ליל הבדולח

אוקטובר 21, 2018 · מאת עורך: גדעון רפאל בן מיכאל · המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ , חשוון תשס"ח - אוקטובר 2007 · מחקרים

‫המכון ללימודי השואה‬
‫ע"ש ח‪ .‬אייבשיץ‬
‫רחוב התיכון ‪ ,33‬נווה‪-‬שאנן‪ ,‬ת‪.‬ד ‪ ,3299‬חיפה ‪31032‬‬
‫טלפון נייד‪gideonbe@012.net.il ,052/9344332 :‬‬

‫בס"ד‪ ,‬חשוון תשס"ו‪ ,‬נובמבר ‪5002‬‬

‫פורום שמירת זיכרון השואה‬
‫והמאבק באנטישמיות‬
‫גיליון מספר ‪1‬‬

‫עורך‪ :‬גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫ישמיות‪,,‬‬
‫באנטישמיות‬
‫והמאבק באנט‬
‫השואה והמאבק‬
‫זיכרון השואה‬
‫שמירת זיכרון‬
‫פורום שמירת‬
‫לחברי פורום‬
‫לחברי‬
‫וברכה!!‬
‫שלום וברכה‬
‫שלום‬
‫אנו נמצאים בתחילת הדרך בהפעלתו ועיצובו של פורום זה‪ .‬כולכם שותפים‬
‫אמיתיים ולכן תהיינה אוזניי כרויות לכל יוזמה ורעיון שיעלו החברים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬למה דווקא עכשיו עלה הרעיון של הקמת הפורום?‬
‫תשובתי פשוטה‪ :‬דור ניצולי השואה‪ ,‬אודים מוצלים מאש‪ ,‬הולך ומזדקן ורבים‬
‫נפטרו‪ .‬רבים מהם שימשו כאנשי עדות‪ ,‬בעיקר לבני נוער‪ .‬הם כתבו יומנים‪,‬‬
‫ספרים ועדויות ע"ג מחברות ודפי נייר המופקדים כיום ב"יד ושם" ב"לוחמי‬
‫הגטאות"‪ ,‬במוזיאונים ובמכונים ללימודי השואה‪ .‬הם היו הכוח המניע בשמירת‬
‫זיכרון תודעת השואה‪ .‬אנו דור הממשיכים‪.‬‬
‫המסמכים הללו יחד עם תעודות שנמצאו בארכיונים שנמצאו ברחבי אירופה‬
‫וגרמניה‪ ,‬מתעדים היטב את מכונת ההשמדה הגרמנית ומסייעים רבות במאבק‬
‫נגד מכחישי השואה ופותחים צוהר קטן על קורות העם היהודי בשואה‪ .‬עלינו‬
‫לזכור שרבבות משפחות יהודיות נרצחו כולן בשואה ואין מי שיספר את‬
‫קורותיהם ויזכרם‪ .‬זאת אנו משתדלים לעשות‪.‬‬
‫שארית הפליטה‪ -‬ניצולי השואה‪ ,‬אחרי למעלה מחמישים שנה לאחר השואה‪,‬‬
‫היו ערים לעניין המשכת זיכרון השואה‪ .‬במנשר שהוציאו הניצולים כקריאה‬
‫לעולם כולו בעת נעילת הכנס הבינלאומי על "מורשת ניצולי השואה –‬
‫ההשפעות האתיות והמוסריות לאנושות"‪ ,‬שנערך בבקעת הקהילות ב"יד ושם"‬
‫ביום ה‪ ,‬כ"ט בניסן תשס"ב (‪ ,)11.4.02‬הם כתבו‪:‬‬

‫‪-1-‬‬

‫"אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים‪ .‬בעוד שנים לא רבות לא יהיה‬
‫עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד‪' :‬אני זוכר את מה שאירע בשואה'‪.‬‬
‫יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר‪ ,‬תמונות וסרטים‪ ,‬ועדויות ניצולים‪ .‬או אז‬
‫יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי‪ ,‬החתום בבשרנו ובנשמתנו‪ ,‬לייעוד‬
‫היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן‬
‫ומהות"‪.‬‬

‫אנו נטלנו על עצמנו את המשימה הקשה הזו‪.‬‬
‫תוכנית זאת יוצאת לפועל באמצעות‬
‫"המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪ .‬אייבשיץ"‪ ,‬נווה שאנן‪ ,‬חיפה‪.‬‬

‫להלן רקע קצר על פעילותו של המכון ללימודי השואה‪:‬‬
‫המכון ללימודי השואה מקיים את פעילות זו השנה ה‪ .18-‬המכון הוקם בשנת‬
‫תשמ"ז‪ 1987-‬ביוזמתו של מר יהושע אייבשיץ לזכר רעייתו חדווה ז"ל ופועל‬
‫במסגרת פעילותו של מרכז תרבות דתי לנוער בנווה שאנן‪-‬חיפה‪.‬‬
‫המכון מוכר ע"י משרד החינוך – מינהל חברה ונוער ועיריית חיפה‪ -‬מינהל‬
‫החינוך‪ .‬המכון מופעל ע"י עמותה הרשומה כחוק ויונק את תקציבו מעיריית‬
‫חיפה‪ ,‬משרד החינוך והתרבות‪" ,‬ועידת התביעות" וגביית כספים מימי העיון‪.‬‬
‫הייתה לי הזכות להימנות בין מייסדי המכון‪ .‬אני מלווה את פעילות המכון מיום‬
‫הקמתו‪ .‬תחילה‪ ,‬במסגרת תפקידי כמנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך‬
‫במחוז חיפה‪ ,‬ועתה‪ ,‬כיו"ר הוועד המנהל של המכון יחד עם ההנהלה הפעילה‬
‫של המכון‪ :‬נשיא בתי המשפט לנוער (בדימוס)‪ ,‬השופט אהרון מלמד‪,‬‬
‫פרופ' אליעזר רובינזון‪ ,‬יו"ר האגודה למלחמה בסרטן בישראל‪ ,‬בנצי כ"ץ‪ ,‬חבר‬
‫הנהלת עירית חיפה‪ ,‬יהודית אופיר‪ ,‬אברהם זלצמן‪ ,‬אברהם סלע (ממוש)‪ ,‬יעקב‬
‫ציטרונבלט‪ ,‬זאב שור ומשה שרגר‪.‬‬
‫את המכון ללימודי השואה מנהל נתן כהן משנת תשנ"ב‪.1992 -‬‬
‫השואה‪::‬‬
‫ללימודי השואה‬
‫המכון ללימודי‬
‫של המכון‬
‫על של‬
‫מטרות על‬
‫מטרות‬
‫• לזכור ולא לשכוח את ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה במקום‬
‫מושבם‪ ,‬בגיאיות ההריגה‪ ,‬במחנות‪ ,‬בגטאות ובצעדות המוות‪.‬‬
‫• לזכור ולא לשכוח את מעשי הטבח‪ ,‬העינויים וההשפלה שהגרמנים‬
‫ביצעו בעם היהודי‪ ,‬בזדון ובמרמה כדי להכחיד את עמנו מעל פני‬
‫האדמה‪.‬‬
‫• לזכור ולספר לדור הצעיר ולמבוגרים על העמידה‪ ,‬הגבורה והחיוניות‬
‫היהודית בשואה‪.‬‬

‫‪-2-‬‬

‫• לזכור ולספר על עולם היהודי‪ -‬הרוחני‪ -‬תרבותי המפואר שנחרב ואיננו‪.‬‬
‫• לזכור ולספר על אותם מעטים‪ ,‬חסידי אומות העולם‪ ,‬שלא השתייכו לעם‬
‫היהודי וחירפו נפשם להצלת יהודים‪.‬‬
‫המכון מקיים פעילויות בנושאים רבים כמו‪ ,‬ימי עיון לתלמידי בתי ספר וחיילי‬
‫צה"ל‪ ,‬ספריית עיון (‪ 6000‬ספרים)‪ ,‬ספריית ווידיאו (‪ 1000‬קלטות)‪ ,‬הכנת‬
‫משלחות תלמידים לפולין‪ ,‬השתלמויות מורים‪ ,‬הכשרת מורים לקראת יציאתם‬
‫למסע התלמידים בפולין‪" :‬את אחיי אנוכי מבקש"‪ ,‬תיעוד עדותם של ניצולי‬
‫שואה‪ ,‬תערוכות‪ ,‬סיוע לתלמידים בכתיבת עבודות וערבי עיון לציבור הרחב‪.‬‬
‫לפעילות המכון מגיע ציבור מגוון של מבוגרים‪ ,‬תלמידים מבתי הספר‬
‫הממלכתיים והממלכתיים‪-‬דתיים וחיילים‪.‬‬
‫במכון פועלים יחדיו מורים דתיים ושאינם דתיים‪ .‬תוכנית ימי העיון נקבעת עם‬
‫נציגי בתי הספר לאחר הצגת הרפרטואר של התוכניות החינוכיות‪.‬‬
‫קהל היעד המרכזי של המכון הם תלמידים‪ ,‬בני נוער וחיילים‪ .‬במשך שנת‬
‫לימודים משתתפים בימי העיון כ‪ 0000-‬תלמידים וכ‪ 0000 -‬חיילים‪.‬‬
‫במשך השנה מקיים המכון גם ימי עיון לציבור הרחב‪ .‬מאות אנשים משתתפים‬
‫במשך השנה בימי העיון‪.‬‬
‫למרות ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו"‪ ,‬אני יכול לומר‪ ,‬שהמכון זוכה להערכה‬
‫ואהדה רבה על פעילותו ושליחותו החינוכית בהטמעת תודעת זיכרון השואה‬
‫בקרב בני נוער ומבוגרים‪ .‬דפי המשוב שאנו מקבלים‪ ,‬מעידים על מידת שביעות‬
‫רצון גבוהה מימי העיון‪ .‬בתי הספר שבים ובאים למכון מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫פירוט קצר של הנושאים המועברים בימי העיון לתלמידים ולחיילים‪:‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬התעמולה הנאצית‪ ,‬עמידה יהודית בשואה‪ ,‬קיום והנהגה‬
‫יהודית במצוקה‪ ,‬ילדים ונוער בשואה‪ ,‬משמעות החיים הרוחניים בשואה‪ ,‬מרי‬
‫בגטאות ובמחנות ההשמדה‪ ,‬דילמות והתייחסויות שונות מגיא ההריגה‪,‬‬
‫הכחשת השואה ועוד‪ …‬ועוד‪…‬‬
‫נושאי ימי העיון למבוגרים היו‪ :‬השואה ומדינת ישראל‪ ,‬בין אדם לחברו‬
‫בגטאות‪ ,‬מסלוניקי לאושוויץ – יהדות יוון בשואה‪ ,‬ועידת ואנזה – ועידת‬
‫ההשמדה‪ ,‬מרי וגטאות בראי ההיסטוריה‪ ,‬הגירת יהודי גרמניה לפני השואה‪,‬‬
‫יחס האוכלוסייה המקומית בעת השמדת היהודים‪ ,‬יהדות אשכנז לפני החורבן‪,‬‬
‫ילדי הקואורדינציה ועוד‪ …‬ועוד‪…‬‬
‫המכון מטפח ומעודד מסגרת התנדבותית הנקראת "נוער נאמן זיכרון‬
‫השואה"‪ .‬בני הנוער הנפלאים באים כמתנדבים מתוך תודעת שליחות של‬
‫‪-3-‬‬

‫שמירת זיכרון השואה וברצונם להיות מעורבים בתחום זה‪ .‬מאז הקמת מסגרת‬
‫זו‪ ,‬הצטרפו מאות בני נוער מכתה ט' ועד י"ב‪.‬‬
‫מכון ללימודי השואה משמש מסגרת לנאמנים‪ ,‬מעשיר את ידיעותיהם בימי עיון‪,‬‬
‫מנחה ומתווה את פעילותם ההתנדבותית בבית הספר ובקהילה‪.‬‬
‫פרסומי המכון ללימודי השואה‬
‫ספריו של יהושע אייבשיץ‪:‬‬
‫"האישה בשואה"‬
‫כרך א‪ :‬אורח החיים היהודי‪ ,‬אמונה וגבורה‪.‬‬
‫כרך ב‪ :‬המשפחה היהודית‪.‬‬
‫כרך ג‪ :‬עזרה לזולת בגטאות‪.‬‬
‫כרך ד‪ :‬עזרה לזולת בגטאות‪.‬‬
‫כרך ה‪ :‬בצבת הצלב והקרס‪.‬‬
‫כרך ו‪ :‬יומנה של רותקה‪.‬‬
‫כרך ז‪ :‬עת לחשוב ועת לספר‪.‬‬
‫"בקדושה ובגבורה"‬
‫פרקי קידוש השם ומסירות נפש‪ .‬אסופה תיעודית על האמונה‪ ,‬העזרה ההדדית‪,‬‬
‫עמידה וגבורה יהודית ומנהיגות בשואה‪.‬‬
‫"כערער בערבה"‪ ,‬סיפור חייו של המחבר – אוד מוצל מאש‪.‬‬
‫"בקרובי אקדש"‪ ,‬אסופה תיעודית על מעשים של קידוש השם‬
‫ומסירות נפש‪.‬‬

‫‪-4-‬‬

‫פרסומיו של גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪:‬‬
‫"יום הקדיש הכללי‪-‬עשרה בטבת תשס"ה"‬
‫"רציונאל תוכנית נוער נאמן זיכרון השואה"‬
‫"אתרים באינטרנט בנושאי השואה"‬
‫"אדם לאדם‪-‬חסידי אומות העולם תושבי חיפה"‬
‫המכון מוציא מעת לעת עלון בנושאי השואה‪ ,‬שמופץ בקרב תלמידי בתי ספר‬
‫על‪-‬יסודיים ולבני נוער‪ .‬כל עלון מוקדש לנושא ייחודי‪ .‬להלן דוגמאות של נושאים‬
‫שנכתבו בעלונים‪:‬‬

‫בלב הגהנום – על חייהם של הזונדר‪-‬קומנדו בשואה‪.‬‬
‫‪ 00‬שנה למבצע ברברוסה – השינוי במדיניות הנאצים‬
‫כלפי היהודים‪.‬‬
‫אושוויץ – ‪ 00‬שנה אחרי‪.‬‬
‫מרי ומרידות בראי ההיסטוריה‪.‬‬
‫תנועת ההתנגדות הפרטיזנית במזרח אירופה‪.‬‬
‫‪ 00‬שנה לעליית הנאצים לשלטון‪.‬‬
‫לזהב אין גזע – הרכוש היהודי בשואה‪.‬‬
‫השבועה שהופרה – ניסויים רפואיים בשואה‪.‬‬
‫‪ 00‬שנה לשחרור גטו לודז'‪.‬‬
‫הכחשת השואה‪.‬‬
‫השבחה והשמדה בגרמניה הנאצית‪.‬‬

‫‪-5-‬‬

‫אני תקווה‪ ,‬שיחד עם החברים נגבש ונעצב את פעילות הפורום‬
‫לשמירת זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות‪.‬‬
‫המאבק באנטישמיות יעשה באמצעות תגובה כתובה לאתרים‬
‫אנטישמיים באינטרנט וכתיבת מכתבים ומאמרים לעיתונות בחו"ל‪.‬‬
‫בין חברי הפורום ישנם מספר חברים השולטים היטב בשפות‪:‬‬
‫אנגלית‪ ,‬ערבית‪ ,‬צרפתית וגרמנית‪.‬‬
‫בגיליונות הבאים נמסור פרטים על דרכי התנהלות תהליך זה‪ .‬כל‬
‫דוברי השפות הזרות מוזמנים להצטרף‪ .‬אנו נדווח על הפעולות‪.‬‬
‫אשמח לקבל תגובותיכם לדואר האלקטרוני המופיע בראש הגיליון‪.‬‬
‫חברי הפורום מוזמנים לפרסם מאמרים‪ ,‬תגובות‪ ,‬סיפורים מחיי‬
‫משפחות שעברו את השואה וגם סיפורים על בני משפחה שנרצחו‬
‫בשואה‪.‬‬
‫המכון ללימודי השואה זקוק לחפצים‪ ,‬תמונות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬דרכונים‬
‫ויומנים הנמצאים אצלכם לצורך המחשה בימי העיון שאנו מעבירים‬
‫לתלמידים‪.‬‬
‫אנו נזכיר מעת לעת אירועים שהתרחשו בתקופת השואה‪.‬‬
‫בחודש זה‪ ,‬לפני ‪ 67‬שנים בלילה שבין ‪ 10 -9‬בנובמבר ‪ ,1938‬התבצע‬
‫הפוגרום המכונה "ליל הבדולח" שהתרחש ברחבי גרמניה‬
‫ואוסטריה‪.‬‬
‫בגיליון זה‪ ,‬מובאים דברים הקשורים ל "ליל הבדולח"‪.‬‬
‫בברכה נאמנה‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‬

‫יו"ר הוועד המנהל‬
‫המכון ללימודי השואה‬

‫‪-6-‬‬

‫"ליל הבדולח"‬
‫בשם "ליל הבדולח" מכנים את הפוגרום שהתחולל ברחבי גרמניה ואוסטריה‬
‫ב‪ 9-10-‬בנובמבר ‪ .1938‬הפוגרום תואר רשמית כהתפרצות ספונטאנית שבאה‬
‫בתגובה על רציחתו של המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס ארנסט פון‬
‫ראט‪ ,‬בידי צעיר יהודי פולני בן שבע‪-‬עשרה הרשל גרינשפאן‪ .‬הצעיר התנקש‬
‫בחיי פון ראט אחרי שמשפחתו גורשה יחד עם עוד ‪ 17000‬יהודים בעלי‬
‫אזרחות פולנית שחיו בגרמניה לשטח הפקר שבין שתי המדינות‪ .‬הפרעות היו‬
‫שיא חדש של סדרת התקפות על היהודים בגרמניה ואוסטריה‪ ,‬שהחלו עם‬
‫ה"אנשלוס" ‪ -‬סיפוח אוסטריה לגרמניה‪ -‬במרס ‪ 1938‬ונטלו בהם חלק כמעט‬
‫כל גורמי הממשל הנאצי‪ .‬צווים וחוקים פגעו במעמדם האישי והציבורי של‬
‫היהודים והחריפו את בידודם מן החברה הכללית‪.‬‬
‫בעקבות ההתנקשות ב‪ 7-‬בנובמבר בה נפצע פון ראט יצא ה‪Voelkischer -‬‬
‫‪ Beobachter‬ביטאונה הרשמי של המפלגה הנאצית‪ ,‬במאמר ראשי מתלהם‬
‫נגד היהודים ובעקבותיו החלו כבר ב‪ 8-‬בנובמבר פרעות ביהודים במקומות‬
‫שונים בגרמניה‪ .‬עם מותו של פון ראט ב‪ 9-‬לנובמבר‪ ,‬רמז גבלס בנאום שנשא‬
‫בפני ה"לוחמים הותיקים " של המפלגה הנאצית שהגיע הזמן לפעול נגד‬
‫היהודים‪ .‬כבר באותו לילה נשלחו ההנחיות הדרושות לכל רחבי המדינה‪,‬‬
‫והס‪.‬ס עודד את ההמון לקחת חלק בפרעות‪ .‬חלונות ראווה נופצו והחנויות‬
‫הפרוצות נשדדו‪ .‬שברי הזכוכית שכיסו את המדרכות נתנו לפוגרום את שמו‬
‫"ליל הבדולח" או "ליל הזכוכיות המנופצות"‪ .‬מאות בתי כנסת הוצתו ונהרסו‪,‬‬
‫בתי היהודים הותקפו ויהודים רבים נפגעו כ‪ 30000-‬יהודים ‪ ,‬רובם אמידים‬
‫ובעלי השפעה נעצרו ‪ ,‬לעתים קרובות על פי רשימות מוכנות מראש‪ .‬העצורים‬
‫נשלחו למחנות הריכוז שם התייחס אליהם הס‪.‬ס באכזריות רבה‪ .‬לפי דוחות‬
‫רשמיים של הנאצים נשרפו או נהרסו בפרעות "ליל הבדולח" ‪ 815‬חנויות‪29 ,‬‬
‫בתי כלבו ו‪ 171-‬בתים ודירות של יהודים ‪ 267 .‬בתי‪-‬כנסת הוצתו או נהרסו‬
‫כליל ‪( ,‬מספר זה היה חלק קטן בלבד ממספר בתי הכנסת שנחרבו למעשה)‬
‫ו‪ 91-‬יהודים נהרגו ‪ ,‬נוסף למאות היהודים שנספו במחנות הריכוז‪.‬‬
‫אחרי תום הפרעות המשיכו השלטונות הנאציים בהשלמת תהליך האריזציה‬
‫לטובת המדינה‪ ,‬החשת ההגירה ובידודם הגמור של היהודים מן האוכלוסייה‬
‫הכללית‪ ,‬וחיסול הקהילות היהודיות‪ .‬אסירי מחנות הריכוז ששרדו שוחררו מי‬
‫להגירה מידית ומי לאריזציה של רכושו‪ ,‬ורבים מהם לשני הדברים כאחד‪.‬‬
‫ב – ‪ 14.10.1938‬קבע גרינג‪ ,‬כי על היהודים להסתלק סופית מן החיים‬
‫הכלכליים‪" .‬ליל הבדולח" נתן לו את ההזדמנות לנשל את היהודים באופן‬
‫מתוכנן ומסודר והעיקר – להחרים את רכושם לקופת המדינה‪ .‬בישיבה‬
‫שהתקיימה ב‪ 12.11.1938 -‬דובר על הקמת גטאות והגבלת תנועתם של יהודי‬
‫הרייך‪ .‬גרינג סיכם את המגמה החדשה‪" :‬לא הייתי רוצה להיות יהודי‬
‫בגרמניה"‪ .‬לאחר הישיבה ניגשו ל"מעשים"‪ .‬הוטל קנס של מיליארד מארק על‬
‫יהודי גרמניה ונקבע כי נזקי הפוגרום ישולמו על חשבונם‪ .‬נתפרסמה שורה של‬
‫תקנות‪ :‬על היהודים למסור את עסקיהם עד ‪ 1.1.1939‬לשלטונות‪ .‬עסקים אלה‬
‫נמכרו אח"כ לאריים‪ ,‬כשרק אחוז קטן מערכם נרשם על שם היהודים שהוכרחו‬

‫‪-7-‬‬

‫להפקיד את הסכום בבנקים לחשבונות חיסכון‪ .‬נאסר על היהודים לעסוק‬
‫במסחר ובמלאכה‪ .‬הם נתחייבו למסור את כל נכסי דלא‪-‬ניידי שברשותם‬
‫ולהפקיד את ניירות‪-‬הערך‪" ,‬למסור" את כל דברי הערך בזהב‪ ,‬כסף וחפצי‬
‫אומנות למשרדי הממשלה שנפתחו במיוחד לשם כך‪ .‬כל היהודים גורשו‬
‫מהאוניברסיטאות ובתי הספר הגרמניים‪ .‬נאסר עליהם להיכנס למוסדות‬
‫ציבוריים‪ ,‬אולמי קולנוע וקונצרטים‪ ,‬מוזיאונים וכדומה‪ .‬נשללו מהם רישיונות‬
‫הנהיה ורישיונות הרכב‪ .‬כן נשללו הרישיונות מרופאי שיניים‪ ,‬רופאים וטרינריים‬
‫ורוקחים יהודים‪ .‬יהדות גרמניה הייתה לאבק אדם ועל ראשה ריחפה אימת‬
‫העתיד כפי שנכתב בעיתון ה‪-‬ס‪.‬ס ‪: Das Schwarze Korps -‬‬
‫"המשימה היא חיסולה הממשי והסופי של היהדות בגרמניה‪,‬‬
‫השמדתה ללא שריד"‪.‬‬
‫[המקורות‪ .1 :‬שמיר חיים‪" :‬בטרם שואה"‪,‬בית לוחמי הגטאות‪ ,‬תשל"ד – ‪.1974‬‬
‫‪ .2‬אתר האינטרנט של "יד ושם"]‬

‫יהודים‪ ,‬שנעצרו בבוקר ה‪00.00.0.00-‬‬
‫מובלים על ידי אנשי ס‪.‬ס ברחובות –‬
‫באדן באדן‪ ,‬אחרי שהתעללו בהם‬
‫בבית הכנסת‪ ,‬נשלחו רוב הגברים‬
‫היהודים העצורים למחנה דכאו‪.‬‬

‫מסמך‬
‫פרעות "ליל הבדולח" – הוראות היידריך‬
‫סודי‬
‫העתק המברק הבהול ממינכן מן ה‪ ,00.00.00 -‬שעה ‪0.50‬‬
‫אל כל המפקדות והתחנות של משטרת המדינה‬
‫‪Staatspolizeileit – und Staatspolizeistellen‬‬
‫אל כל המפקדות המרחביות ומחוזיות של הס"ד‪SD-‬‬
‫‪Oberabschnitte und SD-Unterabschnitte‬‬
‫דחוף ! למסור מיד למפקד או לממלא מקומו‬
‫הנדון ‪:‬צעדים נגד היהודים הלילה‬
‫בעקבות ההתנקשות בחיי מזכיר השגרירות פום ראט (‪ )vom Rath‬בפריס‪,‬‬
‫יש לצפות במשך הלילה הזה – מן ה‪ . -‬ל‪ 00 -‬בנובמבר ‪ – 0.00‬להפגנות‬

‫‪-8-‬‬

‫נגד היהודים בכל רחבי הרייך‪ .‬לשם טיפול בהתרחשויות אלה ניתנות בזה‬
‫ההוראות הבאות ‪:‬‬
‫‪ .0‬על מפקדי תחנות משטרת המדינה או ממלאי מקומם להתקשר מיד‬
‫טלפונית עם קבלת מברק זה עם ההנהגה הפוליטית האחראית למחוזם –‬
‫גאולייטונג או קרייסלייטונג – לשם קביעת התייעצות בדבר ביצוע ההפגנות‪,‬‬
‫אליה יוזמן גם המפקח או המפקד המוסמך של משטרת הסדר‬
‫(‪ . )Ordnungspolizei‬בהתייעצות זאת יש להודיע להנהגה הפוליטית‪ ,‬כי‬
‫המשטרה הגרמנית קיבלה מהרייכספיהרר ס"ס וממפקד המשטרה‬
‫הגרמנית את ההוראות הבאות‪ ,‬שאליהן יש להתאים בצורה יעילה את‬
‫צעדיהן של ההנהגות הפוליטיות ‪:‬‬
‫א) מותר לנקוט רק בצעדים כאלה‪ ,‬שאין בהם כדי לסכן חיים או רכוש‬
‫גרמניים (כגון‪ ,‬שריפת בתי כנסת רק במקרים בהם אינה קיימת סכנה‬
‫לסביבה)‪.‬‬
‫ב) חנויות ודירות של יהודים מותר רק להרוס ולא לבזוז‪ .‬המשטרה‬
‫נצטוותה לפקח על ביצוע הוראה זו ולאסור את הבוזזים‪.‬‬
‫ג) ברבעים מסחריים יש לשים לב במיוחד לכך‪ ,‬שהחנויות של לא יהודים‬
‫תהיינה מוגנות מנזקים בכל מחיר‪.‬‬
‫ד) נתינים זרים – אם הם יהודים – אין להטריד‪.‬‬
‫‪ .5‬מתוך הנחה שההנחיות שניתנו תחת סעיף ‪ .0‬יישמרו‪ ,‬על המשטרה לא‬
‫למנוע הפגנות המתקיימות ‪ ,‬אלא לפקח על קיום ההנחיות‪.‬‬
‫‪ .0‬מיד עם קבלתו של מברק זה‪ ,‬יש להחרים‪ ,‬באמצעות המשטרה‪ ,‬את‬
‫החומר הארכיוני הנמצא בכל בתי הכנסת ומשרדי הקהילות היהודיות‪ ,‬כדי‬
‫שלא ייהרס במהלך ההפגנות‪ .‬המדובר בחומר בעל ערך היסטורי‪ ,‬לא‬
‫ברשימות מיסים חדשות וכדומה‪ .‬את החומר הארכיוני יש למסור לרשויות‬
‫הס"ד המוסמכות‪.‬‬
‫‪ .4‬הנהגת צעדים בעלי אופי משטרתי ביטחוני ביחס להפגנות כלפי‬
‫היהודים‪ ,‬היא בסמכות תחנות משטרת הביטחון (‪, )Sicherheitspolizei‬‬
‫כל עוד מפקחי משטרת הביטחון אינם מעבירים את הוראותיהם‪ .‬לשם ביצוע‬
‫צעדים משטרתיים ביטחוניים‪ ,‬אפשר לצרף אנשי משטרה פליליים‬
‫(‪ , )Kriminalpolizei‬וכמו כן אנשים השייכים לס"ד מיחידת התגבורת ומן‬
‫הס"ס הכללי‪.‬‬
‫‪ .2‬מיד לאחר שמהלך המאורעות של הלילה הזה יאפשר לשחרר את‬
‫הפקידים שגויסו לשם כך‪ ,‬יש להפנותם לביצוע מאסרים של יהודים רבים –‬
‫ובייחוד אמידים – ככל שיכילו חדרי המאסר במחוזות השונים‪ .‬בראש‬
‫ובראשונה יש לאסור רק גברים יהודים בריאים‪ ,‬שגילם אינו גבוה מדי‪ .‬לאחר‬
‫ביצוע המאסרים‪ ,‬יש להתקשר מיד עם מחנות הריכוז הנוגעים בדבר‪ ,‬בדבר‬
‫קבלתם המהירה של היהודים למחנות אלה‪ .‬יש לשים לב במיוחד לכך‪ ,‬שלא‬
‫יתעללו ביהודים האסורים על פי הוראה זו …‬
‫עה"ח היידריך‬
‫ס"ס גרופנפיהרר‬

‫‪-9-‬‬

‫בית הכנסת בבאדן‪ -‬באדן שהוצת בפרעות "ליל הבדולח" עולה בלהבות‬
‫‪00.00.0.00‬‬

‫[מארכיון "יד ושם"]‬

‫מסמך עדות מהעיר מנהיים‬
‫מכתבו של הרב ד"ר לויער שנשלח אל הרב ד"ר אונא ‪ -‬ירושלים‬
‫בקס (‪ ,)BEX‬יום ד' כ"א בכסלו תרצ"ט (‪.)14.12.1938‬‬
‫אדוני הנכבד‪ ,‬חבר יקר נ"י!‬
‫זה עתה קבלתי את מכתבך היקר מיום י"א בכסלו‪ .‬כבר מזמן הייתי כותב לך‪,‬‬
‫אך "ליבי בל עמי"‪ ,‬ועדיין לא אוכל לעצור כוח כדי להעלות על הכתב כל מה‬
‫שהתרחש באותו יום שחור ‪" -‬ממש חורבן הבית"‪ .‬אני יודע רק מה שאירע אצלי‪,‬‬
‫אחרים יודעים‪ ,‬מה קרה עוד בעיר‪ .‬בשעה ‪ 6‬בבקר של יום ‪ 10‬בנובמבר‪,‬‬
‫כשעמדתי להתלבש‪ ,‬נשמעו שלש יריות תותח כסימן של שעת האפס לקראת…‬
‫שמעון שלנו וכן העוזרת היהודית שלנו נכנסו לבהלה‪ .‬הרגענו אותם‪ .‬באותו רגע‬
‫שמענו חבטות חזקות ופריצת דלתותיהם של ביתנו ושל בית הכנסת‪ ,‬קולות‬
‫ניפוץ וריסוק בבית התפילה‪ ,‬שם נופץ הכול לרסיסים‪ ,‬אפילו לוחות השיש לפני‬
‫ארון הקדש נופצו‪ ,‬ספרי התורה נגררו החוצה ונשרפו‪ .‬בני אדם (ביטוי זה אינו‬
‫הולם) עברו וצחקו כפי שנאמר "שחקו עלינו"‪ .‬טלפנתי לקונסול שלי‪ ,‬הוא הבטיח‬
‫לי עזרה‪ ,‬אך היא לא באה‪ ,‬טלפנתי פעמים אחדות למשטרה‪ ,‬שהבטיחה עזרה‬
‫גם היא‪ ,‬אך לשווא‪ .‬לבסוף ענתה לי המשטרה‪ ,‬שאין ביכולתה להגן עלי‪ ,‬כי אין‬
‫לה די אנשים‪ ,‬ועלי לשאת בגורלם של שאר היהודים‪ .‬למטה בחצר השתוללו‬
‫הפורצים והאספסוף במדים‪ ,‬לא יכולנו לצאת מן הבית‪ .‬בית הכנסת‪ ,‬חדר‬
‫הלימוד וכו' כבר נחרבו‪ .‬ברחוב לפני חנותו של מר אופנהיימר נשרפו לעינינו‬
‫ספרים וספרי תורה‪ .‬יושבי ביתנו התאספו אצלנו‪ .‬אמו של מרקס חשה מעין‬
‫התקף לב‪ .‬אשתי הזמינה מכונית והובילה אותה ויחד אתה את כל האחרים‬
‫לבית החולים‪ .‬כך נמלטו מן הבית כל האחרים‪ .‬אנחנו עם כמה בחורי ישיבה‬
‫נשארנו עוד כלואים‪ .‬השלמנו את גורלנו ואמרנו את "השמות"‪ ,‬ויחד אתנו ילדינו‪.‬‬
‫שמעון הוסיף עוד "אבינו מלכינו קרע רוע גזר דינינו"‪ …‬מה לעשות עתה? שני‬
‫‪- 11 -‬‬

‫בת כנסת נחרבו‪,‬כמעט כל חברי מועצת בית הכנסת נעצרו ונשלחו‬
‫לדכאו‪…‬לעיתים אני מעלה על זכרוני את נבואת ירמיהו (יב‪,‬טו)‪" :‬והיה אחרי‬
‫נתשי אותם אשוב ורחמתים והשיבתים איש לנחלתו ואיש לארצו"‪ .‬מאז צאתי‬
‫ממנהיים נודדת שנתי בלילות‪ …‬הקהילה היהודית נשברה‪" .‬ה' ירחם"‪ .‬יהי רצון‬
‫הקב"ה לשלוח לנו גואל צדק!"‪.‬‬
‫[המקור‪" :‬למען האחדות והייחוד"‪ ,‬משנתו וחייו של הרב יצחק בן מוהר"ר משה אונא‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪]157-9‬‬

‫גברים יהודים שנעצרו בבוקר ה‪ 00.00.0.00-‬עומדים בגילוי ראש בבית הכנסת‬
‫בבאדן‪ -‬באדן כשאנשי הס‪.‬ס מתעללים בהם‪ .‬אחר‪ -‬כך נשלחו רובם‬
‫למחנה דכאו ובית‪-‬הכנסת הוצת‬

‫יהודים שנעצרו בפרעות "ליל הבדולח" ב‪ 00.00.0.00-‬בבאדן –באדן‬
‫מובלים על ידי שוטרים ואנשי ס‪.‬ס לבית הכנסת להמשך ההתעללות‬

‫מארכיון‬

‫[‪ 2‬התמונות הנ"ל מארכיון "יד ושם"]‬

‫‪- 11 -‬‬

‫עדות ילד בן ‪.‬‬
‫וירצברג בני היה ילד קטן בעת התרחשות "ליל הבדולח" בעיר המבורג‬
‫שבגרמניה‪ .‬הטראומה הייתה גדולה‪ .‬היא נחרטה בלבו עד כדי כך‪ ,‬שבגיל‬
‫מבוגר‪ ,‬הזיכרונות לא פגו‪ .‬הוא היה מסוגל להעלות את עדותו על הכתב‪.‬‬
‫העדות מובאת מהמקור על פי הסגנון שהוא כתב‪:‬‬
‫"הייתי כבן תשע‪ ,‬לערך‪ .‬על היטלר ועל הנאציזם היו לי מושגים די קלושים‬
‫באותו גיל‪ .‬אמנם הגיעו לאוזני מדי פעם הדי שיחות קטועות בנושא זה‪ ,‬אך גם‬
‫אלו לעיתים רחוקות למדי‪ .‬הורי העדיפו‪ ,‬כנראה‪ ,‬לשמור על שלוות נפש ולחיות‬
‫בנעימים מלהניח לדיכאון שישתרר עליהם בגלל משטר עוין ליהודים‪ ,‬שקרוב‬
‫לוודאי‪ ,‬כפי שסברו רבים‪ ,‬יחזיק מעמד זמן קצר למדי; ואף אם זה ייקח שנים‬
‫מספר‪ ,‬ברור כי גויים נאציים אלה עתידים לבסוף להשתכנע‪ ,‬כי יהודי גרמניה‬
‫מביאים אך תועלת למולדתם‪…‬‬
‫היה זה באחד מבוקרי נובמבר‪ ,‬שנת ‪ .1938‬יום גשום וקודר‪ .‬בצאתו לבית‬
‫המסחר שלנו מצא אבי את חלונות הראווה מנופצים‪ .‬הסחורות שהיו מוצגות‬
‫בהם מקצתן נעלמו ומקצתן היו מונחות בערבוביה‪ .‬על שארית חלון‪ ,‬על חתיכת‬
‫זגוגית‪ ,‬היה מצויר באותיות מאירות עיניים בצבע אדום‪:‬‬
‫"יהודי מזוהם‪ַ -‬אל תקנו כאן!"‬
‫ברחוב הוא ראה צעירים בלונדיים‪ ,‬נעולי מגפיים שחורות ובעלי ארשת רצחנית‪-‬‬
‫משתוללת‪ ,‬ממשיכים במלאכת ההרס בחנויות היהודים‪ ,‬חנות אחר חנות‪.‬‬
‫שוטרים גרמנים במדים ירוקים וכובעי מצחייה גבוהים היו מסתובבים אנה ואנה‬
‫ופוקחים עין על הנעשה‪.‬‬
‫נשארתי אותו יום בבית‪ ,‬וזכורני מכל עבר החלו לצלצל אצלנו פעמונים‪ ,‬מצילת‬
‫דלת הכניסה‪ ,‬פעמון כניסת החנות‪ ,‬הטלפון‪ ,‬הכול טרטר כל היום‪ ,‬ללא הרף‪.‬‬
‫הייתי רגיל לרעש‪ ,‬וצלצולים לא היו דבר בלתי שכיח‪ ,‬אך הפעם היה הכול משום‬
‫מה מבהיל‪.‬‬
‫על פני הורי יכולתי להבחין בארשת של עצבנות כפי שלא ראיתי מעודי כמוה;‬
‫אולם‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬הוסיפו להשמיע כאילו לעצמם‪ ,‬מזמן לזמן‪ ,‬דברי נחמה‪.‬‬
‫הכול יחלוף‪,‬קיוו‪ .‬הכול יחלוף כה מהר כפי שהופיע‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬תרבותו של‬
‫העם הגרמני תרבות של דורות היא‪ ,‬והיא תתגבר‪ ,‬קרוב לודאי‪ ,‬על בעלי‪-‬‬
‫המגפיים הללו‪.‬‬
‫למחרת חזרתי והלכתי שוב לבית‪ -‬הספר‪ .‬משום מה נחלשה קצת החרדה‪,‬‬
‫הכול‪ ,‬נדמה‪ ,‬רק סיוט חולף הוא‪ .‬שקעתי שוב לתוך שגרת החיים‪ ,‬חיינו‬
‫השקטים והיפים‪ ,‬והגיתי שוב בטיולים של ימי ראשון אחר הצהרים ברכבת‬
‫החשמלית‪ ,‬בפיקניק עם עוף צלוי באחד הפארקים‪ ,‬בנוה‪ -‬הקיט הקרוב‪ .‬זנתי‬
‫את ליבי בתקוות ההאזנה לתזמורת‪ ,‬לפנות ערב‪ ,‬כשכולנו נהיה מסובים על‬
‫הדשא הירוק‪ ,‬ליד בית הקפה על שפת נהר האלבה‪ ,‬מקום שם נהגנו לסיים‪,‬‬
‫לרוב את בילויי סוף השבוע שלנו‪.‬‬
‫כעבור כמה ימים‪ ,‬בצאתי מבית הספר‪ ,‬מצאתי את דודתי כשהיא מחכה לי‬
‫בפתח ביתנו‪ .‬תמהתי‪ ,‬ותוך כדי כך הבחנתי על פניה בחיוך‪ ,‬שאי‪ -‬טבעיותו‬
‫‪- 12 -‬‬

‫הייתה די נהירה לי‪ ,‬על אף גילי הצעיר‪ .‬הדודה אמרה לי‪ ,‬שבאה לקחתני אליה‬
‫הביתה כיוון שהורי נאלצו לנסוע העירה לסידור עניין חשוב‪ .‬נודע לה שהורי‬
‫נאסרו על ידי הגסטאפו‪ ,‬המחשבה הראשונה שלה הייתה עלי כי ידעה כמה‬
‫מפונק הנני ועד כמה ההיתקלות בדלת הסגורה‪ ,‬בשובי מבית הספר‪ ,‬עלולה‬
‫להשרות עלי דיכאון‪.‬‬
‫נכנסנו לרכבת התחתית‪ .‬בדרכנו לביתה לא פסקתי מלבכות‪ .‬הייתה לי תחושה‬
‫עמומה‪ ,‬שהעיקה על לבי והניעתני למרר בבכי‪ .‬הרגשתי‪ ,‬שלא הכול כשורה‪.‬‬
‫הורי לא הלכו מעודם מהבית לפני שובי בצהרים מבית הספר‪ .‬כבר אז תיארתי‬
‫לעצמי את הגרוע ביותר‪.‬‬
‫בליתי כל היום בבית דודתי מבלי להביא אוכל אל פי‪ .‬לעת ערב‪ ,‬לאחר ארוחת‬
‫הערב אשר גם ממנה לא יכולתי לטעום‪ ,‬דפקו בדלת‪ .‬נכנסה אמי! מפי השכנים‬
‫הגויים נודע לה‪ ,‬שאחותה אספתני לביתה‪ .‬לא היה גבול לשמחתי ‪ .‬בן רגע‬
‫כיליתי כל מה שהיה מונח מולי על השולחן‪ .‬הפצרתי קשות באמי‪ ,‬והיא‪ ,‬והיא‬
‫ניאותה באי‪ -‬רצון לספר לי את קורות אותו יום‪ ,‬היא הבינה‪ ,‬שאולי מוטב לא‬
‫להתנהג עמי עוד כמו עם ילד ולא להעלים ממני את הדברים כהוייתם‪ .‬ובכן‪ ,‬באו‬
‫אנשי גסטאפו והודיעו כי הורי אסורים ומיועדים להישלח למחנה ריכוז‪ .‬לפי‬
‫תכניתם‪ ,‬עתיד הייתי להילקח גם אני‪ ,‬בבואי הביתה מבית הספר‪ ,‬כדי להישלח‪,‬‬
‫ביחד עם ילדים אחרים‪ ,‬לאותו מחנה‪ .‬אבל המזל שיחק להורי‪ ,‬ראש הגסטאפו‬
‫בעיר היה מלקוחותינו הותיקים לפני הפרעות‪ ,‬והוא פעל לטובת הורי ושיחררם‬
‫מ"טרנספורט זה"‪ .‬כך חזרנו‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬כולנו בשלום לביתנו‪.‬‬
‫אבי שיפץ את החנות והחיים חזרו כאילו למסלולם הרגיל‪ .‬שבועות מספר חיינו‬
‫חיים "שקטים" כביכול‪ ,‬חיי צפייה לבאות‪ .‬והבאות‪ ,‬אמנם‪ ,‬לא איחרו לבוא‪.‬‬
‫כחודש ימים לאחר מכן‪ ,‬בשעה שתים לפנות בקר‪ ,‬הופיעו בביתנו אנשי ס‪.‬א‪.‬‬
‫במדים צהובים‪ ,‬עם סרטי‪-‬צלב‪-‬הקרס על שרווליהם‪ ,‬והוציאו את אבי מן המטה‪.‬‬
‫עוד באותו בוקר הוא נשלח‪ ,‬לאן ‪ -‬לא ידענו‪ .‬ראש הגסטאפו‪ ,‬אותו לקוח שלנו‪,‬‬
‫אסף למחרת אותי ואת אמי אל לשכתו במשרד הראשי של המשטרה החשאית‪.‬‬
‫אנשי הס‪.‬א‪ .‬המשיכו בינתיים לפשוט על בתי יהודים ולאסוף קרבנות נוספים‬
‫למשלוחים‪ .‬אך כעבור כמה ימים‪ ,‬עם שוך הסערה קמעה‪ ,‬הרשה לנו מפקד‬
‫הגסטאפו לחזור לביתנו‪ ,‬שהיה אפוף עצב‪ .‬חסר היה בו אבא‪ .‬מדוכאים ישבנו‬
‫ובכינו‪ .‬אימא לא שבה לפתוח את החנות ואף לא ענתה על צלצולי טלפון או על‬
‫נקישה בדלת‪ .‬לא רציתי לעזבה בודדה באווירת דכדוך זו והפסקתי לבקר בבית‬
‫הספר‪ .‬היא ניזונה כמעט אך ורק מגלולות‪ ,‬ארוחות הכינה רק עבורי‪ .‬לאחר כמה‬
‫ימים התחלנו איך שהוא להתגבר‪ .‬אימא נאלצה להתגבר ולהתחיל לתת דעתה‬
‫על החנות‪ -‬ועשתה זאת תוך בליעת כדורים למכביר‪ ,‬אני נאלצתי לחזור לבית‬
‫הספר‪ ,‬אם גם ראשי לא היה נתון עוד ללימודים כלל‪ ,‬לא ידענו מה יילד יום‪.‬‬
‫מאבא לא שמענו מאומה‪ ,‬כפי שלא שמעו גם מן היהודים האחרים שנחטפו יחד‬
‫עמו‪ .‬במצב זה החנות‪ ,‬בניהולה של אימא‪ ,‬לא הכניסה עוד כפי פרנסתנו‪ .‬כספנו‬
‫בבנק הוקפא‪ .‬אימא נאלצה‪ ,‬אפוא‪ ,‬לחשוב על מקור פרנסה נוסף‪ .‬בהיותה‬
‫בעלת השכלה‪ ,‬החלו מבקשים ממנה שתכתוב בקשות לשלטונות עבור יהודים‬
‫אחרים‪ .‬לעיתים הייתה אף מופיעה בעצמה כנציגתם של יהודים אחרים‪,‬‬
‫במוסדות הגסטאפו‪ .‬המראה ה"ארי" המובהק שלה הקל עליה‪ ,‬במידת מה‪,‬‬
‫בהופעותיה כשתדלנית אצל הנאצים‪ ,‬אם כי רק עבור אחרים‪ ,‬למען אבא לא‬
‫‪- 13 -‬‬

‫יכלה לעזור במאום‪ .‬בעקבות זאת חדלה החנות לפרנסנו כמעט לחלוטין ‪ ,‬עוד‬
‫אי אלו שאריות מן המלאי היו נמכרות לקונים ותיקים‪ ,‬שהיו מבקרים אצלנו‬
‫בסתר לעת ערב‪ .‬העוזרת שלנו‪ ,‬שבעלה התגייס ל"ס‪.‬ס‪ ,".‬נאלצה לעזבנו‪ ,‬אם כי‬
‫לבה‪ ,‬כפי שאמרה‪ ,‬לא היה שלם עם המעשים שראתה‪."…‬‬
‫[המקור‪ :‬וירצברג בני‪" :‬מגיא ההריגה לשער הגיא"‪ ,‬הוצאת מסדה‪ ,‬רמת גן‪ ,‬תשכ"ז‪]1967-‬‬

‫חנות בבעלות יהודי‪ ,‬שנפגעה ב''ליל הבדולח''‬

‫מסמך עדות מפרוטקול העדויות של משפט אייכמן‬
‫קטעים מעדותו של בנו כהן המתייחסים "לליל הבדולח"‬
‫משפטו של אייכמן נערך בבית המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬בפני השופטים משה‬
‫לנדאו‪ ,‬ד"ר בנימין הלוי ויצחק רווה‪ .‬בראש התביעה עמד היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬גדעון האוזנר‪ .‬על הנאשם הגן ד"ר רוברט סרווציוס‪ ,‬שהגן גם על‬
‫נאשמים אחדים במשפטי נירנברג‪ .‬הדיון הראשון נערך ב‪ 10-‬באפריל ‪.1961‬‬
‫בתקופת אירועי "ליל הבדולח" היה בנו כהן ראש ההסתדרות הציונית בברלין‬
‫בירת גרמניה‪ .‬הוא הוזמן להעיד במשפט‪ .‬להלן קטעים מעדותו‪:‬‬
‫ש‪ .‬דיברנו‪ ,‬מר כהן‪ ,‬על גירוש יהודים בעלי נתינות פולנית בסוף אוקטובר ‪.1938‬‬
‫התקדם נא ותגיע נא לנובמבר ‪ .1938‬מה אתה זוכר?‬

‫‪- 14 -‬‬

‫ת‪ .‬בנובמבר היה היום ההיסטורי‪ ,‬היום של ‪ 7‬בנובמבר‪ .‬בעיתוני הערב‬
‫נתפרסמה הידיעה כי יועץ השגרירות ‪ Legationsrat‬פון ראט נורה על ידי בחור‬
‫צעיר בשגרירות הגרמנית בפריז‪ .‬הזדעזענו מאוד‪ .‬ציפינו להתפתחויות חמורות‬
‫מאוד‪ .‬ישבנו בפגישות ובישיבות ‪ -‬נציגי ה"רייכספרטריטונג"‪ ,‬ההסתדרות‬
‫הציונית ‪ -‬עלינו היה להמתין להתפתחות העניינים ולהשתלשלותם‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם נודע לכם שמו של הצעיר הזה?‬
‫ת‪ .‬הוא פורסם תיכף ומיד‪ ,‬אם אינני טועה‪ .‬שמו היה הרשל גרינשפן‪ .‬קודם לכן‬
‫לפני שנים ירה צעיר דוד פרנקפורטר‪ ,‬שנמצא עכשיו בארץ‪ ,‬בגאולייטר גוסטלב‬
‫בדבוס‪ .‬אחרי כן הסגיר את עצמו למשטרה בשוויץ‪ ,‬במוסרו שעשה מה שעשה‬
‫מה שעשה כדי להתנקם על הפגיעות החמורות ביהודים ועל השמדת העם‬
‫העברי‪ .‬הוא ישב בבית הסוהר עד ‪.1944‬‬
‫ש‪ .‬מה קרה אחרי ה‪ 7-‬בנובמבר ‪?1938‬‬
‫ת‪ .‬ב‪ 9 -‬בנובמבר בערב קבלנו ידיעה שפון ראט נפטר כקורבן מהפצעים שלו‪.‬‬
‫הלילה ההוא היה הלילה הסוער ביותר של כל התקופה ההיא‪ .‬הוא נקרא בשם‬
‫"קריסטל‪-‬נכט"‪ ,‬ליל הבדולח‪ .‬אבל מושג זה אינו משקף את כל חומרת‬
‫המאורעות‪ .‬הבדולח שנשבר היה רק חלק קטן מהמאורעות‪ .‬בלילה התחילו‬
‫התקפות על חלונות הראווה של החנויות היהודיות‪ .‬שמענו את הרעש‪.‬‬
‫בשש בבוקר נקראתי לטלפון‪ .‬אמרו לי כי ברחוב מיינקה‪ ,‬בבנין המשרד‬
‫הארצישראלי וההסתדרות הציונית נמצאת כנופיית אנשים‪ .‬התלבשתי והלכתי‬
‫לשם‪ .‬כשבאתי לשם‪ ,‬יצאו כבר האנשים האלה‪ .‬מצאתי את המשרד מלא‬
‫רסיסים‪ .‬חדר העבודה שלי היה הרוס‪ .‬מעל לשולחן העבודה שלי מצאתי שלט‬
‫גדול ובו כתוב "‪( "Rache fuer von Rat‬נקמה על פון ראט)‪ .‬כן היה במקומות‬
‫אחרים‪ .‬חוטי הטלפון נותקו‪.‬‬
‫עברתי בבוקר ל"רייכספרטרטונג"‪ .‬זה היה בקנט‪-‬שטרסה‪ ,‬מהלך חמש עד עשר‬
‫דקות מרחוב מינקה‪ .‬שם התקיימה כבר התייעצות‪ .‬שני נציגים יצאו‬
‫ל"רייכסקנצליי" (משרד הקנצלר) בווילהלם שטרסה‪ ,‬כדי להודיע על אירועי‬
‫הלילה‪ ,‬הלכו אל ה"שטאטסקרטר" מזכיר המדינה‪ ,‬פון למס‪ ,‬יד ימינו של‬
‫הקנצלר‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם זוכר אתה מי היו שני הנציגים?‬
‫ת‪ .‬אם אינני טועה‪ ,‬אחד מהם היה הירש‪ .‬ה"שטטססקרטר" לא קיבל אותם‪.‬‬
‫הוא הבטיח לפני זה‪ ,‬כפי שהבטיחו אחרים‪ ,‬כי יקרה מה שיקרה‬
‫"‪"Rauhe und Ordnung wird garantiert sein den Juden.‬‬
‫("הסדר והשקט יובטחו ליהודים")‪ .‬הנציגים לא נתקבלו על ידי "השטטססקרטר"‬
‫וחזרו‪.‬‬
‫מכל הצדדים‪ ,‬מכל הערים הגדולות בגרמניה‪ ,‬הגיעו צלצולים טלפוניים‬

‫‪- 15 -‬‬

‫ל"רייכספרטרטונג"‪ ,‬שבלילה הזה ‪ -‬זה עוד לא היה בברלין‪ ,‬אבל בערים אחרות‬
‫ נכנסו כנופיות של אנשים לדירות‪ ,‬שברו כל מה שניתן לשבור וסחבו אה‬‫הגברים‪ ,‬לא את הנשים‪ ,‬למשטרה‪ .‬הם חשבו שמובילים אותם למחנות ריכוז‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬מי חשב?‬
‫ת‪ .‬באי‪-‬כוח כל המשרדים שלנו‪ ,‬המשרד הארצישראלי‪ ,‬הקהילות היהודיות‪ .‬אני‬
‫זוכר את השיחה עם קהילת ברסלאו ועם קהילת פרנקפורט‪ .‬בכל הערים האלה‬
‫הייתה אותה התמונה‪ :‬הרס‪ ,‬פלישה לדירות יהודיות‪ ,‬שבירת כל הכלים‪ ,‬סחיבת‬
‫כל הדברים למקום‬
‫לא ידוע‪ .‬הניחוש היה כי יובילו אותם למקומות ריכוז‪.‬‬
‫בברלין התחיל הדבר הזה רק באמצע היום‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬בנובמבר בשעה שתים קבלתי ידיעה ראשונה על מאסר של חבר שלי‪,‬‬
‫שהוא היום שגריר של מדינת ישראל‪ .‬מאביו קבלנו את כל האינפורמציה‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬מי הוא?‬
‫ת‪ .‬ד"ר קורט לוין‪ ,‬עכשיו שגריר ישראל בטוקיו‪ ,‬עכשיו שמו אחר‪.‬‬
‫אני החלטתי לא להמתין לגורל זה‪ .‬הם באו גם לאסור אותי‪ .‬הסיסמה שלנו‬
‫הייתה תמיד "להמשיך בעבודה"‪ ,‬זה העיקר‪ .‬במחנה ריכוז אי אפשר להמשיך‬
‫בעבודה‪ .‬הלכתי לאיזו דירה בפרברי העיר‪ .‬מהמקום הזה‪ ,‬יחד עם רבים‬
‫אחרים‪ ,‬ניהלנו פעולה שניתנה עוד להתנהל‪.‬‬
‫שמענו כי בשני הימים האלה נעצרו יהודים ברחובות‪ ,‬על כל שוטר ושוטר‬
‫הוטלה מכסה‪ ,‬הוטל עליו תפקיד‪ ,‬להביא כך וכך אנשים למשטרה‪ ,‬לפי‬
‫סטטיסטיקה‪ .‬אם לא פגשו אותם האנשים‪ ,‬לקחו מי שהלך ברחוב או נכנסו‬
‫לאיזו דירה אחרת‪ ,‬כדי להגיע למכסה שהוטלה עליהם‪.‬‬
‫דובר בימים ההם על כך שמספר הנעצרים עד ‪ 20‬בנובמבר בערך הגיע למספר‬
‫של למעלה מ‪ 30,000-‬גברים יהודים‪.‬‬
‫ש‪ .‬זאת אומרת המעצרים האלה שעליהם אתה מדבר‪ ,‬מ‪ 10-‬עד ‪ 20‬בנובמבר?‬
‫במשך עשרת הימים האלה נעצרו כל הזמן יהודים?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬בשעת המעצר נמסר לכל נעצר שאם הוא יוכיח שהוא יצא מגרמניה‪ ,‬הרי‬
‫ישוחרר‪ .‬זו הייתה ההודעה‪ .‬זה גרם להתנפלות ללא גבול על המשרדים שלנו‪.‬‬
‫קוכמן בא וסגר את המשרדים במיינקה שטרסה‪.‬‬
‫ש‪ .‬מתי?‬
‫ת‪ .‬מספר ימים אחרי זה‪ .‬אני הוזמנתי למקום המחבוא שלי‪ ,‬וחתמתי על‬
‫הפרוטוקול‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם משרדי "הרייכספרטרטונג" גם נסגרו?‬
‫‪- 16 -‬‬

‫ת‪ .‬כל המשרדים היהודיים נסגרו והוחתמו‪ .‬אז נעשתה כל עבודת ההצלה‬
‫בחשאי בדירות פרטיות רבות‪.‬‬
‫הגיעה שעת הנשים‪ .‬הנשים הצילו את הגברים או ניסו להציל אותם‪ .‬לא כולם‬
‫נמלטו‪ ,‬היות וזה היה החורף הקר ביותר שאני יכול לזכור בגרמניה‪ .‬באו כבר‬
‫הידיעות הראשונות על מוות של אנשים בגלוסקמאות‪ ,‬ב"אורנן"‪.‬‬
‫הנשים עמדו בתורים ארוכים במיוחד לפני הצירויות והקונסוליות הזרות כדי‬
‫לקבל ויזות‪ ,‬היתרי כניסה לארצות אחרות‪.‬‬
‫אני צריך שוב לקבוע‪ ,‬מה שידוע כבר‪ ,‬לפי תיאור של ספר מפורסם‬
‫"‪" – " Plant ohne Visum‬כדור הארץ ללא היתר כניסה"‪ ,‬לא היו ארצות רבות‬
‫שהיו מוכנות לתת ויזות‪ .‬היינו במצב מייאש‪.‬‬
‫ש‪ .‬ומה קרה כאשר אישה כזאת הצליחה לקבל ויזה בצורה אחרת?‬
‫ת‪ .‬אז הועבר הדבר למשטרה או למחנה ריכוז‪ ,‬והאיש שוחרר וקיבל מועד‬
‫מסוים‪ :‬תוך שבועיים אלה אתה צריך לעזוב את הארץ‪ ,‬ואם לא ‪ -‬הוא הוזמן‬
‫מחדש ואיימו עליו במאסר‪.‬‬
‫ש‪ .‬הזוכר אתה את שמות מחנות הריכוז שבהם רוכזו היהודים בחודשים אלה?‬
‫ת‪ .‬דכאו‪ ,‬בוכנוולד וזכסנהאוזן‪ ,‬אם אינני טועה‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם אתה רוצה לקחת עוד פעם את ה"רייכסגזצבלט" לשנת ‪ .1938‬כרך‬
‫שני‪ ,‬עמוד ‪ .1579‬אתה רואה כאן את התקנה בדבר תשלום כפרה של היהודים‬
‫בעלי נתינות גרמנית‪ ,‬מן ה‪ .12.11.38-‬אני מבקש ממך לקרוא את הצו הזה‬
‫בגרמנית‪.‬‬
‫ת‪" .‬עמדתה העוינת של היהדות כלפי העם הגרמני והרייך‪ ,‬שאינה נרתעת אף‬
‫מפני מעשי רצח נתעבים של מוגי‪-‬לב‪ ,‬דורשת התנגדות נמרצת וכפרה חמורה‪.‬‬
‫לפיכך הנני מחליט על סמך התקנה לביצוע תכנית ארבע‪-‬השנים מיום‬
‫‪ 18.10.36‬להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬על כלל היהודים נתיני גרמניה מוטל תשלום חובה לרייך הגרמני בסך‬
‫מיליארד רייכסמרק‪.‬‬
‫‪ .2‬את הוראות הביצוע יקבע מיניסטר הרייך לענייני כספים (שר האוצר) בתאום‬
‫עם המיניסטרים הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫על החתום‪ :‬הממונה על תכנית ארבע‪-‬השנים‪ ,‬גרינג‪ ,‬גנרל פילדמרשל‪".‬‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬אבקש להגיש זאת‪.‬‬

‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬ת‪.75/‬‬

‫מר בר‪-‬אור‪ :‬עתה‪ ,‬מר כהן‪ ,‬פנה נא לעמוד ‪ ,1580‬תקנה להוצאת היהודים מחיי‬
‫הכלכלה הגרמנית‪ ,‬גם זה מה‪ .12.11.38-‬מה משמעות ההוראה הזאת?‬
‫הוצאת היהודים מניהול והשתתפות בניהול של מפעלים כלכליים מכל המינים‪.‬‬
‫האם זה נכון?‬
‫‪- 17 -‬‬

‫ת‪ .‬כן‪ ,‬נכון‪ .‬עוד יותר חמור היה האיסור החמור לנהל חנויות‪ .‬כל החנויות נסגרו‪.‬‬
‫לא נשאר שום מקור פרנסה ליהודים‪.‬‬
‫ש‪ .‬את זה אתה מוצא בפסקה הראשונה של סימן ‪ 1‬של התקנה הזאת?‬
‫ת‪ .‬גם מלאכה‪ ,‬לא נשארו שום ענפים ליהודים בגרמניה‪ .‬היה עוד איסור להופיע‬
‫בשווקים‪ ,‬בירידים‪.‬‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬אבקש להגיש זאת‪.‬‬

‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬ת‪.76/‬‬

‫מר בר‪-‬אור‪ :‬ועתה פנה נא לעמוד ‪ 1638‬ותמצא גם את התקנה "ביצוע בדבר‬
‫תשלום כפרה של היהודים"‪ ,‬מן ה‪ .21.11.38-‬אתה מוצא אותה?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬המוכן אתה לומר לבית המשפט בקיצור כיצד בוצעה הוראתו של גרינג על‬
‫תשלום הקנס של מיליארד מרק הלכה למעשה?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬אמנם זה תקנון מאד ממושך‪ ,‬אבל אני יכול לומר‪ .‬הסעיף העיקרי‪ :‬גובה‬
‫השיעור של המס הזה היה ‪ 20%‬של ההון‪ ,‬וצריך היה לשלם את הסכום‬
‫בארבעה שיעורים‪ ,‬כל אחד‪ 5% ,‬של ההון‪.‬‬
‫ש‪?5% .‬‬
‫ת‪ 5% .‬של ההון‪ ,‬ארבעה שיעורים‪ ,‬יחד זה ‪ 20%‬של הונו של כל יהודי‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬של ההון הנזיל‪ ,‬כפי שקוראים לזה‪ ,‬או הרכוש?‬
‫ת‪ .‬הרכוש‪ .‬כאן מוגדר גם הרכוש‪ .‬יש פה כל מיני דברים מסובכים על הדבר‬
‫הזה‪.‬‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬אתה רוצה לראות גם את הסימן ‪ ,8‬בבקשה? אולי תקרא אותו?‬
‫ת‪ .‬של אותה תקנה?‬
‫ש‪ .‬כן‪.‬‬
‫ת‪ .‬מיניסטר הרייך לענייני כספים קובע בדרך מנהלית הוראות עד כמה יותר‬
‫למשרדי הכספים לקבל במקרים המתאימים ניירות‪-‬ערך ורכוש מקרקעין‬
‫כתשלום‪.‬‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬אבקש להגיש גם את ההוראה הזאת‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬

‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬ת‪.77/‬‬

‫מר בר‪-‬אור‪ :‬תמשיך‪ ,‬מר כהן‪.‬‬

‫ת‪ .‬רצוני עוד להוסיף על הביקור שלי ברייכספרטרייטונג‪ ,‬בבוקר ה‪10 -‬‬
‫בנובמבר ‪ 1938‬עברתי ליד בית הכנסת של רחוב ‪ . . .‬לא רציתי להאמין‬
‫למראה עיני‪ ,‬איך הבניין עלה באש‪ .‬מכבי האש היו נוכחים ואינם נוקפים אצבע‪.‬‬
‫אחר כך שמענו שהם קיבלו הוראה לפעול רק כדי להגן על בנינים סמוכים‪,‬‬
‫אריים‪.‬‬
‫ראיתי יהודים המוציאים ספרי תורה מבית הכנסת הגדול הזה‪ ,‬שהיה אחד‬
‫מבתי הכנסת הגדולים ביותר בברלין‪ .‬וההמון עמד מסביב‪ ,‬ואולי אנשים לא‬
‫במדים‪ ,‬צעק וצהל למראה בית הכנסת הבוער‪ .‬בתוך חצי שעה שמענו שגם בתי‬
‫הכנסת האחרים עלו באש‪ .‬ואחרים‪ ,‬אינני זוכר‪ ,‬כל בתי הכנסת שעלו באש‪,‬‬
‫ומהרייך‪ ,‬מערי השדה מהערים הגדולות‪ ,‬שמענו שכמעט כל בתי הכנסת נפגעו‬
‫על‪-‬ידי הגורל הזה‪ .‬אחר‪-‬כך שמענו שמספר בתי הכנסת שהועלו באש הגיע‬
‫בערך ל‪ ,280-‬אבל אינני בטוח שהמספר הזה מדויק‪.‬‬
‫סיום העדות‬

‫בית כנסת בברלין לפני שריפתו ב"ליל הבדולח"‬

‫‪- 19 -‬‬

‫בית הכנסת בברלין בעת שריפתו ב"ליל הבדולח"‬
‫[‪ 2‬התמונות הנ"ל מחוברת הסיכום של יום העיון‪:‬‬
‫"פרעות נובמבר ‪-8391‬מבחן ליהודי גרמניה"‪" ,‬יד טבנקין"‪ ,‬תשנ"א ‪]8338-‬‬

‫הודעה‬
‫מי שלא רשום ברשימת התפוצה של‬
‫פורום זה‪ ,‬מתבקש לפנות לדואר‬
‫אלקטרוני‪gideonbe@012.net.il :‬‬
‫ויכלל ברשימת התפוצה‪.‬‬
‫נא לציין שם פרטי ומשפחה‪ ,‬כתובת‬
‫פרטי ודואר אלקטרוני‪.‬‬

‫‪ ——————–‬סיום גיליון מספר ‪——————— 0‬‬

‫‪- 21 -‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)