-
,
,– -,-.-.-.ד
.
,–
-
אוצר השירה והמליצה.
אוצר חשירת
י
י
1תמל צח
י"ח סב 1ב
199
ו*עגדנ
אתר לימודייהדותורוח
ww.daat.ac.il
ר'עזריהמן האדומים (די*רומם').
החכם הגדול והמבקר החריף הזה נולד במנטובה ,איטליה ,ממשפחה רבת.היחש,
בשנת רע*ג או וע"ד זימת בשנת של*ח .הוא למד בנעוויו הרנה תורה וחכמה וידע על
בורין ,מלבד שפת ענר ,גם לשון לטינה ואיטלקית ,וגם שפתיון ,את חכמתו הגדולת
ובקיאותו הנפלאה בספרי חכמי ישראל וחכמי אומות.העולפ חשף לנו בספרו רב הערך
"מאורעינים' .הפפר הוה מכיל חקירות בבקורת חריפה בדבריימי ישראךובעניניםשונים'
הנוגעים בחכמת ישראל ,וחקירותיו ובקרותיו היו לעינים לחכמי ישראל ולהדמי אומות*
העולם ער היום הוה ,ואולם בדורו הקים הספר היה סער גדול במהנה ישראל ,והרבנים
ההוד'ם הוציאו עליו מיטבע הרם (ו' יוסף קארו ,מחגר הישלחן עווך' ,החרים את הס'
"מאור עינים" תכף כאשר יצא לאור ,ימים אחדים לפני מותו ,ומהר'ל מפראג גם הוא
אסר
לקרא בו).
ר"ע מן האדומים היה גם סופר חרוץ אשפיע ,וטחקריו כתובים בסנטן נהיר ,נמרץ
וחריף ,שאין דוגמתו בספרות המחקרית בעת ההיא .גם במליצות ושירים נסה כחו אבל
לא הצליח במקצוע זה – ,אנחנו נביא בזה דוגמאות ממאמרו *קול אלהים' שכתב על
חרע " 1חית בעיר טירטרה בשנת של'א,
"קול אלהים".
יום השרון ,שבעה עשר לחדש כסלו,
קומונה עשר לטבימבר ,שנת חטשת אלפים
ושלש סאות ואחת ושלשים ליצירה כפ*
חשבוננו,לילה שפוזרתויום הששי קרוב לשעה
העשירית ,עת הטצא בני האדם בתנומותעלי
סשננ ,נשמע נפתע פתאום קול רעש נדוץ
וחזק טאד נמשך כחצי עשירית שעה ,אשר
כמוהו באסונה לא נהיה בדורותינו אלה נם
אנותינו לא ספרו לנו עליו סטאות שנים עד
הנה .ולבד מהמית תקול והבעתה הנשמעת
על פני רקיע השמים ,הנה היו הרעמים
ומרזבי הנבוזז דא לדא נקשן ומתנודדים,
י כל השומע טסי חרש לא ישמע ?)
,באופן כ
,
ו
ב
ר
ק
ב
ו
ב
ל
ו
ו
י
נ
ו
א
ל
י
ח
י
תצילנה שתי
ההפך
י האדמה
עליו בלהותכיגע מהתראות אליו כ
תשאה אז שממה ,תבל ויושבי בה .והנה
בתחלהבין התרדמה והשעמום יחשוב הארם
היות הבהלה ההיא להב אש ,עד אבדון
תאכל ,או רעם אשר ברגז ינמא ארץ; כי
לא ידעו בראשיתו מה הוא ,עד אשר ברנש
הנדנוד והרעדה בכל ערש ומשכבמוצע מתהת,
ואז בחוש התורע כי הסער הנרול הוה הלא
הוא רעש הזק הסרניו ארץ ממקומה .והאיש
אשר רוח בויעריץ ויברך את האל הנרוץ
אשר זו כחו טלא עולמו ,דום והתחולל לו
כי יעסיר תבל טזעפו והוגם לנה ויהי כן
באמת ,כי עוד מעפ חדלו פרטן הקולות
וחארץ לשעתה שקפה; אך לא שב האלהים
ויי
200
י
עזריה טן האדומים.
סהוק אפו כאשר עלה על לבת ,מ טאז עד חזקים ונכדים ,ובפרט אשר נמצאו במקצועות
אור הבוקר היה הקרקע עת אחר עת טתעיר השוקים והמבואות לראש פנה ,בלי מנן וצנה
להתגעש ,ושאול מתחת לרנונים ומרמים נוע של בית אחר טתהבר אליהם ומהזיקם ,רבו
תנוע לההנודד; באופן כי רבים עטרו על בכלם הבקעים והטפולות ותהי הארין לחרדת
מספר רעשים קמנים אשר הורנשו בשלש אלהים .אז כל עם פירר*ה מנער ועד זקן
יהיו משמנה עשרומעלה .נבהלו מאד ,ונחפזו לנוס מבתיהם הספונים,
שעות ההנה ,ויעירוכ
אשר על כן כל אדם בלי סמק נעור ממעון ומצל כל קורה והוטה הסובה היא אם רעה,
טשכבו ,ויקומו אב ואם על בנים מעל הממה אל תחת השמים בחוצות ובננות כל ביתן
לראות מה יהיה בעיר ,כי עת רעדה ומהד אשר יטצאו .ויעזבו את רכושם ואת קנינם
היא ,לא עת מנוחה וחבוקידים .והנה מחמת רפושים ונטושים ,כי רעדה אחזתם פן יפלו
הרעש הראשון האמור נהרסו מעל הננוח כמה עליהם הבתים פתאום כאשר קרה ליותר
תלפיות ומעלי-עשן ,כל שהוא תלול וגבוה .משנעים בג* העירזעיר שם ,זעיר שם,כי לא
וישכימו העם בהביר איש את יעהו מסובבים יכלו מהר המלפ ונעשו בתיהם קבריהם כרנע.
בעיר וברחובות ,לראות את הממילת ולדנר וטה לא ישא האלהים פשע עמו לעת כנאת,
במקהלות על הסופת אשר היה בארון .עודם אשר עם היות או שבת לה' ,הנהלפקוח נפש
מדברים והיום סם הששי רר ער השעה תשע ולהציל את הנופים נכונים לעבירתו נצחי
עשרה /ויהי רעש אחר בינוני וכן בשעת רבים לקחו את ילדיהם בחיקם ,ושמלותם עם
שתים ועשוים* נם בשעה הראשונה לליל הרבה מצ כיהם ,צרורות על שכסם ,ונר או
שבת-קדש ובשעה השניה סטנו ,כלם רעשים אבוקה לרנליהם בידם ~י הבדילבין הקדש
מבהילים וטרניזים לבב כל אנוש בקרבו ,אך ובין החול ,כאלו שכח אז ה' בפירצה מוער
לא כזעם וחרדת הראשון אשר זכרנו .ויהי ושבת ,ויצאו ללכת בחפזה נידרים בגוים אל
בשעה השלישית ליל השבת הנורא ההוא ,רחובות העיר או אל כל המקום אשר לתאוה
סר אליושבי המחוז הוה מר רעש אהר חזק ינקשו ,נפ-ר סכל בנין וגרר ,וזה להם ישע
מאד ,אשר נמשך נם הוא כחצי עשירית שעה ,וחפץ ,בי תחת שנתם בצל קורתם נכה אז על
מפרק בנינים ומשבר חומות ומכה הבתים ראשם קרה נורא וירהבלילה .נם אמנה הפחד
רסיסים ובקיעים יותר הרנה טרעש האמש הזה היה כמעם למצער בעיך הטורא הגדול
הקודמת ,אשר ביאשון ההוא גבר הקול על אשר התסיד כל הלילה ,יען מעולם לא עבר
הנדנוד ,ובזה נבר מאד הנדמד על הקול .בו רביע שעה בלי התגעש האיץ ,וכאלו תמיד
והנה לא שטר תכונתו להניע את הארץ אל מוסדותיה יעירו לחדש רעשים מראים ,עדכי
עבר אהד לבד ,כי אם רצוא ושוב ממערב חדלו לספור הרעשים הקמנים והבינונים אשר
למזרח ואדר כן מן הדרום לצפון ,כמצווה היו בטשך הלילה ההוא ,כי רבו בטספים
ועושה להרבות ההשחתה ושאית הארץ ,והוא מחמשים ומעלה .והנה שני הרעשים האלה
באמת אשר הרבה פה העיר הנדולה פירר'ה אשר עצמו מאד ליל ששי וליל שכת-קדש,
הריסות ופרצים* כי כל מה שהיו בניניה לפי מה שהתאמת מעובדי ררך ושוכני ארץ,
מוצר השירה והמליצה.
201
הורגשו כדברי חכטי לב בעלי הטהקר טשך אלה .הבים שנרו להם על שפת הנהר אשר
טאתים מיל מקצה העיר פיסר'ו עד מילאנ' ;1מננבלעיר ספינות ודוניאות עםבעליהן תופשי
ועם כל זה לא הרעו ולא השהיתו בשום משופ ,וינורו בתוכן עם'נם ביתםלדירת קבע
מקום ,נם לא נשמע עוד קולם אחרי כן ביום ובלילה .וכל איש תנונה יבקש תמיר
באופן עקרי ,רק בפירר.ה ותחומיה כעשרה להאסף במשמר אל אחוזת טרעיו ,כי האמנה
מילין סביבלה.בייום ליום הביעו רעשים הטצא האדם לברר ברעש פתאום -סכנה ,פן
מבהילים עשרה ועשרים,הקמנים עםהנדולים :לבו ימות בקרבוויהי לאבן .וכבר קרה זה
אכן רובם ועקריהם ה* 1בלילה ,רבים סביב לרבים אשר אם לא מתו לשעתן ,התהלהלו
להצות ויותר מהמה בשעה התשיעית ,וממנה באופן כי נפלו למשכב ובקרב ימים תמו
נם כן ער לפנות בקר .וכבר טהרבה אנשים לנוע .אך עם ההתחברות אל הזולת יעשה
אשר שתו לבם לחלחלה הזאת ,נמנו יותר לצרה מדחה,כי איש את רעהו ירהבו ולאחיו
טעשרה לילות רציפים אשר בם תמיד בין יאמד! חזק אל יפול לבךעליך .נםלענין זה
השעה התשיעית לעשירית הורנש רעשעקרי ,לא אחדל מספר בפרט נסיון רשום אשר
כאלו האלהים קרא עליו המועד ההוא ולא ראיתיבעיני ,וכן רבים זולתי ראוהו .הן הוא,
יעבור .זה הכלל; הרעשים המבהילים אחרי כי הכבודה אשר הוכיח ה' לזו ספני חמת
השנים הראשונים ותזכרנה היו מחצות הלילה הטצוקות והפחדים האלה ,לבה נפל "SS
בקרבה ,דמה נעכז ,ונהפכו פניה לירקון עד
עד עלות השחר - – -
ולמען דעת כל הכא ועמד על הספור היותה כנציב זהב ,וכל רואיא אליה ישניתו;
הזה איך ואנה נמלפו כל עם הארץ טן ויהי לימים אחדים גברה עליה התאוה אל
המהפכות האלהוירעכי אח -שני הרעשים המלח ,באופןכי לעת האוכל ברוב המעמים,
החזקים שאמרנו ,בראות בני האדםכי אך זה תחת כל נזיד או בשר ולפתן ,פת במלח רב
חלי נמשך ולבם הלל כקרבם ,רבים יצאו תאכל ,אם בהצנע לכת אם לעיני רואים,
י ביתם ,לנור והיה לה מעמו כמעדנימלך .והנה בא האות
מן העיר ותחומיה הם וכליליר
ן מהולל שם ה'
,
ה
ל
חמשה
עשר כי היא שעמדה
יע
בכפרים או עירות רחוקות משך
או עשרים מיל אשר לא עליהם היה הרעש .שבה בלי תרופה אחרת לאיתנה ,ערכיפניה
ורבים אשר לא רצו להרחיק נרוי ,בקשו הנזעמים לא חץ לה עור ,ועין ראתה תעירה
להם בתוך העיר או מעפ חוצה לה אינה כי בריאותה ואור פניה היה הולך וחזק סדי
טפלט של חצר גדולה או גנות ופרדסים ושם היות התאוה המשונה ההיא הלוך וחסור; ויה*
הפו אהלים וישפתו להם שטוח כמי המוב לנס .עתה איש תנונה ראה את מעשה
שיוכלו .לא יבקר הכהן לעליות טיווחים האלהים ,מסתריהפבע,הןהיתה כזאת הרפואה
וכעל בעמיו להיכלות עם שכיות ההמרה ,כי עולה על רוח איסקולאפ'יאו ואיפוק"ראמי9
אהלי קדר הס א?לכל כיריעות שלטה ,ומלונה אולי קימור המלח הרע ואירו הנאריתי שעלה
נטקשה כעיר בצורה ,ושטה על טזליהם ן מן הארץ והיה כעוכריה ,נדהה מפג לה
ירחמו ,אשר יראו מה חפץ לשדי על אחרית הפוב :בא זה ואבד את זה ,וחיא בחסד אל
;
י
202
עזריה מן האדומים.
שטעה ,ומי עדע אם נם אלישע ברפואת
המים נמה באומן מה אל דרך כמיהה אך
נעזיב טחפש כמכלותנו את חכמת אדון
הנפלאות המרומם על כל חקירה ותהלה,
וניטיב אל סמורנו וללמד על הבלל .הנה כל
האיש אשר היתה או סחורתו מחצלאותונסרים
וכל דבר הכשר למכוך ,אשריהו ואיטרי בניו
ן נתקר
אחריו ,כי יאמר אך עשרתי ,ההיע
שערם על חד תלוו ויותר מרוב הקונים אותם,
להמות מהם איש לו אוהלים ומלונות ליטבת,
נס רבים הביאו אל תחת השמים נימות או
חביות ,זה תוקע עצטו עם המתעמקים עליו
לתוך הדוד11 ,ה לתוך הפמס ,וקנינם ויכי'טם
עזבו בבתיהם סנורים כאמשר ,או עם שומר
קשואים לנם ולחפץ אלוה ממנול ,כי הנה
עת לשמור את נפשו מאד ועתלהשליךבגללה
את הכסף כאבנים ,דיו לכל אים שיעמור
להגן בעד עור עד יעבור זעם,
ועל טוב יזכר תסיר שם רבים מבחירי
עמנו פרנסי קיק פירר"ה ,כמו השר אב
לאביונים דון יצחק אביבנאל ,בן בנו של
המחבר הגדול נוחו עדן ,והשוע המהולל מאד
יצחק איש פאנו ,והקרובים אליו נסעי נעמנים
מנולת דורנו בני הנשיא יצחק ברכיה זיל
מפאנו ,ואשר נדל שמם באנשיההיל והנדיבות
יוסף הלוי ואהר ,וונאלי ,והריר שלמה איש
י סגולה מנקובי ראשית
מודינה ,וכן יחיד
'
הטתנדבים בעם ה קהל קדוש הספ-רים,
יתברכו כלם טאלהי אמן ,כי הם וכל נדיב
לב בלחם ,אשר נמצא להם בביתם או בארוזת
נהלתם חצר נדופה ונן נעול או כל טקום
הם'טתמר רהבירים ,פתחו שערי צדק לכל
הנם אליהם ,אם דל ואם עשיר ,ויתנו לו
חח8
מיעט וי"'נ"-י 1ילטבח אופזג כי איו
1
1
4
*
4
איש מהם אשי לא נאספו אליו ממאה נפש
ומעלה ,ועם היגח לב כלס סחרחר כי בצרה
גדולה גם הטה ,הנה לא נטנעו מלפקח על
העניים והאביונים שלא יהמרו בר ולהם
ומזון ואש ועצים הרבה ,לצנת שלנ ולאשר
יאפו או יבשלו להם ולצאצאיהם אתם ,והכל
תמיר בפנים מאירות ואמרי נועם ,אם כי
המעמסה הזאת היתה על שכמם לאורך
ימים ורבו הפליטים אליהם כמו רבו .וכןבין
הנוצרים כל חוצות העיר ורחובותיה והצריהם
וכל קרפף ופרדס ,פרוז או טוקף ,היו טלאים
אהלים וצריפים ומכות להתלונן בסתרם 'הד
עשיר ואביון .ונם המה פזרו נתנו לענייהם
איש כמתנת ידו ,כי עת לכל עם ועם כלשונו
לררוש את האלהים ולהוליך לפניו צדקו
לכופר ופדיון נמש ,תחשוב אמוא למשפט,
כי היהודים הדבקים בל כלם עד הפף ונשים
שמרו דרך הזקן אבינו לנדור בעת צרה,
ויקראו הקהל הקדוש פעם על פעם צומות
כסדרי קדמונעו על הזועות ועל המפולת*
וכן בערים רבותקיובות ורחוקות צמו והתפללו
להפיק רצון תחנה מאת האלהים על הערה
א2.ר פה פירר'ה ,כי צויכים היו לרחמים
והוא ,יתברך ,לבדו יטל לשמורעירובית; ויפי
לנם ,כי עם היות דירת הבתים בנף היטים
האלה סכנה רבה מפני ההריסות שנהיו ואשר
יחתו בני האדם שתהיינה ,באופן כי כל שומר
נפשו ירחק מהאריךלעמוד בהמה ,הנה טעולם
לא במל התמיד באחר טבל עשרת בתי
התפלה ומקדש מעט אשר לאלהינו פה
פ*רריה ,אמתכי נם הם לקו בבקעים ומרקים
היצרכי לתקין ,אך ל 3בחיפןשיסוגו האגשים
מהתפלל בתוכם ערבובקי .גם ברוך יהיה
אלהינו ער נצח ,כי בכ.
ל תמפולת הרב אשר
,
4
*
אוצר השירה והמליצה,
203
נהיה בע"ר ערכיכל דורך בה רואע יאמרו הרעש הראשון שהיה. .בתהלת הלילה
לו! שטוררנליך וראשך-,הנה מכלבניישראל הפיל כיגע את הגג כלו אל תוך החרר .רק
לא טת ולא לקה עד אחד בסדרך כף רגלן החלק הסוכך על טקום מושבם סביבות האש
אפםכי כלם לקו באצבע הנזקים וההוצאות ,נשמר ולא נפל,כי ה' סמך בידוכרנע,ולקול
אשר אטנה לאיש ואיש כערנו רבו ועצמו הטולה כזאת קמוכולם בצעקתשברגנניה רנה
וימהרו להמלפ על נפשם אל חדר אחר.
למעיה.
ואנכי לאלהי ישעי אנכי אשירה ,אשלם ויחי הם יצאו לא ה-ח.קו נפל יתר הננ אל
תודות לחמריו הנדולים ,כעל בל אשר נמלניו שאוית החדר ,נם נפחת קצת טן החדר ההוא
כי לבר סכל מה שהפליא כבר לעשות עטי למטה ,באופןכי אם עוד מעט שהו שמה,
בהוציאואותי שנת שכ"ז טנף המלאך המשהית לכל הפנים שכנה רומה נפשם ולא היה ח-ו
'.
ההוא
נשאר מהם שורש* אלה אפוא הם דברים
ראוים לכתבםזכיון על לב ועל ספר ולהודות
עליהם לשם ה' נורא תהלות עושהפלא
.וכן
לרבים אחרים טבני עמנו נעשו פלאים כאלה
אשר היה כפשע בינם ולמות ויצילם ה',
המבורך לעולם וער בכל לב ונפש .ורעת
לגנון נקל ,כי בנלל הבהלות האלה אשר
האייכו ימים כאמור ,לבר מסל נזקי הריסת
הבתים ושבריהם ספו תמונכסים רבים לרבים
מעמי הארץ ,ונלים מכלים שונים נשברו
בקהל קדוש בולונ'יאה ,הנה ברעש הגדול
אשר היה בשעה השלישית ליל שבת-קדש
הנורא שזכיתי ,נפל הננ על ההדר אשר נו
הייתי מתגורר עם אשתי וילדינו ,ורוב הלבנים
והעצים אשר נפלו על משכבי עצמו נהרסו,
באופן כי אם נמצאנו אז בחדר ההואכמנהגנו,
הן זמן שניבה הן זמן קימה ,היהנלי ספק
כותת אתכלנוטחון ונשמה,חסושלום,לאנותרה
באחד טמנה אולם הנוטללחייבים טובות סעיר
את רוחי שעה אחת סלפנים בהרגישנו הרעש
הבינוס ,אשר קרם עליו כאמור,כי או בהרתי ואבדו ,ושכר המבלים והסוסיםוהסמיכות לעזור
שנרד כלנו אל הררבתי נשואה אשר למפה .בחפזה אל המנוס ,אם ברכוש אוזולתו ,נדל
ושם ברוך ה' לא דבקתנו הרעה ונצלנו ,ער להפליא ,ונם אניבעניי חטאתי הרבה עד אם
כ' אחרי בן היינו נם אנחנו ככל זולתנונודרים זכרתי ונבהלתי ,עם הכל צד בשחק נאמן
י לא דאגה נמשי למאוסה ,ואמרתי
אנה ואנה ,גם הנדיב יצחק איש פאנו האטומו עלי כ
אשר
ו
ז
ב
ו
ט
י כי עוניתי אחרי
חזיתי
בהמצאו ליל השבת הנורא הנוכר עם הכבודה בלבי :ל
אשתו ותשעה ילדיו שתילי זיתים ,ואחרים וזכיתי לספר ניום מאלה נבורות אלהינו ,איטר
מכני הבית בהדרו מניב לאיט כטנהנ ,הנה כל הנשטה לעד תהללנו- – – .
דעת
לימודי יהדות ורוח
ww.daat.ac.ii
אי