י. ד. אייזנשטיין
י. ד. אייזנשטיין
(בית המדרש ה 54)

|
תקציר: מקור הברכות בשמונה עשרה. מילות מפתח: מלאכי השרת. |

|
תניא: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אגדה: מאי על הסדר? זה סדר עולם, לכך מצינו י"ח ברכות של תפלה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו, כיון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן. |
|
כשניצל אברהם אבינו מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מגן אברהם, כשנעקד יצחק על גבי המזבח ונעשה דשן, והיה אפרו מושלך על הר המוריה, מיד הביא עליו הקב"ה טל והחיה אותו, לפיכך אמר דוד ע"ה: "כטל חרמון שיורד על הררי ציון" כטל שהחיה הקב"ה בו את יצחק אבינו. כשבא יעקב אבינו ופגע בשערי שמים והקדיש שמו של הקב"ה – כשבא פרעה להמליך את יוסף במצרים בדקו אם יודע בשבעים לשונות בא גבריאל ולמדו שבעים לשונות. כשעשה ראובן מעשה בלהה פילגש אביו נקנסה עליו מיתה מיד חזר בתשובה דכתיב: |
|
וישב ראובן אל הבור
אמר רבי יוחנן" שחזר בתשובה וחיה, דכתיב יחי ראובן ואל ימות וגו' – |
|
מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.
כשעשה יהודה מעשה תמר ואמר הוציאוה ותישרף ושלחה לו ואמרה הכר נא. כשמררו המצריים את חיי אבותינו אמר הקב"ה וגאלתי אתכם. כשנצטער אברהם אבינו בצער המילה בא רפאל ורפאו. כשבא יעקב אבינו למצרים וראה יוסף ושמעון ונתקבצו הוא ובניו ביחד. כשנתנה תורה לישראל אמר לו הקב"ה למשה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. כשטבעו המצריים בים כשאמר לו הקב"ה ליעקב ויוסף ישית ידו על עיניך, שמח ובטח על דבריו של מקום, ובשעה שנפטר יעקב אבינו מן העולם ובא יוסף ונתן שתי ידיו על עיניו ונשקו ובכה לו. כשבנה שלמה את ביהמ"ק – כשנושעו ישראל ועברו את ים סוף ואמרו שירת ויושע – כשנאנחו ישראל וצעקו לאל ושמע צעקתם כמה שנאמר ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוהים מן העבודה – כשעשו ישראל את המשכן וירדה שכינה ושכן בו בין שני הכרובים – כשהכניס שלמה הארון לפנים, ואמר ה' אלוהים אל תשב פני משיחך וגו', ונתן הודאה ושבח למקום ואמר ברוך ה' אשר נתן מנוחה וגו' – כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים עליהם המקרא ונתתי שלום בארץ – לפיכך כשבאו אנשי כנסת הגדולה ותקנום בסדר הזה בחכמתם = |

