אברהם כהנא
תודיסחה רפס
ב"פרת השרו
(תורעהה אלל ספדוה)
ב"פרת השרו
(תורעהה אלל ספדוה)

|
ר' יעקב יוסף כ"ץ; כ"ץ רבי יעקב יוסף; בעל "התולדות"; תולדות יעקב יוסף :חתפמ תולימ |

|
ר' יעקב יוסף כ"ץ, הידוע בעולם החסידים בשם "התולדות" (על שם ספרו "תולדות יעקב יוסף")
סתם (ובחייו היו קורין לו בשם ר' יוסף בלבד), הוא התלמיד היותר חשוב מתלמידי הבעש"ט. התוודעותו עם הבעש"ט היתה בתקופה שהיה ר' יעקב יוסף רב בשארגרוד. על מאורע זה יש כמה נוסחות של אגדה. בכלל מסופר שזמן רב היה ר' יעקב יוסף מפקפק בערכו וחשיבותו של הבעש"ט ושיטתו. יותר מדי היה שקוע בשיטת האר"י ובחיים המעשיים הנובעים ויוצאים מתוך שיטה זו. ממילא מובן שבתור רב בעדתו היה ר' יעקב יוסף משתדל לבטל שיטת החסידות של הבעש"ט. אבל הבעש"ט שם לבו למתנגד זה. הוא היה רואה ש"צריך להגביה אותו". לבסוף עלה הדבר בידו, ור' יעקב יוסף נקשר ברבו החדש ונסע אליו למזיבוז. בני הקהילה בשארגרוד לא ידעו שרבם נחמץ. פעם אחת בא מגיד של חסידים לשארגרוד ונתאכסן בביתו של ר' יעקב יוסף חברו. הדבר נודע לבעלי הבתים שבעיר ונתעוררה מחלוקת גדולה על הרב. סופה של מחלוקת זו היה שר' יעקב יוסף נתגרש משארגרוד בערב שבת, והוצרך לשבות עם בני ביתו ומטלטליו בשדה. אחר כך קבע ישיבתו בראשקוב. מכאן עבר לנמירוב. בעיר זה ישב זמן רב ועשה הרבה נפשות לחסידות בדרשותיו ובעסקנותו. כאן היו מחשיבים אותו הרבה. היו אומרים דברי אגדה עליו בתור צדיק בעל מופת, שבתפילתו הציל את העיר מהתנפלותם של הטטרים. לפרקים היה נוסע אל הבעש"ט למזיבוז. יש שהיו מחליפים הרב והתלמיד אגרות. הבעש"ט היה שמח מאוד בתלמידו זה, והרבה היה מטפל בו גם לאחר שנתקרב אליו כדי להרגילו מדרכו בחיים על פי שיטת האר"י בסיגופים ותעניות. מספרים, שהבעש"ט היה אומר: "ריבונו של עולם, תשואות חן גדול מגיע לי ממך שהמצאתי לך יוסילי כזה בעולם". כשעבר המרכז של החסידות, אחר פטירתו של הבעש"ט, מפודוליא לווליניא היה ר' יעקב יוסף בפעולתו הספרותית תפס ר' יעקב יוסף מקום ראשון והיה עומד בשורה אחת עם המגיד .ב"מקת תנש רחא רטפנ אוה רבדה .תודלותה לעב לש וייח לע הדגא ירבד רוביחב רתויב תלפטמ התיה אל תיממעה הריציה לעומת זאת היתה אוהבת הפנטזיה העממית להתעסק הרבה בחזיון ההופעה של הספר הקדוש, חוץ מן האגדות הבודדות נוצר גם כן חיבור שלם על דבר ספר התולדות: ויכוח הרב משיפיטובקה |

|
.1האיך נתקרב אל הבעש"ט – נוסח א' פעם אחת בימי הקיץ בא הבעש"ט לעיר שארגרוד, שהיה אז התולדות רב שם, בבוקר השכם, ודרכו של בעל התולדות היה להתפלל בימות הקיץ בתחילת השעה השמינית, והשמש היה נוהג והבעש"ט סיבב אז שילך השמש מאתו. הלך השמש לפתוח את בית הכנסת. כאשר ראה אותו והתולדות לא היה מכיר אז עדיין את הבעש"ט, כי לא ראהו עוד, רק שמע עליו ולא היה מאמין בו. רובע והוקליו תוישעמ רפסמה חרואה תא וילא איביש שמשה לע תודלותה הווצ הליפתה רחא כשבא אמר לו התולדות בהקפדה גדולה ובלשון "אתה": "אתה הוא שבטלת הקהל מן התפילה וכשגמר הבעש"ט המעשייה השלישית, נכנס עמו התולדות בדברים, ותוך כדי דיבור נתקשר בו. מכאן ואילך נעשה התולדות תלמיד מובהק להבעש"ט.
.2האיך נתקרב אל הבעש"ט – נוסח ב' (שמעתי מהרב המפורסם החסיד וחכים דק"ק פולנאה.)
דיסח השענשכ הלודגה ותבושתו תודלותה לש ויתולועפ תישאר .3 (.ל"נה ברהמ עמשש רמאו ,ל"ז ונתליהקד ברהמ יתעמש) אחר כך, כשהחזיק הרב בצדקתו, התחילו אנשי העיר לריב עמו ונעשו לו שונאים גדולים, והבעש"ט היה בדרך לא רחוק. כשראה הבעש"ט הדבר, אמר לאנשי סגולתו: – נסע לכפר פלוני, וכן עשו. בשבת, אחר תפילת מוסף, ראה המוכיח את הרב שהוא מצטער. אמר לו: – אל תצטער. שמעתי כששמע הבעש"ט דבריו צעק על המוכיח ואמר: – שוטה, גם אתה שומע כרוזין? – נשתתק והרב נסע לק"ק ראשקוב ונתקבל שם לרב פעם שנית. שם חזר בתשובה גדולה: כי היה עושר
.4נתן טליתו לצורף על קנס שני אדומים (שמעתי מהרב מ' יואל מ"מ דק"ק נמירוב, אשר מקום קבורתו בארץ ישראל בירושלים תוב"ב). החזיר לו, ולא רצה לקבל, עד שנתן הצורף תקיעת כף שמחל לו בלב שלם. – אז קבל הטלית.
.5בק"ק ראשקוב אין לתולדות פרנסה (.ונתליהקד ברהמ יתעמש))
.6עונשם של ק"ק שארגרוד על שגרשו את התולדות פעם אחת נסע הרב אל הבעש"ט לשבת, והוצרך לנסוע דרך עיר שארגרוד. והיה כועס על העיר ישנאל רמאו קחשו ,ריעה לע ול הרח בטיהש עדוי היהו דורגראש ק"קב תבשש האר ט"שעבהו לאחר שבת כשבא אל הבעש"ט נתן לו שלום ושחק. אמר הרב להבעש"ט: "רבינו, מה השחוק?" וכן היה, שנשרפה העיר בכמה פעמים. ואותן שגזרו עליהם הרציחה נהרגו בק"ק אומאן בעת
תודלותה לע ט"שעבה יחבש לעב לש ויתונורכזמ .7
הליפת .א כשהיה אב"ד בק"ק נמירוב, אחר הבריחה שנה אחת, היה דרכי, כשהייתי מניח תפילין דרבינו פעם אחת נכנסתי לבית והנחתי שם תפילין דרבינו תם, ונשתהיתי. בתוך כך גמרו התפילה ונכנס בבוקר שמעו שבלילה העבר הלך הקידר חצי פרסה סמוך לטולטשין מחנה גדול והיו קרובים לעיר שמעתי מאיש אחד, ושמו ר' דוד, שהיה דר באותו זמן בק"ק שארגרוד, שיום אחד קודם לכן צווה
ותגהנהמ תצק .ב היה לומד בכל יום בטלית ותפילין. קודם האכילה היה לומד שיעור גמרא ו' דפין, וגם בשעת היה עושה פדיון שבויים וצדקה הרבה מאוד. בביתו היתה פרנסתו בדוחק ולחץ. פעם אחת התרעמה אשתו הרבנית עליו ועל בנו אל אודות
ברה לש תינעתהמ .ג היה מתענה בתשובות הקנה בזה האופן: היה מתענה מדי יום ביום, ובכל חודש וחודש היה
תודלותה לש ותליפת לע .ד (שמעתי מהרב שהיה אומר בזה הלשון:) ושמעתי מר' זוסיל מאנפולי: "כשנסעתי מאחי ר' אלימלך דרך זולקווא עמדתי בבית המדרש
ה. חשקו של התולדות לנסוע לארץ ישראל (.ל"ז הילדג 'מ ונתליהקד ברהמ יתעמש)
הבושתה לע דיפקמ תודלותה .8 פעם בא אל בעל התולדות מוכסן אחד לבקש על פרנסה. הוריד הרב את גבותיו הגדולות ואמר: – – "חבל!" קרא המוכסן – "שאין "הרבי" (הבעש"ט) בחיים!" עכשיו רואני מה בין הרבי ובין רום מעלתו: הרבי ידע שגנבתי ולא ציווני על התשובה, ומעלתו –
.9מעשה נוסף בהקפדת התולדות על התשובה פעם בא אל התולדות אדם אחד לבקש על פרנסה.
י"ראה תטיש לע רתוול תודלותהל השק היה המכ .10 תלמידי הבעש"ט היו נוהגין לישון בחדר הסמוך לחדר משכבו, כל אחד לילו. פעם בליל שבת קודש לילו של ר' דוד לאה'קס היה. שומע הוא באמצע הלילה שני קולות מדברים אחר כך נשתתקו הקולות לזמן מה. ושוב נשמע קולו של הבעש"ט: כך הוה: למחר בשעת הסעודה השלישית דרש הבעש"ט על כוונת "שמע ישראל" נגד שיטת
.11התולדות לא זכה להיות מנהיג במקום הבעש"ט מחמת שהיה קפדן
'א חסונ גמור היה אצל תלמידי הבעש"ט שאחרי פטירתו תעבור ההנהגה לר' יעקב יוסף, והיו מהרהרים קודם פטירתו של הבעש"ט שאלוהו התלמידים: "על מי תניחנו רבינו?" כשנתמנה המגיד לא היה ר' יעקב יוסף נוסע אליו. לאחר זמן לא יכול להתאפק ושאל לחבריו, הוא היה אצל המגיד רק פעם אחת, לא יותר. .(תודלותב אבומ) "תולילב יבכשמ לע" קוספה לע דיגמה וינפל שרד דמעמ ותואב
'ב חסונ אחר שישב המגיד במקומו של הבעש"ט לא היו התולדות והמוכיח מפולנאה (ר' ליב) נוסעים אליו.
|

|
ארבעה ספרים נדפסו מחיבורי ר' יעקב יוסף. שלושת הספרים: תולדות יעקב יוסף, בן פורת יוסף וצפנת פענח נדפסו בחייו, ספר אחד בשנה (קוריץ תק"מ, תקמ"ט ותקמ"ב), והספר הרביעי, כתונת פסים, נדפס אחר פטירתו. הספר תולדות יעקב יוסף הוא החשוב מכולם, מפני שכל עיקרו הוא עסוק בהסבר שיטת על התפשטותו של הספר "תולדות יעקב יוסף" בעולם ועל רושם שעשה, נוצרו כמה דברי אגדה. מספרים שכשיצא הספר "תולדות יעקב יוסף" לאור היה המחבר מטפל בעצמו במכירתו והיה הרגיש ר' זאב מז'יטומיר (בעל "אור המאיר") ובא בקפיצת הדרך אצל ר' יעקב יוסף לברדיטשוב: |
|
|
|
כשהיו מתעוררות רדיפות על ספרי החסידות היה נוטל הספר תולדות יעקב יוסף מקום בראש. כן מספרים, שבכמה מערי בוהימיא העלו את הספר על המוקד תחת השפעת של מתנגדים כמו ר' יחזקאל לנדא. בברודי שרפו את הספר לפני ביתו של ר' מיכל מזלוטשוב. זיכרון אותן המקומות שבהם הועלה הספר על המוקד נרשם אצל החסידים. כן מספר בנו של המגיד מקוזניץ: וודאי שרפו ספר זה גם בווילנה, כשדנו בשרפה לפני פתח בית הכנסת את הספר צוואת הריב"ש, |
|
|
|
אצל הרב הקדוש ר' מיכל מזלוטשוב היה פעם אחת בנו הקטן, יוסף חולה גדול עד מאוד. באותו זמן הגיעה אל הרב ידיעה שבאיזו מדינה רוצים לשרוף הספרים הקדושים של הרב ר' יעקב יוסף מפולנאה. נסע ר' מיכל מביתו וצווה לבני ביתו שבאם ח"ו ימות בנו אזי ימתינו בקבורתו לביאתו לביתו. אחר נסיעתו נתעלף החולה והיה שרוי בשינה שקורין בלשון אשכנז הינרפליט (שינה ליטרנית). סבורים היו שמת הילד. לאחר שלושה ימים נפלה עליו זיעה וחזרה נשמתו לגופו. כשהבריא מעט סיפר להם כל המאורע: תכף כשיצאה נשמתו, לקחה מלאך אחד והוליכה להיכל אחד, ולא היה רשות להמלאך ליכנס הלך לו הרב ולא נזכר על בנו. בתוך כך עלה לאותו היכל הרב הקדוש ר' יעקב יוסף, המחבר, וצעק גם כן בבכיה ובקובלנה רבה בין כך הלך לו בעל התולדות גם כן, והוא עומד בפחי נפש, כי אין עוזר ואין תומך. מיד נשמע קול רעש גדול, ממש רעשו כל העולמות, והיו מכריזין: ביקש הבעש"ט מהבית דין שיפטרו את הנער לשלום. צוו לו שילך לביתו. רצה להתעכב שם |
|
|
|
יש שהיו פונים גם אל השררה בהשתדלות להחרים את הספר תולדות יעקב יוסף על ידי .הרוזנצה :תרפסמ הדגאה ראה והנה יהודים מברדיטשוב עוברים. וכך הווה: המערערים, בעלי המסירה, יצאו מדת ישראל, ר"ל, ומלכות פולין בטלה. |
|
|
|
הספר תולדות יעקב יוסף נדפס בלי שום הסכמה של רבנים. מעבר לשער נדפסה רק מודעה :הנטק |
|
"ומחמת טרדת הדפוס לא יכולנו להשיג הסכמות מגאוני ארץ כי בטוחים אנחנו שיסכימו |
|
ספר זה היה אצל ר' יעקב יוסף עיקרי ויותר חשוב מכל שאר ספריו, והיה מטפל בחיבורו יותר מבכולם. מתוך מקום אחד נראה שבשנת תקי"ג כבר היה עוסק בכתיבתו ולבית הדפוס הביאוהו רק בשנת תק"ט, אם כן נמשכה הכתיבה והעריכה כשלושים שנה. קרוב לוודאי שהתחיל להתעסק בחיבור זה תכף לאחר שנתקרב אל הבעש"ט, שעלה אז בדעתו לכתוב בספר שיהא מבסס לכל .תמיוסמ הטישב ברה לש ויתועדו ויתופקשה דרכו של בעל ה"תולדות" היא כך: הוא מתחיל בדרוש על איזה כתוב מפרשת השבוע, אחר כך דברי מורו הוא משתדל למסור בדיוק גדול, ובמקומות שלא רשם לעצמו הדברים בדיוק, ולא היה עד כמה היו אהובים עליו דברי רבו נראה ממה שמסופר עליו, ש"פעם אחת לעת זקנתו – – והיה על דברי ה"שמעתי ממורי" היו מדברים בעולם החסידות בדחילו. כן מספרים, שר' פנחס מקוריץ שוב מסופר, שחותנו של ר' יעקב שמשון בנו של ר' פנחס מקוריץ, ר' דוב ב"ר בונים, אמר לחתנו אבל מצד אחד היתה מושרשת עמוק בקרב ר' יעקב יוסף השיטה של האר"י והיה מרגיש תביעה קריאת הספר עושה רושם, שכל עיקרו לא נכתב אלא לשם מלחמת מצווה עם המתנגדים לחידושי בבחינה של שמירת דברי הרב וקביעתן בכתב יחידי הוא ר' יעקב יוסף בין תלמידי הבעש"ט, ורק מתוך הספר תולדות יעקב יוסף הוציא אחר כך ר' אהרן ב"ר צבי מאפטא את פתגמי הבעש"ט חוץ מדברי הבעש"ט מביא ר' יעקב יוסף גם הרבה מדברי תלמידיו של הבעש"ט מה ששמע
|

|
בין הרב הצדיק הגאון המפורסם בדורו ר' יעקב שמשון משיפיטובקה ובין הרב הצדיק הגאון המפורסם בדורו ר' יחזקאל לנדא סג"ל בעל "נודע ביהודה". בעת שהופיע על פני תבל הספר הקדוש תולדות יעקב יוסף מהרב הצדיק מפולנאה, היה הגאון בבואו העירה הלך תכף ומיד לבית הרב מפראג ליטול שלום ממנו. נגש עד מקום ישיבתו הרמה, : "אמת, שכן הוא הדבר, שמחויב כל אדם מישראל ללמוד ולקיים כל המצוות. ואף ברה בישה הלך העני אל הבית דין צדק וחזר אל הרב הגאון. : "מדוע לא קיים מאמר הגמרא האי צורבא מרבנן דאתא למתא צריך להודיע ברה ותוא לאש : "הנראה שכ"ת הוא מכת החסידים, ואנא פלגינא על כתה זו."ברה רמא כששמע הרב זה הפירוש קפץ ונשבע שאין זה שכל אנושי, אלא מלאך אלוקים. "אך אף על פי כן "?ילא ת"כ אב המלו ושקובמ המ" :שאל אותו הרב עוד הפעם אמנם יש ליישב הכל על פי מה דאיתא בגמרא: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רב יהונתן, כל אחר כך שאל הרב את העני: "מה בקשתו ולמה בא לכאן?" אחר כלות ימי משך הדרשה שאל עוד הפעם הרב את העני, מה מבוקשו ולמה בא אליו ומי הוא. השיב העני: "יהא ידוע לכבוד הרב, כי אני זעירא דזעירא דמן חבריא מתלמידי הצדיק הקדוש כששמע הרב מפראג דברים אלו לקח תיכף את הספר תולדות יעקב יוסף מתחת כפות רגליו, אחר כך ביקש הרב מהעני שיספר לו איזו מופת מרבו. פעם אחת נסע הרב מביתו ושבת במקום אחד. היה שם חנווני אחד מוכר יין טוב ויקר מאוד. בא החנווני אצלנו וסיפר לנו הדברים. אמרו לו: לא יאונה לצדיק כל און". אחר כך לקח העני רשות מהרב ליסע לבית, והרב הלך ללוותו. בבואם אצל הפתח, עמד הרב עמד העני על מפתן הבית ושאל: "היש בביתו סידור קרבן מנחה?" |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]()
|






