עם הפטרות ז' דנחמתא
נילי בן ארי, טירת צבי
: ניתוח השיר "לכה דודי" תוך עימותו עם שירים דומים ושונים.ריצקת

|
הלבקנ תבש ינפ ,הלכ תארקל ידוד הכל ,דחוימה לא ונעימשה ,דחא רובדב רוכזו רומש .1 ,הכרבה רוקמ איה יכ ,הכלנו וכל תבש תארקל .2 .3מקדש מלך עיר מלוכה, קומי צאי מתוך ההפכה, .4התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי, .5התעוררי התעוררי, כי בא אורך קומי אורי, ,ימהת המו יחחותשת המ ,ימלכת אלו ישובת אל .6 .7והיו למשסה שוסיך, ורחקו כל מבלעיך, .8ימין ושמאל תפרוצי, ואת ה' תעריצי, .9באי בשלום עטרת בעלה, גם בשמחה ובצהלה, |
|
פיוט זה נכתב בתקופת המקובלים בצפת ע"י רבי שלמה הלוי אלקבץ, ושמו מופיע באקרוסטריכון בראשי הבתים. שני הבתים הראשונים והבית האחרון, עוסקים בתכני השבת. חמשת הבתים שבתווך, עוסקים .הלואגב עבשו אתונערופד עבש .באב העשת ירחאו ינפלש תורטפהה ינכתל ליבקמ טויפה לש ונכת .אתמחנד על ההפטרות בשבתות הנ"ל נכתב בפסיקתא, בתוספות למסכת מגילה, ובספר אבודרהם. |
|
תוספות מסכת מגילה דף לא ע"ב ראש חדש אב שחל להיות בשבת, מפטירין "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" וגו' – ואין |
|
אבודרהם, בהקדמה לפירושו, מציין ששבע הפטרות דנחמתא, מקיימות ביניהן דו-שיח. דו שיח מתנהל בין הדוד לרעיה, בין הקב"ה לעם ישראל: |
|
ספר אבודרהם – סדר הפרשיות וההפטרות … ואמרינן בפסיקתא,
הפטרת ואתחנן נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי
בקע תרטפה ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה, גם אלה תשכחנה
האר תרטפה עניה סערה לא נחמה, הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים. ושמתי כדכד הפטרת שפטים אנכי אנכי הוא מנחמכם. מי את ותראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן. ותשכח ה'
אצת יכ תרטפה רני עקרה לא ילדה פצחי רנני וצהלי לא חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'.
אובת יכ תרטפה קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים, הפטרת נצבים שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי. כי הלבישני בגדי ישע, מעיל צדקה יעטני. כחתן יכהן
הפטרה לשבת שבין ראש השנה ליום הכפורים
|
|
אבודרהם בהקדמתו לפירושו מעמיד אותנו על כך שבראשי ההפטרות מתקיים לכאורה דו שיח בין הקב"ה לעם ישראל. דבר ה' לנביאים: "נחמו נחמו עמי".הפטרת ואתחנן – ."ינחכש 'הו 'ה ינבזע" :לארשי תסנכ תבושת – בקע תרטפה דברי הנביאים לה': "עניה סערה לא נחמה". – האר תרטפה הקב"ה מגיב לקריאתה של כנסת ישראל: "אנכי אנכי הוא מנחמכם"הפטרת שופטים – .הנוע הניא לארשי תסנכ ."הדלי אל הרקע ינר" :לארשי תסנכב ריצפמו רזוח ה"בקה – אצת יכ תרטפה הקב"ה ממשיך: "קומי אורי כי בא אורך".– אובת יכ תרטפה סוף סוף כנסת ישראל נתרצתה: "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי".הפטרת נצבים – "שובה ישראל עד ה' אלהיך".הפטרה מסכמת מחוץ לז' דנחמתה – הפטרת שבת תשובה: זהו הרעיון של חודש אלול אני לדודי ודודי לי. העם מתחיל מלמטה והקב"ה משלים מלמעלה. הגאולה העתידה היא בכוון הפוך, הקב"ה מתחיל מלמעלה.
השיח בין הפטרות הנחמה לבין הפיוט לכה דודי הפטרות הנחמה משוחחות זו עם זו, וגם עם הפיוט לכה דודי, החל מהבית הרביעי: התנערי
מקור הפזמון – תלמודי ?הלכה יהימ ?דודה והימ – הלכ תארקל ידוד הכל יש מדרש האומר שהשבת היא בת זוג של כנסת ישראל. אם כך, עם ישראל הוא הדמות בהפטרות של ז' דנחמתא משובצים ביטויים רבים ממילונם של חתן וכלה:
רבי שלמה אלקבץ רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט, נולד בסלוניקי ב 1500למשפחה של מגורשי ספרד. עלה לפני שעלה רבי שלמה אלקבץ לארץ, החל בחיבור פירוש "ברית הלוי" לחמש המגילות. פירושו המאה השש עשרה הייתה מאה של משברים רוחניים קשים לעם היהודי, הופעתם של דוד הכל" טויפה היה ,הלבקה תרות החרפשכ ,וירוגו י"ראה לצא ,הרשע ששה האמה לש תפצב המשורר היהודי שהתנצר, היינריך היינה, כתב בגרמנית שיר על שבת המלכה, שבתשתיתו |
טויפה לש ונכת

|
לפיוט מספר רבדים, האחד מתייחס אל בניין ירושלים, והאחר מתייחס לשמירת השבת ושכר עוסק במצוות השבת. "לשם לתפארת ולתהלה" – בדברים כו :19לתהלה הבית הראשון |
|
"ולכן בפיוט של קבלת שבת שחיבר הרב המקובל מהר"ש אלקבץ 'לכה דודי', נאמר |
|
לקראת שבת לכו ונלכה – המקובלים בצפת התפללו בבתי כנסת שדה, מתחת :ינש תיב לכיפת הרקיע, חקל תפוחין קדישין. גם בית זה עוסק בתכני השבת. מקור הברכה – שבת. השבת נקבעה "מראש מקדם" – מימי בראשית. "סוף מעשה במחשבה תחלה" – התורה נבראה קודם לבריאת העולם. מתחיל העיסוק בגאולה. הבית מסתיים בהבטחה כללית: "והוא יחמול עליך ישילשה תיבב הלאשמ וב שי .דוד תיב ערזמ אוהש חישמב .הלואגבש המחנב קסוע יעיברה תיבה מדבר על התעוררות מתרדמת הגלות, ועונה לשאלות הבית הקודם. ישימחה תיבה עוסק רק בהשלכות החיוביות של הגאולה, ביאת המשיח שהוא מבית פרץ – ינימשה תיבה השתנה לחלוטין מצב הרוח, גיל ושמחה במקום הפיכה ועמק יעישתה תיבבו ינימשה תיבב
טויפה הנבמ לפיוט תשעה ענפים, בכל ענף ארבעה משפטים, לשלושת הראשונים חריזה וקצב שונים משל מלבד שאלת הקדמת שמור לזכור, נשאלת שאלת הטעם להחלפת הניגון בבתים האחרונים של ד"ר יוסף קליין מציע הסבר משותף לשאלת הקדמת שמור לזכור, ולשאלת חילופי המנגינה: |
|
"התבוננות בעבודת השבת של מחבר לכה דודי, מאפשרת להציע הסבר משותף לשתי |
|
לפיוט מבנה סימטרי, שתי קבוצות של ארבעה בתים, ובראשם בית הרומז על תוכן התבנית. ידוד הכל :ןומזפה
ארבעה בתים ראשונים: הכלנו וכל תבש תארקל .1
ארבעה בתים אחרונים: ישובת אל .5 תא תושעל לארשי ינב ורמשו" תיביטקא תוגהנתה למסמ רישב עיפומה "רומש" לעופה ארבעת הבתים הראשונים בשיר רומזים על ההכנות האקטיביות לקראת השבת, וארבעת במהלך הדורות, לדעתו של קליין, היה מי שהבחין בתבנית של הפיוט, ועודד בשל כך את |
שירים מודרניים המשוחחים עם הפיוט לכה דודי

|
הלכ יאוב מלים: אברהם שלונסקי |
|
עטף נא, אל שדי, את נפשי בטלית הלילה כבר ברך על נרות שבתו |
|
:ןומזפ |
|
עטף נא, רבוני, גופנו בטלית עטף נא, אל שדי, את נפשי בטלית כי שבעה הם ימים ימות השבוע |
|
פזמון חוזר |
|
התזכר עת שרנו בספינות הנכרים האתה שכחת? וידך הן פרשה |
|
המשורר אברהם שלונסקי היה מזוהה עם מפ"ם, השומר הצעיר. אדם סוער מאד, בעל רגש שירי שבת מסוג זה הינם גם: "ירדה השבת אל בקעת גינוסר" של דוד זהבי ; "האוהבים על ניתן לשאול, האם כל יצירה שנכתבה על ידי יהודים מבטאת עולם יהודי? התפרסם בזמנו הסיפור על ברל כצנלסון. בערב תשעה באב 1934החליט הנוער העובד לצאת בשיר זה יש פניה לאל: "עטף נא אל שדי, רבוני" ודבור לאל בגוף נוכח, אתה. הבית האחרון שני הבתים האחרונים מדגישים יותר את הדובר הציבורי, הקיבוצי: שרנו, עולים, יהודים הפזמון מכפיל את עצמו בבית השלישי, מה שיוצר ציפייה לאני הקיבוצי, ולגאולה הציונית יש כאן טרוניה לאל הנובעת מאכזבה, ההבטחה לגאולה לא התקיימה, והבית הבא מנסה השיר מסתיים בהאדרת שם בני חבורתו של שלונסקי: "אנחנו ראויים לשבת ראשונה במשתה |
![]()
|

