www.daat.ac.il
ספריה קטנה למחשבת ישראל
תורת הבריאה
ן
ן
של
ן
רבי חסדאי קרשקש
הפרק "אמונת החידוש" מתוך הספר "אור
עלפי כתבייד ,בצרוף הערות ומראי מקומות
הא'
ההדיר
דייר יהורה איזנברג
8
הוצאת השפל
ירושלים תשמ"א
ן
www.daat.ac.il
רלבייג (בפרק ג)
פרק ד:דיון ברבויי רמב"ם (בפרק ב) ובדברי
.1תשיבית המב ם 'בפיק
)
התוכן
.2
.3
הקדמה
5
באמונת החידוש
7
.5
.1טענות מפאת הזמן
.2טענות מפאת התנועה
,3טענות מפאת הגרם השמימי
* .טענות מפאת החומר
.5טענות מפאת הפועל (הבורא)
8
9
10
12
12
14
14
14
)5
פרק ג :הוכחות רלב"ג לחידוש העולם
.1
37
' יש להק ש את ההוויה החלקית לכוללת
י
.2ביטול הטענות מפאת הזמן ,התנועה והגרם השמימי
40
יש אפשרות של בריאת יש מאין
מה בין "יש מאין" ל"אצילות על צד החיוב" ?
מחיוב המציאות מאת ה' נובעת בריאה מרצון
40
41
.3
.4
.5
ו 1
לחידוש
פרק ב :תשובות רמבייםלמאמיני הקרמות והוכחותי
.1דחיית טענות *-1של פרק א
.2דחיית הטענות מפאת הפועל (פרק א
.3הוכחות לקיום אמונת החידוש
.6
דיון בדברי רמב"ם (בפרק ב )3לקיום החידוש
תשובות לילב"ג (בפרק ג )5 ,3
דחיית המופתים מהגלות הארץ (בפרק ג )6
דחיית שיטת רלב"ג בחידוש (פרק ג )1
פרק ה :שיטתו של ר"ח קרשקש בחידוש העולם
פרק א :טענותמאמיני הקדמות
.2
.4
דיוז בתשובות רמב-ם (בפרק ב )2על הטענות מפאתהפיעל
30
31
32
36
(בפרק אי
)3
.7הפועלהיא ה' יתבסר
'8הספקית שיתעוררו מהנחת יש מאין
ו הספקות של סעיף 8
'9פתרי
.10למה נברא העולם בעת ידוע?
.11אימות הטענה שהחידוש הוא מלא-דבר מוחלט
מפתח המושגים שהתבארו בהערות
דעת רלב"ג על חידוש העולם
הוכחות שהעולם מחודש
.3אולי הגרם השמימי מפעולת-פועל ,ולא מחודש
* .הזמן -נברא
.5הזמן הוא בעל תכלית ומחודש
.6התגלות הארץ מוכיחה את חידוש העולם
.7החידוש הוא מגשם-ריק-מכל-צורה
.8ספקות מאמיני הקדמות
)8
.9תשובה לספקות מאמיני הקדמות (שהובאו בסע'יף ]
'
':
לספקות מאמיני הקדמות (שהובאו בפרק א)
.10תשובה
י
16
16
17
18
19
21
22
23
24
21
26
41
42
43
44
46
46
48
שמות הפרקים והסעיפים נוסחו מחדש ,גם במקרים נהם מצויה כותרת במקור,
וזאת כרי להקל על ההתמצאות בספר.
www.daat.ac.il
הקרמה
באמונת החידוש
חוברת זו כוללת את הפרק "אמונת החידוש" מתוך אור ה' לרבי
חסדאי קרשקש .פרק זה הוא נושא שלם המקיף את הדעות בחידוש
העולם :אריסטו ,רמב"ם ,רלב"ג ,שכנגדם מציג רח"ק את שיטתו
שלו.
הספר
"אור ה'"
משובשות במידה
קשה לקריאה משתי סיבות :מהדורות הדפוס
קשה לעמוד על כוונת הדברים;
כה רבה ,עד
של רח"ק מקשה על הבנת דבריו :כאשר הוא
כי
גם סגנונו הקצר
דוחה טענה ,אין הוא חוזר על הטענה אותה הוא דוחה ,גם אם
נזכרה בפרקים קודמים; כאשר הוא מסכם דעות אחרים ,הוא מסכם
אותם בהשמטות מרובות ,כאילו הניח שהקורא מכיר את המקור
אליו הוא מתייחס.
ן
אלה :הטקסט תוקן
במהדורה זוניסינו להתמודד עם שני קשיים
על פי כתבי יד ,ונוספו בו הערות ,מראי מקומות ,וציטוט רחב
של מקורות שרח"ק הביאם בקיצור ובהשמטות.
י מקורות אלה:
הטקסט הוכן עלפ
א .שלשת מהדורות הדפוס :פיררה שט"ו ( ,)1555וינ
ה 1859
(תקי"ט) ( =ת"א תשכ"ג) ,יוהאנסבורג תרכ"א (.)1861
ב .טופס הספר של פרופ'יוליוס גוטמן ,שהכיל אתהערותיו והצעות
לתיקון הטקסט ,וכן פיסוק חלקי (ברשות המכון למדעי היהדות
ולפי שהמפרשים לספרי אריסטו הרבו דברים וטענו טענות לקיים אמונת
הקדמות,והיה הרב המורההשיבעל הטענות ההםוחידשטענותכנגד הקדמות
לקיים החידוש; והיה הר"ל נתאמץ עוד ויסד מופתים והרבה טענותלקיים
החידוש ,והשיב על דרך הרב -אין המלט מלהביא דבריהם ביותר קצר
שאפשר ,ולברר מהם הצודק מהבלחי צודק ,לפי קיצורנו.
רלזהראינו לחלק הכללהזה לחמשהפרקים:
הפרק הראשון -נזכורבו טענות המפרשיםלקיים הקדמות;
הפרק השני
נזכור בו תשובות הרב המורה עליהם ,וטענותיו לקייםהחידוש במוחלט;
הפרקהשל"ת" -נזכורבומופתיהר"ללטענותיוותשובותיו,לקייםהחידוש
על הדרך שזכר;
הפרקהרביעי -נברר בו הצודק מהבלתי צודקכפי מה שאפשרלנו;
הפרק החמתני -נאמת בו היות דעת החידוש אמת במה שאין ספק בו,
והנפירה בו הריסה בשרשי התורה ,ואולם איננו יסוד
ופינה שלאיצוייר במציאות התורה זולתו.
באוניברסיטה העברית בירושלים).
ג .כתב יד פירנצה לורנציאנה ( 417במכון לצילומי כתבי יד
ד פריז ,737וינה .150,1
בספריה הלאומית )17997 :וכן כתבי
הטקסט מובא עלפי כתביד פירנצה .בכל מקום שסטינו מכתב
זה,צוין הדבר.
5ן
[]7
www.daat.ac.il
הפר ק ה ר א שון
נזכור בו טענותמאמיני
הקדמות:
.
מה שטצאנו טהם בספרי הטבע ,ובטה שאחריו ,שהם יתחזקו בדעת הזה:
אם טמאת הזטן ,אם מפאת התנועה ,אם טמאת הגרם השטיטי ,אם מפאת
החוטר הראשון ,אם טפאת הפועל 1
י
1.1האחת ,זה ענינה :אם הזמן נצחי ,הנה שם בהכרה מתנועענצחי .אבל
ב הנמשך א
הזמן נצחי .יחוייב בהכרה ,שיהיה שם מתנועע נצחי .והנה חיו
מבואר בעצמו :למה שהזמן מקרה דבק לתנועה,ב ךלא תצוייר תנועה בזולת
מתנועע2.
ואמנם הקודם 1יתבאר כן :אם היה הזמן הווה,י היה בהכרח הווה קודם
היעיו ,והוא שקר מבואר 3.ואולםאיךיתחייב זה ,הנהכפי שאומר :אםהיה
הזמן הווה ,היה הזמן נעדר קודם שהיה נמצא .ואמנם אמרנו "קודם" ,הוא
מהבדלי הזמן .הנה היה הזמן נמצא ונעדר יחד ,וכן התבאר ,שאי אפשר בו
שיפסד ,בדרך הזה בעצמו .ואם איננו הווה ולא נפסד -הנה הוא בהכרח
נצחי.
והנה חיזק הפילוסוף זאת הטענה ,כשאמר שהוא גזירה מוסכמת ,ש"כל
ן
ש.עתה".א.
01מ "שנו"י"..",י
נ שך"
זמן ,והוא שקר .והנה
"שקרות זה יתבאר ,מאשר ה"עתה" יחלוק ה"קודם"
,הית.,
וה"מתאחר" .והקודם והמתאחר הםמהבדליהזמן.
ואולם איךיהוייב ב"עתה" שיחלוק הקודם והמתאחר5 :לפי שכבר ידמה,
י
21"5י11זי
י'.
ה"עתה" ,למה שלא ימצא בפועל,לפי שהזמן עצמו בלתי נמצא בפועל ,וכל
שכן ב"עתה" .ועוד :שאם היה נמצא בפועל ,יהיה נמצא בזמן
י ומתחלק.
'':בב:
הגעשני
,,ף-
י אפשרבכה ,קודם למציאותו בפועל בזמן .למה שהכוח והפועל סותרים,וא
]8 1
שימצאו בזמן אחד מצד אחד .ואםהיה הזמן קודם ,הנה שם תנועה ומתנועע
קדום .שאם היה מחודש,יתחייב גם כן מציאות הכח קודם בזמן ,וזה לבלתי
תגלית .ולזהחייבו מפאת הזמן ,היות שם מתנועענצחי.
.2ואולם מפאתהתנועה הםיעשו כזהשתיטענות:
י
סג
ת
נ
עשובזה שלושטע
,וונ
.1אמנם מפאתהזמן,הםיש
טענות מאמיני הקדמות
סדורה כך :לפי שהתבאר בטבעיות 8,שתנועת ההעתק" היא
הקודמת שבתנועות ,והוא מחוייב בהכרח שתכלה אל מתנועע ראשון מפאת
עצמו .הנה ,אם הונח העולם הווה,יחוייבשיהיה שם מתנועע תנועת ההעתק
לין תעלההוויתו .וכןיחוייב זה במתנועע ההוא ,אםהיה הווה.ולפי שאי
תכלית,יחוייבשיכלה אל מתנועע ראשון,בלתיהווה.
אפשרשילך זהלבלתי
2.2השנית ס סדורה כך :אםאי אפשר בתנועה שתהיה מחודשת במוחלט,
יחוייב אם שיהיה שם מתנועענצחי .אבלאי אפשר בה שתהיה מחודשת
כי
1תשובות לטענות ,להלןב;ג.10
ן
4
5
6
7
ג (מהדורת אבן שמואל,ירושלים תש"ז)
2לי'ה':1:הקדמה ;15בי
מלחמותו אג 1 ;298א כא ;385להלןג 0.12נ וראה עקרים ב,יח.
אריסטו,פיזיקהד.13
(רנ "דרך רביעית"); מלחמות 1אג 1 ;299א כג ;390להלןג 10.13
מו"נ ביד
מלחמות א ג ;29-ז א כב; מו"נ ביד (רמס); מו"נ ב הקדמה ;14להלןג .10.21
י
,%%2י:נמ""מ"ה,
חיוב הנטשך :מסקנההכרחית.
א מקרה דבק לתנועה :לשון הרמב"ם במו"נ" :הזמן מקרה הנמשך אחר התנועה
ב
דווה :מתהווה.
דה "עתדהי :רגע ,יחידת זמן מינימאלית גבלתי ניתנת למדידה.
נ
,
ד
י
י
י
;
"
ך
1'-השנים.
-"-ך-'
התנועה המחברת את
(קרשקש למו"נשם).
ן
ו
;
~
-
-
D f -
;2
– — – – -
—–
י
ל
,,
ח
ו
ן
,
,
זזק ]
ףםא
-.–
-
p
Q
n
G
~
Q
n
ן
——
-
[
ץ
~
י
ן
ש
,
ן
,
,
ן
,
ן
,
,
www.daat.ac.il
פרק ראשון סעיפים
12
5-3
www.daat.ac.il
הנחנ
או ,הזמן החולף בלתי-בעל-תכלית נערר ,והזמןהעתיר בלתי-בעל-תכלית
נמצ
יהיה בלתי-בעל-תכלית חלק לבלתי-בעל-תכלית ,והוא בטל .ולזה
יחוייב אצלו שיהיה כל אחד מהזמנים בעל-תכלית ומוגבל.
3.23ועוד,י' שכבר יחשב שהאמצעיבין הנמצא תמיד והנעדר תמיד ,יצדק
עליו
שלילת שתי הקצוות :והוא לא נמצא תמיד ולא נעדרתמיד .ומה שהוא
בזה התואר ,הוא הווה-נפסד ,אשר הוא סותר כל אחד מהקצוות.
3.24ועוד1",
שהדברהבלחי הווה והבלחי נפסד,אי אפשרשיהיה מציאותם
במקרה ,כי אם מצד טבעם ,וזה ,כי להתחלף טבעי הדברים ,יקבל קצתם
ההוויה
וההפסד ,וקצתם לא .ולזה אם היה הנה טבע מקבלההוויה וההפסד,
אפשר
אי
שישאר נצחי ,אלא אם כן היה אפשרי שיעתק טבע האפשר אל
ההכרחי..ד
5
נ2פ.ס3ד ועוד",י שכבר יראה בחפושיי' באישי הנמצאים ,שכל הווה נפסד וכל
.
ה
ו
ו
ה
ה
ז
ל
ו
חוייב אצלו בגרם.השמימיי ,שהוא אצלו בלתי נפסד,
שהואבלתיהווה.
.4ואולם מפאתהחומרהםיעשובזהשתיטענות:
"2
4.1
האחת סדורה כך :החומר הראשון ט 1איננו הווה ולא נפסד ,וזה,
שאם
ה
י
ה
,
ה
ו
ו
ה
ה
י
ה
ז
ס
ו
ל
א
ש
ו
נ
יתהווה ממנו.ולפי שמציאותו בכה,יתחייב
שיהיה הוא הנושא בעצמו .או שיהיה בפועל ,וזה שלאיצוייר נושא אם לא
היה בפועל'.ז
וכאשר התבארשאיננו הווה ,והצטרף אל זה הקדמהידועה בה,
והיא שהוא נמנע בחומר הראשון שימצא ריק מצורה,יחוייב אצלם שיהיה
העולם קדום.
י2
4.2והשנית סדורה כך :אם לא היה החומר הראשון קדום ,והיה העולם
בכללו הווה במוחלט ,יתחייב שיתהוה מלא-דבר .והוא שקר ,כי התהוות
גשם מלא-דבר -שקר ,גם שיתחייב לזאת ההנחה שהיה שם ריקות.יח וכן
התהוות גשם מחומר ריק מצורה הוא נמנע בעצמו ,למה שהחומראי אפשר
שימצאריקמצורה.ולזהחייבו,שיהיה הגשםבלתיהווה.
.5אולם מפאת הפועל 'ט הםיעשובזהשלועוטענות:
5.1
האחת שהםיראו שהפועל בכח ,כאשר שב פועל בפועליחוייבשיהיה
שםשינוי.
וכל שכן אם היה בכח זמן בלתי בעל תכלית ,כאשריחוייב אם
ם
נניח העול
.
ה
ו
ו
ה
א
ו
ה
ו
ע
נ
מ
נ
ס
ח
ו
י
י
ש
לויתברךשינוי.
22
5.2והשנית,ג2
מצד הצירוף לפועל,כ שכבר התחדש לו צירוף עם הפועל
המתחדש ,והואגםכןנמנע בחוקויתברך.
טענות מאמיני הקדמות
13
5.21עם שהואמן הפלא ,מההביאולפעול בעתזולתעת2*.
5.3והשלישית 25,שאחרהיות השםיתברך נמוס נא הנמצאות וסדרםויושרם,
שאין ראוי שיהיה בזולת הנמצאות,כי המושכלות אשר אין לו נושא חוץ
לנפש ,יחשב שיהיה כוזב .וכל שכן אם השם מניע מיוהד לאחד מהגלגלים,
כשיהיהלו פעם קשרעמו,ופעםלא.
5.31ועוד חיזק אריסטו דעתו 26בדברי הקודמים ,ששמו השמים משכן
לאלוה לנצחיותם.
אלו הם הטענותשקיימו בהם דעתם כתמאמיניהקדמות .והוא מהשכיווננו
בזההפרק.
17
19
20
21
22
23
24
25
26
מלחמות 1אכז ;408 ,410להלןג.10.232
מלחמותו אכז.412
מו"נביד (רמס "-דרךשנילו"); מלחמות 1אג מ;3
מלחמות 1אג .301-2
מו"נ ביד (רנ); מלחמות 1אג 1 ;300א ד 1 ;301א כה; להלןג;2.1ג .10.51
מלחמות 1אג ;300להלן ב,2.2
מו"נ ב,יד (רנא); להלן ב ;2.21ג ;9.9;8.9ד ;2.2ה.10
מלחמות 1אג ;302להלן ב;2.3ג.10.53
מלחמות 1א ג 1 ;301א כז 1 ;412א כח ;415מו"נ ביד (רנב); ביח (רסג).
יד הדבר הנצחי ,מציאותו אינה במקרה ,אם היה הדבר הנצחי מתהוה ונפסד -
היה הדבר האפשרי (המקרי) הכרחי,וזהלאיתכן.
יד' חיפוש:היקש מהפרט לכלל,אינדוקציה.
סו חומריעשון :החומרההיולי ,שממנו נבראהכל.
טז נושא :חומר ,שהוא מקום למקריםאולאכויות.
יז ברלב"ג הניסוח" :שאםהיה הווה ,היהלו נושאיתהווהממנו .ואםהיהלו נושא
יתהווה ממנו ,היה הוא הנושא בעצמו .לפי שמה שבכח לא יפרד ממה שבכח.
ויתחייב מזה שיהיה זה החומר נמצא קודם שימצא .או שיהיה נמצא בפועל,
וזהכולו שקר".
יח ריקות :מקום ריק מכל ,דבר שאריסטו טען שהוא בלתי אפשרי .ראה אור ה'
א אא;פיזיקהד.8
יט הפועל:הבורא.
כ צרוף:חיבור,יחס.
כא כמוס:חוקיהטבע.
www.daat.ac.il
הפרק השני
נזכורבו תשובות הרב המורהעליהם
וטענותיולקיים החידוש במוחלט
.1הנה תשובותיו על הטענות אשר השבו לקיים בהם דעת הקרמות:
אם תחילה ,הטענות אשר סודרו מפאת הזמן ,ומפאת התנועה ,ומפאת הגרם
ר1
השמיימי ,ומפאת החומ
כוללתך
הואישיב תשובה
ה
מ
ל
כי
שיסוד הטענות ההם ההקשבין ההוויה
החלקית א להוויה
ב
,
ת
ל
ל
ו
כ
ה
והוא מבואר בעצמו שאין ההיקש ישר כמו
שהמשיל ,הוא מבוארשאין הטענות ההם נותנות האמת בזה הדרוש.
.2ואמנם בטענות אשר מפאת הפועל
2.1הנה בטענה הראשונה ,הוא יאמר 4,שעם היות אשר יפעל בעת ולא
יפעל בעת אחרת ,אי אפשר מבלישינוי ויציאה מן הכח אל הפועל בבעל
חומר ,איננו שינו בחוק הנפרד.ג
יפעל באחרת .ואיךוהביא ראיה על זה מהשכל הפועל,י
שיפעל בעת ולא י
שיהיה איננושינוי בחוקו.
ת
י
2.2ובטענה השנ
ר
מ
א
י
ם
ג
ה
ש
ו
ד
י
ח
ש
ף
ו
ר
י
צ
ה
ו
נ
נ
י
א
שינוי בחוק
כן",
הנפרד.
2.21
8
,
?
ה
ל
א
ש
ה
ו
"מה
ו
א
י
ב
ה
לפעול בעת זולת עת" בלתי ראויה ,כאשר
לא
ה
י
ה
י
לרצון תכלית אחריפעל בעבורו.ולפי שאין לרצונו יתברך תכלית
יוצא ממנו ,הנה טבע הרצון כןחייב לפעול כשירצה.
2.3ובשלישית,יהיתירה ממהשיקל.וזה ,שאםהיההנימוס נקנה מהנמצאות,
היה מקום לספק .אבל אחר שהנימוס נקנה לנמצאות מאתו יתברך ,איננו
רחוקשיהיההנימוס בו יתברך אמתי ,קודם המצאם חוץ לנפש,גם כשהנחנוהו
מניע הגלגל,כי ההנעה תהיה רצונית לבד ,לא זולת זה.
זהוכלל תשובותיועל הטענות ההם,
8
.3ואולםלקייםהחירופו,פיררבזהשתיטענות:
י
3.1האחת" לקוחה מהחילוף הנמצא בגרמים השמימיים ,עם היות חומרם
אחד .וזה ,שהחילוף הנמצא ביסודות ובמורכבים ,עם היות חומרם בהם גם
כן אחד ,העילה בהם מבוארת למי שעיין בטבעיות :אם מפאת הערוב
נ 114
תשובות הרמב"ם
15
והמזיגה במורכבים ,ואם מפאת קרבתם וריחוקם מהמקיף בפשוטים.ז אבל
החילוף הנמצא בגרמים השמימיים ,אם בצד תנועותם ,ואם במהירותם
ואיחורם ,ואם בקיבוץ טבעים מתחלפים בכוכבים שהם מאירים ואינם
ספיריים ח ונחים ,עם הגלגלים שהם ספיריים ואינם מאירים ומתנועעים,
עם היותם מחומר אחד ,אי אפשר שייוחס אלא אל רצון ממציאם ומחדשם.
וכן שכן אם נאמין בתכונת בטלמיוס ,ששם עניינים כנגד הטבע ,כיציאת
מרכזוגלגל הקפה.ט
3.2והשנית לקוחה מהקדמה אחת ,מקובלת אל הפילוסוף ,והוא ש"מהאחד
הפשוט לא יתחייב אלא אחד פשוט" 9,וכאשר נאצלו השכלים דרך עילה
ועלול ,חוייב באחרון שבהם האחדות והפשיטות ,ולא ישיגהו ריבוי בשום
צד ,אלא בבחינת חיוב המציאות ואפשרותו .ומזה אצילות הגלגל ממנו,
שהוא גשם מורכב מחומר וצורה ,הוא מן הנמנע היותו על צד החיוב .לא
נשאר אם כן שיהיה ,אלא על צד הרצון וכוונתמכווין .והיות הדבר בכוונת
מכווין ובלתי מחודש ,מאמר סותר נפשו,ימחוייב אם כןהיות העולם בכללו
וחלקיו מחודשים מן האפס הגמור .והזמן גם כן מכללהנבראים.
וזו היא דרך הקבלה האמיתית ,אשר ראוי ומחוייב אצלו לדרוך בה.
ירושההיאלנו מאבות העולם ,אברהם ומשה ע"ה10.
זהו המובן מדברי הרב מתשובותיווטענותיו .והוא מה שרצינו בזה הפרק.
1לעילא-1ן.
2מךנב,ת(רנח);מלחמותואדעע.
4לעיל א;5.1מו"נביח (רם).
5
6לעיל א ;5.21להלןג ;9.9;8.9ד ;2,2ה;10מו"נ ב,יח (רסב).
7לעיל א 8 .5.3נורינ ביט.
9מו"נ ב ,כב (רעו); להלןד ;3.2ה.5.2
10מו"נ ב כד (רפא).
3
לעילא.5
לעיל א;5.2מו"נביח (רס-"%רסב).
א
ג
ד
ה
ז
ט
י
הוויהחלקית:יצירת דבראחד.
נפרר :עצםרוחני.
שכל הפועל :הכח העליון ,הנותן צורה לחומרים ,ומוציא שכל האדם מהכח
לפועל (כוזרי א ,א; מו"נ ב,לו).
צרוף :חיבור,יחס.
1חילוף :רבגוניות.
המקיף בפאתטים:
ל
ג
ל
ג
ה
,
ף
י
ק
מ
ה
.
ו
ב
,
י
ע
י
ש
ת
ה
ן
י
א
ש
ם
י
ט
ו
ש
פ
ה
ם
י
ב
כ
ו
כ
,
י
מ
ו
י
ה
היסודות.
ח ספירי :שקוף.
גלגל יוצא מרכז -גלגל שמרכזו אינו בכדור הארץ ,אלא במקום אחר בחלל.
גלגל הקפה -גלגל הנמצא בתוך הגלגל הגדול .לדעת אריסטו שני אלה לא
יתכנו.ועיין מו"נ ב,כד.
מאמר סותר נפעם :יש בו סתירה פנימית :לא יתכן שדבר הנו בגלל כוונת
מכוון ,ויחד עם זאת נצחי-קדמון.
ב הוויה כוללת :בריאת העולםכולו.
www.daat.ac.il
הפ ר ק ה שלי שי
נזכור בו מופתי הר"ל וטענותיו ותשובותיו
לקיים החידוש על הדרך שזכר
.1ולפי שתשובותיו בנויות על דעתו בחידוש ,ראינו לזוכרן תחילה.
1.0והוא היות העולם בכללו וחלקיו ,והזמן מכללם ,מחודש .ולא מן האפס
הגמור ,אלא מגשם קדום ,נפשט מכל צורה ,בלתי שומר תמונתו .והנה
הביאהו לזה הדעת אם החדוש ,למה שנמצא בעולם בכללו וחלקיו ,כל
סגולות ההווה במה שהוא הווה .וזהכי כשחקרנו בסגולות ההווה מצאנום
שלוש:
1.1האחת,י שההווה אפשר שיהיה בו סיבה תכליתיית .כי הבלחי הווה,
המאמר בו "שיהיה לתכלית מה" ,הוא מאמר סותר נפשו לפי מה שיחשב.
ולזה לא תנתן בדבר מהגאומטריה סבה תכליתית,לפישאינו מפעולות פועל.
1.2והשנית 2,שההווה אפשר שימצאובודבריםבלתימחוייביםלו לעצמותו,
כי הבלתי הווה אי אפשר שימצאו בו דברים חוץ מטבעו .וזה ,שאם לא
היו לו הדברים בטבע,היהמחוייבשיהיה במקרה .והוא נמנע בדברים הבלתי
הוויםהתמידיים,כי המקרה לאיתמיד.
1.3והשלישית3,כי ההווה ,אפשרשיהיו בו בעצמותו דברים בעבור זולתו.
ואולם הבלתי-הווה ,הנה לא יתכן בו סיבה תכליתית ,כל שכן שלא יהיה
בו תכלית בעבורזולתו.
.2וכאשר התאמת לו זה לקח בסדור מופתיו ,ואמר:
4
2.1למה 5שהתפרסם מסדור עצם הגלגלים ,היותם בתכלית השלמות
להשלים אלו הנמצאות ,עד שאם היה נפסד מעט הסדור ההוא ,היו נפסדות
אלו הנמצאות .כאלו תאמר מרחק הגרם השמיימי מהארץ ,ומרחק קצתם
מקצתם ,ושיעורי הכוכבים וסידורם ומקומותם בגלגליהם ומרחביהם ,וחלוף
נצוציהם ,והרבה מכיוצא באלו ,שהסיבה התכליתית בהם מבוארת ,חויב
אצלוהיותהגרמיםהשמימיים מפעולתפועל.
2.2וכאשר התאמתלוהיותם מפעולת פועל,חוייבשיהיומחודשים במוחלט,
כמו שהתבאר בסגולתההוויה הראהטונה6.
ויהיו מספר המופתים בזה ,כמספר הדברים שיתבאר בהם היותם לתכלית
מה7.
16
הוכחות רלה-ג לחידוש העולם
17
2.3ולפי שהתבאר גם כן ",שטבע הגרםהשמיימי אחד ,ומצאנו בהם דברים
בלתי מחויבים להם מצד טבעם ,כאילו תאמר :היותם מתחלפים בכמות,
ימצד התנועה ,ובהארה ,ובספיריות כמו שקדם בטענות הרב 9,הנה חוייב
לו גם כן שיהיו מחודשים ,כמו שהתבאר לסגולת ההווה השנית19.
2.4ולפי שהתבאר גםכן,יי שכל מה שימצא בגרמיםהשמימיים ,מהמרחקים
והנטיות וחלוףניצוצי הכוכבים ,הוא בעבור זולתם ,והוא להשלים הנמצאות
השפלות ,והיא הסגולה השלישית להווה ,הנה חוייב לו גם כן שיהיו
מחודשים2.י
[ .3אולי הגרםשהמימימפעולת-פועל ,ולא מחודש]3י
3.0ולפי שכבר יחשב בדברים היותם פועלים בדבר בשיושפע מהם תמיד,
לו תאמר שכבר יושפע מהציור 'א אשר לגרמים השמימיים בנמוס יב
הנמצאות התנועות אשר להם,מהגשמיםהמאיריםאורם.
3.1ולזה למערער שיטעון4,י שעם היות התבאר בגרם השמימיי היותו
מפעולת פועל ,לא יתבאר היותו מחודש .וזה ,שכבר יושפע מציאותו ממנו
תמיד ,ויתאמת בזההיותו מפעולת פועל ,ואם היה שאיננו מחודש.
,
ה
ז
ן
ו
י
3.2הנה חתר להתיר זה הספקיי בשאמר שלא יתכן שימצא דמ
כי
אם במקרים אשר אין להם קיום בעצמם ,כמו התנועה והאור; אבל בדברים
להם קיום בעצמם ,לא יתכן זה בשום צד.
3.21וזה ,שכאשר הנחנו "הדבר הקיים בעצמו שופע תמיד מזולתו",
יתחיבו לו ביטולים רבים6.י מהם( :א) שיהיה הדבר הווה מלא-דבר ונפסד
ל לא-דבר; (ב) ושיהיה הזמן מחובר מעתות; יג (ג) ושלאיהיו הגרמים
השמימיים נמצאים בפועל; (ד) ושלא יהיה שם תנועה מדובקת.יד
ל
י.4.
להלן ד 1
א1
4
7
9
12
;5
2מלהמות 1א .309 1
3מלחמות 1א ו.310
6מלחמותו אז ;312לעילג.1.1
5מלחמותו אז.
8מלחמות 1אח.
מלחמות 1א ז .315–316
11מלחמותו א ט .321
10לעילג .1.2
לעיל ב ;3.1מו"נ ב,יט.
14מלחמות 1אז ;312לעילג.2.2
3נ הוספת המהדיר.
לעיל ג .1.3
16מלחמותו אז ;3;2להלן ד .4.11-12
להלן ד .4.1
יא ציור :השגהשכלית,הבנה.
יב נימוס'חיק הטבע.
הזמן מורכבמפרודית נפרדות,ואינו רצףאחד.
יד תנועה מדופקת :תנועהרצופה.
8ד
פרק שלישי סעיפים
5-3
3.22ויה
,שכאשר הנחנו "מציאות הגלגלים שופעת תמיד ממנו יתברך",
הנהיחוייב שיפסדוהגלגליםתיכף השפעתם.י1
3.23וזה ,שאם אמרנו "שיפעלם מהגלגלים הנמצאים קודם" ,הנה אין שם
פועל ,אחר שהם תמיד באופן אחד מהמציאות.
1
י
.
ם
י
ד
ס
פ
נ
ו
ט1
וגם כן יחוייב שיהיו ב"עתה" אחד הווים
3.24וזה ,שאם הנחנו שהם ה"הווים ב'עתה' אחד ,ונפסדים ביעתה' הסמוך
לו" ,לא תהיה כאן תנועה מדובקת.
ק
ב
ד
3.25ויתחייב גם כן שיהיה "עתה"
ל"עתה" ,ויהיה הזמן מחובר
מעתות .ולפי שמציאות הגלגלים לא יתמידכי אם "עתה" אחד,יחוייב שלא
יהיו נמצאים בפועל.ט;
ובכמו אלה הביטולים ואחרים רבים זולתם ,יתחייבו לו כולם מהנחתנו
"היות הגלגלים שופעים תמיד ממנו יתברך" .ולזה מה שיחוייב ,שנתקדשו
בבחירה וברצו'7
.
.4והנה אחר שנתאמת לו זה,חייב בזמן בם כןהיותו מכלל הנבראים
ן
ונתבאר לו מזה ביטול דעת קצת הקודמים ,שיאמינו שהיה בכאן עולם
אחר עולם,וזה אל לאתכלית.
ואופןהביאור בזה,רצונילומרהיותהזמן מחודש:
י מה שהתבאר בספר השמע ,שהזמן מ"הכמה המתדבק",יז
4.1תחילההניח"
והוא בנושא בלתימיוחד,כאילו תאמר התנועה שהוא ואםהיהמיוחדלתנועה
היומית ,היה זה בהנחה"ח לא בטבע .וזה ,שכבר ישוער,באיזו תנועה שתהיה,
הקודם והמתאחר ,והוא הזמן.
4.2והתבאר שם"י גם כן ,שמציאותובין הכוח והפועל ,ושהזמן החולףיש
לודין מה שבפועל ,והזמן העתידדין מה שבכח,כי מה שבכח יאמר לעולם
בבחינת העתיד.
20
2
י
ר
א
4.3והוא מבו
ם
ג
,
ן
כ
ן
י
א
ש
ו
ב
.
ת
ו
מ
צ
ע
ב
וזה ,שאם היה בו
ריבוי
ריבוי ,היו נמצאים בו תכליות מוגבלים כענין באישים,יח' וחיה נמנע בהם
שיהיו אמצע .אבל התכליות הנמצאים בזמן ,אפשר בהםשיהיו אמצע .ולזה
מהשיחוייב בושיהיה אחדבעצמות.
.5
וכשהונח זה כן ,התחיל לבאר שהזמן בהכרח בעל תכלית
ובאר זה מפנים:
5.1מהם,יי שכבר הונח ש"הזמן הוא מהכמה" ,ו"הכמה ,במה שהוא כמה,
www.daat.ac.il
.
:
:
'
'
.,
,
ן
'.
:
'
'1
.,
;:
,י
י
;
,.
;;
י
1
'
הוכחות רלב"ג לחידוש העולם
19
[הוא] 25בעל תכלית ,לפי שהוא משער ומגביל בעל הכמה",יוליד בתמונה
הראשונה 'ט שהזמן בעלתכלית.
5.2ואם ' 2שההקדמה הגדולהנ מבוארת בעצמה ,הנה יעיד על אמתתה,
שכשנעבור במיני ה"כמה" ,נמצאם כולם בעלי תכלית ,כאילו תאמר :הגשם
והשטח והקו והמקום .ואם היה שהמספר יתווסף אל מה שיתווסף ,וזה אל
לא תכלית ,הנה הבלחי תכלית בו בפועל ההוספה או בפועל החלוקה בשאר
המינים .אבל התכלית בהם לעולם שמור .ולזה הוא מבואר בזמן ,היותו
בעל תכלית.
5.21וכאשר התבארלו זה,חייבבושיהיה מחורש
וזה ,שאי אפשר שיאמרשיהיהלפני זה הזמן בעל-תכלית ,זמן אחר בעל-
תכלית ,וכן לבלתי תכלית .שכבר הונח שהוא אחד ,ומדובק,ואין בוריבוי
בעצמות2".
5.22וכבר חתר הפילוסוף להקיש הבלתי-בעל-תכלית הנאמר בשיעור
ובמספר' לזמן .ואמר ,שכברייראה מהם שמציאות הבלתי-בעל-תכליתיהיה
במה שבכוח .ולזה ,אחר שהיה מציאות הזמןאיננו בפועל,שיהיהבומציאות
בלתי-בעל-תכלית26.
523וטעהבשנים:
האחד,כי הבלתי-בעל-תכלית ייאמר בהם בשיתוף,כי במספר ובשיעור
י
ד 1מלחמות אז .313
א .331
20
מלדמיי
י
18מלחמות 1א .328-9
21כ"יוינה.
19מלחמות 1אי .330
א ;332להלז ד .4'21
22מלחמות 1אי
26מלחמות 1איא .335-6
,
25מלחמות 1איא .335
1
סו לשוז רלב"ג" :אם הונחו הווים ב"עתה" אחד ,ונפסדים ב"עתה" הסמוך לו,
להיית הווים ב"עתה" שלישי ,לאיהיה מציאות הגרם השמימי מדובק,
ו
יהיו זמן העדרו שווה לזמןמציאותו .וזה מבואר ד*ביטול…ואם הנהנוהו
ובי
של
יב
א
:
,
.
-
,
י
'
!
ונפסד,וזהגםכןביטולשיתקבצוההפכיםתמידיחד".
טז אם קיום הגלגלים שופע מאת ה' ,הרי הם מתחדשים בכל "עתה" מחדש.וכיוון
ש"עתה" הוא יחידת זמן מינימאלית ,מי שקיים רק ב"עתה" ,קיים בכח ולא
יז
יח
יט
כ
בפועל.
כמה מתדבק :דבר שאי אפשר להפרידו ליחידות נפרדות.
יח' אישים :עצמים.
הנחה :השערה ,הסכמה.
תשנה ראשונה :היקש מסוג :כל א הוא ב; כל ב הואג .מסקנה :כל א הואג.
הקדמה גדולה :החלק הרחב ,הכולל של ההיקש .הקדמה קטנה :הזמן הוא כמה.
הקדמה גדולה :כל כמה הוא בעל תכלית .מסקנה :הזמן הוא בעלתכלית.
ן
20
.ק"".,
," .ין "
www.daat.ac.il
ייאמר בלתי-בעל-תכלית בפועל ההוספה שהוא משיג ממשיגי ה"כמה".
ובזמןייאמר ב"כמה" עצמו.
והשני ,שבמספר ובשיעור ייאמר בהוספה שהוא כח גמור .ובזמן ,ייאמר
בחולף,נא 21הונחדינודיןהפועל.
ולזה נאמר שהגשם והשיעור,מחוייב היותם בעלי-תכלית ,לא מפני היותם
נמצאים בפועל לבד ,כמו שדימה,נב שאם כן ,היה אפשר בזמן שהונח שאינו
בפועל גמור ,שימצא בו בלתי-בעל-תכלית ,אבל מצד טבע הכמות .ולזה
היה מחוייב בזמן ,שיהיה בעל-תכלית ומחודש במוחלט.
5.24ומהם,י 2שכבר ייראה בחיפוש,כג שהגשם וכלמשיגיו בכל המאמרות,
שהם בעלי-תכלית בעצם .וכאשרהיה הזמן דבק לתנועה ,והתנועה למתנועע,
והמתנועע גשם ,ייראהשיחוייב היות הזמן בעל תכלית בעצם ,ואם היה לו
העדר התכלית במקרה .והוא האריך בביאור .שהגשם וכל משיגיו בעלי
תכלית בעצם ,ואין לנו בו עסק עתק ,שכבר יתבאר במעטעיון למי שעיין
בטבעיות'.י:
5.7ומהם 32,שהזמן משערנז התנועה על נכחותה ,והמשעריחוייב שיהיה
מוגבל ובעלתכלית.
5.8ומהם 3,שאם היה הזמן החולף נח בלתי-בעל-תכלית ,הנה לא יהיה
בשננית זמן ,ואחריו זמן ,וזה אל לא תכלית ,כי לא יתחדש מזה בלתי-
בעל-תכלית .אלא :בשנניח זמן ,ולפניו זמן ,וכן לבלתי תכלית .תהיההווית
,
'
ונשוב למהשהיינו בומסידורמופתיו,
לבארשאי אפשרשיהיההזמןבלתי-בעל-תכלית
5.3מהם,צ 2שהוא מבואר ,שבגרמים השמימיים חילוף תנועות במהירות
ם נד
ואיחור-כמו שתאמר שהגלגלהיומייותר ממהרמגלגלהכוכביםהקיימי
הוא מחוייב שאי אפשר בזמן החולףשיהיה בלתי-בעל-תכלית .כשנצרףאל זה הקדמה אחת ידועה בעצמה ,והוא ש"אין בלתי-בעל-תכלית גדול
מבלתי-בעל-תכלית" ,וזה שכל אחד מהמהיר והמאוחר סבב סיבובים בלתי-
בעלי-תכלית,יתחייב א"כ שלאיהיה שםמהירומאוחר ,הפך מה שנראהבחוש.
5.4ומהם 29,שאם היה הומן החולף בלתי-בעל-תכלית ,היה מחוייב שיהיה
הירח לוקה זמןאין תכליתלו .וכן השמש .ולהיות הבלחי-בעל-תכלית שווה
לבלתי-בעל-תכלית,יחוייבשיהיו מאורותלוקיםתמיד.
5.5ומהם,ייי:כי למה שהתבאר מענין הזמן היותו מתדמה החלקים,נה הוא
ראוי שאי זה חלק שיהיה בזמן ,שיהיה בו "מתי" נ 1עלענין אחד .ואם הונח
,להיותו
זמן החולף בלתי-בעל-תכלית ,יהיה שם זמן שלא יפו
ל בו "מתי"'
בלתי-בעל-תכלית .וכבר הונח שהוא ראוי שיהיה בו "מתי" עלן ענין אחד.
5.6ומהם,ן"לפי שהזמן הוא מדובק ,ומתהווה בהתהוות התנועהעל נכחותה.
והמתהווה ,במה שהוא מתהווה ,יחוייב שיתווסף תמיד כל מה שהתמידה
ההוויה .הנה הוא ,אם כן ,נוסף בהתהוות התנועה .וכאשר הנחנו הזמן החולף
בלתי-בעל-תכלית ,הנה אין רושם לתנועה בתוספת הזמן ,כי אף כשחסרנו
ממנה ,לא יפחות הזמן ולאיוסף.
""ו"יינ.ן ריו""ין"
21
הזמן ,אם כן ,מהצד הקודם .והוא מבואר הביטול ,שכבר הונח שהכח אמנם
יהיה מהצד המתאחר,נטלא מהצדהקודם,
5.9ומהם 34,שלפי שהצד המתאחר מהזמן הוא בכוח גמור ,הנה יותר ראוי
בו שיהיה בלתי בעל תכלית .וכשיתבאר בו שהתכלית שמור וץ לצולם ,כל
שכןשראויזה בצדהחולף.
5.10ומהם 35,שאם היה הזמן החולף בלתי-בעל-תכלית ,היתה התנועה
והמתנועע בו בלחי-בעל-תכלית .ולפי שהוא מבואר מענין הזמן ,שהוא
מספר תנועת הגרם השמיימי בקודם ובמתאחר ,כאשר צוייר ציור שלם;
והתבאר מהגרםהשמיימיהיותו מחודש -הנה בהכרח הזמןמחודש.
וכמו שבאר וה בזמן ,באר כן בתנועה ובדמות המופתים ההם36.
.6ואחר כך באר במה שנראה מהגלות הארץ,היותו מחורש,י8
למה שנמצאבומסגולותההווה אשר קדם זכרם88.
6.1וזה 3",שכבר יראה שהגלות החלק ההוא ,הוא לתכלית שיתהווה בו
הנמצאות השפלות ,והוא מבואר ,שלא יתנהו טבע היסוד המימי והארצי,
אבל טבעם יתן שיהי הארץ מוקף מהמים ,ולא יתנהו גם כן טבע הגרמים
השמימיים .וזה מבוארלמי שיש לו מעט הרגל בלמודות ובמשפטיהכוכבים.
ולזה הוא מבואר ,שהגלות הארץ הוא מחודש.ויתחייב אם כן,שיהיוהמינים
מחודשיםמזולתמינם בהתחלתהוויתם.
:
27
28
30
32
34
36
39
' 27השמים א ;7פיזיקהג.8
מלחמות 1איא .337
מלחמותו איא ;341להלן ד 29 .4.23מלחמות 1איא ;342להלן ד.4.24
31מלחמותו איא ;343להלןד.4.26
מלחמותו איא ;343להלןד.4.25
33מלחמות 1איא ;344להלן ד.4.38
מלחמותו איא ;344להלן ד.4.27
35מלחמות 1איא ;345להלןד.4.210
מלחמות 1איא ;345להלןד.4.29
38לעיל ג.2
37מלחמותואיג.
מלחמות ואיב.
ג .350
מלחמותו אי
כב כמו שרימה :הפילוסוף.
כא בחולף :בזמן שעבר.
כד כוכביםקיימים :כוכבי שבת.
כג היפוש :היקש מהפרט לכלל;אינדוקציה.
כו מתי:יחס דברלזמןמוגבל.
כה מתהמההצלקים :בעל חלקיםדומים.
כס מתאחר :הזמן העתיד.
כח חולף :הזמן שעבר.
כז משער :מודד.
לא שטור:קיים.
ל הפודם :הזמןשעבר.
פרק שלישי טעימים
7-6
www.daat.ac.il
6.2וכשהתבאר לו זה ,נעזר גם כן במה שנמצא משלמות ההכמות שהגיע
כומן קרוביי ולפי שהאדם משתוקק להם בטבע ,הוא רחוק שיאמין ,שהמין
האנושי קדום ,והחכמותמחודשות.וכןהדין בתורההאלקיח,שהיוהנימוסיםיב
חסרים מאוד ,עד שרצה המקום לזכות את ישראל .והוא רחוק מאוד שיעבור
זמןבלתי-בעל-תכלית עםנמוסיםחסרים.
6.3וכן יראה זהמענין חילוף הלשונות.יי להיות הדבר מבואר בהם היותם
הסכמיים ,כמו שהתבאר במקומו ,והוא מחוייב שיהיו המסכימים קודמים
להסכמתם בזמן.ואיןראוי שיאמןשיהיו זמן בלתי-בעל-תכלית בלא הסכמה,
להיות האדם מדיני בטבע ,וצריך אל קיבוץ זולתו לצרכי מחיתו.
ודי בזהראיה עלהיות העולם מחודש.
ן
לם שיהיה חידתנו מגשם-קדוםריק מכלן צורה,
.7ואו
ן
2
.
:
הנה זה ,באר אותו בזה הדרך כבר ייחשב ,כי טבע החלוקהיחייב
שיהיה חידוש העולם :אם יש מיש ,אםיש מאין43.
.
ו
7.1והנה סיש 43,כבר התבאר המנעו מכח דברינ
,
ה
ז
ו
שיתחייבשיהיה לו
4
1
,
ה
ר
ו
צ
צורה ,מה שלאמצינו חומר ריק מצורה .ואםהיהלו
הנהלו תנועה
ומנוחה טבעיות .ויתחייב מזה זמן קדום ,שהתבאר המנעו.
ם45 :
7.2ואםישמאיו ,גםכן המנעו מבוארמפני
ק
ו
ח
ר
.
ר
י
י
ו
צ
י
ש
מ
א
7.21מהם ,שהתהוות הגשם מלא-דבר הו
ם
א
כי היה
שהצורה הפועלת שתחדש צורות מלא דבר,לפי שתתן הצורה לחומר המוכן
לקבלה ,ובכללי
ג תתן דומה למה שבעצמה .אבל איך תתן הגשמות ,ואין
ל?
יחסביניהםכלי
7.22ומהם ,שהיה מחוייב שיהיה שם ריקות קודם היות העולם .וזה,
שהרחקים אשר בהם נמצא העולם ,לא ימלט מהיות בהם אפשרות שימצא
בהם גשם,ואין ריקותזולתזה.
י3ח2ס.י 7ומהם 46,שאחר שהיה הפנוי לה מוכן לקבל רצוי הסיבה הפועלת על
אחד ,היה מחוייב שיושפע גשם בכל הפנוי .ויהיה אם כן גשם-בלתי-
בעל-תכלית ,וזה שאין שם דבר ,לא מצד הפועל ,ולא מצד הפנוי ,שיהיה
בעבורו קיבול הצורה במקום מיוחד.
7.24ומהם,י 4שלא ימלט קודם שימצא העולם ,מהיותו :מחוייב ,או אפשר,
או נמנע .ואם היה מחוייב ,לא סר היותו :ואם היה נמנע ,לא יתכן היותו.
ולזהיחוייב שיהיה אפשר ,אבל האפשרות יצטרך אל נושא.לן
.25ד ומהם4",כי לפי שהפועל והמתפעל מן המצטרפים,יז והמצטרפים הם
נמצאים יחד ,הנה כאשר נמצא הפועל בכח ,ימצא המתפעל בכח .והמתפעל
בכח הוא גשם ,יחוייב ,אם כן,שיהיה שם גשם קודםהיות העולם.
7.3
וכאשר התבאר המנעות היות ההוויה יש-מיש ויש-מאין ,הנהיחוייב
שיהיה יש-טיש בצד מה ,ויש-מאין בצד מה .ואולם היותה יש-מיש היא
שתהיה מגשם ,והיותה יש-מאין היא שתהיה מגשם נעדר מכל צורה49.
7.31ובזה יותרו כל הספקות.כי הספק שישיג להנחת יש-מיש ,הוא בעבור
התנועה ,וכשהנחנוהו נעדר מכל צורה ,לא תהיה לו תנועה .והספקותשישיגו
להנחת יש-מאין ,הוא בעבור שלא הניחו לזאת ההוויה נושא ,וכשהנחנו
נושא ,סרוכל הספקות.
7.32ולזה החליט המאמר "0,שחידוש העולם היה מגשם קדום נפשט מכל
צורה ,בלתי שומר תמונתו .רצונו לומר :שהיה נעדר הטבע ,שימשך ממנו
,
(
ן
ן
לגשם שמירת התמונה .וציור החידוש היה ,בששם קצתו שומר תמונתו,
והוא הגרם השמיימי ,וברא בו כוכבים וגלגלים; ומקצתו [נשארבלתי שומר
תמונתו ,ואותו] 51שם בין הגלגלים מתחלפי המרכז,לח כדי שלא יהא שם
ריקות .נמשך החכם הזה לדעתו בתכונת הגלגלים .ואולם ,אפשר היה לה'
יתברך ,שיתן לחומר אחדבעינו צורות מתחלפות ,אחרשההוייהרצונית,
.8וכשיתישבלו זה לקח נהיתך הספקות אשרהניעו כת משמעי הקדמות
כמו שקדםלנו בפרק הראשון מזה המאמר ,אחרשהתיר קצת הספקות אשר
העיר בהנחתו זאת,והםאלו:
62
40מלחמות 1א סו .356
41מלחמותו א טו .358
42מיחמותו איז; להלן ה.8
ז .362
43מלחמות 1אי
45מלחמותו איז ;364להלןה.8
46מלחמותואי
ז.364-5
י
יי
הוכחות רלב"ג לחידוש העולם
23
'
לחמותואיז ;365מו"נביד(רנ).
ז .365
48מלחמותואי
49מלחמותו איז 50 .367מלחמותו אי
ז .367-8
51ע"פ כ"יפריז.
52
י
י
יב
'
מלחמותו איח.
נמוח :חוקי הטבעוהחברה.
בריבת":ובכליי הנה הצורה תתז דומה למה שבעצמה".
_
ל
פנוי.
לי
י
44כ"יוינה.
י
לח
מקוםריק מכל דבר ,ואקום.
ך
ר
ט
צ
י
ברלב"ג" :האפשרות הוא ממהש
ל
א
ה
נ
ה
ם
א
,
א
ש
ו
נ
,
ן
כ
יחוייבשיהיה שם
נושא ,אשר היה בו אפשרות לקבל ההוויה הרצונית אשר התבארחיובה .ולזה
יחוייבשתהיהואתההוויהישמיש,וזההפד מהשהונח".
מצטרעם2 .שמית' שק האחדמיתנה בקי
ם השני :אריך-קצר :הארור הוא
ים
כאשר יש שני גלגלים ,אחד בתוך השני ,ומרכזם מתחלף ,לא יתכן שהאחד
יסתובב כאשר השני נח .כדי להסביר כיצד אין גלגלים אלה תלויים זה בזה,
"ניחו שחומר השונה מחומר הגלגלים נמצאבין הגלגלים .וראה מו"נ ב כד.
24
פרק שלישי סעיפים
www.daat.ac.il
9-8
8.1ראשונה",י שכבריחוייב בזה הגשם ,אם שלאיותיר ממנו דבר כשנברא
העולם ,ואם שיותיר ממנו .ואם היה שיותיר ,יראה שהמותר הוא לבטלה.
ואם היה שלא יותיר ,איך קרה שהסכים גודלו לגודל העולם ,שכבר ייראה
שהגודל הנמצא לבעלי נפש הוא מוגבל .ואם היה שיהיה לו רוחב מה ,הוא
מפני הטבעהאישי.יט
ועוד :שלא ימלט מהיותו כדורי התמונה קודם ההוויה ,או שהיה בתמונה
אחרת .ואם היה כדורי ,הוא מן התימה ,איך הסכים כדוריותו לכדוריות
העולם ? ואם לא היה כדורי ,היה מחוייב שיהיה שם ריקות ,כשהנחנו
שהשםיתברך קבצו ,ושמהו בתמונהכדורית.
8.2שנית "4,שהויית העולם יחוייב שתהיה מקרית ,למה שקרה שיהיה
נמצא מזה הגשם השעור שישלם בו העולם .שאם לא כן ,היה השם יתברך
באופן שלאיושפעממנודבר.מ
8.3שלישית "",שהיות שם דבר קדמון זולתי השם יתברך ,הוא מגונה
מאוד,כי יראה שהם שתי רשויות ,חלילה.
8.4רביעית6,י שכבר ייחשב שהיה זה הגשם ,אם מתנועע ואם נח .ואיך
שיהיה,יחוייבשיהיהלו טבע וצורה ,הפך מהשהונח.
ק
י
ר
8.5חמישית,יו שהחומר לא יימצא ריק מצורה .כל שכן שיהיה מצורה
זמן-אין-לו-תכלית.
בנךנ'י:בובו:ובב
8.7שביעית "",שאנחנו נמצא בכל הוויה ,שאינה מאיזה דבר הזדמן .ולזה
איךיצוייר 'היתהוו מחומר אחד כל הטבעים הנמצאים בעולם ? ומי הכריח
החומר לקבל כל הצורות?
8.8שמינית,י' 6שכבר ייחשב שמקומות ה"מעלה" וה"מטה" נמצאים .ואם
כן ,יתחייב שיהיו היסודות נמצאים והגרם השמיימי.מא
rnr
נייכ':ךג::גב:ן::::ן:נ:::א:שי:ב
מ"ישורו
.
'
הוכחות רלב"ג לחידוש העולם
25
שם גשם כלל יקבל הבריאה ,כן לאיהיה חסרון בחוקו ,כשלא יברא העולם
בשלאימצא מהגשם המקבלהבריאה שעורהראוה
9.3ואם השלישי 64,לא יחוייב מהיות הגשם קדמון ,שיהיה אלוה .שאין
האלוהות מצד היותו קדמון ,אבל מצד עוצם מדרגתו שיושפע ממנו הטוב
והסדר במציאות .אבל הגשם ההוא ,הוא בתכלית החסרון והעדר הטוב
בעצמותו.ול שכל מה שקנה מהטוב יותר ,הוא יותר שלם ,ולזה היההחי
פיוהאדם מהחי ,היה זה הגשם החסר-מכל-חסר רחוק מאוד
שלם מהצמח,
מהאלהות.
הגשם אם נח ואם מתנועעיצדק בגשם טבעי66,
9.4ואםהרביעי 65,הנההיות
אבל בגשם הנעדר מכל טבע ,לא יצדקו עליו תנועה ומנוחה טבעית ,כמו
שלאיצדקועל האבןראותועורון.
9.5ואם החמישי,י 6כבר יחשב בו שאיננו רחוק שימצא גשם בלא צורה
מחוייב שימצא .וזה ,שאנחנו נמצא צורה עם חומר
מיוחדת ,אבל אולי
כצורות ההיולאניות ,ומצאנו גם כן צורה בלא חומר בצורות הנבדלות;
אם כן שימצא חומר בלא צורה .ואולם היה בלתי אפשר באלו
הנה ראוי
,להיותם מלובשים באיכויות הראשונות,מב אשר הם כצורות
הנמצאות
ןשןןןשצ,ן_,ןש:::ג-'-
53
61
62
64
66
מלחמות 1איח ;368-9להלןג.9.1
54
מלחמות 1איח ;370להלןג.9.2
מלחמות 1איח ;371לעיל א ;5.21ב ;2.21להלןג ;9.9ד ;2.2ה.10
63מלחמותואיח ;372לעילג.8.2
מלחמות 1איח ;372לעילג.8.1
65מלהמות 1איח ;374לעילג.8.4
מלחמות 1איח ;273לעילג.8.3
כ
גודלם של הגלגלים קבוע ולא ניתן לשינוי .העצמים האחרים (=בעלי נפש)
לט
=:נישי"":'::ג:י:':מי-2ייך',
ין',
~-=)D'l
:7הפ%1:
.9אלו הן הספקות אשר העיר בהנחתו זאת ,והתרם בדרך ושאבאר:
9.1אם תחילה 6:,למה שהגשם ההוא איננו מפעולת פועל ,אםהיהשיותיר
שיהיה נמצא מזה הגשם השעור שישלם בו העולם ,ותהיה ,אם כן ,התחלת
הוויתהעילם נשלם מקרי ההזדמז ,וזה מבוארהביטול".
ההטבה .וכמו שלא היה חסרון בחוק השם ,כשלא יברא העולם כשלאיהיה
מב איכויות ראשונות :האיכויות הנמצאות בארבע היסודות :חום ,קור ,לחותויובש.
26
פרק שלישי סעיפים
(
,
ן
,:
www.daat.ac.il
10-9
s
ות לב ג לחידוש העולם
n
r
ו
,,
י
_ ,
_1
_
נ
בן474יע1
הרצוניות ,שהאדם
בציורו הנעימות מג יניע כלי הקול בהנעות נפלאות,
'
10.2ואולם בכפקותאיטרמצדהתנועה
:נ:נ" 2:
:-נ:ב:הב
הגהזה שעור מה שהתירבאלוהספקות.
'"-
ל
.10ואולם
בספקות אשרהניעו כתמאמיני הקרמות ,הנה הואהתיר הספקות
בדרך
זה3:י
".."1:
1111
,1ןשןת"'י'1
נ הושמור:'11הול 1חק.אחי שיה נעדה שיהנה
זמן
.
ו
ל
ם
ד
ו
ק
שאנחנו,
ואם נשתמש במילות מורות על הזמן ,לא נכווין בו
זמן
אלא שנתחדש ,ולאהיהקדום.ואולםהגזירהשהסכימועליה ,שכל
הווה -
%גב-ן:יש
~ג'"?,:בןז,משעפ
27
68
מלחמות ואית ;374לעילג.8.6
69
מלחמותו איח ;375לעילג.8.7
ל א ;5.21ב ;2.21ג ;8.9להלן ד ;2.2ה.10
71מלחמותו איחדדכןליי
סח הדפוס.
5
מושגת
12.
73
מלחמותואכ ;382לעיל פרקא.
ע "'!';%
נ'נ
1
חייינן
74
לעיל א.1
מג אדם המצייר בדמיונו מנגינה ,משתכהו במיתרי הקול בלי להתבונן בהם.
—נ=ינ=-
-
,
-
-
-
-
פרק שלישי סעיפים
28
www.daat.ac.il
10-9
הוכחות רלב"ג לחידוש העולט
29
אל הפועל אשר בפועל לפעול.מז שאם לא,היו שתי תנועות יחד ,ההתנועעות
וההנעה .וכבר התבאר בספר השמע ,שאין אלא תנועה אחת בנושא ,שתים
בצד "0.וזה ,שכאשר תיוחס אל המניע ,תקרא "הנעה"; וכאשר תיוחס אל
10.325ואם כבר ייראה בו באישי הנמצאים שההווה נפסד ,לא יצדק זה
בהוויה הכוללת ,וביחוד בגרמים השמימיים שאין להם סיבות ההפסד ,לא
מפאת הפועל ,ולא מפאת המתפעל89.
ואמנם מצד המתפעל,י" הנה אםהיה שהאפשרות אשר בטבע,יחוייב
שיקדםשינוי לחידוש-אפשרות-השינוי ,הנה לאיחוייב לאפשרות אשר מצד
הרצון המופשט שיקדם לושינוי .אבל אפשרות השינוי הוא על יחס אחד
בכל הזמן ,ולזה לא יצדק עליו חיוב קדימת שינוי.ממ
10.4ואולם בספקותאיטר מפאת החומר
10.41אם תחילה 91,מה שהוא נמנע בחומר הראשון ,הואשיהיהריק מצורה
אחר שקבל הטבע ונתלבש מצורות .אבל קורם זה ,אינו נמנע בגשם ההוא
היותוריק מצורה ,כמושהונח.
10.42ואולם השני 92,הנה לא יתחייב היותו מלא-גשם במוחלט ,אבל כמו
שהונח :מגשם משוללצורה.
המתנועע ,תקרא "התנועעות".מח
10.3
ואולם בספקות אשר מפאת הגרם השמימי
82
10.31אם תחילה "",אם היות בהוויה חלקית מתהפך מהפך אל הפך ,לא
יחוייב זה בהוויה הכוללת ,וכל שכן בהוויה המיוחסת אל הרצון.
10.32ואולם השני "4,הנה כאשרהיה לדבר האחד כח על דברים מתנגדים,
יצדק שיהיו הכחות מוגבלים בכח הקרוב אשר דורך בונ אל הדבר ההוא.
ואנחנו ,אם חייבנו שיהיה זמן דריכתו אל ההוויה בלתי-בעל-תכלית ,היה
מקום לספק .אבל מה שהונח שנתהווה ברצון ,מזולת שהיה דורך בו קודם
שנתהווה ,ולא ימנע גםכן -אחר שאיןלוסיבות ההפסד -שישארנצחי.
ואמנם,היותו נעדר זמן בלתי-בעל-תכלית ברצון ,לאינגד אפשרותמציאותו,
אחר שמציאותוברצון.
10.321וכן מה שחיזק טענתו"",כי אם הנחנו המציאות וההעדר אפשריים,
והונח אחד מהם נמצא תמיד ,נקרא מזה בטל ,הנה הבטול הוא אם נניחהו
נמצאבחיוב ,אבל אםנניחהובאפשרות,לאיקראבטל.
10.322ומה שחיזק טענתו86,שיחוייב היותו נמצא ונעדר יחד ,שאם לא כן,
יהיה זמן בלתי-בעל-תכלית ,חלק לזמן בלתי-בעל-תכלית .הנה ,אם הודינו
שהיה העולם נעדר זמן בלתי-בעל-תכלית ,לאיתחייבזה .אלא כמושיתחייב
לפילוסוף האומר בקרמות ,אם נניח "עתה" ,יחלוק הקודם והמתאחר ,שכל
אחד בלתי-בעל-תכלית ,והוא חלק למקובץ שהוא בלתי-בעל-תכלית .אלא
שזה אפשרבו מהצד אשרהואבובעלתכלית.
10.323וכןז" מה שחיזק עוד טענתו ,שכבר ייחשב שהאמצעיבין הנמצא
:נ:בננצן::גב"נ:ה:נ"מ
מךנ:מ:ג::ך::::מןג'1:.נכ:::ו:בג
.
::
90
נית'?71י'שהאמ?':
'
10.5ואולם בספקות אשר מפאתהפועל
10.51-2הנה ,למה שהחכמה האלהיתכן גזרה בהטבה הזאת,והיה ההתחלה
החומרית כן,חייבה להתחדש בזמן ,הנהאיןשינוי בחוקו בזה,כי הוא תמיד
3פ
נמצא עם רצון ההטבה .אלא שמהכרח המקבלהיה שתתחדש9*.
10.53ואםהיה שנודה שהיה זמן בלתי-בעל-תכלית בזולתנימוס הנמצאות,
הנההיה תפיסהעלינו אם קנההנימוס מהם .אבל להיותו יתברך מקנה להם
הנימוס,אין היזק בזה95.
לם מה שחיזק הפילוסוף מהיות הקודמים מיחסים השמים למשכן
הרוחניים ,הנה לנצחיותם והיותם מורים על כח ממציאם.
וכל שכן שראוי ומחוייב לנו לחזק האמת מפשוטי התורה המורים על
הדעת הזה,כפי מה שיראה החכם הזה ,אשר האריך בדבריו אלה מאוד.
ואנחנובחרנובקיצורההכרח בזההפרק.
98
גיו
תי
(
80כ"י וינה :שתים במאמר .כ"י פריז :אחת בנושא ,לא שתים ,וראהפיזיקה ג.2
א כד .397
]8
ו א כך .402
84לעיל א ;3.2מלחמותו א כז .405
85לעיל א ;3.21מלחמותו אכז 86 .407לעיל א ;3.22מלחמות 1אכז.406
87לעיל א ;3.23מלחמותו א כז 88 .410לעיל א ;3.24מלחמותו אכז .411–412
91לעיל א ;4.1מלחמות 1א כס.416
90לעיל א.4
89לעיל א .3.25
א
1(::::::ויימייי":?",ן-::בי::::
ו'
10.324וכן מה שחיזק עוד טענתו מסני טבע הרבר 8",שאם היה הנה טבע
מז ברלב"ג" :אשר בפועל לעשותפעולתו".
מ
ואם נאהיההווה.
מט אין לומר שאפשרות השינוי קדמהלשינוי .נדריכה :הכנה .נא ואם:ולמרות.
::ש".ד""""יי"ינ:גנ:םע:ת:מ'יי'"י"ם':%ן":ןנבגרןם
www.daat.ac.il
הפר ק הרביעי
נבאר בו הצודק מהצלתי צודקכפי מה שאפשר לנו
וזה אמנם בשנדקרק על דבריהם ,הן בתשובותיהם על טענות הכת ,הן
במה שהשרישו ברעותם אלו.
'
.1ותחילה אומר בתשובות הרב המורהך
הכוללות בטענות אשר מפאת הזמן והתנועה והגרם השמימי והחומר
הראשון ,היותן צודקות ונגלות האמת ,מספיקות לבטל הטענות ההם ,מלבד
אשר הן א בעצמן חלשותמאוד.
,
.2ואולם לת'טובות הרב בטענה הראשונה מהטענות ,אשר מפאת הפועלך
צריך להתבונן בה מאוד:
2.1וזה ,שהגזירה אשר החליט ואמר 5,שהיציאה מן הכח אל הפועל אינו
שינוי בהוק הנפרד ,לטוען בה טענות ,ולמערער ערעורים:
,
ת
ש
ד
ו
ח
מ
ה
ב
י
וזה ,שלא יצוייר צאת דבר מן הכח אל הפועל בלא ס
אם
בעצמו ,ואם חוץ מעצמו .ושקר שיהיה חוץ מעצמו ,אחר שאין שם דבר
נמצא .יהיה אם כן חידוש הסיבה בעצמו ,וחידוש הסיבה הוא השינוי.
ועוד ,שהנפרד ,אשר הוא בפועל תמיד ,במה הוא ב נפרד ואין בו דבר
מהכח ,המאמר בו "שיצא מן הכח אל הפועל" ,הוא מאמר סותר נפשו.
ואולם השכל הפועל ,אשר יפעל בעת ולא יפעל באחרת ,הוא לחסרון
המקבל ,אבל הוא בפועל תמיד,אין בו דבר מהכח .אבל כשלאיהיה ,לחסרון
המקבל בדרושנו זה ,כשלא יפעל ,אין הימלט בו מהכח .וכבר הונח בפועל
תמיד,להיותו נפרד ,זהחלוףג לאיתכן.
[ 2.2מההביאולפעול בעתזולת עת]
'
,
ואולםבטענותיולקייםהחידושבמוחלטי
תחילה אומר ,שאםהודינו בהם שיתנו האמת בזה הדרוש ,הנה לאיחייבו
היות החידוש מן האפס הגמור .אבלאוליהיה שם חומר קדום ,כדעת אפלטון,
וכמושיורו קצתמאמרים לרז"ל הביאם הרבבספרו".וזה ,שהטענותכשיעויין
בהם ,לאיחייבו אלא כוונתמכוויןורצוןרוצה .אבל אומר ,שלמערער שיאמר,
שלאיחייבוחידוש אחר העדרעלכלפנים.
3.1וזה ,שהטענה הראשונה 9הלקוחהמהחילוף ד הנמצאבגרמיםהשמימיים,
4
וגם אשר השיב בטענה השנית" שהשאלה "מה הביאו לפעול בעת
זולת עת" ",בלתי ראויה .ונתן הסבה בזה ,למה שאין לרצונו יתברך תכלית
יוצא ממנו ,ולזה טבע הרצון כן יחייב לפעול כשירצה.
ק
ד
צ
הנה ,אם רצהשאין לרצונו בכלל תכליתיוצא ממנו ,הנה בזה ,להיות
רצונו עצמו; וכמו שאין לעצמו תכליתיוצא ממנו ,להיותו מחויב המציאות,
כך אין לרצונו תכלית יוצא ממנו .ותשארעדיין השאלה כמו שיבוא :אם
30ן
רצה שאין לרצונו המיוחד לפעול בעת הזאת תכלית יוצא מרצונו ,הנה
כבר יחס לו יתברך ,פועל בלא תכלית.כי אם היה שהפועל בכלל יש לו
תכלית ,והוא ההטבה והחנינה; הנה היותו פועל בעתידוע ,הוא פועל מה
איןלותכלית,וזהמגונה מאד בחוקכל בעל שכל,כל שכן בחוק השםיתברך.
תשאך אם כן עדיין השאלה "מה הביאו לפעול בעת זולת עת"ז 8ואי
אפשר שיושב בזה שהתכלית בפועל בעת ההוא נעלם לנו ,והוא יתברך
היודע למה גזרה חכמתו לפעול בעת זולת עת .וזה ,כי כבר יראה ,שאי
אפשר שיהיה שם תכלית אחר אלא הרצון לבד .וזה שלא ימלט העניין,
אם היה שם תכלית אחר ,אםשיהיה מצד הפועל ,או מצד המתפעל ,או מצד
דבר מחוץ לפועל ולמתפעל .כאילו תאמר :כלים לפעול .ובטל שיהיה מצד
הפועל למה שיחסו אל כל העתים יחס אחד.ואי אפשר גם כן שיהיה מצד
המתפעל ,שאין שםכי אם העדר מוחלט ,ויחסו גם כן אל כל העתים יחס
אחד .וכל שכן שאי אפשר מצד דבר מחוץ ,שאין שם דבר מחוץ .ועוד,
שהפועל אינו פועל בכלים .ולזה מה שיחוייב ,שלא יהיה תכלית אחר
בייחוד העת ,אלא הרצון לבד .ובזה אפשר שיטמר ש"אחר שגזרה חכמתו
להמציאו אחר האפס המוחלט ,הנה אין ראוי שיבוקש תכלית לעת מיוחד,
וזה שההקשבכולםאחד".
זהו מה שיראה שצריך להתעורר עליו בתשובת הרב.
.3
,
דיון בדברי רמב"ם
31
,
1
3
5
7
ז (רנח).
יעיל א ;1–4ב ;1ג ;10מו"נ בי
2לעיל א.5
לעיל ב ;2מרע ביח
4הוספתהמהדיר.
מו"נ בית (רסב)( .רם" 6לעיל א ;5.21ב ;2.21ג ;9.9 ,8.9להלן ה.10
לעילב ;3מו"נב מ(רע).
8מו"נ ב ל (שו).
א הן :הטענות.
ב גירסת הדפוסים :במה שהוא.
ג חלוף :סתירה.
ד חילוף :רבגוניות.
32
פרקרביעי סעיפים
www.daat.ac.il
4-3
עם היות חומרם אחד ,הנה יראה שלאתחייב חידוש על כל פנים ,למה שלא
ימנע בדברים המסכימים בגדר,ה שיתחלפו במקרים .וזה אמנם לתכליתידוע.
והנה הסיבה התכליתית ,כבר יודה בה בעלדיננו בדברים הטבעיים ,אבל
יראה שכל אשר יהיה יותר גרול בחשיבות ,יהיה תכליתו יותר חשוב .ולוה
הטענה ההיא תחייב מציאות התכלית בגרמים השמימיים ,אבל לא ימנע
בהם המצאם על צד החיוב ממנו יתברך ,עם התכלית ההוא בעינו .ואםאי
אפשר מבלתי שיחויב רצון רוצה ,הנה מה המונע שלא היה הרצון ההוא
ן ואדע!
קדום גם כן?מיית
.2ב ואמנם הטענה השנית"י גם כן ,הלקוחה מההקדמה האומרת ש"מהאחד
הפשוט לא יתחייב אלא אחד פשוט" ,למערער שיאמר שלא תחייב חידוש.
וזה ,שההקדמה ההיא ,אם היה שתחייב רצון-רוצה ,גם היא עצמה תחייב
שיהיה הרצון באחד פשוט .שהרצון במורכב ,יראה שיהיה הרצון מורכב,
למה שהרצון מתפשט בכל חלקי המורכב .ולזה מה שיחוייב,כי עם היותו
מורכב ,למה שיתחייב ממנו אחדות בשלמות ההטבה והחנינה מאתו יתברך,
הנה יעבור.י אבל ראוי ומחוייב שיתחייב ממנו יתברך ,עם היותו בתכלית
הפשיטות .וכאשר היה זה כן ,הנה לא אשער מה המונע שלא ימשך על צד
החיוב ,האחדות הזה בשלמות ההטבה? ואםאי אפשר מבלתישיחייב רצון
רוצה ,מה המונע שלאיהיהרצון קדום ?
ולא יתחייב ,אם כן ,מהטענה הואת החידוש הוה .וכל שבן תירוש הומן
שלא יתחייב ממנו ,שכבר יתבאר בקלות ,ממה שקדם לנו במאמר הראשונ
שהומן איננו מפעולות פועל ,עם שנודה היות העולם מחודש מן האפס
הגמור ,כמו שבאה בו הקבלה ,וכמו שיתבאר עוד במה שיבוא בגזרת הצור.
.4ונשובלמהשייעדנומהרקרוקברבריהר"לברעתוובמופתיוובתשובותיו,.י
ונאמר תחילה ,שאין בכל מופתיו ,ולא אחד בהם ,שיתן האמת בדרוש הזה
כפי מה שהניה .אבל אולי ,ומבלי אולי ,יתבאר בקלות היות שמה שהניחו
נ.איפס".וי"גא:::יני,
מזיתיו מה ש,הףנ"ףע,ש
המין הראשוןבנויעלסגולתההווה;
,
'
.
'
,
'
.
,
'
ן
ן
'
,
,
'
ן
'
,
ן
,
וירו שהושו
עי
המין השני על הבלחי-בעל-תכלית.
4.1והוא מבוארבמין הראשוו12,
דיון בדברי ראב"ד ורלב"ג
שאם יחלוק הבעלדין,ויאמר שהסגולות אשרייחדם להווה,ייוחדו לנאצל
מבעל שכל ,יפלו כל מופחי המין ההוא .והנה עם מה שקדם לנו מהדברים
יתבאר כן .וזה ,שהנאצל מבעל שכל ,עם היותו קדום ,אחר שהוא מסובב
מבעל שכל ,והוא סיבתו ,ראוי ומחוייב שיהיה לו תכלית .ואיננו רחוק בו
גם כו' שימצאו בו דברים בלתי מחוייבים לעצמותו ,בעבור זולתו .כי
ההתהלה השכלית יחייב וה לשלמותו ,כי ההטבה והתגעה שלמות למטיב
החונן.
ולזה ,הנאצל מהתהלה שכלית -ואם היה בלתי הווה -המאמר בו
"שהיה לתכלית מה" ,איננו מאמר סותר נפשו כמו שהניח,כי באמרנו "היה
לתכלית מה" ,לא נכוון בו "נתחרש לתכלית מה" ,אבל נכווין בו "נאצל
מהשבל לתכלית מה" ,ואם היה שלא נתחדש .וכן שכן אם נאמר שנאצל
לא בחיוב' אבל ברצון קדום ,שיצדק בו המאמרש"היהלתכלית מה",מבלתי
שיחייבהויהמחודשת.
ר
א
4.11ילזה הוא מבו
ם
י
ת
פ
ו
מ
ה
ן
י
מ
ה
מ
ם
ה
ה
ל
כ
ב
,
ן
ו
ש
א
ר
ה
שהם
נערכים
ה
על הדריש'ז להיות מ
ח
י
נ
ה
ש
ת
ו
ל
ו
ג
ס
מ
,
ה
ו
ו
ה
ה
א
ו
ה
בעצמו הדרוש.
והתמה אם נעלם זה מעיני החכם הזה ,עם חוזק הראותו .אלא שיראה
שכבר לחצהו כיוצא בזה ,בשהוא חתר לקיים המנעות היות הדבר הקיים
בעצמו שופע תמיד מזולתו .שאם היה כן ,יתחייבו לו ביטולים ח רבים:
והראשון מהם,שיהיה הדבר הווה מלא-דבר ונפסד אל לא דבר; (ב)ושיהיה
הזמן מחובר מעתות; (ג) ושלא יהיו הגרמים השמימיים נמצאים בפועל;
(י) ושלאיהיה שםתנועהמדובקת.
4.12והנה הביטול הראשון שהניח "שיהיה הדבר הווה מלא-דבר ונפסד
אל לא-דבר" 13,אם היה שנודה בו ,לא יקרא ממנו בטל ,שלאימנע בפועל
בציור ט וברצון לבד ,בזולת כלים ,שיהווה דבר מלא-דבר ,ויפסידנו אל
לא-דבר כשירצה .אבליתחייב זה בו ,כמו שיבוא בגזרת הצור.
אבל אומר ,שלאיתחייב שיפסד כלל :לא אל-דבר ,וכל שכן אללא-דבר.
וזה שהציור והרצון-הממציא-והמהווה ,להתמדתו בעצמו ,כל שכן שיתמיד
ההוויה .והענין בזה כענין בנותן הצורות ,שישפיע בציורו ובהזרחת אורו
ין
'
33
יי'י.
נריייןי.
ישי
ו
.
4
.
ו: : :
,יין י;
מיאשתו א
" גדי.סוג'איזימניעהשדבריםמסוג אהדיהיה בהםרבגיניית.
הגי'
ז נזעלהירוש .מופת ( הוכחה) מטעה ,בומניחים מראש את נכונות הדבר
ח בטל :דברמופרך,אבסורד.
ט ציור :השגהשכלית.
34
פרק רביעי סעיף
www.daat.ac.il
4
הצורות ההם תמיד ,כל אשר ימצא מקבלים ,וכל שכן שבציורויתמיד קיום
הצורות אשר השפיע .וזה ,שאחר שהםמוכנים לקבול הצורות ,עד שלהכנתם
קבלו הצורות ההם ,והיה הזרחת אור הצורות מנותן הצורות מתמיד ,אי
אפשרמבלתישיתמידמציאותם.וזה מבוארמאוד.
וכאשר היה זה כן ,הוא מבואר ,שלא יתחייבו הביטולים האחרים שזכר.
וזה ,כי לדבקותי הציור והרצון ,יתחייב דבקות המציאות"א מסכים עם
דבקותהזמן ודבקותהתנועה.
והתמה הגדול ,מאין יצא לו החילוק הזה 14בין הדבר-הקיים-בעצמו,
למקרים אשר אין להם קיום בעצמם ,כאילו תאמר התנועות אשר לגרמים
השמימיים ,השופעות תמיד מהציור אשר להם בנימוס ינ הנמצאות ,או באור
השופע תמיד מהגשמים המאירים .וזה ,שאם היה שלאיתחייב להם הביטול
הראשון.ג שכבר אפשר בהם שימצאו מלא-דבר ,ויפסדו אל לא-דבר,
.
להיוהם מקרים.
אמנם ,אם היה שיפסדו ,כאשריחוייב לו בשופע תמיד ,הנה יחויבו כל
שאר הביטולים :שיהיה הזמן מחובר מעתות ,ושלא יהיו התנועות והאור
נמצאים בפועל ,ושלא תהיה 15שם תנועה מדובקת .וזה ,שהתנועות השופעות
מהציור ,והאור מהמאיר,אינוכי אם "עתה" אחדגםכן .אלאשהיתר הספקות
האלו כולם בשנאמר ,שהמשפיע הנותן המציאות ,כל שכן שלדבקות השפעתו
יתן דבקות קיום המציאות ,אם שהיה השופע מקרה ,או דברקיים בעצמו.
.י
ודי בזהבמין הראשוןמהמופתים.
4.2ואולם מופתי המיז השני ,הבנויים על חבלתי-בעל-תכלית,
אומר גם כן שאין בהם דבר מחייב ,ולא מראהפנים .תחילה הניח הנחות
בזמן ,מסכימות למה שהתבאר בספר השמע ,ולא נשיב עתה עליהם .ואם
התבאר מכח דברינו במאמר הראשון ,ויתבאר עוד בכלל הזה ,בגזרת הצור,
היות מקצתם כוזבות .אבל נניחם עתה ט 1על שהן צודקות.
4.21ואומר :שהמופת הראשון בלתי מוליד.טז 19וזה ,שההקדמה הגדולה.,ז
האומרת ש"הכמה ,במה שהוא כמה בעל תכלית" ,מסופק בה .וזה ,שהאומר
כי הזמן בלתי-בעל-תכלית ,לא יודה בה .והסיבה אשר נתן ,באמרו "לפי
שהוא משער ומגביל בעל הכמה"אינהסיבה.וזה שהאומר בלתי-בעל-תכלית,
'
'
,
ן
'
,
'
,
,
ן
,
'
י
'
,
ן
'
4.22גם המופת השני,יי הבנוי על היקש המשלים"ח למה שהגשם וכל
משיגיו בעלי-תכלית ,אין צריך להשיב עליו ,למה שהחיפושיט לא יתן
האמת על כל פנים ,וכל שכן אם התבאר שהזמןאיננו ממשיגי הגשם ,כמו
שיבוא בגזרתהצור.
4.23והמופת השלישי",י אשר יסודו המהירות והאיחור ,הנה הוא הטעאי.נ
וזה ,שהמהיר יתנועע בזמן מה מספר מהסיבובים ,אשר יתנועע המאוחר
בזמן יותר גדול .כאשר יהיה מדרך המספר ,שיאמר בו "רב ומעט וגדול
וקטן" בזמן ,והוא כשיהיו בעלי-תכלית .והנה ,להמנעות המתנועע המהיר
והמאוחר בזמן שווה ,אבל כשיהיה הזמן או המספר בלתי-בעל-תכלית ,לא
יאמר בו "רב ומעט וגדול וקטן" ולא "שווה" ,למה שהם גבולי השעור,
ושהשעור נמנע בבלתי-בעל-תכלית .ולזה לא יקרה מזה ביטול ,אם עברו
סיבובים בלתי-בעלי-תכלית מהמהיר והמאוחר ,וזה שאין מדרכם שיאמר
בהם "גדול וקטן" ולא "שווה" .ועם שזה מבואר בעצמו ,הנה כבר יאמת זה,
שאנחנו כבר נצייר קדמות הזמן בתנועות האלו ,ולא יימנע מהיות העולם
שופעתמיד מהשם,על הדרךהזהתמיד.
4.24והמופת הרביעי 19גם כן ,הנה התבאר בקלות ממה שאמרנו ,שלא
יחייב דבר ממה שדימה .שאםהיהשאין הבלחי-בעל-תכלית גדול מהבלתי-
בעל-תכלית ,לא יתחייב שלקו המאורות תמיד .ומקום הטעות ,כי באמרנו
שהבלחי-בעל-תכלית אינו גדול מהבלחי-בעל-תכלית ,לא נרצה בו שהוא
שנוה לבלתי-בעל-תכלית ,שכבר התבאר שהבלתי-בעל-תכלית לאיפול שם
,
'
1
היוו בדברי רלב"ג
35
14
18
לג.3.2
,לעיי
לעילג.5.3
15נוסח הדפוס.
19לעילג .5.4
16
לעיל ג נ.5.
17לעילג.5.2
י דבקותהציור והרצון :התקשרות השכלוהרצון.
יא דבקותמציתות,זמן,תנועה:רציפותהמציאות,הזמןוהתנועה.
'ב ומוס'~יהוקרי ר'טבע.
לא ,תכןשיהיה דבר הווה מלא דבר ונפסד אל לאדבר.
,ד דבקות.רציפות.
סו נניח עתה ,לצורךהדיון ,שההנחותצודקות.
טז בלתימוליד :לא מוליך למסקנה.
ינבבבע-:ין 'ש_.9ןע13דגן~ךני:ש"%ה-
להניח שם לבלתי מוחש מהזמן ,ולא יקרה מזה ביטול .ומה שחיזק מופתו
במיני ה"כמה" ,שהםכולםבעלי-תכלית.
יט חיפוש :היקש מהפרט לכלל,אינדוקציה.
כ היקשהתראי :היקש שאחת מהקדמותיו ,או כולן ,שקר.
36
פרקרביעי סעיפים
6–4
www.daat.ac.il
ה"שווה" .אבל נרצה בו ,שאין מדרכו שיתוארהביתי-בעל-תכלית ב"גדול"
או "קטן"מבלתי-בעל-תכלית.
ולזהלאיתחייב דבר ממהשחייבובמופת.
4.25והמופת החמישי" :הטעאי גם כן .וזה ,שאם היות הזמן בלתי-בעל-
תכלית,אין בו "מתי"כי אם בעל תכלית .וזה ,שאי זה זמן שנגביל ב"מתי",
להיותו מוגבל,יחוייב שיהיה בעל-תכלית ,וזה מבואר בנפשו.
4.26והמופת השישי :1,הנוסד בתוספת הזמן ,כאשר תתווסף
,
ה
ע
ו
נ
ת
ה
הנה,
התוספת בלתי-בעל-תכלית הוא נמנע בבחינה ,ואפשריבבחינה .אם בבחינת
הבלתי-בעל-תכלית בכללו ,הוא נמנע ,למה שלא יתואר בגדול וקטן .וכן
בבחינת הצד אשר הוא בלתי-בעל-תכלית ,הוא גם כן בלתי מקבל התוספת
לזאת הסיבה בעינה .ואם בבחינת הצד אשר הוא בעל תכלית הוא אפשרי
ומחוייב שיקבל התוספת ,ולוה יתווסף הזמן מהצד אשר הוא בו בעל-תכלית
.
בהתהוות התנועהעלנכחותיה.
4.27והמופת השביעי 22הוא הלציי,נא כי אם הזמן משער התנועה על
נוכחותיה בחלק חלק ממנו ,לאיחוייבהיות הזמן בכללו מוגבל ובעל תכלית,
שלאכל הצודקנפרדיצדקמורכב.
4.28והמופתהשמיני"2איןעניןלו.כי עםהיות שהכח הוא מצד המתאחר,
כבר הונח שהצד החולף ,אשר בבחינתו הוא בלתי-בעל-תכלית ,דינו דין
הפועל ,והוא לא נתחדש בהנחת הזמן ולפניו זמן ,אלא בקדימת זמן אין
תכליתלו,יצאאל הפועל בשכבר.נב
4.29והמופת העשירי 24הוא דמוי כגאיל צורך להשיבעליו.
4.210והמופת האחד עשר 2",הנתלה בחידוש הגרםהשמימי ,מבוארהנפילה
לשתי סיבות :האחת ,למה שלא התבארעדייז חידוש הגרם השמימי .השנית,
שעם שנודה בחידושו ,לא יתבאר חידוש הזמן ,שכבר אפשר שיאמר בהקש
אל תנועה אחרת ,כמו שהתבאר במקומו 20.וכל שכן אם הוא אפשר שיאמר
בהיקש אל תנועה ,ואםהיה שאינה נמצאת בפועל ,וכמו שקדםלנו.
ולזה הוא מבואר ,שאין בכל מופתיו אלו שיתן האמת בהיות הזמן בעל
תכלית .והוא מבואר ,שבכמו אלו הביטולים בעינם יעשו בכל מופתיו על
היות התנועה בעלתתכלית.
.5והוא מבואר גם כן ,שהמופתים שסידר בחידוש הגלות הארץ,י 2הלקוחים
מסגולות ההווה ,לא יתנו האמת בחידוש שדימה ,לסיבות שזכרנו" 2בביטול
מופתי המין הראשון ,וזה שיש לאומר שיאמר ,שסודר זה מהתהלה שכלית
לתכליתטוב ,בהשגחהורצוןקודם.
"ןב:גבןנבז:נצןב[גו:;:מע
1
'
,
'
ן
'
ן
י
דיון בדברי רלב"ג
37
החכמות 29והתורות והלשונות .והוא ,אם היה שיראו פנים לחידוש ,לא
יחבבו שלא נתחדשו פעם אחרת ,באובדן המין האנושי וחידושו פעם
אחר פעם.
'6יאחר שהתבאר שאין בכל
שהניחו'צריך שנבאר מהשייעדנו,והוא:
מה "3
שדימה החכם הזה דבר מחייב מה
עיהחידהםבאופןשהניחו הואהזיהובדיאה"'.
וזה שהוא הניח חידוש העולם מגשם קדום ,ריק מכל צורה ,ונניח עתה
אפשרותמציאותו ,ואומר שהוא נמנעהיותו קדום.וזה ,שלאימלטמהיותו -
(א)מחוייבהמציאותבבחינת עצמו,
או(ב)שיהיהאפשריבבחינת עצמו,ומחוייבבבחינתסיבתו.
וזה,כי לאיצוייר אפשרות המציאות מכל הבחינות ,בגשםנצחי אשר לא
סרולאיסור.
,
ן
כ
ה
ז
ר
א
ב
ת
ואחר שי
שכבר
ה
י
ה
ו
קובל לחכם הזה ,שאין דרך שיפעול
דבר בהשפיע ממנו דבר קיים תמיד ,כמו שקדם ,הנה אם כן נתאמת שאי
אפשרשיהיהמחוייבהמציאותבבחינתסיבתם
ואם היה שלא יקבל זה ,והיא שיורה אפשרות הימשך השפע בהמציא דבר
קיים תמיד הנה אם כן יודה בהכרח בנפילת כל מופתיו אשר מהמין
הראשון 82.וזה ,שכבר אפשר שיושפע תמיד מציאות העולם ברצון קדום
מתמיד .והיה אם כן מה שחידש מזה הגשם ,הזיה ובדיאה.
6.1ובטלשיהיהמחוייבמבחינתסיבתו
לשלשסיבות:
וזה אמנם ןי
6.11ראשונה ,שלא יצוייר היותו מחוייב המציאות בבחינת סיבתו ,אלא
היותו משפיע תמיד מציאותו .וזה ,כי למה שהוא תמידי המציאות ,לא
יצוייר עתזילת עתיהיה בו שפע המציאות,ושיהיה אחר כך שפע ההתמדה.
20
24
28
לעילג.5.5
לעילג '5.9
:ם
ד '4.1
21לעילג.5.6
22לעילג.5.7
23לעילג.5.8
25לעיל ג 26 .5.10מאמר אביא.
27לעיל ג.6
29לעילג-6.2י 30 '6.גירסתהדפוס 31 .לעילג.7
כא הלצי :רטורי; מופת הבנוי על המפורסמות ולא על הנחות מוכחות.
צ::םףע;::
י'י שיה" "ה' "ע ""%ימיית""עי"
פרק רביעי סעיף
38
6
www.daat.ac.il
6.12והשנית ,שלמה שהיה הגשם הזה בתכלית החסרון ,הוא נמנעשיתחייב
חיוב מציאות מהשלם בלתי בעל תכלית השלמות ,וכל שכן שיתחייב ממנו
ם :לא תתכןבריאה מגשם חסרצורה]"3
[ 6.8סיסי
לא בבחינת עצמו ,ולא
זמןבלתי בעלתכלית.
6.13והשלישית ,שלא יצוייר שיפעול דבר בדבר ,בחילוף מה שיתחייב
ממנו ,רוצה לומר מהפועל .ולזה הוא מבואר שאיננו מחוייב המציאות
בבחינתסיבתו.
ועוד ,שאיך שיונח חיוב מציאותו ,הנה בהכרח יחויב זמן קדום ,וזה,
שהזמן ייאמר בהקש לכלשינוי מןהשינויים .והנהאין הימלט מהגשם הזה
ל הזמן הקדום היה מתואר בשמירת התמונה בפועל,
ואחר כך נשתנה ולא שמרה .הגה כבר נחמשינוי התמונה בפועל ,והתנועע
אחר כך בשגשתנתהתמונתו.
ועוד ,שאיך שיונח חיוב מציאותו ,הנה בהכרח יחויב זמן קדום ,וזה,
בחוקןכלמשכיל',וכל שכןבחוקויתברך.
ל
,
ה
ב
י
ס
לא
ן
ו
צ
ר
ה
נ
ה
מבואר בעצמו:
שינוי
לא רצה בשלמות הגשם ההוא החסר ,ואחר כן רצה
)מות 1לם ,שיהיה השינוי בלא סיבה ,הנה יתבאר בקלות עם מה
' לנו מהדברים .וזה ',שאם היה סיבהלשינוי הרצון ההוא ,היה בהכרח,
לת אלו .ואחר
שהיה יחסו יתברך אל כל העתים אחד ,ויחס הגשם ההוא וכל המתהווה
ל כלהעתים גם כן אחד ',הנה ,אם כן,אי אפשרשיהיהלשינויהרצון
6.2ואםשאינומחוייבבצחינתעצמו
יות:
זהיתבאר בקל
6.21אם תחילה ,שהנחת גשםמחוייב המציאות לעצמו,וחייבשיהיהבלתי
משתלשל מעילה זולתו ,יתחייב אם כן.שנניחה עילה ראשונה ,ושיהיו שתי
עילות ראשונות :האחת בתכלית השלמות ,והאחת בתכלית החסרון .עם
שהוא כפירה והריסה ,שלא ישתלשל המציאות בכללו מאחד פשוט ,הנה
הוא מגונה מאד ,אף כשנודה שלא היה אלוה .והוא דבר מוסכם עליו ,היות
העולם בכללו איש אחד ,ומחוייב בו שישתלשל מאחד פשוט.
ת
6.22ושנית ,שאם נניח הגשם הזה מחוייב המציאות בבחינ
,
ו
מ
צ
ע
בלתי
ה
ז
ה
ם
ש
משתלשל ממנו יתברך ,איך ישמע להתפעל מרצונו? האם הג
ישכיל
או ירגיש בשלמות האל יתברך ,ותכלית חסרונו בעצמו ? וזה שהשמע
החומר לצורה ,אחר שהצורה היא המעמידה והמוציאה לפועל ההוא ונקשר
בו ,יתכן זה בו .אבלמי שמציאותו מספיק לו לעצמו ,ובלחי נקשר בזולתו,
אידיהיההרצוי ההואזמייתן ואדע!
ת
ו
א
י
צ
מ
ה
ב
י
י
6.23שלישית ,שאהר שהונח מחו
,
ו
ת
ו
מ
צ
ע
ל
ובלתי שומר-
תמונתו ,הנה הוא לעצמותו בלתי שומר תמונתו .וכאשר היה זה כן ,הכריחו
מישאיננו קשורעמו לקבלשמירתהתמונההפךטבעו.
6.24רביעית ,שהמאמר בשהואמחוייב המציאות ובלתי שומר תמונתו וריק
מכל טבע ,הוא מאמר סותר נפשו .וזה ,שהיותו מחוייב המציאות לעצמותו,
יהיה אם כן לעצמותו בלתי שומר המציאות ,וכאשר היה בלתי שומר
ע~מע
כביישיי
' הבה
יעצמיתי
ל
'
"
'
ן"
לל
'
לשינוי
לא סיבה,
למערער
לא יעמוד זמן בלתי-בעל-
ליתבתכליתהחיסרון.
לא מהחכם הזה,
ו
ת
ח
נ
ה
ב
ש
ר
ב
כ
ו
ז
ב
י
י
ח
ך
ר
ב
ת
י
ו
ל
ידיעה בפרטי במה
'
לחי-שומר-תמונתו ,כשפעל בו ברצונו.
ל במה שברח ממנו ,כמו שבא המאמרהשני .ויותר מגונה זה ,שלפי מה
)ומר שתהיהלוידיעהקונויהמזולתו .וכל שכן לדעתו שיראהשהיודע
טבע'בעביטיחוייב שיהיהביתישימי
ועוד,שהיותובלתי שומר תמונתו ,לאימלטמאיכות אשרמאיכותהשניים,
והוא הרפה והקשה .והיותו מתואר באיכות מהאכויות השניים ,ולא יתואר
באיכויות הראשונות,נד רחוק משיצוייר ,עם שיסתור הנחתו היותו ריק
מכל טבע.
דיון בדברי רלב-ג
39
יכלאיי
ן
33
הביטולים יתחייבו מהנחתו ,והוא מה שכווננו בזה הפרק.
הוספתהמהדיר.
כד איכויות ראשונות :הנמצאות ב 4-היסודות :חום ,קור ,לחות ויובש .איכויות
שניות,יתרהאיכויות המתחדשותע"יהאיכויות הראשונות.
www.daat.ac.il
הפר ק הח מי שי
נאמת בו דעת התירוש במה שאין ספק בו
ושהכפירה גו הריסה בשרשי התורה ,ואולםאיננויסורופינה שלאיצוייר
מציאות התורה זולתו
.1ותחילה אומר,כי עם היות שנקישבין ההוויה החלקית להוויה הכוללת,
הנה אין בטענות כת מאמיני-הקדמות דבר כבר ראוי לשום לב עליה
!..וי
,שהש111תאשי שאה הזק;.התמוה והנתןהשמ.מ.י
הנה בהנחתנו ההידוש אחר ההעדר המוחלט ,יסורו כולם .ואם היה
שנשתמש במילות מורות זמן ,כ"קודם" ו"אחר" ,וכל שכן אם יתאמת שהזמן
איננו נמשך לתנועה ,ואיננו מפעולות פועל .וכן הטענה הראשונה אשר
מפאת החומר 2,תיפול בכללה,כי בהנחתינו זאת,אין שם חומר קדום.
.3אמנם בטענה השנית ",הוסיף דברים הר"ללחייב המנעותישמאין ,כמו
שבא בפרק השלישי '.ולפי שיסוד הטעות כולו בנויבדימוי הזה ,והוא אשר
עוור עיני האיש ההוא,א ראש מאמיני הקדמות ,עם גודל שיעורו בחכמה,
אי אפשרמבלתישנאריךבזהלגלותטעותם.
3.1ואומר תחילה :שזה שברחו ממנו,
ן
י
א
המלט
ם
ה
ל
ממנו בשום צד.
וזה שכבר התבאר במה שקדם,שאין שם דברמחוייב-המציאותבבחינתעצמו,
כי אם השם יתברך .ושכל מה שזולתו -איך שהונח ,רוצה לומר מחודש או
קדום -הוא אטשר-המציאות בבחינת עצמו ,והוא נאצל ממנו .הנה אם כן,
אין שם חומר ולא צורה ולא בשמות שלאיהיה נאצל ממנו .והנה האצילות,
לא ימלט בשיהיה אם על צד החיוב ,אם על צד הרצון .ואיך שהיה ,כבר
נודה על מציאות גשמי נאצל מצורה; והצורה ,אם כן ,מאצילה ונותנה מה
שאין דומה לה .ולא תאציל ולא תתן למקבל,כי היא תתן המציאות למקבל.
ואין הכונה באמרו "יש מאין" זולת זה .וזה ,שאם היה הכונה באמרנו
"יש מאין" ,שהאין יהיה הנושא כאמרנו הזנג'אר [ מהנחשת ,לא יתחייב
מהנחתינו אצילות על צד החיוב אשר לא סר אפשרות התהוות יש מאין.
אבל הכוונה באמרנו "יש מאין" הוא ,שנתהווה אחר ההעדר ,ושלא היה לו
נושא 1נמצא] 5קודם ,אלא שהחומר והצורה יחד שניהם נאצלו אחר ההעדר,
ואם לא היה להם נושא נמצא קודם .ובאמרנו גם כן "שנאצלו שניהם על
[ ]40
שיטת ר"ח קרשקש בחידוש
41
צד החיוב" ,אין הכוונה בו גם כן ,אלא שלא היה להם נושא נמצא קודם,
ושכלמציאותם נאצלממנו.
[ .4מהכין"ישמאיו" ל"אצילותעל צדהחיוב"?]
8
ואין ספק ,שאין הפרש בין שני המאמרים האלה ,אלא ביכולת השם
יתברך :שהניחנו אותו קדופ,יורה יכולת בלתי-בעל-תכלית בזמן; והניחנו
אותומחודש,יורהיכולתבעל-תכליתבזמן.
שהניחנו אותו קדום ,לפי שיחס
ם
י
ת
ע
ה
ל
כ
ל
ל
ע
פ
ת
מ
ה
ו
ל
ע
ו
פ
ה
יחס
אחודע,ודי
'חייב בהכרח אצילותו וחיובו ממנו יתברך תמיד ,כמו שהונחכיאין
שם עת מיוחד יהיה אצילות המיציאות בו ,והזמן האחר אצילות ההתמדה.
ממף 2.מהחה"מ ואת ריעץ
מצילות המצטטת תמיך על
-
ויה
יומי
צי
תכלית יהיה בעל-תכלית ,כשיהיה יחס שמור גבין הפועל והמתפעל ,אבל
כשלאיהיהביניהם יחס,יהיה בהכרח יכולת בלתי-בעל-תכלית.
.5ואומר עוד ,שמהנחתינו זאת
יתחייב שיקנה על צד הרצון.
י
-
רצוני לומר חיוב המציאות מפגו
-
וזה אמנםלשתיסיבות:
5.1האחת ,כי מהנחתינו חיוב המציאות מהתחלה שכלית ,יחוייב שיהיה
על צי הציוד ה ולהיותו מקנה המציאות על צד הציור,יחוייב היותהציור
שלם ,רוצה לומר:ציורנימוסי הנמצאות,וציורהיותו מקנהמציאותהנימוס
והנמצאות עצמם דרך כל ודרך חלק.וזה,שאין שם דבר שלאיקנה המציאות
והמהות מציורו ,ולהיותו התחלה שכלית ,ירצה במה שיצייר .והנה ,אין
עניין לרצון זולת זה ,אלא היותו מצייר ,שהוא רוצה ומקנה דרך השכלה
וציורמציאותם.
,
1
4
לעיל א ;1-3ב.1
לעילג.7.2
5
2לעיל א.4.1
נוסח הדפוס.
6
3לעיל א.4.2
הוספת המהדיר.
א האישההוא:אריסטו.
ב זנגאר -חומצת נחושת ,קנקנטוס בלשוןחז"ל .הכוונה דברהעשוימנחושת.
ועייזולפזוז ,המחשבההיהודיתביה"ב,ע'.313
ג שמור :קבוע.
ג
ויתוהאמיתית.
ו נימוס:חוקי הטבע.
פרק חמישי סעיפים
42
www.daat.ac.il
8-7
והשנית,כי
ההקדמה המוסכםעליה,שהיא ש"מהאחד הפשוט לאיתחייב
פשוט"7,
5.2
אלא אחד
נחייב בהכרח שאצילות הנמצאות היה על צד הרצון.
ווה,
שלמה
שהתבאר,
ת
ו
א
י
צ
מ
ש
ר
מ
ו
ח
ה
ל
צ
א
נ
ת
ו
מ
ש
ג
ה
ו
ו
נ
מ
מ
,
ך
ר
ב
ת
י
ולא
מהתחלה
,
ת
ר
ח
א
ן
י
א
ך
ר
ד
מהספק
לצאת
,
ה
ז
ה
ך
י
א
ל
צ
א
נ
זה המורכב בעל-
חומר ונשמות ,מהאחד הפשוט בתכלית הפשיטות .אלא בשנאמר שלמה שהיה
המציאות בכללו אישז אחד ,טוב בתכלית השלמות מה שאפשרלפי המקבל,
והיה מדרך הטוב להשפיע הטוב על צד החנינה,כי מזה הצדיהיה שלמות
לטוב להשפיע .והיה הטוב במה שהוא טוב ,הוא אהד פשוט ,הנה עםהיותו
מורכב מחלקים אשר מזה הצד הוא רבים ,אין הטוב והשלמות הנמצא לא
במה שהוארבים ,אלא במה שהואאחד".
5.3ועוד ,שמה שהוא מבואר בעצמו ,ששלמות הטוב בשיפעל הטוב,
בשיפעלהו ברצון הוא יותר גדול לאין שיעור משיפעלהו בזולת רצון.
וכאשר היה זה כן ,הנה הוא מבואר ,שמהנחתנוחיוב המציאות ממנו,יתחייב
שיהיה על צד הרצון .ולפי מה שכבר התבאר גם כן,יתחייב שיהיה הרצון
הזהמתמיד.
.6והנה ,להיות האמת עד לעצמו ומסכים מכל צד ,הנה נעזר בזה
רצונימהיותו יתברך פועל ברצון -ממה שנתפרסםבענין הנפלאותומופתי
הנביאים ,שהוא ,ואם היה שלא השגנו מהם בחוש ,כבר ראוי שנעזר במה
שנמצא לקודמים ממי שראוי לסמוך עליהם .ווה ,שאין הימלט מהיות
הפועל בהם השם יתברך ,ואין דרך לפעול בחומר הפרטי -כאילו תאמר:
במטה שיהפךתנין -כי אם בפועלמשגיחורוצה .וזה מבואר בעצמולמעיין
בזההספר.
-
.7
ואולםאיך יתבארשהפועל הואדהוםיתברך,
מזה הצד ,הנה הוא להתבודדותו בהם והיותו כצורה להם .ולזה יתחייב
הישמע החומר לה".י השמע החומר המיוחד לצורה המיוחדת ,הוא מבואר
שאי אפשר שתהיה לוידיעה שלמהבנימוס הנמצאות ,בדרךשיהיה במדרגת
הצורה לחומרו המיוחד ,לפי שמזה הצד יחשב שיהיה אפשר בו שיהיה
פועל.ח
ולזההואמבוארשאין האדםהואהפועל.
7.3וכן הוא מבואר ,שאין הגרמים השמימיים או מניעיהם הפועלים .וזה,
שהם הנותנים הנימוס והסדר לנמצאות ,והמופתים שהם יוצאים מהסדר
והנימוס,אי אפשרשיחודשומנותני הסדרוהנימוס.
7.4ואם היה שכבר דימה הר"ל ,שהפועל בהם הוא ה שכל הפ1על ,ט
וחשב להתיר הספק הזה בשאמר ,כי חידוש המופתים הם מהנימוס אשר
סידר השם יתברך ,בשיהיה האדם אשר יתחדשו באמצעותו במדרגה ידועה
אצלו מהדבקות ,הנה זה -ואם הוא אמת בעצמו ,רוצה לומר היותם
מהנימוס והסדר -הנה אי אפשר בו שיהיה הוא הפועל ,למה שהפועל
הוא בחומר פרטי ,והשמע החומרהפרטילובזולת הכנה,כאילו תאמר השמע
חומר המטה לקבול צורת התנין שהוא בלתי מוכן לקיבולה ,אי אפשר
מבלתי ידיעה מיוחדת ורצון מיוחד ,מה שהוא רחוק מאוד בחוק השכל
הפועל .וכל שכן כשלא ישוטט בפועל ההוא מחשבת הנביא או השלם,
כעניו באלישע שהחיה את המת בנגיעת עצם מעצמו.
7.5ולזה מה שיחוייב שיהיה הפועל השם יתברך ,בהשגחה פרטית ורצון
פרטי .וזה אמנם נמשךלסידורוהנימוס אשרגזרה חכמתו מההטבהוהחנינה.
וזה אמנםבסידורמתמיד כשימצא מקבלנאות.
א .והספקות שיתעוררו מהנחת-יימאיו1
ואחר שהתבאר
הגה מה שאומר.
השלם אשר יתחדשו באמצעותו ,או הגרמים השמיימים או מניעיהם.
7.2והנה יתבאר בקלות,שאין אחד מהםהפועל .וזה ,שהאדם הדבר מבואר
בו שהואאינו הפועל .וזה ,שאםהיה אפשר,היה זה מצד שלמותו ודבקותו
בהשם יתברך .והנה לא ימנע זה ,אבל אין ספק בו שיש לו מבוא בהם.
אבל שיהנה הוא הפועל ,כבר דימו כת מבני אדם שמצד שלמות שכלו
והתבודדותו מביל כחות הנפש ,אפשר זהבו .והנה טעו .וזה ,שהפועל אשר
שיטת ר"ח קרשקש גחידוש
43
שמהנחתנו חיוב המציאות יתחייב יכולת הווית יש
7לעיל ב ;3.2ד.3.2
סו גירסת הדפוסים:לא.
0
ז
י' אנדב
"
11
8
11
הוספתהמהריר.
:לא.לאדם).
דם
גירסת הדפוסים.
12
9גירסת הדפוסים.
לעילג ;7.2להלן ה.9
ח התבודדותויהיההוא הצורה לחומר הנמצאות,
והחומר מציית לצורה .אבל זה אפשרי רק אם תהיה לו ידיעה שלמה בחוק
המציאות ,וזהאינו.
44
פרק חמישי סעיפים
www.daat.ac.il
9-8
8.1וזה ,שהם אמרו תחילה 1",שאנחנו נראה בכל מתהווה ,שיתהוו הצורות
לא הגשמות.
8.2שניתזי שהצורה תתן הדומה לה ,אבלאיך תתן הגשמות?
8.3שלישית",י שמהנחתינו יש מאין ,יתחייב שיהיה הריקותי נמצא ,מה
שהתבאר שהוא שקר .ואמנם ,חיוב זה מבואר אצלם ,וזה שהרחקים אשר
בהם נמצא העולם קודם המצאו ,כבר היה אפשר שימצא בו גשם ,והנה
הוא מסכים לגדר הריקות ,שהוא מקוםפנוי מגשם ,שאפשרשיהיה בו גשם.
8.4רביעית8,י שלמה שלא היה שם טבע מיוחד קודם היות העולם ,הנה
לא היה אפשרות מיוחד במקום ההוא ,אשר נמצא מיתר המקומותהפנויים.
ואחר שהיה יחס הפנוי אחד בכל המקומות אל הפועל ,הנה תתחייב השאלה
"איך נמצא במקום ההוא ביהוד" ? אבל היה ראוי שימצאו בכל הפנוי,
ויהיה ,אם כן ,גשם בלתי-בעל-תכלית נמצא ,מה שהתבאר המנעו.
8.5חמישית,יי כי לא ימלט העולם קודם היוויו ,אם שתהיה מציאותו
מחוייב ,או נמנע או אפשרי .ואם היה מחוייב ,לא סר היותו; ואם היה
נמנע ,לא יתכן היותו ,ולזה מה שיחוייב ,שיהיה מציאותו אפשר ,אבל
האפשרות ממה שיצטרך אל נושא..א
אלוהן הספקותשהעירובהנחתינוישמאין.
.9והנה ממה שקדם לנו מהדברים ,יתבאר התרם בקלות1" :
9.1אמנם הראשון",י לא בא לכלל ספק שאם אנחנו לא נראה בהוויה
החלקית שיתהווה הגשמות ,הנה לאימנע בעבור זהבהוויה הכוללתשיתהווה
הגשמות .וזה מבואר בנפשו ,וכל שכן עם מה שהתבאר ,שאין המלט מאצילות
דבר גשמי מלא-דבר ממנו גם כן ,אף למאמיני הקדמות.
9.2והשני 2",שיסודו ש"אין ראוישיתן הגשמות ,אחרשאינו דומה לצורה",
אין התרו ממה שיקשה:
.
ק
פ
ס
ל
ראשונה ,שאם היה ההתהוות בחיוב בלתי רצוני ,היה מקום
אבל
אחרשההוויהרצונית,אין מקוםלספק.
ועוד ,שכבר קדם שההוויה היתה ,על צד ההטבה והחנינה ,ולזה כבר תתן
הדומה לה,כי תכליתההוויה כבר התבאר שהוא טוב ,גם ה'יתן הטוב.
9.3ואומנם השלישי 21,המחייב שיהיה הריקות נמצא ,התרו גם כן ממה
שיקל .וזה ,שיש לאומר שיאמר ,שקודם העולם לא היו הרחקים נמצאים,
ושהשם יתברך המציאם כשהמציא הגשםמאין .ועוד כשנודהחיוב הריקות,
ר 22
לא יקרה ממנו מזה בטול ,בשכבר התבאר במאמר הראשון מזה הספ
חיובמציאותהריקותהפךמהשדמו.
שיטת ר"ח קרשקש בחידוש
45
9.4ואומנם הרביעי 23,הנה היות 24מקומותהפנוי עליחס אחד ,לאיחייב
המצאות גשם בלתי בעל תכלית .אם היה שמציאותו בעצמו נמנע .אבל
השם יתברך שהמציא השיעור המיוחד המוגבל הנאות לשלמות העולם כפי
מה שהואבו.
ואומנם השאלה" ,למה בראו בזה המקום הפנוי ,ולא בראו בזה" ,הנה
שהמקומות כולם על יחס אחד ,באי זה מהמקומות שהיה ממציא,
אחרי
תשאר השאלה "למה לא המציאו במקום אחר" .ובזה הדרך בעצמו השיב
הר"ל על השאלה "למה בראו בזה העת ,אחר שהעיתים נולםאליו על יחס
אתד" 2".אלא שהתשובה הזאת מספקת בהתר הספק הזה ,ואינה מספקת
להתר הספק ההוא .וזה ,שהיות כל העתים לו על יחס אחד,יחייב שיהיה
הרצון קדום בכל העיתים; והיות כל המקודרת על יחס אחד ,לאיחייב
שימלא כל המקומות ,אם להמנעות גשם בלתי בעל תכלית ,ואם לשלמות
העולם שהואראוישיהיהלושיעורמוגבל.
מישי 26הוא הלציי.ינ וזה שבהנחתינו יש מאין ,לא היה
9.5ואומנם הח
לו נושא יקבל החלוקהממחוייב ונמנע ואפשר מצד המתפעל ,אבל האפשרות
היהבבחינתהפועללבד.וזהמבוארבנפשו.
9.6כבר התבאר אם כן ,שאין בהנחתינו זאת -רצוני לומר החידוש
במוחלט אחר העדר שום מבוכה .אבל התבאר ,שאףכשנניחחיובמציאות
יתחייב חדוש תמידי לא מדבר ,ויתחייב יכולת השם
העולם ממנו יתברך,
תמיד על הנפלאות על צד ההטבה והחנינה ,להיותו מתמיד בה כשלא ימנע
מצד המקבל.כיהענין בזה במדרגת השכל הפועל אצלם ,שהוא בפועלתמיד
בכל עת שימצא מקבל מוכן .ולוה כבריצוייר מציאות התורה והנפלאות
שבאו בה ,אף אם נאמין חיוב מציאות העולם ממנו יתברך על צד ההטבה.
אלא שהאמת הגמור כפי מה שבא בקבלה ,והוא שהשם יתברך חדשו
בעת ידוע ,כאמרו "בראשית ברא" וגומר; וכל הפרשה כולה.
והמציאי
13
17
21
25
14להלן ה.9.2
להלן ה.9.1
18לעיל ה.8
להלן ה.9.5
22מאמר א אא.
לעיל ה.8.3
מלחמותו איח ;377לעילג.9.9
15להלן ה.9.3
19לעיל ה.8.1
23לעיל ה.8.4
26לעיל ה.8.5
16
20
להלן ה.9.4
לעיל ה.8.2
24כ"יוינה.
ט ראה פרק ב הערהד.
י ריקות :מקום ריק מכל חומר ,שלדעת אריסטו הוא בלתיאפשרי.
יא נוורא :עצם או חומר שהואבסיס למקרהאולאיכויות.
:היקש שאחת מהקדמותיו "מקובלות" ,ולא "מוכחות".
יב היקשחיצי
46
פרק חמישי סעיפים סו~-ו
www.daat.ac.il
.10אלא שכבר תעציר שהאלה ,למה המציאו כעת ידוע27,
ב,ן1,ונ':,:ע41111'1
יוכביגע:ךעם
בעת ידוע ,אם בהתהוות האישים והפסדם ,ואם להיות כל אחד מהם הולד
מהאחר מדרגת השלמות 29.ואפשר שזה שאנחנו בו ישאר נצחי ,ואפשר
שיפסד ויבוא אחריו עולם אחר ,הולך מזה מהלך השלמות כמדרגת החי
מהצומח.כי בזה דלתי החקירה נעולות ,והדברים עתיקים למקבלי האמת.
ואם היה מהחכמים שהרחיקו מאוד היפסד העולם מצד העיון ,הנה יתבאר
בקלות שאין בכל מה שאמרו שיחייב מה שחייבו ,כמו שיבוא במאמר
הרביעי בגזרת הצור30.
והנה בדרך הזה הותרו הספקות אשר מפאת הפועל גםכן.
שיטת ר"ח קרשקש בחידוש
47
11.2והתבאר גםכןחיוביכולת השם להמציא גשם לא-מדבר
-
הפך מה
י
נ
ה
;
"-
1מו==:
(—-,4,-
:1מהג—
ובכאן נשלם מהשייעדנו בפרקהוה.
והתהילה לאללבדו.
ימרומםעלכל ברכהותהלה.
אמן.אמן.
.11והכלל העולה מהדברים ,שנתאמת מצרהעיוןחידדת לא-מדבר מוחלט:
וזה נתפרסם לאברהם מבית דינו של שם ועבר ,אמר "ברוך אברם לאל
עליון קונה שמים וארץ".י 3ואמר נעים זמירות "השמים מספרים כבוד אל
ומעשהידיו מגיד הרקיע" 82.וזה שהרקיע מורה במה שאין ספק בו ,היותו
מעשהידיו .וזה מה שתקנו במטבע הברכות "מהדש בכליום תמיר מעשה
בראשית" ,לפי שחידוש המציאות בכללו לא מדבר ,הואתמידי.
11.1והנה להעיר על החידוש הזה ,הכולל הצורה והחומר ,יראה שתקנו
במטבע הברכה"יוצר אור ובורא חושך" ,שהוא -ואםהיה שנתקנה פשוטה
על המאורות -הנה אינו רחוק שיורה על עיקר הבריאה .ולפי שהצורה
נותנת המהות הרמוז אליו ,והחומר מצד עצמו לא יעמודואין לו קיום רמוז
=ענב '"-",י"%ן
מחוייב מצדהעיון.
:
.
.
ו12=:ןי.':'=.
34
דרשותהר"ן(ירושליםתשי"ז) הדרושהראשון.
35
'
ן'"
כוזרי אסג.
www.daat.ac.il
מפתח המושגים והמונחים שהתבארו בהערות
איכויוה ראשונות
איש
בלתי מוליד
25
43 ,19
משער
מתדמה חלקים
35
21
בטל
גדר
גלגל המקיף 15
דבקות 35
33
מתי
33
דימוי
הווה
הנחה
נושא
21
נימוס
9
17
15
15
ספירי 15
עתה 9
35
35
עתות
פועל
פנוי
19
הקדמהגדולה 19
חומר ראשון 13
חיוב הנמשך 9
חיפוש 13
חילוף
יקנה
כוכביםקיימים
31
41
21
כמה מתדבק
מאמרסותר נפשו
19
15
33
17
13
23
פשוטים
ציור
21
13
נערך על הדרוש
נפרד 15
37
הוויהחלקית
הוויהכוללת
היקש הטעאי
היקש משלים
הלצי 37
מופת הלצי 37
מצטרפים 23
17
13
41
15
צרוף
קנה
ריקות 45
שכל הפועל 15
שמור 21
ה
נ
ו
ש
א
תמונה ר
19
תנועה מדובקת 17
תנועת העתק 9