העליה הבלתי לגאלית

כ׳ באב תשפ״ו · יהודה לפידות / האצ"ל

התעוררות בתנועת החלוץ


כזכור, פסקה העליה הבלתי לגאלית של החלוץ לאחר כישלונה של "ולוס" ב' ב- ,1934ומצבה
של התנועה בפולין נעשה קשה מנשוא. אלפים חיכו בקוצר רוח לעליה במסגרת הסרטיפיקטים
שחילקה הסוכנות היהודית, אולם רק מעטים זכו לעלות לארץ-ישראל. הלחץ לחדש את העליה
הבלתי לגאלית גבר, באופן מיוחד בעקבות ההצלחה של העליה הרביזיוניסטית.

בשנת 1938דן הקיבוץ המאוחד במצבה של תנועת החלוץ והחליט להטיל על יהודה בראגינסקי
לצאת לאירופה ולחדש את ארגון עליה ב'. לפני צאתו קיים בראגינסקי סדרה של פגישות עם
מנהיגי התנועה הציונית. לאחר שקיבל את ברכתו של ברל כצנלסון, פנה אל משה שרתוק
.תילאגל יתלבה הילעה ידגנתממ היהש ,תידוהיה תונכוסה לש תינידמה הקלחמה שאר ,(תרש)


אך פתחתי ואמרתי: "באתי להודיעך ש"החלוץ" בפולין החליט לפתוח במפעל של עליה
במציאות זו של מאורעות-דמיםשרתוק הפסיקני ואמר: "הדבר איננו בא בחשבון. …"'ב
אל תונכוסה תלהנה בארץ, כשתלותנו באנגלים גדולה, לא יתואר כי ייעשה כדבר הזה.
. אמרתי לו: "הרביזיוניסטים התחילו בפעולה. הם מביאים תסכים לזה בשום פנים"

אנשים ומעלים אותם לחופי הארץ. "הרי הנהלת-הסוכנות, כגוף המייצג את כל היהודים,
אחראית גם לפעולות אלו [של הרביזיוניסטים]. מה תגיד לאנגלים כשישאלוך על-כך?".
הוא ענה: "לכך אל תדאג. נסביר לאנגלים מי הם. אבל מחננו צריך להיות טהור ממעשים
"זכור, הזהרתיך! הדבראלה". בכך נסתיימה הפגישה. כאשר ליווני אל הדלת הוסיף:
41 (ל"י – ילש השגדה) .אינו בא בחשבון. לא נתמוך בכם"


למרות התנגדות ראשי הסוכנות היהודית לעליה הבלתי לגאלית, יצא בראגינסקי ליוון, שם פגש
את שליח הקיבוץ המאוחד בפולין, זאב שינד (חבר קיבוץ אילת-השחר). באתונה הצליחו לחכור
ספינת מנוע בעלת תפוסה של 100טונות , במטרה להעלות עליה 65איש מאנשי החלוץ בפולין.

לאחר שנעשו כל הסידורים, יצא שינד ארצה כדי לתאם את הנחיתה על החוף. בארץ החליט
להיפגש עם בן-גוריון ולספר לו על ההתפתחויות האחרונות הקשורות בעליה ב'. על הפגישה
:יקסניגארב רפסמ


מחשש לגשת אל בן-גוריון יחידי, ביקש מישראל גלילי להצטרף אליו. הוא פתח בהסברים
על מצבו של "החלוץ" ונימק את ההכרח בביצוע עליה ב' למען האנשים היושבים במשך
שנים בהכשרה, ללא סיכוי ממשי לעליה קרובה. בן-גוריון לעומת זאת הוכיח לאורחיו
באותות ובמופתים, מה רב הנזק שפעולה בלתי-לגאלית כזו עלולה לגרום לעניין הציוני
תינויער היעבב רבודמה וליאכ להנתה חוכיוה .טדנמה תלשממ רושיאבש הילעלו
מופשטת, שכן שינד לא גילה למארחו את המצב לאשורו, דהיינו – כי בא מיוון בשליחות
מעשית בתכלית וכי עומדת שם לרשותנו ספינה המוכנה להשיט אל חופי הארץ חלוצים
מפולין. גלילי, שהאזין לדו-שיח, העמיד את בן-גוריון על-כך כי מדובר בעניין קונקרטי
ניתר בן-גוריון ילילג ירבד עמשמל .הצרא הכרדב גילפהל תדמוע היינאה יכו ,תילכתב
אביא אתכם לבירור בהסתדרות ממקומו והתפרץ נגדם בזעם: לא יקום ולא יהיה!

אינכם רשאים לבצע דברים על …!וז היירורעשב ברועמש ימ לכ הכותמ איצוהל שורדאו
42 (ל"י – ילש השגדהה) דעת עצמכם, ללא החלטה מטעם המוסדות המוסמכים.


בינתיים חל קלקול במנועה של הספינה והיא יצאה מכלל שימוש. החלו חיפושים קדחתניים אחר
ספינה אחרת, עד אשר נמצאה "פוסידון", שהפליגה ב- 3בינואר 1938כשעל סיפונה 65חלוצים.
כעבור תשעה ימים הגיעה הספינה בשלום ארצה. נוסעיה נחתו על החוף ללא תקלה והועברו
לאחד הקיבוצים.

באותם ימים היה כל חלוץ העולה ארצה ומצטרף לקיבוץ מקבל מהסוכנות היהודית הלוואה
לסידורים ראשונים. מרכז העליה של ההסתדרות פנה אל דובקין (ראש מחלקת העליה של
הסוכנות היהודית) בבקשה לממן את קליטתם הראשונית של העולים שהגיעו על ה"פוסידון".
בתשובה נאמר לו כי הסוכנות הוחליטה שמעפילים שהגיעו באופן בלתי לגאלי אינם זכאים
43 .תונכוסהמ האוולה לבקל

לאחר ההצלחה של ה"פוסידון", הוחלט לחפש ספינה גדולה יותר. נשכרה הספינה "ארטימיסיה",
בת 230טונות , אשר הפליגה ב- 19באפריל 1938מיוון כשעל סיפונה 128עולים. כעבור
חמישה ימים הגיעה הספינה ארצה והאנשים הורדו לסירות קטנות ונחתו בשלום על החוף.

בינתיים פתחו הרביזיוניסטים בעליה בקנה מידה גדול יותר וביוני 1938שכרו ביוון ספינה שעל
סיפונה עלו 381מעפילים. משום כך, כאשר פנה בראגינסקי אל הסוכן שלו וביקש לשכור ספינה,
העמיד הסוכן תנאי שמספר המעפילים לא יהיה קטן מ- .380אלא שהחלוץ בפולין, הדל באמצעים
כספיים, לא יכול היה להרחיב את מסגרת הפעולה ולארגן טרנספורטים של מאות אנשים.
44הוחלט על-כן שבראגינסקי ייסע ארצה לברר את העניין.

בדיונים שנערכו בוועד הפועל של ההסתדרות, התברר, שלא חל שינוי לטובה ועדיין היה רב
מספר המתנגדים להמשך העליה הבלתי לגאלית. אפילו אליהו גולומב, שצידד כל הזמן בפעולה
זו, שינה את דעתו בהשפעת בן-גוריון ועבר למחנה המתנגדים. מספר על-כך יוסף בן-פורת,
:'ב הילע יליעפמ


באחת הפגישות של אליהו גולומב עם המפקדים, הביע אליהו את דעתו כי אין ערך לעליה
ב' ולממדיה המצומצמים וכן להוצאות המרובות הכרוכות בכך. בקרוב [בעקבות החלטת
ועדת פיל] תזרום העליה בדרך גלויה, בהיקף רחב ובהוצאות רגילות, תוך בחירת החומר
45 .הילעל דמעומה ישונאה

הנושא לא ירד מסדר היום והמתנגדים דרשו להשיג החלטה מפורשת לפיה ייאסר על חברי
ההסתדרות לעסוק בעליה ב'. הגיעו הדברים לידי כך שהופעל לחץ מן הארץ לפרק את "המנגנון"
שהוקם בעמל רב ביוון. לאחר שובו של בראגינסקי ליוון, מצא שוקת שבורה:


"המנגנון" שלנו, שכבר הספיק לקנות ניסיון-מה בהלכות עליה ב', איננו קיים עוד… אך מה
קרה בעצם בחודשים אלה? כלום הוקל מצב היהודים בעולם? כלום נפתחו שערי הארץ
לעליית היהודים? לא! היטלר השתלט על אוסטריה, לחצו על ארצות אירופה הולך וכבד,
האותות מבשרי-הרעה הלכו והתרבו. החלוצים בפולין מצפים בקוצר רוח לאות כי יפרצו
את חופי ארץ-ישראל… כיצד ייתכן במצב זה להישמע לצו של הפוגה בעבודתנו? הרי
דציכו ,תימשרה תינויצה תוגיהנמה יניעב ונתדובע הלוספ יכ ,שארמ ועדי הדובעל-ירבח
46 ?הכרעמה תא שוטנל התע ותפתנ אופא

בסוף קיץ 1938אישרה ממשלת המנדט מכסת עליה זעומה של 100סרטיפיקטים לחצי השנה
הקרובה. מנהל מחלקת העליה של הממשלה פנה לשרתוק (שרת) בטענה שמאחורי גבם של
החלש תונכוסה תלהנה יכ ריבסהו לצנתה קותרש ."תיקוח יתלב הילע" תלהנתמ תונוטלשה
חוזרים אל משרדיה באירופה בדרישה להפסיק עליה זו.

בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית ב- 14באוגוסט 1938מסר דובקין, מנהל מחלקת העליה של
הסוכנות, כי בווינה עוסקים בהרחבה בארגון עליה בלתי לגאלית ומתאוננים על הנהלת הסוכנות
המתנגדת לכך. הפעולה בווינה נעשית בידיעת השלטונות שם. הנהלת הסוכנות הודיעה על
התנגדותה הנמרצת לעליה ה"בלתי לגאלית". עם זאת סבור הוא כי עליה זו תופסק מאליה,
עקב האמצעים שבהם נקטה ממשלת ארץ-ישראל בארץ ובאירופה (ראה להלן). ממשלת יוון,
.הצראל הירטסוא ידוהי תסינכ תא הרסא רבכ ,לשמל

ב- 10ביולי 1938כתב דובקין לכל המשרדים באירופה את המכתב הבא:


10.7.38

דובכל
המשרד הארץ-ישראלי
וורשה, לבוב, בוקרשט, סלוניקי, ווינה, ברלין

.נ.א

הננו פונים אליכם במיוחד בשאלת העליה הבלתי חוקית לארץ-ישראל.

קיבלנו הודעה מאת מחלקת העליה של ממשלת ארץ-ישראל כי לפי הידיעות אשר נתקבלו
אצלה, הגיעו בזמן האחרון ארצה עולים באופן בלתי חוקי.
ברור, שתופעה זו, באם תימשך עלולה להתנקם קשה באפשרויות העליה החוקית לארץ.
עמדתנו השלילית לעליה בלתי חוקית ידועה לכם למדי מתוך מכתבינו וחוזרינו

הקודמים והננו מבקשים מכם לאחוז בכל האמצעים הנמצאים ברשותכם כדי למנוע

(ל" י :ילש תושגדהה) .תאז היוצר יתלב העפות דעב



47 דובקין, מחלקת העליה

ואכן, בסוף חודש יולי ,1938אנו עדים לפעולת הלשנה על יהודים שעלו מפולין לארץ-ישראל
באורח בלתי לגאלי. במכתבו של הח' רייס, מהמשרד הארץ-ישראלי בווארשה, אל דובקין
בירושלים, אנו מוצאים כי פנו אליו מן הקונסוליה הבריטית וסיפרו לו כי לאחרונה התקבלו
בקונסוליה מכתבים הקשורים בעליה בלתי לגאלית (הקונסול לא ציין את שמות כותבי
המכתבים). במכתבים מצויים פרטים הכוללים את שמות האנשים שעלו באופן בלתי לגאלי,
48זמן יציאתם מפולין ומקום מגוריהם בארץ. עוד צוין שאנשים אלה קשורים עם בית"ר.

יש לזכור כי מכתבו של דובקין ופעולות ההלשנה בפולין אירעו ארבעה חודשים לאחר סיפוח
אוסטריה על-ידי גרמניה וחודשיים בלבד לפני ועידת מינכן (שבה נכנע צ'מברלין להיטלר), כאשר
האנטישמיות בפולין הולכת וגוברת ואלפי יהודים צובאים על שעריה הסגורים של ארץ-ישראל.
המדיניות הבריטית היתה צמצום העליה ואכן בשנת 1938ניתנו על-ידי הסוכנות היהודית רק
3,900סרטיפיקטים, לעומת כ- 11,500בשנת 1936וקרוב ל- 14,000ב-.1935

מסכם את המצב אחד מפעילי העליה הבלתי לגאלית של החלוץ:


בכאב ובמרירות מספר לוי שוארץ ברשימותיו על "שתי ממשלות שנשארו עוינות לנו – הלא
הן שתי הממשלות בארצנו [הממשלה הבריטית והנהלת הסוכנות היהודית]. הדרישות מן
הארץ היו, הוא כותב: "תפסיקו!" דרישות אלה הן שעיכבו במידה גדולה את פעולתנו
והחמצנו את הזמן היקר לנו. חודשי הקיץ עברו חלפו, ואתם גם ספטמבר ואוקטובר, היפים
49והנוחים לפעולתנו.

'ב הילע הלהנתה ,תורדתסהה לש לעופה דעווהו תידוהיה תונכוסה לש הזעה תודגנתהה ללגב
של החלוץ בעצלתיים. לעומת זאת התנהלה העליה הבלתי לגאלית של הרביזיוניסטים במלוא
.ץרמה

.1939 תליחתב לחה תילאגל יתלבה הילעב רושקה לכב תידוהיה תונכוסה תוינידמב הנפמה

כזכור, קבעה ועדת פיל בדו"ח מקיף שהגישה לממשלה ביוני ,1937כי הפתרון לסכסוך
הערבי-יהודי בארץ-ישראל הוא חלוקת הארץ לשתי מדינות – ערבית ויהודית. בן-גוריון תמך
בהמלצות הוועדה וטען כי הקמתה של מדינה יהודית, ולו בשטח קטן של הארץ, יאפשר עליה
המונית. לכן יש להמשיך ולהתנגד לכל צורה של עליה בלתי לגאלית אשר פוגעת בשיתוף
הפעולה עם ממשלת המנדט. הערבים, כזכור, דחו את המלצות הוועדה ושר-החוץ הבריטי
הגיע למסקנה שנוכח החשש מפני סיכון מעמדה של בריטניה במזרח התיכון, עדיף שבריטניה
תסתלק מרעיון חלוקתה של ארץ-ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית. לשם כך הקימה ממשלת
תויורשפא תא קודבל היה הדיקפתמש ,"הקולחה תדעו" ,השדח הדעו 1938 סרמב הינטירב
יישומה של ועדת פיל. ההנחיות שקיבלה הוועדה, שבראשה עמד סיר ג'ון וודהד, היו לוודא
שבמדינה היהודית האמורה לקום, יהיו מינימום של ערבים, ובמדינה הערבית יהיו מינימום של
יהודים. הוועדה, שהגיעה לארץ-ישראל באפריל ,1938הגיעה למסקנה שבמדינה היהודית
שהוצעה על-ידי ועדת פיל, כמחצית התושבים יהיו ערבים, בעוד שבשטח המיועד למדינה
הערבית כמעט ולא יהיו יהודים, כך שלא ניתן יהיה לבצע חילופי אוכלוסין.

ב- 9בנובמבר 1938פרסמה הוועדה את מסקנותיה, לפיהן תכנית החלוקה של ועדת פיל אינה
ניתנת לביצוע. חברי הוועדה הציעו שלוש תכניות חלופיות, שנתקלו בהתנגדות עזה הן מצד
היהודים והן מצד הערבים. בעקבות מסקנות אלה הודיעה הממשלה הבריטית שהיא נסוגה
.הקולחה תינכתמ

בהמשך להחלטה זו, הודיעה הממשלה על כוונתה לכנס ועידה בלונדון בהשתתפות נציגי
היהודים ונציגי הערבים, כולל נציגים מארצות ערב. ועידה זו אמורה היתה לדון בעתידה של
ארץ-ישראל וכן בבעיית העליה. בהודעתה נאמר עוד, כי אם לא יגיעו הצדדים לכלל הסכמה,
תכריז הממשלה הבריטית על מדיניותה על דעת עצמה ואף תבצע אותה, גם ללא שיתוף פעולה
מצד היהודים או הערבים.

בעקבות החלטתה של הממשלה הבריטית, התכנסה ב- 8בפברואר 1939בארמון סנט-ג'יימס
שבלונדון "ועידת שולחן עגול". המשלחת הערבית (שכללה בנוסף לנציגי מדינות ערב גם 3
מחברי הוועד הערבי העליון שהוגלו לאיי סיישל) סירבה לשבת יחד עם היהודים, ועל-כן הדיונים
עם הצדדים נערכו בנפרד, כאשר הבריטים משמשים מתווכים. בפגישה בלתי רשמית משותפת
ליהודים ולערבים, הכריז שר המושבות הבריטי מאלקולם מקדונלד על כוונת הממשלה לביטול
המנדט הבריטי והקמת מדינה ערבית, תוך שמירה על זכויות המיעוט היהודי וכי ההגשמה
תידחה עד לאחר שישכון שלום בארץ. הצהרתו זו של מקדונלד היתה הקדמה לפרסום "הספר
הלבן" ב- 17במאי ( 1939ראה להלן).

ואיבה ,"הילע אלו הנידמ אל" התועמשמש ,תיטירבה הלשממה ידי-לע ליפ תדעו תוצלמה תייחד
את בן-גוריון לתמיכה בעליה הבלתי לגאלית. בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית מיום 11בדצמבר
1938שטח בן-גוריון בפני חבריו את רעיונותיו הקשורים בעליה בלתי לגאלית:


[…] יש אפשרות שהממשלה תאסור על העליה ועל ההתיישבות מחוץ לאזור השרון,
…בגנהו ביבא-לת

אם חששות אלו יתקיימו – עלינו לנקוט בפוליטיקה חדשה ובדרכי פעולה חדשים. נצטרך
להודיע לממשלה שלא נוכל להמשיך בקואופורציה. כלפי חוץ תצטרך ההנהלה להתפטר,
: נסדר עליה לארץ-ישראל הילע-תמחלמנכנס כינוס יהודי עולמי באמריקה ונכריז ונגשים
על אחריותנו – ונעמיד את אנגלים בפני הכרח להילחם נגד העליה בכוח. אנחנו לא יכולים
ללכת בדרכי הערבים. לא נעשה מרד, לא נשתמש בטרור, אבל נכריז קבל העולם
שארץ-ישראל היא ארצנו, שאנגליה בעצמה ואיתה 52מדינות אישרו זכותנו זו. הערבים
קיבלו כבר את שלהם בעיראק, בסוריה, בסעודיה – ואנחנו מארגנים שיבה המונית
לארצנו. וילחם הצי האנגלי והצבא האנגלי נגד אלפי ורבבות נוער שיבואו מכל הארצות
ומכל נמלי אירופה לחופי ארץ-ישראל ונמליה…

במצב שבו נמצאת אנגליה עכשיו ובמסיבות של בעיית הפליטים היהודים בשעה זו –
,הילע לע המחלמ אל ,הילעה תמחלמ – תיטילופ המחלמ לש שדח [הטיש] דותמ יחרכה
50 .הילעה דרמ ,הילע ידי-לע המחלמ אלא


רוב המשתתפים בישיבה לא הסכימו עם בן-גוריון, והיטיב לבטא זאת דובקין:


[…] בן-גוריון אמר שנכריז על עליית יהודים בלי רשיון הממשלה, ונעשה זאת לאור היום,
המחלמה תא הלשממה לע לקת רשא היצרטסנומדל רקיעב הניה הנווכה תרמוא תאז
בעולים אלה ותמנע את אפשרות כניסתם ארצה. עמדה זו בלתי מובנת. אם יש נכונות
לעשות פעולה כזאת – הרי צריך לדאוג שמרבית האנשים יצליחו באמת להיכנס ארצה.
למה להקל על הממשלה על-ידי עשיית הדבר "לאור היום"?

אגב, מעניינים במיוחד דבריו של אוסישקין, שנאמרו באותה ישיבה, בדבר מדיניות הסוכנות
:טדנמה תליחת זאמ תידוהיה


[…] במשך עשרים השנים האחרונות עמדו הערבים על דרישותיהם ולא זזו מהן. אנחנו
במשך אותה תקופה הסכמנו והתפשרנו ללא סוף. רק במקרה אחד, כשעמדה על הפרק
ההצעה להקים מועצה מחוקקת, עמדנו בתוקף נגד ההצעה והצלחנו. הממשלה הבריטית
יודעת היטב את חולשותינו בארץ-ישראל, היא גם יודעת שההנהלה תסכים להחלטותיה,
אם גם תמחה נגדן. אנו עומדים כיום בפני פרשה קשה, ודבר אחד חשוב: אם אנו נודיע
לממשלה על עמדתנו נצטרך לעמוד על כך, ולא לזוז ממנה. אולם אם יש ספק שנודיע ולא
נקיים, הרי מוטב שלא נודיע כלל.

בן-גוריון, שראה בעליה ב' אמצעי למאבק פוליטי, לא זכה גם לתמיכה של פעילי העליה, שראו
בעליה הבלתי לגאלית בראש וראשונה עניין של הצלת נפשות.

בתחילת 1939נשלח שאול מאירוב (אביגור) לעמוד בראש ארגון העליה הבלתי לגאלית ובכך
ניתנה הכרה של המוסדות הלאומיים בפעולה שהתנהלה עד אז ביזמת תנועת החלוץ בפולין
ובתמיכת הקיבוץ המאוחד בארץ. אולם רק ב- 3ביולי ,1939חודשיים לפני פרוץ מלחמת-העולם
תילאגל יתלבה הילעה תולועפב תימשר הרכה הנגהה לש תיצראה הדקפמה הריכה ,היינשה
והעמידה את הארגון לשירות עליה ב'.

יש לציין כי עד ראשית 1939לא היה קשר פורמלי בין ארגון ההגנה למארגני ההעפלה. עזרת
ההגנה בהורדת העולים לחוף היתה מבוססת על קשרים אישיים של אנשים כמו גולומב, מאירוב
(אביגור) וגלילי עם מפקדי הגושים. חברי ההגנה פעלו כ"מתנדבים", ללא ידיעת המפקדה
.תינידמה הגהנהה רושיא אלל יאדוובו תיצראה

בשנת 1939כתב ברל כצנלסון: "לא הביננו את עניין העליה. טובי המנהיגים לא חשו בדחיפות
הדבר, בכוחו המכריע. מגמת העליה אנוסה היתה תמיד להילחם לזכותה גם במפנים ההסתדרות
51."תינויצה

ובמקום אחר:


שנים על שנים התנגדו לעליה הבלתי לגאלית, מחשש פן תזיק לעליה הרשמית, שבה
ראו לא רק עניין חשוב לעצמו, אלא גם אקט פוליטי בעל ערך… אבל עם הודעת הממשלה
על ביטול זכות היהודים לעלות לביתם הלאומי… הפכה דווקא ההעפלה ה"בלתי לגאלית"
להפגנה האדירה ביותר על זכותם זו של היהודים ולנשק מדיני תכליתי חד, שהדו נשמע
52 .לבת-יווצק לכב

העליה הבלתי לגאלית בשנים 1938-1940


עליית החלוץ וההגנה תיטסינויזיברה הילעה

תוינא

םילוע

תוינא

םילוע

הנשה
5 715 7 2,721 1938
11 4,592 17 11,348 1939
1 728 3 3,509 1940
17 6,035 27 17,578
סך-הכול


53 "ליה רגייט" תשרפ

"טייגר היל" היתה ספינת המעפילים האחרונה שהגיעה לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה. היא
נשכרה על-ידי המוסד לעליה ב' והועברה לרומניה עבור שיירה של עולים שאמורים היו לבוא
מפולין. אולם ממשלת בריטניה הפעילה לחצים על ממשלת רומניה, וזו עצרה את השיירה על
גבול פולין-רומניה. מיד הוחל במערכה לבטל את רוע הגזרה ולבסוף הגיעו שלטונות רומניה
להסכם עם הבריטים לפיו תביא הספינה את העולים בגלוי לארץ-ישראל ומספר העולים ינוכה
מן המכסה הרשמית.

ב- 3באוגוסט 1939הפליגה הספינה מנמל קונסטנצה, כשעל סיפונה 930עולים. כשהגיעה
הספינה אל מול חופי הארץ, הצליחו מארגניה להוריד לחוף בחשאי 180עולים. בינתיים נתקבלה
בספינה הוראה מן הארץ לצאת לבירות כדי לקלוט שם 658איש מפליטי האנייה "פרוסולה".
ה"טייגר היל" יצאה לבירות ומשם הפליגה ארצה עם 1,400נוסעיה. כשהגיעה ב- 2בספטמבר
אל מול חופי יפו, נתקלה בסירת משטרה שפתחה עליהם באש. מן היריות נהרגו שניים מנוסעי
הספינה. הקברניט הפעיל את המנועים במלוא הכוח והספינה עלתה על שרטונות בחוף תל-
אביב. 400מן העולים הגיעו בשלום לחוף ונקלטו על-ידי תושבי העיר שהצטופפו על החוף כדי
להגיש עזרה. בינתיים הגיעו שוטרים בריטים שפיזרו את ההתקהלות והעבירו את המעפילים
.דנפרסב רצעמה הנחמל ורתונש

למחרת היום נערכה ההלווייה לשני ההרוגים, ד"ר רוברט שניידר מצ'כוסלובקיה וצבי בינדר, איש
ה"חלוץ" מפולין.

יום לפני בוא הספינה ארצה, פלשו צבאות גרמניה לפולין. כמה אירוני וכמה עצוב שהחללים
היהודים הראשונים של מלחמת-העולם השנייה נהרגו על-ידי הבריטים מול חופי העיר העברית
.הנושארה

(רשימה מלאה של הספינות שהובאו בידי החלוץ והמוסד לעליה ב', ראה בנספח).
לתת קישור לאתר האצל או להעתיק משם את הטבלה של הספינות


מארגנים פרטיים


מלבד הרביזיוניסטים וארגון ההגנה, היו גם אנשים פרטיים שעסקו בארגון עליה בלתי לגאלית;
חלקם מיוצאי התנועה הרביזיוניסטית וחלקם באו מן הממסד הציוני. הבולט שבהם היה ד"ר ברוך
קונפינו מבולגריה, ששימש בשנת 1938סגן יושב-ראש ההנהלה של האגודה הציונית בסופיה
"ד"ר תאודור הרצל". תחילה ניסה לארגן את העליה הבלתי לגאלית במסגרת האגודה הציונית,
אולם לאחר שנתקל בקשיים רבים, פרש מן האגודה והחל לפעול באופן פרטי. טענתו העיקרית
תינויצה תורדתסההש תויקוח יתלב תולועפב רושק תילאגל יתלב הילעב קוסיעה יכ התיה
המקומית, מנועה מלעסוק בהן. עוד טען כי שלבים רבים בארגון העליה חייבים להיות חסויים
ואין כל אפשרות להביאם לדיון במוסד רשמי.

ראשי התנועה הציונית טענו כי המניע העיקרי של קונפינו הוא כספי ואין זה מוסרי להתעשר
מאסונם של יהודים. אולם הסיבה האמיתית להתנגדותם היתה נעוצה בעובדה שהעליה הפרטית
הביאה ארצה יהודים ללא אבחנה, בעוד התנועה הציונית העדיפה את עליית החלוצים. יש לציין
כי ז'בוטינסקי לא התנגד לעליה הפרטית מאחר שהטיף לאבקואציה של יהודי אירופה והבאתם
לארץ-ישראל בכל דרך אפשרית.

54 "סואלוקינ סויגא"

(הירגלוב) סגרוב למנמ הגילפה רשא ,"סואלוקינ סויגא" התיה וניפנוק רכחש הנושארה הניפסה
כשעל סיפונה 800מעפילים. קונפינו טס ארצה כדי לארגן את הורדתם של המעפילים לחוף,
והתקשר לשם כך עם אנשי בית-חנן, שקיבלו על עצמם לבצע את המשימה. אולם הספינה
התעכבה בדרך יתר על המידה, הקשר עם הארץ נותק והיה ברור לקונפינו כי לא יוכל לקבל
עזרה כלשהי בהורדת המעפילים לחוף.

ב- 19במאי הגיעה הספינה אל מימי ארץ-ישראל; המעפילים הורדו לסירות, שהיו קשורות
לספינה, וחתרו לעבר החוף ליד עזה. הם נתפסו על-ידי חיילים בריטיים והובאו למחנה מעצר,
אולם לאחר זמן קצר שוחררו.

"רצינדור"

הלפעהה לש סליכא בקעש ,היה "סואלוקינ סויגא" הניפסה תשרפמ קפוהש ירקיעה חקלה
הפרטית היא חוסר הקשר עם ארגון בארץ המסוגל לעזור בהורדת המעפילים לחוף. מסקנתו
של קונפינו היתה שיש לוותר על הורדה מאורגת, גם במחיר תפיסתם של המעפילים על-ידי
הבריטים. הנחתו היתה שהבריטים יעבירו את המעפילים למחנה מעצר ובסופו של דבר ישחררו
.םתוא

הספינה "רודניצר" הפליגה לארץ-ישראל מבולגריה כשעל סיפונה 305מעפילים. אל הספינה היו
קשורות סירות הורדה, וכאשר הגיעה הספינה, באוגוסט ,1939אל מחוץ למים הטריטוריאליים
של ארץ-ישראל, הורדו המעפילים אל הסירות שעשו את דרכן לחוף. כל המעפילים נתפסו על-ידי
חיילים בריטיים, אולם מכיוון שהיו ללא דרכונים, אי אפשר היה להחזירם לארצות מוצאם. הם
נעצרו וכעבור זמן לא רב שוחררו.

הספינה "רודניצר" לא הוחרמה מאחר שנשארה מחוץ למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל. היא
חזרה לבולגריה ויצאה שוב לדרך, כשעל סיפונה מעפילים מבולגריה, הונגריה וגרמניה. כעבור
חמישה ימים, בספטמבר ,1939שוב הגיעה ארצה וסיפור הורדת המעפילים לחוף חזר על עצמו.

ארבע פעמים עשתה "רודניצר" את דרכה לארץ-ישראל, עד שבדצמבר 1939נלקחה על-ידי
בעליה למשימות אחרות. קונפינו המשיך בפעילותו ובסך-הכל העלה ארצה למעלה מ- 3,000
יהודים ב- 8הפלגות
(רשימת הספינות שהובאו על-ידי אנשים פרטיים – ראה בנספח).
לתת קישור לאתר האצל כמו שהיה קודם




:תורעה


בראגינסקי, עם חותר אל חוף, עמ' .55.41
שם, עמ' .67.42
שם, עמ' .77.43
שם, עמ' .105.44
עדות יוסף בן-פורת, את"ה .9.28.45
בראגינסקי, עם חותר אל חוף, עמ' .112.46
.S 25/2651 ,מ"צא .47
שם, שם..48
.1040 'מע ,ב ,ה"תס .49
אצ"מ, פרוטוקולים של הנה"ס מיום .11.12.38.50
עם חזיון ההגנה, עמ' .138.51
סת"ה, כרך שלישי, עמ' .78.52
.87 'מע ,ג ,ה"תס .53
.33-35 'מע ,הירגלוב יפוחמ 'ב הילע ,וניפנוק .54






           
תוכן תולדות ישראל