ו .כלו׳ תמיד
זוללים הס וסובאים- .
8
יז— לו.
א(
יז א-ב
הלוכו
יז-יט.
»ל
חנוך
ההליך
] ו י ב י א ו נ י [ .כך « – .Gא ל ־ מ ק ו ם
וגמאול.
ה ר א ש י ן.
ס ו פ ה .השוה איוב ל״ז ט׳ מ ך ה ח ד ר תביא
חנוך א
לט
יז ה -י ח סז
חמקכלת כל־בוא ל #מ ש :ןאבא אל־נלר־אש ןהאש תמשך־בו
ה
כ^לם ןזולמת אל־ח;ם לןדול ל צ ד מ ע ך ב :לאיתי את־הנהרות
ו
חןדולים ואלא א ל ־ ח ח ^ ל ד ן ן ד ו ל ןאלף אל־מקוס אקזר כל־כשר
ז -ח ל א לניע :לאיתי לדי ח #ר #ל ל ל ף וללכי־מלס #ל ת ה ם :ואלא
&י־כל־נ?רות לאלץ וכי-תהם:
לאיתי אוגרות כל־לרוחות ואלא איד הוא קשט } ל ם את־
יה
,יל-לבריאה ו מ ^ ד י ל * ח ו*ר« א ^ 12ה א ד ן ןאךא את־
ב
י * ^ * * לאלץ ואת לקיע ל#,מלס :ואלא
אל*מ ל י
נ
את־הרוחות א#ר ת ק ר ^ ה את־כ&ת ל#מלם וסחנילז כין #מלם
ואךץ לן עמודי ל^מלם :לאיתי את-לרוחות לפוקבות את־סקזהלם
י
ולן מעריבות את־לקוהת ל #מ ?1 #ל~ל יככים :לאיתי את־רוחות
ד.
לאלץ לצבאות את־לענניס לאילי אידנתיבות למלאכים לאיתי
* ? ן צ לאלץ את־לקיע לקזמלם מ מ ע ל :ואעכר לרוקה ואלא מקום
י
כ!כער יוקב ולללה ) 22$ &$ןבעות אכנים נללרות שלש ל צ ד
מןךח ושלש לצד לרום :ימן לאכניס לצבעוניות ?אלה א#ר ל צ ד
ז
מןךח אחת קנינה ואלת :ש&ה ו#$ר לצד לרום אכן אלם :וא#ר
ח
בתול הגיעה עד״לשמלם כ כ ס א אכן פ ו ן ומראשות לככא ללה
ט -י הפיר :ואש לל^ות לאיתי בכל־לגכעות :ןלאיתי $ם מקום מעכר
אלץ לןדולה עזם נקוו למלם; :אךא ל ל ם ע^קה ועמוליל אש-
שקלם ובתו־כס לאיתי עמודי אש יולדת ולם לאין ערוך לנכה
:
ת ח
ת
א
ה
ת
ת
3
ה
י א
י ב
יג
יד
טו
טז
ז
יל^מק :ימעכר תלם לליא לאיתי מקום אין לקיע ל^מלם ממעל
לו ו ל א קלקע מוקלה מלמטה־לו ל א ליו מלם ןליו ולא עוף כי
אם־מקום־־שמקה ךנרךא ל י ה :לאיתי שם שבעה כיככים כללים
גדולים צעדים :יקלקרי או$ם אמר ח&לאל ד$,קוס הזה הוא קצה
לשמלס ולאלץ והוא כית־אסורים לבוקכים ולצבאות לשמלס:
ולבוקבים חמלגוללים }אש לם א#ר עברו מצות לל בתחלת
עלותם כי לא־קאו בעתם! :יקצף ^לי?ס ולאקלס נלעשלת אלהי
n1}$עד־לןקן א#ר דנתם חאותס:1£
םוסה – .ה ר י ח ש ך .
השוה
ידמ׳ י״ג ט״ז הדי נשף- .
י ש פ ה .כך מתקן – .chנ ק ו ו ה מ י ם .נ״א :כלו השמים ] – .ל ע ש ר ת
יח ז־י־םז
ש נ ה[ ,כך * . Gובכושי :בשנה הסתומה ,אבל השוה כ*א ו - /
אלפי
חנוך
ט
יט א -כ ח
א
!אוריאל אמד אלי פ ה !עמדו המלאכים ^ ה ת ח ב ר ו ע ם ־ ^ י ם
ןרוחותיהם לבשו צורות הלכה ו ת ט ^ ה את־?אנשים ן ת ל ע י ד י
לןבח לשדים כלאלהים ]ופה נעמדו[ עד-יוס הדין הןדול ?* י
לדונו עד־כלותם :והשילם #ל המלאכים ^ ת ק:א^י ^לוקן
תה:ינה :ואנכי לניר לכדי לאיתי את־המךאה קךן-כל ןאי^ז
לא־לךאה כ א #ר לאיתי אני:
ןאלה שמות המלאכים הקדושים השומרים :אוריאל אלד
המלאכים הקדושים א #ר על־תכל ןעל־שאול :ךקאל א נ
המלאכים הקדושים א #ר על־רוחות האנשים :ךעואל א ל י
המלאכים חקדושים הלוקה נקם מעולם ה מ א ו ר ו ת :מיכאל א ל י
המלאכים הקדושים להמלטה א #ר ?כקד על־הטוכיס } א נ #
ן ע ל -ה ע ם :שךקאל א ח ד המלאכים הקדומים א #ר על־־לרוחוו*
הלקאות כנ< :#$ןבריאל א ח ד המלאכים הקדושים א #ר על ג ל
עדן ועל התנינים ועל הכרוכים] :למיאל א ח ד המלאכים ח ק ר נ י ם
א #ר ק^קהו אלדדם על־המתקוממים[:
21
:
נ
כ
ר
כ
ע ו
ן ר
נ
ד
ה
י ם
ו
ז
ח
י
ורוחותיהם ה ר ב ה ה י * ^
בכושי:
ו ד ו ח ו ת ׳ הם ל ב ש ו צ ו ר ו ת הרבה.
* .
] ל ת כ ו נ ו ת י ה ם – .ל ז ב ח ל ש ד י ם .השוה ד ב ל״ב י״ז ,תחלים ק י ו ל״ז .ב י י ד
^
ו נ ש י ה ם ש ל ה מ ל א כ י ם א ש ר ת ע ו .מן * Gנ ר א ה בנין זה של לשון י
ד
,
ן ב
* מי
= at ywaixes OUTCOV TGOV nagafidvxow ayy&avונשיהם של המלאכים
.
כ א נ ש י ש ל ו מ ן .כ ך בכושי .א ב ל =) efc aeQfjvag : Gלסירינות( .וקשה להבדיל
טעה .אולי היווני שקרא כ ך במקום a>g et^vataiשהיה במקור )ועל םיריגות ע׳
ברוך הסורי י ח ׳ ( - .
ד ,ח י ט א י &
g
י
,
כ,
ב
כ
ו
ש
י רעד
.
ש ב ן ת המלאכים הראשים ותפקידיהם.
שמות
: G * * ,G
פ
ע
י י ו י ג י
>(5{10V<TQ=)Taptdpov
ס
כ
יכ
א
י
ה
ט
/
כ
״
ב
ז
/
י
ג
י ,
/
* ן
ג
? ל״ב
"
'
ז '
ע ל ת פ ק י ד ו של אוריאל ' י? " י
^
)ין׳ ,א ב י
,
,
,
ל
_ ך
ך,
ב ת ב ל ע ״ ן י ל ך ,ןןןןן
^
ו׳ הוא עושה מלאכתו של גבריאל )לקמן בפיז( – .ד ע ו א ל ־ ע ו ש ה ר צ ע ו של^א
ה מ א ו ר ו ת .כן 2׳ ׳ « . Gבכושי :ומן המאורות – .ל ה מ ל צ ה .בכושי :םגי .זהו ת ס ק י י י _
ב
א
ע
ז
ר
א
א
/
W
a
B
ד
נ
א
י
ע
א
ל
נ י
י /
י
ך
ג
״
י כ
/
כ
א
ב
י
ב
י
א
פום
* '* *
" '
' ״
l
מיכאל שהוא שומרם ומליצם של ישראל
) = ע ל התהו ובהו( ,ב מ ? ^
ו ע ל ה ע ם .כן בכושי .ומשובש נוסח2׳!*T $ xdq> G1*1
**: GtlT
•
י
– .e. T .ש ר ק א לft : G « J 2 .׳ ״ ^ ) ap2ש ר י א ל ( – .ו ד•
• ג׳
פסוק זה הוא ע ל פי " Gועיקרו בפרשה זו .כמו שגראה מן התוםםיז
שמות המלאכים הראשים ש ב ע ה ) – Xinxdד מ י א ל .ע׳ עליו חזון ברוך הסורי נ״י׳
חזון עזרא ד ׳ ל י ו ו ע ו ד - .
ת נ
נ י ם
ב
כ
י
ש
י
:
ב
נ
י
ם
ח
א
י
ת
חנוך א כ א א -כ ב ה
ואעבד א ל ־ א #ר #ם כ ה ו :ואלא <קם מעקזה נוךא נם שמלס
כא ב
ממעל נם אךץ מוקךה ל א לאיתי כי אם־מק1ם להו ןנוךא :ן£ם
נ
לאיתי שבעה בוקכי שמלם קשורים .יחדו מלמעלה כהרים גדולים
ולערים כאש :ןאמר מה הטאומם כי נאסרו ןעל מה ?שלכו הנה:
ד
ו*אמר אוריאל אחד המלאכים הקדומים א ^ ר אחי לזחוחי ויאמר
ה
לנוף למה תשאל ןלןןה החקר ן ת ך ר ש :אלה הם מךהבוככים
ו
$שר עברו מצות ל :והס אסורים rrbעד־א#ר לכלו ע^זךת אל&י
עז$ה !#עברו מק5ר למי חטאתם ומשס ללכתי אל־מקום אחר
:
א #ר ?:ה נולא מזה ואלא לקר נוךא אש גדולה שם בעךת
ןלהקת ולמקום שם קקוע עד־תקלית להם ןהיא מלא עמורי־אש
גדולים מוךלים ןלא לללתי למשקיף על־ךלבר ועל־ןללו ןלא
לללתי לשער את־לקפו; :אמר מה־נולא המקום חזה וקה איס
ח
ללכיט אליו :ולענני אוריאל אחד למלאכים לקדושים א #ר אחי
ם
ו*אמר אלי חנוך לקה תיךא קקה ן ת ל ע י ואען מקני למקום הנוךא
ומק3י מלאה הצער ה ן ה :ויאמר אלי המקום הןה הוא כית
אסורים למלאכים ופה י?יו אםולים לעולם:
ומשם ללכ*י אל־מקום אהד !יךאני במעךב ל ד ןדול ןארןד
כב
וקלע ק #ה :ןאלקעה קקומות לכיס ובתוקם ?*מק ןרחב וללק
ב
מאד קנלןל חלק וןמק ןחשל להכיט £ £ה :ו!ען לקאל אהד
נ
המלאכים חקדושים א ^ ר אתי ו*אמר אלי המקומות הלכים לאלה
והמקומות הגלולים ?אלה למען ילאו קהם לרוחות לנקשות
המתים נקךאו &די ^כל־־נקשות בני ?$לס יאכפו ח$ה :והמקומות
ד
?אלה נעשו להושיב אולם עד־יוס דינם ועד ]לא[ עלם עדנ-כא[
חךין לןדול עלי?ם :לאיתי את־רוחות בני?-אלם #מתו ן־קולן
ה
:
כא-כב.
ב( כא—לו :ה ה ל ו ך ה ע נ י .
מקום בית האסורים למלאכים )=כוכבים(.
,
aה ו .כן 2׳ dxataaxeijaaTo :G*1והוא תרגום העי לבהו ברא׳ א ב׳.
אשר שם לא געשה דבר .־־
מ ק ו מ ו ת .שגים לצדיקים )בפיה—ט ( ושנים לרשעים )בפ״י-י״ג(— .
וארבעה
י פ י ם .בנוסח * : Gןןלקים׳ אולי xaXoi^ xottoiנתחלף לו לכושי – .צורת הכתוב
בנוסח * : Gוארבעה מקומות שם חלולים וע?ק להם וחלקים מאד שלשה מהם המזכים
ואחד מאיר ומעין מים בתוכו ואמר מה־חלקים המקומות החלולים האלה ן*מק וחשך
ר א י ת י ]רוח[ אדם מת מתאונן וקולו
לדאות – .צורתם של שגי פסוקים אלו בנוסח : G
,
8
ובכושי:
חנוך א
כב ו-כד ב
ה:ה מניע ע ד לשמלס והיא קול ?כאיס :ו א #א ל את־ר*$ל
המלאך א?זר אתי ואמר אליו למי הרוס ה*את ולמי הקול סמני*
ימלאינן :ולענני לאמר היא הריס ה } א ה מ א ת ל כ ל א?זר 0ר י
1
קלן אחיו ןהוא מלאונן עליו עד־עזלסיף !ךעו &*ל * י ל א ח חר״י
ח ל}הד מתיר !לע א ^ י ם :וא^אל על־ץה ועל־<יל$-קומות הדח
מדוע נבללו לאלי ה ד ס #י :ולענני ו*אמר אלי ? ל ? ה א ל ה נ ^ י
»
למען תחדלנה נכשות המתים ילה^ריד נ$שות לצדיקים ^ ר • ג י
מעלן מלם מאילים ל ל ן :וכן נ ע £ה לל?זעים }מו^ם ו } ל ק ? ר
י
ולין לא־נע^ה כ ל ס ב ס י י ל ם * :־ז * } ד ל נ ה נ^שותילם
?עניי סןדול סןה עד־יוס סדין סןדיל ןס^בוקה ולעניי לאלי
יאמרם ל ע י ל ם
א #ר לקללו עד־עולם ינמיל לנ#$ותילס
יב ילס$ריד את־סנכימות סמלאו־ננות א^ןזר לאי את־ס^מךן * * ( W
בימי החטאים :כן נ ע ^ ה לנפשות ל א נ ז י ם א #ר ל א ליי צלילים
מ
כי אס א #ר היו חוואים ?מורים ואל־פ^זעיס כמולם הלל^יי
יי א ? ל **שותילם לא-תלרגנה }יום ס ד ק ןלא ת ו ק ^ ה $ן ה :א*
?לכתי לאדון ס?בוד ואמי 9ייר אלןי אלני־ס^לק ל&י#ל
עד־עולם:
ג
ם
י א
,
:
3
,
מד־ ללכתי אל־^קוס אסר מןגלןה לקצ1ת ל א ד ן :ואלא א *
כג
י ^ ס ןל:לה כי אם
ל ע ד ת ה*למת ? ל י ־ ^ ג ו ת ולא עמלה כ$רו
נ -ד ף*מיד ]ז^רוץ[ :וא?אל לאמר מדוע ל א $ניס :ו י ^ י ךעואל אםד
סמלאכים הקדושים א#ר אי*י ויאמר אלי מרוצת ? א ש ס*את א ¥י
לאיל היא אש סמערב ה ד ל ק ת אללי כל־מארות ל ^ /ל ס :
ויראני לרי-אש סלעלים
ומזה ללכהי אל־מקוס * * י
כד
יו?ס ולללה* ואלך לעבדי ואלא #ב ע ה לריס נללריס ך^לם
ב
ו*5י
' * עליזי״
היה מגיע עד לשמים והוא מתאונן .ואשאל את־רפאל המלאל
' ~ ל ׳ כ״י•־"
אליו הדוח הזאת המתאונגת למי היא למי הקול המגיע ומתאונן ע "
* : Gהמקומות החלולים כלם – .ל א ד ו ן ה כ ב ו ד .השוד• התאד מ ל ך הכבוד בתי• י
א
ד
כג.
ש
ד
י ,י י
1
ד ,ש מ י ם
האש המערבית הדולקת אחרי מאורות השמים•
ב נ י ס ח
G
הנבוני״
נ י ת נ ד
ד ,מ ש מ ע י ה
׳
*
ה ד ו ל ק ת .נראה שכך היה במקור העברי•
כאן :ע*0ל = £*610הרודפת .א ב ל בכושי נמסד בלשון שריפה .ואפשר להסיק מכאן
הכושי היה תרגום יווני אחד- .
שלפני
חנוך א
נ
ד
ד
.
י
כה
ב
נ
ד
י•
י
ז
כי
ב
כד ג-כו ב
מג
ןלךרות במלאה ?}}ד
שונים ןה מןה ומושיט ןהךרות ולפות
ומילין ;כים £ל £ה לכאת מןךח ומחןקים !ה על־ןה ושל^ה לכאת
ןירום ןה על־ןה ןניאיות ע^קים עקומים ןלא קרב ןה אל־ןה:
ןללר השביעי בתול אלה בןבלם נמשלו לכ©א מלוכה נןלם[
^קכים עצי־ל^ם :וכינילס עץ א#ר לא־לליחותי עוד ליל כריחו
ןלא לידדעוד א ל ד }לם כ^הי ולא ליי אחרים כמהו וללי ריח1
טוב מכל־ריח ןעלהו יכלחו ועצו ל א לבלו לעולם וכליו :כה
וכךיו דומה ל ל מ ד :ואמר &ה־;$ה לעץ סןה ומה־טוב מלאהו
ןעלהו נאה וכךחו עלין מאד למלאה ז ולעז מיכאל אחד למלאכים
חקדושים ולנככלים א#ר אתי והוא עלילם:
ויאמר אלי לנוך למה זה תשאלני על״־ריס לעץ הזה ןל^ה
ת£אל ותכצר ל ך ע ת :ואענהו לאמר אני לנוף לצוני לרעת חלל
ועל ל*ל נכךצו־ני לרעת[ על־לעץ הןה :ויען לאמר ללר לןלס
חזה א#ר לאי?! אשר רא^ו כככא אלחים הוא כסאו א#ר ישב
עליו הקדו £ולגדול אדון ה$בוד מלך ?עולם בללתו לכקד את־
לאלץ בחםד :ועץ־הלקזם לןה לא־יוכל לנעת בי כל־כשר בלי
לשות עד־יוס לדין לןדול אלרי א#ר ל$לע ולכיא 1כל[ עד
תגליתו לעולם ןאז לןתן לצדיקים וענויס :מכליו לןתנו חלים
לבחירים וצפוןה אל־מקוס קדוש אל־עכר כית ל :מלך העולם
ל^זתל :אז לנילו בשמחה ןלעלזו כקלש וריחו :לא בעצמותילם
ולאריבי למים על־לאלץ כא#ר ליי אלליףי ו כ י מ י ם לא־לנע כ ל ם
כל־לגון ומןשלה ו ו ז ל $ה מגע* ואכרך את־אללי לכבוד מלך לעולם
א#ר לכיז ׳?אלד־ לאנשים צדיקים יכלא כאלת ואמר לתת ל ל ס :
ואלד משם אל־&*יי ל ׳ א ח ואלא מקום מללך נטוע ובו
עצים ולליות קלמות ן^צות מתיך $7$רות :ו^ם לאיתי ד.ר־
כד-כה.
בארץ.
ש ב ע ת ה ה ר י ם שב1םונית־מערבית ועץ החיים.
בארץ המערב .ביתר
דיוק:
לצסוגית־מערבית
הלך – .ו ה א ב ג י ס.
הרים כעין סלעים של אבנים יקרות היו – .שלשת ההרים כנגד
לכסא והתיכוני הוא כעין עצם
בשם
ה כ ס א – .ו לא
היו
אחדים.
השלשה
כלו׳
הם
אותם
המשענות
מחוץ לאותם עצי-
ג״כ ל א היה כאילן זה- .
כו.
טבור
הארץ.
י ר ו ש ל י ם והריה ו ע מ ק י ה
ירושלים היא
טבור
ונחליה.
הארץ-.ע ץ
כרות.
כווגתו כרות לגזרים.
חנוך א כו ג -ל x
מד
קדוש ומתחת ל ל ר לצד מץךח מלם ומחל ל צ ד לרום :ןאךא ל צ י
ג
מןךח סד א ל ד !בוס מזה וכינילם 3יא ^מק ןלא ל ח ב נם־בו מל
נוןלים לעכר ההר :ולמערב משם סר אחר $ #ל מך ,ןלא 1יי׳
ד
ןניא מתחתיו כינילס ןנלא אסר עמק ןל #3לצד £ל #ת הקצוות
ןכל־מיאיות עןקים ןלא־ללכים ממלע ק #ועצים איןם ןממים
י׳
עלילם :ןלמלתי על־למלעים ןתמלתי על-לניאיות תמה ?ליתי מאד:
ו
ןאמ למה לאךן המצלמת ס1את ס$לאה ן ל ה עצים ולולא
סמקלל סך .בלול1 :לען אוריאל אסד סמלאכיס לקדושים א^י
נ
אתי *1אמר סנלא המקלל סןה הוא למקלליס לעולם פה יאמ*י
לסד ?ל־למבטאים בש?תילס לברי־מלע מ ד יל ןעל־גיבורו לל^יי
קשות פה לאמפו ללךו ופה מקום דיןס :באלרית סלמים לללי ל ל
ג
מלזה דיל¥לק # 9י סצךיקים לעולם כל^סלמים ל ס ם ל}ל י
לעולם :גייג^י ךיקם י^לןהי על"
למלחמים לאדיו; ל^ביוד
ד
י־ לרחמים א#ר ח ל ק ל ל ם :אז־בלמתי לאדי? למביי ןארכר אליי
ואז&י 1דלר ?לאה:
ומזה לל?תי לצד מןלח 5ין לרי סמד?ר ןאלא המל ונליא
כח
ב -ג ^ימ^ה :מלאה עצים וןךעים ומלם *למיס מ^רום :ןלם ^
? 9 #ף ?5יר לצד $פון ולצד מעךב מעלה מלם ו^ל מלס ז
ימשס לל?תי אל־מקום אסר כ מ ל ? ואקרב לצד $ןלח ל ל י
כט
ב סןה :ןשס לאיתי עצי־ריס להלאים ריס לבו^ה ו^ר ול?ג*
רומים לעץ שקד:
וממעל ל ל ם על־סר סמןרח ל א ךחוק ךאיתי $קום אלי
ל
ם
ב
:
ה
כ ז
י
ם
כ
[
ה
ר
ים
ז
כ
'ק,
וירמז אל ב י ת ישראל שהם קרועים ביניהם לכמה קרעים ש ל מפלגות )השירי *
j
כ—ג ה ר ק ד ו ש .ה ד צ י ו ן – ,ו ה נ ח ל .הוא ה ש י ל ו ח – .ה ר א ח ד .ה ר ה ז י ת י ם .־ ־ ג י *
ל א ן )^^aaiem u.
1,
^ ק ן _
ן 1,
עמק יהושפט— .
י
מ
e
0י
ם
ג
ז
י ם י
(sein Gei&nde, 186הוא ההד
ו ג י א מ ת ח ת י ו .גיא ב ך ה נ ו ם - .
כז ב
הערביים
ג׳בל אבו ת ו ר
*״
ת ש מ י ש ו מ ל הגיא המקולל.
טראנםקריפציה ומלה יווגית כ א ח ת :
כה—לג.
כח כ
ג ח
הנקרא בפי
כז.
ה ג י א .היווני מ ס ד ד ד ך
ד ד ר
ד ״
ד
א
nר י
פ י
ד א
מ
) ו
ש
4 7
ףץי-
המשך הילוכו ל צ ד מזרח.
ו ז ר ע י ם .כווגתו לפדי העצים- .
ג י ס ח
ע צ י ־ ר י ח .כך מגיה chבמקום =) xptoecog Uvbgaעצי דין( שבכושי י
כם ג
ה מ ל א י ם .כ ך בכושי )= M£ovא ב ל * =jtv£ovTa : 0הנותנים .ונכון – .ש ק ד .בל
g
Q
J
חנוך א
ב
נ
לא
ב
נ
לכ
כ
נ
ג:א כלא מלם אע1ר ל א :חרבו :ואלא עץ $:ה והוא למה לעצי-
דיל כעץ ש ל ף :ולכאת לגאיות ?אלה ראיתי קנמלכ^ם ואללי
אלה קרבתי אל־סמזךח:
;אלא לרים אלרים ובינילם עצים ומלם נזל כעין נקטר
לנקלא צרי וחלבנה :ומעכר להרים לאלה לאיתי סר אסר למןרח
קצות ה$ךץ א #ר שם עצי־אלליס וכל־לעציס ליו מלאים קזקלים
קשים :ןכא^זר לקח איש מלל$רי לזה לי&ב־לו מ כ ל ־ ל ^ ם :
ןאלרי לבשמים לאלה כא#ר לשקכתי אל־לצפון מעל ללריס
ןארא #ב ע ה ללים מלאים נלל נ ב ל י ועצי־ב^ס ןקנמון וכלכל:
ומ^זם ללכתי מעל לאשי כל־ללרים לאלה לרסק לכאת מ ך ח
לאלץ ואעבד על־לם־סוף ואלי ללסק ממנו }אעבד מעל למלאך
זוטיאל :ואלא אל־גלל^לק ואלא מאללי לעצים האלה עצים
י ם
י
י־
י
ז י ם
c
#וריחם טוב :כים מאד ויקרים ועץ לרעת א #ר
*ייל ^ ל
^ י * ?לי לילעי ד ע ת ר ^ ה :נהעץ להוא למה בןבהו לאשוס
ועליו[ דומים לעלי לרוב וכליו לאשכלות וכן :כה מאד וריס
לעץ נידף למרחוק* ואמר מה־:כה לעץ ומה־נלמד מלאהו:
ו ל ^ י ל$אל למלאך לקדוש אשר אתי ףאמר אלי הוא עץ ל ד ע ת
א#ר ממני אכלו אכיף ל ז ק ן ןא^ך לןקנה אשר ליו ל$ןיף וללמדו
ד ע ת ועינילם נכקחו וידעו כי עיךמים לם ןעלשו מךלגן:
ומשם ללכתי אל־קצות ?אךץ ואלא שם חיות כללות ושנות
ז 1מזו ועופות שונים למלאה וליפי ולקול האחד שו$ה מן־לאחר:
ימזרחה לחיות ללן לאיתי קצוי ה$ךץ אקזר שם :נוחו ס?מלם
ן#ערי ל^מלס כתוחיס :ואלא בצאת כויככי ה^מלם ואכ&ר את-
השערים א#ר כלם לצאו ואכתב את־כל־־מוצאילם כל־אחד ואלד
למככלם ולשמותילם מללמם ומעמלם ומוערילס וללשילם כ א #ר
ללאני אוריאל סמלאך לקדוש א #ר אתי :הוא ללאה ?ל־ך^ר
וכלכס לי גם #מותילס כתב לי וחקילם ולבלתם:
ואלך משם לכאת צפון אל־קצות לאךץ ושם לאיתי כלא
$דול ונכ$ד בק^וי מל־לאלץ :ף2זם לאיתי שלשה #ערי שמלס
?תוסים כ ^ ו ל ם ^ ל ־ א ל ד מלם תצאנה רוחות ל^פון בנש^ן לל:ה
5
8
י
לג
ב
נ
י
לד
כ
ל
«»
ל ב-לד ב
ל מ ז ר ח ק צ ו ת ה א ר ץ .כך * - . G
מד.
לד י-לז
חנוך א
ד
<וי ? ר י קןרח <ן>לנ » ל W־ sי&תוך #עי* א ל י ה^לןה למי?"
א?ל » ? ¥ז ררר ?ני ר ׳ #ר י פ לאידיש 0ז*מד 0פצח י?$גע
לארץ ןהן נכזבות &3ח:
יה־^ם לל?תי ל?את rffi!9אל־קצות האדן )*ך* ? ** 0יי*
לה
**WJ
י ׳ * ? $י ראייזי ?1ןךח היא ס?ום*ד
״*י*
ןהיא *?!?!?ד לפראים:
< ; 9 ,ט
? ת ,
י ט
ב
נ
ל ? מ י
י
ייייי־ יל־זיניי* לאדן ןאךא ? ס ?יל׳יי־
*
*
?יךים ?תיך׳ים >?3הים י5 «*9לא קדים מל }׳?ם ןדיס :י?־<ןים
לללהי הזרןוה לקצות <??ולם ןארא ? ם <ןזל^ה $#רי ^ 9
«?3לם גילוים י?זרים ?ז»ים *לילם :דרך לל*-חד TOrp",6
ה??91ים לאלה לעלרי « ? ־ י ה??׳לש ןךצי nyw'o&pnג ל י י
אק־י סם מראים :יהדי ראיתי אייזם לרלהי »ת*-רץ » ג י י
.ךר«
^ ,ן ,לו
T Wלליתי את־אדון ה?בוד }(*?ר
ל מ ן ל«?"י
* י » ^ י ל«לא?יי ו ל ג ב ו ת ה ן
י
*״בחי »ע?זה ידיו מייל
מל־יד*זיי הך^יןה לס
נ
י
א
ל ס
א י ת
ל
ת
ל
ת
ן } ל
ה
י ך ם
9ו ? ש ה י
לי
* ה לזניר י ד
מ ר י ה ל * י א #ר ראה הראה ל ל מ י •
,ירי־ *ז־*לללאל 9דק ?ז »חיני* »ד*« ?ח^ךםן ן»או! רי»ן>
»י*י ? * מ י קילי לר3ר ילהןיד לי>?1כי ? ח
׳?»עי ראשייים יראי אל!יו?ים את־ד־רי »3ד« ן ^ ר אך*ר ל *
אדון הרוחות :ט י ב ל מ ד ם ל ר א ש י ם ולא •pQlרא»?יו 1הל??יי•
!ם־מן־לאלזיוןיםW :־ B*rל א מאד .העולם ל י אדון ל ר י ח «
ל * ? י * * ? * ?רצון «דון לרוחות א?יי
^
ר
יה
י
ד ? ר י
י
נ
י
מ
י
ס י א ת
י
ק 9
לד-לה.
לו.
? נ
י
הילוכו
הילוכו
ל1ד * פ ו ן .
ל1ד ד ר ו ם .
!*• hכיי•
ק ד י ם .אזב )כך מתורגם בכושית קדים ב ש פ ו ת י׳ י״ג ,תהל׳ ע״ח כ״ן ,איוב
חלק
לז.
,
ב :
ספד
החכמה
7
)לז-עא(.
פתיחה לספר החכמה הכולל שלשה פ ע ל י ם .
ה מ ר א ה ה ש נ י .אין לשון זה אלא רשימה ה ת ח ל י ת כעין שער ש ע ש י
הספד לחלק זה על סמך מה שנאמר ל״ם ד /ומכאן ש ח ל ק א׳ של ד.םפר
המראה הראשון אשד הראוהו וספרו לו המלאכים )א׳ ב׳(.־-
חנוך א
לז ה -ל ט
n
מאתו נתן־לי חלק בחיי העולם # :ל ש ה מוזלים ליו לי ןא^אם
י׳
ןאכיעם ל ^ 3י ארץ:
חמקזל לראשון כ א #ר תיכיע ע ד ת לצדיקים והחוטאים
לח
בחטאיהם לליו נדונים ןגלשר מעל ?ני לארץ :ןבא#ר יוכיע לצליק
לעיני לצדיקים א #ר מעשילס סנבלרים תלולים כאדון לרוחות
ןאוךה תוכיע לצדיקים ןלבליריס ליישכיס על־לאלץ ןאי&ה משכן
סחוקןאים ואיפה מקום מנוחה ל א #ר כ ל #ו באדון לרוחות נוס
ליה ל ל ס #ל א נבלאו :כאשר לןלו מ כ ל ל י סצדיקים וסחוקןאים
ג
ידונו ולרשעים לטרדו מ ל כ נ י סצדיקיס ןסבחיריס :ומאז מושלי
לאלץ ל א עוד לליו תקיכיס ולמיס ולא ייכלו לראות את־כני
סקדושים לצדיקים וסבחירים :ואבדו סמלכיס ולתקיכיס ןנתנו
ה
כירי לצדיקים ןסקדושיב :וכעי־אז איש ל א עוד לבקש־לכד ללס
ו
מאדון הרוחות כי קץ מ י ה ם 1יא:
וליה בלמים הלם ו ילדו ס^ניס סבלירים ו ה ק ד ר י ם ממרומי
לט
ל^מלם חלעס לתאסד עם־בני ל א ל ם :וכלמיס להם ק כ ל לנוך
ב
ספרי קנאה וזעם ו מ כ ר י לנז ומרוד ןךלמים לא-לליו ללם אמר
אדון הרוחות :וכלמיס לסם נשאתני כעלה מךלאלץ ותניסני
נ
2קצה סשמלם :ו <2ים ר א י ת י מלאה #ני מש?נות סקדושיס ומקמות
י
מנוחת לצדיקים :שם ראו עיני את־מ^כנותילם ומלאכי קדשו
י־
ומקמות מנולתם עם־סקדושים וסם כקשר י כ צ ר י וחלכללו ב ע ד
בני-האךם וצךקה לי$ה שקוכת לכנילם כמלם וראמים כ$ל עלי
ארץ כן לה:ה בתו־כם לעולמי עולמים :וכמקום לדיא לאו עיני
ו
את־בחיר סצךקה ולאמונה לצלק לחיה בלמיו והצדיקים וסבחיריס
לליו לכניו בלי ממכר לעולמי עולמים :וארא את־מש$נו תחת
ז
כנכי אדון לרוחות וכל־סצדיקים ולבלירים ל כ נ י ו לאית כמורות
אש וכילם מ ל א בלכה ףככתותילם משבחות #ם אדון לרוחות
ו צ ד ק לא־לעכר מלכניו ף #ר לא־לעהר מלכניו ע ד ־ ע ו ל ס # :ס
2
ד
ז
ח
לח-מד.
לח.
לט.
לטב
המשל
הראשון.
משפט הרשעים ללתיד לבוא.
משכן ה1דיקיס והבחיר ושכחי המבורך.
כתוב זה מסיים הענין שבפרק
ל״ח-.
פ?
ל» -0מ י
חניד א
להדתי ?? ftוריחי אן$ה את־לה^לן ההוא ayל:ה חלקי הקרם
9י־3ן ןןיט ?לי הללןי אדון לרוחות:3 :היפ הלם'3#חהי ן?נליהגי
את־#ם אדון לרוחות 3בךכות י?1ללי3 8י לןדני ללרלה וללביי־
ברצון אדון לדוחות :רפות לביטי ע ז י אל־ללקום להוא ןאל,ללהי
ןאשבלהי לא*־ ?דיך היא ילדיך :לי הראשית ןעד־עולם :יל»יי
אין תללה היא יחג עד־לא נלראה מ3ל את א?ר יה:ה ל ע י ל
וסדור ל ד ו ד :א?ר אין ntfלל;ילם הם נעלדו ל י ? ב י ח י
י ^ ׳ ג י ד #לחי)י ועלוףי לא*־ קדוים קדי 0קרוע אדון לריי׳יי*
:הלא דוחות :ן^ןזמ ראי עיני את־לל־א^ר אין W
? י־^ח
#ס ל!
י °מ ה י י ל » י י ילג־כי ו א ל ת ל ת ך
י ? "#י * י * ? י לא־!ללתי ללליט עוד:
^ ׳""
ft-nmראיתי אל6י אל6ים ורפו ו ל ב ו ת המון לאין ה ה ? י
6
? ג
1
ו
5
,
?
ת
י
31
ול5<7יז ל » ה י ל #י אדון לריי׳ית :ועל־אך3עת ן ב ר י אייז
ל ר י ח ״ ראיתי א ך ^ ה לנים « } י ם הא^ר אין &ה להמ נאלהי
י ' ל * י לי*ל 1אתי הידיעןי את?-הו0ילם
* ־? ילי
י.יל ארבעת הלןים ל י ם
ו ה י ״ י י אף־לל־ל?מ«־ות:
ברך את־אדון לריי׳«
?ףללים ל » י אייזלי?=יי :ל ק י
ת
ם
מ י ס
9
3י
ל
מ * ס׳ייי #י¥י«י ?־ליד את־הלחיר ואת־ללי׳ירי
׳י״׳ך " ל
״ ב * ״ • י י י ז ל י י ״ י י ׳ ו׳י-קיל מ י ל י * *העתי ה ב ק * ה*6לל
זל־?ל־יי¥בי א ח יהו1ל3ן ל 0ם אדון הדוחות .ן א ^ ע את־לנ!יל
לדליעי ללןרש את־להקימיןים ועוצר $3ךם לבוא ללני אייז
ע
ם
י
6
:
J
אי׳־יי׳ןיכי
את־הלאר
^
ל א ח * fא ל ר י ־ ל ן
* י י ** *יי לראני א ת ־ ל ל ־ ל ^ ר ו ת הי-הם ארמי*
^
ל*'י °א*זי ראיתי *1זי דלרילם ?ה?מי ול^בתי * ! :ל ר אלי
לראשון היא הילאל לרחים וארך־לא6לם ן ס ^ י י ל ל ^ ה על־לל־
" ל " י? **9ני־לאדם ייי« רלאל ןל?לי#י הל&?ה על־? ^־
?כיי" י א נלי־יאל ולרביעי ל ל ל ן ה על־התשילה ו ל ג ו ל ל ת לצלןלי
* « ל ל ארבעת הלאלי אדי? החיו**
*
י* " *"
ואר3עת ל-קולות א ? ד ?יה?הי מ ס י ם ה ה ם ;
י
ל
פ
י
! ל
,
19
ה
,
5
? נ י
ה
ל
מ.
ם
ארב?ת מלווני הפנים.
חנוך א
מא א -מ ב ג
ואלרי א #ר לאיתי את־ממלרי ל^מלם ואיר הנחלק ה מ מ ^ ה
ואיך מעשי ל$ךם ל#קלו במאכלם :ראיתי #ם את־מ#כנות
לבחירים ומבינות הקדושים ועיני ךאו #ס את־כל־החוטאים
ל מ ג ב י ם מ^ם חם־כרים ב #ס אדון לרוחות ו מ מ ל כ י ס מ^ןס ואין
להם תקו^ה מכני חןמול ליוצא מאת אדון ל ר ו ח ו ת :ןשם ראו
עיני מכללי ל כ ל ק ולרעם ומקןתרי לרוחות איך יחלקו לנשב על־
לאלץ ומכללי לעכים ול<^ל ל$זם לאילי למקום א^ר־־לצאו ממנו
והמקום אשר ממנו לשבעו עכר ל א ר ץ :ך^זם לאילי ללריס מנורים
# $ר מתוכם נחלקו הרוחות ל ד ר ל כ ל ד ולרוחות ל ר ד ל א ד
ולעכים ואת־לעב ל ט ס משם על־לאלץ מראיית ל ע ו ל ם :ואלא
לללי ל #מ ש ול ירח א#ר מ^ם י^או ף$מה ישובו ומבואם הנללר
ואיך לאחד ןבוה מעל ל#ני ומלל$ם הקבוע ואיך ל א .יעןבו את־
^ וחם שומרים
מללכס ולא יוסיפו על-כלל^ם ולא לידלפר
אמונלם זה לזה כשבועה אשר לוכקשרו כ ה ןה ל ז ה :יכראשונה
ועשה את־דלכו כמצות אדון הרוחות לנדל #מו
לעולמי עולמים :ןאלרי-כן ראיתי את-לךך ל;רס ממלר ולןלוי
וירא משלים את־מללך דךבו כ$קום חהוא כיוס וכלללה ל א ל ד
קיס סול ל#ני לכני אדון לרוחות ולם מודים ומשבליס ולא :נוחו
כי תוללם חיא מנוללם :ול?מש מלבה תקומתו לבך$ה או
לקללה ומרוצת ל ל ך ל;רס ליא אור לצדיקים וח^זך ל ח ט א י ם
ב #ם יי אקזר לבליל כין לאור וכין ל ח #ך מללק כין רוחות
לאלם 1לח!ק את־רוחות לצדיקים ב #ס צ ל ק ו :ו^ל־מלאך ל א
לעצר ו$ל־צל לא־יוכל ל ן צ ר כי לכקד ד ין ל ן ל ס והוא :דין את־
ז
צ א
י
?לס מןיו:
לחץ^ה ל א ־ ^ א ה לה $קום ל#כנד1 ,לנ$ךלה מקום כ^מלם:
חלכמה :צאה ל ^ ן כין בני־לאלס ולא מצאה ל ה מ#כן ו ת ו ב
לה ללכמה אל־מקומה 1ת#ב כין למלאכים :ולחמס י*א מללךיו
וא#ר לא-לשב עלילם $$א ןל^כן עמלם כן#ם ?עלמה ןכ^ל
בארץ צחילה:
מא.
חלוקת הממלכה וסודות אםסרוגומיים.
מב.
מ ש כ נ ו ת החכמה והחמס.
נ
מג א -מ ו ג
הניר א
ם
ועיי ראיהי מרקים ופיקנטי *?מלם וארא איר לקרא ל ? ל
כ^מותילס וסם נטמעים לי• וארא אין ל#קלו ב*אןני צ ל ק למרי
ב
אורם ןרדוב 9#חילס ויום הוכיעם ואיך מלכ?לם מוציא ?ר?
ומלכ?לם היא לממכר למלאכים וסם אומרים א מ ו ^ ם ןה ל ד ־
וא^אל את־למלאך להולך אתי א #ר ללאני את־ס$כדןרות ? ד י
ג
א ל ה :י א מ ר אלי ארק לרוחות ללאך את־משלס אלד ,ל ם ?*יי*
ד
לקדושים י ? 5י לאלץ ומאמינים ב #ם אדון הרוחות לעול&י
עולמים:
ועוד ראיתי כ?לקיס איך מן־סבו?כים :קומו וליו ל ? ר י ו
מד
ולא ייכלו לל?<כר מלמולם:
י כ ? ? ל ס#ני לד׳ על-לבו?ריס ב #ס מ ^ כ ן ל ק ד ש י ם !ארון
מה
לרוחות :ואל־ס^מלס ל א ב^לי ואל״לאדן ל א ~:כאו זה גורל
ל ח ט א י ם סבו?ריס ב #ם אדון לדוחות*ועל־כן ??זמרו ליום *לי׳
ו?צוקה :כיוס להוא י ? #לילי על$-כא ס?בוד ו?לר ארג־
נ
מעעזילם ומקומות מניללם לליי לאידממכר ונכעזוחילס **VP
לדןןקנה למראה בלילי וסלךאיס ב #ס ?בולי :כיום להוא א5#ז
י
את־בלירי בתוכם ולללכתי את־סקזמלם ועשיתים ברכת־נצתןאור:
1
:
י
ים
2
כ
ת
ו ל ה ל כ י * ־ ל * ד ז ועעזיתיל ? ל כ ה ושכנתי את-בלירי ?ליל
וסחוקזאיס ועועזי ל ר ע ל א לךלכי עליל :ןלשנלתי אל־צדיקי
ול&3עתיס ^לרם ו#כ?תיס לכני ו ל ח ט א י ם מ^כיט ערוך ע ? ד
י׳
ו
ט
פו
נ
ג
ל ד י ? $י ד &על יני ל*דן:
ואלא #ם את א #ר הוא רא*ז־ס:מים ןרא #ו־ כצמר לכן ןאמי
אסר והיא ?}יו ?מראה אלם ימניי מלאים סן כ א ס ד סמלאנים
לקדושים :ו א ? א ל את־למלאך סי׳לך אתי וכןאני את־?ל*
^
ס נ ^ ר ו ת ע ל ־ כ ך ל א ל ס ההיא מי־הרא ימאין הוא ומדוע ל ל ך
ייא^־סןמים :ולען *1אמר אלי היא ? ך ל א ל ם א?זר לו ל¥ד5י•
פ ג ־ מ ד .שוב מסתרי האםסדוגומיה.
פה־־מז
מה.
נ
המשל
תעני
גורלם של הכופרים -השמים החדשים ™ « pהחדשה.
ו ב ח ר .לשון ב ח י נ ה ה ו א ) ו ל א כמו שתרגם היווני .וממנו הכושי .בלשון בחירה ם
מו.
ראש הימים יבן־האדם.
ד א ש ־ ה י ם י ס .השוה מ״ז ג /מ*ח ב ׳ — ג - /
חנוך א
ה י א
ה
מו ד -מ ח ב
ה
מ ^ ל את־כל־אי־צרות לכלריס כי אדון
ואתי ¥ W f lל £ו
לרוחות כ ח ר בו ולללקו לתרון לכני אדון הרוחות כ צ ד ק ה ל ע ו ל ם :
ו כ ך ה א ך ם ל.ןה א #ל א י ל :סיר את־המלכים ןאת־־התקיכים
ממושבו־תילס ןאת־כעלי־חכל מהסאי־תיהס ומתח מוסרות ללזקים
ן #ב ר שני החוטאים :ןהוא יוריד מהסאיתיהס ימממלכותיהם את־
המלכים א#ר ל א :רוממו וישבחו אותו ןלא יודו כאלן 5ון1ןה להם
ל מ מ ל כ ה :והוא לכיל כני חלזקיס ומלא אולם ב #ת ןחקזף :הי
מש?נם ולמה לחי מש??ם ולא :קוו לקום מ מ ^ כ כ ם למן כי #ם
$דון הרוחות לא־עלו :וחס ל ט כ ס י ם את־בוכבי השמים ו:רימו
ר
ד
ה
ו
ז
ב
זז
מז
ג
נ
ד
:רילם מ ד עליון ולללכי על־לאדז י ? -י ? ל י ל וכל־מעשילם
יוכיחו ר^זעלם ולילם בעשךם ואמו^תס כ א ל ה י ס א #ר עשו :דילס
ו ב #ם אדון לרוחות :כלשו :ולם רולכים את־כתי ?נסיו^יו ןאת־
ל ך כ ק י ם בשם אללי לרוחות:
ובלמים ל ה ם ת ע ל תכלת לצדיקים ורם לצדיקים מ ד ל א ח ן
לכני אדון לרוחות :כ:מיס ל ה ם הקדושים היושכים ב^מלם ממעל
לתאלדו ב ק ו ל א ל ד וללחננו ןהלכללי ושבחו והודו ובלכו את־
שם אדון לרוחות על־דס לצדיקים א #ר ?שכך ותכלת לצדיקים
לא־תללה לריק לכני אדון לרוחות ומ$<£טם נ ^ ה כי ל א לעולם
לסבלו :בלמים ל ה ם לאיתי את־ראש־ל:מים והוא י #ב על־כסא
כבודו וסמלי חחליס נכוחים לכ^יו ו?ל־צבאותיו א #ר כ^זמלס
מ מ ע ל וממכיב לו עמדים עליו :ולבות הקדושים מלאים שמלה
כי ממכר לצדיקים ק ר ב ותכלת לצדיקים ?שמעה ולמי לצדיקים
?ללשו לכני אדון לרוחות:
מח
וכמקום ההוא לאיתי את־מעלן ה ^ ך ק ד א #ר לא־לדל ומסכים
ה
נ
51
לו ה ר ב ה מע:נות ל ? מ וכל־לצמאיס לשתו מ ל ס ?לאיי לכמה
ומשכנם עבדלצדיקים והקדושים והבהירים :ובשעה לליא א#ר
כן־האךם לקרא בשם אל־כני $דון לרוחות ושמי ראש ללמיס:
מז.
חסלת הזדיקים ושםחחם
לדרישת דמיהס.
ק ר ב .אל ק צ ו - .
מדו.
מקור הגדק — בן האדם עמיד הגדק -משפם במלכים ותקיפים.
ר א ש ה י מ י ם .בכושי :ראשית ראש הימים )אולי
נראה שבן האדם = ראש הימים- .
ב
,
נוסחאות(.
מתוך ם״1
נ ב
מח ג -נ
חנוך א
n
נ
ו?מלס ס ? מ ש ןהאותות ל?ראי ? מ ר ס בו?כי ס?מלס יעשו כ?!רי*
? י ל א י א י ו ן הרוחות :הוא לל:ה מ?ןה "לצדיקים ל ל ? ר י
י
לענ*ד ולא ל?פל ואור לגולם להיה 'ותקןה ל נ ? ? ר י -ל ב ? :ל -י ^ י
י•
* ח ל א י י ל*לי ולשתליי ו?#חו יכלכי ו ^ ר ו ל^דון ,ר ו ח ^
ו -ז ועל־כז ג ? ס י ו מ מ י ל א י י ?מךם ת ? ר א ס כ ל ןעד־לעולס :ול?*י*
איין לרוחות גללה * ת ו לקדושים ולצדיקים כי יש*ר א ת ״ ל ל ?
# ir.א י ולמאסי ?עולם ל ר #ע לזה ולש?או א ת ־ כ ^ מ ע ^ י ו ידויי
? #ם אדון לרוחות כ ? » י ל ^ ע י ו?ל?צו יחיו :כימים ההם מל$
r
^ ל ? r Wלכלו ?גילם ? ע י מע*י ' ל ד ל יי
"י
*
» ל ד ו*רלם לא־-יצילי א ת ־ נ ? ? ס :וממרתיס * נ ד ־ ? ל י ד
*
^ » * * ל?$יי ל?ני לקדושים <3עיכרת "כמיס י ל ל ו ל א י
^
לצדיקים י?ארית ל א תמצא ל ל ס :י?יום ¥ל ם תהי ?נדלה
י
ב
מ
;
ל
ם
י
ל
8
ח
ו ה
י י ם
ק י ם
מ
ם
י
פ
כ
¥
י
5 9
W
1
n
י
ל
״
ס
א
ל ? ל י
מי
ו ל !י»י * י ואין מלזיק' כיךס ל ל פ ן י ^
כי כאדין לרוחות יממ*יח# 1קרי ללי #ם אדון הרוחות ? ב ו י
כי ל ? ? ה נ ? #ג ה כמים ו ? ב ו י ל א יחדל לכניו ע ד -ע ו ל ם
?ני אדיר־יייא ? ? ל ־ מ ? ל י י מ ד ק ו ל ר ^ ה כ צ ל תעכר ולא ס ? * י
ל א י אדון לרוחות ו?בודי לעולמי מ י ל *
כי ח?ליר
ו ז ו ל ת ו לדור-דור :יבי ה**ז ריח סל?$ה ןלדום א ? ר m
וריס ד ע ת ו}בוךה וריס ל?א9כים ? צ ד ק :ןהוא ידין * ת ־ מ מ י י י *
* *1לא־ייכל ל י * י < א י ל א י י כי הוא הבחיר ל א י אייז
הדוחות ?$יי ר^ה ב ו :
יכימים ל ס ם דגלי #י ? ה ל ק ד ש י ם ןלכחירים ןאור ל ! *
$לילס לנה ןלכאלת וכבוד * :י ב י אל־סקדו#יס ז כיום * ל ה א ? י
*י יי?א ל ד ע על-לחומאים * י 1י ־ ל * ^ ד ל צ ד י ק י ם ינצחי ?*#
אדון לרוחות ןהיא ייכיס לאסרים כי י ^ ו מ ויעןבו מעשי ידיהם:
? ב ו י לא-להי ל ל ס מאת #ם אדון הרוחות א ל כ^זמו W £ו א י ח
לרוחות :רלמס כי רכים י ל מ י י :ןהיא צדיק ןם־?דינו ו ב א י
? י י י לא-לעמדי ל פ ג ע י ם 1א#ד ל א ^זובו יא?דו ל?ןיו כ ל י ז
י מ $י • ל א אדלמם אמר אדון לרוחות':
5
מט
נ
:
ים
נ
ד
י
נ
ג
י ם
ת
נ
ד
:
:ב
ז
״
מס.
ג.
כחו וחכמתו של הנחיר.
? ל הםארתם ו « ח ו ג ם של הצדיקים -ח ש ו כ ת הדשנים.
חנוך א נא א-נג x
נא
ב
נ
ד
ד,
נב
ב
נ
י
ח
ו
ז
ח
מ
נג
וכ ימים להם ל #י ב נם לאלץ את־כקדונה ושאל ת #י ב ןם־
סיא את א #ר קבלה ואבדון :שיב את-חובו :י?סר את־סצדיקים
ןאת־סקדו#ים מתוכם בי קרב היום בו לו#עו :וס?חיר י#ב
כ:מים להם על־כמאי וכיו לכיק כל־מכלרי לכמה וע^ה כי $דו1
לרוחות נתדלי 1אלה 1ו:כארהו :וב;מים להם לךקדו ללריס כאילים
ן ח ^ ע ו ת כבני *א! שכעי ל ל ב :דלגו ו?לם כמלאכים להיו כ^מלם
ןחאירו כנילם מ ש מ ל ה :כי ב ימיס להם יקום למחיר ןל^ךץ 1ת;יל
ולצדיקים ל^כנו עליל ולבלירים לליו מהלכים ע ל י ל •
ואללי הימים להם כמקום א#ר בי לאיתי את־כל־לץיונות
מ ק ב ר ו ת מי לעליהי כ?עלה ו:כיאוני לצד מ ע ך ב :לאו #ם עיני
את־מל־סלרי ס?ז?לם א#ר לליי הר־כלןל ן ס י ־ ן ח ^ ת ולר־ממף
ןסר־ןלב וסר־מלכת ?זקקת וסר־עומלת :ו א ? א ל את־המלאר
ה ל ל ו אתי לאמר ?ה־סם ס מ ל י ה א#ר לאיתי כ מ ל ר :ויאמר
אלי לדכרים לאלה א#ר ךאיל <ילם #:לתו את־ממעזלת גמ^יחי
לכעבור לל:ה מי#ל ותקיף על־לאלץ :ומלאך ס^זלוס ענה
*1אמד אלי סכה מעט ו ל י י ל ד מל־סנמלרות לעברות לאדון
ל ר ו ח ו ת :וללרים לאלה א#ר לאו עיניך ס ד ־ ס כ ח ל ן ס ד ־ מ ^ ת
וסר־ס?9ף ןסר-לןלב וסר־סמלכת סמזקקת ןסר־לעומלת מל־אלה
יליי כ א י ס?חיר כדוננ ככני־א #וכמלם ל^ןלים כמוךד מעל
ללדים לסם ןאיךאוניס לליי לכני ךץליו :ול:ה כ:מיס ללם ל א
י^זעו ל א בןלב ולא מכמף ןלא יו^לו ל ל ? ל ט :ןלא לליה כלןל
למלל$ה ןלא ללכש איש שליון ובדיל ל א יועיל ולא לל#ב
ןעומלת ל א :לי חמץ ? ה ז וכל־אלה ל?לדו מעל ?ני ל א ך ? ה
?הוכיע ס?ליר לכני אדון לרוחות:
#ם לאי עיני נסל ל ל ב וכיוליו עןוקים וכל־סיו?זכים על-
לאלץ ועל־ס:ס ועל־א»י־ס:ם יכיאו אליו מלנ1ת ואוכלים ומנחות
ז
ז
גא.
תחית המתים והפרדת
גב.
»
ד-ח׳
נג
שמית
הגדיקים מן הרשעים.
ה ר י ־ מ ח מ והבהיר.
מ ת כ ת מ ז ק ק ת .מתוך פ״ח אפשר לחשוב שכוונתו
נ ר א ה שמתכת מזקקת לחוד ובדיל לחוד- .
נג.
ןםק ה מ ש פ ט ) = ע מ ק
לבדיל,
אולם
י ה ו ש פ ס ( -מ ל א כ י ה פ ר ט נ ו ת -ן ד ו ת הבחיר.
מתוך
ם״ח
!
חנוך א
ננ ב -נ ה ב
ע
ןחנחל לעמק ההיא ל א למלא :וידילם מ ^ י ; ה מע£י מ #
נ
ןהחוקןאים יאכלו את ?ל־אעזר דכאו ב ? #ע ןהחוקןאים ל?ליי
מלכני אדון הרוחות ןנךשו מ ע ל מני אך?תו וא?דו לעולמי עולמים
כי ו א י ל י א ־?ל־מלאכי ה^לענות יושבים ו ד י נ י ם את ?ל־־?לי
ל׳?9ן :וא?אל את־מלאך ה^לוס ההלך אתי למי :מינו את״
י
הכלים ה א ל ה '1 :א$ד אלי את-אלה :כיני למלכים ולתקיכי ל׳אח
יי
ס*את למען לכלדו מ ל ם :ואלדי־כן :נלו הצדיקים ןהכהיר את״
ז
כית־עךתו ולא לליי נכלעיס עוד כ #ם אדון הרוחות :ן ל ל ר
ז
לאלי׳ ?*רץ ל א לעמדי למני צדקתו ןהןכעות תל:ינה ממעיךמלם
והצדיקים :נוהי מלחץ ל ח ו ו א י ם :
ואכי* ואמן אל־חלק לאלץ לאחד ואלא #ם נהל עמק ל?ני
נד
?א :1 : #כיאו את-למלכים ןאת־התקיכים 1י?זליכום אל־הנהל ל?ג*יו
נ
לדי :ו#ם לאי עיני בעשולס את־כלילם כבלי כך!ל ןאין #ע י י
נ
ל מ ^ ק ל :ואקזאל את־מלאך ל#,לום הללך אתי לאמר למי ?כינים את*
י
לכמלים ל א ל ה :ףאמר אלי את־אלה מכינים לצבאות ^ןןאל לקלת
אולם ולהוליכם אל־תלתית כל־לענ #וכסו את לליילס כ א ? $
חדות כ א #ר צוה אדון לרוחות :ימיכאל וגבריאל וך$אל ו?נואל ל
ו
לל?שו מ ל ם ביום הןדול ההוא ןה^ליכוס כיוס ההוא ^ל־לתניי
הבער למען לכרע אדון לרוחות מ ל ס ב^כל-עונם כ ^ ^ ע ם אל"
ל,ש?ן ובללעותס את־יקזכי ל א ל ץ :יכ:מיס לחם ל כ א ^לענית
ז
מאת אדון לרוחות והיא למתח את־כל־אוצרות המלס א #ר כ^מלם
ממעל ולמדנות א #ר מתהת ל א ל ץ :ומל־המלס :לבדו אל־ל?ל
״
א #ד כ^מלם ממעל הם ז?ריס והמלס א #ר מתלת ל$לץ לם
נקבות :ומחו את־מל־הי#ב על־לאלץ ואת־?ל־הי?ןביס תלת
ם
קצות ס?מלס :ו?הכיךם כלעי־תילם אקזר עשו על־לאלץ ואבדו ? ל ן
לאלרי־כן נחם ראש־הןמים ד א מ ר ל ^ א אכלתי את מל"
נה
יושכי לאלץ#?1 :כע כשמו הןדול ל א אוכיף לעשות־כן ל?ל־־
נ
יו^כי לאלץ ושמתי א1ת כשמלם ןל:ה ל ע ד עולם כיני וכינילם
:
ת
נ
ים
ה
ים
ם
ם
;
גג ז
ב
ו ה ג ב ע ו ת ת ה י י נ ה כ ם ע י ן מ י ם .על ד ר ך יואל ד׳ י י ח והגבעות תלכנה חל »
נד-נה,
גה ב
הכנת גיהנום לגבאות עזזאל ונבואה »ל בוא המבול וסוף דינו של עזזאל.
ל ע ד ע ו ל ם ,בכושי :לאמונת עולם- .
חנוך א
נח ג ־ נח ג
כימי ה^מלס על־לארץ ו*את ?מ^ותי :כא#ר לכצתי לחנן עלילם
בידי המלאכים ביום מצוקה ו?אב ??ה $עק*ה ? ל ס מש?מי ןאכי
אמר אלהיס אדון ומרוחות :מלכים אדירים היושבים על־האךץ
תךאו את-בחירי בשבתו על־כסא הכבוד ורן את־עזזאל ו?ל־
?ךתי ו?ל־צבאוליו בשם אדון הרוח:
ןאךא #ם צבאות מלאכי ה מ #כ ט ?ל?לס והס *לךם מש$ט
וכבלי בךזל ו נ ח ו ו ה :ואשאל את־מלאך ה^לום ההולך אתי ל א מ י
אל־מי אלה ואלה לאלךס מ ^ כ ם הולכים*1 :א?ר אלי אל־?היךילס
ואהוכילס להשליכם $ל-להוס הנסל העמק :וכאעזר ימלא הנםל
בחירילס ואהוכילם וימי חיילם ילמו וימי הלעולס ל א יבאו
כממכי :כ ימיס להם :שובו המלאכים אל־מץךח אל־בני הכךתים
ןהמדדם ךהךגיזר את־המלכיס ורוח לךךה ל כ א עלילם והזדעןעו
מכ?אולס והלכרצו כאריות מתוך מר?$ס וכץאכיס רעכים בתוך
ז
עדריל
ם:
וזלי וררכי
על־־ארץ
?היריי וארץ כחיךיו תל:ה
לכנילם מממליל וררך :ועיר צדיקי להי מכשול לסוסילס ועשו
מללמה כינילס וימינם לל!ק על־נפשותילס ואי^ז לא־נדע את־
אחיו ולא כן את־־־אמיי ואת־אמו עד־א#ר לא־להלה ממןר לכגרי
חללילס ומטמטם ל א יליה ל ^ ו א :כ:מים להם המתח שאול כיל
והם ירדו לתוכה ו ל ח ש י ם יכא הקץ ו ? ל ן ה שאול את־החו?ואיס
לעיני המחירים:
ולחי אלדי־כן וארא #נית ש?עת ענלות והן נושאות אנ#ים
א#ר ?או על־לרוחות ממזרח וממערב ררו?ה :והד #און עגלותילם
נ #מ ע ובליות לרע^ז הףך#ו הקדושים מךהשמלם ועמודי לאךץ
ןעו אשיותיהס וישמע מקצה ה^מלם ועד־קציהם יוס א 0י ז ?1כלו
?לס ולשתלוו אל־אדון לרוחות וןה סוף ה ? ש ל ה #נ י :
ואחל לשאת את־המשל השלישי על־הצדיקיס ועל־הבחיריס:
?רוכים אלם הצדיקים וה?חירים כי מפאר לה:ה גורלכם:
והצדיקים לחיו ?אור החמה והבהירים ?אור היי־נצח למי חיילם
גו.
מלחמה אחרונה -כ5ץ מלחמת גוג ו מ ג ו ג -לאומות ה*ולם בישראל.
גח-עא.
גח.
המשל
השלישי.
ברכת הקדושים.
נח ד-ם ח
חנוך א
יהיו בלי־קץ וימי סקדו#יס לאין מקמר :ובקשו את-לאור ו ^ א י P1V
ואדון הרוחות ן^לוס לל:ה לצדיקים ב #ם אדון עולם :ףיסד״־מ
נאמר לקדושים כ?מלם ל כ ק ^ ממלרי' ה^יךקה נללת ל א מ ^
ל א יםיף
ו ^
? ל ־ ל א ד ן ןחח^ך ח ל ף • ,
לאיי
ימממכר ס:מים ל א :צאו כיי ?רא^וןה לכלד ס ח #ך ןלאוךה תפג^ז
ל ^ י אדון לרוחות ןאוד סי?ור לבון עד־עולם לכני אדון ל ר ו ח ו ת
כ :מ לסם לאו עיני את־־ממלרי ס?ךקים ןסמארו־ת ומ???ם
וחס ?אירים ל כ ל כ ה או לקללה <יח<$ן אדון לרוחות :ןאךא ? ם
את־ממלרי לרעם ובךעמי ממעל כ?מלם #מ ע קולו וללאני *ת*
* #י ל * ך ן אם־הס ל^לום ןלבך?ה או לקללה כ ל כ ר איי!
לרוחות :ואללי־מן מל־ממתלי ס?ארות וחבךקים ללאילי ו ל
מאיריס לבך?ח ולשבע:
ה
ן ל
; ה
א
ר
ג5י
ן ז ד
י ם
! נ
ת
ם
כ #ת ל מ #סאות כ ח ל ש השמיעי ? א ל כ ע ה עקזר ל ל ך #
לל־י ל י ר ? ' ? ל ל ייא ראיתי איר ללעישו את־שסי־ס<ממלם
רע<2ז ןדול ו??א לעליון ולמלאכים אלם־ אלכים ןךבו ך?**
הזדעזעו זעזוע ל ב :ולא*ז־ס:מיס :ש ב על־־כסא ?בודו ולמלאכים
ולצדיקים ע מ י ו ממכיב־לו :ורעךה נדולה אלןתני וםלד ל ל ז י ^ י
ימלני ס ל ס ל ל ל ו וכליותי נמלחי וא<*ל על־מני :ימימאל ? ל י
מלאך אסר מ ך ה ק ד ו #י ם מקימני ובלקימו אותי ? #ה רולי מי ל א
יכ!לתי לעזאת את־מךאה ס ? ? א סןה ואת-לנודת ס^זמלם ן ר ע ? ם
ימי?אל אמר אלי מה־לןי מי נ ר ע #ל ממלאה ?ןה ער־לי1ס ליח
יום רם?יו והוא ל:ה רחום ואלך־אכיס אל־יו^כי ל א ך ן :ו כ א ^ י
י*א סיום ולשלטון ו ס נ ^ ל ו ס מ ^ כ ט א #ר סכין אדון לרוחות אל*
כל־א^ר ל א ל??עי ל מ ^ כ ט ל ¥ל ק ואל־סבומריס ? מ ? $ט ל*רי1
וסנוק*איס את-שמו־ לשןא סיום סהוא הו?ן ולבסיריס ?דית
ולחוקואים מ ק ל ה :וכיום ההוא לליו שני תנינים ?כלדיס תנין ??!?י
סנקלא לו:תן לשכן בתהמות :ס על־מעלנות סמלם :ולןכר א?יי
#מו ?למות ןהיא ממלא בל!הי מלבר שמ?ה ושמו דונללז א ¥י
נ
ד
5
1
1
:
5
נט.
למשפטם.
ע ל ד ר ך מה״יהיד•
ס•
המאורות והרעם.
פשפט״הנער
ו מ ע ש ה ו ) ש ו פ ׳ י ״ ג י״ב( .־־
רעד השמים -בהפות ולויתן — היסודות.
חנוך א
ט
יא
יב
ינ
יד
טי
כל
•ז
יה
יט
כ
נא
ם
נד
ט־־כב
מקדם לןן לןזם לשמני המחירים וסצדיקים א#ר משם לקח אבי
הזקן הטביעי לאלם לאךם הראשון א#ר ^ ך א אדון הרוחות:
ואכק #מאת המלאך ל׳אהר לסךאותני את־בל התנינים להם איך
נכךדו ביום אחד ולשלבו ל א ל ד אל־להמות־:ס ןה#ני אל־^רץ
לכ#ת המךמר :ויאמר אלי אלה מ ך א ך ם ?ןה בקשת לרעת את
אקזר נסתר! :המלאך לאחר ההולך אתי ומלאני את־לנכלרות לניד־
לי מלראשון ןעד־לאלריז כשמלס ממעל ובעמק לאךץ מלחת
ובקצך השמלם ובמו?דות סשמלם :ואומרות לרוחות ואיך יללקי
לרוחות ואיך ישקלו ןאיך ילשבו לרוחות כל־אלד למי בה לרום
ו ל ח מארות ס :ר ס ולכי סלס ?מש?טו וללקת לביככים לשמוםילס
ןאיך מל־סללקות נחלקות :וללעמיס למי לליךלם ומל־הללקות
עזנעשו מין לבלקים לברק ו^?אס :מהר ל ה ? מ ע :מי לךעמיס יש־
#ם מקומות מנולה להבות במתן קולס ולרעם ו ל מ ך ק אינם
נחלקים ונם־<יל$-לד מלס ו^זנילם ילבו לללו ל ד ך לריס ו ל א
למדדו :מי כ א ? ר לבלק ס מ ל ק לתן לרעם את־קולו ולרוח בעתו
:נוס וכד־בכד :סלק כינילם מ י אוצר עתילס הוא בחול ו כ ל ־
א ל ד מלם לאסז ב?לג )$ב לאחוךיו ?מס לדיל ומעיף ל א י י
לכי רב ןבולות ל א ל ץ :ןרוה ס:ם מ א י ש 1נבוךתו ולכי־לח ןבולתו
לללכהו לאחוליו ממלג ו מ מ ה ללדף נס־ל?ניו וללכןר אל־?ל־לדי
לאלץ :ורום סקלה הוא מלאך לנ?שו ר י ס ה ? ך ד הוא מלאך
טוב :ורום ה#לג ע!ב מ מ נ י גבולתו ]את־או?רו[ לו ת ם מ;לד
ולעולה ממנו מע#ן הוא וקלה שמו :ורום ל א ד ל א :למר אלילם
באוצרותילם מי א ^ ר מילד לו ומללכו בנלת ?אור וכחימך
וכללף וכקלץ ולאוסרו־ מלאך :וריס ס $ל מ??ני לק?וי ס^ומלס
וילכד אל־או^רות ס?$ר ומללכו כ ל ל ף ומקלן המיר ענני ל א ד
מל?רים ולאלד לתן אל־ס#ני :ובנים ריס ס?^ר מאומרו ו?אוי
על״^ל־ל^דז:לבר
המלאכים וסלסיבו את־לאו־צר ןהוציאדיי ?
[ 5 :י
אל־מימי ל א ח וכא?ר :לבר בכל־עת אל־מימי לאךץנ
סמלם סם למען יי?כי לאלץ כי כל:ה סם לארץ מאת לעליון
י
כב
כאיש
)וכן 0כיד(- .
גבורתו.
בכושית:
זבד הוא
:פ״ב1
וגבור.
-פכ״א
נדאד.
קטוע
מופו
ס כ נ -ם א יא
חנוך א
ן #ד כ?מלס ועל־כן יש מ ך ה ל מ מ ד ולמלאכים ק1ילו זאת :ו?ל־
אלה ךאיתי עד־נן הצדיקים :ומלאך ה^זלום א?זר אתי אמר אלי
[ :כ # $ר :נים
אלה £ני התנינים הערוכים בגלל ::ימעדו ]
עליהם מ?©ט אדון הרוחות :ניה לכל1־:לי$ 1שכט $דון לרוחות
ל ? ו א והכית את־ל?נים עם־אמותילם ולמניס עם־אבותילם ואליי"
כן יליד .המשכט ?רל?יו ימאלך אפו:
ואיא כ:מים ההם והנה נלני ל כ ל י ם אךכיס א ל ה מ ל ^
ל ה ם ולקחו ל ל ס אכלם ו:עוםו וילכו אל־־צד ^ • pן ^ ז א ל אי *
לי&לאך ו*מר אליו ל ? ה לקחו אלה את־הל?לים ו!לכ רא$ר אלי
הם ללכי ל מ י :והמלאך ה ל ל ך אתי אמר אלי הן כרות הצלילים
וק#ר הצדיקים לצדיקים למען ל^ענו ע ל ־ #ס אדון לרוחות
לעיל&י עולמים :ן ? ב י המחירים ו?כנו עם־המחירים ן^לרי ליז
חמדות אעזר תןהנה לאמונה ו א #ר לה1קנה את־לצלקה* והמיית
,
י ם
,
C
י
מ י ד ן ו א ? י לכלדו כ כ ל ? ר ו א ? י
לאלי• ^ ל י ד י מל-ממללי
ישובי
^
ל-י י ך
*מרפי על־:די החיות ואקזר
ונגענו מיום ה?םיר כי א י #לא־ל?חד למני אדון לרוחות ו א
לא״יוכל ל ל כ ה ד :ואל־ה^ימניס כ?מלם מ מ ע ל י^א $ו ולה ה י ל
א ל ד ואור א ל ד הדומה ל א ש :ל?לכו כ ל מ ר לראשון ולעלי•
ולשכל מלממה ולהיות לכמים כדבור וברוח החלים1 :אריז
לרוחות הושיב את״למליד על־כמא ל כ ב ו ד ףןזכט את־כל מע?י
הקדומים כ?מלם ממעל ובמשקל י?קלו מ ע ש י ל ם :וכא^ר ל?א
?ניו ל&#ט את״ללכילס מ מ ר י ם כ ד ב ר #ם$-דון לרוחות ואת־
אךחותילם ? מ ? כ ט ס » ד ק א #ר לאדון לרוחות :דברו ל ם ? ל ל
א ל ד וכ,לכו ףכבחו ועלו ןקלשו א ת # -ס אדון לרוחות :וקרא לייל־
?¥א ל?מלס ולמל-לקדושים מ ^ ע ל י?¥א ל :לכרובים לבלמים
ולאומנים לכל־מלאכי ל ה ומל־מלאכי ל#לטנ1ת ואת־לכחיר ונ$י
׳ * י # $י ע ל ־ ל * ד ן ועל־ל׳מלם :וכיום ההוא :רימו קול א ל י
וכלבו וש?חו ועלו בדוס אמונה ובריס לכ^ה וברוח אךך א&לם
וברוח רלמים ו?רוס מעז?ט למלוס ומרים ל כ ד ואמר!־ ץלם קול
ע
ך
ג ת
י ש
?
ר
ח
נראית
סא.
ת
דעתו של Chהקובע פסוק זד• קודם פסוק ד - .
מלאכים הולכים לג*ד את־הגן -משפם הצדיקים על ידי הכחיד — שבח הבחיר יי
מלאכי
,
ה ש ל ט ו נ ו ת .כ ל ו השרים הממונים ע ל ה א ו מ ו ת - ,
חנוך א
סא י ב -ס ב םו
$לד מריר הוא ו?רוך #ס־אדון לרוחות לעולמי עולמים :מל-
אעזר ל א לישנו כ?מלס ממעל למ,ר?:הו כל־־לקדושים א^ר כ^מלם
למ,ל? י ומל המחירים הדוכנים בנךלחלים וכל־רול אולה אעזר
מיכל למדף ולשמח ולעלה ולקדש #מ ף למכךך וכל£?-ר ל#כח
וימרך ברב־כחו את־שמך לעולמי עולמים :מי רמים רלמי אדי?
לרוחות להוא ארך אכלם ומל־מ^יי ומל־מדת מעעזיו ןלה לצדיקים
ולמחירים ב #ם אדון לרוחות:
וכן צוה $ד$י למלכים ולתקיכים ולךמיס יליי^כי ל א ח
ויאמר כקחו עיניכם ולרימו קלניכם אם־תיכלו להכיר את־למליר:
ואדון לרוחות הושיבו על־ממא כבודו ורוח ל¥לק נש&ל עליו
ולכד כיו למית כל־חחומאים ו ? ל ־ ל ר ? ע לכלת לכניו :ןקמוי
ביום ההיא כל-למלכים ולתקיכים והרמים ו&מי לארץ ולאדי
והכיךהו בשבתו על־כמא כבודו ובצדק ל?מ&י לאיי וכל־ךכר
#ק ר ל א יאמר לכןיו :וכא עלילם חיל כא^ה בציליל בחולה
ל ל ד ת בלא וללה עד־כי־רלס ול,יא ללה ב ל ל ל ה :ולכיטו ק?לס
אל־קצלם וחתו והורידו את־כנילם וליל יאלןמו כראולם א ת ־ כ ך
לארם יו#ב על־ככא כבודו :והמלכים ןההקיכיס ומל מו^לי
לארץ י^רכו וישבחו וירוממו את־למו#ל על־כל־נעלם :כי מקלם
ללה כ ך ל א ך ם נעלם ולעליון שמךהו לכני מחו ולגלחו אל-הבחידים:
ועדת לבחירים והקדושים תזרע וכל־למלירים יעמדי למניו ביום
ל ה ו א :וכל-למלכיס ולתקיכים ולרכים ומושלי לארץ למלו למןיו
על־מנילס וח^תליי וקיו למן־לאךס ובקשהו ו#אלו רלמים מאתו:
ואדון לרוחות לאיץ כ ל ם כי למלרו לצאת מלאיי ימנילס ילב^ו
ב #ת וצלמות לכמה מנילם :ונמכרו אל־מלאכי ה מ ? ? ט לל$ךע
מלם על־דכאם את־כניו ואת־בחיךיו :וליו לראוה לצדיקים
י ים ?לילם וחלה
ו ל ב ל י ך ו ועזמחו עלילם כי לרין אדיז ל י י
מלמם ח ל ב י :ולצדיקים ןהבליךים ל$לטו כיום להוא ולא יוכיםו
ללאות מ3י החוקואים ולרגעים :ואדון לרוחות ל?לן עלילם ועם״
כן-לאלם להוא יאכלו ל&כבו ולקיצו לעולמי עולמים :ולצדיקים
ולבלירים לןשאו מךלאלץ ופנילם לא־למלו עוד ולב^זי כ?די
ה
ים
ח 1ת
סב.
נ
משפם המלכים והתקיפים -ברכת הצדיקים.
חניר א
א
םכ ס ז -ס ה ב
ה
ת<ז?ירי* ג ו ל ילייי מדילם
ל״־לללי
ל א ס * ל ף ה ל » י ן*דון ל ר ו ח * :
ל ל ם ל5ק*יי לסקימים וסוללים מ י ע ל י ה ? ח »יי*
:3טים
ף * **?ל" «>7י '??יי
י
י?ל^ל?פל
י:
ע
כ
מ
!
W
* ^
a
ואדון ס פ י ן י * ״
היית
ן ^ ר י ' רוןד זזרון לריי׳יי*
9
ל א י ר י ם מדין ה ביר
9
וייייז
מ ל י י ? ל ־ ך ג י ־ ה ל ר ? צ ל ף מדור ל ד ו ר ו ו ך ף למיליי
? ב
'יל
׳ '
לאדון ל ר ו ח ו ת
5
J
הידילם ל ס ת
ללש
?־נולת*^-
לה׳מז
י ל ל ^ ו י ת ל»י ?דון לרוחות ו ל ה ל ו ד ו ת ל -ל ט א ם י * ם
ל^י ג־ י
* י י ' ??'ים
1
??די מ י ם © « ןיי־ין
iftmiימריי
6
?ןיפ
,
מ י י י ל ־ י י ז ד ו י י ו*ח לל־־ מ י י ־ ו י ד מ י • י ן » ד
!5
״י"
9
ל י ג
נ
י )־ י ל**י יל?רןי אדון ל?־לכים 1א?ר היא 9לר ?ל־
" W l׳ י ללן־לנו ?!נולה ל$אר ולהודות ן ל ל ^ י ן ל<זני
ת
n
Wל?«יס ־?ז» ו ל א $9אני ךד$ני אסרי?
W
? * * י י י י ל ל י ׳ 3׳ליג י ו ? י ד ט??ן לנו לע^לטי עולמים גי
י ־ ל » » י ל»יי ולא <ז»ךנו #ם אדון לרוחות ו ל א 86ךנו *חינני
? ב י י | י 5
א
5
ינ
ד
ול
א
ח
א
י
"י#
י פ
«?>ל?י«ני יליייארמנו :וביום ??לני
* י י מ י * " לילסי•
ל א יסיעני ולא ;?ו*א קונולזת אמוןה ל ה ו ד ו ת 3י}א?1ן אדוןני * $ל ־
נו
ה ^ י ו < ^W?Wי?*ד? ת י י ^ י ו ל א יעזאו ? נ י-אי*ז«1 :ן?׳
ה
v j t fי י ?"??ייני הל־ממינו ן ח ש מ ב*דק :ו??
* 0
iB
,5>?r
* ^
,
T
א
?׳ל י
ת
1
ל«י ע
ו ל א י^עיאיתני הררי* ר1
*ל־??י 1׳ואיל :ואליי ?־לאת » י ל & ח?!י ]ב<ןות ל$ני מ ־ מ י ו ״
ללר׳״י י*ל*}יו וסלךכ ת?י־!ן ? ת ? ם למיו * :ה א0י אדון לרוחי*
את
* סי?ז״ )W׳? «wנל־*סקי?ים ו מ #י ם והרטיט וטבולי ל ? ח
ל?5י ?דין ל ר ו ח ו ת :
ק ו ל ל&ל1¥י
י*יפ אחרים דאיתי ??קופ־ססי• ל ה ו א :
־
ל א * ־ אלה ד.ם הטלאכים **?יי מ־יי * ל ־ ^ ח ן ״ ל ו » ת א7יי
'?״*י ?>?5י לאן־ם !1תעו את־בני לאדם ל ל ^ א :
* * ־ * * ר ץ ןל5ה ? nypןקןרוב ]יוםז
'
«,
י
י
י^
0J
סה־־ח
?)רי־:
9
! ? 1י ם
ל
&
ח
י
ה
1 , 5
א
י ^ יי־חליז « r eמלוי»ל־»י r wממ־א
המלכים והיוקימים כגלוי
ת».ובת
.10ממה הנזילים במקום הפירמות.
י ־ מ י ן זכרונו״ שמספי נח )ה״ו״ הלשין נר«ש המסוקים גי .י•׳• •
סה .חניך מתנבא לנה »ל ביאת המבול תל ה1לתו•
חניך א
סה ג -ם ז K
ג
נ
י
י•
מעמיס בקול מר #מעני
אל־לנוך אכיו לזקן 1י?ןד« ל
?מעני ? מ ע נ י :ואמר אליו לןילה־לי ם ה ־ ן ך ה ע ל ־ מ י ד ז #לארץ
מכה עיכה ולנוע כי יראתי מ ך א כ ד אלדז :ואלדי־כן ללה ר ע #
וליל על־לארץ וקול נקזמע מן־ה^מלם וא&ל על־מני :ולנוף אבי
לזקן *א ולעמד על־ידי ויאמר אלי מדי* ^ע?1י^ אלי * £ ¥ ¥י ד
ימככי :ומקרה י?אה מלמני אלני על־ישכי לארץ כי־מלאה
? ח י ל ל ם יען א#ר למדו את־מל־ממלרי למלאכים ומל־למס בני־
ל ^ י ז ומל־ממלרי כחותילם מל־פצס למכ?כים וצל ללמרים ולס
עיעזי מכילי מכמה למל־לאךץז ואיל מוציאים מכף מעמר לארץ
ואיל מלכת מזקקת ת ^ ה מן־לאלץ :כי עוכלת ובדיל אינם
מ1ציאים מן־לאלץ ממו לקולמים מעלן הוא למוציא אולם ומלאך
עמד מ י י ונעלה ה!־א לכל$ך ל ה ו א :ו א ל י י א ? ר אלזני לנוך
אמי ס מ ז מלדי ולקימני ויאמר אלי לך מי ? א ל ת י מאת אדון
לרוחות על־לרעש לזה על־לאךץ :ויאמר אלי ברשעתם נלתם
משמקןס ולא י ל ? ב ו לכני ל ל ך #י ס א#ר לקרי ולרעו כי לאלץ
ת כ ח ד ומל־ליי?כיס ^לייל :ןלא ללי ללם מלימה לעולם על-
הורולם ללס את־לנמלרות ו ל נדונו ואלה בני אדון לרוחות ידע
5י $הור לןך ךכקי מאשמה *את בנסתרות :והוא חזק את־שמך
לליות כין לקדושים וישמרך כין ליושכים על־לאלץ ולמק את־
ז י ע צלקך למלכות ולכבוד ןדול ומ1לעך יצא מעין ל¥לקה
ו ל ק ל ל ה מלי ממכר לעולם:
ואלרי־כן ללאני את־מלאכי לח^לה לןבוניס לבוא ולכתת
את־מל־?מעת ל ^ * ? $אלץ מלחת ללביא מ?מ& וכליון ע ל
מל־יו?מי לאלץ ו^ימניל :ואדון לרוחות מקד על־למלאכים ליטאים
כל־ירימו את־ל;רלס כי אס־לניחום כי למלאכים ללם ליו על-
שמעת ל£לם :ואצא מאת מני־לנוך:
יכלמים ל ל ל ל ד כ י ל :אלי **1מר אלי ל ללקר מא
ה
י
ז
ח
ט
יא
ת
כ
ם
ינ
םו
ם
ב
נ
סז
• no
ם
כמו
ה
צ
ה ק ו ד מ י ם .כמו כסף ומתכת מזוקקת .שנזכרו קודם ל כ ן .־ ־
םו.
•
ר
הידים.
מ ל א כ י ה מ י ם נ * ט ו ו ל<1ור ב ה ם .
ברור לפי ההמשך שהידיס הללו עיקרם ה מ י ם - .
םז.
ה ב ט ח ת ה•
ל נ ח -מ ק ו מ ו ת הפרטנות למלאכים ולמלכים.
חנוך א סז ב -ס ח «
? ל י
? | ? ן ק
:
ה
המלאכים
^
*ל? * ל ? ר ? י
נ**״ מ ו<7י• מה?לימס את״למלאכה ף*מתי את-לרי ?לילי
י*מ־*יל י * » ה « * XHJחיים מזליפה לכ*־כה ן ה א ח לא-ה*אי־
^ * R V * PW TOל * י לעולמי עולמים ה«הג«י
מ?ס * ״ל*זיכניס *סר ולא לדיחו )את־זדער! על־מני-לארז *י
אס־למרך ףךב ?ל־לאדן מעזס לל :וכלא את־המלאכיס א?ר
מ ס ל הגוער א ? ר הראני למני־כן לנוד אכי ס«ז
לי*
ממעלב מיז ליי ןלב וממף יכך־ןל ומתכת מן?ןקת וניכרת :ןאיי
*ת״מסל ליי* איכד״בו לללה למלה ?דולה ולמלת הקדס :וכ^זי
ללה מל־ןה מ ל ל ^ כ ת הליא ל?מכה כאעי ללקןלה א?>ר W
*מקום להוא היה ?זס ריל וכרית וללכד אל-למיס ללם ןנחי*
למלאכים א?ד ללמיאו כעי $ה ל לאלץ הליא :וכןלליס לאלה
מ?כו גלדות־א^ א^ר כלס נדונו למלאכים א?זר התעו אתי
ל*דן :ולמלס להם לליו בלמים להם למלכיס ןלהקימים
^
ולרכים יל י? 3ל * ח למר** למעזר ולמוכר לרול כי ת ל ם
? לא האוח למען לומיי כ??רם כי כל*זו כאדון לרודלת ולם
ליאיי ימרס יום יום יל?מי ל א .יאמינו :וכלב שרמת {ףותילסמן
^ ה רולם לעולמי עולמים מי למני אדון לרוחות לא־לדכר אי*
לב אס על־האמינם ?האות מ?רס ו^מרם
ךכי-לכי :כי
ברוח לל :והמלם ללם ל?3י כלמים להם ןכא?י לדונו למלאכים
להם כמלם להם ל#גו מעלני למיס להם את-ח$ם וכעלות למלאכים
ההם #נ י מי המעלנות להם ולתקרדי :וא?מע את־מיכאל עוןר•
י * י י ׳ ^ מ ״ ^ ־ ־ * י ל?מ»י המלאכים עד היא למלכים
ולמקרים י ? ל י ל א ח :מי םי-המ?מט לאלה פוך^ן לבעוי
ו ^ י ? #־ ו ל לא יראי ולא .יאמינו כי ה&לס להם
ל?3י וליו לאש ל.ביעךת לעולם:
ואלרי־מן **דלי לניר אמי הןקן את-תורת כל-הנכלרייז
בממי־ ובמילים א?ר נלני־לי ולאק^ס .יחד למעני מד^רי *0י
? ל י
ז ב :
י
ת
1
n
ת
י
י
1
מ
;
מ
ןא
מ
ל«
י
במקום
" א י
מלאכים
,
D
בלי
יושב.
)שבכושי(.
םח.
ם
בכושי:
לא
תשאר
ע ר ו פ ה – .מ ל כ י ס.
-
מ י כ א ל ג ר ג ז <ל ג ז ר ה ר ץ ה נ ו ר א * ל ה מ ל א כ י ם .
הגהת
חנוך א
סח ב -ס מ ח
למגלים :וכיום ההוא ענה מיכאל לרמאל י א מ ר כיח הרוח לעכייני
וידויי מכני ק #י דין לנכלרות דין למלאכים כי־יוכל לשאת את־
הדין לק?זה א?זר }לרץ 1א#ר }מונו בכןיו :ומיכאל ענה #נית
ר $י אל־למאל מי־הוא א^ר לבו לא־נרך מזה וכליוליו ל א
לשתיןן כךבר חמש^ם הןה א #ר :צא עלילם ב ? ל אקזר לביאום
וללי מעמדו למני אדון הרוחות י א מ ר מימאל אל־רמאל
ל*
אני ל א אהיה כעלם לעיני האדון כי אדון הרוחות קצף עליהם
יען עשולם כדמות האדון :ןעל־מז כל־חנעלם :כיא עליהם לעולמי
עולמים כי גם־מלאך גס־אלס ל א לקחו חלק ןהם לבךס קכלו
מ?ממס לעולמי עולמים:
ואליי חמ?כט סןה למלזידוס ןלךןיזום על־חףאולס *את אל־
י5#י ל א ל ץ :ןאלה ?זמות למלאכים לחם לראשון מלס הוא
#מח!י ל 3#אלקזקיכא ךלשלי#י אלכן ולרביעי כוכמאל הלמישי
טוךאל ל #ש י רומיאל השביעי דן יאל השמיני נקאל התשיעי בלקאל
לעשירי עז!אל לאחד עעזר אלכלס לשנים ע ? י מאריאל השלעזה
עק(ר ?סמאל לארמעה ע ? ר חננאל ללמשה עעזר טךאל ןהעזקזה
עקזר ממככיאל לשבעה עעזר :תךאל השמונה עעזר תומאל התשעה
עע1ר ?לאל ולעקזרים רומאל ולעשרים ןאלד עזזאל :ןאלה לס
ל א #י מלאכילס ושמותילם מלם שר כאה ומלם שר למשיס
ומלם שר ע ? ר ה :עזם לראשון לקן הוא א£ר ל ת ן ה ן^ת־כל־בני
למלאכים ויורידם על״לאלץ ולתעם כבנות לאלם ז ולשני ל יה
שמו עןכיאל הוא ועץ לבני למלאכים לקדושים ע^ה ךעה !1תעם
עד־ממאס את־בשךם כבנות לאלם * ולשלישי ל:ה קזמר עלליאל
הוא אקזר ללאה לבני האלם את־כל־לבלי למות והוא ל ל ע ה את־
לוה ולראה את־?לי למות לבני לאךס ואי1־ל#ריון ואת־למנן
ואת־לרב למללמ וא ־מל־כלי ל ^ ת לבני ל א ל ם :ומ ידו :צאו
על־יו?כי לארץ למךליוס ל י ועד-עולס :ולרביעי ל:ה שמו
א
א ת :
י
י
ז
ז
ה
ת
י
ה
א
המלאכים
ב ס ב ת אותם
ב ש ל א ש ר .כלו׳
ו ת ה א ד ו ן .ר״ל כאילו הם האדון בעצמו .־־
0ט.
ואלה
ראשיהם
שהביאום
לידי כך.
שמותיהם ותפקידיהם של המלאכים שקלקלו — ענינה של שבועת יםתרים.
שפות
המלאכים
ההם.
בכושית יש כאן חזרה :ואלה הם שמותיהם•
חנוך א
ס ט כ(-יח
מנבואה הוא הולד ,לבני לאלם את חמר ןאת־למתוק ןהוא הללי•
להם את כל־תעלמות ל מ מ ל ם :ן ה ו א ל מ ד את־לאךס ל ^ ב כליי־
ט
ימלי ימיי למאי רמים מךלעולם ועד-לעולם ןער־ליים
^
ח ז ה :כי בני האדם לא־נבלאו ל^ם־ןה ל מ ק את-אמונלם
וכליו-עמצים :מי לא־נבלא לאלם ב ל ל ף אלךת מךהמלאכים כי"
יא
אס ל ל י ד ת טהורים וצדיקים ן ל ^ ת חמכלה כ ל לא-יןיע אלילים
יב ורק בדעתם יאכדו ובצח ןה לכלעני א ו ת י :ןללמי#י <ןזמו ללי׳
כשללא הוא אשר ללאה לבני לאלם מל־מבות לרוחות ולגלים
לךעות ומבות ל^?ר מממן א?זר ל&ל ומבות לנכ #נשיכות ל ? ל
ןלמבות ח?א1ת ^3לללם ]הוא[ כךלנל #לנקלא &כעת :ן *
ע
מקרת מזכיאל עזר לשבועה א ^ ר לךאה ל ק ד ש י ם כ א #ר ל5י׳
יי ^ י כ ן כ^רום ?מבור ושמו כ י ק א :הוא אמר למיכאל ללדאותו את״
ל #ם לנעלם למען יוכל להזכירו כשבועה לללריךם ממני ל#ם
להוא ולשבועה אלה א #ר ללאו לבני־לאךס את־כל־א^ר לגי׳
מר נעלם :וןה־מל ל ק ב ו ע ה לזאת כי ככיךה ועצובה ליא }ימם את־
טז לשבועה לזאת בנד מיכאל :ואלה ל ס ממלליו כשבועה ל$את
ןהיא אמיץ כשבועתו ומה נללה ללקיע ע ד ־ ל א נבךא לעי״לם
ן ע ד -ע ו ל ם :ןלאךץ נוק1ךה על־־למלס ימ^מלרי ללרים לכאו מלם
מ
יח לכיס למךבריאת ת ב ל ןעד־עולם :ובשבועה לליא נבךא ללם
ןאת־לחול ק(ם־לו נבול לעת־קצף ןלא יעבר ל מ ך ב ר י א ת תמל
י
ם
ע
א ת
י
י
ם
ב
ח-י« לשמות המלאכים יש להשוות ו׳ ז – /פ נ מ ו א ה .חשיבותו בשמו :מלאך ה פ ג « ~ ^
ז ה י ב ל ע נ י א ו ת י .בכה דעתי שקניתי מן הספדים ש ב כ ת ב ב ל ע המות גם *י ^
לשון זה עושה רושם של העדה ב ד ר ך הומור – .ם ב ע ת .בכושית :תבקט .לשון זי׳
יב
י
]הוא[ ב ך ה נ ח ש הנקרא ט ב ע ת -נראה כגליון ביאורי למכות ה ב א ו ת בצהרים׳
|1
להקשתו של אותו מין נחש ,שאולי הוא נקרא ט ב ע ת על שם צורת התקפליייי
.
למשל ,ישע׳ כ י ז א׳ נחש בריח ונחש עקלתון( .־־ מ ש ם ט .בכושי :מנין ,ו כ ב י
ממנין עגין – .כ ז ב י א ל ) = נ ס ב א ל בכושי( .קודם נפילתו היה שמו בקא ,כלו׳ שלם ונאמן
יג
י fnוראחר
י
י
,
: bastare, esser persoaa integerrima, santaבערכו vGmdi Vooabolario Amarico-Italiano
ל קפציאל=ק* *.
ק ל ק ל ת ו הוסב שמו לגנאי .ואודיבידג ) (p. 49ממשיך לכאן שמו
י א ל כ ך היי••
ל
המלאך ) ש ב ם חנוך ל ר ׳ ישמעאל כיג ,פ ר ק א ( – .נ ר א ה
מתחלה היה שוכן במרום בין הקדושים והיה ממונה על אותה השבועה )כעין השבעי^
שבה סידר הבורא א ת העליונים והתחתונים״ והראה אותה לקדושים שבמרום .י *
נמלך וברמאותו נטל ממיכאל א ת השם המפורש ובצירוף של שניהם — השבועה והשם
המפורש -עשה מה שעשה ולפיכך נהפך שמו לגנאי— .
ש
ע
,כ י י
ע
ח
ם י
ש
,
,
ש ע נ י נ ו
ש
כ ז ב
ח
הכוך א
פט יט-עא x
ו ע ד ־ ע ו ל ם :ומשבועה החיא לןקו לחמות ויעמדו ו ל א לנוער ממקודם
ל מ ך ל ע ו ל ם ןעד־־העולם :ומשבועה ה ה י א נשלימו ה ? מ ש ו ה ל ר ח
מ ה ל כ ם ןלא :סורו ממקךלם ל מ ך ל ע ו ל ס ו ע ד -ל ע ו ל ס :ומשבועה
ההיא ו ש ל י מ ו הבומכים את-מללכם ןקךא להם כשמותילס והם
לעןהי ל מ ך ל ע ו ל ס ועד-לעולם :ו כ ן רוחות חמיס ו ח ב י ב ו ת ן?ל־
לרוחות ןדךכילם מ^ל־אןדות לרוחות :ומה משמרים קלות הרעם
ואור ה מ ך ק ו מ כ ר י ס ? ה אוצרות ה מ ך ד ואוצרות המסור ואוצרות
ל א ד ואוצרות ה ^ ו ר ו ה מ ל ז מל־אלה נאמינו ויודו ל #י אדון
לרוחות ויעזבלהו בכל־כלם ו מ ל מ ל ל פ מ כ ל ־ ה ו ך א ה זו חפ יודו
ויעזבחו וירוממו את־#ס אדון לרוחות לעולמי עולמים :ועלילם
«WPמל־חשבועה הזאת ומה הס משמרים ורךכילם מ?£ריפ
ומהלמם ל א ל מ ר ע :ולחי שמלה נדולה ללם ו ל מ ך כ ו ולעזבחו
ולרוממו מ י #ס מ ך ל א ך ס חהוא ננלה א ל י ל ם :והוא ל#ב על-
5ס כבידי ו כ ל ־ ח מ ש מ ט נתךלו ל ב ך ל א ך ם והוא המיר את-
ל$ךץ ואקזר לתעו את־לעולס:
חחוקזאיפ ולמחידפ ^ ע ל
מ מ מ ל י ם ל א מ ת וכאסכת ? ח י ל ל ם לליו טלואים ומל־מעשילפ
יאבדי מ ע ל ־ מ נ י ה א ד ן :ו כ ע ל ה ל א להי־עוד $שלת מי מ ך ל א ך ס
הימימ ו ל ש ב על־ממא מבורו ו^ל־ךע נ ל ל ף ו ל ע מ ד מ מ נ י ו ומאמר
בן^ל^-ןך ל ש ל י ח י :
מ ך ה א ך ס :קום למ י ^ ן ן החיחוףן
א
5
ן ה
ד
ו ל ח י אחיי־כן מ א ע ז ר ללה שמו נ ? א ?לנ־למי[ הליו ע ד ־ ? ך
ל א ך ס ההיא ועד־אדון לרוחות מתיר יו?מי ל א ר ץ :ול?ע*א מ ר מ מ י -
רוח למעלה ןלאמף שמו מתוכם :ומךחיום חהוא ל א ־ ה ל ח ^ ב ת י
עוד ע$לם ויוליכני מין שני לרוחות מ י ן הצפון וחמעךב א #ר
? ם לקחו המלאכים א ת ־ ה ה מ ל י ם למד־לי מקוס־בחיריס וקדומים:
ועזס ךאיתי את־ראשוני לאבות ואת־הצדיקים וזיכני המקוים ההוא
מראיית:
ולחי אלרי־כן כ א ? ר נעלמה רוחי ותעל ה?מלמה ואךא את־
מ נ י המלאכים חקדושיס ול,ם הולכיס על־ללבות־אש מלבו#ילם
סט
כ״ו-כ״ס.
ע.
חתימת
המשל
משלישי.
הסתלקותו של חנוך.
עא .מראה חגוך לאחר הסתלקותו.
חנוך
םי
א
ע א ב־
א ו
כ
למנים 1עס1יכילם ומניחם מאירים כקזלנ :ןאלא ?ני נלרות־א #ו י
ל א #מאיר ככלקת לא^ל על־־מני לג^כי אדון לרוחות :ומי$א
נ
המלאך אלד מלאשי המלאכים אל!ני ביד :מיני ולקימני ולביתי
אל־מל־הממלרים ויראני מל־ממלרי לרלמיס !1ךאני את־^ל־ממ^י
ל¥לק! 1ללא3י א ־כל־ממלרי קצות ל ^ /ל ם ומל-או^רות ל ב ו ^ י *
י
ןהמארות א#ר מ?ם י?אי ל מ נ י הקדושים!! :עלם את־רולי מ?&
ה
ל?^לם }אלא ? מעין !כנלן[ עשוי אבני אלןכיש ובתוך ל א ^
לשונות אש חלה :ןרולי לאתה ^ת־לאזור לא!ר את כית*לא
ו
להוא ועל־אלכעת קצוליו נלרות מלאים אש חיה ןחם ^ ן י י
לכלת להוא :ומממיב שלמים מרומים ןאומניס ול,ס א^ר לא ל י ?
ז
לכמת את־כמא כבודו :ואלא מלאכים לאין מ מ כ ר אלכי $לכים ורבי
ח
לכבות מיבמים לכלת להוא ומיכאל ונבליאל ילכאל וכנואל ולמלאה
לקדושים א #ר ממעל ל?מלם יוצאים ומאים כבלת להוא1 :ל¥
0
מללבלת להוא ומיכאל ןנבליאל למאל ימנואל ומלאכים קרו?ים
לרב בלי ממכר :ןאלס ראש־ללמים יא^י ל ל י ׳ ל מ ז ו?לו
ולבושו לא לתאר :לא&ל ע ל ־ מ נ י ו כ ל -ב ? ל י ; מ ס )־רוחי נ ל ^ י '
יא
יכ ןאקלא בקול ןדול ברול-עז לא?רך ןאשבח ןארו־מם :ןלבךכות ללז
א ? ד ל^או מכי ליו לךצון ל מ נ י ראש־ללמים :וראש־ללמים ^א עם "
יג
מ י כ א ל ונבליאל למאל ימנואל אלכי אלכים מלאכים בלי מ $ 9
יד !הוא ננ #אלי 1י?אל לי ל ? ל ו ם בקלי־ ניאמר אלי אתה הוא ? ל
לאלם א#ר נולד לצךקה וצךקה לנול עליף ןצךקת ראש־־ללמים
»י לא ה ^ מ ך ! :יאמר אלי הוא שואל לך ל?זלוס כ^זם ל ע ו ל
ל?א כי מ?ם ל$א ?לום למדמריאת העולם לכן ילי ל ך ל ע ו ל
ולעולמי עולמים :ן?לם י ל ט מללמיןז ןלצךקה לא תעזבך לשלם
»
אלך יליי מ?כנותילם לאלף ללקם ללא למלדו כאתך ל פ ו ל
ילעילמי עולמים :ו כ ן לללה אלך־ימים עם־כךלאךם להוא ולצדייוים
י
יהי ?לום ולצדיקים ל ר ך ל?לה ? #ם אדון לרוחות לעילאי
עולמים:
ת
י מ
ם
ש
&
נו
נים
או
י
,
ר:
ט
ם
ם
ן
ל
כ ב ד ק ת .בכושי :י כ נ ת )= ? ,«v00v1axי*»ולפדתי ש ב ר ק ת ־ י ק י נ ת ו ן
עא ב
ש ב ש מ י י סיף ל״ח . :ל ו י דייקינתין …על ב ר ק ת היה כ ת ו ב א י ״ – .ו ה ו א .כלי׳
יי
מנהיגי – .ו י א פ ר .המלאך׳המנהיג- .
טי
! ^
* *
ל
ג
חנוך א
עב א -י ד
מ מ ר מהלך מארות ל ? מ ל פ מל־אלד ו א ל ד למ?מחותילפ
ל ל מ ^ ל ו ת י ל פ ו ל ז מ ז ם לאמותיהם ולמקמות מולדלפ וללךשילפ
א ? ר הלאני אוריאל המלאך לקדוש א ש י אתי ןהוא מנללפ ןהוא
לךאני $־ ? ל ־ מ מ ל מ י ל ס ?מיי #ל ם למל־שנות תמל ועד־לעולם
ע ד ־ ת ? ל ס הבריאה ל ל ל ^ ה א #ר ת ע מ ד ל$צח :ןץה לק־־למארות
ל ר א י ו ן מאור ל ? מ ש מו^או ב ? ע ר י מץרח ל ? מ י ם ומבואו בשערי
מערב ל ? מ ל פ :ו א ר א ^ #ה ?ערים אשר מלם יצא ל ? מ ש ןש^זה
?ערים אשר מלם .יעריב ס ? מ ש ו ס י ר ס ל ז ר ה ויעריב משערים
האלה ומנללי הבויממיס עם־א^ר לנללו אולם ? ? ה במןלה וש^זה
במערב וןגלם הולמים ןד .אסר-ןה במשקזר י ? ר ונפ־ללונות רמים
מימין ס ? ע ר י פ האלה ומשמאלם :ו ר א ש י ה נצא ה^אור סןדול
ו?מו שמש וסבימתו מ מ מ י מ ת ס$$לם ?לי מלא אש מאירה ומערת:
ו מ ד מ מ ת א ? ר נעלה עליל נןהינ לדוס ו ס ? מ #נעריב מ ן ־ ס ש מ ל ם
ושב ר ר ך ^פון לבא אל-למןרח ןןהל ע ד בואו אל לשער להוא
ח ר ה ע ל ־ מ נ י ל ? מ ל ם :מן יצא ב ל ל ש ל ר א י ו ן בשער ל ן ד ו ל ןהוא
לרביעי מ ש ? ת לשערים מ מ ז ל ח :ובשער לרביעי א ? ר מ ? ם יצא
ל׳?מש בחלש לראשון שניפ ? ? ר הלנות לתוהים ללולה שמלס
א ^ מ ? ס ם נמלחיפ בעתם -מ ? ל ? מ ש *דל מ?£לפ יבא
ר ר ך ל ? ע ר הלביעי שלשיפ בקר ולדר ל ש ר בשער ללביעי
במערב לש^לפ :ו?עת לליא ילך ליופ ו א ר ך ןללללה נלך וק^ר
עד־לבקר ל ש ל ש י פ :ביופ להוא ל א ר ך ליופ מךללללה מלשיעית
וליופ נניע לנכון ל ע ? ך ה ללקיפ וללללה לןבון לשמוןה ל ל ק י פ :
1ל?א ל ? מ ש מ ך ל ש ע ר ללביעי ולעריב מרביעי לןזב אל־#ער
למזלה ללמישי #ל ש י פ בקר ו ל צ א ממנו ולעריב מ #ע ד ל ל מ י ? י :
ואז ל א ר ך ליופ כ ? נ י ללקיפ וללה ל א ל ד עשר ללקיפ וללללה
ל ק צ ר וללה לשבעה ללקימ :ו ? ב ^ל-למץלח ו?א א ל ־ ל ^ ע ר ל # #י
ו $א ולעריב משער ל ? ש י ש ל #י פ בקר ואלד על־כי לאות #ל ו :
ביופ להוא יארך ליופ מךללללה וליופ לללה מי־שנלם מךללללה
וליופ לללה לשניפ ? ? ר ללקיפ וללללה לקצר וללה ל ? ? ה ל ל ק י פ :
ת
,
חלק ג :
ס פ ד מ ה ל ך מ א ו ר ו ת ה ש מ י ם )עב-פב(.
עב.
מתיחה כללית ועל השמש.
חנוך א עב
םו-לא
ו ל ? מ ש נעלה לקצר את־ליום יללאליל את-ללללה ועזב ל?&*
למזרח ו?א אל־־לשער חששי ןןרח מקזם ולעריב שלשים ב ק
לכעבר ? ל ש י ם בקר יחסר ליום ל ל ק א ח י י ל;כון' וליה לאליי
ר :
ל
י י
י ם
ייילילי• ל * מ י י * ול?א ל?מש מ ך ל ש ע ר ה ^
??י ^ י
במעלב ןהלך למןלח ןןרח בשער לחמישי לקזל#ים בקר ן ל -ן ר
במעלב שנית בשער למערב סלמישי :ביום להוא יחסר
? נ י ללקים וללה ליום לעשרה ללקים ןסלללה לאמונה ל ל י ו
ול?א ל ? מ ש מ ך ל ש ע ר ל ל מ י ? י ולעריב כשער לחמישי ב כ ע ך ב ת י
בשער ללכיעי ל ? ל ? י ם בקר ואלד לכי לאות ? ל ו ןלעריב ב כ ? ך ב
ביום להוא לשוה ליום ללילה וללה ? ו ד ל ר וסלילה'יליד .ל ל ? ? •
ללקים וסיים ל ל ? ע ללקיס• ו * :לשמש מ ך ל ש ע ר להיא ולערים
ממעלב ן ? ב למןלח וי?א ?לעזים בקר בשער ל ? ל י ? י ולערים
במעלב כשער ל׳?לישי :וכיום ההוא יארך ללללה כךליום ולללי׳
נאיר מלילה ןיוס לקצר מיום עד־לבקר ל ? ל ש י ס וחל:לה יליד• ל? יז
ל ע ? ל ה ללקיס וליום לשמונה חלקים ו ¥ :לשמש מ ך ל ? ^ י
ס ? ל י ? י ולעריב בשער ל ? ל י #י במערב ו ? ב אל-למןלח ושלבים
בקר לצא בשער לשני במןלח יכמד־כן לעליב כשער לשני במעלם
ל?מלם :וביום להוא לל:ה ללללה ל א ל ד ע ? ר ללקים וללם
לשבעה חלקים* ולצא ס ? מ #ביום להיא מ ך ל ש ע ר ל #נ י ו ל $ר
במערב בשער ה?ני ו ? ב אל־המןךח אל־לשער לראשון לבלשים
בקר ואלד ולעריב בשער לראשון במערב ל?מלם :וכיום להוא
יארך ללללה וללה כי־־שנלס מךליום וללללה יליד• לנכון ל?נים
ע ? ד חלקים וסיום ל ? ? ה :ומד• נשלים לשמש את־מללקוליי
ן ? ב ולקיף את־מללקו$יו ימא בשער סהוא ? ל ש י ם בקר ולערים
*ם״כן במעלב ממולו :ובלללה להוא למעט ללללה ב$ךבו בתשיעית
ןהיא חלק א ל ד וללה ללללה לאחד עשר ללקים וליום לשבעד•
ללקים :ו ? ב ל ? מ ש ימא בשער ל ? נ י במזרח ל$ב במללקוו^יי
לילן ? ל ? י ס בקר ב ך ח ו ובסעריבו :וכיום להוא למעט ללללד•
באלכו ןליה ללללדי לעשרה ללקים וליום לשמונה :ול^א ל?מ*
כיום להיא מךסשער לחיא ולעריב במעךב ו #ב למזר ו ד
כשער ל?לי?י ל ? ל ש י ם בקר ואלד ולעריב במערב ל^מלם*
יג
י ם :
ח
:
ד
ה
א
כ
J
א
יב
ח
ח
חנוך א
ל
ב
לג
לד
לה
לו
ל
עג
כ
ז
עב ל ב -ע ד ב
ביום ההףא לתמעט הלילה ךתית לתשעה ללקים והיום לתשעה
חלקים ו ^ ן ה הלללה ליום והשןה היא ? ו מ י ל ל$כון שלש מאות
ו ? ? י ס ן א ר ? ע ה :ואךך חיום ןללללה וקצר חיום ןהלללה נבללים
חם כתקוכת ה ? מ ש :ועל־מז י א י ר מללכו מיום ליום ולקצר
מהלכו מלללה ללילה :ןןה ל ק ־ ל ? מ ש ומללכו ולשו?תו בשובו
ששים מעם ןלצא ה^אור לןדול ההיא ?5קלא ? מ ש לעולמי
עולמים :ואשר ל צ א הוא ה<ן1אור ה ד י ל ו ב ן לקרא לתוכעתו כאשר
צוה א י ד מצאתו' כן לבא ןלא לתמעט וליא לנוח ב י אם־לרוץ
יומם ולללה ואורו ??עתלם מאור חלרח ובנלל ל?וו ? נ י ל ם :
ואחרי הלק חזר ר א י ת י ד1ק אחר למאור הק<ןון ו?מו ירם:
ולקומתו כתקוםת ה?מלס ומרכבתו א ? לרכב עליל ת ן ש א על־
לרי הרוח ואור נתךלו ב מ ר ה :ו?מל-ללש לש$ה צאתו ובאו ולמיו
& 3י ל י ? מ #ו??למלא אורו להלה לחלק ל ? כ י ע י מאור ה ? מ ש :
ו כ ן לץךח ו ר א ש י ה יצא ? מ ז ר ח כבקר השלשים וכיום ההיא ללאה
והיא לכם ראש ה ^ ר ש כיום השלשים לחד ע ם ~ ל ? מ #בשער
א ? ר בי יצא ה ? מ ש :ךח^י־ו האחר לתדלק בחלק ?ביעי ו כ ל ־
עגילו ריק ?לי אור מ ל כ ד הלקו ל ? כ י ע י ההלק דיארכעה ע ? ר
מאורו :ו?עת־ק?לו הלק ? ? י ע י מלצי אורו יהיה אורו לחלק
? כ י ע י אחד ו ח צ י :והעריב עם־ה?מש וכןלה ל ? מ ש לץרח הלרם
אתו וקבל החצי מחלק־אור ובלללה ההוא כתחלת ?קרו בתחלת
יום חלדה לעריב הלרח עם־הש^ש ךזהדזשיףי בלללה ההוא ? ש ? ע ה
ושבעה ללקיס ולצי החלק מ ה ם :וןרח ביום ההוא ?חלק שביעי
לנכון ךי^א ונטה מןריחת השמש ו ? ל ל למייי לאיי כ ? #ה ו ש ? ן ה
ללקים:
ואלא מ ל ל ר א ה י ולק־־לי ו א י ר לכי הלק ההיא לעעזה מך,לך
ל ל ^ ז י :ואוליאל ל & ל א ל חקדוש והוא מנהינ ל?לם ללאני את
מל־אלה ואת־מושבותילם ו א ? ת ב את־מושבותילם כ א ? לרא^י
ו א כ ת ב את־ללשילם ?מו ? ה ם ומראה אורילם עד־עבר ל מ ^ ה
:
ר
נ
י
י
ה
י
ז
ח
ר
ע
כ
י
ר
עג.
הירח ותקומותיו.
ראש הםםוק בכושי :וחצי־מרחקו שבעה חלקים אחד- .
עד.
שנת הירח.
עד ג -ע ה x
חניך א
,
ע ? ר יום :מ?מיעיות ?מיעיות לחידות נ?לים את־כל־אורו ?מזלי
ו ב ג ב ע ה שבעה ללקיס לחידים נ?לים את־־מל-ליןזכו מ מ ע ל
ימללשים מלעלים לש$ה את־לעלמתו ימלל? * מיעדים ילד
^ ל ל ם י * ל י ל $ל מ?גי לךשיס .יעריב חלרח עס-ה^^ש מ?ני
ל ? ע ר לתיכונים ל ל ? ע י ל?לי?י וללכיעי :ול^א ל ש מ י
למים ומכב ן ? ד י ר ל ? ע ר א ? ר #ס יצא ל?מש ןה^לים
מל־אורי ה?י מ ל ל ? מ #ובשמוןה למים לבא בשער חששי א ? י
^ י * -ל ? * $י ? * * ל?מש מ ך ל ? ע ר לרמיעי נצא ל ש מ י •
י י ל*עם משבעה למים
למיס ע ד ־ א ? ר יצא מ ד ל ס * ? ו^
כ?ער לרמיעי וחבלים את־מל-אלרי ו?קי ימא בשער לראשיז
מאמונה למים :ו ? ב עוד ל©ע משבעה למיס בשער הךמיעי א ? י
ממנו יצא ד #ש 1$ .ראיתי את״מו?בותילם כןלל ללללים
ובלעריב ה?מש בלמים ל ל ימחלחמר למש* ?ניס נןיע ל ? מ #
? ל ? י ס יום ומל־־ללמים חניממים לו באחת מ ל מ ש לחזנים ללז
״ ??תמלאנה תהלי^ה ?לש מאות ו ? ? י ם ואלמעה למיס :ל*לף
ל?מש ולכוכבים נויע ל?^ד־ ימים בלמ;? #ים ש #ת לימים
יויעו ל ? ל ? י ס יום ולמיי ל?מש ולכוכבים ח ל ש ? ל ש י ם יום:
ןל?מש ולכימכים ייצ י את־מל־ל?ניס לןכון ןלא' יחריפו א1
נ
ילמית את־מו?בולס יום א ל ד עד־־עולס ושלמו את לשנים מצליו
נכון בשלש מאות ו?שים ואלמעה למיס :בשלש ?נים לליו א ל ף
ינ
ןת?עים ושכלם למים ובלמש ?נים א ל ף ושמונה מאות ןע?ליס
יום אם־כן בשמונה ?נים לליו אלכלס ילשע מאות ושנים ע ? ר
יי יום :ללרח ב ל ב ד מימי :מיי א ל ף לששים ו?נלס משלש עזנים
יבלמש #ניס ילמד למשיס יום מי בצאתו מומיכיס למ©9ר א ל ף
י ? כ ע מאות ושבעים א ל ף ו?שיס ו?נלם למים :ובלמש ?נים
»
לליי א ל ף ו ? כ ע מאות ושמעים יום ומשמונה שנים לליו לללל
©ז אלכלס שמונה מאות ובלשים ו?נלם למים :כי בשמונה ?נים
ילמד ?מונים יום מל־ללמים א #ר ללמד ?שמונה ?נים שמונים
יום :ולשנה ת ? ל לנכון למי מוסבות לעולם ומושב ל ? מ #
יז
לזורל מדל?עריס א #ד מ ל ס לןרח ולעריב ? ל ש י ם יום:
ימגללי ?רי לאלמים א #ר על־מל־לבריאה ועל־כל-לבומבים
עד•
ג :
ים
ד :
ם
ים
3
ב
ה
5
א
ת
ז:
י
י
יב
ע
ה
ם
ם :
יא
ם
חנוך א
עה ב -ע ו ה
עם־ארכעת סניככים לא־למרדו ממקו־מס לכי-לשבון ס?נה ןהפ
ל ? ^ י לארבעת סלמיס א #ר לא־נלשבו ב ל י ב ו ן ה ש ן ה :ו?לס
למעו לאן?ים כי המאורות להם לשמשו מאמונה למושבות לעולם
אלד כ ? ע ר לראשון ןאלד ?שער ה?מלם השלישי א ל ד כשער
לרכיעי ואלד בשער ס # #י ןמךר לעולם נ #ל ס כ ? ל ש מאות
ו?שים וארכעה מוקזבות ל ע ו ל ם :כי לאותות ןחןמנים וחאנים וסלמיס
לראני אוריאל חמלאר א #ר אדון הכבוד ?מהו לעולס על־כל־
מאורות ס?מלס כ?מלס ובמכל למשל על־מני ס?מלס ולהךאות
על־־לאךץ ולליות מנהיגי חיום וסלללה וחם ס ? מ ש וסלרס ולבו?כים
ו?ל־ה?ריות הסובבות ?מל־מר?בות ח?מלם :כמי־כן הראני אוריאל
?נים ע ? ר ?ערים מתוחים לןץלה ממכיב למרממת ה ? מ #כ?מלם
א ? ר מתוכם ה צ ^ ה קרני לי?מ #ומלם לצא חס על־מני לארץ
??למלחו בעתילם המןמנות :ובעד לרוחות ינ?יבת ל£יל ??לכלחו
ל ח ל ה כ?מלס כ ק ^ ו ת :כ א #ר לכלחו שנים עשר ס?ערים כ?מלס
בקצות לארץ א ? ר כ ל ס נצא ס ? מ ש סירס וסכו?כים וכל־מעעזי
השמלם במזרח ו?מעךב :וחלונות רכים מתוחים משמאלם ימימיןם
וחלון א ל ד בעתו מוציא חם בשערים להם אשר מלס .יצאו
ליבימכיס כ א ^ ר כ ק ד עלילס ואשר עז$ה לעריבו בכככךס* וארא
מר?בות בשמלם ךצות ? ת ב ל מ&על לשערים א #ר ? ל ס :כבו
סכו?כים אעזר ל א לעריבו :ואלד לגרל מ?לס ןהוא לסוכב
?תבל בלה:
ובקצות לארץ ךאית׳ ?ניס עשר שערים מתוחים אל־?ל^
לרוחות א #ר מלם תצאנה לרוחות ונשבר על־לארץ :ש ל ? ה כלם
מתוחים אל־מני חשמלם ו ? ל #ה ?מעךיב ושלעזה אל־־למין ח?מלס
ושלשה אל־סשמאל :ו ? ל ? ת לראשונים חס ממזרח ו ? ל ? ה מ^פון
ו ? ל ש ה אלרי אלה משמאל לךרום ושלשה ממערב? :ארמעה
י ?רמה ושלום ומשמונה לחם תצאנה רוחות
אלה תצאנ
מח?לות ? ? ה ן מ?תלחות והביאו שלילה למל־האךץ ולמלס א #ר
?לילי ולרוח לראשונה מ ך ה ? ע ר י ס לסם הנקראת מזרחית תצא ררך
ה
עה.
ר ף ח
ת
דל ארבלת הימים שמחוץ לחשבון ועל הכוכבים ודל .warn
עי.
לל שתים לשרה הרוחות ושלריהן.
ח נ ו
עו י -ע ז ו
ל א
ה?עי ליאשי? א?ר ממזךח ??טולה לרומה ממנה דצא
כצךת ח ל ב ו ב ח י ל ה :ומן־ל#ער ל#ני ? ל ו ך נצא כ מ ל ה ומ $י
ל צ ד ^פון נצא
נצא ממר ימריה למלוס מ ל וכ#ער לשלישי
קר י » * ו ת :ואליי אלה *0אןד .לרוחות ל ך ת מ י ו ת ? ש ל ש ה ?ערים
בשער ללאשון מלם לנוקזה למזרח תצא רוח ח^ה :ו?מזעי
לתיכון קרוב אליי י*או מתוכו ריחות טובים ופיל וכקןיי ועילי
וחלים :וכשעי־ ל ? ל י ? י א?ר מ צ ד מעךב נצא מתוכו ם ל י»יי
ואי^י' :P»Vflואליי אלה רוחות מ צ ד ?פון מ ך ה ש ע ר ס?מי¥י
מצד מןלח מא מתוכי ?יל יממר ןאך?ה ובממון :ומן ל**י
לתיכון ? :ד לצאו חלים ממר ט ל ושלום ובשער לשלישי מ צ י
3
63
נ
ב
א י
? ; ת
כ
י י » ז ו?פור ושלג ונשם וטל ו * ? ה :ו א ל י י
*
*°י
אלה אלבע לרוחות אשר מצד מעךב בשער לראשון ?$זר ל צ י
mלצאו מתוכו מל ו?פור וקר ו?לג וקרח* :ומךחשער לתיביז
יצא ט ל ומטר ושלום – Wיכשער לאלרון אשר מ צ ד לרום
יצא מתיכו ב^ךת ובממון וחלב י ? ח י ל ה :י מ י .יתמו שנים ע ? י
לבעלים לאלבע רוחות ה?מלס ומל־חקילס ומל־מגעם וכל-קזלומם
י*
ללאיתיל מתושלח ב;י:
ך
עז
לרול
| י א
כ
נ
ללאשונה קלם כ[לא ל ה מי קךמונית ליא ולשנד•
ך י י ס
כ י
ום
ב
ג
ט (
ל י ־ י י ? ל י ל ^ ל ל לעולם ילד ?ם*
י"
ולרוח ממעלב מעלב שמה בי עזם מל־מארות ל ? מ י ס מ ל מ ד י ם
ףוללים :ןלייס לרכי* י?? צפון נחלקה ל^לעזה ללקים
מלם לראשון היא למ?כז לאנשים ולשני במימי־למיפ ולחמות
ויערות ונלרות ו ? ר וענן ולחלק לשלישי בנן ל צ ד ק :ךאיתי
שבעה לריס נבולים ולם נבולים ממל־ללרים אשר על־ליאדז
ומלם מפור יצא ו:מיס מועדים ושנים נללפו :לאילי ש ע ה
ל ' י *ל״לאדן ןדוליס ממל־לנלרות מלם א ל ד נצא מ ך ל מ ע ך ב
ו?מל מימיו אל־ל;ס ל ן ד ו ל :ושנלס מלם מ^פון עדיל;ם :באו
גה
ית
ח
י
י•
ל
?
י
י
ת
עז.
י ד
ארבע רוחות ה ע ו ל ם -ש ב ע ת ה ה ר י ם -ש ב ע ת הנהרות -מ ב ז ת האיים.
ם
י ; ״ היא דורש ד ר ם ־ ] :ח ד ךם )=העליון( – .מ ע ר ב . . .הוא דורש מ ע ר ב ל *
– .demtus,כך במילונו הכושי של דילםן(•
™ ת ה ויד דה ג=נתג ב כ ו ש י ת ־ ^ * 6
צ ם י ן דרש כך משום שכמה ענינים צ פ ו נ י ם שם – .הים ה ג ד ו ל .ים התיכו!
8
8 1
חנוך א
עז ז-עד! יב
ו?מכו מימילס אל־לס־סוף ?מץךח :וארכעת סנולריס:מאו ? צ ד ־
ז
עד־ל^ם !מלס ?גלם[ אל־לס־סוף ו?גלס אל־ל יס לןדול ולם
מ ו ס מ כ י ם ? ^ ה )ןיש אוגרים אל־סמד?ר( ? # :ע ה אלים גדולים
ר * י ^ י?אךץ ?גלם ?ארץ 1למ?ה ביס סןדול:
ואלה שמות ס ? מ ש לראשון אור־׳לךס ולשני לן^ןה :ולירח
עח ב
אר?עה #מות לשם לראשון אישורה ל ? 3למנה לשליחי ? ד
ממה ןללביעי :ד ל :אלה לם ?גי לבארות הןדוליס ענולם ?עגול
ג
ה?מלם ושגילם גךל עגולילם עעה* ?ענול ל ? מ ש ? מ ע ה ללקי
י
אור לניממיס לו על־ל:רס וממלה קצבו־לו ע ד ־ א ? ר לתם לסלק
ס?מיעי ?ל?מש1 :ןלם[ מערימים ו?אים ?שעדי למערב וסבו
? ¥י ז !?:או ?שערי סמןךח על־מגי-ל?$לם :וכעלות סורס יךאה
י
לצי ס?כיעית כ?מלם ןאורו ללמלא ?יום לאך?עה ע ? ר :מלא
אורו :ו ? ל ? ה כי־למ?ה אור נקצב־לו עד יום סלמשה־ע?ר
??ללמלא אורו לכי אות סשנה וליה ל ^ ל ש ה כי־למ^ה ול יה
ס:רס ללצי?-כיעית ס ס ל ק :ו?ללמעטו לקמן כיום לראשיז לאלמעה
ע ? ר חלקי אורו' כשני ללמעט ל?לקזה ?שר ללקי אור כ ? ל י #י
ללמעט ל?נים ע ? ר ?לכיעי לאסד ן ? ר סלק כלמי?י ללמעם
ל ע ? ך ה ללקיס כ ש ? י ללמעט ללש^ה ללקיס משביעי ללמעט
ל ? מ ו ן ה חלקים כ?מיני ללמעט ל ש ? ן ה כלשיעי ללמעט ל ש ? ה
?ע?ירי ללמעט ללמ^זה ? א ח ד ?שר ללמעט לאר?עה כ?ניס ע ? ר
ללמעט לשלשה כ ש ל #ה עשר ללמעט ל?נלם ?ארכעה ע ? ר
ילמעט ללצי־שביעית ומל־ללקי אורו ?יום ל ל מ ^ ה עשר ללמעט
?ל־הנולר :וללךשיס אלדים לליו ע?ריס ו ל ^ ע ה ימים לללש
ויש מלס לשמונה ועשרים יום :ולק ?ני לראה־לי אוריאל ?מי
לקצב א ו י ל:רס ונתן־לי מאת ס?מש :כל-לעת א ? ר ל*קדס
ס:רח ?אורו PTאליי למגי ח ? מ ש עד־אר?עה ע ? ר יום אורו
ללמלא ו?#הוא מאיד ?לו אורו נ #ל ם כ^מלס :וכיום לראשון
ז
ח
י
1י
ם
י
ה
פ
ז
עח.
השמש והירח— גידול הירח והתמןטותו.
ש מ ו ת .בנוסח הכושי נשתבשו שמות השמש והירח מרוב העתקות
ואלה
ר ״ ח ד ם .בכושי *ןץךם – .ח מ ה .בכושי תמס )חית בת״ו נשתבשה וה״א בםמ״ך(.
בנס – .י ר
ל ב נ ה .בכושי א ב ל – .ב ן ־ כ ם ה .בכושיי ש ו נ י ה .בכושי
T
חניך א
עח יג-פ ד
לקרא מולד כי כיום ההוא נעלה עליו לאור :ןליה הליל
בעצם היום ?ל־?מ #לרד במעלב ימן־המןךח הוא עולה מללל
ומל־סלללה :איד סירס עד־ןלה ה?מש ממולו ןקירס נךאה מיי*
ס ? כ ש :סמקוס א#ר מ ? ם לצא אוד סירס ?^ה לשוב לסעלם
עד־סעלם כל־לאור וימי ס:רס נללםי וליה עגול ריק בלי אור:
ו ? ל ש ה ללשים ? ל ?לשים יום יע^ה ובעתי כ?ללמעט יע? •
? ל #ה ללשיס ? ל עשרים ות?עה :מים החלש ואז לע?ד
ללמעטותו במועדי לראשון וכ?ער לראשון למאה ןשבעה ו?מ?ני
יום :ובעת צאתו ללאה ? ל ? ה ל ך #י ם ל ? ל ש י ם "יום ל ל ל #
ולקזלשה לךשים ילאה ת ? ע ה ועשרים ה ח ל ש :כלללה ילאה
כעין אלם ע?ריס יום מכל־־כעם וביום יראה כעין לךקיע כי א י ל
בו ?ל־לכד כ ל ב ד אורו:
ה
ד
ם
פ :
ןעלה בלי ללאיתיך ל*ל ולק־מל־כומכי ל ? מ ל נ ש ל
וללאני את ?ל־חקי אלה 'לכל־יום ילכל־מועד מ מ ? ל ילכל־^י׳
ילצאלד ילמ?מקןה בכל־ללש ובכל־?בוע :וללמעטות ל ל י ל א ? י
תל:ה ב ? #ת ל?ערים כי ב ? ? ת ס?ערים לאלה לשלם אורו יכ!די
תליה ל ל ל ת ללמעטותו :עהללמעטות[ אקזר תליה בשער לראשון
לשבון
בעתה עד־א?ר ל?למו מאה ו ? כ ע ה לכבעים ן
השץעות ע?רים ולמשה ]?בעותן י?ני :מים :הוא ללכעט מ ל
ס ? מ ש וממעלכת לם־ככים ל מ ? ה ימים כן$ן א ל ד בךיוק ובער*
#המקום סןה א־^ר לאיל לןמר :ןה מלאה כל־מאור ימך?ר*י
א ? ר ללאני אידיאל המלאך לראיט ?היא מנלי^ם:
ובלמים לסם ענה אוריאל למלאך ויאמר אלי לכוך לנרי
ללאיתיך סבל ואנל־לך סבל למען תךאה את־ל$#,ש ואיי־
סלרס לאת־מנליני כימכי ס?מלם וכל-סמםובכים אולם מעשילם
ועתילם ומוצאילם :ובימי החוטאים תקצרנה ס^נים ו!לעם
באלמותילס ובשדותילם לאהד ומל־למר על־לאךץ ישןה ולא
ילאה בעתו ולן^ם לכלא ןה?מלם יעצרו :ומרי האלמה כלמים
להם אכיל לחלה ןלא לגלל מז^ י ימלי לעץ מעתו לכלא :ול׳ללה
ם
י
ם
נ
עט.
פ.
חזרה על חקים אחדים.
החוטאים גורמים במעשיהם לעינויים בחקי הטבע.
חנוך א
עה
פ ה-פב ב
לשנה את־לקו ןליא נךאה ?עתו :וכלמיפ ל ח פ ילאה 1ל?מש[
י־
כ?מלפ ומללך לללה ]?עךב? 1קצות למל??ה לןדולה ?מעךב
ו
ןלך?ה להאיר מ$שפט ל^אור :ורמיפ מךא#י לבו?ביפ _יע?רו
ז
הקפ ן#פוי אךחותילס ומעשילם ילאו ?מועדילם למקורים עלילם:
וכל־מעלכת לכוכבים תקזתר מךלחוקזאים ומלש?ת נליושביפ[ על־
ח
ל^לץ תתעה ?לס ומרו מ?ל־דלכילס תועים לליו ןלאלליפ ללשבום:
ול?לה לךעה עלילפ מ ? מ ט לבא עלילפ ל א כ ד ל ב ל :
ויאמר אלי לכוך ללבו־נן בלחות לשמלס וקךאל ל?תוב
פא
עלילפ ולדעל את-לבל א ל ד ל א ל ד :א ת ב ו נ ן בלחות לש^לפ
כ
ןאקךא את־כל־ה?תוב ןאבין ל ב ל ואקלא ©מר ?ל־מעשי לאלם
וכל־ללידי כעזר אעזר להיו על־לאךץ ע ד לרות עולם :וא?רך
את־לאדון חןדול מלל ח?בוד לעולס על־עשתו את־מל־מע&י
ת ב ל 1א#כח את־אלני על־אךך אפו ןא?רכהו ב ע ד ?ני־לאךס:
ואמר א ? ל י לאיש למת כצךקה ובטוב אשר אי? מל־מלב אש^ה
י
?מלב עליו 1א?ר יום לרין לא־למצא ;גרו :ןשבעת לקדושים
י׳
ל ל פ לקריבוני ןלשימוני ?ג^־ל^דן למגי מתח ביתי ויאמרו אלי
הורע חבל לבנך למתושלח וללאיל למל־מניף בי ?ל־??ר ל א
לצדק למני אל?י מי־הוא בולאפ ? :נ ה אחת נעזבף־ עם$?-ף עדיי
י
צילר ל ל מ ד אוז־??יר ומתבל ל ל פ ןחעידול ??ל־?ניף ו כ #ה
לאלךת לקחיר מקל?ם :יאמץ ל?ןז מי לטוב יודיע ?לקה לטוב
ז
צדיק עפ צדיק לש?וח ובןיבו ןה את־זה* ולחוקןאים עס-לחו^איס
יי
למותו ופו#ע עפ־פו^ע למ?ע :ועושי ?לקה על־מעשי ?ני לאלם
ט
למותו ועל־מעשי לך^זעיפ לאספו :ולכלו לדמר אלי ב ימיפ ל ל פ
ןאבא אל-עמי ??לבי לאדון ל ע ו ל פ :
ועלה מתושלח ?ני כל-אלה אםמר־לףי ו?ת?תי לף הלילי ל|י
פב
חבל ונתתי לף ממריפ על־מל־אלה ואלה ?ני תשמר את־לממרים
מ!ד אכיף למען תמפרפ ללרות לעולפ :למ$ה נתתי לף ול?ניף
נ
ז
כ
ו ב י מ י ם ה ה ם . . .ה ג ד ו ל ה ב מ ע ר ב .לשון זה מפריע א ת ההמשך העוםק בירח״
ולפי צ׳ארלם אין מקומו כאן .ואף הוא תיקן המוסגר במרובעים ,ובנוסח הכושי שיעורו
של הלשין :ובימים ההם יראה בשמים ובאה בצרת בקצות המרכבה הגדולה במערב- .
פא.
פב.
לוחות השמים ושליחותו של חנוך.
דברי חנוך אל מתושלח במסרו לו את ספרי החכמה.
דינוך א
פב
ג־סז
העולה ע ל ־ מ ל ש ב ל ס :ללמבינים *את ל א ינומר ללאזינו ל ל מ ד את״־
א ת
ה
ה * לנעמ לאימליל ממאכלי־תאלה :א ? ד י כל־לצדיקים
W
ההולכים ב ל ל ך ? ל ק ה לאין מ ל ס לקוא מחובאים ממכר מל-למילם
א ? ללל ל #מ ש בשכלם בבואו ובצאתו כבערים קזלשים יום
עס־?רי לאלכיס כמערכת קבוממים ןעס־אלבעתילנוככים המבדילים
כין אלכעת ללקי ה ? נ ה א ש י לנליגום ול* י א $ארכעה למים*
וכלס ללעו אנשים ללא ילשבוס מ ל ? ב י ן כל־לעולס כי טועים ל ם
לאנשים ולא ללעוס ?משכמם :כ י ל ם כ ל ^ ז ב ו ן ה ^ ה ללאו ו מ א ^
יך£מו• עד־עולס א ל ד כשער לראשון ואלד כ ? ע ר לשלישי ואלר
כרכיעי ואלד כ ש #י ללשנה ת ? ל ס מ ? ל ש מאות וארכעה ל##ים
יום :ולכדו קלס ןללשבון לרשום ? ל ס כי למארות ו ל 0ד ^
ללמועלים ו ל ^ י ם ולימים ל ד « י אידיאל נלנל־לייאעזר אדון
בריאת ת כ ל למקילהי ע ל ? ? א ל ? $ל ס :ולו השלטון על־לללד
ויום בשכלם ללאיר לאור לבני לאלם ?מש לדל וכיככיס וכל־
כהות ל?מלס לסובבים בנלגלילס :ואלה מערכות לביככיס א ? ד
ללאנה כמקמותילן ובעתילן ובמועדילן ובללעזילן :לאלה ל ס שמות
מנלינילס לשומרים לכאים כעתילס א ל ה המנהיניםילמקמולילם
למעלכותילס לעתילס ל ל ל #י ל ס ?ממשללס ובמושבולילס :אלבעת
א
מנלינילם המבדילים את־אלכעת ללקי לשנה ללאו ?ראשונה
ןאלרילס שנים ע ? ר מנהיני המערכות המבדילים את־לללשים
ןל?לש כאות לששים ליום ? ד י אלכיס למחלקים את־ללמים
ילאלבעת ללמים לניככים עלילס מנליניס למללקים את-אלבעת
ל ל ק י ס #ה :לשלי לאלפים ל א ל ה נימכים בין מנליג למנליג מל־
ינ
א ל ד מאחורי התלנה ומנלינילס לם למחלקים :לאלה שמות
ינ
המנליניס למחלקים אלבעת ללקי ס ? ן ה אעזד ןלרו* מלכיאל
אלימלך ומלאיאל ונלאל :ושמות מנלינילס א ל נ ל א ל וישושאל
יי
ואלומיאל אלה ל ש ל ש ה כלפי א ל י י מנליני למערכות להולכים
א ל י י מנליני לתחנות למחלקים אלבעת ללקי ל ש נ ה ? :ראשית
*
ל ? נ ה לןרח ?לאשונה ימשל מלמיאל לנקלא מ?מ *1תימני לשמש
!?ל־למי ממשלתו א #ר ל?לט תשעים לאלד יום :לאלה אותות
ד
א
ש
יפ
ט ז
חנוך א
19
פב י ז -פ ג ט
הומים הנראים ^לי־ארץ בימי מ מ ח ל ת ו !עה ו ל פ ומנולה ומל-
לעצים !עשו מרי ועלים לצאו על״מל־לעצים ימ?ל קציר לל^וה
ימרהי־ורדים ומל־המרלים לצאו כ ? ר ה ועצי ה ל ר ף לי?שו :ןאלה
? מ ו ת למנלינים א #ר תחתילם בלכאל ןלבשאל ואחר םנוק1ף שר
יח האלף ? מ י אל:מף וימי ממשלתו ל מ ו :המנלינ השני אסךיו הוא
אלימלך ??קרא שמו ?^ש זורם ומל־למי אירי א ל ותשעים יום:
יט ואלה אותות :מיי על־לארץ ללרות רמש ולעצים יוציאו מךלם
ןמור ןנתנו את־כל 9ך:ם גמור ימשל והצאן תתחברנה ו ת ^ ה
ומל־מרי הארץ נאסף ו?ל־א?ד בשךה וכנת אלה להיו בימי
9מ?לתו :ואלה ח פ הגזמות והמעךכות ומנהיגי ?די האלכיפ להם
*לאל מאל ולאל ושם שר־לאלף לנימף עלילם אם$אל וימי
ממחלתו למו:
ועלה מתושלח בני אלאף את־מל־למלאות א #ר לאיתי
פנ
ואממרם למניך ? :נ י מלאות לאיתי למני נשאי א?ד ,ןלאלד ל א
כ
ללמה ל ? נ י לראשון בלמדי למ^ב ול?ני למני נשאי את־אמף
ואלא מלאה נוךא ועלילמ התפללתי א ל א ל נ י :שומב לליתי במית
מ ל ל ל א ל אמי הןקן ואלא במלאה ולנה לתמוקזטו השמלס ולמקעו
ולמלי לארץ :ו כ א ? ר נמלי לארץ ואלא ולנה לאלץ נ ב ל ן ה מתלם
י
גדולה ולריפ נתלו על־לרים וגבעות על־גמעות ט?עי ועצים
ןבוהים נעקדו מ?רשיהפ ולמלו ולקובעו בתוך ל ל ם :ול?ר נפל
י׳
י ז
ד
ה
כ
נ
י
ז
"
מ
ז
ת
$ל י ך *י וא?א קילי ל?דא ואמר לארץ נלרמה :ימלללאל
אבי הזקן לעירני מי ? ב ב ת י אצלו ויאמר אלי למה תצעק מ?ה
בגי ולמה ממה תייליל :ואןיד־לו את־כל-המלאה אשר לאיתי
ויאמר אלי נילאות ראיל בני מלאה ק#ה בחלומך ממללי ?ל
חטאת לארץ בלחם ת ט ב ע ולרמז !רול ל ח ר ב :ועלה בני קומה
ולללננל לאדון למבוד בי אמונה בך לכען לשאר שאר על־לארץ
ולבל ילריב את־־מל־לארץ :בני כל־ןה :בא מךהשמלם על־לאלץ
חלק
פג
,
ד :
סג־פד.
שגי
מראות
]היסטוריים[
)פג-צ(.
מראה החלום הראשון לל המבול וחםלת חנוך.
ש נ י מ ר א ו ת ר א י ת י .בחלום .א ב ל שאר מראות חנוך שבספר בהקיץ היו.
• ה ר א ו ה ו המלאכים לאחר שהעלוהו למרום – .ל פ נ י נ ש א י א ש ה .חנוך נשא אשת
בהיותו בן ס״ה )ברא׳ ה׳ כ*א( ושם אשתו עךנה )לקמן פ״ה ג׳(- .
חנוך א
פנ י -ם ה
ב
ולרמז וייל ללני• על־לאדן :אליי־כז ק?«*י ו*ל&לל ואלמז
ואשאל ואכתב את־תכלתי לדירות עולם ואףאף ה צ ל $תו?לה
בני :ומצאתי לם$ה ואלא את־ל?מיפ ואת־לשמש יוצא ? * ז ו
ואת-ל:דם יורד במערב וכיככים אלדים ו * ־ ל א ך ן <ילה ומל
י צ י כאשר לכינהי מבראשית ואמיר את־אדון ל מ ש מ ט וארופמ?ר־י
א ש הוציא את־־לישמש מ ל ל נ ו ת המזרח מ ע ל ניןדח על־־^י־
ה?מלם 1לןש פלד ב י י י אשר הראהו:
ואשא את־ליי מ צ י י ן ואמרי את־לקדוש ןלןדול ואע*יה * י י *
מי ובלשי? מ ? ר א #ר עעזה אללים לבני בשר־אדפ למען יי^יי
מיג !1תן ל ל פ דים ןלשיז ומה למען :שיחי מ ל ם :מרוך אלד• אל^י
ל מ ל ך לןדול ומברר ב ג ל ל י אדיז מל־בריאת ל ? מ ל פ $ל ף לבלמים
אלילי *ל״לאלץ יכמשלתף ומילכיתףי ונללף נעמדו לעולפ ו ל ע ו ל י
עולמים ו?לטי?ו לכל־דורי הדרי* ומל־ל?מלפ כ א ף לעולפ ומל־
לי$ךן לדום ח ל י ף לעולפ ילעולמי עילמיס :בי אתה עשיל ואלי״
* ל !?ל־ד*ר לא ל9ל *מף לממה ל א ת ע ב ר מון׳ביז
?5אד ולא *סלו* &»יר ו א ל ל י ע ותלאה ותשמע ל ב ל ואין ?ל"
למר ?מלי מ מ י בי א ל ה ת י א ה ל ב ל :ועלה מלאכי ? מ י ף ל ר ? י י
י
ועל־בשר־אךם לל׳יה אכף עד־יום לדין ל ן ד ו ל ז ועתה אללים
י•
1א י י9לר ?דיל אללנן ואשאל ממף ל ק ב ל לפלתי ללשאיר לי
שאלית עלי־אדן לבלתי לשלית בשר־אךפ ולעשות לאךץ ש^י•
לליות לרבן עולב•* ועתה א ל נ י מ ל ה מ ע ל לאלץ את־־למשר א ? י
י
עורר אכף ובשר־לציק ולי?ר לקים לנטע*!רע עולפ ואל-תמתר
מניף כ ל כ ל ת עבךף אדני:
ואליי־־כן לאיתי ל ל ו ם א ל ד ואלאף בני את <יל-לללום:
פה
1ל?א ל נ ו י את־־קולו ייאמר אל־מתו?לח בנו אליף בני א ד ב ר ? מ ע
נ
ח
ת
ר
א
1
9
א
5
ה
ע
נ
ה כ י נ ה ו .ברור שעיקרו ה כ י נ ה ו ) ב כ י ף ( .ובכושי הכינהו )בביית( .כי כ י ף ב ב י ״ ת נ ת ח ל פ ה
למתרגם ה ר א ש ו ן - .
יחדה
פה-צ.
א פ ך .בכושי :יהיה
אפך- .
מראה החלום השני של ח נ ו ך ־ ־ תולדות העולם מאדם הראשון מ ד ביאת המשיח.
בני האדם נמשלו בבעלי חיים אחרים־ אבות האומה הישראלית נמשלו בפריס ,והבאים א ח ר י ה ם * -
אומות העולם נמשלו בחיות רעות ובעופות דורסים .המלאכים -הנפילים -בכוכבים ,ומלאכים שבשמי!
בבני אדם .אף שם שמים נמשל באדוני ה * א ן - .
פה .אדם וחוד .ובניהם.
חנוך א
נ
י
ח
י
פה ג -ס ו ד
עט
ד מ ך ח&ה אזנף 1ל ? מ ע 1עךאה ללוס אמיף :למני נ?אי את־עלנה
אמר ואךא ממראה על־משממי ו מ ה מדמקר ייצא ה ד מ ת מ ד
ל ? ק ר היה ל^ן ואלךו יצאה עגלת־מקר ואתי־• ?:אי ? נ י בני
מקר א ל ד מ ל פ #חור ול?ני א ל פ :ולנח מךלמקר ח?חור את־
ל א ל פ ולרךפהי ע ל ־ ל א ד ן ומאז לא־־למלתי לראות עוד א ת ־ מ ך
ל מ ק ד ל א ל ם :ימךח^קר ח^חור ן ד ל ועגלת ח?קר ?אה אתו
ואלא מריס ל ב י ם :צ א ו ממנו א ? ד י אליי ו ל ל אלריו! ולמלה
לראשונה י?אה מאת מני מן־למקי לראשון לבקש את־מך
ל?קר ל א ל פ ןלא מ?אתו ולקונן ק^ה גדולה עליו ותלמשהו:
אליל ? ך ל מ ק ר לראשון ולניחל ולמן העת
ואלא ע ד ־ א ? ר
חליא לא־נעלה עוד :ואלרי־כז ולרה מדמקי למן אחר ואלריי
ילךה בני־מקר רמים ומרות שחורות :וארא בשנתי את־מן־למקר
לל?ן ההיא וחנה נלל 3פ ־ א !יך,י ל ? ך ? ק ר גדול לכן וממנו
י?או בני־?קר ל?ניפ ל ל ב ויךמר ל ו :ללפ החלו להוליד בני־מקר
ל?ניפ רבימ אעזר למו אליהפ האחד ל ל ך אללי ל ? נ י :
וארא עוד בעיני כ א #ר ;שנתי וארא את־ל^זמלפ ממעל וחנה
כומב נמל מךלשמלפ 1יקפ ויאכל ולרעה מין למריפ ל ה פ :ואלרי־
כן לאיתי את־למריפ לגדוליפ וח^חוריפ ל מ ה ללליפו בלפ את
רמתילפ ימרעילפ ואת־בקרפ ו;ללו לליות ל א ל ד ע פ ־ ל ? נ י :ועוד
ראיתי במראה ואביט אל־לשמלם וחנה ראיתי בימביס רבים יירדיפ
ונובלים מךל?מלם אל־לבו?ב לראשון להוא ולחיו לבני מקר מין
ל מ ק ד ל י א ולרעו ע מ ל ם :ואביט אלילם ואלא ו מ ה בלם'מוציאים
עלויתילם בפוליס ויללו לעלות על־מרות למרים ו ל ן כ ר נ ה כלן
ר
כ ו
מ
ז
ל
ח
ט
הו
ש ו
כ
ז
נ
י
ה
ב ן ־ ב ק ד .בכושי בא השם ללב .ושם זה משמעותו לפי ההמשך שבפרשה :פ ד או
פדה״ ובריבוי :פרים או פ ד ו ת או בקד – ,הכל לפי ה ע נ י ן – .ל ב ן .סמל הצדק )השוה
ישע׳ א׳ י״ח .תהל׳ נ״א זי( – .הרמז שבפסוק זה הוא לאדם וחוד• ולקין -השחור
ילהבל ־־ האדום )שנשפך דמו ע י י קין( – .ו ע ג ל ת ה ב ק ר ב א ה א ת ו .אשתו של קין
שנולדה א ת ו תאומים ושמה עון )ס׳ היובלים ד׳ א׳ וט ( – .חוה יצאה לבקש את הבל.
*׳ היובלים ד ז /שאדם וחוה ה ת א ב ל ו על ה ב ל שמונה ועשרים ש נ ה – .ו א ד א ע ד ״
א ש ר …ארמיםמום )השוה ד נ ז׳ ט ( – .ב ן ־ ב ק ר ל ב ן .שת – .בפ״ט מדובר על שת- .
,
,
פו.
,
קלקול המלאכים עם בנוח האדם.
כ ו כ ב נ פ ל מ ן ה ש מ י ם .עזזאל )השוה פ י ח א׳( – .פ י ל י ם
רמז לג׳ מיני הענקים )ע׳ בפי׳ ז ב (- .
,
,
גמלים וחמורים.
חניך א
י׳
סו ה -ס ט ג
ותלדנה מילים ומלים קאידיט :מ ל ־ מ ד י ט :ראי ןלךדי **יל•*
ו ל ? א ילננס ?קרנילם :מסלי ל?לע י י
w
**י
י * " » ל * ח חסלו ל ע ד ולחיל ל^ילם
?ל °׳־
ולמיס ממנילס:
ועיי ראיתי מססלס לננס ך .את!-ה ל?לע ןה אתתי׳
לסלה ל ^ ק וא?א עיני #נית אל־ס?מלם ואךא ממראי•
««י מדהימים מךמרת אנ#ים למניס ואך?עה י$אי מ ל
י
Wההיא י ? ל ? ה אלם :ו ס ? ל ? ה א ? ר י?אי ?אלרי*י
ן ף ז מ י ?:די וראיני מעם-מ?מחות מ ד ן ויעלוני אל־^קום ןביה
* * ל לאדן ומל-ס!?עות ליו ? $ל ו ת ממני*
^
?
עד־א#ר תראה את ?ל־א#ר יבא ?גל־
* ^ י אלי ??ה
מילים וסןמליס וסלמודים ועל-סביממים וסמרים ועל?-לס:
* ל י מדלאר?ע ל * # $י ?:אי מראשיה והיא
.
אסז את־סכ^ ליא^י? *יייא א ? ר ?©ל מדס?מלס !יאמר איי
ו* ־הליי ו!?לימהו אל-ללס ו ל ל ס ?רה היא וע$קה וניר^דז
ולש?ה :ואלד מלס ? ל ף לרב וללנה אל־ספיליס וסןמלים
* ־ * ו*ל־ל*דן רעךה מנללם :עוד
' ^**™
** *T
אני דואה ממראה והנה אלד מדלאר?עה לסם א ? ר ?:או ל?לי1י
עלילס נאמניט מדל?מלס ויאמף ולקח את ?ל־סב^ממים לןדולים
א ? ^ ת י ל ם ?ערות סומים ולא?רי את״מלם ידיהם ורנלילם
וישליכום אל-להוס לאדן:
ל
ם
ל
מ
י
י
ה
ר
f
ך
ך
:
מ ה
נ
״
י א מ י
1
ח
פ
ו א ך א
0
ה
ב
ת
נ
ג
0
31
ה ל י
ו
ת
| ה
ה
ד
]
פט
i
ואלד הדלארמעה ללר אל־סמר לל?ן ולרע לו סוד מ?לי
* מ ר ד הוא נולד מד מי׳י לארס ולמדלי ?0ד .נדולה 1י?ב
?תו?ה י ? ל ? ה מריס ?:בי אתי כת?ה.וסיא מכמה עלילס :וא?א
נ
תז.
נ ד ״ ו ת
־
אנשים
ב י א ת שבעת מ ל א כ י הראש.
לבנים.
הס
המלאכים
שלא
ח ט א ו – .ב ג י אדם
ה
נמשלו בחיי '
!מדאכים -בבני א ד ם — .
ק
ג
ש
ה
ו
ש
ל
שהושלך
י
ך
״ ? ״ ״
למדבר של
ג
א
ע נ ש ם ש ל ה נ פ י ל י ם *״י מ ל א כ י ה ר א ש .
םח.
»י*
ד -ז ד – .ה כ ו כ ב הראשין.
* י * י ל ע י ל י׳
»ז
י
ב י ת ח ד ו ד י )ע׳ שם( – .ה ש ו ה י׳ ט ׳ -י ׳ – .ה ש ו ה י׳ י ״ א -י ״ ג ^ .
מ
נ
א
ל
א -ט :המביל ו מ ל ת ו של נח.
פט.
שפתיי
« -ג ׳ :אוריאל מ ש ת ל ח א ל נח לגלות לו ע ל ענין המבול
וזע״
ו ש ל ש ה פ ר י ם .ש ם ח ם ו י פ ת – .מ כ מ ה ע ל י ה ם .ה ש ו ה ב ר א ׳ ז׳ ט ״ ז ו י ם ג י
לחות.
חנוך א
פט ג -י ד
עיני ? נ י ת ל צ ד ס^כלפ ואךא גג ןבוס ועליו ? כ ע אלבות ולאלבות
כזילות עולם רכים אל־תוך ןדךה א ח ת :ואךא עוד ולגה מעלנות
ג?לחי H Wעל־כגי הגדךה סןדו^ה סליא ןלכלפ להמ חסלו
ל$בר ילללג?א ?גל־לאדן ואךא את־סןרךה עד־א?ר ?ל־
}$יל ?סי ? ל * ולכלפ וחח?#ה ולאד ??רו עליל ואךא את־נכה
ל&לפ ולג?הו ס&לפ כ ע ל גבה הגדלה ולןלמו כ ע ל חןדךה
מ ע מ י י על־לאדן :ו?ל־?קר לגדלה $א?פו יחלו עד־אעזר
ראיתי בקןבעס ול?לעו ויאבדו כ?לס :ולת?ה ?קןה על־כגי ל?לס
ו?ל־לכריס וחכיליס וחןכליס וללמורים ?ללו עד־ל?ןלקע עס־כל־
חחי עד־א?ר לא יללתי עוד ללאולס ו ל ל א וכלו ל ל ? ל ט
ו*א?די ול¥ללי כ ל ה מ ו ת :ואךא עוד כמלאה על־־א^ד אךבות
ה&ל לללקי כ ע ל חגג לןבול רמ^יכות ל א ד ן נ?9רו ולחמות
אסדות נ?לחו :ולללו הכלם לךךת אל־תו?ן עד־א^ר נגללה לאךץ
והת?ה ?לה על־לארץ והח^ך ללף ולחי אור :וסכר סלכן א^ר
ל י ל $ד £א כ ך ה ת ? ה ו ^ ל ^ ת ה?ריס אתו ואלד משלעזת
ה$ריס ללה ל?ן ולל$ה ל$ר ואלד מלס ללה אלם כלס ואלד
? ח ו ר וס^ר הל?ן נ?רד מ א ל ס :ולחלו להוליד את־סית ה ? ד ה
ואת־ לעופות ולליו מלס ?לס לכש?חותילס אליות י?כריס יןאכיס
ו?לבים ו?בועיפ ולזירי־נער ושועלים ושכנים ולזיריפ ונציפ ואיות
ןדיות ו?;?ריס ועולכיס ובתו?ס נולד כר ל?ן :ויחלו ל?של אי£
את־רעהו וס^ר לל?ן ההוא א #ר נולד ?תו?ס הוליד כלא ופר
ל?ן אתו ולכלא ל כ ה :ולכד ההוא א #ר נולד כ$נו הוליד לזיר•
יער שחור ףןזה ל?ן וםזיר־ללער ההוא הוליד לזירים רכיס ו ל ? ה
להוא הוליד ?גיס ע ? ר צאן :ןבא^ר ןדלו עזניס ע ? ר לצאן
לחם ולתנו את־לאלד מלם לחמורים ו ח ל מ ו ד ס החס $תני גם־סם
את־ס^ה סהוא לןאכיס וס?ה ןרל כין לןאכיס :ואלד סכיא את-
ם
ם
ם
ה
זים
ם
,
בעדו .ולעיל ם״ז ב – .נ פ ר ד
י-כז:
מ א ת ם .נח מת .־־
ממותו של נח ועד יגיאת מזרים.
ל ב ן .אברהם – .ם ד א .ישמעאל )ברא׳ ט״ז י״ב והשוה פי״ג וטיז(.
פד
ד ל ב ן .יצחק – .ח ז י ד ־ י ע ר ש ח ו ר .עשו )השוה פמ״ב ם״ג ,מ״ט .ס ״ ו ( – .ו ש
ן .יעקב .ישראל נמשלו בצאן מרעיתו של הקביה )ירמ כ״ג א /תהל׳ ע י ד *
ייג״ ק׳ נ ׳ ( – .ד • א ח ד מ ה ם .יוםף.־־ ל ח מ ו ר י ם .למדיניס שהם מצאצאיו ש
,
1
חנוך א
טו
מז
פט
טו-כוז
אחד ע ? ר לצאן להיות אתי־ ולרעות אתו כין הץאכיס ולךבו ולליי
לעלדי־צאן מ י ם :מחלו לזאכיס ללא ממכילס ]לללצוס ע ד ״ א ? ר
אבדו את־בניהם !1שליכו את־עוללילם *ל־ןסד םיס רכים והצא?
הללי לז*ק על־אדות עולליהם ולשוע אל־אדוגילם :ו ? ה א^ד <*ל
מךהןאבים ?רח 1ל?לט אל־חמירי־ל?ד וארא את-לצאן כבביל*
ובזעקם ובבקרם את־אדוכילם ממל־בלם ע ד -א ? ר אלני ה צ א ן :י י
ליייי לצאן מןביל ?רום ו^א אליהם ולרעם! :יכןךא אל־־ל^י•
* * י ??לט מדהןאביס מ ד ב ר אליו על־חןאבים א ? ז יעיד ?לם
ל י * י ? * בצאן :וה*״ ל ל ר אל־הץאבים הדבר אלןי ף י
* י ^ 9י מלך אתו ו #י ל ס ללבו מבאו יחד א ל -א ם *
הןאבים :מדברי אלילם מעירי כלס לכל־לןעו עוד בצאן ו א י
אז את הזאבים בלח?ס ?ואד את־חצאן מכל־בלם ןהצאן ןעיוי
מבא א מ י ל ס אליהם אל־הצאן מללי להבות בןאבים ל ה
־
ר
ג
0
יי
ת
ה
א
!:
&
ז:
כא
כג
כנ
כד
כה
כו
כז
כד.
וסיגים לללי לללל ולצאן ליי ?קטים !!חךלו לןענן &*
ואלא את־לצאן עד־אקזר ?:או מבין הזאבים ועיני חןאבים ל ^ י
£1אי הןאביס להם ל ל ד ף אלרי לצאן מכל־לילס! :אלני לצאז
ללוי אלם ל^חולם וכל־צאני ללבי אלריי י א י ו ליו לאילים ך נ ^ ר י ם
ונוראים למלאה :מחלו הזאבים ל ל י ף אלרי הצאן ע ד ־ ^ ז ר ל ר פ י
ולמים עמדי מןה ומזה למנילם
אל לם־מלס :ך;מ־דז^למ
ואדונילם הוליכם נלעמד בינילם ובין הןאבים :ולא לאו ע י י
לזאבים את־לצאן להלכים בתיו :ם־המים ידלפו הןאבים א ל ד
למכשיס הימני אלריהם אל־תיל :פ־למלפ :ובךאותפ א ת ־ א ת י
לצאן משובו ולבלחי ממ?יי ויס־־מים התאסף !יהי עד־מללה
כמבליאתי ו מ י ם ש?פו ולנבהו עד־כפולפ את-לןאביס :ואלא עד־
א ? ר אבדי מל־לץאכים א ? ר ללםי אלרי ה*אן וימכעו :ול^אן
עברי מתיל ל מ ל ^ א י אל־המלמר א ? ר איך^ם ל א מיס ולא
ד ? א מהלי למקל עי3יל ילילאי ואלא את־אלני לצאן כלעותי
ם
ם
״ « )ע׳ פי״א( – .ל ז א ב י ם .ל מ צ ר י י ם – .י ש ה א ש ר נ צ ל .מש״ – .א י י
£״«ל
ו:פרשה זי לאלהי״ם של י ש י א ל – .ו ש ה א ח ר – .א ה ר ן .י ו י ח ל
^ w
שכוונתו למשה ואהרן .ולפי ההמשך *״ל ויחל ,וחוזר אל אדני הצאן – .יציאת מצרים .־
ה
כח-מ:
י חלו
לפקח את
ישראל במדבר -מתן ת ו ר ה -כ י ב ו ש הארץ.
ע י נ י ה ם .להשיג גודל השגחתו של ה׳ ע ל י ה ם – .מ ש י ? ״ ל
פט
חנוך א
פג
כט-מב
כמ אולפ ובתתו ל ח פ מיפ ןך^א ואת-ח<ןזה בלמתו ובנלותו אולפ :ן ח ? ח
ל
עלה על־ראש *למלע לןבול ,ואלני הצאן *לדוחו >*לילפ :ואחרי־
Pראיתי את-אלני הצאן לעומד למנילפ ומראהו ןדול ןנוךא
ונשןב ומל־לצאן ראהו 1ליךאו« ממןיו :ן?לפ מחדו ורעדי &איי
ול¥עקו אל-ה^ה אעזר א ל פ א?זר הלה בתו?פ <יי לא־נומל לעמד
למני אדונינו להביט אליו :ןח*ה א#ר ןלם עלה אל-ראש למלע
ועיני ל:באן הללו לללעור ןלפור מן־לררך א*ר לךאה ללם
לנ ול*ה ל א יךע! :יקצף אלני לצאן עלילפ ק$ף ןדול ו ל ? ה
:ד ע זאת !!1ד מראשי ל$לע ולבא אל־לצאן ןלמ?א את־ך?פ עינילם
ל י עןרות וסם פוךךיפ• ו?ךאולפ אותו וייראו ולרעדו ממניו גלמצי
ליי לשי אל־המלאיםיהם :ול*ה לקח עוד צאן אתו ולבא אל־לצאן
א ? ר פוררו !יללי ללמילס ולצאן :ראו ממניו ןלקזב את־־לצאן
א ? ר ט ו ר י ו וישובו אל־כ^לאותילס :וארא מ ר א ה לןה עד־א?ד
יי
הלה ה ? ה לאלם וימן <יי לאלני ל*אן ולהא את־כל־לצאן אל-
חבלת ההוא :ו א א עד־א^ר ? ה ? ה א ? ר מנש את־ח?ה
א ? י נחם ו א א ע ד -א ? ^ ל ־ נ ת ל י לצאן ןןער ולקטנים עמדו
א ל -ל ל $יס :ואז ל*.ה מנללם
^
^ ^
לח
א ? ר היה לארפ נמרי פ א ל פ 1יש? ו^ל-לצאן בקשהו וי^עקי
לט על־אד1ליו ?עקה ו ל ה :ו א א עד־א^ר ל ל ו פ ע ק על־איות
לעזה ולעברו את־נלל ל^לפ !;קומו אלריפ מךחצאן למנהלים ההת
המנהלים י א ? ר ש?בו !1עןבום :ןאךא עד־א^זר כאו לצאן אל־
מקום טוב וארץ נ ל ^ ה ו נ ? מ ן^ךא עד־א^ר לצאן ש ב ש
*°ולמלת להוא נהלה[ בתומם מ א ח ח ל מ ר ה :ובעמים נ^קחו עינילם
ימעמיפ ?ורו עינילפ עד־א?זר קפ עזה א ל ד ולנללס ולשימם ?לם
י ליער לחלו ל ב ל ע את־
ועינילס ?מקחי :ולמלבים
°
ל כ
י
ב
ת
A
כ ב
י
י
W
J
?
ר
ך
D
ה
ז
ב
ך
נ
ו
ב
י
ד
¥
ך
0
ך ה
ב
ו 0ד י
י ״ ט ( – .ב ג י ישראל צעקו א ל
,
ל
ב ע ג ל – .ל ש ו ב א ל מ כ ל א ו ת י ה ם .כוונתו לחזור ב ת ש ו ב ה - .
א ח י ן – .י ש ר א ל חטאו
מ ש ה – .ב י ת .ה מ ש כ ן – .ו י ב א א ת כ ל ה צ א ן .הביא את ישראל אל
ההיא.
השה
המשכן לעבודת ש מ י ם – .ש כ ב .מ ת – .א ה ר ן מת וכל דור ה מ ד ב ר – .א ל פ ר ע ה .אל ע ב י
– .א ח ר י ם מ ן ה צ א ן .יהושע וכלב
_
_ .
הירדן ה מ
ה ר
ם
ע
י
ן ן ן ן ף
ז ר ח י
א
ל
נ
י
ח
ל
ע
ר
א
ל
מ
י
ם
ב
<
מ
צ
ה י ר
ן
ת
) כ כ ת ן ב
ה
פ
ט
י
ר
ת
ב
ש
מ
ו
ת
מ ש ה
מ
ה
ב ר
א
ח
יי
V
י ״ י ץ נ ח מ ד ה .ארץ ישראל – .ע ל ת ק ו פ ת השופטים י׳יא י •
י ^ ״ ״ י ^ ל י ״
<ביי״ .(#וברור שהיה ב ע ב ר י ת :שה אחד )בדל״״( .רכויבתי ל ץ א
פלשתים)השוה פ מ ״ ו -מ ״ ז ( – .ו ה ש ו ע ל י ם .לפי דילמןכוונתו לעמלק .ו ל א נ ר א ה .מפני שהשועלים
ז מ י
ל
ה
חנוך א םמ פג-נב
ל3£אן עד־א#ר הקים אלגי לןבאן ?(ה אדור איל אלד $קןך$ם א ? י
נ ל ל ס :ולאלל החל לןנף מןה ו מ ה את־למלכיס א ת ־ ל #י ע ל
ואת־לזירי מ ע ד לסם ע ד ה ע מ י ד ו ץ ל פ :ן ל ^ ה להוא ^ןזר נמלו י
עיניו ל א ה את־לאלל א #ר ליה מקרב לצאן אעור עןב את־מביי
1ילל לנגף את־לצאן ולדמם עלילס וללל מ ל א ־ ל ך ך :ני^זלח אלגי
לצאן את־ל^ה א ל ^ ה אלד ולקימהו לליות לאלל ולנהל אתיל^אן
ת ל ת לאלל א #ר ע1ב את־מבודו :וללל אליו וללכר אליו ל ב י
]יקימהו לאלל ויעלהו לנניד ולמנהל לצאן ימכל-אלה ל ? ל *
ל ל $־ ל * א ן :ולאלל לראשון ל ד ף אללי לאלל ל #נ י K1
לאלל ל#ני ולבדח מכניו ןאךא ע ד ־ א ^ ד ל׳מילי לאלפים אתי
לאלל לראשון :ןלאלל ל;#י קם ולנלל את-ל&אן ]ןלצאן ןללי
ומל־לכלבים ןלשועליס ולזירי ללער לראו ולמדהו מ ^ י ו
ו
ולאלל ננף וללרג את-לליות לרעות ןלליות לרעות ל א ליה מלז
עוד $ל־בה כין לצאן ולא למסו עוד מלם רמר :ולאיל ה ו ל י י
ממעזים דכים ולשכב ףמה קטן ללה תלליו לאיל וילי לנניר ו:הי
מנלל את־לצאן ולכלת ליה נדול וללב ולמנה למען לצאן ומ^דל
ים
מג
ח
מד
1
מה
ז
1
ים
מ:
מהא
סט
מחי
צ י
G
ת
ר 3ו [
! ב ו ל ונדיל נבנה על־כית אדי3י ל^אן ולכלת ל יה #מ ל ולמודל
ליה רם ונבול ואדני י&אן ? כ ן כמנלל לןזללן </$לא לקליבו למניו:
ועור ראיתי את-ל&אן תועים שנית והולכים מדרכים רכים ויעןבי
את־כילס להוא ואיני לצאן קלא לאללים מקרב ל&אן נ ל מ ל ה
אל־ל^אן ולצאן הללו להרג מ ל ם :ואלד מלם נעל ןלא נללג
ז
נא
ם
נב
אויבים לישראל כאן עד קרוב p r tגלות בבל .ואילו עמלק אחרי זמן דוד לא ם1אנוהי
עוד בתולדות ישראל .ולפיכך תצדק דעתו של Charlesשהשועלים הם העמוגים .שחיי
אויבים לישראל עד לבין ה ח ש מ ו נ א י ם .־ ו ח ז י ר י ה י ע ר .אדום )השוה פי״ב .מיג .מ״ט״
עיניי׳
«י ך ו ג -ה ש מ י ד ו כ ל ם .ב ק ט ע היווני :רבים – .015U)?U0א ש ר נ פ ק ח ו
לראות מעשי ש א ו ל – .ב ל א ד ר ך .כך ביווני .dvoSu?:השיה תהל׳ ויתעם בתהו ל א ־ י י ו •
״ ^ ו ב כ ו ש י .שלא בדרך הישר – .דוד נמשח למלך ע״י ש מ ו א ל – .שיעור הכתובים גיהו
ג כאן על פ Chשהלך בעקבות הקטע היווני ,ובכושי השיעור הוא כ ך :מ ״ .מ״חנ•
הלשון :והצאן גדלו ורבו .ואחריו נ – /א ת ־ ה צ א ן .בכושי נוסף :ה מ ע ט י ם •
ט׳ ח
) ״ י השי*ח
יל
נ וב יוני א ן ,ונכון – .דוד מת ושלמה מלך במקומו – .כ ב רלפנ י 0- .י ו א י ל ך ע״ב ואילך( שהבית כאן הוא ירושלים והמגדל -בית־המקדש )ופרש כל
בעל צייאת ליי י׳ ד׳( – .י ש ל ח ן מ ל א .ק ר ב נ ו ת – .ע ל עשרת השבטים הוא רומז-.־
ק ר א ל א ח ד י ם . . .נביאי ישראל – .ל ה ר ג ב ה ם .איזבל אשת אחאב הכריתה א ת נביאי
ה גמל א י״ח ד׳( .־ אליהי הנביא ניצל יהיכיח א ת ישראל יאח״כ עלה השמימה~ .
,
״ 6
ד
א
ה
ד
מ ן
ע
חנוך א
:נ
גי
ני•
ני
״
נ ח
נט
ס
סא
ס כ
פט
no
נג-סג
ולבדח 1י^?גק על-לצאן ו ל ב ק ר ו ללמיתו 1א ל נ י הצאן חעילהו בעד
ה ^ א ן !.יעלהו ףו^זיפחו א^לו :ועוד אלריס ? ל ח אל־הצאן מ ק ל מ ם
ללעיד מ ל ס ולקונן עלילם :ו א ל ר י ־ כ ן לאיתי בען^ם את־מית אלני
ואת־מגךלו ויסורו ^ ל פ ןעינילס ןנןדו ןאךא את־אלני הצאן בשלחו
מלם לךג רב מעלרילם עד־אעזר ןעקו הצאן על־חלךנ להוא
ולשובו אליו :וללנם בירי לאךיות וחנמריס וחןאביס וח^בועיפ
ובידי השועלים ומל־חליות לךעות והחיות לךעות החלו לקזרף
את־לצאן :ןאךא ןהנה עזב את־כילס ואת־מנךלם וימקןרו } ל ס
בידי לאךיות לקזרף ולבלע אולם בירי מל־החיות הךעות :ואני
החלותי לןעק ב^ל-בחי ןלקרא אל־אלני לצאן ולחלאות לו על־
ל&אן הנבלעים על־ללי מל־החיות ל ל ע ו ת :ןהוא ה ח ? ה אפ־ןפ־
ך א ה זאת ולשמח בי חפ נבלעים ןנאמלים ןנלממים ולעןכס להיות
נבלעים בידי מל־החיות• !יקךא לשבעים רועים ולתן ל ל ס את־
ה^אן לרעות אולם ולדבר אל־לרועיס ואל״נערילפ פ ע ל ה ל ד ע ה
?גל-אי*מ מ מ ס א ת ־ ח ^ א ן ן ל ־ א ? ר א ^ פ ©עשו :ואני אמפר אולם
ל מ ס ב מ מ מ ר ו ל 3ד ת י למם את־מי פ ל ס ל א ב ד ו ו א ב ד ל פ אולם
ולממר ל ל ם א ת ־ ח צ א ן ו י ק ך א אל־אחר ףא$ר אליו דאה ו ה ת ב ו נ ן
א ל ־ מ ל ־ א ? ר ועשו לרועים לצאן $י יאבדו מלם יותר מאקזר
צויתים :ו מ ל ־ ל ל ך ה ומליון א ? ר י ע ? ה בידי לרועים ו כ ל ב ל $ 5ה
ל א מ י מ מ ^ ו ת י ן ב ^ ה כ #ר י ר ו ל ס ו מ ת ב ל ע ל ־ מ ל ־ ר ו ע ה ורועה $ל ־
אמךה אשר לעעזו :וקךא £ל מ נ י א ת ־ ח מ מ מ ר א ? ר לאבדו ו כ $ה
למק1רו ל א ב ד למען להלדדלי לעךה נגךם ו ל ד ע ת י מ ל ־ מ ע ש ה לרועים
5
ד
סנ
ה א ר י ו ת ו ה נ מ ר י ם .א ש ו י ובבל – .ו ה ז א ב י ס .מצרים )השוד ,פי״ג( – .ו ה צ ב ו ע י ם .אולי
לכושים הוא מתכוון – .מקובל מימי קדם שלאומות העולם -והן שבעים במנין -יש שרים
ממונים עליהם בפמליא של מ ע ל ה :אומה ואומה ושר שלה )בם׳ חנוך ל ר ישמעאל כ י ג פרק
״ ד וטיז ועוד הם מכונים :שרי מלכיות שבמרום( .כיון שגלו ישראל לבין האומות אםף
הקביה .שהוא רועה ישראל .א ת שבעים השריס-הרועיס ונעריהם וצוד! עליהם להתנהג
עם ישראל על ד ר ך הכתוב בידמ׳ ה׳ י׳ :עלו בשרותיה ושחתו ,כלו׳ במדה .וכלה אל־
תעשו )והשוה ירמ׳ ה׳ י י ח ל׳ י״א ,מ״ו כ״ח ועוד( .אבל מתוך שהוא יודע אכזריותם
ל אלו ביחם לישראל ק ר א אליו מלאך א ח ר מן הצד וצוד ,עליו ל נ ה ל חשבון־צדק
ולהודיעד-ו .לקמן )צ׳ כ ״ א -כ ״ ה ( נראה אותם השרים עומדים במחיצה אחת עם הנפילים.
נ ר א ה שפרשה זו של שבעים הרועים ב ה ש פ ע ת זכריה י׳ ג וי״א ד׳ ואילך נכתבה .אם גם
אין זה דומה ל ז ה – .א ל -א ח ר .קרא אל מלאך אחר״ מחוץ לאותם שבעים המלאכים־
הרועים .ומינהו משגיח ע ל התנהגותם עם ישראל .יתכן שהוא מיכאל )ע׳ צ׳ י י ד ו כ י ב ( - .
,
ש
,
פו
חנוך
א
פט
סד-עז
ומיתי ן־ךאיתי את־א?ר נעשו אם ל??*עו ^ ן $י ^ ציותים
אם־לא :אף-הם אל־ילעו *את ך«»ל-ו2-ידיע 0ל , , -י כי אם ־
סד
תכתב כל־אכדות לרועים איש איש בעתו ןחכאל ל,בל ל?$י
סד ,ואלא ע ד ־ א ? ד לרועים ךעו ]איש! עתו ולחלו לללג ולאכד יותר
מ א ? ר ?וו וללנו את־לצאן בנד לאליות :ןלאךיות ולנכרים אמלי
סי
וכלעו את לב־־לצאן ולזירי לנער אכלו אלפ ולשלםו את־למןלל
סז וללליבו את־ל^לת :ואלעצב ל ל כ ה מאד על־לכנלל כי ןחרב כית־
סח ל ז ואחדי־־כן לא־לבלתי לךאות אפ־^או לצאן אל־למלת :ולרועים
ןלנלליס עלילם נתנו• את־לצאן לכל-לליות לךעות ל ^ ל ע פ ןאי*
אי* מלם בעתו בממכר קכל ןלאלר לכתב כמכר ל א ל ד אלי
א ־ ל * ? מ ד י ם :ואיש איש למית ו ל ? מ י ד יותר מחקו ן ^ י לללולי
להוא
לבבות ילללל על־אדות לצאן :ואלא כמן-אה , – ^ -ו
ע
ככלבו אלת לאלת את־כל־לנ?מדים כידי לרועים י1ם יום וללי
עולה ומ$יח ופלאה את־כל א ? ר ]?רשם[ בממדו לאלני לןגא? מל"
א ? ר עשו וק;ל־א?ר א כ ד איש אי* פלס וכל־א?ר נלנו ל ל ? מ י י
עא ולככר נקךא למני אלני ל&אן ולקח את־לפכד כידו ולקלא י
עב ולללמהו ונניחהו :ןאלרי כן־לאיתי בלעות לרועים ? ת י ס עשלי•
? ע ׳ ולנה ש ל ? ה מךלצאן ? ב ו ולבאו ולללו לקומם מל־א?י
נפל מךלכלת להוא וחזירי לנער נסו להכריע כעלם ולא לללי•
עג ויחלו לבנות #נית כמקךם ןלקימו את־למגלל נלקךאו לו למנלל
ללם 1לשובו ל ע י ל ? ל ל ן לכני למגלל אל כל־לללם א ? ר עליו ליי•
עד טמא ולא טהור :ןעס־כל־אלה נלעןדו עי^י ל3£אן ןלא ךאו ןנס־עיני
רועילם נלעורו ולמכרו אולם לרב כידי רועילם להשמיד !יךמםי
עד .את־לצאן ברנלילם ולבלעום :ואלני ל&אן ל ל ש ה ע ד ־ א ? ר נפוצו כל־
לצאן על־כני לשךה וללעךבו בתוכם ןלם לא־לעילוס פילי לליות:
עו ןלבתב את־למכר לעלהו ונלאהו ולקלאי־ לכני אלני לצאן ולללוז
ל נ י נ י ו בעלם ולבקש ממנו עלילס ונלאהו את מל־מעעזי לרועים
ול £ל ^ י י מ כל־לרועים :ולקח את־לפרו ולשימהו על־לדו ויעאז
?
ר
,
ו א
ר ם
ה ז ל
:
צ א
ת
ס ט
5ם
ת
ל
פ
) ; י ר
:
ב
ד
ז
ד
ד
0ת-סי ה א ר י ו ת .אשור )ע׳ בפניה( – .ו ה נ מ ר י ם .ב ב ל ) ש ם ( – .ו ח ז י ד י ה י ע ר ,אדום
בפייב ,והשוה ישע׳ ס י ג א ׳ -ד /עובדיה י ׳ -י ״ ב .יחז׳ כ י ה י״ב ,תהלים קל״ז ז׳( .־
סח—עא :למן גלות בבל ועד n ^ rגיון.
עב—עז :למן כורש ועד אלכסנדר מקדון.
חנוך א
צ א-יד
ןאךא ע ד ־ א ? ר שלשים 1למ?ה רועים לעי ממל את־ל5£אן
ןכלם בלו עתולילפ לראשונים ואחריפ נלנו בירילפ לרעולפ
בעלם מל־רועה בעתו :ואלרי־כן ראיתי בפךאי את־מל-עוף
ל?מלס מאים הנעזרים לדיות לאיות ןלעוךבים ןהנשרים ליו
מנהלים את כל־לעופזת ולללו ל ב ל ע את-לצאן ולנקר את־עינילם
ולבלע את־בשךפ :ולצאן זעקי בי־נאכל בעזךם על־לרי לעופות
ואני ךאיתי ואבל כ?נלי על־לרועה ההוא א ? ר ך ע ה את־לצאן:
; א ך א עד-אעזר נבלעו חצא? על־לדי למלביפ ךלאיות ו ל א השאירו
ל ל ם ? ש ר ועור ןנידיפ ןלא הולידו ר ק ע?מותילם לכו? ונם־
ע?מותילם נ$לו ל$ךן ולמעטו ל*יאן :ןאךא עד־אעזר עשרים
ו ש ל ? ה ליו רועים וישלימו בעתותילם שמונה ולמשים ץמניפ:
וחנה מלאים נולדו לצאן הלבנים ולחלו למקל את־עינילפ ןלךאות
ולקרא אל-ה*יאן :ה פ ?^קו אליהפ ואלה ל א לאזינו אל־ךברילם
מי חך?ים ליו מ א ד ועינילפ <יהו מ א ד מ א ד :ואךא במראה וחנה
ללנמלו לעוךבים על־ל^זלאיפ וללמשו פ ל ה מךח^לאיפ ולנךעו
את-לצאן לגזרים ולבלעופ :ואךא עד־אשר ?מחו קלנלם למלאיס
ןלעוךביפ ןךעו את־קךנילפ ואךא עד־אקזר ?מלה קךן גדולה
לאחד מ ך ל צ א ן ועינילפ נמקחו :ולפט אלילפ ועינילפ למקחו
ולקרא אל-ל5£אן ולאיליפ ךאהו ו^לפ לצו אליו :ועפ־מל־אלה
]לאיתי[ עד־$שר לנשרים ולדיות ןלעוךביפ ולאיות היו טולפים
את־לצאן ולעפו אלילפ ולבלעום ע ד ־ א ? ר נדמו הצאן אך לאיליפ
חפ 1ןכו ולצעקו :והעורבים נללמו ולריבו אתו ולבקשו להוריד
את־קל י ו ל א למלו ל ו :ואלא עד־אעזר $או לרועיפ וחןשריפ
ולדיות ולאיות ולקךאו אל־לעוךביפ בי לשברו את־קלן לאלל ההוא
ולללמו ויריבו אתו והוא ל ב א ל פ ולקרא ל ע ך ו מי לבא :ואךא עד־
א ? ר } א לאיש א ? ר מתב את־שמות לרועים ולביאם ל?ני אדני
לצאן מא ולעןרהו ויושיעהו ולךאהו ל ב ל הוא לרד לעזרת לאלל:
נ
צ.
שלשים
א -ה :מזמנו של אלכסנדר מקדון ועד ממשלת היוונים־הסורים.
וחמשה.
ו—יב:
ו י די בו
בכושי :שלשים ושבעה- .
מזמן ממשלת היוונים־הםורים ועד מרד החשמונאים.
א ת ו .א ת האיל- .
התנפלות־הגוים
יג—ים:
האחרונה על היהודים.
צ
חנוך א
סו-כח
א
1אר * י ־ ^ י *א איני ל*אן אלילם ?לרי־אף מ ^ י י
?*לי ?*לי *למניי :מל־ל??רים ומדיי*
חיי׳י ? י י
ןלעולביס ןלאיות נקבצו ילד ו:מאו אלם כל־צאן ל?,ך )ילם *אי
:לד ולעזרו ןה לןה לגדע את קךן לאיל ל ה ו א ; :אךא את־לאי*
א ? ר מלב את-לממד ממ?ות אלןי עד־א?ר מתח את-ל$$ד על"
ל?מד א?ד למיאי ?ניס ע ? ר לרועים לאלרונים ן»ך ל ^ י איני
ל*אן מי ל ? מ י ד ו לרמה :לד מךלראשוניס } :א ך א ע ר ־ ? $ר *א
איני לצאן אלילם ולקח מ:די מ&ה !עמו ולך את״לאדז ול*י^
^ מתוך לצאן ול?ל י
^
נבקעה ומל־לליות ^ ל -ו ן
?ארץ ולבס עלילס :ןאךא עד־א?ר נלנה לךב ןדולת אל"
לצאן 1מ«י ל*אן אל־כל־ליות ל?לה ללכילן ן^ל־ללןד• ןפייר
לשמלם נפ1צי למנילם :ןארא עד-א?ר הוקס 5מא לאדן לל^לי'
ו י 3י ל&אן :שב עליו נןלאלר[ לקח את־מל״סממרים ל ל ת ו מ
ולמתח $־ל׳ממרים למני אלני-לצאן :ולקרא אלני אל-לאנ#י
ללס גאל־זשמעת ללמניס לראשונים וי^ן עלילם ללמיא
למניי למךלכומב לראשון א ? ר ללך כלאש ל ב י ב י ם א ? י
עריתילס ליי מעךוית סומים ו:מיאו את־גילס למניו :וילמד אל"
לאיש א?ד מלב למניו ןהוא אלד מ ? ב ע ת ללמניס ללס ו*אמי
אליו קח את־?בעים לרועים א ? ר $םרתי ב:רס את-לצאן ןלס
לקחו אולם וימיתו מלס יולד מא?ר בייתים :ןאךא ולנה ? ל
אסורים ןלם עומדים למניי* ולמ?מט ל:ה מרא^ונל על־לבוכבים
?1מ?או ליבים וילבו אל-מקוס לןזלה ןןשלכו אל־תוך עמק מלא
אש וללכל ו$לא עמודי־־אש :ושבעים לרועים נ?$טו ולמלאי
ל;בים 1י?לכו אל־תיך מעמקי לאש לליא :ואלא כעת לליא
ולנה נמתח עמק אלד #ה בתוך־האדן ןהוא $לא אש ויביאי
את־ד&אן לעולים ללם ולשבטו ?לס ולמלאו ליבים וישלבו אל"
תיל עמק־לאש להוא ולבעדי ולעמק ליה מימין לבלת ל ה ו א :
•בחוארא את־לצאן ללס ולס מעריס וע^מולילס מערות :ואקום
צ
פ
ה
א
ע
ע
פ
ת
ל 1
ה ל ם
י ם
א
ם
ת
ם
כ-כזן
דין על הנפילים והרועים הכופרים.
] ו ה א ח ד[ .כ ך מגיה – .charieeע פ ק
כח-לח:
אחד.
ירושלים החדשה — התיהדות הנכרים שנשארו
גיא ב ן הנם
)ע׳
לעיל כ״ו
,
ד (.
בחיים— תחית ה»דיקים -המשיחי
חנוך
א
צ כט-צא א
DB
לךאות עד־אעזר כפו את־לכלת לל?ן ההוא ולשאו את־מל־לעמוליס
ואת מל־קרות לכלת צעצועיו ויכפו אתו וללאום ןלקזליכופ אל
בש מקופ א ח ד מ ך ר י האךץ :ואךא ע ד ־ א ? ר לכיא אלגי־ לצאן כלת
ל ך ש ןדול ונבול מן־לרא^ין ולקימהו כמקום לראשון אעזר ?מה
כל־עמוךיו ליו לךשים וצעצועיו ליו לךשיפ וןדוליפ מךלראשון
ללשן א #ר ?שא מ ? ם ןמל-לצאן ליו בתוכו :ואךא את-לצאן א ? ר
ל
ג?אדי וכל־לליות א #ר על־לאלץ וכל־לעופות אעזר כךקיע ל?$לם
נימלים ומשתלףס ל|£אן ימללננים אלילם ונטמעים ל ל ם ל?ל־
לא ך ? ר :ואללי־כן אלזוני ? ל ? ת לבלכי ללמן בלדי ולד־לאלל אלןה־
בי נס־כן ולקחוני ולעמידוני בתול ל£נאן לחם למני ליות ח כ ש ^ ט :
לב-לנול3£אן ליו ?:לס ל^נים ן$¥ךס ןדול ו ? ח :וכל־לאבדיס וסכזורים
וכל־ליות ל & ל וכל־עיף ל?מלם נאכפו כבלת להוא ואלני הצאן
לד ש מ ח שמלה גדולה כי ן:לס ליו בפוב ולשובי אל־כיתו :ואלא
ע ד ־ א ? ר הניחו את־חלךב א ? ר נלןה לצאן ולניבול אל־לכלת
ותלםם למ3י א י ן י וכל־ח^אן נקדאו אל־לכלת ו ל א חכיל אולם:
לי־ ועיני ? ל נמקחי ולראו את-הטוב ו ל א ללה בתו^פ א י #א ? ר ל א
לו־־לזךאה :ואלא כי חבלת ללה נדול ןךלב ו$לא מאד* ^ ל א ולנה
נולד פר א ל ד למן וקלניו גללות ן^ל־לית ל ? ך ה ו?ל״עיף ל?מלס
לל י ממניו ולללננו אליו ב^ל־עת :ואלא ע ד -א ? ר שנו ?ל־מ?$חותילס
ו?ל ליי לכדים ל^ניס ולדאבון 1ילס ללה ]לקזלה ולפלח[ הלה
לחלה גדולה ולד• קרנלס ןללות שחרות על־רא?ה ואדון לצאן
עימה ? ל י ל ועל־מל־למריס :ואני ל#נתי }תו$ס ואיקץ ואלא
מ ל כ ל :ןה למלאה א ? ר לאיסי כשנתי ואיקץ ואמלך את-אדוץ
« ל¥לק ואלללי ? ב ח :א ל ד מכילי בכי ; ד י ל ולמעותי ל א לללו
עד־אקזר ל א לבלתי נ*א עוד וכלאותי נץלו על־א?ר לאילי כי
* * ל י ^ ו?ו ו ? ל ־ ^ £י ל א ל מכללם ללאילי :כלללה להוא
זכרתי את־לללום ל ר א י י ן ועליי מכיתי ואלאמל על־ךאיתי את-
למלאה ההוא:
ם
ה
ם
א
ל ח
ט
ל ט
ם
מ
א
מ כ
צא
פ
ם
ןעלה מתושלח בני קלא אלי את־מל־אליר ואממל־לי את
חלק
ה:
ספד
חנוך
לבניו
על
הקורות
לעתיד
ל ב ו א )צא-קח(.
הפרקים בחלק ה׳ נםתרםו ,ודאי מסבות מכניות — שנתחלפו בכיי הראשון דפיו ,וכדומה -וברור npjaw
חל הפירוד בפרשת עשרת השבועות שבהם נחלקה ההיסטוריה העולמית ,היינו שפרק »״נ )העוסק
1
צא ב-יז
חנוך א
פ
?ל־?כי א כ ף כי ל ד כ ר קרא אלי ולתל נ^מכה עלי למען « ל א ?
את־בל א ? ר לקךה אלכם עד־לעולם :ואחר הלך מתושלח 1ז?1ר
נ
אליו את־מל־אליו מאסף את־־בני כ ל כ ל ת ו :ו:דכר אל־<יל־ב3י
ג
ל ¥ל ק נ*אמר שמעו בני חנוך את־ךברי אביכם ןהאזינו־ לימב
לאמרי כי העידותי ככם ואןילה לכם אחו^י אלבו י ? ר ולכויבו:
ואל־תקלבו אל־י?ר ב ל ב ולב ואל־תלחברו אל־אנ#י ל ב ו ל
ד
רק ?*רק ת ל ם » י ונלה אתכם בדרכים טובות ן^ךק יחיד
מלוה אתכם :כי :דעתי לקום לרב ?ארץ ומש$ט ןדול י ^ ה על"
ה
לארץ ומל-לרשעה תיוס ו * ר ? ה ן?ל־כנ:נה ילרס :ולילה עוד
י
ר ש ע *ל־לארץ ומל-מעשי רשע ולכס ומשע לרבו כי־^נלם:
ל ^ י לר לק ורשע ונ?$ה ול^ס ?כל־חכעשים וכל #ו כ נ י ע ה
וקומאה לגמרו לבא ידענות ןדולה כךח^מלם על־כל־אלה ולאדיז
לקדוש יצא בזעם ועברה לעשות מ ? 9 #לי״ארץ :בלמים ללם
ח
י ן ק ד ל׳למם משרדיו ו ל ר ו ע ה והתרמית מתחת ח?מלם :ו?ל"
ט
עלמי לגולם וליכלילם לנתנו ל ש ל כ ת א * ןחכחידום ממל״לארץ
ןלם ;שלבו אל־מקזכט האש ואבדו מ!עם ובמשלט ^ קיעולס:
־ וצדיקים :קיצו משנלס ולכמה לקום ונתנה ל ל ס :ואללי לעקר
שלשי לרשע ולחומאיס כ ל ל ב לשמרו ןלמללכיס ?כל־מקוס לכרתו
ומל־הרשי למס ומל־עשי מעשי לרוף כ ח ל ב יאכדו :אז יליד•
שבוע אלר לשמיני ש ב ל¥ליו ולרב ת ן ל ך ל ו לעשות משכט
? ל ק בבני ללמם ולחו־מאים לממרו בידי לצדיקים :ובאלריתו
ע
ל?ו י מתים ב^ךקלם יבל לכנה ל£לך לגדול לתפאךת עד•
לעולם :ואלרי־כן בשבוע חלשיעי לגלה משכט ל?רק למל"
יד
לעולם וכל־מעשי ללשעיס -ל ל ממל־לאלץ ולעולם לכלב להשחת
»ו וכל-אךם יכיט אל־ללך ל י #ר :ואלרי־כן ב ? ב ו ע לעשילי כ ח ל ק
לרביעי בו לליה משכט־עולם לןדול אשר בו לקח נקם מ ך
ט ז למלאכים :ולרקיע לראשון לעבר ויללף ורקיע לרש יךאה וכל״
?¥א ל?מלם :אידו שבעללם :ואלרי־כן לליו שבעות רכים בלי
י
א
ב
ה
ז
ב:י
כ
ןא
ט
ם
י א
י
י ב
ת
נ
ת
פ י
ז
בשבעת השבועות הראשונים( היה המשכו *״א י״ב—ייז )על שלשת השבועות האחרונים( ,ונראית ,דעתו
של Chששיעורם של הפרקים כ ך היה :צ״ב )מתאים לפי סגנונו להיות פתיחה של ספר( .גיא א׳—י•
וי״ח-י״ט ,גיג אי—י׳» ,״א ייא-י״ז* ,״ד.
נ
ו ח ר ב ת נ ת ן -ל ו .ע ׳ תיאורה של
ח ר ב זו
בחנוך
לד׳
י ש מ ע א ל כ״ג פ ר ק ל״ב.־־
חנוך א
צא י ח -צ ג ט
ממכר עד־־העולם ן^לם לליי מטוב וב?רק ןחקוא ל א לןכר-עוד
יח עד־עולם :ועלה אןיךה לכם ?ני ןאראכם דלכי־?רק ןרךכי למס
יט ןהךאיתים לכם עוד לכעס למען הךעו את־א#ר לבא :ועלה
שמעי אלי מני ולבו בדרכי * ד ק ואל־תלכו בדלכי ל$ס כי ^ל־
לללכיס בדרכי ך #ע לעולם יאמדו:
ממר מתוב ביד לנוף !ולמיצב לנוך את־תולת החממה ל*את
צב
ל מ ה ל ל ה במי כל־ארם ןחשיממת א ־?ל־ל$דן! למל־מני ליקזכיס
?ל־ל׳אדן ולמל־ללרות ל^איס אעזר .יעשו יעזר ןשלום :אל־ןא
הך2ז רילכם על־לעתים בי לקדוש ו ל ד ו ל זמן למים ל?לן! :הצדיק
לקום משנתו ולעבר בלרכי־צרק וכל־דרבו ומדןלבו לחלה בטוב
ובחסד עולמים :וחנן את־לצליק ונתן לו י#ר עולמים ונתן לו
י
שלטון וללה בטוב וב?רק ו ה ל ן באוד עולם :ואבד ללקזא כחעזך
י׳
עד־עולס ולא עוד ללאה למךליום ההוא לנצח:
ת
ב
נ
ואלרי־כן הואיל לגיל להגיד מתיל לממדים :ו*אמר לנוף
צנ כ
על־בני־ל?לק ועל-בלירי העולם ועלץטע ליי#ר אדכר אליכם
מני אני לביר ואודיעכם את־לדמרים לאלה כא#ר ננלה אלי
במלאה לשמלם וא#ר לדעתי מדברי מלאכי לפ|רש וא#ר למלתי
מעל לחות לשמלס :וללל לנוך להגיד מתול למכר ויאמר אני
גוללתי לשביעי כ ^ ב ו ע לראשון בליות עוד מש$ט ן ? ל ק :ואללי
י
לקום בשבוע לשני לשע ןדול והלמית ת?מח ואז לללה לקץ
לראשון ואז לנצל לאלם ובכלותו תגלל לרשעה ולק יעקזה
ללפזאים :ואלדי־כן בשבוע לשלישי בסופו אלם למלר לנטע
יי
משפט־?לק ואלדי־כן לצא נטע ח?רק לנצח :ואלדי־כן כ^זבוע
י
לרביעי בסופו מראות לקדושים והצדיקים יךאו ולק לדורי לרות:
ואחלי־כן בשבוע חלמישי בפופו בית־לתמאלת ולמלכות ל^ה
ז
עד-עולפ :ואלרי־כן ב^בוע חששי מל־חחליפ בו יןיןדו ולב בלפ
ח
ללשיע מבלי לכמה ובו אלם לעלה ובפופו כית־חמלכות לשרף
מאש וכל־־זרע השרש חנבלר לפך :ואלרי״כן בשבוע לשביעי
לקום דור להפבות ולכים לליו מעשיו וכל־מעשיו לליו מעשי
ג
ט
חכמה.
מבלי
היא מ י ם ה ש ל י ל ה - .
בכושי:
ולב כלם ירשיע מחכמה .ברוד
שהמים
שהיתר!
במקור
חנוך א
צג י -צ ה ג
ם
מהפכות :ואסופי ל?לרי לצדיקים מ » ד י ם מנ&ע ? ר ק ל ע י ל
א #ר תןמן ל ל ס #ב?תלס ל כ פ ת ?ל־מריאתי :כי פי כ?ל?-ני־
לארם א?זר יוכל ל?נ*ע את״קיל ה ק ד י * ו ל א :ל ר ד וכי יוכל
ל ל ש ב מל*ביליי יפי היא א #יוכל ל ע ז ?מל-מעשי ^ןןלס:
ל לעין כ^מלס יפי הוא א #ר יוכל ללמין את־
**י
בריאת ל׳^מים ולראות ?כ* או דיל ויוכל ל ד כ ר ]עלילס! א 1ל$לית
ולראות את־7ל-קציתילם יללכילם או לעשות ממולם :וכי מ ל ־ .
לאנ#יס א #ר ייכל ל ד ע ת מ ל ל ל ב ל א ת ואלמד! 1א?ר ללאי
לי את״מדת ב ל :ל י * אךם א #ד יוכל להשיג א ל ך ל^זפלם ה ? ל
ועל$-ה גימדו ימה־ממפר לביככיס ואיפה יגיחי כל־למאדות:
ועלה אפר לכס » י אלבי ? ר ק ולכו בי כי דרכי זמיר?
ראולס לאלז ? ל ס ודרכי לרשע למלי פלאס וא^דו :ולאביה
לרועים ?דור לולי דלכי ל ל ? ולמו ול״ לרלקו פ ל פ ןלא ילכי
? ל ס :ועלה אמר אני ל כ ס הצדיקים אל־תלכו בדרכי לעזע ובדרכי"
?עת ואל־תקן-בו אלילם מד^אכדו :יכקשלס ובהן-לם לכם ?ריו
והלים נמלריס וללמדם מדרכי #לוס וללילפ 'וללילם ^ ^ ז ד י ם *
י^מרלס את״דמרי ממלשבות לכמכס ואל־למחו מ ע ל לבבכם ולדעתי
מי ההגאים לפתו אנ#ים לעשות ח ג ללממה לכל־למצא ל ה מק1ם
ן<;ל־ע?ה ל א ל ל פ ד ל ל ס :אוי ל ל ם לבונים ר ש ע ף$מו תלמית
לסירנמ מי מלאם ילרסי ואין #לוס ל ל ס :אוי לבונים מתילם
?המא בי מ^ל־־לסודותילס יללסי י כ ל ל ב לפלו וליכשיס ןלב וממף
כלאם כ מ * כ ט יאכדי :איי לכס עבירים כ י י כ פ ל ל ס מע*רמם
ימע?זרכס תמרדו בי לא־ןכרלס את־לעליין בימי ע * ר כ ס :עשילס
?מלה ו ל #ע ונלכןז תליו נכונים ליוס * מ ך ־ ר ס ףוס ח #ך ףוס הדין
ה ן ד י ל :כן אני אומר לכס ומודיע לכס כי בוראכם ימילכם
ילמפללכס לא־להי רלמים ובוראכם ל&מח לאבלנכס :וצדיקימם
לליי בלמים ל ל ם תוכלה להמאיס ולרגעים:
מי לתן עיני ענן־פלס ואמכה עליכם וזממתי עליכם כענן מלם
:
למען לנוה לי מיגיז למבי :מי נתן לכס לעשות לרכה ולעיע ל ל א
מ #מ ט לביא עלימס לחימאים :אל־תילאו ממני לחוקואים אלם
הצדיקים כי ישוב איני ונלנס בילכס ועשילס כ ל ם מ * $ט מלמ?כס:
ר
י ה ו י
ה י א
י י כ
,
ם
ם
ת
ם
חנוך א
צה ד -צ ז מ
ט
איי ל כ למפיליס לרמים #אין ל ל ס חלרי• רפואה * ר ח ק מכם
ממגי לקזאיכס :אוי לכם חנומלייס ר ע ה לקזכנכס מי ככ?שיכס
תןמלו :אוי לכם ערי #ק ר ולשוקדים על למס כי כלאם * א כ ד ו :
אוי לכס חחוקזאיס על־רדממס צדיקים מי למכרו א ל ס ותךךםו
? ע י ר #ע ומכר עליכם ?לו:
קוו צדיקים כי כלאם יאבדו ה ח ז א י ם ממגיכס ולכם לחי
ח#לטון עלילם מ ל כ י כ ם :וביום מצוקת חח^אים לרומו בגיכם
ו?לי מטריים ו ל נ כ ל ל פ מדיות ק?כט ועלילס ומאלם כמחלות
לאר$ה ובנקרות סלעי עולם כמכניס אל־מגי ל ך ^ ע י ס ןכקזעיריס
לללילי כגללכם ומכו :ןאלס חפבליס אל־תיראו כי רפואה לחי
ו י י מחיר לאיר ל כ פ וקול מנולה תשמעו מ ך ח ^ מ ל ס :אוי
לכס ח^איס כי ע*רכם לדמה אלכם לצדיקים אך לבכפ יוכים
לכס מי ח^אים א ל פ וןה לעיד ננדכס לזכרו! ר ^ ע ל כ ס :אוי לכס
לאכלים ח ל ב ח^זה ועז־שרש חמעלן לשתו ןאת־ענויס *רמסו
במלכם :אוי לכס ח&תיס מלפ 1פ$ל $קור[ כי פלאם לבא גמולכם
יכלילס ויבשלם כי עןבלס מקור חלים :אוי לכס ^שי ל #ע וללמית
ונדופיס זכרון לללה ננדמס ל ר ע ה :אוי למס עריצים למדכאים
צדיקים מכלם כי יום מפללכס ^ א :כלמיס ל ל ם למיס רכים וטוכים
לבאו לצדיקים ביום מ ש כ מ כ ס :
האמיגו צדיקים כי לחטאים לליו ללל^ה ואבדו ביום נמקזפט[
ל ל #ע :לדוע ללי לכס כי לעליון לןבר לל^מילמם ומלאכי #מלס
לשמחו ל מ פ ל ל כ ם :מה־־תעעזו חטאים ןאנה לנוסון מיום למעזמט
מעזמעכם קול ל כ ל ת הצדיקים :אלם תליו כמולם א ^ ר ננרס
תעיד *את לכדים ללילס לחטאים :וכלמים לחם ל ב א ל כ ל ת
לצדיקים אל־אי?י ולמם לבאי למי משפמכם :ומל־דברי רעזעלכם
ל?1לאי למגי לןדיל חקדוש ימגימם ילפו והוא לולה ?ל־מעקזה
גומי ? ר #ע :אוי לכס ח^איס אעזר כלס וכל^זה כי ל ע ה ?ןןדלמס
מדמם :אוי למס לאוגרים מלף וןלב ב ל ־ ? ר ק ואומרים ?עזר
עשרגו ולחי לגי רכוש !נאצר כ ל $עזר למ?נו :ועלה נעימה מלל
א #ר לזמגו כי אצרגי ממף ו צ ר ו ת י נ ו מלאים ממו פלס ורכים
א
א
וכשעירים.
Chיש ל ה ג י ה :
בכושי 1ד נ ת )=־״ iU-בערבית( .־־ ו ע ז ־ ש ר ש
ןנלן
בקןןךקים לשתו .־ ־ ]מ כ ל
מקור[,
ה מ ע י ן .כך בכושי.
בכושי:
בכל
עת-.
חנוך א
צז י -צ ח טז
חירשי־אך$ה ??תינו :אכן כפלם למסו #קריכם כי ע #ף ; ם לא
יקום ימהךה יעלה מכם כי אפכלס את־כל־אלה ? ר * ע ו ל י ל *
לקללה ר כ ה :
ועתה ל?ני ל ? ? ע לכס ה ח ו מ י ם והכסילים כי רבות *ראי
על־לאלץ* לעז אלם ה מ ר י ם לשימו עליכם עלליס יותר כךלןשי^
ולקקוה יותר מךלבתולות במלכות י? לל ובשלטון ו?ככף ו & ל
ובאלןמן יב^הי י?אכל כמלס י ^ פ כ י :ועל־כז איז ככם ת ו ר י • ה מ י ׳
ועל־כן יאבדו עם־ע^רם יהד עס־כל־תכאךלם וכבורם ו?הר^יי
י ב ל ה י?2ני *ייל ל^לכ^ה נ$שותילס אל-תנור א ש ? :שפעתי
לכם לטאים כי $לר א #ר לא-להיה ל ע כ ו מ ב ע ה לא־־תללי•
ש ? ה ? ? ר בז ל ל ט א לא־נשלה על־לארין רק־לאלס * נ ^ $
?רא אתי וכקללה רכה לללה מל־עועזהו :ועקרות ל א ־ נ ל ? ה ל א #י
הגי אס־כגלל מעשי :דיה למות ?לי }?ים? :שבעתי לכס ל $א
? ו י י ^ 1י ל בי כל־מעשיכם לרעים ?לולים כשכלם ומכ?שי•
לל?כס ל א ??ה ולא ;סתר ד כ י :ואלילדמו ??כשכם ןאל־תא^רי
בלבבכם כי לא־לדקנלם ולא ראילס כי ?ל־הקןא ?כלב יום יום
כ#מלם לכני לעליון :וידעלם מעלה בי כל-לל?כס א?זר ת ל ל י
?כלב יום יום עד-יום דינכם :אוי לכם לאוילים כי ב א ו ל ל ?
* א כ ד ו ואלם חוקזאים ללכמיס ןטוב לא־לל:ה ל כ ם :ועלה תלעי
כי נכונים אלם ליום אביון ולכן אל־לקוו לליות אלם ההגאים
כי אם־תללפו ומלם בי לא־לדעלס כל-בכר כי ?כונים אלם ליום־
לדין הגדול ליום מצוקה וללכה גדולה לנכשותיכם :אוי ל?ם
ערלי־לב עושי־לע ואכלי־לם מאין לכם לאלל דכרים טובים
ו ל ג ת ו ת ילשי^ע &כל־־לד?רים לטובים א #ר £ם אדני לעליון על־
לארץ לרב ל א ללי שלום ל כ ס :אוי לכם אלכי מעשי רשע
מאלן לקוו לטוב לכם דעו בי בידי לצדיקים תןתנו ולס יערפוכס
ולמיתוכם ולא לרלמו עליכם* אוי לכם לשמליס כמצוקת לצדיקים
כי ?ל־?ן?י ל א לכרי׳ ל כ ס :אוי לכס לשמים לאל דברי לצדיקים
בי לא־ללי לכס כל־תקוה כללים :אוי לכם בלבי #ק ר ולבלי
ר#ע כי לכלבי שקריהם למען לשמעו אלילם אנשים ופעלי ר^ע
לשכ?ס :ל א ללי ל ל ס שלוס אל פלאם מות למותון:
ג
צ
ד
ת
ת
ד
י ם
5
ק
ד
צ
ם
חנוך א
צ
ט
כ
נ
י
י׳
י
ז
צט א -ק ד
ואיי לכם עשי־ל#ע ומלכארים בדברי ?זקר ומכבדים ]אותם[
א ב י תאכדו ןדו!י א #ד ליא לליי ל כ ס :אוי להם סהככיס דברי-
יקזר !עברים תורת עולם ועושים 3כ#ם את א ^ ר לא-ליו לחטאים
?רגלים ללמסי ע ל ־ ל א ד ן :בימים להם הכונו צדיקים ל £א ת את־
לפלויתיכם ולעזיכן לען־ה לכני המלאכים למען :שימו עון לחטאים
לזכיין לכני העליון :וכימים ההם ללעולרו לעפים ומ^חו־ת ללאמיס
:קומו ביום לכליון :וכלמיפ הלום ל?או ל ג ד ו ד י ם וטלפו את־
ללדילס !עזבום ןילדילס יאביי על־:לם ואת־עוללילם יוןקי ?דלס
לעזבו ולא :שובו אליהם ןעל־אהוכיהם ל א :רחמו :ןנם־נעזכעתי
לכם חטאים כי עון נכון ליום ש פ ן למיס בלי ה^גות :וחמשתחויס
לאכנים ועושים כפילי זהב ןככף ןעץ !המר ו ה מ ש ת נ י ם לרוחות
רעות ולבדים ולכל־אלילים ב ל א ל ע י ל" ??*אי כל־לשועה
מלם* ודךשיעו בא!לת ל^ם ועינילם תלעורנה בפחד ל כ ם ובמלאות
ללומולילם :באלה ללשיעו וכלדו כי כל־מעעזילס עשו כ^זקר
!לשתליי לאכן לכן כ ל ל ף עלן יאבדו :וכימים לחם א^זיי ?ל־ל?ןלי
ל?לי לכמה ומבינים כ ל ם !שמרים דלכי עליון ןהולכים בדרך
צלקו !אינם מךשיעים עם־לרשעים כי לם לו#עו :אוי לכם קגכיצי
ל ע בין #כניכם כי בשאול תו$תו :אוי לכם עשי מדות תלמית
לפקד ויעצי 1ךןיי 1על־לאדן כי }!ה :סופו :אוי ל^ם ביני ?תילס
1
ח
»
*
כ
נ
י
1י
»
י
א
בעמל אחרים וכל־לכי כנ:נס לבנים ואכניס #ל לקזא אפר אני
לכם לא-ללי שלום ל כ ס :אוי ל ל ם עןכי ל מ ד ה ונללת עולם
מאבותיהם ונפשותיהם לבקי באלילים כי לא־ללי ל ל ס מנולה:
אוי ללם עשי־לשע ועץדי־לכס וירני־שכנילם עד־יום לדין חןדיל:
כי הוא יוריד את־כבידכם ולביא כאב אל-לבכם וחעיר את־לרון
אפו וחשמילכם בלכם כ ח ל ב וכל־חקדו־שים ולצדיקים ין<ירו את-
חטאתיכם:
ובלמים ההם ללךנו אבות ובנילם בקוקוס א ל ד ואחים יכלו
להד עד־א^ר לש^פו נחלים מלמם :כי איש לא־למנע את־לד^
מלמית את^-ניו ואת-בני כניו ול׳לטא לא־לכנע את־לדו מאחיו
ל?ככד מעלות השמש ועד־בואולמיתו איש את־אחיו :וחסופ עד־
צ!אר :ל צ ה בלמי ללטאיפ !העגלה עד־גבהה ת ט ^ ע :כלמיפ ללם
ח נ
יר
א
ק יי־קא ז
נךדי למלאכים אל־$ל,מות ל פ ל ר ואמפו נחךו ל$קוס א ל ד אי*־
מורידי ללקוא ולעליון יקום ?יום סדין לעשות דין ןדול כלואים:
ועל־כל־לצדיקים ו ל ק ד ש י ם למקיד שוברים מתיל״פלאכי ל י ו י
לשמרם ממכת־עלן עד־שימי קץ ל כ ל -ל ש ע ןלקןא ןאכדנס-לי^נו
לצדיקים שנה כבילה ל א למלדו :רבני ל א ך ן יךאו א ת ־ ל ל $מ
מכמלונס ןלכינו את־דברי לסכר לןה ןלכירו כי ן ^ ך ם לא-יוכל
ללצילס ?מלפכת ד ^ א ת י ל ם :אוי לכם ל ^ א י ס ?יום מצוקה ןדולה
$עני־לצדיקים ןשלפילם $א #כי נמול מ ע ל י כ ם יעע(ה ל כ ס :איי
למם עק#י־לב למוקדים לעשות ך #ע פ ל י כ ^ ל י ^ ןאיש ל א
לעזד לכם* אוי לכס ל ^ א י ם מרמרי פיכם וממעשי :דיכם א ? ר
עקזלה לשעלמם ב ל ל מ ת אש נו#מת ת ^ ר פ ו :ולעו כי מ ך ל מ ל א נ
ילרש את־מעעזימס כ^$לס מךל^מש ומן־לירל וכךלכו^כים מל"
א ח^אתיכם ? ע ד עשולכם על־לי^דן מ $ #ט כצדיקים :ןלעיד
ע
ים
ד
א
פ
י ם
ם
מל־^ן ןאד ועל ומקור כי ^לם ל$נעו כגללמס פ ך ל ת ןגלי$ם ול׳
יב את־עונו־תיכס למקדו :ןעלה לכיאו ^ י א ל -ל ^ ר כי ל א ל$נע
מרדת עליכם ואל־ל<כל למען ירד על־קמלו ןלב וככף מ א ל ? •
ןכא^ד יך־דו עליכפ לכםוד ול^לג כ ק ר ל ס וכל־־פופות <כלג ??ל"
יג
מכותילן כימים ל ל ם ל א תוכלו ל ע מ ד ממנילן:
מני ל#מלם ל ל ב ב נ ו אל~ח?זמלס ומל־מעשה לעליון וילאלם
קא
ממניו ואל״לרעו למניו :אם למגר את־־ללונות ל^מלם ןעצר ארג״
נ
ל מ מ ד ואת־לטל מ ר ד ת כנללכס ע ל ״ ל א ד ן מה־תעשו :ןאם־י^לה
ג
את״ץעמו עליכם כ נ ל ל מעשיכם לא-תוכלו לקרא אליו כי דמרלם
למרי נאןה ןבוז נ נ *דקי ל א :לי #לוס למס :ה ל א תראו פללי
ד
לאניות בנוע אניותיהם ממני לנליס ולן ממערות כלוחות ולם
מ ? ר נדולה :ולכן ל ד ו מן־ירד מל־הונס ןטוכס אלם אל־לים
י
כי טובות ל א לןכא ל ל ס למס כי ל:ס לבלעם ואבדו בתוכו :ל ל א
י
ל ? :לי וכל־מי^יו למל־לנועתו מעשה ל ^ י ק ך,ם ! ל ל א הוא
עעזה ל ק ל מ ע נ י ו ןשם חול ןבול־לו :ומנעך־תו לירא ו:כש ומל־
ז
ם
ד
ה
א
ם
ו ב נ י הארץ.
אנשי החכמה והבינו
בני השמים.
והחטאים שבהם הוא
כוונתו לעמי הארץ העשירים .־־ בכושי שיעור ה כ ת ו ב :ו ב ע ת יר*י
בני הארץ א ת כל דברי הספד הזה והכירו כי עשרם …־ ־
באירוניה הוא מכנה כך לאותם בני הארץ )השוה ק׳ ו׳( הרשעים
נלחם – .מ ל ח י .הגהת יוסף הלוי ,במקום מי}5י שבכושי- .
חנוך א
קא ח־־קג ו
דנתו תמות ומל-א<מי בו ןאלס לל^איס א ? י על־־לאךן ל א -
היראו ממןיו :ללא הוא עקזה את־ל^מלס ואת־לארץ ומל־א^ד
מ ל ס מי נתן ר ע ת ומינה ל<;ל־מלנועע על־לארץ ומלם :ללא ליראי
מלחי לאניות את־חלס והחטאים לא ייראו את-לעליון:
בלמים להם מא^ר #ל ח עלימס אש ניראה אנה לנוםון
ואיפה תושעו ןכא^ר ל^זלח א ת ־ ד ? י ננדמם ה מ ל י ל י ולמלדו:
ומל למארות למללו ב פ ל ד וייל ומל־לארץ * ? ל ל ורערה ו ל ל ה :
ומל־המלאכיס יפלאו את־מקללס יבקשי ל ל מ ת י ממגי ל מ ב ו י
ל ן ד י ל י?ני לארץ לרעדו וללילו ואלם לל^אים תקללי לעילם
ולא ללי #לוס למס :ואלן נמשות לצדיקים אל־תיךאנה ןקוו אלם
א ^ י מ ל ?*רק :ואל־תע?בו אס נמשמם ל ? א י ל ידלה מלגין ואם
מללימם ?שרמס לא־ראה פטו^ה מראוי לטובמס ולמילס ללס
משפט ללטאים וליום קללה ותוכלה :ואללי מולמס יאמיועלימס
לחטאים ממותנו אנו מתו לצדיקים ומי׳־^מי יקמלו לם ב ע ד
מעשילם :ה ל א כמונו מתו נס־לם מלגון ומחשל ומה־ל*יין ללם
עלינו מ ע ל ה נ^תוינו :ומה-ןקבלו ומה-ילאו לעולם לנה מתו גם-
המה ומעלה עי־נצח לא ך א ו אור* :מר אני ל?ם ל^אים רב-
למס לאבל ו ל ג ת ו ת ןללמס וללפ*א ו ל ה ב י ט א}#יס עירמיס ול?בי
* עשי ולראות למיס טוכיס :ללאילם את־לצדיקיס ?ןה־אלרילס
מל־למס לא נמ*א מלם עד-מולס :רא^ת ולליו ?לא ליו ונמשותילס
מלגון קזאול ת ר ד נ ה :
ועלה נשבעתי למס לצדיקים בכבוד לןדול ןלמפאר ולןבוי
ובעז מלכותי וודלו נשבעתי ל מ ס :לדעתי ח וקראתי לחות ליממלס
וראיתי הממרים הקיושים י*$אתי מתוב ? ל ם ןלקוק עלילס :מי
מל־טוב ושמחה ותמארת נכונו ללם ורשומים לנמשות המתים
?*רק ובי רב ט ו כ י תןתן למס ח ל ף עמלמס ורב ללקמם מללק
החלים :ונמשותימס אלם המתים ב?רק תלליןה ולשמלנה ולנלנה
ונמשיתילס ל א ת א כ ד נ י וזמיו־נס לא־לסוף מלמני ה ן י י ל למל
י ח ו ת העולם ןעלה אל־למלדו מ ל ל כ ל ס :אוי למס למתים חטאים
במולכס ב ב מ י לקואיכם ןלרומיס לכם י א מ ת עלימס מ א י ר י ס
ללטאים ל ראי ?ל־למילס :ןעלה מתי מא^ר ובע^זי ולא ראו
ר
פ
ם
ל א
ח נ ו
קג ז -ק ד ח
ר א
ה :
?לדי ולצח ? מ י ל ט ולמותו ב$בוד ימ?מט לא־גןנק(ד ? .ל ם ב ל ! י ל
וידעלס כי נמשותילס #אול תוללנה ןאמלליס לליו כמצוקלם
לגדולה :וכל#מה ובזקים י?ללכה בועלת א#ר #ם מש^ט ד י י
לבא?ה נ ש ו ת י כ ם ולמשלט לןדול להיה לכל־לרות לעולם אוי ל ?
בי לא־ללי שלום ל ? ס :אל־*אמרו על־חצדיקים *וחטובים א ?
* * " ?י&י ?ציקלני לרמה עמלנו ומל־צער ךאינו ןףןה י ?
??אינני ואמללנו ומעסזים הלינו ןרולנו ק?ךה! חמדתנו ולא ? ? א
#י ל ? א ? י??ל־לכר ?נינו ן^חךנד ןלא קףיכף לךאות ל י
מיום ליום :קוינו לליות הראש ןןלי לזןב ר ב ת עמלנו ולא ליי
לנו קזכר בעמלנו ו?חי מאכל לחטאים ןלחומכים ן־לם לככידו את״
ל ׳ ?שלו ?נו השנאים אולנו ולבונו ולמני שנא י
?ל
^
?ממנו את־עלכנו והס ל א רחמו עליני :בקשנו ללמת מאלס ללמלם
ול י* ולא ??אנו מנוס ללמלט מ ל ם :י?ר מס ?עקנו אל-למו^זלים
במצוקתנו ןשוענו ננד לבולעיס אולנו ןלם לא-ךאו צעקלני ו
שמעו קולנו :ולם ע ך ו לתומכים ולבולעיס אולנו ולא#ר לגגעיטיני
ולס למתירו את־־לממם ולא למירי מעלינו את^-ל־דד3.וילעים אולני
ולןךנו ולמילני ולמתירו את־ל?לס ולא ןמדו בי ללימו את־לרילם
ןגדניג
ם
ז י
ה
Q
נו
נ ו
י
י נ י :
ט
ינ
ם
י
נ
י ז א
נשבעתי לכם בי למלאכים לזבירומם לטו^ה מקזמלס ל ^ י
לכבוד לןדול ו^מותימס מתוכיס ל?ני לכבוד ל ן ד ו ל :קוו בי
לכנים ללילס ע י כ ? ? ל ימעני ועלה תןלירו כמארות שמלס
תזלידי ותלאו ו#עיי ?ימלס למלחו ל כ ם :ובזעקכס זעקת מ ש ^
יוכיע לכם כי ?ל־־מצוקלכם לבוא על־למושלים ועל־כל־אקזר
ע ך ו לחומהיכס :קיי ואל תעזבו את־תקולכס כי שנמלח גדילה
תחלה לכס ?]שמחת[ מלאכי ?זמלס :מיה־עליכם לעשות עליכם
ל א ל ל ל כ א ביום ל׳ליז לגדיל ולא *?*אי כחטאים ומשכם עולם
ירחק מכס לכל־לרות לעולם :ועלה אל־־תילאו צדיקים כלאולכם
את־חחטאים עושים חלל ומ?ליחיס ?דלכיהם אל־תלחברו אלילם
כי אם־תללקר מלמכם כי אלם ללברו אל־צבאות חשקןלם :ןאם־
תאמרו אלם לחטאים כל־לטאינו ל א לללשי ולא לכתבי בכל־זאת
למאיכס נכלכיס יום יום :ןעתה ללאיתי לכם כי אור וחקזך יום
צ
י ם
ה
ט
חנוך א
קד ט -ק ו ח
גט
ולללה יךאן את־מל-לטאיכם :אל־תר#יעו בלבמם ואל־ת#קרו ןאל
תטי דברי י#ר ואל־תמחישו דברי חקדוש הןדול ןאל־לרוממו
את־אליליכס בי כל־שקרכס וכל־רשעלכם ל א ל?לקה לליו לכם
כי אם־לה^אה ונדולה :ועלה לדעתי את־חםוד חןה כי לרומאים
לשני הרכה ויטו דברי-י^ר וידברו דברי רשע וישקהו ןלעשי
מעשים גדולים ולכלבי כמרים על־דבךילס :אכן כאקזר לכלבו
מ א מ ו נ ?~ $ל־רמרי בלשנותיהס ולא לעזנו ו ל א לח? י מד?רי
כי אם־למלבום כאמוןה את־מל־־אעזר העידותי כראשוןה עלילם:
אז :דעתי סוד אסר מי ככרים לןתכד לצדיקים ולל^מיס להיות
לשמחה וליעזר ילהממה ר מ ה :ןלהס לנלני הממרים והם לאמינו
מלם ולעזמחו עליהם ואז ?ל־לצדיקיס אעזר למדו כ ל ם את־
כל־דלכי הי#ר למאו על־קזמרם:
כ ימיס להם אמר א ^ י לקרא וללעיד *?גי לארץ על־
למ$לס דךאולה ללס כי אלם מנהלילם י ש ? י ?גל־מל־לאךן:
ואני ובני ?תלכד אלם לעולם בןךכי-יקזר בחלילס ?זלוס יהי
לכס שמחו ?ני ל י #ר אמן:
ואחר :מיס נ^א מתושלח בני א £ה לבנו למל ותהר לו
ותלד כ ן :ובשרו ליה למן כ?זלנ ואלס ?מרח שושן ושער ראשו
יקןציליי ??מר צחר ועיניו :פות ובלקחו את־עיניו חאיר את־כל-
חבלת כ #כ ש ומל־הבלת ל:ה מאיר מ א ד :ן:קם כידי המלללת
ולמתח את־כיו מ ד ב ר אל־אדון ה ? ר ק :ולמך אכיו :רא מכניו ולצס
ולבא אל־מתו^לח אביו :ו*א$ר אליו כן מוזר נולד לי מש$ה
ואינני ? א ר והוא דומה ל?3י אלחיס כ^מלם וברלתו מ ש נ ואינו
דומה אליני חגילי ? ק ה י ה^ימש י??יי מאיריס :ונראה לי #הוא
אינו ממני כי אם־מן־המלאכים ואירא כךלהלה אות בלמיו על־
לארץ :ועלה אכקש ממך אבי ואלחנן למניף מי הלל אל־לנול
אבינו ןללעל ממנו את־לאמת כי עס־למלאכים ש?תי* ולהי כשמע
מתושלח את־דבלי ? י וללא אלי אל־קצי לאלץ ואבוא אליו
ה
ר
ת
ז
ם
ה
פ
נ
ת
ו א נ י ו ב נ י .בכושי :כי .והרבה ויוין עבריות יש שהן נמסרות ע״י המתרגמים
ההמשך שהיה נראה להם .ונראה שבעל הספר לענין אבטוביוגדפי נתכווו :באותם
ם אף הוא ובנו יצטרפו אל הצדיקים והישרים- .
חנ
״
י
יר א
קו
ס-קדו 1
ן א מ י אליי לנני ?*י ל מ ה ? א * אלי :ולעז ויאמר כ ? א ל ה ד י ל *
מאתי אליך וממני מלאה ק?זה ?!ימהי :ועוזי .אמי ?*עני לל?1י
? נ י ל י !5א #י אי? יומי .לו וברלתו איןןה כ?רלת איש ומךיאהי
למז מ#לג ואלס ?*י״ <״י?ח ימעי לאשי למז מ?מי צלוי ן ע י ד
מקרני ח<ממש ו כ א #י מקח את־עיןיו ל א י י מל־חמלת :ו:קם מירי
למנלרת ל?י* את־^יי ממרר את־אייז חשמלם; ולמר אמיי ?הי
מ « אלי ולא .יאמין מי היא ממנו רק־הוא כדמות מלאמי ??ל
ו ע ל ?אתי אליף־ למען תודיעני את־לאמת :ואען אני לנוך ואםי
י
י*
יכ
נ
ח
ו
ם
ה
יג
ה
אליי $יני ע י מ סר^י• על״לאדז ואני ?מי לאילי nutכמראי•
ואיייער *י מימי נרי אכי עמיו !מלאכים! ממלאכי ה^מלם את*
ל כ י איני ז מל?אי ו!ע?יו *ק ולל?קו כנשים :1לקןאו אלן ולשאי
יי
מליז וילייי מלן ?ניס :רילייי על־ל*חן ובורים ל א ביול ?י
* ־ ? ? £י * * wד י ל לדיני״ על־לאדז ול־אדן ת^לי ממל־^מאי־
נ»( ןהנליי־ז ד י ל י ^ על־?ל־לאדן וללה מביל וכליון ןדול #ה אלת
י *' מ י ל י ל י ל ? ל#אי על־ל*דן י ^ ת כניו י^ילמון־ את1
יי׳ ובאשי לנוע מל־ארם # $י על־לאדז י א י?ניי למלטו :ועיזי•
יידע לל?ר מנר מי לנילי ייא ?ני כ א מ ת וקראל lapצל מי
י א ל^יאי לכס והיא י?ניו ל?לטי מדלכליון אעור לבא ע ל ־ ל א ך ן
ניז[
ם
:
H
א
נ ט ז [
,
5
5
ם
נ
ה
ד
ה
י»
ע
כ
ס
ב
ה
ק ז
כ
נ
ק
ב
נ
קו 1יז1
ח
ס
ד ,
על־מל־ללקזא ו ל ־ ? ל ־ ל ל ? * #י מ * ע ל ־ מ ד ז ?:מיי :ואליי״
ז ל י ל ל ? על־ל^דז מ א #י נעעזי• ?ראש^ה כ י :ד ע ת י ממלרי
לקדושים מי י לאייז לראני והודיעני ואקרא אולם בלחות ס ^ ל ם 5
ו א י א
א
? ת י ב
י
ם
5י
* י י י ל י י י :למאי י ע י א #י לקי*
*ל ל
י י י ?רק ולרשעי• תמלי• ולל?א -יעלי מדלארץ וכל־טוב :בא
עליל :ועלי• ?ני ל ל והוי*ל *ל־ל?]י ?נר כי הכן א?זר נילי
יללי כ?ג*ע מתושלח את־־דברי
י־יא מני ?אמת ואינני
לניר אכיי כי לראהי ?ל־למעשים מסוד ו?:זב ןלךאהו את־שם
הכן צח כי־היא לנלס את־ל*דז אליי כל־חכליון:
סמי שני א #י כ ל ב לניר למתועזלח בנו ולאעזר לבאו אלליי
ולשמרו את־ללק באלרית מ מ י ם :א ל ס א #ר עשילם טוב לחכו
ללמיס ל ל ס עי־א^זר יסיםי עושי רשע ולסיף ל ל לרבעים :ןאלס
פסוק י״ז ניתן כאן לפני
פ ט י ו -ט ״ ז כפי שההמשך מ ח י י ב - .
חנוך א
קח ד טו
חכו עד־־א^ר לללף לחקזא כי ?זמותילס ל$חו ממכר החיים
ומממדי הקדומים ןןךעם לכחד לעולם ונמשותילם תופלןה ןחילילו
במקום מ ד ב ר ש$$ה ומאש ת^רמןה כי אין #ס א ך ן :ואלא #ס
?עיךענז מלתי גלאה מי מ ל ב Wלא־לבלתי לחמים אליו ואל*
ל ל כ ת אש בחילה נו#כת ומעין לרי־זחר סובכיס י?עימפים ח$ה
ןסןה :ואעזאל א ל ד למלאכים לקדושים א #ר ללה ע?רי ואמר
אליו ?ןה־הלמר לןוךל סןה א #ר איננו ךקיע כי אס־ללמת אש
בועלת כ ל ב ד ןקול בכי ו?עקה ויללה ומאב מ ק :ויאמר אלי
למקום לןה א #ר תךאה אליו ל א ל מ נ ה נמשות ל-חקןאיס ולמגלכיס
ועושי רשע ולהימכים <יל־א#ר ד כ ר א י נ י מכי מ כ י א י ס את-
למאות :כי מ ל ס כתומים ולקוקים ממעל פ^מלס למעז ל?1ראו
מ ל ס למלאכים ולדעו את א #ר לקלה ללקואיס ולנמשות לעןויס
ו א #ר ענו את־מעזךם וש^לם מאת אלליס ואעזר נתנו ל ל ל ן ה
ב י ד אנ#ים לגזעים :א #ר יאלבו את־אלליס ןלא אלבו ןהב או
מכף או ?ל־ך^ר טוב א #ר $עולם ואך לענולס נלנו את־מעזךס:
א #ר מעולם לא־ללאוו למאכלי לאח כי אם־ל^זבו את־נמ?זס
לרוח ע כ ר ולשגרו nutואלני לך^ה לנפולס ןנכשותילם נמ?או
קזלרות למען ל^לכו את־שמו :ו^ל־־כלכותילס לןכונות לשמתי
כמכרים והוא לעד ל ל ם את־ש^לם כי־נמ?או אלכים ל^מלס
מנמשותילס ואם־גם־נךמסו בךץלי ךעיס ול?ז?עו מפילס מלמות
ובוז ולליו לללמה כלכוני :ועלה אקלא לנכשות לטופים א #ר
לדור לאור ואלנ1ך את מל־א^ר נולדו כל^זך א #ר בבעזךם ל א -
קבלו את־לכבוד כלאוי לאמונלס :ןלכאלי את־־אלכי שס ק ל #י
אל־אור *רל ןהושבתים איש איש על־כמא כבודו :ולןלירו לעתים
אין ממכר כי ? ל ק מ ? פ ט לאללים ולןא$נים היא ללן־אמן במו#ב
דרכי ליעזר :ולאו את־א^ור נולדו כחעזןי ?שלמים אל־חעזןד
ולצדיקים לןלירו :ולל^אים ל?לחו ןךאו בןללם וגס לם נלכו א ל -
א #ר נמלבו ל ל ם עזם למיס ועתים:
םפר חנוך ב
מבוא
א .לתולדות גילוי םסר חנוך הסלאבי.
ידוע
שהםסדיס
ורוסיה-בתחלת
הספרות
התהוותה ש ל
הביזנטית.
מביזנטיה
הכמרים
את
ביחוד
הספרים
המלך
שנים
א׳
ואע״פ
נמנו
ם
בזמן
שמזמן
א
ל
י
ב
א
:
ת
ו
הדוסים
עצמם״ ה י ו
הולכים
בהעתקת
ספרים ואף
בתרגומם.
תרגום היה
שהיה
מצוה
מאסף
הסלאבים
שבאו
התנצרותם
ם
ס
ה
פ
לפעמים
ד
,
ה
י
ו
קרובות
פ
ב
א
י
מקבלים
י
לארץ
הרוסי
)כוונתו
מיוונית
לידי הכרת
ואילך היו
ס
הכרוניקן
ספרים
לתרגמם לו
-בולגאריה,
אליהם
ם
ושם
יוון
מספר .למשלי
סלאביים*׳
לספרים
לםלאבית.
ש ה ג י ע ה מ י ו ו ן ל ר ו ס י ה ה ר ש י מ ה ש ל ה ס פ ר י ם ה נ ד ח י ם )'(fo6$$T}Ta-0T e4eHH fl
M
שנתחברה ע לסמך
אף כמה
החיצונים
הרוסים,
בתרגום
)(1019-1054
והספרים ש ל א ה י ה ל ה ם
לארצות
הספרות הסלאבית .היינו
החיצונים
דבות
יארוםלב
עבדו
הצטיינו ב כ ך
היוונים .ו א ף הם״
היו מתעסקים
על
החיצונים
מביזנטיה
הםלאבים
םירבייי
פסקי
מן
דינים
הספרים
שיהיו רווחים
בין הספרים
שונים ש ל הכנםיה
החיצונים״ מ כ ל
בעולמם ש ל
הנצרית,
מקום
הספד היה
ובתוך
הפריעה
אותם
אותה
לספרים
רשימה
הםלאבים.
ח נ ו ך .א ב ל איסורו ש ל הספד ל א עיכב
הנדחים היה א ף ס פ ר
ב ע ד הפצתו ,והעתקות וקיצורים וקטעים הימנו היו
חביב ע ל
לא
P
הספרים הנדחים
חוזרים
בתוך העם
הרוסי
הרבה
במדה מרובה.
קוראיו.
ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ה ו פ י ע ב ד פ ו ס ק ט ע ש ל ח נ ו ך ה ס ל א ב י ב ש נ ת 1862ע״י•A. H . numm-i.
ב ש נ ת 1869
פוםוב 0
פ ר ס ם A . H . nonoin.
נוסח ש ל ם ש ל
ב ש נ ת 1679
שנכתב
הספר
בפולטאבה )מקבוצת
ס פ ד חקירה ע ל ס פ ד זה ו ל א
ב ש נ ת 1884
מתוך
חנוך
הדפים
כ ״ י 151
ש ל פופוב.
קטעים
רזין ש ל
הנוסח
הרגיש
בכך״ ו א ף
מתוקן
ושלם באמת.
משוס
ב ׳ הנוסחאות ש ל
ב
,
הנוסחאות
(
הימנו שבאותה
תו
זו
את
הסשר
6
במיספו
מבלי
לידע ע ל
n p « B 1 5 4
EHOXS
מחילוםי ק ג ת
סביא
בגליץ
כיי »נמ*א
םופוב נ ד ר לבתוג
ה מ ו ת ).(1881
)במאסף
(starine, x v i
מבלי
מנוסח
נוסח
שידע כ ל ל ע ל
סלאבי ש ל ם .
הספר
הוצאתו
אבל הוא
שבבילוגדאד יש עוד כ״י מם׳
לא
חנוך והוא
ה א נ ג ל י ) ע ל פ י ת ר ג ו ם ש ה כ י ן ב ש ב י ל ו (w. R . Morfiii
ל ע ו מ ת זה״ ע ם
הספר
מבוא
חנוך
בתוך
2
והערות (.
הספרות
אבל
השוואת
ה ס ל א ב י ת גופה׳
9
בתוך
עבודתו
ה כ ל ל י ת .EiiealorpafcmcecKie * a T e p l a j i u IV
וחדםים
.אתר בך תזר
1
8
II(1913)425-469,The Apocrypha and Pseudepigrapha, Oxford
מתוךCharles
ו ה ח ק י ר ו ת * ה ו פ י ע ו ב ר ו ס י ה א ח ר » נ ת .1896
ra
נוסחאות -הן מ פ ח
ואעים
עסוקולוב ש ל ח ל ו ק 1ת ידיעות
CJI*BHHCK*H״(a18AH0ro
עהודיעהו סוקולוב והן
ע ב ס ם ר ו .ג ס Bonwetsch
) . 1 8 9 6
בווינה—.
.(A. H . Xjiyaoin,
מתוך
ב
״י
•m e c T B * HCTOPIH H ApeBHocTeS POCCIHCKMX* np
H
החמאות
קיצור
ספריה
ונובאקוביץ /זה
e r t״ ) KOBCKOMT, y « B « p cס פ ר ג ׳ (
.(2Th
חנוך.
בבילוגראד,
נובאקוביץ׳ ה ו א
הללו אין ל ה ע ר ך א ל א לתולדות
Moc06.
הםירבי
העממית
ב ש נ ת 1896ה ו צ י א R . H. Charles
פופוב
שקידמהו
נ1באקי ץ׳
שבספריה
שהוציא
הספרים ש ל
ב י
םטויאן
No.
נעלם
הספיק
חדשים
מספד
אח״כ,
ב ש נ ת ,1880
ח נ ו ך )(Kmira o TSHBSUTB EHOXOBMXT.
םרםם
הגרמני
הוזיא
מ מ ה ttmv
בנוסח
במכתב
מ כ ל מקופ ל א ה ש ח ם * בחן.
ח מ ק ו ז ר מ ה ו ז א ח נובאקוביץ׳
חת
-שחוא
Das slavisohe Henochbach (Abhandlungen d.
Berlin,
מבוא
לחקירת
ולא
לתכלית
הנוסח
זו
מועילות
לםוקולוב
שבבילוגראד
של
היסודי.
הרבה
נגלה מה
את
לפי
נוסח
פופוב
חוץ
מסמנו
)(n
מאלו
מ(.
נזדמן
No.
ערכם
לתאר
הרבה
לו
מרובה
על ספר
חנוך
הספרות
B
( M.
לאור (
תרגום
אחר כך
חנוך.
בשנת
קדום בזמן מאותו
והוא
1899ע ם ח י ל ו פ י ג י ר ם א ו ת
בצדו.
רומי עשה
ע ו ד כ״י א ח ד
הנוסח
של
)הוא
השלם
4
הנוסח (.
עלה לו
הסלאבי
כאותם החוקרים
לםוקולוב
חנוך
הםלאבים
בתולדות
כתבי
הספרות
הביזאנטית.
אף הוא.
CnepaHCKia
םוקולוב.
כפופוב.
ב ש נ ת 1886מ צ א ב א ו ת ה ה ם פ ר י ה
3
םוקולוב
התרגום
הסלאבי
לקבוע שהספר
בנוסח ש ל ם ובנוסח מ ק ו צ ר )שנעשה מ ן הנוסח הסלאבי השלם(.
נוסחאות הם׳
הספד על
נובאקוביץ׳:
) ,(yו א ף
לבירור
באריכות א ת כל
השפעתו של
שרידי
הכולל
אובארוב
היה חוזר ב ע ם בב׳ נוסחאות:
ומקומם ש ל
נעלם מעיני
לםוקולוב
ויש להעיד ש א ף
שממנו
בזמנו
הסלאבי.
הרוסי.
נוסח מלא של םסד
המלא הזה הוציא
שחשיבותו
במחקרו
שהיה
וכ״י
הרחב
כלו׳
היווני.
נעשה
ח ק י ר ו ת י ו ש ל M . H . COKOJIOBT,
ה כ ״ י 321
פופוב .א ת הנוסח
הנוסח
קג
היד
שקדמוהו .ע ס ק בעיקר בחקירת
הספרות
מבחינת
הםלאבית־הרוםית .מ צ ד זה ט ר ח
וסגנונם.
תכנם
הדיבור
הרחיב
הםלאבית־הרוםית ו ע ל טיבו ש ל חנוך הסלאבי ביחס
המזרחית
לא זכה
והמערבית.
להשלים
וכיוצא
את
ולפרסם
כעין ה מ ש ך ל ח ל ק העבודה שפרסם
באלו
הענינים.
מחקרו
בחייו.
וספדו
על
לשאר
נערך
ע״י
בחייו .ו א ף ש ע ר כ ל ל י נ י ת ן ל ע ב ו ד ת ו :
M. H. CoKonoB-b, CjiaBHHCKaa Ktwra EH0xa IlpaBeAHaro, TCKCTM, JiaraHCKiB nepeBOjn.
0BHJ11>OT>na^aHiio
M.CnepaH
MocKBa, CHHoaajibHaa THnorpa(J>ia, 1910 (1VX182עמודימ 167X).
ב .על לשונו העיקרית של חנוך הסלאבי.
מצד
שהספד
הלשון
ניתן
ואילו היה
תרגום.
פדאפראזה
קושיים
לא רק
בתירגומן
המשפטים
ביוונית
) י י ד ב׳(,
העברי
הפקוד
אינם
פשוטים
העברית
עבריים
מביא מן
3
(
(4
( 5
הכתובים,
טיבה ש ל
הלשון
לשם
אחת
כל כך כמו
שמות
החדשים
מיוחדים.
הבהמה
בספר כמה
יש
לפני
שהיה
אלא
טעיות
המתרגם
שאינן
היווני,
היוונית
המקורית
מחייב.
הבעת
מושג ,ו א ף
דרכי
׳
א
קרא
י״א ח׳
״
״
ב ע י נ י ך
העופות
חנוך
מתוך
י״ג כ ״ ב
במקום
״
י
״
כ ׳ א ׳ וכ״ג מ י ה ״
אחזה
»ל
ספרו
)»י»א א ת ר
•HTenia a T . A
T
ב * נ ת ) 1899ס ם ר ד ׳ ,ע מ
־
בחינה
ה1ךםים
אוריאל
משכן
ארונה.
—TI
-.(1-112
-.48—53
ה נ ״ ל » .נ ת .1910ס פ ר ד ׳ ) ו א ף
בספר
בפני
וניסן
ל פ נ י ך
עמוד
לפני
וכדומה,
*
מותו( .ע פ ׳
ועשינו ל ח ם
ה ט ה ו ר י ם ) ט ״ ו י׳(.
משכב הרוח)אולי( ״
בחלק ב׳
ב מ א 0
וטבת
*
ף •HTCHIH • T . A
1
המלים
סיון
ובנין
המשפט
בעברית.
ו א י י ר ) כ ״ ד ז׳(
כגון
המתרגם
הנ״ל
בודדות היה
שהיא
מתפרשות אלא
היפים
מוצא
הצירוף
1
ס
בתיבות
מוכרח
לנהוג בו
ובגין
כגון א ם ט ו ב
מן
העברי
תרגום
נוהגת
העבריים:
הטהורה…
אף
הראיה
שאינו א ל א
המתרגם
צירופן ש ל
אוריאל
ד־
ב
יוונית ה ר י היה
של
למלה
מתחלה
אף על פי
ו ל פ נ י )feA j»meM׳ (H npמ ז ב ת ה ׳ ) כ ״ א ב ׳ (
י׳ ג׳
־
תכנס
כמה
) feA W C M׳ (npה ׳ . , .
חוץ מזה,
מעיקרו
מלין
ולשונות
האדם
כתוב
במסירת
מעידים ע ל
תיבה
כמעט
כצורתן ,ש כ ך
להשתמש
) כ ״ ד ט׳(.
עברית
הספר
בהרכבת
כמו כן
וההרצאה
להתדגם
נראה
שהספר
נכתב
בתיבה.
עברית.
הראשית
היא
מתוך
ע»מו(~.
הרוח
גראפית
של
חנוך ב
t
ואף על פי שהספר הוא כ ל ו עברי .מכל מקום מצינו ל ו ל מ ת ר ג ם היווני שהרשה
לעצמו לעשות לו כ א ן ושם מטעמים שינעמו לחכו של הלועזי .כן .למשל .הרחיב א ת
האגדה העברית שהקב״ה צ ב ר א ת עפרו של אדם מ א ר ב ע רוחות העולם )י״א סיג( והכנים
לתוכה א ת הדרוש שהיה מפורסם בעולם ההיליניםטי שהשם אדם ASajx -נוטריקון שלו
^ ,מ ז ר ח .מערבי
51501?, agnxog, 1£<*wPQi
- ) d
v
a
צפון .דרום( ( .ממש ע ל הדרך שהיו קדמונינו נוהגין אף בלשונות אחרים ל ד ר ש ם ע ל
פ י היוונית )ע״ש בפירוש(.
5
כמו כן הוא גוהג למסור שמות עבריים בשמות יוונים שהיו ידועים לקוראיו .ואין
לעמוד עכשיו ע ל טיבם בעברית ,כגון ארכם )י״א טיז( ,םוניכם וכלכידרה )ו׳ ר ( .כיו*א
ב כ ך הן הםירינות שהכניסו המתרגמים היוונים ש ל ם׳ חנוך א׳ )י״ט ב ( וחזון ברוך הםורי
)י׳ ח׳( ,ואנו כ ב ר קשה לנו להכריע מה היה כ ת ו ב במקור העברי.
,
,
ואף א ת תרגום ה ע הוא מעדיף ע ל המקור ה ע ב ר י והוא נ ו ת ן ) א ׳ א׳( א ת מנין שנותיו
ש ל חנוך ע ד הולדת מתושלח מאה וששים וחמש שנים ,ו ל א ששים וחמש ככתוב במקור
העברי )ברא׳ ה׳ כ״א( .ודרכו זה הוא כדרך שהיו נוהגין ש א ר המתרגמים .שהיה כל א ה י
יודע א ת הנוסח של הביבליה שלו .וכמו שעשה אף יוםםום )השוה קדמ׳ א׳ ג׳ ג׳(.
ג .על טיבו של הספר ותכנו.
הסופד ר צ ה ליתן דברי אגדה על השתלשלות הכהונה הגדולה מימי קדם .שהיא נ מ ש כ ת
והולכת למן דורו של נ ח ועד מלכי־צדק ,כ ל ר ע ד זמנו של אברהם ,ומכאן ואילך אין צורך ע י י
לבדיקה וסיפור ,שהדי הכל ידוע מן התורה .ל ת כ ל י ת ו זו הוא מאריך הדיבור .בקשר עם
תולדותיהם של הכהנים הגדולים והנפלאים שהיו מימי קדם .אף על חשיבותם של הקרבנות•
לפי תכנו מ ת ח ל ק הספר ב ד ר ך כ ל ל לשני ראשים:
א( א -י ם :על עלייתי של חנוך למרום והליכתו בז׳ הרקיעים וחזרתו א ח ד כך
א ל הארץ ) א ׳ -י ״ ב ( ודבריו א ל בניו ועלייתו שנית למדום )י״ג-י״ט(.
בחלק זה השתמש הסופד בחומר ש ל מוטיבים שהיה דווח ומשותף ל כ ל ה ס פ ר ו ת
החגוכית ,כגון שהיה חנוך מהלך ב ש ב ע ת הרקיעים וצופה שם מה ש נ ס ת ר מעיניהם של
שוכני ארץ .אלא שכל סופד וסופד היה מרצה אוח ם הענינים ל פ י חפצו והלך נפשו.
ב( כ ־ כ ד :הרצאה ע ל השתלשלות הכהונה הגדולה מחנוך אל מתושלח וניר
ומלכי־צדק ונח.
ד .המקום שבו נכתב הספר במקורו ותרגומו היווני.
שהיד,
בית
נ ר א ה שהספד נ כ ת ב בארץ ישראל ובירושלים דוקא ,במקום ובזמן
המקדש קיים :ד ב ר זה נשמע מתוך פ ר ש ת מעשה ה ק ר ב נ ו ת והחשבתם.
ותרגומו היווני ש ל ה ס פ ר במצרים נ כ ת ב :כ ך נ ר א ה מן ההערה הארכיאולוגית
לשמות החדשים העבריים ,שהוא מוסיף בצדם א ת שמותיהם המצריים )כ״ד ז׳ וט׳(.
והואיל וידוע שהנוצרים ל א היו מקבלים עוד שום ס פ ר יהודי ל א ח ד סופה של המאה הא׳
או ת ח ל ת ה של המאה הב׳ למנינם .ע ל כ ד ח ך תרגומו היווני של הספד קודם לאותו זמן נעשה•
ה .על התרגום העברי.
תרגום זה ניתן לפי הנוסח הבילוגראדי שהויל
ל פ י כ י י מ )שנדפס בחלק ב׳ מספרו .עמודים .(48-53
החלוקה לפרקים ופסוקים היא ש ל םוקולוב.
(5ה»וח .למשל .חזיתות חסיבילות ג׳ כ״ד—כין—.
םוקולוב עם
חילופי
נוסחאות
ס ^ ר חנ1ןד ב
י
מ$רי ח ־כ|ד לןזנוך לאיש ל ? ס ן־^ן ןדול ^ןזר לקלהו י:
&1לכהי למען יךאה &ש?נות $רו&יס ומלכות ל;ל?$ה סלסךה
ןהןךלה ן מ & ן ב ן א י ־ ר י ^ ה ן ה # $ר ל א ל #ד י ן ד ׳ מ ^ ד מ $ל א
ן מ ? ? ד ןד^ואיר ו?1ךכה־לעינלם ?זל ? ^ ך ם י יי וכמא :י ה?לן*י־
) Vימ^לות ןהחןןעות *?אות לא־?ק*ר ןלמון ר ב #ל יםודות
? מ ח ? ך ת אי-מבצ^ךת ומךאות חזונים ן#ירת *באות לןקנרובים
ל א ־ ^ כ ע ת ןאור ?לי־־מךד ,ך $ה בעי}יו:
ך0ם^ ןש#ים
$מר לנוך ? ע ת ל,ךא כ # $ר $לאו לי
*
#ה הולדהי את ?5י $תו#לח ןאלרי־כן לליתי ?ןאסלם #ה
ו ^ ל א י ? ל #נות היי #ל #מאות ו^ם^ז ך##ים ^זןהז lto־#
לראשה כיום לראשון ןמי ?שנרך ל כ ד י
ל -ר ^ י ז ?יום מועד
ליייזי ?כיסי מטים על-מ?#בי ןאי^ן :ן כ ^ ר י$ןז«י גיעל ע$ב
<
ןדול על־לכי ןא?ך ?עיני כ ^ ה ןלא :כ!ל*י ללכין ^ ד ד ל ^ ב סןה
לא
או מה־יהיה־לי :ויךאו אלי #י ^ י ם ןדולים ? א ד
י
ךאיתי ?מולם :0םי על־ל׳$ךן :ו?גילס ליו מןהיךים
יי
עי3ילם בוגרות ?ל$ידיס א $& #ילס יו*את בגךילם נוצות שונות
כןהילס ?ןזלב &ןדרות וירילס מ#לג ןבות:
ל&ךאה ח ל י ל ם
ו־־ ויעקןיי ע ל ר א $£ #ו!י <!1ך!או־לי בש$י ^ 1 :י לקיצוני משןרוי
ןאךא ?לקיץ א ת -ל ^ ז י ם ל ה ם ? ? ? ך ם ע ל :ד י ואמהר ן א ^ ל ן ה
ל?נילם ןא?לד ימךאה * י ^ ן ה $$נוד :ויאמרו אלי ל#}$יס
ח
3
ז
נ
P I Oי | י א ל »*יךא $לסי־עולס ?זללנו אליך ןהיום א$ה עולה
0
ס פ ר י
הצדיק.
ובנוסח
בידי א ח ד
וסופד.
רז י ־ ק ד ש
:nס פ ר
הקוראים.
-י ם ו ד ו ת.
לחנוך.
רזי
ח ל ק א׳:
חנוך בן
.xyAowHHKa
ו א מ ן..cTHxia
בנוסח
-
ב מ ח ב ר ת
ה ע ל א ת ו
ש ל
ב י ו ם
הדאשץ
מ ו ע ד
בשבוע.
-ש נ י
ה ר א ש ו ן .
א נ ש י ם .הם שני
שפתיחה
זו
ו ב נ ו ס ח KHH>KH1IK& : y
א י ־ מ ב א ר ת .
ח נ ו ך
ו ה ע ל א ת ו
ל ח ד ש
: yמן
ירד•
הספרים
נראה
הנסתרים
ל מ ד ו ם
ש נ י ת
העלאת
על
על תכן
)=םופר(.
הספד
חנון
נכתבה
בנוסח Hנוסף:
.HecKaweMaaro cjioweHiJi־ ־
ו ה ח ז ר ת ו
ל א ר ץ
)א׳-ייט(.
כוונתו:
המלאכים
ראש
ח ד ש ־יום
שמואל ודעואל,
מועד-היה
ביום
הנקובים בשמותיהם
חנוך כ
8
א ם-ג ג
נ
יא
א ? י ל?זמל$ה :ןעו^דז »ו אל־?ןיף ןאל?-ל־?גי כיו^ף את
ב ל ז ד ״ י * ל ־ ל * ד ן ?מילף ואי* אל־למק^ף עד־א^וד י * י מ י
יי אלילם :וא&הר לש&ע בקולם }אצא המיתי לחו^ה ןאק«1ר את״
ה ך ל ת כא#ר א?רו אלי :ואקךא אל?-תו#לח ןאל־ןעים ואל־
עיךד ??י ואגיד להם את־א?זר ד?רו אלי ל א נ ז י ם מ ט ל א י ם ל ל ם
?זמש » י ל א ארע א ה אןי הלך• או את־א^ר לקךד ,א ו ^
ןעוןה ??י אל־$סורו מאחרי לאלהיס הוזהלכו ל ^ י יי ן א ת ־ ^ ר
י&#די :א ל ־ ה ^ ע ו ה ו ^ ל ה ל#לו??ם ל מ ל נמעיט יי את־?&י
לדי?ם ןאל ?ח?רו מ??חות לי ולא יסמר יי את המביאים לו
מ?חה מהוךא?רח£י?ם,? :רבו את־לי *ס־?$צרות עךרי^ם גפ־
?בצרות ?קך?ם ןללתה $לי?ס ל?,ך?ה לעולם :אל־זןסורו &אלדי
ל :ואל־תשהלוו לאללי זה^ל לאלהיס א#ר לא־ע&ו את-ל&#ל
ו א ־ ל $ד ן ואת ?זאר לבריות ?י ל,ס יאבדו וא^ר ל?זה5וו ל ל
ן מ ק את-לבותי?ס ?לך$תו :ןע$ה ??י אי #אל־לכק$#י ע ד
ל#י»י לל אלי?ס:
ולל׳י ?בלותי ל ד ב ר אל־?$י 1לקךאו?י ל א נ ז י ם ן-י ז -יק(או;י
על־ב?©ילם ו ^ ל ^ י אל־לרקיע לראשון$!1 :מידו?י ע ל ־ ל ^ י ם
וילכו ואךא עוד למעלה את לרול ולמעלה ]מ<^נף[ ךאיןגי את־
לאויד!! :עמידמי ?דקיע ל ר א י ו ן ן!ךאו3י ים רב מאד ןדול &ם־
ןייי
:
י:
ב
כ
נ
ד
ם
ת
ו
ג
נ
נ
,ם
(
ג
ם
לקמן ייא פ״ח – .השוה ספד הישר :ואלה תולדות חנוך מתושלח ןאלישוע ואלימלר
בנים שלשה ואחיותיהם מלכה ונעמה – .ד ע י ם .peniMa .השוה ב א ׳ י׳ ז׳ רעם
1 , ,׳ ך׳ י״ח עי ־י
ן
ן ״
בע׳ .Pey^ia־ -ע י ר ד=) raHAaAa .עידד,
) TaiSddובפש׳ עידד( .ויש להעיד שעידד )ע׳ בראשית שם( הוא בנו של חנוך ב ן ק יז
י
ן כ
א
י
ב ע
ן כ
ב ר א
ה ר ק י ע ה ר א ש ו ן .השוה חגיגה י״ב ב׳ )ושאר המקורות ע׳ בפירושו של ת י א ו י ו י
ל ב י ד : (45שבעה ]רקיעים[ ואלו הן )הוא מונה אותם מלמטה למעלה( .וילון י ?
^ ׳ ( אלא נכנ
) 1,ן
שחקים זבול מעין מכון ערבות ,ןילןן
שחרית ויוצא ערבית )השוד ,סדר רבה דבדאשית בבתי מדרשות של ווירטהיימד א /סימן
ל י ב :וילון דומה לפרגוד של משי שמכסין אותי ובשעה שהוא יוצא מעבירין א ו ה •
ק י ע ראש ו
^
1,
ך וילון
א י נ ו
כ
ב
ש
ע
ה
ש י ע
ה
ע מ ן ך
ה ש ן ז ר
ן
ת
מ
ג
א
ש
מ
ש
ן ן מ ה
כ
ן כ
ןם
v
ע ן ל ה
ב צ ן ן א ת
ן מ כ ם ה
ןי
פ נ י
ג
ר
ו ת
מפני גלגל חמה .וכשתכנם חמה מעבירין אותו כדי שתעלה לבנה כוכבים וכל מ ז ׳
הנוטה כ י ?
^שמש בעולם( ומחדש בכל יום מעשה בראשית .שנאמר ]ישע׳ מ׳ כ״ב[
שמים וימתחם כאהל לשבת .והשוה ברכות נ י ח ב׳ ,ו י ל ו ן הוא דמקרע דמגלגל ומיחזי
נהודא דרקיעא׳ .והוא שנקרא שמים״ ע׳ ב י ד ו׳ ו׳ ברקיע השני שהוא למעלה
מן השמים – .ה ד ו ח …ה א ו י ד) !,3A0yx …anep (=dr}p) .ע׳ לקמן י״א מ״ט( .־־ י
ר ב מ א ד .לפי צוואת לוי ב׳ נמצא אותו ים בין ) (dvdjisaovרקיע ראשון לשני .־־
ם
B
חנוך ב
י
י׳
י
י
כ
ג
י
י.
י
ל
ה
כ
נ
ג ד-ה ג
ל $ד ן !1 :עבירו ל^ני את-ךא#י מרקורי הכואבים ף^ריחם וליאוני
?אוגלם מלאך המבלים על־הכו?בים ום;_ין השמלם והס מ ע ו ב י ם
?כ?5ילס ןהולכים מ?ביב ל?ל־ה^&יס :ן #ם ךאיתי אוגרות השלג
והקרח והמלאכים המלץיקים את־או?רוםילם הנוךאיס ןאו^רוית
ממנים א #ר $שם י?או ו?או :גיךאוני את־או?רות ה ט ל ?ft<#
זלת ו&ךאה *בער ??ל־&ךחי מיד9י• ןייהד $ך ,ןאת־ה&לאכים
האומרים על־או?רוםילס וב?גךם אולם ובמתחם:
ו ג א ו נ י לאישים ההם ואלוני אל־לךקיע ה#ני ו.יךאו5י ןאךא
ל ? #ה גדולה 'מחשכת ל א ך ץ :ןאביט £ם אל־לאםוריס ב??לים
התלולם ושמורים מחכים למ$#ט ? ל י -מ ך ה :והמלאכים ההם
מךאילם ח #ך מ ל * כ ת ל א ח והם בוכים ??ל־קועה ?לי־לפוגות:
ו*מר אל־לא^שים א #ר ליו עמדי מרוע אלה $3נים בלי-לשך:
ולשיבוש אלה הם לאנשים א#ר ?רו &אלרי לי ל א שמעו למדנות
_1ילכו בשרירות ל ? ם ויםורו הם ןשךם והנתונים ?ךקיע הלמישי:
ולהמו מעי ל ל מ א י והמלאכים להם השתלוו לי ףא?דו אלי
יי :ןאען אלילם ןאהר מי אני
א י * לאלהיפ ך ^ ל ל ^
? ך ת מ ו ל ה א #ר אתפלל למלאכים $י יורע אנה אלך ?נ?*י ואת
ם
כ ו
א #ר לקרני או מי לתפלל-לי:
וגאוני מ #ס לא#$ים ל ה ם ויןגלמי אל־לךקיע השלישי
ו.י^מידוני בתוך הןן] :ןאביט מ?זם למטה ןאךא[ את־ה?קום ההוא
ל א ל?פר טובו ואךא את־?ל־לע*יס פוךחים ל$ה ו$ךלם ? ש ל
ודים ניחום לו ן?ל־מא?לים מביאים ודיה ניחוה הם שו?עיס:
ומלוך עץ הםלים ?מקום בו לנום לל מדי בואו לגךעךן ולעץ ההוא
ה כ ו כ ב י ם .ואת השמש ו א ת הירח דאה ברקיע הרביעי )ע׳ פ ר ק ו׳( .ובחגיגה י״ב ב׳:
ר ק י ע -ש ב ו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין .א ב ל השוה ב י ר ר ו׳ איכן הן גלגל
׳ א׳ י״ז[ ויתן >*תם אלהים ברקיע
]
חמה ולבנה נתונים -ברקיע השני,
השמים ! -ברקיע שהוא למעלה מן השמים – .פסיקתא דר״כ כ״ט[ – .ה ש ט י ס .כלו׳
הכוכבים – .לפי י י ג י י ח -כ י א ראה שם יותר מאשר נאמד כאן- .
ל פ י ה ע ז ה׳ ואילך .וכן ל ״ ט -מ ׳ ו ע י ג -ע י ו – .מ כ ל מקום משמע מסיפורו )לקמן
י
׳ ייא ,והשוה חנוך א׳ י ״ ב -ט ״ ו ( שהתפלל בעדם .אלא שלא הועילה תפלתו לבטל
א ת גזר דינם- .
ש
ז
,
נ
א
מ
ר
ב ר א
,
ז
ב ת ו ך ה ג ן .no c -fe nopoAH .ע ל הגן ע׳ דברי ה׳ לקמן י״א ״ ועיא ודבריו
של חנוך י י ג ל״ב – .התוספת בפ״ב היא ל פ י גוםח ח – .ו ב ת ו ך .ע׳ ברא׳ ב׳ ט /והשוה
s
P
מ
ד
חנוך ב
ה ד־־יב
1
ל א לו*אד טובל ןריל *יחיי׳י ןי?ה היא מ?ל־;?ךא מ??יב 1מףאי׳י
Wאת־?ל־ל$ן ובו ??לילע¥ים
ןלב ואלס ו?ע ז ל א * הוא
הבתולים ומ?ל-ל)«רות ל ^ לי » ז *קצי־ ל׳*דן :ו מ ־ ע ח ייי*
»יז לללוף ואי־לללוף :ו #י מעינית יוצאים ל א ל ד #ו $ף ך מ *
ו ל ל ft? ^#*'1ולל? ן ^ ך ד י ם ל ס לאך?עה ך א #י ס סו??ים
ן*ק<*יס הם והולכים ונכסים לתוך ך ע ך ן ?ין ל״ללוף ו א י -ל ל א *
ימ^ם י?או ה$ךדו לאר?עיס ס ל ק והולכים הם ע ל ־ ל * ד ן ו מ ל ל $
^ Fך ־ ? ר י ו^ל״עז
?מבו?ס כ ? א ר לסודות ל ד ו ס :ןאין #ם * 0
? nfcfrדי טוב ו?ל-ל?.קוס ? כ ך ך :ו ^ ל #מאות מלאכים ?אידים
מאד ןהם *ומרים לןן ו?קול ?לי-לםונות ו?#יךה י?ה ע ו ? ד
ח ־ ט לם ללל ?ל־ללמים :ןאמד מדדטוב ס?קוס ס ך : ,רא?דו אלי
ל א נ ז י ם ללם לכוך ל?קום סך .י׳יכן צ ד י ק י ם ? $ר ןק*או
ס?ןעים ?סיילס מן־ל?רעיס לנ?*ו$ס ?רו ומן ל?וקר את־עינילם
לסבו !1ןנ&י מ?ז©ט ? ד ק מ ל ל ? ס ןקננו לךע?יס נ$ך?יס ?םו מ י
ןנו?לים הקימו ןל*$וקיס ויתומים עןדי וחמימים ללבו ל?ני לי
רוליבמי
^
ן
^קו
^
^
^,
^
י
6 5
ב
ג
ם
ם
ה ד
ד
ו
&
ה ו כ ן
ס
ל |
ל (
ע
ה
:
ם
ע
יא
יב
לא;*יס ל ל ס ל?את ?מון ן #ס לךאו;י ?קום נוךא ? א ד ?ל"<ג
ועניי כ?קוס להוא ח #ך ניךא ועמ ?לי*י מאיר ןאיך^ם אוד
ן א * -ל * ? ה * ע ך ת $מיד י^סר־א* מ * ך ??ל־ס?קום סהוא * f
א * ף?ם קרח ^ ר ב י?קרד* י?מי־?לא ק*יס ? א ד ומלאכים דלקים
ק #ה וי?עןים הם ?א?ןר»ות :ןאמד איי
?לי דלמיס ןצקןאיס ל ס
ב
:
ב י י ם
ש
ם
י
י
י
ד
י ,
י
י
ב
^ * »ת*
'(
ספר היכלות )בס׳ מרכבה שלמה ,ירושלים תדפ״י״ ט׳
כסה
*־
׳
הראשון מגן עדן היתד .שכינה שורה על כ ד ו ב ת ח ת עץ
י
׳ &י(' יעץ י י
יי
כ ל ־ ה גן …השוה פרק גן עדן )במחזור
ע ל כל גן עדן .ויש בו שמונה מאות מטעמים .ואין זה דומה לדמותו של זה ולא טע
.
של זה בטעמו של זה ולא ריח זה דומה לריחו של זה – .ב י ן ה ח ל ו ף ו א י *
.MOK/joy TfllmieM H H e i v r f e H i e Mברומית יתורגםcormptibiUtatemetincorraptibilitatem :
אל הקור ז
ל
_
ל
כוונתו :בין עולם שלמטה לבין עולם של
)^ XjJוהש י
,1,ר י
מיז ס י ז -י י ז ,אלא ששם נתחלף נהר ! ך
פ ר ק גן עדן )במחזור ויטדי .שם( :וכל חופה וחופה מושכין ממנה ארבעה נהרות .א
?
של חלב ואחד של יין ואחד של אפרסמון ואחד של דבש – .על טיבם של
והרשעים ע׳ נאומו של חנוך לקמן ייג ליה ואילך – .על גיהנם ע׳ לקמן י י ג *
בנאומו של חנוך .על הכנת המקומות בגן עדן ובגיהנם קודם הלידה י י ג ע״ז – .ם ״
א ש ו ש ם ק ד ח .השוה סדר ר ב ה דבראשית י״ז :ושאול חציה אש וחגיה ברד ורשעי
ד
ע מ
ו י ט
ח
ם
ח
ם
ב
י
מ
א
מ
מ
כ
ם
ר
,
י ג י פ י
ה
מ ע
ז09
ד 4 1
ב
א
״
?
ר
ד
ב
ע
מ י ם
ג ך ״ ר ן ת
ה
ב
א
ח
י
ר
ע
ב
ר
5
ח
ו
ע
ה
ג
י
י
א
כ
י
חנוך
ב
ה
קש
יג-ו ו
יב
אוי מה-פוךא ה?קום ס ך :דאמרו אלי לאנזים לנוך בואקום לוזה
הוכן לרבעים ל?ני לאלהים לעושים ךעות $לי־*דן ??ז<*
?!?מים נחו#י־#דים המתבוללים ?מכשילם לךעיס הגנבים נ?שות
אךם כ ס ל ר ו?ר?איס $נליס ךגוןלים את־רבו?זס והס י ש י ר י ם
הךכו* אלריס ?ל??ם אולם 1א?זר ?מלס לל?ז?יע למיתו ?רעב
1א?זר ? כ ל ס לל,ל?יש יוציאו עיך?יס ולס ל א יךעו את־בוראס
ימ?זהלויס לאלהיס אין ? ל ס רוח אלהי ל ? ל ןחס ?מילים ו מ י ל ו י ם
למ^&י־לדילס לנלעכיס ל?ל־אלה הוכן ה?קום הזה נללת עולם:
י
*
ולקחוני לאנזים ללס וקליני על־לרקיע לךכיעי גדאמי ?זם
?ל־המללכיס ולמ?$ריס ו?ל קרני אור ל?ז?* וםלרל :ואמד את־
מ ל ל כ י ל ס ואם#ב את-אוךם וארא והנה ל?ז?* אור $י #ב ע ה
מ א #ר ללרס :ןןאךא[ את?-בו?ס וה?ר??ה א?זר ? ה ילד ?ל־אלזי
?רום הולמים הס ??הירות נ?לאה ? א ד ואין ללס ?נולה יו?ס
ןלללה ? ל ? ל ס ו?שו?ם :ןאר?עה כו??ים גדולים ול?ל כו?ב
©חליו אלף כו?ב הולכים לי?ין ל?ז?ש ו א ? ע ה לקזמאלו ול?ל
בו?ב ©חליי א ל ף ו?לם ???ךס ?זמונת אלפים ולס הולכים עס
ל•??* $מ י ד :ומוליכים אותו ?יום למ?זה ע ? ר רגבוא מלאכים
וכלילה א ל ף ? ל א ך ול?ל?-לאך * ש ?ן?לפ והס הולכים ל?ני
ם ? ך ? ? ה וא* נולנים לי מאה ? ל א ך :ןרוחות פורחים ?ךמות ?זני
עופות ל א ל ד ?עין חול ול#ני ?עין ןםש^ח?זת ?נילס ?ני אריה
ים
ג
י
י
ה
י
האש-.
כמעשה
בנטירה
ישמעו
שבתוכה כשהם יוצאים מן האש לוחץ אותם ברד וכשיוצאים מן הברד דולק אותם
ה ע ו ש י ם ע ל ה א ר ץ ד ע ו ת .בנוםח ח :נגד הטבע ניאוף והוא קלקול הילדים,..
ה מ ת ה ל ל י ם ב מ ע ש י ה ם ה ר ע י ם בגנבה בשקר בלשון הרע בקנאה
סדום…
בניאוף ברצח ..,ו מ ש ת ח ו י ם ל א ל ה י ם א י ן ב ה ם ר ו ח אשר לא ידאו ולא
אלתי ה ב ל - .
ה ר ק י ע ה ר ב י ע י .לפי חגיגה ייב ב׳ הוא זבול שבו ירושלים ובית המקדש
ומזבח בגוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן – .ו ה מ ר כ ב ה .השוה פרקי
י ׳ אליעזר הגדול ו׳ :החמה רוכב במרכבה ועולה מעוטר כ ח ת ן – .ו א ש . . .בנוסח 1ז:
ומאירים ומחממים את השמש מאה מלאכים – .כ ח ו ל .החול גזכד עוד בחזון ברוך
היווני פרק ז׳ והוא עוף אגדי שלא אכל מעץ הדעת ולפיכך נשאר בן אלימות )ע׳ ב״ר
ייט ה ( .נראה שנקרא בשם זה על שם מרוץ תקופת הזמנים )השוה בערבית .(JUהרבה
(11הקדיש ל״עוף
)73,( v t $ 0 1 ,בספרותהיוונית והרומית .הירודוטום
)Phoenix£
הקדוש״ פרק מיוחד .שהוא מתחיל בזה הלשון. :אני לא ראיתיו רק בציור .ובאמת ,לפי
דברי בני היליאוםולים ,הוא בא למצרים לעתים רחוקות ,פעם בחמש מאות שנה .עוף זה
,
ל
חנוך ב
ו ז-יב
ם
לרגללם ןסןןב וחרא* ??זל לן:לן מךאילם « ? ? ק ? ת מ « י
ןךלם לשע מאות מדות כ ^ י ה ס כ?מי מלאכים !־ל?ל-אלר מלים
?ן?ים והם מוליכים מר??ת ה?#ש ןנוקןאים ?ר
W
?ש
ןהס :וכא#ר לצוה ללס אלהיס כן לסבו ףוךדיס ןעוליס הם מ^זמלם
י»*ךן באור קךגילם ערצים הם בלי־לךף!! :יראוני ^ * י ם ל ל ם
למןךח לרקיע ההוא !1ךאוני את־השעריס א#ר מלס י-צא
לע^ים מזונות ולפי תקופת סירס ? ל -ה ^ ה ולמי מ?מר ס?עיי*
« כיוס וכלללה} :ארא £ #ה ?ערים ןדוליס ?תוהים ול?לי#עי
ששים ןאלד א??דיז ורבע לא??דין ל א ל ד ואמד ?ראוי « י י ז
את־ןךלם ל ך ב ו?לם נצא ה?#ש ןללך למערב ןה^הך .ןללר
??ל־הלך*יס :וכשער לראשון יצא #לפ ל8ך?עיס יום ו?^י
למ^זה ובלשים יום וכ^לישי למ^ה ושלשים יום ו?ך?יעי ל?? •
ים
ובלשים יום וכלמישי למ<?ה ובלשים י ו ם ובששי שנלם ו א ר ^
י1ס ועוד :שוב לאחוריו מן ה#ער ה#שי למי לקופת הןמ^ים
י?א דרך השער הלמי#י למ^ה ושלשים יום ךךך ה;#י למ^י•
וקזלשיס יום וכן י?לו ימי ? ל ־ ה ^ ה למי מלזור » ר 5ע לערוי
יא ועוד לעלו;י לאישים להם למערב לרקיע נ!ראו;י ש^ה ^עדים
!דולים ?תוהים למי לקומת שעדי המזרח ל ן ? ל ס א^ר $ל
ל#קע ה?#ש ולמי ??©ד הלמים קזל* מאות ן*שים 1ל?#ה ו ר ^
י ב כן ל*קע ?*ערי המערב :ןכא#ר יצא משערי המערב וללוי"*
ארבע מאות מלאך את־ע^רתו ו ^ א ו ל אל־אלהים ןאת־ה^מ^
ר ו
י ם
ז
1 T
1
ר
&:
ם
ע
ם
בא .כך הם אומרים .כשימות אביו .גדלו ומראהו החיצוני כך הוא ,אמ דק מ צ י י ר י
^־ '
בדיוק :צבע נוצות החול קצתו זהב וקצתו אדגמן) ,purpureasע׳ ל
גדלו ובנין גופו ידמה ביותר לנשר .הם מיחסים לחול מעולה זו ,שאין
שמה את
ל [
כאילו הוא הולך מארץ ע ר ב אל מקדש ה ש מ ש ] ש ב ן 1
011
' ^ tשל
כשהוא מונח בתוך זפת של בשם ושם הוא קוברהו״ …לפי טאציטים ) י
לו לחול ח ב ר בעולם ) .(unus in ten-isהפייטן היהודי יחזקאל אומד )? (V, 10
^
החול הוא נעים מכל ) .(>pcovr|v be ndvxoiv elxev evxQejceaxdvrvוכן אומר
י
Lactantmsשקולו הוא נ פ ל א וצלצוליו אין ל ת א ר ) .(de Poenice 46ויש סבורים -י
שסברה נדחית היא -שהחול מוזכר באיוב כ״ט י״ח – .כ נ ח ש ־ נ ח ש ת «eApiH .׳ י
1,
= ) XOXXTJSQCCנ ח ש הנחשת( .אף לכלכידרה ,כמו לחול .היה קול שיר נעים׳ ־ ־ ל
מן הכתוב לקמן ב פ י ״ ד – .ש ת י ם ע ש ר ה כ נ פ י ם .השוה פרקי דר״א י״ג והיה םם
השר הגדול שבשמים וחיות ושרפים משש כנפים וסמאל משתים עשרה כנפים – .התו
» ג״א-ינ
בסוף פסוק ז׳ היא לפי נוסח – .nששד ,ש ע ר י
בדברי ד .על י י ב החיות ,ודברי חנוך י״ג י י ד -ט י ז – .ו ל ק ח ו …א ת ע ט ר ת ו .כלום
פ
2
י נ י ו ס
H
x
מ
א נ י
מיז ז
*
א
יו
י א ו פ ו
ה י
ן מ ב י א
י ם
7 1 2 8
י
ש
p
ך
נ
XajI
כ
ם
,
ב
מ
ז
ד
ח
ן
ש
ש
ה
ב
מ
ע
ר
ב
ה
ש
ן
ה
י
א
נ
י
חנוך ב
ו
יג-כב
קיא
ינ
:סבו עם־?ךכ?תו ועמד ?לי־אור #כע #עות הלללה :ומהזעה
לשמינית כלללה ?:יאו ממלאכים אך?ע ?אות ?לאך את־העטרה
וע?רוהו :ן^זרו י ס ו ד ו ת הנכןךאיס חול ו!הש-הפח#ת וה#יק ? ל
יי
ט י עוף ??ן?יו ף?$חו לקראת כוהן לאור ועזרו בקולותיהם :ו?א
ט ז נותן האור ו!סן אור לבריאתו :ויךאוני את־לשבון מללך הש?ש
יז והנערים א #ר ? ל ס :כ א ויצא :וסוערים האלה !דולים הס א?זר
?ךאס אלהים לשעות השנה כי על־כן ה?ז?ש בריאה !דולה הוא:
י ח ועוד לקזבון #ל ]ה^?ש[ לךאוני לאןשיס להם ו?ל־המללכיס
וס»ןמדים ושערי הנצח הגדולים שנים עקזר למןךח א #ר ?לם
וי»א 1ה#מש[ לעהיס ךנילות :בשער ל ר א ש ו ן :כ א :מים שלשים
ואלד למקמות ה?ז?ש כמש?ט בשער השני:מים שלשים ולמשה
כ מ ? #ט כשלישי ?:ים שלשים כמש?ט ?ךביעי :מיס שלשים
כ מ * ? ט כלמישי :מיס שלשים ואלד קזלא כמש?ט כששי :מים
שלשים ואלד כמש?ט בשביעי:מיס שלשים כמש?ם כ י מ י נ י :מ י ם
?זלשיס ואלד ? ל א כמש?ט בתשיעי :מיס שלשים ואלד כמש?ט
?*נים לע^ר :מים עשרים ושנלס כמש?ט :וכן בשערי ?עךב
למי הסבוב ול&י המס?ר אקזר ?שערי המןךח - Pילר והשלים
את־השנה :לשנת־ש?ש :מים שלש מאות וששים !למשה וךבע
א
היום ל א ל ד ול*נת ה:רה שלש מאות ולמשים ואך?ןה ןהיא עושה
*נים־עשר חךש אס לחשבון עשרים ןןןשעה :מים לחפרו ??ל־
#ה א ה ד עשר יום ל:רה הלקו?ה ה!דולה ה*את לכיל שנים
ל מ * מאות שלשים ושללם :לךביעית עובךת ?שלש שנים ו?ךביעית
י ט
כ
נ
כ ב
יסלקו מן החמה את אורה לשעות הלילה — .ש ב ע ש ע ו ת ה ל י ל ה .הוא נותן ללילה
זמן קבוע אחד מבלי להשגיח על ה ש ת נ ו ת אורך הלילה לפי מהלך הזמנים – .ה ב ד י ו ת.
– .craxiaמן הלשון ו ע ו ד ח ש ב ו ן נראה שעדיין בשמש הוא עםוק ושבמקום ה י ר ח
שבםלאבי צ״ל ה ש מ ש )כמו שנתקן כאן בכתוב( .ובאמת החשבון מתאים לחמה ולא ללבנה
וכך הוא אומד בפירוש ב פ כ ״ א – .ב ש ע ר ה ר א ש ו ן n .מוסיף :למקומות מערב ה ש מ ש - .
ב ח מ י ש י . . .ש ל א כ מ ש פ ט .נ*א כמשפט — .ב ע ש י ר י …כ מ ש פ ט .נ י א שלא כמשפט—.
הגדולה
ב ש נ י ם ה ע ש ר י מ י ם ע ש ר י ם ו ש נ י ם .נ״א עשרים ו ש מ נ ה – .ה ת ק ו פ ה
ה ז א ת ת כ י ל ש נ י ם ח מ ש מ א ו ת ש ל ש י ם ו ש ת י ם – .ברוד שלשון זה אין לו״
המשך כאן .ובעיקרו הוא הערה בגליון לחשבון של התקופה המיטונית )=תקופה של
מולדות־לבנה=י״ט שנות לבנה ושבעה חדשים.
י״ט שנות חמה= 6,939.186ימים=רל״ה
מיסודו של Metonהתוכן מאתונה .בערך 432לפני ספהיג( .והמנין ת ק ל י ב הוא מן
חנוך ב
,
"* *t
י
!
' ׳J
כנ
כד
א
la
^
ה
ו כג-ז
יי
א י
* ׳ rלרקיע ??ל*ז #י ס ול<«$י
ח
י ל »9י הל־כז 3#:י סם * ת ־ ן מ י ס #י ם * #י ווי׳ים
לידי״ ל?*ליא י * נ « * ד י ם לחפור :ו כ ן ^ ד יללה * ן ר » * W
מ״י וללר * ־ ס מ ו י ׳ ? א י י ־ 5ן להלך לןןם ןלללה ^ ק ו פ י י
*תוך ?ל־ס^קיפות &סר הרים ס #׳ ל ם ג ןרוח1ת פורי׳ימ
ץ״•
מ ל ־ ה ל ^ ר # :ב?:ה «* nwmfaלהןזייר מרם ! ? " ״ י
*
י?תיר לרקיע ראיתי ?;י-חלל ?־ןיןים ע ו ? ר י
**^*׳יייל
1
כד,
0
כו
כז
5
ן 0ל ס
ט
6 1 ? 9י
ז
:יפ
?ע
« ס ע ? ג ל?*¥ג
°י י « ??יל ?לי־מד׳ י9׳יייה
״
מ?!חיגי ל*}#יט ל ר ם ו ק ל י נ י ?כן5יל.ם אל־לרקיע מ ן « י * י
? #ני־םיל מ י ם ס??1ר*ים ? #ם ע ד י ש :י9ך»יסם ?םר»ח
» ־ ט מ ך ל ם ר ב }$9קים ןדולים וו«יל& ז ו ^ י ם ו פ ס י ק ת ו?ייי
:
ם
ב
,
נ -ד ??!?תיםילט•* ו ל א מסה ?כירה ?רקיע מאיי* •whj *.א ל ־ ^ 5י
«?יי ליי Wה ד י ע סם ? ; ה זו;«ים ו ^ י ל ם ?צו?ים ו ^ ת ו מ י ל ט
״ W״ ו״ייו ? ג י ד ה ?רקיע ס ן ה '1 :א?ורו «לי ה ^ י ם * ל ה סם
ה
לעירים «?יד ?רו ה א ת ל? :ואמלם רב1א ן ק ן ^ ל ן ^ י ^ ם »^1 :ןיר
ו
ם
,
?רקיע
t
ל
} י י
י
?
ה :
נ
י»לי
ם[
«?יי ! ד י י
י ו ל י ב ו ת י ה ם ל!?י?ה
5
*ל־ל^דן
B
ל
» « 3יי
? ) ק
ו ס לרמוז
X28י"'*
הנפלה ו י ו ז ק ו פ ת החמה בי׳ט שנים בתקיפת הלבנה בכ׳״ שנים ).(19=532
״ * " ק י " ״ ״קי־״ ״יאיני־יוס « ״קי־״־הפסה הנדילה .שהל י י "
לקבי׳יי׳
״
)בעיך ש׳ (457
^ ™ J״
ך ו יייגיס ״״לי־ בימים קבועים בשבוע ובחדש כבשנות התקופה הקיי־יי •:
״|״
״ )״ ׳( םשמג
י י י ו ח י ״ • nמוסיף :ובריות ומלאכים – .מ ז ו י נ י ם .״
ל ' ״ ' • יל" ב ^ י ־ ־ י ־ א ן ( שהם מזיינים ליי־־
״
״ ״
f
י
היין ליפרע מרוחית השקר ומן בליאר— .
י ק י ע ה ח מ י ש י נקרא בחגעה ״ ב ב׳ בשם מ ע ו ן שבו כיתות של מל*
' ״ ™ ״ ״יי״ בלילה י־״שית ביים מפני כבוי ,שלי ישראל׳ ולפי «י*״ ליי
^
^ברקיע החמישי .המלאכים המביאים תשיבי״ למלאכי פנים של ה ״ ־ ־
* ־• » י ״יא לשון שמירה בסורית .יכן השם ־p־r־ rשבסלאבי)-״*™^ (1כוונתי
, _ .״ , – , .׳ ץ ( .וכן
שומרים )ע׳ י׳ ה׳ .ובנאומו של ״׳ ל״״י
)״״אה ־־יי־״
״ י ״ י עקיל־יסימ׳ את השם ״יי <"'ייל י ׳ י׳ י׳ד ו־׳>.
״ » ״ Tא׳ י׳-ט׳ז -ט ופיו( הם מנהיגי המרי והם ע ם י ש ר ם -ש ט נ י א ל ־
• ־ » ־ ׳ ( » החמישי .אבל אחיהם המוסתים למרד נתונים ברקיע השני)ע׳ פיק י׳^•
,י ק ש״י־ם
,״ י י » ' °ל »יי»״ ה )ה׳ ה׳(־ .קראתי ב ׳ ״
ה* ״ .
״ י י ע ״ י ם • *"°־י «««-) APזועפים מאי(] – .ומהם! .כך בנוסחה:
• •
ר י ו שלשה .נראה שכוונתי לאותם שנתונים בשלשלאית ברקיע השני )ע׳
ל
״
ס י ד ו ו
ם
ה
ש ב ג י ג ע
י ל ו פ י ם
1
מ
3
י
ו ד
ג
ל
ז!ש
גי
ה
P
ק מ ן
ל
ט
מ
?
ל
י
ב
ס
נ ו ך
ה
ד
חנוך ב
וימת
<5י
ז ח-ח ד
מ
את־ס^בועה על־אך?ת סר 0ר יז עלךאו את-בנות האךס
י פ
ת
ס ? ה
1
$
ל ! ם
l D
n
n
* * W־ n wב?ע$יסס:
^
•?י^ ל
י י
ובנות האךם עעזוית ך ע ה ר ? ה ?ל־סלמיס ?עולם ס$ה פועלות
ןעל &#ות ל ? ל ונולדים ע$קיס ואימים ?דולים וסס^זללה ר ? ה :
^
ועל־כן ? ? #ס אלהים כיי! * $י ל וסם בוכים על־אסילם וסם
יע!שי ?לם־לי מ י י ל * ואמר אל״לעיריס ךאיסי את־אסי?ס ואת־
מעעזיהס ואת־ענויילס ואת־ת?לוסילס סןדולות :ןאת©לל ללם ולי
ן ז י עלילם ולהיות[ &ב ??*ךץ לעולם עד-בלהי ?זמלם ןאךץ:
ו « ם י אלילם ןל?ה תצפו לאסי?ס ואץ?ם עובדים ל?ני לל ה ל א
הערכי את־עבורל?ס ו^כךלס ל?3י לל לכל־מ?עיסו ליי אלסי?ם
ע י ספוף1 :י^ז?ןער לתוכחתי גיע?דו אךכע אזורות ?ךקיע סהרא
ולסי ??מדי עם־לא}#יס ההם ולתקעו א ך ? ן ה #ו?רות יסד בקול
?ייל ולעזייי ל ע ד י ם בקול ולךו !יעל קולס ל?ני לל וויעית רל?ים
1אל?הז:
ולקחוני ה א נ ז י ם ההם ?פה גיעלוני אל־לךקיע ס # #י ו*ךא
#ם ? #ע ה ?דירי ?לאכיס ?ןהירים ?*ד ונ??רים ?*ד ו?נילם
מןהיריס יי^י &קהי ס ? #המאירות ואין #נוי ל א ב?נילם ולא
ק־־מולס ו ל א ??!? &$#רילם* וסם עומדים ??ךר ולומדים
* ־ & ל ל ר סכו?ביס ותקומת ס?ז? #ו#ניי מ ל ם 1ל??ת העולם
ולדעתי סם רואים ומםךךים סם מ?ות ותו?חות ועזיר !עימות ו?ל־
#כ ח נ ? ? י :סס סס ך א #י סמלאכיס א #ר על־סמלאכיס ו?ל־
^
י מ י ד ן * וס?לאכיס א?זר על־לעיזגיס
ססליס בובעזים
ח
ד
י
זת
נ
ח
ב
ת
(
ד
' י י י י א י הוא ר ו מ ז לחבורה של שמחזי וןיזא ועזאל שקלקלו עם בנות האדם
•מקירות בפי׳ תיאודור לב״ר .(247ועל האגדה שבני שת היה מושבם בהר ח ר מ ו ן
ההר בשם זה על שם ה ח ר ם שהטילו על נפשם בענין ה ת ח ב ר ו ת לבנות ק ץ ע׳
?
– .התוספת ו י ר א ו א ת ב נ ו ת . . .היא
.
Neue Beitrage 1893,
^ ^ נוסחאות – . a nו א י מ י ם – .« mwROBe .א נ י ד א י ת י .ברקיע השני )ד׳ ה׳(- .
י ל ל ב ע ד ם .אע״פ שסירב בפניהם ואמר להם בענותנותו שאין ת פ ל ת ו חשובה
^
ד א
ינבוים 73
P
3
ה פ
ט
ק י )ע׳ ד׳ ד( – .התוססת שבסוף פסוק י״ג היא לפי - .n
י ? י ע ה ש ש י .לפי חגיגה י״ב ב׳ הוא ,מ ב ו ן שבו אוצרות שלג ואוצרות ב ד ד
טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה וסערה ומערה של קיטור ודלתותיהן
י ה » ו ה צוואת נ פ ת ל י ג – .כ ו ב ש י ם ה ם – .ciMip-fewT ,ו ה מ ל א כ י ס א ש ר ע ל
ה א ד מ ה .השוה י״ג י״ז .עי ב״ר י׳ ו׳ אמר ר׳ סימון אין כ ל עשב ועשב שאין
ה
ו ? ל י י
ת
,
חניך ב
חי־-ט״
ד,
™ * 2״
ו
7
ו*ל־?ל־ד*א מיהן
s r s
9
ל ־ * ל ל?ל-לי :ול*ל*ג
י6
ה
?ל־»**ילז^ל
ז
^
ל»י.־
ן
ל
לידיי־ הליי*
י
״ * ׳ ״ י י ! ל * א ד יית־גיךם n * , :י
*
?!1לי}י לךקיע ס??י*י ! * י *
לספ
* ״ י
<ןיל־#־י ה»ל«כי ןלחייז ל י י
* ו?ל־?¥א
£
*
יםי*לים ?ת?ים ו * * * ??.אי״ * ל » י ־ י » י «
^ ^ .״ ״
ט
9
8
א ד
י
פ
^ ־ ״ * °ך איי־לאי״ים :ואירא » •nmי ויי*
אלי * m־יי־ J
« Wיייליפי־י א ל ־ ^ ם
1
ח
1
ו?י־
־־איי י ר י ק *ת־לל סי*«פ 5ל־??אי לרם
־
קר?ים ועי9דים מ׳יי * * ל ״ על־סדרם * * * * י *
״ ך
^ ,ן וכ בדלקים ל?<קומוסילם ? * ? ו י ו ה ן**ין ?איי • י ל ט י ז *
9ך ז ?קולות י ק י ם ורכים ימח־ ס ם עו?דים לי *י}
.י
ועי?־דים ס ם ל * י יי ן ע ^ י ם
ן ־ ס ?לללה ןאיןם 9רים
6
״
f־ ״ ?ליל
^
^ * J T ^ T S
Wל » י ל:
<יל•
י
,קד^־דד*
י ־ י י ״ ״ ״ ל ׳ ק ׳ י ג׳ א ת ״
» י « ־ל
״ ל " ע ל י ״ ־ י ־ ב א י ־ י ל א ™ " 7 , /ב׳ ,ל ,״
,ש נ א
יעיד – .השוה ל פ ס י ק ו ׳ חגיגה י «
) = ה י ק י ע השבי־(,
0
0
7
א ל ״׳ V0ו נ ״ א ; ^ ; ^ , , ^ ,״ י ־ י ם י״יית ה ק י ש ומלאכי ה ש ר ״ וכסא
ל
״
ש
ל
ל^ינ"£ס
האפיקלי ,
,
פ ס
כ
ג
י
ע
ל
ש
י
1
ב
• בגי ״
לי
*,גיי
8
ש ל מלאכים )ע׳ ר ש י ס ״ ־ ׳ מ ל י י
ב והאיפנים פלאים
איחרת .כגון מעשה מ ר כ ב ה -ס ) ב ב ״ ,
ת
ן
ם
י״יא ־ ־
»ל*י*
ב פ ל
ב
£
י ,
נ
ם ס
ב
1
,י י ב־״ייי"
. ,
' ,״ ל ״ ,״ינים .״
ב
מ
ל
ו
ן
ז
ה 0
0
מ
ד
י
ש
י
ת
ב
(
נ
ה
* י י י י ט .מן ההמשך נ ר א ה ״ ״ « ״ י . °
ב ל ב י •יי ־ ״ ־ ע ש ר י ג ד י ד י ״ ^ 7י
« ל י <יאין הכיינה ל ע ש ר מ ע ל י ת ש נ פ ס י ק י ׳ ( * – .י י
האיפנים .־ ,ננו ״ '
ס ח y־ < ־ ״ * ־ * « ״ » ־ * – . 0ב ע ש י ם ע ל י ת .השיה ר פ ב ׳ ט ) ה ל נ י ״ יםייי
ו
שמית המלאכים ע ל שם מ ע ל ת ם היא .י ל פ י נ ך נ ק ר א י ם חיית
״ ני_
״ Pהכל .ואופנים ואראלים י״שמלים י ש י פ י ם ומלאכים יאלהיט ו ב נ י
י ״ א י ו ע ש ר ת השמות ש נ ק ר א ו ב ה ן המלאכים ,ל ש ם ע ׳ י י
.
0ע
»'״ ״איז ל מ ע ל ״ » ״ ״ א ל א פ ע ל ת ה א ל ב ר ו ך היא היא מ י ל ת
^
ה»
יש תוספת
? י י ״ ק י ו ש .״ ל פ י נ ו ס ח – .nב נ ו ס ח
י
ה
י
י
י
ם
ס
ה
ת
י
״
ו
־
ה ? ד ״
/
י י ־ ס
א ל י ! י 0
ל
ו
ו ו ה
ו
ת
ו
־
ש
ש
נ
ן
ב
ל
ה
ק
ו
י
0
י
א
-
ק
י
י
ש
n
חנוך
ב
ט ו־־כג
קטר
? ל -א ל ה ו*אמרו אלי לאנזים לכוך עד־כה שבדיני לליסף וילכד
מע?די האנדים ולא לם?הי לראותם :ןא^אר לכדי בקצה ס<?מלס
ואירא ואפל ?ל״^י ואמר בלבי אוי־לי ?ה־הלה לי :ולשלח ל:
את־אלד מ??כךיו א ת ־ ג ב ך י א ל £ר־סמלאכים ךא?ר אלי לזק לנוף
אל־היךא קום וללכת אי*י ו ע מ ד ל ל?3י לל לעולם :ואשיכהו
ו**מר אל5י נ?#י ל?אה מקר?י מלראה ן?סד קרא אלי את־לא$קזים
א #ר לביארגי אל־ס?קוס סןה כי ?הס שמתי בטחוני ואלם אלך
א ל ־ ? נ י לל :ולשאני גבריאל ?סןשא עלה ?ריס ולקסני ולעמיתי
ל?5י לל :וארא את-יי ??ןיו ו?$יו לזקים ו???דים כ?לאים וניראיס
יא זועמים ומבהילים :מי אני א ^ ר אם©ר את־תבונת לל עזאיןה ? ^ ת
י??יי ס??לאים מאד ןאיןס מו^ארים וסמקסלה סמל?רה מאד וכעלת
יב פןלררג לך?ה :ואת־כמא לל סןדול מאד 1א?זר נעע(ה לא?לרלם:
ל׳?ר?ים ו^ירלם א #ר
ומעמד סמקסלות מ?ביב לו ס?רו?ים
ינ
משהכה ו#אי$ה מינארה
איךלה דומלה :ידמות *?ארתו
יי
•0ו«-ןגךל ?בודי מי לס<5ר :ן$פל על}?-י וא^תלוה ללל :ולל א ? ר א ל י
?מיו לזק לניר אל-יגיךא קום ועמדת ל?ני לעולם :ולקירי מי?אל
עזר *?אות לל ו _ י ק י י ל? י י י :ויי א?ר * ל ־ מ ד י לסע?יךס
יח
יט ??5יון לכא לנוף לעמד ל?ני לעולם :ולשתלוי ס??$דיס ללל
הד?רף־ :ו*א?ר לל אל־מי?אל געזה ול??#ת את־לנוך
ויאמרי
כ
ז
ז
ח
מ
י ז
י
כ ?
נ
את־בגדי לארץ ו?שלל אתו ?#מני סטוב וללכשתו את־בגרי?בודי:
ב א -כ ב ו ל ע ע * מי?אל כא#ר ד?ר אליו לל ולמ^חני !1לבי?#י :ומךיאה
ר׳£#ז סהוא מאיר ?אור ןדול ומחילתו בטל סטוב וריחו כמר
י ^ ק ה י ה?#ש היא מןהיר :ואכיט אל־?3שי ו א ס י ?אסד ???ךיו
ולא ללה ?ל־שנוי נ?ר:
: 7
לפסוק ט׳ :וארא א ת הרקיע ה ש מ י נ י ה נ ק ר א בלשון העברית מזלות ) (Moyaa^oeמשנה
העתים יובש ורוטב שנים עשר כוכבים ג1־=30&1**1זודיאקין( אשר ע ל הרקיע השביעי.
וארא א ת הרקיע ה ת ש י ע י אשד אנו קוראים לו ב ע ב ר י ת כוכבים ) GcoyxaBHMאשר שם
בתי השמים לשנים עשר כוכבים .ברקיע ה ע ש י ר י ע ר ב ו ת )לפי חגיגה י״ב ב׳ הוא
שם הרקיע השביעי(״ .ת ו ס פ ת זו מתוכה היא מוכיחה שאינה מגוף הספר״ שהרי אין
לפי הספד יותר משבעה רקיעים .ומן הלשון א נ ו ק ו ר א י ם נראה שיהודי כתבה— .
מ י כ א ל ש ד צ ב א ו ת ה׳ .השוה דניאל י*ב א׳ מיכאל השר הגדול )וכן חולין מ׳
א ׳ = ת ו ם פ ת א חולין ב׳ י״ח מיכאל שד צבא הגדול( – .בגדי ה כ ב ו ד שהלביש מיכאל לחנוך
של אש היו משום שנעשה מלאך השרת ) ע י״ד ד׳( ומלאכי השרת של אש הם.
,
חנוך כ
י א־יא ג
ה
ול?ןךא י :לאחד ?£רי מלא?יו ו^זמר אוריאל א?זר מ
י ׳
מהיר בל??ה מ#אר £רי המלאכים ןלסב ?ל־מע^י :י*1 :א$י
ב
אל־אוריאל הביאה א ת ג ר י ם מא?רולי ולקלל קנה נ?&לר
ל?תב[ ןנתל ללנוף• ןהנךת־לו את־ה?9רים :ממהר אוריאל ול*א
:
אלי את־הם?רים הונךמים[ נ*ר וללךלי ק$ה מ&הר ל?ר1ב »ד51
מהי מ ד ב י אלי את ?ל־מעשי סשמלם ךה^ך־ין ו?ל־הלסודות &%ו
י
ו מ ל ל ? ורעם המזלות וה?#ש ןהלרח והכורמים ומלל?ם ן#נויילם
ועתים ו#נים ולמים ו£עות 1על!ת לעננים רציאת־הרוחות ?ft
המלאכים ו#ירת ?ני־הלל המזגים ו?ל־ךכר אךם ן?ל־ל#וך#יךה
ןחיי בני־אךם וה??ו־ת והתמחות ושירים ?עימי־הקול ןכל א?ר
מש?טו לל&ד :ולהי אוריאל ?ם?ר־לי י&יס ?לשים ולילות £ל#ים
ה
והיו אינו פיסק מרכר ואני לא לדלתי ל ^ ב ?ל־לאותות ל^ל־־
בריאה? ! :כלייזי את״^לשים היום ושלשים הלללה *1א?ר 8לי
י
אידיאל• א ל ל׳ד?רים א^ר ה^רתי לף־ וא?ור ? ל ב ל ועלה #
ו?תבל את־?ל־נשמות בני לאךס א#ר לא נולדו ו?קומונ1יל?
אשר הו?נו ל?ני בריאת לעולם? :י ?ל־ה^זמות הו?נו ל?5י
ח
בריאת לעולם :ואשב ?לשים יום ובלשים לללה ואעמיק ל * ל
ט
ים
ם
5
ז
ג
ה
כמש?ט וא?תב #לש מאות וששה וששים ה?ר:
מ?3*1י לל ד א $י אלי שב לנוףי לש&אלי עםתבריאל:
ב -ג ןא^תלוה ללל נלל אמר אלי :כ ל אשר תראה לנוך ו?ל־המע?דות
י א
ולפיכך כשהיו צריכין להורידו לארץ
לבשר ודם )ע׳ י״ב ב׳(— .
וריאל.
היו
מוכרחים
ל ק ר ר א ת אשו כדי שיהא
נהפך
1 a״ 1״ – . ( 1 y 0 n p x Bמ מ ה ר לכתב*
:n .
1 1:BptBonnaבנוסח) e p e B e y
כך נוסח – . nו ה ג ד ת ל ו א ת ה ס פ ר י ם .כוונתו :תמסור לו מה שכתוב בספרים
)וכן עשה .ע׳ פסוק ז ׳ ( – .ה נ ר פ י ם .במקור ק;פים ) .(naamenHhובדור שטעות גראפית
יש כאן – .כ ל ־ ה נ ש מ ו ת ה ו כ נ ו ל פ נ י ב ר י א ת ה ע ו ל ם .מתורתו של אפלטון הי*
דעה זו ומצויה היא אף במחשבה היהודית :כל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו
עד סוף כל העולם כולן נבראו בששת ימי בראשית )תנחומא .פקודי ג׳( והן ניתנות
באוצר )ספדי דברים .סוף סימן שמ״ד( שהוא ברקיע השביעי )חגיגה י״ב ב׳( .והשוה חכמת
שלמה ח׳ י ״ ט ־ כ ׳ :נער יפה מראה הייתי ונפש טובה נפלה בגורלי -יותר נכון.
בהיותי טוב באתי לתוך גוף טהור .כמו כן מודה פילון ) toe somn. 1, 22שהאטמוםפירה
מלאה נשמות והקרובות מהן ביותר אל הארץ והנמשכות על ידי הגוף נכנסות לתוך
בני תמותה .לפי יוםסום )מלחמות ב׳ ח׳ י״א( היו מחזיקים בתודה זו האיסיים- .
שב …ל ש מ א ל י .השוה פרקי דר״א ד׳ :מחנה שגיה של גבריאל על ש מ א ל ו - .
B
קיז
חנוך ב י א ד -כ א
וס?הלכים ?אהי נע&ו :ואני ?ראשונה אוךי^ך את־כל א #ר ?ךאתי
י
מלא־ללה ולךאה ?לא־נראה :כי גם למלאכי לא־הודעתי ך!י ולא
ה
הפרתי ללם על־ן*קו?תס וסם ל א הבינו את־?ריאת איךסיף שלי
אשר ה ו ד ע ת י לף ס י ו ם :כי ע ו ד ל ? נ י ליות ?ל־נראה אני ל כ ד י
ו
עובר ח ל י ת י ב ת ו ף ל א מ ך א י ס כ ? #ש מםץךח ל&עךב וב&עךב
למןךח ? $ל ן נ ד ס 0 ? $יש-לו ?נולה ואני מנוחה ל א ??אתי כי
סבל הליתי בורא :ן א ? ר לסע?יד את־סלסוד ו ל ? ר א את־סבריאה
ז
מ ר $י י ואצו ?עליונים כי נצא א ל ד נראה מלא־נראיס ונצא
־ י אוריאל כביר מ א ד :ןאךאהי וסנה אור ןדול לו ?קךבי :ואמר
יא אליו המלי?ה אוריאל ויהי נךאה הנולד מ ? ך :וימלט ויצא א ו ר
כביד ואני י ?תוך לאור :ולרסף ל א ו ר ויצא מתוך לאור עולם
יכ
ןדול ה?ראה' את ?ל־סבריאה א ? ר אמךתי ל ? ר א :ואךא כי־טוב
ע
ואשב עליו :ולאור אמרתי עלה למעלה והל»?ל
ואעמיד לי
ט ו -ט ז מ מ ע ל לכ?א ולליל לסוד לעליונים :ואין כ ל מ ? ע ל לאור :וא#ח
י י ואביט מעל כ?אי ואכןךא שנית מתחתונים וא?ר נצא ?לא־
נראים ??ק ?ראה ויצא אך?ס ק #ה ו?כר ועזחור מ א ד :וא?ר
יז
יח ה?תח אר?ס והנולד ? ? ך יהי נראה :ונמלט ויצא עולס־ח^זך
י» כביר מ א ד הנושא את־?ל־?ריות ה ל ה י ת :וארא כי־טוב ואמר
אליו ר ד ל ? ט ה וסל.יצ?ל ןלליל יסוד להלתוניס :ןאיךכל מתסת
כא לחשך וירד וללנצב ולהי לסוד להלתונים :ואצו כי יקח מךלאור
:
ח
מ
י ד
ע
כ
ב ר א ת י מ ל א ־ ה י ה ו נ ר א ה מ ל א -נ ר א ה .לא די לו להביע שהקב״ה ברא יש מאין
)השות ב״ר א׳ ט פילוםופום אחד שאל א ת ר ב ן גמליאל אמר לו צייר גדול היה
ל א הוא מוסיף עוד שעשה נראה
אלהיכם …אמר ליה …כולם כתיב בהם בריאה,(…
מלאינראה .אולי מתוך שהיה מפרש א ת הלשון תהו ) = ? 0ש 6 9 0ג ( = ל א נראה״ בעי( ובהו
)=:0£ת>(1ס>8ת«=&>0^0לא עשוי ,בע׳( כשני ע נ י נ י ם – .א ו ד י א ל .כך נראה שמו מתוך
ההמשך ,ובםלאבי 1״ ! ^ 0א ד א ל )בדלית( .ונדאה שהוא מטעיות המתרגם היווני שדי״ש
ב ד ל י ת נ ת ח ל פ ה ל ו – .ו א ע מ י ד ל י כ ס א .כסא הכבוד קדם ל ב ר י א ת העולם )ע׳ ב״ר
א ד׳( ,וכן מ ס פ ר ת החכמה במשלי ח כ י ז לפי הע׳ :בהכינו שמים שם אני בשומו כסאו
על־פני הרוחות – .א ך כ ם .Apxacb ,נראה שנגזר מן ף^=) >1דאשית ,תחלה( .נראה
שהוא מלאך החשך והוא ניגוד לאוריאל שבפסוק ח׳ .לפי בר־בהלול הסורי ארכס הוא
רישא דרישנא דאאר )=ראש לראשי האויר( ,ולפי ) Audoםימתא דלישנא םורייא(
. b a b ) Cardahn1-10Aבירות (, – (1887תגמא דמן תגמא דמלאכא )=גדוד מגדודי המלאכים
וכן לפי Payne Smithהקטן ) (P• 29הוא שם לגדוד השביעי של מלאכים Cardahi .מביא
הלשון :וםהד ארכוס ושולסנא דהוא ח ש כ א םטנא ) ע מ ליב במכתבו - •(V111-34-2
,
א
,
,
,
חנוך ב
יא
כב-מד
ם :
כב
כג
ימ־־סח^ףי ו&מר להי ע?ה ו???ב אור וארקע אתו ולהי $ל
וארקע ממעל לח^זןי ?תהת לאור וכן רקעתי את־המלם ןך,יא לדום:
ןאח!ק ?אור חוג־?ים לאבךא ש?עה ח י י ם מ ו ר מצויר
ז 5וקרח מ??יב ל?לס ושאר *לסודות *
^ ו
יטב
כד ואראה ל ? ל ־ א ל ד את־רךכו ל ? #ע ת הבו?ביס ל ? ל ־ א ל ד כרלויער
כי־ וכ? ־ ל י לארא כי־טוב ואבדיל כין לאור וכין ה ח ש ן לא^ר
?תוך־המלם ^ ימי• ואמר לאור לוה יום ןלח^ן• צויתי כי לי
כ ו -ב ז ל :ל ה 1 :להי עךב ועוד ללה בקר ןהוא יום א ל ד :כן ק ^ י חוגי
ש?ים לאמר כי לקוו המלם התחתונים א#ר מתחת ה^זמלם אל"
כח מקוה א ל ד ןליבשו גלילם ולהי כ? :ומן הגלים ?ךאתי א ? נ י ?ןשות
כ ט -ל ג ד ו ל ו ת :ומללא?נים ל 5ד * י -י*? ו*?!ר ל־*?י *דן :ו ל ^ י
קך־אתי ע?ק והיא ל ה ם :את־הים אם?תי ל?קום
^יי
ללם הנה *!?£י ל ף גבול עולם ולא
א ל ד ואקעזרהו ?1חו1ל
לב ל ש כ ר ב&י?יף :וכן קכ?תי את־לרקיע ואשרהו למעלה ?ךה?לם*
היום ההוא ראשית הבריאה קראתיו לי ויחי ערב ןעוד *קר
לנ
לד־־לי־ולהי יום #י :ול?ל־??א ה^ומלס ל*ךתי לכונת־א :#והכט עיד
על-א?ן לןקה קשה מ א ד ומברק עיני ק כ ל ה?רק לכונת ל?לם
ו ל א #היא במלם והמלס הם ?אש ולא אלה לכבו ל*את ןלא
לו *את לנכש ל א ל ה :ולכן ה?רק הוא ה ד ומאיר ?*הר ה<?#$
לז ומלם רכים קשים m%ק ש ה :וםן־לא?ן לצ?תי אש !דולה
ו ? ד ל א ? #ראתי משמרות ?¥א לא־?שר ?שרת רבוא מלאכים
ונשקם אש ובגדילם ל ל ? ה לול? •* ואצו כי נעמד ?ל א ל ד על־
ל « מ י מ ר ת ו :ואלד מ?שמר ^רי־המלאכים ?ר עם-המש?ר א #ר תלליו
ולןם מן?ה לא־יוכל נןד׳יא[ להעמיד את־כ?או ממעל ל א ך ן לליות
כחו ?כחי :ואשליכהו מ ך ה ג כ ה עם־מלא?יו ולהי פורח ?אויר על־
מ
מ א -מ ב ? נ י להם ל מ י ד :ן??ה ?ראתי את־?ל־לרקיעים :ויהי יום שלישי:
מנ וביום השלילי צרתי כי ל א ך ? ה ה?מים עצים גדולים ופורים
מ י וללרים ?ל־מין עשב מתוק ו?ל־ןרע א #ר יןרע :ואטע גן וא?גרהו
ה י א
כ
כ ו
י ת
! :
ןי
ה
5
ם
זה
א
ה
ל א
ת
ל ח
״זב)ar1חו[ל.בסלאבי :מ$ל ( M 0׳ והוא טעות המתרגם ה י ו ו נ י – .ה מ ל א כ י ם נבראו ביום שגי)והשוה ב״ר׳
ג ח ׳ :ר׳ יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים …ד׳ חנינא אמד בחמישי נבראו המלאכים( מאש )ע׳
פסיקתא דד״כ ג א׳ הרקיע של מים והמלאך של אש והם דדים זה א ת זה ואינן מזיקים זה
מ מ ע ל ל ש ח ק י ם u m eogjiaK1.׳
(.
א ת זד״(-.בפל״ט רמז למרד השטן )ע׳ ל ע י ל ם ד ק י ב׳ ו ז ׳ —
,
,
חנוך ב
יא
מה-םג
קיט
טה-מולאעמיד מלאכי אש מןלגיס :ו??ה עשיתי הדוש לעולם :ולהיעךב
ויהי כ ק ד יום ךביעי :וכיום לרכיעי צדתי להיות המארות הןדוליס
מח בחוגי ד׳ש?לם :בחוג ל ר א י ו ן לעליון לעמדתי את־הבו?ב שבתי
בשני ל מ ? ה לעמדתי לגה בשלישי מאדים ?דכיעי ה?#עז כלמישי
°ט ? ד ק כ #ש י בו?ב כ ^ כ י ע י הירח :ובכוכבים הק?3ים ©אךתי את־
ל א ד י התחתון :ואעמיד א ת -ה # ? #ללאיר היום ןאת־הידח ואת־
נא הבי?כים ללאיר הלללה :ןהש?ש להי הולך ??ל-עגול־המןלות:
ג כ -נ ג ושנים ע £ר עגולי ?זלות לסב את־הלרח :ואשים שמותילס ןדעמם
למי עגול־המןלות ומולךס ו?ש©ט שעותילס למי לס?ס :ולהי עךב
ני
™ ולהי כ ק ד יום ל?ישי :וכיום הלמישי צדתי על־הלס וייצא ךנים
ועופות #ו ; י ם לרב ן?ל־ך?ש לרומש על־ל*ךץ ןהולכי על־אךכע
?ל־ל־*ךן ומעו??ים ?רות ז?ר ו ק?ד ,למיגילם ו?ל?$-ש נוש?ת
נ ו -נ ו ל?ל־לי :ולהי עךב ולחי מקר יום ששי :וביום הששי צרתי על־
ל??תי ל?רא אךס מש?עה לסודות ?שרו?.אךמה ךמו מ ט ל ןש?ש
עיןיו מ ל ה ס הלם ע?מוליו &א?נים מלש?תו ממהירות ה?לאכיס
נח ולעננים גידיו ושערו מעשב ל א ד מ ה ?3שו מנשימתי ו?רוח :ן ^ כ ע
לבובות נתתי־לו השמע ל?שר לדאות לעיבלס לריח ל?$ש המשוש
א י ר י ס הטעם לךם הם?לנות לע?מות הנעם ל ? ל ש ? ה :ןאלשב
«
כי יאמר ד ב ר ל ? ? ה כי מ!שות לא־;ךאה ןלךאה ?ךאלי את־
לאדם מ^תילן ?ןת ןחלים ןה?לם יורע ך ? ר ואין ?ל־?ריאה ?מהו
^ י ־ ?$ךץ ישר ןגדול
^
ק?ן ?לדל ו?ק?ן ןדול :ואעמיד
ס
סא-סבו???ד :ואשי& י £ל י ? ל ־ ל א ד ן א #ר ל ו ה?לו?ה ?ל??תי :ןלא
מ?ל ?ריותי :ואשים את-שמו מאד?עה רוחות
ל י י ? ׳ לי
מ ז
ג
?
נ
ה
2 0
ה
ד
ןד
ואין םפק שכוונתו לשחקים דוקא .ושם זה סובל ב׳ משמעיות :עבים ורקיעים – .צ ו י ת י
ח כ מ ת י .האדם נ ב ר א על ידי החכמה האלתית .וכן הוא אומר לקמן בפסוק פ״ה:
על
יועצי הוא חכמתי .השוה ד ב ר י החכמה במשלי ח׳ ל׳ ואהיה אצלו אמון .ודרשו רז״ל
)ב׳״ד א׳ ד׳( :אמון=אומן -התורה אימרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב״ה .והשוה
ת נ ח ו מ א פקודי )סוף ג׳( :כשרצה הקב״ה לעשות האדם אמר לתורה נעשה אדם .־־
.אולי צ״ל :מנשימתי ומדוחי- .
ו מ ר ו ח fe pa .־&yxa oero H O T B
מ:שימתי
ת כ ו נ ו ת – .eccTBb .ו א ש י ם א ת ש מ ו , . .הוא דורש נוטריקון מן השם א ד ם ב כ ת ב
).dvaToXri
מזרח
(
b
v
a
i
g
ר ב)(apx-cogצפון)ateT
ור׳ יוחנן )םוטה ה׳ א׳( דרש נוטריקון מן השם א ד ם ב ע ב ר י ת = א פ ר ,דם .מרה .ודרש
97,1872nop<|>HpbeBT>, An־. ( a H b 3 a H i q ,Ka3KpH$cKa098
T
0
M
T
חנוך ב
סי
סי־
סו
יא םד-עב
ממןךח ממעךב מ?פון מךרום :ואעמיד ל ו א ? ע ה כו?כיס
ואקרא את ? מ ו א ד * ואסדלו את רצונו ואראהו ? ת י
א ו י ן ח ? ך ואמר אליו זו טו?ה ל ך ןזו ך ע ה למען א ך ע
א ל ? ה אלי אםעזןאה ל&ען יימיע ?ןךעו אוהב אותי! :אני
ר
ם
^ירם
ךךהים
לל*ילי
לכו}^
דאיתי והוא את־תכיןתו ליא :ד ע ןאי־הרעת היא ך ע ת ה ה ? א ול1$
סל לו ההקזא ןא&ר אהד ה ה ? א אין ך ? ר ? ל כ ד ה מ ו ת :ואעמיד ל
* ל ל ו3$יא ?ליו ת ך ר ? ה ויישן :ואקח מ ? נ ו צ ל ע כ ^ ת ו ןאבךא
ס ט ־ ע לו * * י • :למען * 6 :לו ס » ת ע ל לדי לאעזה :וא?ןח את-לאות
1
ס ח
ר י
ה
ל ^ ? * ? * י ואקרא את־שמה אם היא *0ה אדם ]![אפ לאך?די
עא והחלים :לאעע* ו! בעדן מקדם למען לקלם את־ה?רית וישמר:
עב לאעע* לו השמלם ?תוחים למען לראה את־המלאכים או?ריס
ענ 3צח ואור בלי ח #ך הלה ל מ י ד כןן :ול?ן ה ^ ? ן כי עולם א ם י
לאךם על־לארץ ו?של ו?לך ? ל
בךצוןי לברא א #ר להלה
ולישבן הוא ה ש ד במקומות התחתונים ^ ??ךחי מךל׳שמלם
? £ן ו#מו ללה קז?}אל ו?ןה ?בדל מ ך ה מ ל א כ י ס ואת־לכוןתו ל א
#ה כי אם מלשכתו ? מ ל ? #ת הצדיקים והחוטאים וי?ן את־דיני
עי• ואת-ל?או א #ר ל ט א ל?נים :ועל־־כן זמם על־אדם ו?ןה ?א אל־־
מ ן ו ! #א את־הןה ו ? א ך ם ל א ?;ע :ובעד אי־רעלם קללתים*
עי
עז ןאת־א#ר כר?תי ל?ניס אולם ל א קללתי ואת־א^ר ל א כרכתי
ל?נים ום־אולם ל א קללהי ולא קללתי את־לאדם ולא את־לאדמ*
י ו :
ע ד
,
ולא
את־שאר הבריות כי אס־את־ןרע לאךם ל ך ע ולכן ?רי¥יי
ואין ס פ ק שדרש זה הוא ע ל ס מ ך האגדה שהוצבר ע פ ר ו ש ל אדם מ א ר ב ע רוחות העולם•
השוה תנחומא )פקודי ג׳( :התחיל מקבץ א ת גופו ש ל אדם הראשון מ א ר ב ע רוחיי*
העולם )וע׳ ת״י ל ב ר א ש י ת ב׳ ז /סנהדרין ל״ח ב /ובאדיבות גריגבוים Neue Beitrage 55
וגינצברג .(Legends v, 72ודרושים של לשונות יווניים שכיחים אצל דז״ל ,כגון פרי עז
ה ד ר )ויקרא כ״ג ם׳( ת ר ג ם ע ק י ל ס שהוא ד ר ע ל המיס=<>)) «80ע׳ סכה ל״ד• א׳>
והשוה Field, Origenis Exapiorum etcבמקומו( .הן עם ל ב ד ד ישכן )במד׳ כ״ג – (/א״ר
פ נ ח ס הכהן ב ד חמא הן־ע§ ב ל ׳ יון א ח ד )וע׳ עוד כמה דוגמאות בערוך השלם ע ר ך 0ז •
ל מ ס מרעהו חסד )איוב ו׳ י״ד(׳ ועוד .־־ א ר ב ע ה כ ו כ ב י ם .מלאכים מאירים להורות לי *
ד ר כ ו – .ו א ת ן ל ו א ת ר צ ו נ ו .יש לו בחידה במעשיו .השוה תנחומא )פקודי ג׳( :וגן
לא ,א ל א הדבר
גוזר ]הקב״ה[ ע ל כ ל קורותיו 1של האדם[ ,א ב ל אם צדיק אם ד
נראה
והחיים.
אדם בלבד – .א ד ם ]ו[אם ה א ד מ ה
ההוא נ ו ת נ י בידו של
שכוונתו לפרש ענין שמותיהם ש ל אדם וחוד :.אדם ענינו אדמה וחיה -חיים – .ש י ר ת
נ צ ח .במקור שידת נצחון ,ואין לזה טעם .ו נ ר א י ת ס ב ר ת ו של ג י נ צ ב ד ג )^ e n d a v i , 159
ט
(
ת
ש
ע
חנוך
ב
יא
קכא
עח1-א
עח טו?ה !היא[ ה?רי אלרי ל ע ב ו ד ה :ן«*םר ע?ר אלה ואל־לע?ר
לשוב הי מ?נו לקלתיך וליא אא?ךך כי אס־אשללך אל־אשר
עט לקחתיך משם ואז אוכל לקחת א ו ת ך בבואי שלית :וא?רך את־
?ל־בריותי סנךאות ןאי־סנךאות :ו!א?רך[ את־סיום השביעי נכי
*
ש?ת הוא 1אשר בו #כתי ??ל ?לא?תי :וביום השמיני קכעתי
א
את־סיום ההוא להיות השמיני היום הנבךא לראשון ללא־עבוךהי
ולמען נלמך נס^בוע[ לךמות שבעת לאלמים והשמיני לראשית
ש מ ו נ ת האלמים וכיום לראשון לשבוע לה:ה חו!ר ל מ י ד היום
השמיני כ ש ב ו ע :ועתה לנוך את אשר אמךתי לך ואת אשר ל ב י נ ו ל
סב
ןאת א #ר ך א י ת כ ש ? ל ס ואת א #ר ךאיל ?אךץ ואת א #ר ? ת ב ל
כ??רים את־?ל אלה לברא בל??תי ?ינותי ואבךא למךהלםוד
סנ לעליון ועד התחתון ועד״הפוף :ואין יועץ ואין יורש לבריולי:
ס ד -פ ה א נ י הוא ל נ צ ח ולא נ ע נ י ת י ב ל ך ל ס :אין שנוי למלשבתי יועצי הוא
םו ל??תי ומאמרי ה ו א מ ע ש ה :ועיני רואות הכל ואם-אביט על־הכל
סז ועמדו וךעדו ממהר ואם־אמיר ?ני ןאבדו ?לם :שים ל ב ך לנוך
ה ר ע ל את־סמדכר אליך ןלקלל את־ה??רים אשר ? ת ? ל א ת ה :
ואני ה?ני נותן לך את-שמואל ואת-ךעואל אשר לעלוך אלי:
* תדךמ אל־ל־^דן והנךל ל?$יך את־א#ר דכךתי אליך ןאת־אשי
ך א י ל ל מ ך ל ך ק י ע התלתון ו ע ד ־ כ ? א י ? :ל־ס??אות אני עשיתי ו?ל־
*
הלחות ואין מלקו־מם נגדי או ממךה את מי כי ?לם נשמעים
*א ל ? ? #ל ת י הלחידה ועו?רים לממשלתי הלהיךה :ךכר^ות ללם את־
ה??ריס ס ? ת ו ? י ם בלחי וקו״אי והכירו אותי הבורא הכל וסכיני
פ
פ ח
פ
שעיקרו שידת נצח )וכן לקמן י י ג ליג( ,והשוה ת פ ל ת ש״ע ולנצת נצחים קדושתך
ב ל י ח ש ך .כ ו ו נ ת ו אור ת מ י ד י – .ב ב ו א י ש נ י ת .ע׳ ט״ו א – .ב ס ו ף
נקדיש-.ואור
פסוק ע י ט יש הערת גליון :ויהי אדם בגן חמש שעות וחצי – .התוספת שבמרובעים בפסוק פ׳
היא לפי נוסחאות – .mלפסוק פ״א השוה סנהדרין ציז ב׳ א י ד קטינא שית אלפי שני הוו
עלמא וחד ח ר ו ב ) ר ש י י :שאלף שנה יהיה חרוב חוץ מששת אלפים אלו ,דהיינו אלף שביעי(״.
אביי אמר תרי חרוב )רש״י :תדי אלפים הוא חרב אלף שביעי ואלף שמיני( …תניא
כוותיה ד ר ב קטינא ,כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז׳ שנים כך העולם משמט
אלף שנים ל ז אלפים שנה …ואומר ] ת ה ל צ׳ ד׳[ כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול
כי יעבר – .השוה ב י ר מ י ד כ י ב אף מאמרו של הקב״ה מעשה ,והוא על דרך הכתוב
.
ס
ליג
הורכבו
. H paroywiaנראית השערתו של גינצברג )שם (160 .ששני שמות אלו
,
,
,
תהל׳
,
Ma10*Ca
חנוך ב
צב
צג
יא צ ב -י ב ב
כי אין־עוד ? ל כ ד י :ו??רו את־ה??ריס כ ת ו ב י ם ?:דף ?;יה ל?נים
ןדור לדור ו מ ? ? ל ה ל מ ש י ח ה :ואלן־לף לנוד ' א ת ־ מ י ? א ל ש י
צבאילי ל ס #י ם ע ל ־ ? ל ב :ד ר ועל ?לכי־לדי אבוליף אךם ןשי!
וקיןז י&לללאל ויח־ אכיף ולא א א ב ד • עד־דור אלרון*
וא
*י * י * י לארייר יהרייר מלאכי א #ר לעמדתיס ? א ך ן לשומרים
עלילם ואת־לעתיס 9קדתי לשמר עלילס 9ךיא?דו כמבול **א
W
א #ר אני ער?ה ב:מיף :כי :דעתי את־ךעת בני-האךם
מושכים ? ע ל א#ר ??מתי עליהם הסירו את־^לי ולקחו ללם <*
אדור ולזרעו ז י ע ל ? ל ו י ת ל ו ו לאלהי ל ? ל ולעןבו את־אלדוויי
י * * * ^ ־ ל א ד ן בעול ו ? ר ? ע ה ו?נאוף ובעבירת אלילים :ולכז
מ5יא אנכי את־המבול על־לארץ ולארץ 3ס-היא ת^זסת
י 1י ל וד׳^אךתי מ מ ^ מ ל ת ף איש צדיק אתי ו?ל־כיתו א ^ ר י ^ ש ה
רצוני :וקס מ ך ע ו דור אתר אלרון ?*ד ימלס רכים לליו כלי*י
ק«כעיס מ א ד :ובאלרית הדור ההוא אראה ללם את־-ל??.ר
ה?תובים ?:רף ובידי אביריי ו^י? ל א ח יראום לא?#י « מ מ
עי^י רציני א #ל א לקר י * ? * י ל #א והם !וידו לולד להוא
והס אלרי א?זד לקראו ? ל ס ל??דו בסוף מ כ ל ה ל ה :ועלה א5י נרמז
נ ו ש
צד
צה
ל
צו
צד
צח
צצ
0
1
ר
ד
:
ים
ןרי
ר
?
לןנ
קא
מ
ע ד
יה
א
ל
י ם
ה
ם
חי*י w » 9ול2דל ל?ל-
^ * יי ^
י
יי
^
*?יף יל?ל־?ני בילף מל?ני ף?מעו אל־אעזר ת א מ ר אלילם וקראו
ןהכיני כי אין עוד מלבדי ו?לס לשמרו את־מ^יליף וההלו גלקלא
וללכין[ ב??ריס ה?תוביס ? :ד ף :ומקץ שלשים יום אשלח את־
*לאני ?£אר ^ ע ל לארץ ומאת ? י ף אלי:
ולקרא ::אל־אלד מזקני המלאכים'נוףא ואים ולעמירהו על־
י
?
י ב
כ
:ד י :
״י*"
ה
*ליי
ל :ה י א
ל*ז
כ
ג
? ל הדיי מראילן ?
? ן ר
ח וללז
על השמים
,
,
מן שמי* וארעא )בארמית( והשם אל .והם
ו ב נ ו ס ח ן אריוך ומריוך .וקשי־
ועל הארץ – .ל א ר י ו ך ו ס ד י ו ך .וכן בנוסח M
ל ה ב י ע על עיקר משמעותם .השם א ר י ו ך נמצא בברא׳ י״ד א׳ ו ט /דניאל ׳ י״ד•־־־
ל ק ר א ו ל ה ב י ן [ ,כך בנוסח ם – .נוסח yמוסיף בפסוק ק״א :א ל המקום אשר הובן ל י
והיית לפני מהיום ועד עולם ודאית את ך1י והיית סופר ע ב ד לי כי תהיה כותב אח ל
מעש הארץ ואשר בארץ ובשמים והיית לי לעד הדין הגדול לדור .הכל דבר ה׳ אלי
כ ד ב ר איש אל־רעהו- .
ש נ
מ
ל
א
כ
י
ם
ה מ מ ו נ
ם
ב
ב
המלאכים הם משני מיגים , :א ו ת ן שהן לצורך ש ל י ח ו ת הן של דוח …ואוחז
שהן לצורך ש י ר ו ת הן של אש .שנאמר ]עשה מלאכיו רוחות[ משרתיו אש להט״
חנוך ב
יב ג -י ג י
קכג
קר ןדיל :ולקרר את־?ני הי ל א נשאתי את־מראהו כא#ר לא
נ
יו?לו לעזאת את־אש הכ?#ן י ^ ר ב הש?ש ןקר לאויר :דאמר
י
לל אלי לנוך אם־לא יקךרו את־?3יך פה ל א יוכל ?ל־ארם להביט
אל־?$יך :ואל־לא$שים א #ר העלוני כ ת ח ל ה אמר לל נרד לכוך
י•
אל״לאךץ והכילם־לו עד־יום המועד :ולשימוני כלללה על־
מטתי :ומתושלח ללה מצ?ה לבואי ביום וכלללה שומר הלה
ל
מש?רו על־לד־מטתי וללםהד ?שמעו את־בואי :ואגיד־לו כי ללא?פו
ח
?ל־?3י כיתי לארכר אלילם:
?#עו ??י את א#ר בךציז לל :אני נ^ללתי אלי?ם היום
יג
להןיד ל?ם מ?י יי את א#ר ללה ןאת ההןה ואת א#ר לחיה עד־
יום הדין :שמעו ?ני ל א ממי אני מניד ל?ס היום כי אס־
נ
ממי לל אשר שלחני אלי?ס :ואלס שומעים א ־ד?רי ?&י ואני
י
אדם אשר נ?ךא ? מ ו ? ם ואני שמעתים ממי־אש #ל לל כי־מי לי
כ?שן אש יד?דיו ל ל ? ה יוצאת :ואלם ?ני רואים את־?ני ואני
יי
אדם א#ר נ?ךא ?מו?ם ואני רואה לליתי את־?ני לל ?בחל מל?ן
?אש אשר ?הנקזאו ניצוצות הוא משלח ןהוא &וךף :ואלם רואים
י
את־עיני כראות אךם הדומה ל?ם ואני ךאיתי את־עיני לל והן
מאירות ?קרני ה?#ש ומלרידות את־עיני א ד * ואתם ?ני רואים
ל
אלם למין עזרת ל?ם והיא ^ ל אדם נ?רא ?מו?ם ואני ראיתי
למי? לל לעזרת לי והיא מלאה את־ד,ש?ים :ואלם רואים את־
״
שעור ק ו ? ת י ד ו ? ה לשלבם ואני ראיתי את־שעור קומת יי ללא־
? ך ה וללא־דמוי ואיךלו־סוף :הנה אלם שומעים את־דברי־מי
»
ואני #מעתי את־דברי לל ?קול־רעס גדול ?תוך תנועת עננים ?לי-
ל ר ף :ועלה ?ני הקשיבו שיחת אב ? ש ר ו ך ם נירא וקשה לעמד
י
ב
ת
ם
ז
,
)ר׳ יוחנן במדרש לתהלים ק״ד ג ( .וחנוך בשמים געשה
׳(> לפיכך היה צורך לצננו .שיוכל לירד לארץ )והשוה
שחקים .יוצר לשמתת תורה :תקיף מטטרון ]—חנוך[ שר
מוסר ־ לילדי אור נמסד( .על התמנותו של חנוך לשר
ייח ב׳—.
כ
,
מלאך ה ש ר ת ) ע לעיל ם׳
דברי הפייטן .בפיוט אשנבי
הנהפך לאש מבשר -מ ל מ דהפגים ) = מ ט ט ר ו ן ( ע׳ לקמן
את דבריו
לכאן
ק ו מ ת י — . r k n a!™*06.גינצברג )שם( משווה
שעוד
של רבן יוחנן בן זכאי קודם מותו )ברכות כ״ח ב /אדר״נ כיה ע״ט( :אילו לפני
מלך בשר ודם היו מוליכין אותי .שהיום כאן ומחר בקבר .שאם כועס עלי אין כעסו
כעם עולם ואס אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם.
יג יא-כג
חנוך ב
ל?ני ? ל ך אים ו ק #ה מ א ד כי רצון ? ל ך ?ות ורצון ? ל ך הליס
י פ ) ה
א
3ם
ת
ל ^ י ל^י 9לו המלכים ו * ? י ל א ד ן ןס^?יט &י
"
יא ! ע מ ד ?לראת איךסוף ההיא :ף$לה מ י אני יידע ה כ ל אשר מ$י
יב ל :וא#ר עיני ראי למראש ועד־סיף ולמן הפוף ועד ה ל ש ו ? ה :הפנל
אני יידע וה*ל ?ת?הי כ??רים ה#מלס וק?וילם ומלואס הל־
ה??אות ומלל?ס מרותי ואת־הבו?כים למין רב לאין מ?$
ר*?#י :מי לאי^ז לרואה את־תה?כותילס וממבוסילם ללא
המלאכים לא נדעי את־מ??רס ! ^ י את־?ל־#מותילס ?לב*י:
את־לקוהת סירס מיייזי וא ־קהיו &9רתי וכאו ??ל ל ל ר #
יי
וצאתו ואת־^מוהיהם אני ?ל?תי :את-תקופת סירס מדוחי ואת״
הלמעטותו ב?ל-ד׳ימים ואחד?סיגוליו #ה ו א מ ל מ ע ט ??ל״־יום
וב?ל־#עה :ארכע עתיפ שמתי ומן־לעתים עעזיתי ארבע ל ק ו נ ^ י *
»ז
ובתקופות ??מתי את־ה^ים !וכחנים[ ?£תי את-לחךשיס ו מ ל
ללך^ים &9רתי את־הלמים ו&דהלמים מרותי את־ה<?עות ואם5
יז וארשם :א?י כ ל אשר יאכל על־לאד?ה לקרתי וא?י*ב ו?ל־1רע
א #י * א לאדן א#ר לןרע וא?זר לא לןרע ו?ל־?מח ו?ל־ע^ב
י״ ו?ל־?רח וריבמיהלם ושמותילס :ימ?#נות לעןליפ ולקותילם
י» וכנפילם ומשפט ןשאס ? ? ר ונ?מי־??ר הפנל אני לקרתי :וא?י*
א^־־ררך[ לרעם ו*?רק-1 :יראוני את־מ?לחותילס ואת-שו?רילס
כ
ומבואילס ומו?אילס א#ר ?לס ילכו כ מ ך ה ?של#לת יעלו
ו?#ל#לת ירדי ?ן־?כעם ןדול ו?ק?ף לשלבו ע?גי לרון ואברי
נ א ?ל־א#ר ??דן :אני ?ת?תי את-או?רות ה#לג ימ?מורות הקדה
וקר לאויר ואת־עתילם לקרתי אי־ןה הדרך נוקזאי ??תהותילם
למלאו ?לס את־לע^יס ואי?ס ?ריקים את־א?רותילס :אני ?ה?*י
ע
את־מ?#כי ל ת ה לאללר ואדא איך נועזאי מ?תהותילס ישאו את־
המשקלות ואת־המדות ו?ראשו$ה לשימו במשקלות ואלרי־כן
במדות ו?כשרון ייר^יאי ^ 1על־־לארץ ?ך?}שי?ה ? כ ד ה ימיטו
,
י
י ג
י ם
ת
פ ו
ה
י
ת
י
ב
3
כ נ
M
ואני
לפני
ולא
לכן,
ת
* "ל*דן:
ה
ת
אני מדהי א ־?לילארץ ולריל וה!?עות והבדות
יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממין א ע פ י כ הייתי בוכה ,ועכשיו שםוליכין
ממ״ה הקב״ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים ואיני יכול לפייסו בז
לשחדו בממון …ו ל א אבכה – .נ ם י ג ו ת י ו ש ה ו א מ ת מ ע ט .אין זכר לכך
א ב ל מדובר על ענין זה בפרטות בחנוך א׳ ע״ד – .ד ר ך .כ ך ח .־־ מ
חנוך ב
כד
כ ה
כ
י
כז
כח
כט
ל
לא
לב
ל נ
ל ד
יג
קכת
כד-לח
ולעצים ולאבנים ו ט ה ר ו ת ו?ל־הנ??איס :אני ?ת?תי את־הגכה
ל&רלאדן ועד־דךקיע השביעי ולעוגה עד־שאול תלתלה :ומקום
ה מ ? #ט ו^אול הגדולה מאד ה?תולה הבו?ה :ןאךא את־ע?ל
החבולים המחכים לדין ?לי־מךה :וא?תב את־?ל־הנש?&ים על־״
לדי השומט ן?ל־???#ם ו?ל־מעשילס :ןאךא את־?ל-האנשים
מדור האבות לראשונים עם־אךם ו ל ו ה ואאנה ןאבןל על־אלרית
רשעלם איי־לי מ ל ל ^ ת י וללשת אבותי לראשונים :ןאלשב בלבי
ו א ? י א#רי האיש א#ר ל א נולד או א#ר נולד ולא ל ? א ל ? נ י
לל מי ל א יכא ל?קוס ההוא ולא לשא את״על־ה?קום ההוא:
ואלא את נוקזאי המותחות ןיאת־שומרי שאול לעומדים כ?לשיס
ןדולים ו?ניהס ?נרות ?בולים ועינילם אש ובניהם גלויות ע ד
לזיתיהם! :אמר ל?ניהם מי לתן ןלא אךא?ם עוד ןלא אשמע את-
מע#י?ם ואיש ל א לביא את?-ני עמי אלי?ם ממה מע$ים היו
ל?אילם מהדם האלה ו?ה!י־3צח י??לו ע ? ל ל ? י ד :אני עליתי
למןךח לגלעדן א#ר #ס הו?$ה ?נוחה לצדיקים והוא ?תום
לרקיע ל.שלי#י ולצד לעולם הןה הוא ?גור :ןשו?רים לעמדו
על-יד־ה^?ריס הןדולים ? א ד ממןרח ? #ש מלאכי להט שרים
?לי־לרף שירי נצח ש?חיס לבוא הצדיקים? :יום הביאה
לאלרוןה יוציאו לאדם עם־לאבות ולביאום ה$ה למען לשמחו
כקלא איש לאוה?יו לאבל אתו ללם ה ? ל ר ל והם ?איס ?שמלה
ו?שולחים ל?ני היכל לאיש ההוא ? ש ? ח ה ומהמים לללמו ולענג
פ
?זי
ט
ב
ד
י ו ע * ?לי־^דה ולשע«ח וניל ?תוך אורה והייי־נצח :ואני
׳
אומר ל?ם ? נ י אשרי לאיש לרא את־שם לי ועוכר ל?ניו למיד
ימביא ?נחות ב ל י ד ה כהלים לאלה ן?ל־ההלים ?אלה לחלה ??ךק
למת :אשרי הער?ה מ5<#ט ?דק ל א ?מלן כי אם־באמת ולא
לי
לקןה אלרי־־כן ל?ל־ך?ר מש?טו לכא לעתיד בלי משא ?נים:
מ ד ולרעמים לתן ללמי :אשרי הךן
^
לז־־לחאשרי ה ? כ ^
ה
י
ם
י ם
ה ר ו ח .אולי עיקרו :משכן ה ד ו ח .־ ש א ו ל ת ח ת י ה .אולי אף לדעתו של בעל ה ס פ ר
ז מדודות יש לשאול )השוה ,למשל ,סדר ר ב ה דבראשית סי׳ כ י ח ו א י ל ך /אע״פ שלא
ד ב ר בספר על מנינם ותיאורם – .כ ל הראשונים ,למן אדם וחוה ואילך ,נפרעים מהם
יי בגיהנם ב ע ד חטאותיהם – .ש י ר י נ צ ח .ע׳ לעיל י״א ע*ב – .ל א ב מ ת ן כ י א ם
ב א מ ת .השוה דבריו של אנטיגנום איש סובו )אבות א׳ ג׳( אל תהיו כעבדים המשמשים
,
חנוך ב
לט
יג
לט-נו
*?*״־?דק ללתום ואל?ןה י ל ? ל ־ נ ד ? א יע*ר :א^זריי ל#,ב מ ו ל ו
הן?ן בעולם ה ל ? ל סןה ןללןי כ ך ך ך סי^ךד .המולי?ה א ל י מ י
ס -ט א א י ך ס ו ף :אשרי הזירע ןלע א?ת כי ?#עתלס לקצר :א ? ל י ל א
ס ב א?ת בקךבו ןדוכר א?ת ל ר ע ה ו :א #ר י לאיש רלמיס ??יו ה18י•
מנ בלבו :אשרי המבין ל?ל־מ$שה ל; א #ר נ?ךא ןהוא משבחו? :י
מ י מעשי לל א ? ת א?ל מעשי אךם מ ל ם טוכיס ושלם ךעים ולמי מע&יל״
?לרצי
מה יח־עי לא?נים? :ני ?ל־מעשה ן?ל־מךה ן?ל־מ£קל
סו לא?תב כאשי *:וני לל ו??ל־אלה ??אתי שגולים :ו ? #ה } ? ? ו י
# $ה ?ן ; ? ? ד אךם מאלס ל א ל ד נ ^ ל ה ר ? ה ןלאלד ל?מת־־ל
ר ? ה ןלאלד כינת המעשה ן־לאלד ? ח ר ^ ת המעקזה ןלאלד ??תיקיי
ש?הלס ולאלד ?טהר ןלאלד ? ל ס ולאלד ?ימי ו ל א ל ד ?צער ולאלי
?לל:
כלליפות ולאלי ?מךאה־סגוף ןלאלד ? ך ב ־ ת ש
י ע
ם
,
ב
מז־־סחןאין ילדון לאיש מירא־לל הוא לללל ?כל ?דור ההוא :יי ?לר
ט פ ? ך א את־לאךם ?ךמות ?}יו קטן ןןדרל ? ך א יי :וא^ר לנאץ י
אךם לנאין ? :י ? ל ך ו?ני יל למאס ה?ז ל?ני אךם הוא ל ? 3י ל5
יבוז :המ?עיס ל?ל־אךם ?לי ך ע ה בעם $דול יךך&הו מאת ל5
נ
ג א -נ ב היורק ב?ני אךם }א?ה תךךמהו ?ליךלל ה ן ד ו ל :אשלי ל א
א #ר ל א י?ה א ת ־ ל ב ו ללרע ל?ל־איש ל נ ? ? ט נעזר ואת־הנר^א
לרים ולמכקש לעשה ? ד ק ה בי ?יום הדין הןדול ]?ל־מעשה אנוש
ללהלש ב ? ל ב :אשריהו ולו ל ה י מ ל ת ־ ? ך ק ונ*אןני ? ד ק ומשקל
ננ
?דק[ כי ?יום הדין הןדול ?ל־מךה ן ^ ל ^ -ן ^ ט ןי^ל־משקל ? ^
?מאזנלם לאמר כקנה יהיו ללולים ועומדים ?קניה ן?ל-איש נכיר
נד את־מךתו וכמךה לקכל את־ןמולו :ואשר למלל ועשה
ל?ני לל למהר לל כ ק ש ת מ ע ש י י ועשה לו משמט ? ל ק :וא^זל גר*
«
כלות ל?ני לל ולד?ה־לו לל שמיךתו במלכות #ל ? ע ל ה :וכי דולש
ט
לל ל ל ם א ו נר או אלל או שול או קל?נות אהלים ל א אלה ?י
יו
י
:
י ע
ה
דיו*'
ד
^
את הרב על מ נ ת ל ק ב ל פרם – .ה׳ ב י ד י ו ב ד א א ת ־ ה א ד ם .השוד ,אותיות
עקיבא )בית המדרש ג׳ :(59ש כ ל העולם נברא במאמרו של הקב״ה ואדם בכפו ,ורש ^
.
לבראשית א׳ כ״ז :שהכל נ ב ר א במאמר והוא ]אדם[ נ ב ר א בידים — .סוף ה כ ת ו ב נ״ב הוא
נוסח – .Hב ק נ ה …ב ק נ י ה . a M-tpaji-fe noB-bmeiia H Ha Kynnu C T O H T .לשון נופל
לשון של קנה וקניה מזכיר א ת הלשון שבישעיה מ י ג כ״ד לא ק נ י ת לי בכסף קנ י
א י ל .בסלאבי =) aBa6חזיר( .ואין ס פ ק שאי
(.
)אע״פ ששם קנה הוא מענין א ח ד —
H
P
חנוך ב
:ז
נח
נט
ס
יג
קכז
נז־עב
אם־לב ?הור לדרש ו??ל־אלה הוא מנ?ה את־לב לאדם :אם-
?:יא אךם מןחה ל?לך ? ש ר ןךס ןהוא בלבו אי־אמוןה ילשב
ה ל א לקצף המלך אשר לךאה את־מןלתו ו??ךהו לךין :או אם-
לחניף איש לרעהו בלשון טו?ה ו?לבו ר ע ה ה ל א :בין לבו זאת
ו?קךב ?3שו לש*3ט שאין מש?טו ב ? ך ק ? :אשר לשלח ל :אור
ןדול וללה מש©ט ? ד ק דבלי משא ?;ים לצדיקים ולאץם צדיקים
ןאיש לא־ל?תר אז :ועתה ?ןי שימו מלש?ה על-ל??ס ושמעלס
לדברי אבי?ס ?י מ?י יי אצכי דו?ר אלי?ס ולקללם את־ה??רים
האלה ה?תובים בירי אבי?ס וק ראלס ? ה ם ו?הם תדעו ?ל־מעעזי
ל?? ::רים רבים היו מותחלת הבריאה עד־סוף הדורות לליו ןגם
א ח ד מהם לא-יוךיעבס <י?לב־לדי אס״תלזיקו בו ל א לל?או
ללל :בי אין מ ל ב ד ללי ל א ב^זמלם ולא ?ארץ ולא בשאול ולא
??ל-לסוד :לל עשה לסוד על־אי־־לדועים ומתח את־לרקיע מ ר א י ם
ואת־לארץ לעמיד על־סמלם ואת־יהמלס :ס ד על אי־עומדיס
ו?ל־?רואי איךמ??ר ? ך א ל כ ד ו :מי ?נד• ? מ י ל א ך ן או חול
הים או ?טפי המ?ר או ט ל לגננים או נשיכת לרוחות :מי
ק #ר ^ ך ן ואת־הלס ?קשרים לא;-תרו ואודל,כו?ביס ל צ ב
מ ך ל א #וללף את־לךקיע :ובתו?ס העמיד את־ה^?ש למען ילך
? #כ ע לקופות השמלס מי לעמיד מאה ו^נלס ושמונים כ?א
למען יצא ?יום ק?ן ועוד מאה ושנלם ושמונים ??א למען לצא
?יום ןדול :ושנלס ??אות גדולים לו 1ל??ש 1למען :נוס ? ל ס
בשובו כ ה לכה ממעל לכמא ס :ר ח :מלרח תמוז מיום שבעה עעזר
יכא ועד לרח $ב ת ומשבעה עשר ? ט ב ת יצא וכן ילך ס#מש
בכל־תקףפות סשמלם :וכאשר לקרב א ל ־ ל א מ ושמל ל׳ארץ
ןהוציאה את־מרלה וכאביי לדליק והתאבלה לאךץ ולעציס ו?ל־
?רי אין ללם גדול ? :ל המרות לאלה ומדות־ה^עה לללקים
לעמידה ל??תו את־הנראיס ואת אי־הנראיס :מךאי־הוראיס
? ר א את־?ל־ס$ראיס והוא ?עצמו אימראה :כן אומר אני ל?ס
?ני לנו את־ס??ריס ל?3י?ם ול?ל ?ש?חותי?ס ושארי ?שר?ס:
ז
סא
<==
ס:
סי
סי־׳
ס ו
סז
סח
סט
ע
ע
ע
א
כ
ה
) paHa6ז( בחזיר נתתלף לו לאחד המעתיקים .וכן לקמן כ׳ בי ,כ י א י י ד וי״ז .כ״ב ל״ד.Morfiii
)בהוגאת (Charlesמוסד בשתיקה בלשון ) cattleעמ׳ (84או ) sheepעמי – .(86מ י ר ח ת מ ו ז •
קכח
חניך ב
ענ
•w
—+
י נ
ל0ע׳ « י « * X Iת־ל :ילקחים וליי טילים להם * * ל »$מל
* י י ITWמ ד י י מ ם וקרבי*לילם* :י אי־^יןיט ו*י־
י׳י׳יייט על־לל ו*י־לר*ים *יז־לל הם לא לקהלים לי אם־,יםורו &ל«
עד
ט י ג
עי.
י
5ד י ם
?
עו
*
י י פ
ל!:1יי
ה ד י
ז
בי?ה
עז
יג
—
עג-מו
*יי"
ל
ם ^ ם והקרב >»ליל& היא ל*3
ס י י ל * ו&מע
» י יילל ימי לא *׳ןיג» •ו״
rולא בלרינה «0רת *יי
ןמי ללס
"י ״
*
1
״ ?ימי * Pלי לא ? nyotןלא #ך $י *"Wo
״
לל*זין הן הן אי לא לא}« :י »¥י»
יך״״ח י " מ ד ם
ל? °יז מ 3י לא ה:ה ל?ןים ¥ךם ל?!עי אמי * ? ר לא הכינויזי
ל??*״ י&ןיה י?׳?קל «׳ןוד ?היד הוא לחיית גדור סגי
יי
! * » " j p nי »ל ? wtfiי <ןזפ הוכן ?i1 ?1
?וקום ללל־«<* 8ךמ} *.מי »<נ?>י לל־?ךם לל$ב ך « #י ן^יעי
& ? ־ W״ n Wלא יוכל לי•**־ ולא להלףןיר *ת& -הי * י
מ י לשללנית מ ע ה ו ן ^ י י <"*W
* ל־*י ?ב9ךן>ה:
ל יי לנ«? יז?0לו עולם ייין־םיף לןסיד ללא? :ל־סבוךה ?1ל־
• מ ו?ל־?ל׳י? ולל־ןילי־ ח ג י #ר :בי*לס ?׳! י :ו^גל^ס ל » ז
״ * I״יללי ל*־*ל 6י־&*ה «ל־מ??«לי <לא לקריה ןלא לךחיקג
» י * י ל1י ו יא מקם ללס ליים הדין הןד* ןאל הליי
״ »
&לם
emנ ו ן * ״ * על לדי *י*ז לי »ום־<זפ על-ין־י יי:
?י׳יי ל*3י *ת־ןל-בי )*יי*?* ל?5מ *היו לק3ל או$ר"$לא לעולם
לחו ?ם5
* י*[ ל י יל»ל9ןה ילהלף־ ה?זלחי את־יך,
»די ל?«לז»וךה ולא *בי$לס * ך י לי#י־יס?ם ולעגן $ביר*לםג
י
?
TO
א
י
א
דיי*
8
m
9י
8
עח
יי*
עם
*ךם
c
B
ה?
MS
ה
ר י
הי
6נ
ם
:
םנ
8
ה
9
םי
גוה
י
ה
א
ה
םו
ז ו ם
פ
* r ^ ' J S n T S
נ ש ב ,״ 1
£בע
י
ל
*׳
^
"
היום
נשבע
למ״י
הקב ה
ונשבע
לשקי
״ * * ״ ׳ *
3
ל ״ ״
י
:
״
א
י an n w w w
»י
^
»
מ י *
א״^,
a
^
י
ונעשית
או
י
ח
^
0
יש ,
א
שגירה
־ושי
באמת
ל'״
נ׳
״ י ״בי״ית(:
השבועה
לעשות
; ־ יי״ז
ת
א ה י ת ויהי הן
•ונמיר
.
מגלה
אגו״
ומדרש
שמייל
בבית
אשב…,
ל«
אנית
יעקב
״׳
ולא
ו
ג
ל
לשונו
ל
לי״»
הנ״זלל
)שקרוז(
׳«»
יי״»
וכתב בעל ק ס ״ א דאביש״א )בםייי״י
להשבע
.,
0
נ
,
םשנור״ו
בבית
».י
ב
ש
ו
מיני.,
תל־יי
לא
ש ל ב ם הן
ע
״
וקלה
הקב׳ה
™ *יי
״אילי
ל
בפיו
יו
)יע׳
,
ש
ב
י
-חשו״ ם י י ש ,ש י ת י־יביי"
ג
לעולם הבא.
ב«יבננלי
שבועה
שביעה
אםילי
״ ח י ל י -יי*י
^ * J ^ J־ ה ״ י ן
!
י
ל
3
0
" יי •ין
־יון
אדם
)־» »««>.
?
0
ב
ל
ב
«
שלבם
ש
,
0
ת
ש
יין
ם
ב
י
באמת
א׳
ו
ע
ד י ש ו בו .ב א
ל
א
ל
ל א – .ד ב י
א
ר
ץ
״,/״
י ע.
ו
ל
מתי
״ ׳ יי׳י
גינ»י
.245-2.7
ב
א
בשם
ב
בבייאה
א
ו ל
ג
א
ב*יז
־0^0.0
M
•
חנוך
ב
יג פ ז -ק י א
קכט
ו?ל־על ע?ב ו ל ? ד כ א #ר לבוא?ס ל?ען ל :ס ל ל תשאי ותתיךהו
*
6ח ןכן ת??או את-שכר?ס ביום סדין :כ ל ק ר וכ?לרלם ו?עךב טוב
ל ל א לכית יי ל ס ל ל לבורא סלל :כי ?ל־}?#ה לסללהו וש?לה
?ל־בריאה נראה ואי־נראה :אשרי לאיש א?זר ?סח את־פיו ל ס ל ל
*
*א וסלל ללל ??ל־לבו :א ת ר האיש א#ר ל?תח את־לבו לחרף וסרף
* ב את־לעני והוציא ד ? ד .על־רעהו :אשרי ספותס את ?יו ל ? ר ך
ולסלל את-לל :וארור ספותח את־פיו לקלל ולחרף ?ל־ל?יו ל?ני
»
צ ו -צ ה ל ל :א#רי ס??רך את־?ל־?ע£י יי :ארור ס ? ל ר ף את־?ל־
* י -צ ל ? ר ל ת לל :א^רי סחושב לכלות ?עשי לךיו :ארור ס?צ?ה לאלל
**:־צטנעמל[ אסריס :א ^ ר י ס ש ו ? ר ל ס ד ו ת אבוליו הקדמונים :ארור
סמשחית מו?דות אבות־אבוליו ואבוליו :אשרי סנו&ע שלום-אל?ה:
ק
ק א -ק ב א ר ו י ר סהורס סשלומיס ?אל?ה :אשרי #אינו ? ד כ ר #לוס נרק[
קנ ?לשונו ו?לבו ?זלוס ללל :ארור ס ? ד כ ר בלשונו #לוס ו?לבו
קי אין ? ל ו ס ? :ל־אלה כ ? ד ו ת וכ??רים לןלו ?יום סדין ס ן ד ו ל :
ועלה ?}י אל ^אמרו אבינו הוא עס־לל והוא לגן עלינו וסלפלל
קה
? ע ד ל?אינו אין #ס עוןר ל?ל־אךס א?זר ל?א :ראו ?ע^י ?ל־־
קי
אךם ?לם ?ה?הי אני ל?ני ס?שולס וא?ף*ב את ?ל־א#ר יע^ה
??ל־?ני לאדם עד-לעולס :ואיש ל א יוכל לסשחית את־?לב״
9
ידי :כי לל לראה סלל ו?ל?זבות אןשיס רעים כי ל?ל סס א?זר
קח
? #נ י ?הדרי ס ל ב :ועלה ?;י סאזינו ל?ל־ד?רי אבי?ס א #ר
קט
אני ? ד ? ר אלי?ס ?ן תןלמו וא?רלס ?רוע ל א א ? ר לנו אכינו
ק י ?עת ססיא את־אי־דעתנו זאת :וליו ס??רים א^י ןתתי ל ? ס
נללת ?נוסל?ם אל־ת?תירוס ??ני ?ל־סלפצים וכארלס אולם
למען נךעי מע^י לל ס?$לאים ? א ד ? :ני הנה הולר וקרב יום
?
סמועד ולעת סןתוןה לי ? א ה הדרש אני ל ל ? ת וס?לאכיס לרוציס
ם ט
א
קמ מםד השם ד ב ר בשם דיבור .ואין זה כאן ענינו – .ל ב י ת ה /לבית המקדש ז -השוה ספדידברים שכ״ט :אין אבות מצילים א ת הבנים ,..אחים את אחים מנין ,ת״ל אח לא פדה
יפדה איש 1תהל׳ מ״ט ז׳[ .ומדרש תהלים למזמור מ״ו א׳ :אח ,כמה קשה אותו היום
ואין יכול לפדותו .וכן אמרו )סנהדרין ק״ד א׳( :ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא.
דכתיב 1דב׳ ל״ב[ ואין מידי מציל .אין אברהם מציל א ת ישמעאל אין יצחק מציל א ת
עשו .וכן הוא אומר )ישע׳ ם״ג ט״ז( כ י אתה אבינו כי אברהם לא ןך?נו וישראל לא
יכירנו .ויש להשוות מ ק י ב ט״ו י״ד שירמיהו מגין על ישראל— .
קל
חנוך ב
יכ
ד י י ם
ת
ינ קיב-טו י
ל
* ־ל־*רץ שו?רים א ת ־ ? ק ד ל ס :ו?לר א ד
עי*
לל?
?
קינ הולך ל ? ת מ י ליש?ל לנללת־עילמי נ צ ח :ולכן *ויתי?ם ?}י $י
תעשו את־הטוב ל?ני יי•
ם
י ד
כ
מע? ?
/ת ו
#ל
ח
ת
נ
^ ־ ס י ר אביו ו*אמר :אם־טוב בעץיף לניר
1ס
ל ל ל * מ י ל&עז ל ? ר ר את?-תינו ואת$?-יד ואת־־$ל~
ו ^
:לידי 3ילר ול׳לכבדו א?שים ?נללף ואלרי־כן מ ל ך כךצון *5
י
נ
י
ג -ד ו!ען לנוך לבנו ויאמר :שמע בני למן אשר ? ? ח נ י יי
? W
ה?אךתי־ ל א ? א א?ל בקרבי ןצעס ארץ אין נ?#י *?דתי*
ס9ץ ? ד ? ר מדברי ארץ :א ? ל קרא ת ק ר א אל-אליף ן^ל־?ל־בני
י•
כיל?ם ואל־זקני לעם ודכרתי אלילם ולל?תי״לי כ א ? ר ד.י&*
?לי :ולמסר מתושלח ולקךא אל־רעים ורימז ועידן ולדמיין ו ע י ר י
י
$ליו ואל זקני ? ל -ה ע ס ולקךא אלילם אל־?ני לכוך ?$יו :ו ל ת ל ו י
כלס ל?ניו ו ך א ם לנוך ול?רכס ולדכר אלילם לאמר:
? W Wני בלמים לסם ירד לל למען אדם א?י?ם ע ל -ל א ד ן
טי
י מ ד $ ~ $ל ־ ? ר י ו ל י ו אשר ?רא ?אלמי סשנים הקודמים ואלרי
? ל ?רא ל א ד ם :ן ל ק ך א לל ל ? ל ־ ? ל מ ת לארץ ו ל ? ל ־ ר ? ש ל א ד * $
ול?ל-עיף המעימף ?דוס ו:כא את־?לם ל?ני אדם אכינו למען ל ק י א
שמות ל?ל־היל5י על־**ר?ע :ו י ק ר א אדם !שמות[ ל?ל־ססלים א #י
ג
על־לארץ1 :לעמידהו לל מלך ע ל ־ ? ל ס ו!?נע ל? יו א ת ־ ? ל *
י
ל מ ש ל נ?לסז ולעשב אלמים לסךשים ל מ ? מ ע ת ול?ל־עבוךח ?*י
י׳-י ל?ל־אךם *.ל? :רא את־לאדם * י ז ל?ל־ק?לני; ו*ין לל ד ז $ל~
נ ? ש ?המה מ?5י לאדם א ? ל ךן הוא נ?ש אדם מ?ני נ?ש ? ה מ ה
ביום הנדול :כי ל ב ד ל מקום ל?ני אדם ו?ל־נ?שות אךם הן
ז
?מ??ר ?נ?שות ? ה ? ה ולא ר*אכד נ?ש אחת אשר ? ך א יי ע ד •
הדין ה ן ד ו ל :ו?ל־נ?ש ? ה מ ה תלשין ע ל ־ ל א ד ס אשר הרע לרפות
ח
מ ־ י אוליי :סמעול לנ?ש ?המה לנ?שו הוא ? ע ו ל :כי לא דם מביא
מך־ס?ה?ה ה?הורה ו ע ו ? קר?ז למען תעלה תרו?ה לנ?שו:
ואירלי
4
ז
ת
ב
ם
5
ד
ז
ה
מ ש ת נ י ה ../ע׳ לעיל ט׳ כ – /ר ע י ם ו ד י מ ן ו ע ו כ ן .אין זכר לשלשתם ל ע י ל
יד ד -ו
א י״א— .
,
לנפש בהמה אין שכל ואין נםדעין הימנה ,א ב ל נ פ ש אדם היא ב ע ל ת שכל
טוי-יג
ונפדעין הימנה בעד נפש בהמה .שלפי ב ע ל הספר יש חשיבות לחייה .אולי מיוסדים
כל הדברים הללו על אמונת הגלגול ? ־ ־ מ ה ב א ת ק ד ב נ ו ת שבפסוק י׳ נראה שהספר
חנוך ב
טו
קלא
יא-לב
ל ל א ? ר נתן ל?ס לאלל תא?ךהו ?ארבע רגללם זו היא לרו?ה
*א
ל ע ו ? ה טוב רו?א הוא לנ?שו :הממית ?ל־?ה?ה בלי לאסךה
יכ
את־נ?#ו הוא ממית ועו?ה עולה ל ? ? ר ו :לעו?ה ךעת־?ה ל?ל-
ינ
בלומה כמלר עול הוא ועולה הוא ע ו ? ה לנ?#ו :לעו?ה ךעה
יד
לנ?ש אדם ד ע ה לנ?שו הוא עו?ה ואין־לו־תרו?ה לבשרו ואיד
לו מלילה לעולם :זהדו^ס נ?ש אךס את־נ?שו הוא ממית ואת-
טי
פז ? ? ר ו הוא רוצח ואיךלו לרו?ה לעולם :הדולה אדם לך?ת הוא
?#?5ו ללכד ןאיךלו לרו?ה לעולם :הדולה אךם ל ? ? ? ט לא
יז
יח ל?עט #ש ו בדין ה$דול לע^לס :לעו?ה ר ? ע ה או לדכר ךןה
ל?ל-כ?ש ל א תע?ה־לו ?דקה לעולם :ועלה ?ני ?מרו את-
יט
לבוהי?ם מ?ל־ר?עה א ? ד ? נ א לל :כ א ? ר לכקש אדם לנ?שו מאת לי
כ
כ א כן _יע?היל?ל־נ? #לולה :כי כיוס הןדול אני יודע ה ל ל או?רות ך?יס
הו?נו לאדם טובים לטובים ןלךעים ךעים ?לי ???ר לרב:
כב א?רי מי ?ללא ל?תים טובים בךעיס אין מכולה ואין לשו?ה:
? ? ע ו ?ני הקונים עם־סןדוליס אדם כי־נעלה ד?ר על־לבו
מ
ללביא מןחות ל?ני לי ולךיו לא־תע?ינה *אי* והמיר יי את־?ןיו
כד מעמל לדיו ולא ל??א ?די עמל לדיו :ןאם־לדיו תע?ינה ולבו
ללאונן ל א ל ל ד ל מללת לבו ו?הלאוננו למיד ל א להי־לו ?ל״
כי• ? ד י :א?רי לאי* 1א ? ר ??$לו י?יא ?$חות ל?ני יל הוא לקכל
כי ?לילה על־הח?איס :ואם ל?ני הןמן י?יב את־ד?רו איךלו לשו?ה
ואם־יעלר הז?ן המלעד וע?ה איךלו ?ד?ה ןאין לשו?ה אהד
בז ה?ות :כי ? ל ־ מ ע ? ה א ? ר י ע ? ה אדם ל?ני זמנו ואהל ןמנו כעס
כח הוא ל?ני ?ני־אדם ול?ני לל הוא חו&א :אךס כי־לכםה ערם
3ל לק^ל :ואס־לבו ללאונן ?תלם ךעות
כ ט ולדעב לתן מלדזמי־
יע?ה לנ?שו את א ? ר ?תן א כ ד וק?לת ש?רו אין לו :ועני כי־
ל
ל ש כ ע לבו או ל ל כ ש ? ? ר ו והלןאה הוא ?ל־מ?ל עניו לאכד ולא
לא־־לבלקכל ?רכת הןמול :כי תועבת יי ?ל־אדס 3א ה :ו?ל־דבר־?זב
?עול הוא מ ל ר ד ו?הד ל ד ב ה?ות הוא נ?ךת וה?רילה ההיא אין־
לה לרו?ה לעולם:
ה י א
מו
נ כ ת ב בזמן הבית .־־ השוה תמיד ד׳ א׳ לא היו כופתין א ת הטלה )רש״י :בשעת שחיטה
ד׳ רגלים יחד( אלא מעקידין אותו )כלו יד ורגל ,כדמפרש בגמרא ,והשוה שבת נ״ד א (.־־
,
,
חנוך ב
טז א -י ז ז
נ
הסי כ א ? ר כ ל ה ס י ר ל ד כ ר אל־?ןיו ואל?-רי ל ? ם
לאמי
?ל״־ןה^^ים ס ב ו כ י ם ולךחוקיס מ ל א יי אל-לנוך
נל?ה ןן*?ןני ל0נוךז ו!לא?מו ?אל?לם א י #וילאו אל־־ל^קי*
אמגי• א ? ?יי! ? ס לניר י מ י י :מלאי זקני לעם ו?ליל¥ס
ו כ ס ל י ו 1ל?קו ללנוך ו*א?רו אליו? :רוך תליה לנוך א?יני ללי
מלך לעולם :ועלה ?ך?ה את?-ניף ןאת־?ל-לא}?יס ו נ ? * ד
^
ל?$יף סיום כי ^?3ךל ל?ני יי לעולם? :י ? ף ? ל ד יי
ל א } ? י ל " ל $ד ן ג ן מ י ך ך סו?ר ל?רייוליו ל < א ו ת ו?אי}ן 5ר
ו?כ?ר לטאות אךמ ועמר ל?ני כ י $ף :ויען לכוך לא?$יו 1א$י
ל?לס:
? ? ע ו ?ןי ע ד -א ? ר ל א ליו ? ל ס ועד א ? ר ל א ?5ךאו ?ל*
ס?רואיס ? ך א לל את־?ל־ס?ריאה ל < א ה ואי־סנראה כ ? ח ע»*יס
ללםי מןגגגיי וידעלס ?י אלרי ?ל־אלה יצר את-לאדס ?¥ל*י
וכדמותו ו!עש לו עינלס לדאות ןאןנלס ל ? מ ע ולב ל ל ש ב ף&?ל
ללכין :ויךסב לל את־לעולס למען ל א ך ס ול?ךא א ת ? -ל ־ ס ? ו ^
למעני ולסלק לעתים ומן־לעתים ע ? ?ניס י $ד ס ? נ י ס ק כ ע יךחיט
ימן־סלרסיס למים !לקכע ? ? ע ה למיס ו?לס ק כ ע ? ע ו ת ואת*
ס ? ע ו ת ? ד ד לללקיס להעז לסשב לאךס את־לעתיס ו?ך ,את*
ס?ניס ואת־סלךחיס ןאת״סלמיס ו א ת ״ ס ^ ת ואת־ס?נוליס ואת*
ססלללות ואת־סקציס ו?ןה את־סליי מ ל ס ל ה ועד־ס?ות ולשב על*
ל?איו ו?תב את־מעשהו ל ר ע ו ל ט ו ב :כי אין ך ? ר ןעלס ל?ני
לל ועל־?ל-אךם ל ד ע ת את־מ?נ?יו ואל!-עלר איש ??וליו ו*?**
לדי ילןיק לדור ד ו ד :ולא?ר י?לו ?ל־ס?ריות ל<א1ת ואי*
סנראות א ? ר ?רא לל וללך ?ל־איש אל־דין לל ס ן ד ו ל :אז ף /א ג ה י ^
לעתיס וגס ס?נים לא־תלליןה ע י י ולא ירסיס ןס;?יס וס?עות
ילפיררו ולא ל?נו עוד לעולם א ל ד לקום :ו?ל־סצדיקיס א ? ר
למלטו מדין לל סןדול ללק?צו אל־עולם ןדול ולעולם סןדול
לליה לצדיקים וללה ל נ צ ח :ולא־לליה עוד ? ל ס ל א ?אב ולא
מללה ולא דא;ה ןלא תוללת ק ? ה ןלא ע ? ל ולא לללה ולא
י
נו
ם
א1ת
ע
4
מ
ה
א ד ו נ ה .ע׳ לקמן כ׳ א /
הכל נ ב ר א בשביל האדם )השוה״ למשל .ת ו ס פ ת א םנהד׳ ח׳ ט׳(״־־
יז ח -י ט ד
חנוך ב
ח ? ך כי אס־אור ןדול ןללה ל ל ס חו?ה $דולה לא־תלרס וג?
ן י י ל כל־ל?סת :כי ? ל ־ נ ? ל ת נללף ואימ?לח ללא וללה
^ ל ^ ע י ך ן צ ח :ןעלה ?ןי ? ? ר ו על־נ???ם ??ל־עןלה א ? ר
יא ? נ א לי :ולל?לס ל?$יו ?לראה ולי ל כ ד ו מ ע ב ד ו :ו?ל־מ?לה
ס?י«י ל?ני לל ?*דק וא?ר ל א ? ? ד ק ?נא לל :כי סכל לראה
לי וא?ד _ילשב אדם ?לבו ? ? ל ו יעוץ לו ו?ל״מל??ה ה?את־
??לה סיא ל?ני י; :אס־תביטו אל־ס?מלס ? ם לי כי יי ?ךא את-
ס ? ? ל ס :אס-תביטו אל־לאדץ ? ם לל כי לל לסד ארץ ו י?ם עליל
את־?ל־?ריוליו :אס־תלשבו על?*?-ק סלם ו?ל־תלתיות לארץ
? ס לל <5י לי ? ד א ס כ ל :אל־ת?תלוו ל מ ע ? י לאדם ולא למע?י
י י כעז??ס'את-אדון ?ל־ס?ריות כי ?ל־ך?ר לא־ל?תר ??ני לל:
ולל?לם ?ני ?אךך-א?לם כע$לה ?לגון ?דא;ה ?אמוןה ? ? ד ק
?ס??לה ? ל ל ? ה ?לר?ה ב??עיס ?נ?יון ?ח?ר ?עילם אולכיס
אי #את־רעהו עד־א?ר ןין?או ?עולם סצער הןה לליויג יור?יס
עולם איךםוף :א ? ר י סצדיקים א ? ר ל?לטו ?דיה :סןדול כי
???הלם מךס??ש לאידו? :י ?עולם סהוא סכל ??דל ??עללס
אור ן ח ? ך ו?תוק ו ? ד ך5ץ ןענןי• ?ל־אלה ש?תי כ ? ל ב למען
תקראו ןלכינו:
ז
ולסי כ א ? ר כלה לנוך ל ד ב ד אל-א?$יו ויורד ל; ח ? ך לל־
לארץ ולסי אמלה ולכס את־לא}?ים לעו?דים עס־לנוך :ולמלרו
המלאכים ולקחו אוי־לני־ר ויעלהו אל־לרקיע בעליון ו ? ס ק?להו
י י י ע מ י ד ה ו ל?ןיו לעולם :ותעל לא?לה ? ע ל לארץולסי-אודולראו
ל א ? ? י ולא לרעו »יר נלקח זשנוך ולסללו את-יי!ילבו אל־?תילס:
ולנוך נולד ? ? ? ה ל ח ד ש תפווז ולסי ?ניס ? ל ש ?אות
ן ? ? י ס ול?ש :וללקח אל־ס?מלס ?חדש י?ן ? א ל ד לחדש ולסי
כ??לם ?שים יום :ול?^ב את ?ל־לאתות ל?ל־?ריאה א ? ר
?רא לי :ול?תב ? ל ש מאות ו ? ? י ס ו ? ? ה ??ריס ול??דס ?יד-
פ
5
חנוך נתמנה למלאך השרת ב ת ו ר ת שר הפנים )וע׳ לעיל י״ב
לק
תמוז.
גם כאן
,
ב :על
nובנוסח ,
-בחדש
השתלשלות
naMouoyca
ניסן באחד
הכהונה
לחדש.
הגדולה
ב׳(-.
מ ח נ ו ך ו ע ד נ ח )כ׳-כ״ד(.
)כן בפ״ו( :םיון )a1*mHBa״ כמו לעיל י
וכן בנוסח Mונכון )השוה א׳ ב*( – .ש ל
חנוך ב
י
י
ו
י ו :
יט ה -כ א ו
י
לי־ * ל ־ ל א ד ן ? ל ש י ם יום ו ל ח י י א ל ם :וללקח אל־
'־ ^
ה?מלם ? נ י ת בד1ךש תמוז סהוא ביום ל;??י לוהוא א ? ר בו כולד
* י ל?ל־אךם תכוןה דו?ה ?לוליו אלה ?! 3
׳י־
^
ה ס י י ח ןסלךה והלציאה מ־סמי־ם ה א ל ה :כ ? ? ה ?בד ,הוךד? .יז
״
נולד ו?ה מ ת :
ו
ז
ה
כ
י א :
ר
ם
מ
ח
כ
1
ולמסר מ ת ו ? ל ואליי ו?ל־?ני לניר ולבנו מןמח <PW
אתנה א ? ר ? ם נלקח לניר :ולץבחו אילים ו?ריס ויקךאי ליל*
° pו א?לי את־הקר?! ל?ני לל :ולאחים א ? ר ?או אלילם אל־־
ל ?ישו
השמלה הביאו מתנות ל?ני לנוך ו!עשו ש
? ל ? ה למים:
כ
נ
4
? ן ? ן ה
כ
א
כ
ו כ
1י ; י
ר
;1
ם
" י * ¥ל י ? י לעת־ערב ו*א?רו זקני לעם אל־מתו?לה
ל?ני לל ול?ני ?ל־לעם ול?ני מזבח לל ונ?בדל •יניד
*י
מ ? י ן מ ו־יען ? ת ו ? ל ח לאנ?יו תכי ?ני ארס עד-א?ר לל $ל י
לניד אבי ל?סר לו הוא לה? םא??יי :ולהבו לאנ?ים עוד ללל*
לשןא ?ם ??קום ארךןה :ול?אר ? ת ו ? ל ח על־ לד־ה?ן?לו ו י * *
אל־לל ד א מ ר :רביז ?ל-לעולם אתה להדר א^י־?סרל ?לניר א*
?ביר־נא להן לאנ?יף ולמדל את־לביתיהס לךאה את־?ביחי
ל א
נ
:
י
י
י•
י
ששה
&
ל ל
ז
י
ם ש
) קום שהשת
8
ס פ ד י ם .בם׳ A 0cry hu890
ג י
בו בם חנוך( ניתן מנין הספרים שכתב חנוך ששים וששה ב ל ב ד -א ש ד ב ו
הקב״ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש״ )קידושין בבלי
ל״ח אי( .והם מסתלקים מן העולם ביום שנולדו בו .כגון משה שנולד ומת בשבעי׳
« •
באדר )תוספתא סוטה י״א ד -ו ד ( .־ ת כ ו נ ה ד ו מ ה .כך מסר םוקולובברומית:equa1
י
אבל בםלאבי=) TT,MHO :חשוכה(- .
P
P
J o h a D m 8
ב מ
L i b e r
ל
t
t
ה
e
Y
ם
ב מ ק ו ם א ר ו נ ה .במקור :אחזן = ,״ 3ץ . * 0לקמן כ״ג מ ״ ה -מ ״ ז נאמר ש מ ק י
זה היא בטבור הארץ ושם נ ב ר א אדם ישם ג״כ קברו ושם ק ב ר א ד פ את ה ב ל ושמלני־
צדק הוא כהן ומלך במקום אחוזן .מכל אלי הסימנים נראה שכוונתו לירושלים .שהיי
ייישליפ היא טבור הארץ )ע׳ א ג ר ת אריסטיאם פ״ג .והשוה תנחומא ב ו ב ר ןיקרא :78
ארץ ^שראל יושבת באמצעיתו של עולם וירושלים באמצע ארץ ישראל ובית המקיש
באמצע י ר ו ש ל י ם ואדם הראשון ניטל עפרו ממקום שבו היה המזבח )ע׳ ב״ר י״י ״׳
ב פ ר ו ש ו של תיאודור( והוא גופו היה הראשון שבנהו )השוה פסיקתא ר ב ת י ק ״ ם ב י
הלך דוד …ומצא שם א ת המזבח שבו הקריב אדם הראשון ובו הקריב נ ח ובו הקריב
אברהם^ והשוה ת״י לויבן נ ח מזבח ל ה /ברא׳ ח׳ כ׳( והבל נ ק ב ר במקומ בית המקיש
כ ב nויהי בהיותם בשדה ־ אין שדה אלא בית המקדש( ומלכי־צדק היה מ ל י
jג י
שלם )ברא׳ י״ד י ״ ח ( -ר ו ש ל י מ .מכל זה נראה שבמקור העברי היה ,ב מ ק י ם ארונה״ )ע׳
^ ) " ^ י ^ ^ ^ י י י נ רי״ש וו״ו כחי״ת נראו לו וקרא אחזה ומסד באקוזטיבום
״
3
3
:
,
נ
י
חנוך ב
בא ז -כ ב ג
ולעשות ס ל ל 5ךצו$ף :ויישן מ ת ו ש ל ח ! י ך א אליו לל ?מראה סלילה
ז
ה-ט ד א ? ר אליו :ש ? ע ? ת ו ? ל ח אני לל אלתי ל נ ו ן אביף :ו ? מ ע ל
לקול לאישים לאלה ו?מדל ל?3י מןבסי ואכ?ךף ל?ני ?ל־לאנשיס
ולליל נ??ד כ ל י?י ס ך ף :וליקץ מתושלח מ #ת ו ו ל י ר ד את־לל
סןךאה אליו :וימהרו זקני לעם אל־מתושלח 1י& יי אלסים את־
יא
ל ב מתושלח ל ? * ע ?קול לאנשים ולרמר אלילם :ל :אלהים לתן
יכ
? ר ? ה לאישים לאלה לננד עיני סיום :ולמסר ם ר ? ן ובךמי וחס
ינ
זקני לעם ו_יל?ישו את־מתושלח ??דיס לקרים ולשימו ? ל ד מןהיר
על־ראשו :ולמלרו לאישים ולביאו אילים ו?רים ומךלעופות ?לס
יד
סלדועים למען .יקריב מתושלח ?שם לי ו?שס לאישים :ולעל
»י
? ת ו ? ל ח על-מןמח יי ויאירו ?}יו ל ? ? ש ב?הךלס עולה ו?ל־
לאנשים ללבו ?עקבוליו :ולעמד מתושלח על־מןבח יי ן?ל־לאנשים
עמדו ??ביב למ!?ס :ולקחו זקני לעס את־לאיליס ואת־ס?ריס
יז
ו!א?רו א ר מ ע ה ל י ל ס ו!ניחום ?ראש סמץמס ו*אמרו אל-מתושלח:
יח-יט קח את־סמא?לת ס*את ןןמלל את־סלדועיס לאלה ל?ני לל??1 :דש
מתושלח את־??יו ^ ל ^ ^ -ןיקךא א ל יי לאמר :אנא לל מי
כ
א אני בי אעמד ?ראש מןבלף ובראש לאנשים ל א ל ה :ןעלה לי
מ ז
כ
פ
ה
ס ? ק י ? על־עידףי ועל?-ל-לאנשיס לאלה ןליו ?ן?יס ? ל ה ת ת
לעידר סן ל?ני ?ל־־לאנשיס למען לבינו ?י א ל ה ל,ע&רל לסן
כב ל א נ ? י ף :ולסי כ א ? ר סלמלל מתושלח ולרעד לי&ןמס ו ת ל ת מ ס
סמא?לת מ ע ל ה*ז?ס ותקפץ ^ ל ־ י ד ־ מ ן ק ן ל ל?3י ?ל-לעם:
כנ-כדולדךדו לאישים ולסללו את־לל :ו??תב מתושלח ל מ י לל ו ל מ י
כי׳ ?ל־לאנשיס למךסיום סהוא :ולקח מתושלח ולןמח את־?ל־א?ר
הו?א מאת לאישים :ולשמחו לאנשים וינילו ל?ני לי ול?ני ?תושלח
כי
כז מל?יס ל ס ם :ואלרי־כן ללבו ל ע ס איש לאללו:
וילל מתושלח ל ע מ ד על־סמןמס ל?ני לל ול?ני ?ל־לאנשיס
כב
למן־סיוס סהוא ע ? ר ?ניס בקורתו לנללת־נצח ו?למדו סי&ב
ל?ל־לאךץ ול?ל־א?$יו :ןלא ??5א איש ?ר אחדי ס ל ? ל מאלרי
ב
לל ?ל־סלמים א ? ר ללה מתושלח ל י :ול?רך לל את־?תושלח ו ל ד ן
ת
ח
נ
a 3 a c bה י ד ו ע י ם
.
— 3 c a p c a H
המותרים ב א כ י ל ה – .א נ א י י .ב מ ק ו ר :שמע יי .ובנוסח :HBאוי לי י י - .
.
חנוך ב כ ב
ד־כט
:
את־קר?נוליו ואת-מןחוליו ואת־?ל-עבוךתי א ? ר ע כ ד ל מ י לל
וללי כ א ? ר קרבו ימי ? ת ו ? ל ח למות וירא אליו לל ??ראה ללללד•
י
ה -י ו*א?ר אליו ? :מ ע ? ת ו ? ל ח אצכי יי אלתי לכוך אכיף : :ל ע תרע
י
י י*" *ל ר ?י ?לו למי־לייף ןקרוב יום ? : Wקרא אל"
נ י ?לל&ר ?נףי א ש ד נולד ל ? נ י אלרי־צל :ול-למשתו א ת ־ ^ ר י
ח
״ ?לןלר ול^מךתו על־יד מ?*י* ואהךל אליו את ? ל -א ? ר יליד•
מהיי הי קרב זמן א?ח ?ל־־לארץ ן?ל-אךס מ ל ־ ס י ע ל -ל א י ץ
י -י א ו?ל?יו תללה מה?$ה ?דולה ? * * ל ־ ל א ר ץ :מי א ך מ לקןא ?רעדו
וא??יס על־א??ים ל*$או ול^יז ?לשח ת ל ל ס ות?לא ?ל״לארץ
ל $וד ו?ל־רע :ונבדעןבו את־בוךאס ולשתלוו לאללי ל ? ל
ו ל ר * ^ ל ול&3לר לארץ ולגלי ללם :וללןאה לאויב ףןזמח
יי *ממייי ל*2די ל 3יל* ו?ל־לארץ ה ל ל י ף א ־ & ? ? ר ה ה ל ־ ? מ
י ו?ל־?ר •י0ליף את־זרעיי ? ? ? :ל לקץ ללמיס :ו?ל-ללשונ1ת י?תני
?ארץ לצערי :אז אצ^ה על־להם לליןרק א ל לארץ ו א ג ר ו ת מי״
ה?מלס הןדולים י ך י על־לארץ אל-לה?ר ל ר ב ולמי ל ל ? ר
ל ד א ^ ח :ואבד ?ל״^-יז לארץ ונ?ללה ?ל-לאךץ ולללה #ר י
יז
ת
יח את־פצלד .למדהיים י י א ו א **יל א ־?דל$ר ? ן ף את-צם ?^
ה?כוד :ימ*רעי אקומם עולם אלי הרעו י ה י ה לעולם ע ד ־ ל א ב י ז
יט
ל?ני כ א ? ר יליו ל א ן ? י ס חו?איס ?מו־כן ל ? ? י :וייקץ ? ת ו ? ל ח
כ
נא מ #ת י וי$צי?הי 0ל י י • * $ולקרא ל?ל־זקני ל ע ם ולממר ל ל
את־כל א ? ר ד ? ד לל אליו ואת ?ל-למךאה א ? ר ל ך א ה מאת לל•
כב-כנויע?בו לא?שיס אל־פךאהו ויע?הו :לל הוא ל ? ל י פ ו לעשות כרצונו:
כ ד -כ ז ז ן ע ל ה מ ת ו ? ל ח עשה ? צ ל א ? ר ד?ר אליף יי :ולקרא ? ת ו ? ל ח
אל־ניר ?ךל?ף• אלי-צ* לקקןיז וילמישהו את־??די'ס?ל$ה ל מ י
?ל-לעם ולעמיךהו על־יד ראש למןמל ולל?דהו את־לל אשר י^של•
נ ז כאנשים :ר א ? ר ? ת ו ? ל ח אל־לא?שיס ל נ ה ניר ל?ני?ס וללה ?שיא
כ י ל?לר מךליוס ל ן ה ן מ ^ י ל ד ז ז *1א?יי לאישים אל־מתו?לח ל ל י לני
כ ח
$ד?רר וילי ל כ ר לי כ א ? ר ד כ »ליר :ו כ א ? ר ד ? ר ? ת ו ? ל ה
אל־לא??יס ל?ני המץכל ? ב ו ? ה רוחו ו??רע ע ל ־ ב ך ? י ו ול?רש את־
כ ט כ9יו אל־ה?מלם ולל5לל אל־לל :ו?ללמללו ותצא רוחו אל־לל:
א
ז
ע ן ד
י
:
ד
י ג
ע
ם
ס
0
? ן י ע
ד
ט
ת
פ
י
ט ז
ד
ת
,ה
מ
ז
:
פ
ד
5
י
3
א ו י ל י .כ ך בנוסוזאות
.yB־־
חנוך ב
כב ל-בג ז
קל
ל ־ ל א ולמהר ניר ן?ל-לעם ו!עשו ק?ר למתושלח ??קום ארונה :ל?ה
ונ??ד ? ל ? ש ??לנ־ה?}דים[ הקדו?ים ל ל ך ניר ??בור ך ב וממחים
לב ןשאו את־גגית ? ת ו ? ל ח :ו?ללל הנילהו כק?ר א ? ר עשו לו
לנ ולכ?הו ראמרו ? :ר ו ן ליה ? ת ו ? ל ח ל?ני ל :ןל?ני ?ל־לעס:
לד-להוכא?ר ל?צו לל?ת 1ל?תילס[ אמר ניר אל-לאנ?יס? :לרו ליום
ןלביאו אילים ו?רים ןיתוריס ןיונים ןלקר?נו ל?ני ל :ואחר תלכו
ל?תי?ס :ול??עו לאן?יס ?קול ניר לכלן ולמלרו ולכיאו ו_יא?רוס
לי
לז לראש למזכה :ולקח ניר את-למא?לת ולןכח את־?ל־א?ר הו?א
לח !1קרב ל?ני לל :ול?מחו ?ל־לאנ?ים ל?ני לל ולהללו כיוס ההוא
ל ט את־לל א ל ל י ל ? ם ל ולארץ אללי ניר :ל?ךליום ההוא ליה ? ל ו ם
י ^ מ י מ ל ־ ל א ר ץ ?י?י ניר ?אתלס ו?תלס ? נ י ס :ואלרי־כן ?רו
י א לקנא איש ?רעהו 1א}?יס על־אנ?ים
לאנ?ים ?עלי יי
סא הלקו?מו ולשון על־לשק ק?ה ל ? ל ל ? ה :ןאס־3ס??-ה אחת לללה
מכ ללס ל?בות שונים קכלי :כי ה ? ? ן ה ל ל ל ? ל ך כמעם השלישית
?ראשוןה ? ? ך ס להלה גן־עךן כ?נית ?נךעדן ו כ ? ל י ? י ת ?חוץ
מ ג -מ ד ל נ ך ע ח ךעד־המבול ה??יןד :ולקם ? ל ל ? ה ו?ךד ןדול1 :ל??ע
מד• ניר הלהן וללעצב ? א ד *1א?ר ?לבו :אכן רואה אצכי כי קרב
הז?ן ןהך?ר א ? ר ד?ר יי אל־?תו?לח אכי ל&ד א3י*
ןא?ת ניר ו ? ? ה צו?ני?ה לילה עקךה ןלא ללךה ל5יי
בג
?;?יל :ולהי צו?ני?ה לעת זקןלה ותלד ? ? ? ן ה ןניר הלהן לא
? כ ב אלה ולא ננע ? ה למךהיום א ? ר ל?5יךהו לל ל ? ר ת למי
ל ע ם :ולהי כ א ? ר לךעה צו?ני?ה על־לךיו^ה !לארס ותבוש
נ
ות?תתר ?ל־הלמיס ע ד ־ א ? ר ת ל ד ןאיש לא־לךע :וכא?ר ?לאו
י
?אתלס ו?מוניס ו?נלס למים ויום הלךה ז^^ןל לקרב ולןכר ניד
את־א?תו ולקראל אליו לכיתו לרכר א ל ה :ולכא צו?ני?ה אל־
י׳
ניר א י ? ה והנה יש־לה נהריון[ ?ב?$ה וקרוב היום מועד ל ך ל ה :
!1ךא אולר .ניר ולבוש ?&ד 1יא?ר אליל מה־*את עשית א?*1י•
י
ותעסוי עלי לך?ה ל?ני לאנ?יס ל א ל ה :ועלה לני &ע?די
י
ולל?ל א ל -א ? ר לרית לרמת ב?נך ? ך א ? ? א את־לדי ? ך ול?אלי
ם
0
1ז
ס
כ
צ ו ס נ י מ ה .conaHHMa .בנוסח – ,COOOHHMS : n, CocfcoHHMa: yBבמקור :ותהי צופנימה
ל ע ת זקנתה וביום מותה .וברור מן ההמשך שהלשון וביום מותה אינו מעיקר הכתוב- .
חנוך ב
כג
ח
_
ל ב
ל מ י יי :ו ל ד ב ר צי?ני?ה אל־ניר א י ? ה לאמר אדוני הנה עת
י מ י ס י :ל א א ד ע איך ד ך ל ה חך©ת ? ? נ י :ולא
י
־ ^
ן»י^י
לאמין ניד לאשתי *1א?ר אליה שנית לכי מע?די
ל מ י יי :מהי ? ד כ ר ניר אל-צי?ני?ה א ? ת י ותפל צו?ני?ה אל־
ה ל י ניר ו ל * ת :וללעצב ניר מאד ו'א?ר ?לבו אולי ללה כן מ מ י
קילי כי ? ך ? י י ? מ ל ? ? ה לל?א אךס ל?ני לל :ועלחילרלמני ליי
ל מ * ?ל*י $י לדי ל א לללה ? ה :ועוד * ? ר ?רוך א ל
לל <5י־לא לרע אי #ע ל ־ ה מ ע ? ה הןה א ? ר ע ? ה לל1 :ל?הי י י
ניסגר־ ד ל ת כיתי וילך אל־צח אחיו ולנד־לו ? ל ־ א ? ר י ה י ה ' ל א ש ת ו :
ולמהר צח גילך עם־ניר אהיי לכית ניר ע ל ־ ד כ ר מות צו?ני?ה
ולד?רו מיניהם ?ה־לללה ב?נה ? ע ת ל ד ל ת *1 :א?ר צה א ל -י י
אל־תעצב ניר אחי כי לל כ?ה היום את־לר?הנו כי אין אי#
יודע :ועלה כלך מהר ו ק כ ה י ל כ מ ל ר ולל ו?תיר א ת ״ ב ? ת
לר?תני :ולניחו את־צו?ני?ה ? ? ? ה ו!ל?ישול בגדים ?חודים
1ל??תל כבלת מו?נה לקבוךה ו!ל?רו ק?ר ב ? ל ר :והנער « א
מתוך צו?ני?ה ה מ ל ה ו!?ב על־־המ&וה מימינה :וצח וניר ?אי
לקבר את־צו?ני?ה ולךאו את־הנער יושב על־לד צו?ני?ה ה מ ל ד
ןהוא מ ? #ש ף א ת ־ ב ג ד ה :ול?חדי צלי וניר מחד ןדול כייללד•
הנער ? ל ס ?גופו ? ? ך ש ל ש ומרכר ?מיו ומ?ךך את־יל :ולבימו
עליו צח וניר והנה חותם ה?לןה על־לבו ומראהו נ??ד' :ויאמי
צח וניר הנה אלהים מחדש את־?לנת הכלת אן^ךינו ? ל ? צ ו :
ולמהרו צח וניר ו ך ל צ ו את־הנער וללבישהו בגדי״כהןה ולתנר־לי
מ מללס ה?הנה ו י א כ ל 1 :ל?ןךאר את־שמי מ ל כ י ־ ? ד ק ' :ולקח צה ה י י
את־ןונת צו?נימה וי??יטול את־הבגדים השחורים ו ך ל צ ו ל
וללבישול ?;דיס מאיריס נכ?דים ול?נו ? ל ת ' :וילך צח וניר
ימל^י־^דק ולקברול לעיני־לל :ולדבר "צם אל־ניר אהיו שמר על־
הנער הןה בסלר ע ד נלא[ לעת הי־-יערימו ?ני לאדם ? ? ל ־ ל א ת
והחלו לסור מאלרי אלהים וללה אס־לכיךהו ולך{הו':ואלרי־לז
ל ל ך צס למקימי :ולסלי רעית י י י ל י » ל ־ ל * ח ?ימי נ י ר :
וללל ניר ל ה ל ע צ ב מאד ויותר מלל על־הןער ו אמר אוי־לי לל
עולם בלמי הסלו? .ל־־לךעות לרב ?אךץ ןרואה $צ?י ?י קרוב
י
ז
י ! ג י
ו
י
א
ם
ה
י
5
ד
ל
ת
ב
4
חנוך ב
כגלג־מט
קלס
קצנו ימל״ליאךץ ??ני ר ע ת ל א ד ם :ועלה יי ?ה־המראה ימה-
לנ
? ? ר ו ו?ה אע?ה־לו האמ?ס גכדהוא לטל א ל י ? א י ה :ול?מע ל:
לי
לה אל־ניר ו!ךיא אליו ??ראה הלללה ויא?ר אליו :ניר את־דךעות
לרבות א ? ר ?אךץ ל א י א ? ל ל עוד וה?ני חמץ להביא א?ךן ?רול
על־לארץ ואבד ?ל־הלקוס א ? ר ?ארץ :ואל־הנער אל־תעצב ניר
?י עוד ? ע ט ואני שולל את־?י?אל ראש מלא?י ולקח את־הנער
והושי?הו בנן־עדן מ?קוס א ? ר ליה בו ל?נים אךם ? ב ע ?ניט
נ א ? ר ללה לו ךקיע ?תוה למיד ע ד ־ ? ל א ל ^ א ז ולנער הזה ל א
לז
יאמר עם־לאו?דים בדור הזה ?י להיות בהן הבלנים לעולם מלכי-
* ד ק לעךתיו ואעמידהו להיות ראש הבלנים ב א ? ר ליו ל?נים:
ל ה -ל ט וייקץ ניר משנתו ול?רך את-לל הנראה אליו ויאמר? :רוך לל א ל ל י
אבותי אשר ד?ר אלי בי־?הר להן ?רול ?למי ???ן צו?ני?ה א ? ת י :
לי אין לי נער אסר במש?לה הזאת להיות להן ?דיל והוא ?ני
«א וע?ךף ואלה אלסים ?דול א ת ה :לי?נית אותו ע ם ־ ^ ד י ף הללנים
הגדולים עם־שת ואנוש ךרוש ועמילם ו?ר?ידם ו?סללאל ושרוג
מכ וארו?ן ועלים ולנוך ו ? ת ו ? ל ח ועמדי ניר ע ? ך ף :ו?ל5י־*דק !ה
מנ יליה ראש ל ? ל ? ת ע ? ר סללניס אשר ליו ל?ני * ונם ?דור
האלרון לללה מלכי״*דק אסר ראשית לשנים ן ש ר ללנים :ואלדי־
מ י מן להלה ראש ל?לם להן ?דול נמעל[ ד?ר אלהים ולח א ? ר יע?ה
נזה אותות גדולים ו???דים מלל א ? ר ליו :ומלכי־צרק ההוא לללה
כלן ו?לך במקום א1ץ?ה לאמר ?&בור קז^ך־ץ א ? ר ? ם נ?דא
מי אדם ן ? ס להלה אלרי־מן ק?רי :ועל הלהן לראש ההוא ?תוב ?י
מז הוא יליד! קבור במקום ? ה ו א טבור לאךץ? :מר־כן קבר ? ס אדם
לרגו קלן בי ללה ? ש ל ד ? ל ש ?ניס ?לי קבירה
א ־ל?ל ? י
ע ד ־ א ? ר נראה עיף ל5ק רא ערבית א ? ר ללה קובר את־א?רוליו:
לדעתי ?י גדולה סליה ס?למ?ה א ? ר לבוא ו?מהפ?ה לסוף לדור
מט הזה ואמר ה ל ל :מלמד צל אלי א ? ר ל?אר ואלדי־כן להלה נ^ע
נ
ל י
מ
ם
ת
כ
ז
מ ח
.cTduieHieל ח ו מ ה א ע ש ה ל ו .ל נ ע ד מלכי צ ד ק – .ה י ק ו ם א ש ד ב א ר ץ - . M H O 3 6כ אי – .ע ו ר ב י ת ,rajuo .והוא r ^ aבדוםית
א ד ו נ ה .ע׳ לעיל
במקום
ב ר ו מ י ת aה ש ו ה פרקי דר״א כ״א :והיו אדם ועזרו יושבים ובוכים
ומתאבלים עליי ולא היו יודעים מה לעשות להבל שלא היו נהוגים בקבורה .בא ע ו ר ב
אחד שמת לו אחד מחביריו ,לקח אותו וחפר בארץ וטמנהו לעיניהם ,אמד אדם כעורב
,
חנוך ב
כג נ -ם ו
י ם
ממ?6לתו ואן?יס א ל ד לל״יי :יםליי־*דק ל מ ה אז ל א * לללנים
נ
נ* ?א??יס מילר ן ע ו כ י את־לל :וללזי אלרי א ? ר ' ללה לנער א ר י ג י ם
נב יום בכית 5יי ויא?ר ל :אל־מי?אלז י י * ל ־ ל א ד ן אל־ניר ללל!
ולקלל א ־&ל<5י־¥דק נערי א ? ר אתי ו ? ? ל אותו ?נךעדז
ל מ ? מ ר ת :כי קרו?ה ל ע ת א ? ר אני מ??יר את־?ל-למיס מל־־
נג
המסר מי?אל ויךד כלללה וניד ל#ז
*
ני• על־מ??בר ג ו * אליי מי?אל ולדכר אליו :כ ה אמר ? ל ח ניר
ני אלי את־סןער א ? ר 9םרסי *לדף :ו ל א תכיר ניר את־סדוכר אליי
וללעצב ל ב י ויאמר :ל ל א יכירו ל א ן ? י ס את״הנער ולקלהי ולךןהי
נז
*י ל לאנשים לאלה ר ע ל?ני לל :ו*א?ר ניר א ל סדוהי איז
מ ע ר א?לי ונם־לא א ד ע מי א ל ה :העז ל ד י כ ר *ליו אל־־סיו*
«
ניר ראש צבאות לל אצכי ול?ללני לל ולןני ליקה ס ל ם אתמערר
ל ל ? * י ? W t f f lגן־עדן ןליה ? ס עד־עולס :ןכא^זר ידזידז
לדור לשנים ע ? ר ואלף ושבעים ? ד • תעכךןה לולד כ ד ו ד להיא
אדם צדיק א ? ר לי יאמר אליו לעלות על־ללר להוא א ? ר ?
ע ? ך ה מכי* ל אליר ו??א ? ס <*ל<5י?-דק אסר א ? ר ליה לי
? ס ? כ ע ?ניס מ ? ס ת &?ני אדם למקריבים לכסילים ל?לי
יא?ךהו והיציאהו וליה ללז י$לר רא*יז ?עיר ? ל ס ?מלכי^ר?
ןה ר א ? י ת לללניס ו ? ל מ ו ע ד -ל ע ת ס ל י א ? ל ? ת אלמיס וארכע
מאות ו?תלס ו ? ל ? י ס ? ן ה מ ל ל ל ה *??ריאת אךס י מ מ ל כ י ^ י ק
להוא לליו ?ניס ע ? ר *לניס ?מןלן ע ד -ל ? ר ל ן ד ו ל הוא למןליג
סא א ? ר י?ליג א ת ־ י ל ־ מ ל א י ס ואי־מראיס :ולןכד ניר את־־לל^י
סכ לראשין ויאמן ול?ב למי?אל ויאמר? :רוך יי א ? ר ? ל ל ף ליום אלי
ועלה ? ר ך את ניר ע ? ח י כי קרו?ה לציאסי מ ך ל ע ו ל ס הןה ולק^0
כנ את־הנער ו ע ? י ל לו כ א ? ר ד ? ר אליך לי :ולקח ?י?אל את-לנער
בלילה ההוא א ? ר ירד־בי ול?אהי על־?ן?יי ול?ימהי ? ג ך ע ד ן :
סי וי?כס ניר ? ? ל ך ת וילד אל־ל*לל ולא ? ? א את־לןער ולהי לו ע?ב
סי״ ןדיל מ*ד ת ל ת ? ? ל ה כי לא-ללה לו כן א ל ד זולתו :ול?ת ניר ולא
סו ל ל א ל ך ו ללן ?א?$יס :י ל מ ך ל ע ת לליא קם ? ך ד ןדיל ? א ד ן :
ת
w
נ י
n
ו
פ ! ל
כ ד
ל :
ג ח
ס
ב
:ה י
ו
ת
ם
צ
י
ה
אני עושה .מיד לקח נ ב ל ת ו של ה ב ל וחסר בארץ וטמנה )וע׳ ב״ר
גינצברג ,142ד .(Legends־־ פסוק ם׳ אינו בשאר ב״י— .
תיאודור עמ׳ .215
חנוך ב
כ
ב
נ
י
י׳
י
ז
ד
כד א -י
ולקךא יי אל־צם אל־הר־אךךט כין אשור וארמניה
עךב על־הלם :ו*א?ר אליו לעשות ת ? ה שלש ?אות א?ה
ןךל?ה ל מ ? י ס א ? ה ו??לה ? ל ש י ם וקומות ?תלם לה
ד ל ת ה א ? ה :ו ? ל ש מאות לאמות התן ?אמותינו ל ? ? ה
?אךץ
אר?ה
כלוך
ע?ר
אלוי ו כ ן ? ל ש י ם לתן ?אמותינו ל ? ע ?אות כי א?ה אתת
ההיא ?א?תנו ל ? ? י ס :ולמי ה??$ר הןה הלהידיס מלןיקים
? ? ד ת ת כ ת צה כ א ? ר א?ר אליו :י ועישים ?ל־מךה ו?ל־??קל
עד״היום :ול?תח יי אלליס את־אךבות ה ? ? ל ם ו_ימ?ר על־לאךץ
למים מאה ו ל ? ? י ם ולנוע ? ל ? ? -ר :ולהי צה כ ? נ ת ל מ ש מאות
ויולד ? ל ? ה ?ניס ? ס ל ס י?ת :ו?אה ? ן ה אחרי הולידו את-
ת
ח
? ל ? ??יי ?* אל־הת?ה ?ירח אלד למי ל7נ?ריס ולמי ה??רים
מ?נות ? י ו ם ה?מו־נה ע ? ר :ו ל ? ט הת?ה אר?עיס יום ו?ל־־ה י?יס
א ? י ליי כ ת ? ה מאה ועשרים :וללא אל־הת?ה ? ל ש ש ?אות
? ן ה י כ ? נ ת ? ש מאות ואהת לסליו ל?א ? ך ה ת ? ה ?לרח מרמות
למי ה??רים ולמי לע?ריס ני?ן ?יום לע?רים ו?מ?ה :ולחי אהד
המבול ? ל ש מאות ו ל ? ? י ס ? ן ה ו;?ת אלרי א ? ר הי ל ? ע ?אות
ול??ים ??ה:
י
ט
$לסינו א
תה^ת? 1זמוו^ה
ן*$ה ן ! ד סיף ןןע^ם
?•15
נראה ששיעורו של מסוק ג׳ היה 1ריך להיות כ ך :שלש מאות האמות ההן
כד ג
באמותינו חמשה עשר אלף ]וחמשים ההן באמותינו אל9לם וחמש מאות[ וכן השלשים
ג -ד ההן באמותינו ]אלף וחמש מאות[ כי אמה אחת ההיא באמותינו חמשים — .הפסוקים ג ׳ -ד ׳
e a #־ -
.0aMeH
הם הערה ארכיאולוגית מאת א ח ד המתרגמים או המעתיקים – .פ מ נ ו ת.
פ ר ם ות- . $ y T a.apM0
»