אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ארור
חוברת
תשט"ו,
ה'
*
ד"ר יוסף גלגץ
נכ:ה לדנר 1פדב1נrז
זפס1כיר1ג1ה
ד"ר כ .כוכבא
.יי',
,..
… …
1,
ד"ר
www.daat.ac.il
הטתדרות
- .. , .. ,..
_.' __ '.
-
בניב") ב'";
*
הםןר'ס העברים
בישראן
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
1
41:
J
ר.וכז
הענינים:
;,י ה"אקדכייזציה" בהכשרת מוריס
כיני
rכי '.llפאזות בחשיבה רפלקטיבית .לפי דיואי
ד"ר
כיפירורי הפכיכואבאליזה של הילד
ד"ר
תורתן של קרל רוג'רס והסתעפויותיה
על בעיות המציצה
י':ימזד תורה במחזור ;':בי
אוריאל
ד ייר
ג.
ד"ר
ב ר -י ן ס ף
הקריאה בשעורי החעזבון
כ''.
ד "ר
הכימיה בבית-הספר התיכון
א.
גוז ב .
מ ב צ' ר
מיכאל קאיס
חוה לצר וס-יפה
ראובן מבדלברג
הרראת תולדות האיסלם בביה"ס התיכון
הוראת כתיבת-הארץ בביה"ס היפודי
בצרפת
חקלי
כןכבא
א
דברי-הימים בתכבית הלימודים החד'':ייה
קודין'!,
גלבץ
עקביא
יעקב
דרכי חישוב בשבריס פ''Lוטיכ
המורה
בתן
יוסף
אוקן
ד"ר
בניכיין
ברבר
כ"כי;ור rןכיבליךגרפ"ח
:'j',
';"':ייר" :הכד;":
לייסף
בנכ:רארץ /
עקכ בiז לר ;
"מבוא ל:תב .ה'Iוiז" .:
ל tטראל י,ןךיךא ." /בן.טוב"ם ; "החי ר":ל הוןב"ך" ל:: ,,,ל":ס /איר"ה פלךמ; j
.כ';":-חא דרנ" שניי)י iבר יוחא"" /ך"ר כ'',t'.ה ענינ"אלי; "ביככ אהלותי' :::מהדור"":
אב:הכ ":'.לדבר; /הג"; :'::" iסכת פ::חיכ" /הנ"ל :" :לל רי ךאל" """i /
אליעזר ירושלמי ; ".. tל סו::ייה כודרנית מה"" לל ,שכראוס /ד"ר א' ברגך'
..דברר "מר העמים בעת החךע ה" לי":;-r .רא /ך"ר א .מבצ'ר ""לקוב מפ ה
7ח"כטיר"ה כלל" / ":-ו .ב-iכובים iייפ סי'iה ר..י:יני;נ" לסירס וזימנסקי ;
ר"ר כ:א .נה"";;':" :""':לכ ר,פ"כיקה" ל ::ב .קצ"ניאל כ?צנלסו / (jהנ"ל,; :ח" Lרכ'
!:לא'; לא: .לכ.ן /הנ"ל " Iמדריך ל":ר:ה ו'" /א .גרזני " :כי'" :":-:מ"מח"
.,!11 .
…. ;.. …..
ייי' . -י ,,;.. — ..
I
.,' •• ,.
1- ….
";;ל ;'ך ;:חג'" בבא א''' z.אס!:אהד" לג'מס כיורדי'ר :i' Iריבנה '-;,ר"ךא , ),; :אגןר'"';
'..בוככה" למככד נורדאו /הנ'"ל ; "רש לד ;;'ייר Hל'"צחק קצנלסון /אסתר כtרכי ;
.נ'כ'לי י;:ד מי=" ליעקב כהן /הנ"ל ; "ימויור ":לrיילכי" :-אבי'"?-"rרל /הנ"ל ;
",ב" lערר חי:רנו ":".לאליעזר תיבון ." /ברכוניכ ; Hאל ;'":סז:י' ':ברג"::ן" לא .
""rק"ן Iבוויה ; ")";:י חכ:וכוZ.ף" לפ .אורנרנסקה ;1הן".:
תשרברת למבוי-יס
;בל ר,ורא" :ה;;יייר בב"ה" :ה,כיני
.
…
,
"
_ …… -
,j< I
•
,רזי אורנן
בת בך במי רכ;-
- - -
i ,.,
1",
; _,,-I
•.. -I
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
438
ד"ר י .גלבץ Iמפרורי הפסיכואבויזה של הי',
הזה ,ולכו ,נאלצה אנה פרייד לרכד את עמרתה,
•
לשניתי ; העל-אני שלו התליי באחרים ,איננו
I,בל מעילם לא נסוגה ממנה כלילהיא רק
כה משיריין וניקשה כשל המביגר Iצרכי הילר
הורתה בחשיבית גירמים חיניכיים ניספים על
פשיטים ייתר ,ילפיכד תיתכן יצירת תנאים סבי-
האנליטיקן
כד
בשעת הטיפול האנאליטי
מתגלים
בילך.
בתיים מתאימים לו ,רבר שאינני חיזר אצל המ-
לפנינו הקשיים הניצבים על
ביגד ,האנוס להסתגל לתנאי סביבתי היא .אילם
ירד הפסיכואנאליזה של הילך .הם נוגעים להכ-
הגירמים המיוחרים של אבאליזת הילר מקצים
שרה הנוקדי.מה את האנאליזה עצמה ,לטכניקה של
לה מקום מגרדר ימסיייג בריר מאנליזת המבוגר,
האנאליזה ילאיפי הפרגוגי שלה .יש ,יראי ,גם
יבצדק מעירה אנה פדיין ,שכל הבא לתהות על
יתרונות לאבאליזה של הילר לעימת זי של המ-
הברלים אלה צריד לציין "שכל מה שהוא ערשה
גוגר ,ואין אנה פרויר מסיחה רעתה מהם .איפי
עם הילרים ,אין לו יחס הרוק עם האנאליזה האמי"
הילד נמצא במליא ההתפתחית ילכן קל ייתר
תית".
אדריאל עקביא
תורתו של קרל רוג'רס והסתעפויותיה
מעשה זה כשהיא לעצמו מזיק אלא רגשי האשמה
נקודת המוצא
איש קשה הסתגלות כי יבוא אל ייעץ פסיכו-
ליגי -מה ייעשה בי בשעות היערץ 1
רות יחיסר סיפוק בחיי החברה או בריחה מהם".
ה(
הזה אימר I
א(
הזא יקבל עיריד יחיזוק בצורת מלים
יסמי מרפא .כעין " :אל נא תראג Iאין יסיר לרא"
גה"" .רבים ליקים במיחרשים כמיחרשד ,יהרי
זה נורמלי "…וויש בכmי לעזור לד והטיפיל לא
היועץ יביע את רעתו הפרטית על המצב
ייציע לסיבל להMשב בדעה זו ,בלי לכפותה
עליו.
ז(
הייעץ יטה אוזן לרברי הנצרד' יאזין
ברממה ירומייתו תחשב להסכמה .הסחת הראגה
יההגבה השקטה של הייעץ לרברי הבוסיח -
ימשך זמן מריבה" יביי יכין.
ב(
הקשירים בו מזיקים ,מעשה אונן מעיר על ברי"
המטפל יטיף לו מיסר ויירה לו מה עליו
לעשית " :לא נאה לבלית זמנך בהזיות שיא".
יש בהם כרי להרגיע ולעירן.
ח(
היועץ יאזין
לרברי האיש וישקף את
וואיו זה מיסרי להזניח את העבירה ולשגית במע-
הרגשות שביסיר הרברים .הסיבל יראה את עצמו
שי הכל"" .מן הראוי שתעשה בהקרם "- -יכין.
יאת בעיותיי בראי הצליל של איש שיחתו ויהיה
ג(
הייעץ יסביר לניעץ את מצבי ,את המיכא-
ביזמים הפנימיים של התנהגיתו ,שהביאיהו עד
כאן .כגון " :כלים איבך דיאה ,שאתה קשור קשר
מסיגל
לרין
ברברים באיבייקטיביית ושלוות
נפש- .
פ'עמים
נזקק
הייעץ-המטפל
לכל
הררכים
באמד "1ןואין זו אלא קנאה לאח,
גם יחר ,פעמים יעריף ררד אחת לפי הצורד ום":
שהועבדה לכל שטחי החיים החברתיים" ".אתה
עמים ימזג שתים-שלרש ררכיס ,בהתאם לשיקיל
אינפ'בטילי
פירש ימתכנס אל תיד עצמד.וו ובין.
רעתי.
תנתן אינפורמציה מאלפת ימר-
מהי הצר המשותף לאחדות מהררכיס הנז-
גיעה .כגון " :המחקרים היכיחי שמ 60-עד 90
כרית 1נקירת המוצא היא במרכז השיחה התי-
אחיז של כני הנעורים עיסקים כמעשי אונן .יאין
ראפכטית .האס המרכז הרא כיועץ או כנועץ !
ר( לאיש
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א .עקבי I Kתזרתר של קרל ררג'וס רהסתעפזיזתיה
•
439
האם היועץ הוא המטפל והמשנה ,או אינו אלא
על הדרגש ומסמיך מזצג למוצג ,עליו רק לזמר
מסייע לתהליך ההשתנות ,שמקורו בנועץ עצמו ז
כל מה שעולה על דעתו .בגישה הקלאסית אין
והרי הדרכים שמרכזן ביועץ :עידוד וחיזוק,
קיימת כל התערבזת של האנאליטיקן.
פרויד דן הרבה בבעית ה"התנגדזת" ,הייבו
הטפה והוראה ,הסברח ,מתן אינפורמציה ,הבעת
האטימזת הבלתי-מזדעת של החולה למשמעזתן
דעה פרטית.
והדרכים שמרכזן בבועץ Iבקשת אינפורמציה,
של חוויזתיו ,מין עוורון מפליא לעזבדזת העשזיות
האזנה פאסיבית באוירה של הסכמה וויתור )פר-
לזעזע את החולה ממצב מחלתו ,שהזא מאוס עליו
מיסיביות( ,שיקוף חוויותיו ומצבי הרגש שלו.
ורצוי עליו גם יחד .פרויד מודה שבעייה זו של
אין רגלים לטענה ,שבכל המקרים היועץ הוtו
ההתנגדות היא הבעיה המרכזית ב תירא פיה והיא
המרכז .השיטות המרזכזות בנועץ מטילות את
המאריכה את התיראפיה .התערבותו הפעילה של
עצם התהליך התיראפבטי העמוק כולו -על
התיראפבט mיטוט בפצעי הנפש מגבירים את
הנועץ .מה שלא ימצא הוא עצטו ולא ישנה את
",,התגגדות" .אין החולה יכול להתגבר על ההת-
עצמו -לא יבין ולא ישיג.
בגדות בעזרת המטפל .עליו להתגבר עליה ככו-
בשיטות
שמרכזן
ביועץ מופיע היועץ כמי
חות עצמו בלבד.
שהוא חכם ואחראי יותר מן הנועץ ואין אלא
עובדות אלה הן "י.צים באשפתו של רוג'רס.
למלא אחר הוראותיו בדיוק ,והכל יבוא על מקו-
הוא טוען :מה התועלת בהתערבות הפעילה של
מו בשלום.
המטפל ,אם בכוחה להגביר את ההתנגדות לשי.U
ברם אין היועץ דומה לרופא הרושם רצפט.
יים המבריאים שבנפשו של החולה ך
בתהליך התיראפבטי מתנגד הפאציאנט לקבלת
א .אדלר גם הוא קדם לרוג'רס.
הרצפט הנפשי ,אז שאינו מסוגל להבינו ,בגלל
הוא טען " Iאמת חסרת-טאקט איבה לעולם
תסביכיו המיmדים ,ועל כן אין טעם להכתיב לו
כל האמת .הריהי סימן שלא הבינונו כהלכה את
רצפטים .גם הטוב שברצפטים אינו שווה כלום,
נפשו של איש שיחתנו) '.בספרו "משמעותם של
אם אין החולה משתמש בו .אין רפואת הגוף
החיים (u.אמת חסרת-טאקט הריהי אמת מעליבה,
דומה לרפואת הנפש .ברפואת הנפש פועלים כו.
הפוגעת ברגשותיו של הפאציאנט .אמת שלא נת-
חות נגד ההבראה השלימה ליד הכחות השואפים
גלתה לו מעצמה ,אלא נכפתה עליו על ידי התי-
להבראה.
ראפבט ,הריהי אמת נונחה.
ולאז מתיחםת ,אפוא ,שיטתו של קארל רז-
"לא נוכל לעזור לו לפאציאנט כשאבו מכ'lנ-
קים אותו או כשאנו מקילים בו ראש ומזלזלים
גירס!
הזא מן החםידים הנאמנים ביותר של השי.
בו.
עלינו להתעניין בו בשם שמתעניין חבר
טות "המרוכזות בפאציאנט" וקודם כל של שיטת
בחבר ,אדם באדם .עלינו לשתף אתו פעולח ,כדי
.שיקוף הרגשות" ,שבה הוא רואת עיקר ויסור
שנמצא יחד את שגיאותיו"'.
לכל משא ומתן תיראפבטי.
אדלר התנגד בתוקף למושג הפרוידיאני "הע-
ברח" ,אשר לפיו "מעביר" הפאציאנט את רגשו.
קצת היטטוריה
מובן מאליו ,שאין רוגירם ראשדן כשיטח זו.
רבים קדמו לו.
מעידה ה"העברה" שהמטפל לא הבין את הפאצ-
עיקר פעולתו בהטעמת העקרון של ההםתמ-
כות על כחותיו של הפאציאנט ונפיתוח עיקבי
והגיוני של דרכים מעשיות לאור עקרון זה,
יאנט זלא נמצאה שפה משותפת בין שניהם.
גם
בתהליך הטיפ'ול לפי השיטה הבלתי-
נונחה אין יסוד ל"העברה" ,מסיבה דומה :פאצ-
יאנט המסלף את יחסו לתיראפבט ,מבקש בו
עקרון אי-ההנח"ה.
נזכיר ,קודם כל ,את זיגמונד פרויד.
שיטתו התיראפבטית הקלאסית של
תיו כלפי הוריו אל אישיות התיראפבט .לדעתו,
מנחה חיזבי או שלילי ,חקזק להרגשה שהלה
פ'רויד
הריהי ,בעיקרה ,כלתי-נובחה .הפאציאנט שכוב
מושך ארתו אז דזחה אותו ,אבל הזא תלזי בו
זאינו משתחרר
www.daat.ac.il
מסבכיו בכזחות עצמו.
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
440
א' עקביא /תורתו של קרל רוג'רס והסתעפויותיה
•
רבו הגדול של רוג'רס היה ארטו ראנק ,איתו
ולאחר שקנה לעצמו השקפה על טיבו ומהו-
פסיכיאסר גדול ,אשר העלה על הפרק את "תאו-
תו של עצמו ,הריהו שואף להתמיד בה ולבססה.
נת הלידה'" ראנק שאף לשחרר את "רצונו ה-
חיובי"
של
האדם
הנברוסי
מנסיותיו
להיות
הריהי מפתח לעצמו "מערד נפשי"
של בירור
והתעלסות,
)(mental set
יבאמצעיתו היא
תופס
"כנול לאני" .הוא היה מחנד את הפאציאנט
מכאן ואילד את עולמו .סגולה של ביריר כיצד ז
"להשלים עם עצמו" והאמיו בכשרונותיו האו-
משפע הגירויים שבעולם הריהו בררר רק את
טותיראפיים של החולה.
הגירויים ההולמים את "תמונת עצמו Uועליהם
ה"השלמה עם עצמו .אף היא חלק מהטכניקה
יגיב.
מהגירויים
את "תמונת
שאינם הולמים
של ריג'רט ,ואמונתו ביכלתו של האדם הנכרוטי
עצמו – uיתעלם ולא ישים לב אליהם ,והם
להתיר בעצםו את סבכו הנפשי ,היא ביסוד תורתו.
יידחקו בלא-יודעים אל תוך תודעתו.
על
ם
למעשה
"העדר
התבססה
הטכניקה
של
ראנק
טכניקה" .הדינאמיקה של המצב התי-
ראפכטי ,ויתור על החיטיט בעבר למען התעמקות
בתהליכים הנפשיים שבהווה ,כפי שהם מתגלים
בגילוייי של החילה -אלה הן ההנחית שביסוד
שיטת ניהיל השיחית המרפאות שלו.
ייסי טאפ'ט ופרדריק אללו אנשי ארה"ב הט-
מקרה
נביא
אילוססראטיבי.
פלונית,
מאוכזבת בחייה הפרסיים ,תלויה בבנה הקסן
והיא זקוקה לאהבתו הערה ולתלותו .בלא-יודעין
היא מחליסה שהוא חלש ,חולני ומראה לו סימני
דאגה
mרדה
אסור
מרובים.
עליו ל"הסתכן,U
אפילו בתנאים הנראים כסבעיים ונעימים לאמהות
הריהי
אחרות,
להרהירו
מרבה
ילהתרות בון
עימו ,ברןחו של ראנק ,את חשיביתה של הסי-
הזהר ,אל תצא ,אל תעשה ,נוח ואל תתעייף,
)לעומת הדגשת העבר(
וכו :בסופו של סיפול מתמיד כזה מתחיל הילד
טואציה
התיראפבטית
יבטחו כמתיעץ שהיא מטיגל להניא שינייים מע-
מיקים בתהליכי נפשי עצמו.
יאפילו אחרי מותה -ייסיף ויניע בעילם ילדותי,
התורה של ..תסונת עצםו"
עם החקירית ללא מספר בדבר תהליכי ריפיי
נמחלית הנפש ,בדבר היעילות בשיסות הריפוי
השינית ,הגבות הנזקקים לטכניקית השונית ,נתי
גבש בקרב
להאמין ,שהרא חלש ורפה וחולני ואין לו תקומה
ללא סיועה התמידי של אמו .ואף לאחר שיגדל,
חיקרי ארה"ב מישג מרכזי-עקריני I
הנא הוא ה"מושג של עצמי" אי "תמינת עצמי"
). (Self ConCE'I)t
יש צד משותף בין מושג ה"אני .הפריידיאני
וכזושג "טגנון החיים" האדלריאני וב.זוןzזג ,יlמ"'I
נת עצמו".
כשהוא בסוח בחולשתו וחולניותי יכשהיא מבקש
את סיועה של אמו ,או תחליפיה Iידידה ,אשתו
או -רופא נפש או כוהן-דת וכר'.
רייפי )) (Raimy (5סיכם
בשנת 1943
את
תורת uתפונת עצמו Uבמשפטים אלה I
א(
תפונת
צפו
היא
שיטה
פרצפטיבית
שגלפדדי-
ב(
שיטח זו פווסתת .ומארגנת את התגובות
ההתנהגותיות.
מהי משמעותו של מושג זה ז
האדם בעודני תינוק יילד איו לי "תמונת
עצמו" .למעשה ,אין לו תודעת עצמו ואין הוא
יודע ,שהוא קיים כיצור בפרד מהעולם החיצוני.
יש ויחליף את מיצרי דמיונו בעובדות מן העילם
החיצוני )יתפוט את החלוס בלילה -כמציאות(
ג(
הקשר
וההתאמה ביו תמונת עצמו וביו
עובדית המציאות -אינו הכרחי כלל .פעמים
עומדת תמונת עצמו בסתירה גלויה )גלייה לזו-
לתו( לעיבדות המציאות.
ד(
הפרס מתאמץ לקיים את תמונת עצמו ואף
ולהפך .וכיצד ילמד על עצמו ז כיצד יגבש הש-
להגן עליה .הוא מעריד אותה יותר משמעריד
קפה על טיבו ומהיתו ז הורה אימר Iמפ'י הזולת,
ישותו הפיסית .כד מקריב החייל את חייו בקרב,
וקודם כל מפי מקורביו -הוריו ,אחיו ,וכו:
לאחר שאומץ הלב והעדפת סיבת הכלל על סי-
מפיהם יוידע לו ,אם הוא נאה ומוצא חן או מכרער
בת הפרס הם חלק מהשקפת עולמו ,מתמונת עצמו
ידיחה ;חכם או שיטה ;חזק או רפה וחולני,
בעולמו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
441
א' עקביא /תורתו של קרל רוגורס והסתעפויותיה
•
המסגרת השלמה של תמונת עצמו קובעת
סה לפרצה ע"י ביקורת ,האשמה או הסברה ופ-
(5
מה הס הגירויים שייתפסו ע"י הפרט ואיך ייתפסו
רוש .סמוך על כוחות חיוניים של בריאות וגידול
ויתפרשו על ידי התודעה ,ואס גירוייס ישניס
שבנפשו ובטח בו שיבריא את עצמו.
ייזכרו או יישכחו .חומר מודחק עשוי לעלות לתו-
רכדי לאפשר לו הבראה עצמית -שסף את
דעה עם שינוי תמונת עצמו .בתחילה התעלמה
רגשותיו המתבטאים בשיחותיו רהביא:ז אל תשר-
התודעה מחומר זה ,משום שלא הלם את התמונה,
מת לבר.
ולאחר שינוי התמונה שוב אינו מסוכן לקיוס
התמונה החדשה ,ולא יידחק.
כי אז יבין את עצמו ,ישלים עם עצמו ויס-
תגל למציארת כמרת שהיא ,ללא סילרף.
ובקיצור
ו( תמונת עצמו רגישה מאד לגירוייס וערה
תמיד .בתנאים נאותיס עשוייס לחול בה שינוייס
במרץ Iאל
תנחה
את הקליאבט.
חשבהו לרופא של עצמו.
מהירים ועמוקיס .אלה הם תנאי הוויתור ,חסרי
-האומנם בכוחות עצםר ו
בתנאים
זוהי אחת הטענות החמורות נגד תורתו של
אחרים עומדת המסגרת בפני כל זעזוע ,אף בפ'ני
רוגירס ,נגד אמונתו ללא סייג בכוחות הגידול של
האיום
והסיכון
שבמצב
התיראפבטי.
זעזועיס עזים ואדירים ,המסכניס את חיי האדס.
הפאציאנט :אס אמנס שואף הוא להיות בריא
עד כאן דבריו של ריימי ,שהם סיכום של
ולגדול ,מדוע יסתבך ויסתכסך במחלה מלכתחי-
השקפות רווחות אצל חוקריס רבים ,נקל למצא
לה ? מדרע לא יבריא מלכתחילה בכוחות עצמו ?
ואין התשובה רחוקה :האדם נסתבך בגלל
בהס הדיס למשנותיהס של פרויד ואדלר•
מה בין תורת Nתמונת עצמו" לתורתו של
זולתו וזולתו יתירהו מסבכו.
תורות אלה.
משל למה הדבר דומה ?לצמח השואף לגדול
ררגירס טוען Iכל שיחה תיראפבטית המסכנת את
אל השמש ,אל על .יושב הצמח בתא אפל ובו
תמונת עצמו של הפאציאנט -תועלתה אפסית.
צרהר צדדי – ,יגדל לעבר הצוהר Iלא אל על
רוגירס ז
אין
להפריד
בין
שתי
הפאציאנט שומע ומקייס רק מה שהולם את תמו-
יגדל ,אלא אל האור ,ואפילו יכוף קומתו ויסלף
נת עצמו וכל דברי הרכחה או הסברה לא ירעילו.
גידולו .ישתנה מקומו ביחס לצוהר ,ישנה הצמח
ועל כן אין טעס בדבריס נזנחיס ,הכופים את
את כיוון גידולו .לאחר שיוצא הצמח מן התא
עצמם על נפשו .הוא ישנה את התנהגרתר רק
ויובא אל נiסתכל שלא ידע מה שעבר עלין,
במידה שישנה את תמונת עצמר ,ראין אדס מסר-
ימצאהו כפוף ומפותל ושונח מכל צמח .רבןה יע-
גל לשנות "תמונת עצמר" של הזולת .דק הסרבל
שה לו ?כלום ינסח ליישרו ולזקפו ביד חזקה ,כדי
עצמו מסוגל לשנות "תמרנת עצמו".
באיזה
תנאים
ישנה
אותה ?
לאחר
שיהיה דומה לכל צמח ? כי הלא בדרך זו ישברר
שיבין
ארתה היטב רישפרט אותה בארבייקטיביות ,בתנאי
אותו .אלא יניחו ל"נפשו" ויגדל אל השמש בכר-
חות עצמו ,מתוך נטייתו הטבעית.
אהדה ,וו),דנות וסלחנות ,ללא איום רללא אשמה.
כך גם הפאציאנט מופיע אצל התיראפבט
מה יעשה איפוא התידאפכט "הבלתי מנחה"?
כשהוא מפותל ומסולף ,מסוכסך ומשונה .משוט
ישקף את דגשותיו ,חווירתיו ,השקפותיו של ה-
ששאף לאושר .לגידול ,אבל נסתלף בגידולו בת-
פאציאנט ,כפי שהם מתגליס בשיחותיו )ישקף
נאי
חייו הקשים ,היכפה עליו התיראפבט את
ולא יפרש Iרלאחד שידאה זה את עצמר בעיני
טיפולו ? היעזור לו בכוח ? לא Iאלא יניחו לנפשו
אחדים ויבין את עצמו ,הוא נעשה מוכן להשת-
בתנאים
נות ,להבדיא .ומה ידחוף אותן להשתנות ז טבענו
שאין בהם כפיה וסיכון ואיום ואשמה -ויזדקף
המבורך ,אזמד דוג'דס ,השואף לבדיאות ,ליצי-
וישתבח מעצמו ובכוחות עצמו .
כות ,לארשד ושלוה ,לגידול ושיגשרג.
השונים
מתנאי
חייו
הקודמיס,
תנאים
תורת האישיות של רוג'רט
לאחר שנפוצה תורתו של רוג'רס ונתבססה
וכך הוא ארמר I
כי יברא אליך פאציאנט -כבד את תמונת
עצמו כפי שהיא קבועה בערלמו הפגימי ואל תב-
תבעו רביס ממנו תיאוריח עקבית על אישיותן
של האדס ,שתןזזמש בסיס לתורת טיפולו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א .עקכיא Iתורתו של קרל רוג'רס והסתעפויותיה
והרי עיקרי תורה זו ,לפי ספרו של רוג'רס
משנת .1951
א(
ט(
נקודת המיצא המשובחת בייתר להבנת
התנהגיתו של האד; ::היא "מסגרת ההתיחסרת"
הסתגלות
החושים וחוויות הקרביים ברמה סימלית לכלל
קשר עקבי והולם לתמונת עצמו.
) .(F,rame OI Referenceשל הפרט עצמו.
ב(
פסיכילוגית קיימת כשמושג
העצמי מאפשר ומרשה לטמע ולעכל את חוויות
י(
חלק משדה התפיסה כילו של האדם מתי
בדל בהדרגה יהופד ל"עצמי" ),(self
בתנאים מסויימים ,שבהם נעדרת כל סכנה
למיבנה העצמי מלכתחילה ,מסוגל האדם לתפוס
ולבחון חוויות שאינן הולמית את תמונות עצמו,
ג( כתוצאה מפעילתיגימלין שבין האדם ןסי
ומיבנה האני עצמו עלול להיבדק מחדש ,כדי
ביבתו ,וביחוד -כתוצאה מפעולתיגימלין של
שיקלוט ויטמע את החרריות החדשות שהגיעו
הערכה ,נקבע מיבנהו ה"עצמי" ,הערכים שלו
לכלל התודעה.
צמודים אליו והם חלק ממנו )כגרן להערכות
החושיים ,או הקרביים,
ההורים ,דברי שבח רגבאי.(.
ד(
)(values
הערכים
הקשורים
בנסיןנות
mערכים שהם חלק ממיבנה העצמי -הם הם
הערכים שהפרט מתנסה בהם יחי אותם .ערכים
אלה מוטלים פנימה
יא(
בשעה שהפרט תופס את כל חררירתיו
)(introjected
אן לקוחים
מזולתו ,בחלקםm ,ם נתפסים בדרד מסרלפת,
כאילו מלכתחילה נתנסר על ידר עצמן.
לשיטה
עיקבית
אחת
רמשלים אתן רמארגנן
ומלרכדת,
הריהר
מבין
ממילא הבנה גדולה יותר לאחרים רמוכן להת-
יחס אל האחרים במידה גדילה ירתר כאל פרטים
נפרדים ושינים.
יב(
במידה שהפרט תרפס וקרלט אל תרד
מיבנהו הנפשי יותר וירתר מנסיונות האררגניזם
או
שלו ,הריהי נמצא מחליף את שיטת הערכים
שהם לובשים צורה סמלית )במחשבה ודיבור(
שלי נהווה -שהיא מביססת בעיקרה על אינ-
ונתפסים ומתארגנים כשהם עומדים בקשר כל
טררייקציית שקבלר לבוש סימלי מסולף -בתהי
שהוא אל העצמי – ,אי שהאדם מתעלם מהם,
ליד אורגניזמי רציף של הערכה.
ה(
האדם,
נסיינות
בתהליד
התהורתם,
משום שאיני מוצא כל קשר ביניהם יבין מיבנה
העצמי
); (self-structure
ויש שאינם ליבשים
כל צירה סמלית ,אר לובשים צירה סמלית מסוי
לפת ,משים שהנסיון אינו הולם את מיבנה העצמי
תהליך התיראפיה
התיראפבט מאמין בכבודו ,בערכו וחשיבותו
של האדם קשה-ההסתגלות הפינה אליו.
האזנה גרידא אינה עשריה להועיל לנזקק ,אם
כי בתיראפ'יה הבלתייגונחה גורבה התירפבט ל-
)= תמינת עצמו( .
ו( רוב דרכי ההתנהגות שנתקבלו על האדם
האזין
בשתיקה
או
להגיב
ב"המיהם"
מאשר.
למעשה ,התיראפיה הבלתיימנחה האידיאלית היא
הילמים את מושג העצמי שלו.
נסיינות
בשתיקתו המוחלטת של התיראפבט ,בשעה שהי
אירגניים וצרכים שלא הגיעו לכלל סמלים )תא-
פאציאנט משיח את מצוקת נפשו ומסה אוזן לשיי
יות ,רגשות( .התנהגות כזו עלולה לעמוד בסתירה
חת עצמו ,ואולם הנסיון מלמד שרק אנשים אשר
עם המיבנה העצמי ,ראולם במקרים כאלה אין
'זקוקים לקאתארסיס )טיהור( אימוצירבאלי דחוף
ז(
פעמים
נגרמת
ההתנהגות
ע"'י
הם הניבנים משתיקתו הגמורה של התיראפבט.
הפרט מידה ב"אחריותי" להתנהגות זו.
ח(
עה
קשי הסתגלית פסיכולוגית מתהו mבשי
בדרד כלל זקוק הפאציאנט להגנת התיראי
נסיונות
פבט ,שמהותה -בירור ואובייקטיביזאציח של
שהאירגניזם
אינו מעלה לתודעה
בעלי חשיבית של החושים ,או של הקרביים,
יכtזיצאה מזה איני נותן להם לביש סימלי ואינו
מכליל איתם לתיד התבנית המאירגאנית של מיבי
רגשותיו ,בדרד שיקופם המילילי.
מה
עושה,
איפוא,
התיראפבט
בסיטואציה
התיראפבטית הקלאסית ,לפ" שיטתו של רוג'רסך
נה העצמי .עם התהוות מצב כזה ,בא האורגאי
הוא מקבל על עצמו את מסגרת ההתיחסות הפניי
ניזם לכלל מתיחות ,בפועל או בכוח .המצב הוא
מית של הפאציאנט ומתאמץ לתפיס את העולם
מצב של סכסוד אר תסכיד.
ואת הפאציאנט עצמו בעיניו של הפאציאנט ואחר
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א' עקכיא /תורתו של קרל רוג'רס והסתעפויותיה
כד הוא מוסר לו את הבנתו האמפאתית ,ברציפות
דיאגנוסטית ,מציע לו התיראפבט טסטים אחדים,
ובהמשד לגילוייו בשיחות.
מספר לו על מהותם ושואל אצלו מהו הטסט
הזדהרת אמוציונאלית אינה נדרשת מהמטפל.
אדרבא ,הזדהות כזו עלולה להזיק ,לפי שעלולה
לחזק את הפאציאבט בהשקפ'ת עולמו המסולפת,
הרצוי לו .ולאחר שניתן הטסט ,משתתף הפאצ-
יאנט בתהליד הפ'ענוח והפירוש.
מי עש,וי ליהנות מהתיראפיה הבלתי-מנחה ?
שהיא כיסוד הסתגלותו הלקויה .ההזדהות היא
לדעתו של רוג'רס יפה שיטתו לכל נצרד.
אמפאתית ,הייבו כזו שחשה את הסובל ,ולא חשה
מובו מאליו ,שחולה סכיזופריוני המכונס לתוד
עצמו ,שאיו לו מגע עם הערלם החיצוני ,או המ-
עמו,
התיראפבט הוא כעין "אבי-מישנה" של הפאצ-
פגר בשכל בדרגת אידירטירת -לא יפיקו ברכה
יאנט .הוא בותו לו הזדמנות לחיות את עצמו
משיחות תיראפבטירת כל שהו ,וארלם חרץ ממק-
ביתר אמת וכנות וביתר עמקות ,לברור ביתר
רים קיצרניים כאלה יפה השיטה לכול ,לדעת
יסודיות וחשיבות ,ללא הסיבוד האמוציונאלי .
רוגירס וחסידיו .בכל ארפו מאירה ההצלחה פנים
היועץ משלים ברצדן וללא האשמה עם גלויו
יותר לפאציאנט בעל נברוזה לא-עמוקה ביותר
של הנרעץ ,מקבל במארר פניס את ווידויו ,ללא
ובעל רמת שכל גבוהה .רארלם בספררת המקצרעית
ומת-
מתואררת שיחות תיראפ'בטיות מצליחות אף עם
בת-רגש
מלררה,
באימפרסונאלירת
ערה
חולי נפש ,שכל שיטה אחרת לא הביאה להם
עניינת.
הקרשי הגדרל הערמד בדרכו של התיראפבט
תועלת.(2 ,1) ,
הוא בהרגל להעריד ולכקר .עליו לפררש מכל
רוגירס אינו מתאמר לרפא כל חרלה וכל קשה-
הערכה, ,מכל ביקררת ומכל האשמה .כלל זה איו
הסתגלות .יש צורד -הרא מסביר -לטפל
לו יוצא מו הכלל לדעתו של רוגירס.
מסויימים
באבשים
באמצערת
רפואות
ראחרים
התיראפבט מסייע לפאציאבט לזהות את העמ-
טעונים אישפרז בבתי חולים ,וארלם הרא מבטיח
דות הריגשירת שהתעלם מהם ולהשלים עמהן
לפונים אליו שיזכו בהבנת עצמם עמוקה ירתר,
ובדרד זו לארגן מחדש את האני שלו.
בריאורגניזאציה של האני בכיוון של אינטרגרציה
התיראפ'יה היא ,ניסרדה תפיסת ליקויי הת-
פיסה מלשעבר והתבסות בדרכי תפיסה חדשים,
יותר ריאליסטית ופיתרח של דרכי התנהגות יר-
תר נוחים ויותר מבוגרים.
מדויקים והרלמים יותר ,והכרת יחסים בעלי ערד
וחשינות ביו
הכשרתו של הרועץ הבלתי-מנחה
והרי רשימת התכונות והסגולות של יועץ
תפיסות שונות.
נמובו רנ-תוכו ורנ"דיוק איו התיראפיה אלא
דיאגנוזה .ותהליד זה של דיאגבוזה מתהודה בתוד
בפשו של הפאציאנט ולא בתוד ררחו של הקליבי-
קאי ,די 1גנןדת הקליביקאי אינה דררשה כלל ,לפי
פסיכולוגי הנוהג לפי שיטת רוג'רס :
(1
הירעץ צריד להיות מחונן בכשררנות שכ-
ליים שהם מעל לממרצע ;
(2
הוא זקרק לכוחות אמצאה רביס ומגוובים,
(3
הרא בעל סקרנות טבעית ;
תנאים ,אשר נהם מסוגל
(4
הרא מתעבייו בנפשו של הזרלת ו
הפאציאנט לקכרע את הדיאגנוזה של התוצאות
(5
הוא מבין את בפשו הרא ומתיחס לתהלי-
שיטה זו.. ,
התיראפנט יוצר
הפסיכוגנירת של הסתגלותו הלקריה,
להתנסרת
(6
כה לעומקה רלהשלים עמה.
נתהליך התירא)!יה איו התיראפנט נותו כל
עצה ,ראף לא כל אינפררמציה.
אם
שראל
הפאציאנט
לאינפררמציה,
גופנה
ארתו התיראפבט למקרררת ספרים ,שבהם יתעמק
תרבע ממנו הפאציאנט בדיקה קלינית
הוא רגיש לדרכים המסובכות רהמורכבות
של המרטיבציה הפסיכולוגית ;
(7
הוא סרבלו ;
(8
הרא מוכשר להבהי ג יחס ביו-אישי חם,
לנבי ויעיל ו
(9
נעצמו וימצא מה שהוא מסוגל למצוא,
אם
כים הפ'בימיים שלו בכבוד ובהומור ;
(10
www.daat.ac.il
הוא חרוץ ובעל הרגלי עבודה מסודרים;
הוא אחראי ;
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א' עקביא /תוותי של קול ויג'וס והסתעפוידתיה
(11
הוא מחונן בסגולת הטאקט ומסוגל לש"
תף פעולה I
(12
ראש שיש להם יסוד אורגאני )כגון גידול במוח(?
וכי לא מוטל על המטפל למצא בהקדם היכן
הוא
כובש
יצרו,
את
כרגשותיו
יציב
ושלם בנפשוו
שורש הרע ז
חסידי רוגירס טוענים שהתיראפ'יה הבלתי
מנחה קצרה היא בדרך כלל .בתחילה סבר רוגירס
(13
הוא מוסרי ו
(14
הרא בעל השכלח יחבה ו
(15
•
הוא מתעניין
שבחמש,
בכל לכו בפסיכולוגיה.
לא נדרש כלל מהיועץ שיעבור פסיכואנא"
ליזה .מובן מאליו ,שעליו להתמחות כדבב בלתי"
מנחה בהשגחת מומחים ומנוסים .ואולם אם הוא
עשר
עשרים
או
מלאכתו עם כל נצרך.
ישיבות
יסיים
את
ואולם הנסיון הוכיח,
שפעמים דרושות אף 100ישיבות ויותר.
החמורה
הטענח
היא
ביותר
נגד
יעילות
השיטה,
הכבה
עצם העובדה ,שהנועץ אומר שnהוטב לו",
ואמפאתיה ,התעניינות בזולת ורצון להכיא תו"
אינה ראיה מספקת .שמא אינו מנסח אלא לברוח
עלת לנצרכים ,כבד מצויד הוא ברוב הכליס
כדרך מכובדת מהסיטואציה התיראפבטית המכ"
מחונן
בתכונות
אנושיות
כלליות
של
הדרושים לו במקצועו.
איבה ז
על כך טוען רוגירס Iיש לנו הוכחות מדעיות
השגות
טענות
רבות וחמורות הושמעו
נגד רוגירס
ושיטתו .והרי החשובות שבהן ,ותשובותיהם של
רוגירס
בדוקות ומהימנות ליעילות השיטה ,כמו מחקרו
של מינך ) (3מחקריו של סניידר ) (6ועוד.
מה ה::ו סימניו של פאציאנט שהתיראפיה
וחסידיו כצידן.
א( לפי רוגירס אין להנחות את הפאציאנט
הועילה לוז
מתוך הנחה ,שהוא חכם כל צרכו ובעל כוחות
.1התנהגותו החברתית השתנתה,
נפשיים מספיקים ,כדי להתאושש בעצמו .ואולם
.2חלו שינריים עמוקים ומתמידים ,או קבו-
היועץ הוא בדרך כלל חכם יותר ומנוסה יותר
מהנועץ ,למה ימנע אפוא את כרכתו מהנצרך ז
התשובה
היא :
אף
דברי
החכמה
והנסיון
עים ,במיבנה האישיות.
.3הנועץ
מרגיש,
שאכן
התרפא
ומצבו
השתכח.
הנפלאים ביותר לא יועילו לו לנצרך ,אם לא
מינך בדק את תוצאות הריפ'וי הבלתי-מנחה
יהיה מוכן לקלטם ,אם יסכנו את מיבנה העצמי
שניתן
שלו..
באמצעות
מיבחן
ההיטל
של
רורשך,
לפני ואחרי הטיפול והגיע למסקנות מעודדות
כ( יש ובא אל היועץ אדם הנמצא בסכנת
מאד.
חיים ,כגלל השקפותיו החולניות .פאציינט מדוכא
"אתם מטפלים בסימפטומים ,ולא בשרשי-
מודיע ,שהוא עומד להתאבד כקרוב ,או נערה
הם – "1טוען תורן" – .טיפולכם שיטחי וזמני".
מיואשת מודיעה שהיא עתידה להגיע לכלל הפלה
ראולם האידיאולוגיה הגשטאלטיסטית -האדל"
הכלתי"
ריאנית של רוגירס אינה מעוניינת ביותר לגלות
מלאכותית.
היסתפק
היועץ
בעמדתו
מנחה 1האם לא יתערב ויערב אחרים ז
"תאונות" מן העבר ,מימי הילדות .עיניה מופנות
אכן ,טענה חמורה היא ואין מענה בפי חסידי
אל המצב כהווה ואל שינריי ההתנהגות בפועל.
רוג'רס עליה .מתעלמים הם מכעיות כגון אלה.
" (6המדוככ הבלתי"מנחה אינו זקוק לאמון
נזכר אצל רוגירס ) (2מקרה ,אשר בו
מומחה
אמנם
מאיימת פאציינטית בהתאבדות ,הולכת לה וחו"
זרת .,.בריאה ושלמה.
מרוכה,
ואחרי
קצר
קורס
הריהו
כבר
ומוסמך לטפל בנפשו של אדם סובל".
ואולם קורסים אוניכרסיטאיים מורכבים ומ-
ד( יש להקדים ,ויהי מה ,דיאגנחה לתיראם'יה
טוען תורן ) ,(7שאם לא כן -כיצד תקכע
מהי התיראפיה הרצויה ביותר ז היש טעם לנהל
שיחה כלתי-מנחה עם פאציינט הסובל מכאבי-
דוקדקים ,בדרגה שלאחר
סיום האוניברסיטה,
סותרים כיום טענה זו.
רוגירס
וחסידיו
מודים,
כי
שיטתם
עדיין
היא בסטאדיה של ניסוי ובדיקה ,עדיין חסרים
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
•
א -עPב' I ICתורתו של קול ,וג'רס והסתעםויותק:
מחקרים שנערכו במבדיאים כעבוד שנים דבות,
סוציאלית.
מחקרים של עקיבה ,אשר יוכיחו ,כי השינויים
בעירת דרמרת.
לטובה
עמוקים
הם
ואולם
ומתמידים.
הקבוצה
מודכבת
בעלי
מבזקקים
מספד
חברי הקבוצה מגלים בישיברתיהם דדכים
האנשים הפונים אל המטפלים בכוחו של דוגירס
חדשות
אל
הולך ומתרבה ,ועובדה זו עודדת וםעידה על
החברה.
המעשיות של השיטה.
אבשים
באוביבדסיטאות רבות הובחגה שיטת דוג'רס
כלימוד חובה לפסיכולוגים ,פסיכיאטדים ,עובדים
חשיטח הבלתי
מנחה של רוגירס הצמיחה
ארצות-הברית
בישראל(
בארצות
וכז
מטפלים עM
רבות
בילדים
בקדא בשם …מדנז לטיפול
מקום הטיפול
באמצעות המישחק'"
)(Play Therapy Center
והוא אולם המצריד בצעצרעים דבים ושובים .הילד
מבלה שעה ביום ,יומיים 'שלושה בשבוע ,באולם
זה ,כשהוא .משהק לפי תומו ומשרחח עם הפסי'
בו .בחירת צעצועיו
ודרכי
שלו משמשים אמצעים די אגנוסטיים
מעילים ,ועצם הםישחק והשיחה נותנים פורקו
השיחה מתנהלת לפי השיטה הכלתי'
מנחה.
פעמים נעזד הילד גם בלי שיעלה על זעתר
את עיקרי סבכיו ,אגב תהליך המשחק.(12) .
גילוי התיראפיה באמצעות המישחק מיוחס
למילאניה קלייו ,תלמידתו של ז .פרויה וספר
היסוד בתורה זו
בכתב ע"י
חברה
מצוםצמת
וו .אכסלייו ),(9
מורה לשעבר.
והוא
חדשה
מסוגל
קבוצתית
מתחיל בהדרגה לשבות את יחסו לעצםו ולחברה.
הריפוי הקבוצתי הוא בלתי-מבחה ,בכל אופז
איבו מובחה ע'"י הפסיכולוג .יש בו חסכוז עצום
של זמו ,לאחד שהטיפול בעדך בקבוצות ולא
בבודדים,
ועצם
הסיטואציה הקבוצתית
סלאבסון ) ,(10תלמידו של רוגירס.
)מטפל-פאציאנט(,
יש
בה
כרח מרפא וםשביח.
הוראה בלתי-מנחה
באוביברסיטאות רבות בעולם ,בכתות הגמר,
מתנהל הליםוד בשיטה בלתי-מנחה .הסטודנטים
מחליטים על נושא הלימון ,במסגדת התעניינותם
המשותפת ומקצוע הבחירה שלהם,
ומשתלמים
בדרך של עבודה עצמית ומחקד ,ומדצים את
מימצאיהם לח בדיהם .הפרופסוד איבו אלא מרכז
ועוזר.
בעיותיהם
לרגשותיהם של הסטודבטים הם
בםרכז תשומת-הלב בכתות ,שיתוף פעולה ביז
חברי הכיתה מעלה את הרמה הלימודית ומשווה
לליכןוד טעם של חוויה חברתית נעלה.
בדרך ישירה -
אלא ממקום שלבו חפץ .התלמיד שוכח במהרה
את הדברים שלבו של המרצה ,ורק הוא ,רוצה
הטיפול הקבוצתי אינו מתנהל במצב הדגיל
אלא
לסקוד
טוענים חסידי השיטה הזו – .איו האדם לומד
נביאו של הריפוי הקבוצתי בימיבר הוא ס ,ר.
במצב I
את מצבר
באובייקטיביות ,לאור השיחות בקבוצה ,הריהר
איו אנו מסוגלים ללמד
תיראפיח
ודבת
השפעה
-
לאחר שהאדם קשה 'ההסתגלות במצא זמז'מה
בחברה
קשי-הסתגלרת בדדך של מישחק.
לילד.
חברה יש בה םשום דיפוי םלכתחילה.
חחברה הםשפחתית,
שיטות חבוך וטיפול חדשות.
המישחק
קודם-כל
קשיים בהסתגלות לחברה ,ומיסגרת דיפויית של
בםסגרת
תיראפיה באמצעות מישחק
כולוגית המטפלת
קשי 'הסתגלות הם
בעלי
לאדם מעצםר וממצבו בובעים מבסיובות מוקדםים
חורות בלתי-מנחות אחרות
ברחבי
ירתר
קשיי ההסתגלות ,תפיסה מסולפת שיש לו
סזציאליים וכו',
אחרות )ואף
רםשביעות דצוז
ביחסיהם
מטפל-קבוצת
בחם …ועל כן על המרצה להכשיר את הלימוד
ולהקל עליו ותו לא.(13) ,
פאציאנטים .הנזקקים עוברים בדיקות מוקדמות
הלימוד מעמיד לעתים קרובות בסכנה את
ומתקבלים לקבוצה רק לאחר שיש יסוד להניח
האינטגרציה של מיבנה האני של התלמין .ביחוד
שדJנ tלא יפרקו את הקבוצה בהתנהגותם הבלתי'
במקצוע הפ'סיכולוגיה ,וכל מקצוע המטפל במע'
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
א' עPביtו /תררתי של 'ירל ריג'רס רהםתעפיייחיה
מקי נפש האדם .רעיונות "מסוכנים" כופים על
המתלמד "העצרות פנימית" ואף אינם חרדרים
למעמקי נפשו .ואולם לימוד מעצמו ,בתנאים
של רשות ורצון -גדול כוחו להעשיר את נפשו
של התלמיד .נסיונות הקשורים עם למוד כIה
נטמעים בנבכי נפשו של הסטודנט.
בכתות בלתי-מנחות מרבים התלמידים לק-
רוא,
רבים הווכוחים
בנוכחות הפרופסור.
ביניהם ורב המשא-ומתן
יש והפרופסור מפרק את
הכתה לקבוצות של סטודנטים מדיינים ומת-
ווכחים .אין הווכוח נראה כגורם מעכב ,כפ'טפוט
ריק mזדמנות לסברות-שרא .הוא עצם הלימון,
במידה שהלימוד האידיאלי נועד להטיל שינויים
עמוקים בנפשו של הלומד.
גם
בבתי
חרושת
מתוחים פחות מעובדים אחריםm ,רוצים יותר,
ואף גאים יותר ומכבדים את עצמם ואת יתר
חברי המיפעל .הפריון עולה mסיפוק בעבודח
גדול.
ביבליוגרפיה נבחרת.
gers – Counseling andסCarl R. R
גדולים
רבים
החלו בשנים האחרונות מנהלי העבודה להיזקק
לשיטות "ניהול בלתי-מנחה".
המנהיג היעיל ביותר -סוברים אנשי ההל-
כה הבלתי-מנחת -הוא המנהיג אשר "צור
תנאים שבהם לא יהיה בו צורך כלל.
על המנהל" ,מנהיג" המיפעל ,להיות _
א( מחונן בסגולת האימפאתיה וברגש אנושי
חם ומשתתף.
lin Co!mp.. B05ton.
Therapy,
-
Clicnt.Centered
)(2
כJייו
ston.ס1951,560 pp. H.M., B
rge A. Muench – An Evalutio!nסGe
)(3
of Non.direotive Therapy, 1947, 163 pp. An1e.
,'ioon Psych. Assoc .. Stanford Univ. Press.
Natlzaniel J.
)(4.
lopment af Non-DiTective Therapy, J. Cons.
P"ycll" 1948, Vol. XII, No. 2, 92-110.
V. C. Raimr – The Self.Concept as
)(5
6eling and Personality Orנa Faotor in Cou:r
ganization. Unp blished Doctor's Thesis Ohio
,
State University. 1943.
nסW. U. Snrder – Case book of N
)(6
directive Counseling, 1947. Boston.
rne; J. Carter – Symposium:סF. Th
)(7
Critical Evaluation of Non-Directive Counseling
ב( בעל אוזן קשובה ומבחינה לרחשי"לב.
Clin Psych., 1948,
4,
and Psychotherapy.
J.
ג( מעורר אמון ומכשיר יחסי שלום ושותפות.
תפקידו העיקרי הוא תפקיד של מקשר ,ולא
225-263.
V. M. Axline – Play Therapy. 1947,
של מפקד.
העובדים
)(1
apy, 1942, 450 pp. Houghton Miff.וPsychotller
Raskin – The Deve.
מינהל בלתי מנחה
ומשרדים
•
)(8
H. M. – Boston.
תחת מנהיג מתקדם כזה שרויים
באקלים "בלתי-מאיים" ,אקלים של אמון וכבוד
)(9
V. M. Axline – Non-directive the
j'IPY for poor readers. J. Cons. Psych. 1947, 11,
הדדי.
הם נהנים מזכות הדיבור החופשי
61–69.
ורשאים
Therapy,
להביע דעתם על כל עניין במסגרת המיפעל
המשותף ,אף אם אינם בעליו של המיפעל או
ממוניו .הם רשאים להידבר ביניהם ואף לחוות
את דעתם בפומבי .
וניתנת להם הזדמנות לשתף פ'עולת בניהול
המיפעל .הם עוקבים בקביעות אחרי התפתחות
המיפעל ויודעים יפה ,מהו חלקם ומהי תרומתם
לקידומו.
Group
1943/1952, 352 pp. Int. Univ. Press, N.Y.
)(11
רות
ך"ר
ן"ס
-
הריפוי
הקביצתי,
,1949
36עמ' .מיסד סאלד ,ירישליס.
)(12
ס.
ר.
סלברסןן
יאחרים -ב ..מגמות",1954 ,
כרך ג' מס' ,1מוסד סאלד ,ירישליס )תרגים(.
r-The Dynamics of Learn-סN. Cant
)(13
ing. 1946. Foster. Buffalo.
an.d
ברכה גדולה שרויה בחבורת עובדים "בלתי-
-
Slavson
S.R.
)(10
Education
1949, 40.
מונחים" ,ככJי שהוכיחו הנסיונות mחקירות .הם
www.daat.ac.il
-
ndsסSrm
Psychol.
1.
Educ.
P.A.
)(14
Psychotherapy.
1-32.