|
ר' מנחם מנדיל ברבי שלום שכנא שניאורסון היה נכדו של רבי שניאור זלמן מלאדי (בן בתו
דבורה לאה), וחתן בנו האדמו"ר האמצעי. נולד בשנת תקמ"ט ( )1789בן 23היה כשנפטר סבו,
וכל השנים גדל ולמד בביתו. עד לשנת הבר-מצווה למד רק נגלה, אח"כ התחיל בעצת סבו
ללמוד גם נסתר. היה מתמיד בלימודיו, לרוב בצוותא עם חבריו רבי נחמיה מדוברובנה ורבי
יהודה לייב מדווינסק. נתפרסם כעילוי וגדול בתורה.
עוד בחיי סבו היה חוזר באזני אנ"ש על דברי החסידות. ר' שנאור זלמן אמר עליו, שהוא לא
יהיה חוזר כי אם מחזיר. רבים מחידושיו היו לעיני סבו, שהיללם מאוד. אף בימי חותנו,
.ת"ושו וישודיח תביתכב הברמ היהו הרותה לע וימי לכ דקש ,יעצמאה ר"ומדאה
היה סופר פורה. ספריו הנודעים "צמח צדק" בארבעה החלקים שו"ת ופס"ד, עפ"י סדר
השולחן ערוך ועל המשניות, "אור התורה" בקבלה ועוד.הגיה והדפיס בתוספת הערותיו את
.וספדנ אלש תונויליג יפלא די-בתכב ונממ וראשנ ."הרותה יטוקל"
על אף סירובו לשמש ,ונתוח תריטפ רחא הגהנהה תא ומצע לע לבק ויברוקמ תעפשהב
בקודש. מקרוב ומרחוק באו אליו לשתות בצמא דבריו, ובין הבאים גדולי החסידים ורבני
חב"ד. עם הסתלקותו של רבי אהרן מסטארושלה באו אליו גם חסידיו הרבים. בהזדמנות
סיורו במדינה נפגש עם גדולי הרבנים המתנגדים, בתוכם רבי אבאל'ה מוילנה, רבי טעביל
ממינסק, וכולם העריצוהו בשל גדולתו בתורה. בשנת תר"ג ביקר בפטרבורג יחד עם רבי יצחק
מוולוז'ין, כחבר המשלחת בענייני חינוך שהוזמנה ע"י הממשלה. בשנת תרט"ו הלשינו עליו
מתנגדיו, והושם פקוח השלטון על ביתו. בתרי"ח נשרף ביתו וכל אשר בו בשריפה הגדולה
.ץיבבולב
בשנת תר"כ חלה, ולא נתרפא מחוליו עד יום פטירתו בי"ג ניסן תרכ"ו.
הניח שבעה בנים צדיקים וידועי-שם ושתי בנות.
|
