|
נולד בשנת תקנ"ט ( )1799לרבי ישראל רוטנברג, רבן של מגנישוב וגור. אביו היה מתלמידי
רבי לוי יצחק מברדיטשוב וממקורביו של המגיד מקוזניץ. רבי ישראל היה מביא אתו את הנער
החריף לקוזניץ, והמגיד רבי ישראל היה משתעשע אתו בדברי תורה. בהגיעו למצוות נשא
לאישה את בת הגביר ר' משה חלפן-ליפשיץ מווארשה. על שולחן חותנו היה שם לילות כימים
.הרות לש הלהואב
הרהמ דע .כעבור שנים מועטות תפש ישיבה, והיה משמיע שעורים לתלמידים שנונים
נתפרסם כעילוי מווארשה. משירד חותנו מנכסיו וימי מצוקה הגיעו, הוצעו לר' יצחק מאיר
משרות רבנות שונות, והוא דחה את כולן. שלח ידו במסחר ספרים והתפרנס בדוחק.
גם מווארשה המשיך הר' יצחק מאיר לנסוע לקוזניץ ולעתים גם לחוזה ללובלין. אחר פטירת
רבי ישראל היה נוסע לבנו רבי משה אליקום ובסוף הצטרף לחסידי פשיסחה והפך לתלמידו
המובהק של רבי שמחה בונם. אחר פטירת רבו נתנו בו החסידים עיניהם להמליכו עליהם,
ואילו הוא ביטל את רצונם והכריע לטובת חברו רבי מנחם מנדיל מקוצק.
, בלתי נודעים, בתנועה החסידית. מייסד שושלת גור המפורסמת שהגיעה לממדים עצומים
בנו יחידו רבי אברהם מרדכי נפטר על פניו ובנו רבי אריה לייב בעל ה"שפת אמת" מילא את
מקום זקנו הגדול.
ר' יצחק מאיר היה גאון אדיר, חריף ובקי שמעטים כמותו.
ספריו "חידושי הרי"מ" נודעים לתהילה בעולם הלומדים.
בר היה בושטאכוסמ ר"ומדאה לש ותודע יפלו ,יסופיט ידיסח רפס אוה ולש "תוכזה רפס"
כוחו שבעתים בנסתר מבנגלה.
.ותלודג תשרפ לכ תראותמ "הלוגה יניע ריאמ" רפסה יקלח ינשב
נפטר ביום כ"ג אדר תרכ"ו ( .)1866
|
