נסים פרנקו

קָנִי-בַּת- עַיִן הִכַּרְתִּיךְ, כְּצֶמַח נובֵט מֵאָז, עוד בְּטֶרֶם הֱיות דַּרְכֵּךְ, בְּזֶרֶם מִתְחַבֵּט נָשְׂאָה הִיא אותָךְ, כַּשָּׁבִיט... מְשׂוּכות רַבּות, חַיַּיִךְ, חַוִיתִי אותָן מִלִּבֵּךְ…

פִּסּות שֶׁל תְּכֵלֶת שֻׁלְּבוּ בֵּינות לָעֳפָאֵי אִילָנות רוחֲשִׁים לִמּוּדֵי קִינות וְאֵבֶל וּבָהוּ בָּרגַע הַמִּתְמַשֵּׁךְ נְעִימוּת קַכְלִי וּשְׁרַקְרַק רַכּות חָדְרוּ אֶל הַשֶּׁקֶט עַתִּיר…