תיללכו תירבע תורפסב תורגב תניחב
|

|
בגרות לבתי-ספר על-יסודיים – דתיים / לנבחנים המשלימים ל- 5יחידות לימוד מועד הבחינה: קיץ תשנ"ח, / 1998מספר השאלון: 00904111 |
|
הוראות לנבחן |
|
.תחא העש א. משך הבחינה: |
|
בשאלון זה שתי שאלות. יש להשיב על אחת מהן. ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: |
| תודוקנ 100 – | כ"הס | __ | _______ |
|
.התיכב ודמלנש תוריציה לש תספדומ המישר :שומישב רתומ רזע רמוח .ג |
|
.ןיא :תודחוימ תוארוה .ד |
תולאשה
|
| .2-1 תולאשהמ תחא לע הנע |
|
1 הלאש |
|
קרא את שני השירים שלפניך, וענה על הסעיפים א-ג שאחריהם. (מספר הנקודות לכל סעיף רשום בסופו). |
|
תאזה החמשה/ימרכ 'ט תאזה החמשה ,עתפל השאר ילע המירמה .הנממ דחפמ ינא ילע לודג הקוחצ אך היא נושבת באורי .הלחמב יתאב ולאכ ;בוט שחרו רופכ הלכ תונטק היניע לבא |
|
פרץ דרור-בנאי/איך שוב התאוו עיניים איך ברחוב היופי עורך לו מצעד – יתעדי |
|
א. ( )1מה מייחד את "השמחה הזאת" בשיר של ט' כרמי? בתשובתך התבסס על שלושה ביטויים המבליטים ייחוד זה. ( 25נקודות)-. -. ( )2מהו התהליך שעובר הדובר בהתייחסותו אל השמחה? ( 25נקודות)-. ב. כיצד מתקשרת החוויה הפנימית של הדובר בשיר של דרור-בנאי לאירועים המתרחשים סביבו? ג. השווה בין שני השירים (דמיון ו/או שוני) משתי בחינות: תכנים ודרכי עיצוב. ( 25נקודות) |
|
2 הלאש |
|
קרא את הסיפור שלפניך מאת יוסל בירשטיין, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו. (מספר הנקודות לכל סעיף רשום בסופו) |
|
"ואני" אמרה האישה שלידי באוטובוס, והמתינה עד שהרעש ייחלש. היא ביקשה מהנהג שינמיך את הרדיו, וסיפרה שאת חייה היא חייבת דווקא לנערה אחת, ששם, במחנה-הריכוז, חיה כזונה עם הגרמנים. ישבנו במושב הקדמי וראיתי את פני האישה גם במראה, מעל לראשו של הנהג. היו לה שערות לבנות צבועות בלבן-כחלחל. גם היא הביטה בי באותו ראי וציינה את שם המחנה, שאליו נלקחה בימי מלחמת-העולם השנייה. תקופה ממושכת שכבה שם חולה, בצריף הרעוע, שכבה בלי הכרה, והנערה הזאת, הזונה, הייתה מתגנבת אליה יום יום ומזינה אותה בטיפות של מי-סוכר. לא ציפיתי לשמוע כל זאת בנסיעה הקצרה באוטובוס. גרם לכך אולי האיש שישב לידינו, ומספר טבוע על זרועו החשופה. כשהוא קם וירד, החלה האישה לדבר. היא חזרה על שאלתי, מי הייתה הנערה, ואמרה, שגם היא שאלה אז אותה שאלה עצמה, אבל הנערה סירבה לגלות. סירבה לספר מדוע היא מסכנת את חייה, והסתפקה בכך שעשתה משהו למען בתו של הרופא הנודע אוגוסט קרויזהאר, המנתח מלמברג, שלפני פרוץ המלחמה היה מנהל בית-חולים. שהבת שלו נמצאת במחנה-המוות, נודע לנערה במקרה: היא ראתה את השם חרות על טבעת יקרת-ערך אצל המאהב .הלש ינמרגה "תספרי זאת לאבא שלך, אחרי המלחמה, אם תישארי בחיים", אמרה אז הנערה. ואחרי המלחמה כתבה האישה לאביה שהרוסים הגלו אותו לסיביר, כי למרות שהיה אסיר בארץ .הינמרגב תווממ ותב תא ליצה אוה – הקוחרה חרקה .יתלאש ?"הרענהו" האוטובוס נעצר ליד שוק מחנה-יהודה. נוסעים ירדו. אחרים עלו. רובם זקנים – נשים כבדות וסלים כבדים בידיהן. אחרי הצטלבות קינג ג'ורג', אחרי הלני המלכה, ברחוב דוד המלך, אמרה האישה שלידי, שגם אביה, בסיביר, ביקש לדעת פרטים נוספים. הוא לא זכר את הנערה, שלפני המלחמה עברה אצלו ניתוח קשה. ביום שבו שחרר אותה מבית-החולים ישבה שעות בחדר הכחמ איהש ,תוימתסה היתובושתב דוע קפתסה אל אוה .ויניעב הומת הארנ רבדהש דע ,הנתמהה להורים, לאחות, אלא ביקש לשמוע את האמת. והאמת הייתה שלא היה לה כסף לנסוע הביתה. גם להוריה לא היה – לכן לא באו ההורים מהעיירה הסמוכה לבקר אותה. אם כזה הוא העוני, אמר לה אז הרופא, הרי לא תוכל לשלם עבור חודש ימים בבית-החלמה. ולפיכך דאג שיקבלו אותה חינם בבית-החלמה עירוני. וכך היה. כשהבריאה, הודתה הנערה לבעלי המוסד על היחס הטוב, האדיבות, האוכל המלכותי. הכול בחינם. לא מקרה של מה בכך. אז גילתה לה בעלת המוסד, שלא החזיקו אותה שם חינם. הרופא קרויזהאר בא ושילם עבורה מכיסו הפרטי כסף טוב. שתוציא מהראש שלה את השטויות על רחמנות, על טובות. אין דבר כזה חינם. |
|
ענה על הסעיפים א-ג.
א. בסיפור קצרצר בולטת חסכנות באקספוזיציה, בעיצוב הדמויות ובתיאורים. בסס קביעה זו ב. הסיפור מסופר בזמן נסיעה באוטובוס. ג. הסיפור מסתיים במילים: "שתוציא מהראש שלה את השטויות על רחמנות, על טובות. אין דבר |
|
! ה ח ל צ ה ב
|
רמזי תשובה לשאלון ספרות עברית וכללית ()904111
|

|
1 הבושת |
|
א. .1המייחד את "השמחה הזאת" התייחסות לשמחה בדרך של האנשה: "מרימה עלי ראשה", צוחקת, "עיניה קטנות" "סומכת כף"…-. -. :ךילהתה .2 -. ב. הרחוב באביב מקרין יופי, תנועה, שמחה וצבעוניות וכל זה משפיע כל תחושותיו: הייאוש מפנה ג. הדמיון מבחינת דרכי העיצוב: חלוקה לבתים לא סימטריים, אין חריזה, האנשה, מטפורות, |
|
2 הבושת |
|
א. בסיפור יש חסכנות רבה. למעשה, האקספוזיציה היא שני המשפטים הראשונים הפותחים בתיאור מקום הסיפור, הזכרה קצרה של הדמויות והזכרת מחנה הריכוז.-. הסיפור עצמו מתייחס לשלושה זמנים ולשלושה מקומות שעל כולם אנו שומעים קטעי -. .היצמרופניא -. הרופא אוגוסט קרויזהאר ניתח נערה והציל את חייה ואחר כך דאג לאשפוזה בבית ההחלמה. -. .המחלמה ינפל שרחתה הז רופיס -. הנערה, שאת שמה אין יודעים, מסכנת את חייה ועוזרת במחנה הריכוז לבתו של הרופא על ידי מי -. .הל תנתונ איהש רכוס -. האישה שניצלה במחנה הריכוז על ידי הנערה, היא אישה זקנה הנוסעת באוטובוס ומרגישה צורך -. .הדי לע הרקמב בשויה עסונל התלצה רופיס תא רפסל -. .הנקזה לש הרופיסל תוניינעתהב בישקמה ינומלאה עסונה אוה רפסמה -. אנו יודעים מעט מאד על הדמויות, שמן אינו נזכר. זהותה של הנערה וגורלה אינו ידוע, פרט -. תאו הווהב הנקז התויה תא תוריגסמ השיאה תורעש .זוכירה הנחמב התשעש בוטה השעמל -. הקשר שהיה לה עם אביה הרופא שהוגלה לסיביר (לא ידועה הסיבה). יש מעט תיאורים של -. המחנה, וגם זה בדרך עקיפה (רעב, גזל רכוש הקורבנות – הטבעת של בת הרופא, הנערה משמשת -. .("רכוס ימ תופיטב התוא הניזה "הנוזה תאזה הרענה" .ינמרג בהאמ לש הנוזכ -. ב. הנסיעה באוטובוס היא נסיעה קצרה, היושבים, למעשה, זרים זה לזה, ובכל זאת האישה ג. המסקנה של הסיפור שונה ומנוגדת לנאמר על ידי בעלת המוסד. בשלושת הסיפורים אנו מגלים |
![]()
|


