|
בנו של רבי פסח שפירא, שהיה גיסו של רבי אלימלך מליז'נסק, ונכדו של רבי שמשון
מאוסטרופולי. עוד בילדותו ניבא עליו גדולות בעל "נועם אלימלך" – ונבואתו התקיימה. היה
גאון בנגלה ובנסתר וזכה להערכתם של גדולי דורו, המזכירים אותו בספריהם בהערצה רבה.
היה מתמיד מופלא, ומספרים שכל יום לפני התפילה היו לו 24שיעורים, ובתוכם שיעור אחד
של כתיבת חידושי תורה. בחסידות היה תלמידם של החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדיל
.בונמירמ
חיבר ספרים רבים וחשובים:
רכששי ינב
הלכד ארגא
אקרפד ארגא
דרך פקודיך
א"צרהמ יטוקל
כלי הרואים
א"צרהמ תוהגה
דברים נחמדים
הרשי לגר
מעין גנים,
הלומעת דיגמ
ריח דודאים
הכרב היהו
ברכה משולשת ואחרים.
שימש ברבנות בקהילות: רוביטש, סטריז'וב, האליטש, דינוב ומונקאטש. מזמן שהותו
במונקאטש ידוע קונטרסו "תקנות תמכין דאורייתא".
עדונ ,בונידל רזח תומטופמ תוזווא רסא רשאכ שטאקנומב ומצע לע ררועש תקולחמה לשב
כאוהב ישראל, ועל כל אגרותיו הוא חותם "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו". עשה
רבות להפצת לימוד הקבלה, ולחם בתקיפות נגד המשכילים שבדור, בייחוד נגד ראשי
המשכילים בגליציה.
מפורסם כפועל ישועות ואלפי חסידים הלכו לאורו. נפטר בי"ח טבת תר"א ( )1841בהיותו בן
56שנה, והשאיר שלשה בנים: רבי דוד, שמילא את מקומו בדינוב, רבי אלעזר רבה של לאנצוט
.לאומש יברו
|