אנטישמיות עכשווית

ספטמבר 16, 2018 · מאת עורך: גדעון רפאל בן מיכאל · המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ , כסלו תשס"ו - דצמבר 2005 · מחקרים

‫המכון ללימודי השואה‬
‫ע"ש ח‪ .‬אייבשיץ‬
‫רחוב התיכון ‪ ,33‬נווה‪-‬שאנן‪ ,‬ת‪.‬ד ‪ ,3299‬חיפה ‪31032‬‬
‫טלפון נייד‪gideonbe@012.net.il ,052/9344332 :‬‬

‫בס"ד‪ ,‬כסלו תשס"ו‪ ,‬דצמבר ‪2005‬‬

‫פורום שמירת זיכרון השואה‬
‫והמאבק באנטישמיות‬
‫גיליון מספר ‪2‬‬

‫עורך‪ :‬גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫ישמיות‪,‬‬
‫באנטישמיות‪,‬‬
‫והמאבק באנט‬
‫השואה והמאבק‬
‫זיכרון השואה‬
‫שמירת זיכרון‬
‫פורום שמירת‬
‫לחברי פורום‬
‫לחברי‬
‫וברכה!‬
‫שלום‬
‫שלום וברכה!‬
‫אני מעודד מאד מהתגובות הרבות שקיבלתי בכתב [בדוא"ל] מחברים רבים‪ .‬זוהי רוח‬
‫גבית חשובה לביסוס דרכי הפעילות של הפורום‪.‬‬
‫מעת לעת‪ ,‬נעסוק גם בנושאי האנטישמיות‪ .‬הדילמה שלי כעורך‪ ,‬כיצד להביא בפניכם‬
‫חומר תמציתי מבלי להלאות את הקוראים‪ .‬הדילמה לא פשוטה‪ .‬אני אשתדל להביא‬
‫דברים בסיסיים ולרוצה להתעמק‪ ,‬אני אומר‪" :‬ואידך זיל גמור"‪ .‬אני אפנה אתכם‬
‫למקורות נוספים‪.‬‬
‫לפני למעלה משנה‪ ,‬בחודש אלול תשס"ד‪ ,27.8.04 ,‬הגיע אלי באקראי עיתון "הארץ"‬
‫ובו התוודעתי לראיון העיתונאי שנערך עם מיקיס תיאודורקיס‪ ,‬מלחין יווני ידוע‪ ,‬שנחשב‬
‫כ בעל מעמד מוסרי גבוה‪ ,‬שנלחם בשלטון הרודני של הקולונלים ביוון‪ .‬המאמר נקרא‪:‬‬
‫"הקונספירציה היהודית על פי תיאודורקיס" – מאת העיתונאי ארי שביט‪ .‬בראיון‬
‫העיתונאי‪ ,‬נחשפו עמדותיו האנטישמיות הידועות לשמצה‪.‬‬
‫לשאלתו של ארי שביט‪" :‬כשהיית ילד‪ ,‬לפני השואה‪ ,‬איזה רושם השאירו עליך‬
‫היהודים?"‪ .‬בתחילה השיב‪ ,‬כי יחסי השכנות עם היהודים היו טובים ולפתע אמר‪:‬‬
‫"בוודאי היה גם צד אחר‪ ,‬בעייתי‪ .‬היהודים היו האחר‪ .‬הם היו שונים‪ .‬היהודים היו‬
‫ציוריים‪ .‬אני זוכר שבעיני הנשים הזקנות‪ ,‬הדתיות‪ ,‬היהודים היו אלה שצלבו את ישו‪.‬‬
‫ב‪ 1932-‬חייתי בעיירה יאנינה שבה הייתה קהילה יהודית גדולה‪ .‬שיחקתי עם ילדים‬
‫יהודים כל הזמן‪ .‬סבתי הייתה דתית מאוד‪ .‬היה לה חדר מלא איקונות‪ .‬היא שרה‬
‫מזמורים (המוסיקה שלי הושפעה מאוד מהשירה הדתית שלה)‪ .‬ובאביב סבתא שלי‬
‫אמרה לי‪ :‬עכשיו‪ ,‬בתקופת הפסחא‪ ,‬אל תלך לשכונה היהודית‪ .‬כי בזמן הפסחא היהודים‬
‫שמים ילדים נוצרים בחבית שבתוכה יש סכינים‪ .‬אחר כך הם שותים את דמם"‪ .‬בהמשך‬
‫הראיון הוא אומר‪" :‬יום אחד הטילו עלי משימה‪ :‬תיאודורקיס‪ ,‬מחר אתה צריך להרצות‬
‫לחברים שלך על הקומוניזם‪ .‬אז הלכתי הביתה ושאלתי את אימא שלי מה זה קומוניזם‪.‬‬
‫היא אמרה שהיא לא יודעת אבל היא חושבת שזה משהו רע‪ .‬איזה רוע‪ ,‬שאלתי‪ .‬רוע כמו‬
‫של היהודים‪ .‬אז שאלתי אותה אם גם הקומוניסטים שמים ילדים קטנים בחביות עם‬
‫סכינים ושותים את דמם‪ .‬מה אני מנסה לומר בכך שאני מספר לך את הסיפורים הללו?‬
‫‪-1-‬‬

‫הדברים הללו קיימים‪ .‬לא חשבתי על כך קודם‪ ,‬אבל כעת‪ ,‬כשאתה שואל אותי את‬
‫השאלות הללו‪ ,‬אני מבין שזה קיים"‪ .‬בין השאר הוא טוען‪ ,‬שהיהודים שולטים בעולם‬
‫המוסיקה‪ ,‬בכלכלה העולמית ועל מדיניותה של ארה"ב‪ .‬הוא השווה את מדינת ישראל‬
‫לגרמניה הנאצית ועוד‪ …‬ועוד‪ …‬היריעה קצרה מלספר את כל תוכנו של הראיון‪ .‬לשאלתו‬
‫של ארי שביט‪ :‬האם ליהודים יש יותר מדי כוח? תשובתו‪" :‬בתחומים מסוימים‪ .‬אני לא‬
‫אוהב את ההתאגדויות הסגורות האלה שתומכות אחת בשנייה‪ .‬אני רואה בהן ביטוי של‬
‫גישה גזענית‪ .‬שבטים דתיים או לאומיים או מאפיונריים הם גידולים סרטניים"‪.‬‬
‫הדברים הללו‪ ,‬הזכירו לי היטב את דבריו של יוחנן כריזוסטומוס (מנהיג נוצריי אנטיוכיה‬
‫מהמאה ה‪ 4-‬למניינם) שאמר‪" :‬היהודים מלאי תאווה‪ ,‬חמדנים‪ ,‬אוהבי בצע‪ ,‬בוגדנים‪,‬‬
‫פושעים‪ ,‬רוצחים‪ ,‬עקשנים‪ ,‬הרסנים‪ ,‬אחוזי שדים‪ …‬הם הפרו את חוק הטבע‪ …‬אין כפרה‪,‬‬
‫מחילה וסליחה [לרצח האל]"‪ .‬לדעות האנטישמיות היה תרגום מעשי‪ .‬הנה דוגמא‬
‫מתקופת מסעי הצלב‪ .‬אנו קוראים את דבריו של אחינו היהודי‪ ,‬ר' אפרים ב"ר יעקב‬
‫מבונא שחי בתקופה זו וכתב‪" :‬וילך הלוך ונובח [=המטיף]‪ …‬ללכת ירושלים להילחם עם‬
‫ישמעאל‪ ,‬ואל כל המקום אשר בא שמה‪ ,‬דיבר רע על כל היהודים אשר בארץ‪ ,‬ושיסה בנו‬
‫את הנחש ואת הכלבים‪ ,‬לאמור‪ :‬נקמו נא את נקמת הצלוב משונאיו העומדים לפניכם‬
‫ואחר כך תלכו להילחם על הישמעאלים‪."…‬‬
‫אני מודע היטב לאנטישמיות המתחוללת בעולם‪ .‬אין הדבר חדש עבורי‪ .‬אומרים לנו‪ַ ,‬אל‬
‫תדאגו‪ ,‬האנטישמיים הם "עשבים שוטים"‪ .‬לפתע‪ ,‬כברק ביום בהיר‪ ,‬אתה קורא על דעות‬
‫אנטישמיות ארסיות‪ ,‬הנאמרות על ידי אדם‪ ,‬שנחשב כאיש רוח ולוחם חופש‪ .‬הדברים‬
‫חלחלו בי היטב ולא נתנו לי מנוח‪ .‬זו הוכחה ‪ -‬כנגד הסוברים שהאנטישמיות העכשווית‬
‫היא רק פועל יוצא לעימות בינינו ובין הערבים‪ .‬נראה לי‪ ,‬שדבריו של ארווין קוטלר‪ ,‬יהודי‪-‬‬
‫קנדי שנודע כאחד המשפטנים הבולטים בעולם בתחום זכויות האדם‪ ,‬מכהן כיו"ר השני‬
‫של "הנציבות הבינלאומית למאבק באנטישמיות"‪ ,‬מבטאים היטב את האנטישמיות‬
‫העכשווית‪ ,‬שיש בה את היסודות של העבר – מימים ימימה יחד עם אי ההשלמה שעם‬
‫ישראל יושב במולדתו הנצחית‪ .‬כך הוא אומר‪" :‬האנטישמיות הישנה ביקשה למנוע‬
‫מהיהודים לחיות כחברים שווי זכויות בעולם‪ ,‬ואילו האנטישמיות החדשה מבקשת למנוע‬
‫מהמדינה היהודית את הזכות להיות חברה שוות זכויות בקהילת העמים‪ .‬זו כבר אינה‬
‫שנאת היהודי כמיעוט זר‪ ,‬שהרי הפגיעות מבוצעות בידי מוסלמים שהם עצמם מיעוט על‬
‫אדמת אירופה‪ ,‬מיעוט הסובל בעצמו מעוינות מצד אוכלוסיית הרוב‪ .‬והאלימות הזאת‬
‫פרצה עם פרוץ העימות במזרח התיכון – כלומר‪ ,‬יש לה הקשר פוליטי מובהק‪.‬‬
‫האנטישמיות החדשה כוללת שני מרכיבים שונים‪ :‬המרכיב האנטי‪-‬יהודי‪ ,‬המתבטא‬
‫במעשים ומופעל כמעט בלעדית על ידי המוסלמים‪ ,‬והמרכיב האנטי‪-‬ישראלי המדיני‪ ,‬שלו‬
‫שותפים מוסלמים ואנשי המערב גם יחד"‪.‬‬
‫לאחר קריאת המאמר‪ ,‬הגעתי למסקנה‪ ,‬שיש להפיץ תוכנו של הראיון‪ ,‬וזאת כדי למנוע‬
‫שאננות במאבקנו נגד האנטישמיות הגוברת בעולם‪ .‬אין זה פלא‪ ,‬שאנו עדים בתקופתנו‬
‫– לכתובות וסמלי נאצה גם בבתי כנסת ובמוסדות יהודיים ברחבי העולם‪.‬‬
‫קיימים מוסדות שעוסקים במאבק נגד האנטישמיות והכחשת השואה כגון‪ ,‬משרד החוץ‪,‬‬
‫השר לענייני תפוצות‪ ,‬הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי‪ .‬לא די בהם‪ .‬הציבור‬
‫צריך להיות מעורב ואכפתי ולהשתתף במאבק‪ .‬יש לנו מדינה יהודית ריבונית משלנו‪.‬‬
‫עלינו להיות אקטיביים בתגובותינו ולהשיב מלחמה שערה בתחום ההסברתי‪ .‬יש‬
‫חשיבות מרובה לתגובות שתעשינה ע"י יחידים באמצעות שליחת דואר אלקטרוני לאותם‬
‫אתרי האינטרנט המביאים דברי נאצה‪ ,‬דעות והלכי רוח אנטישמיים ועוסקים בהכחשת‬
‫שואה‪ .‬יהיה זה מאבק בלתי פוסק‪.‬‬
‫לאורך ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ליווה את עמנו‪ ,‬הערך החשוב של הערבות ההדדית ‪-‬‬
‫"ישראל ערבים זה לזה"‪ .‬מאז קום המדינה‪ ,‬עומדים יהודים ברחבי העולם בשעת צרה‬
‫ומצוקה לצד מדינת ישראל‪ .‬עתה‪ ,‬לנוכח ממדיה של תופעת האנטישמיות העכשווית‬
‫בקהילות היהודיות ברחבי העולם‪ .‬חשוב‪ ,‬שאנו נזדהה‪ ,‬נתמוך‪ ,‬ונקיים דיאלוג מתמיד עם‬
‫קהילות ישראל בגולה‪.‬‬

‫‪-2-‬‬

‫מאמרו של פרופ' אריה טרטקובר‪" ,‬האנטישמיות מבחינה סוציולוגית" הינו מאמר רקע‬
‫חשוב בנושא האנטישמיות ולכן הבאתי אותו במלואו‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬אנו נמצאים ‪ 60‬שנה לאחר משפטי נירנברג‪ .‬הפעם הבאנו מאמר מפרי עטו של‬
‫חבר הפורום אריה קיזל‪ .‬שם המאמר‪" :‬הרמן גרינג‪ :‬ללא חרטה‪ ,‬ללא בקשת סליחה"‪.‬‬
‫חברי הפורום מוזמנים לכתוב ולהגיב‪.‬‬
‫אם אתם משנים כתובת הדוא"ל‪ ,‬אנא עדכנו אותנו‪.‬‬
‫הגיליון הבא יוקדש ליום הקדיש הכללי שחל בצום עשרה בטבת‪ .‬הדגש יהיה על עמידה‬
‫יהודית בשואה‪.‬‬
‫בברכה נאמנה‬

‫גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫יו"ר הוועד המנהל‬
‫המכון ללימודי השואה – חיפה‬

‫אנטישמיות עכשווית‬
‫אומרים לנו לעיתים קרובות‪" :‬העולם השתנה" והנה בתחילת האלף השלישי‪,‬‬
‫ב‪ 50.06.62 -‬אנו שומעים הכרזה קשה ואנטישמית‬
‫של נשיא איראן אחמדי ‪ -‬נג'אד ‪" :‬יש למחוק את ישראל מהמפה"‪.‬‬
‫הוא אמר את דבריו קבל עם ועולם‪ ,‬ללא חשש ומורא‪ ,‬מה יגידו אומות העולם‪.‬‬
‫התגובות של אומות העולם היו מינוריות מאד‪ .‬אנו צריכים לקבל בדאגה הכרזה‬
‫זו‪ .‬אנו תקווה כי מדינת ישראל לא עוברת לסדר היום על הכרזה זו ונערכת‬
‫לטפל בה כדבעי‪.‬‬
‫כך דווח בעיתונות [רועי נחמיאס ורויטרס – אתר‪:]50.06.62 YENT‬‬
‫הנשיא אחמדי‪ -‬נג'אד אישר בנאומו לרגל "יום ירושלים" כי הביטוי "יש למחוק‬
‫את ישראל מהמפה" משלשום‪ ,‬נכון ומדויק ואף הדגיש‪" :‬דבריי היו דבריו‬
‫המדויקים של העם האיראני"‪ .‬שר החוץ שלום אומר כי ישראל תדרוש דיון‬
‫מיוחד באו"ם על הדברים‪ .‬רק הבוקר פרסמה שגרירות איראן במוסקבה‬
‫הודעה‪ ,‬לפיה "הנשיא לא התכוון להשתמש במונחים כה חריפים"‪.‬‬
‫נשיא איראן הוסיף והדגיש כי התגובות החריפות בעולם להתבטאותו הן מובנות‬
‫שכן "כשאומרים דבר אמת‪ ,‬ברור שתהיינה תגובות"‪" .‬דבריי היו דבריו‬
‫המדויקים של העם האיראני"‪.‬‬

‫‪-3-‬‬

‫תהלוכת "יום ירושלים" באיראן [צילום‪ :‬איי‪.‬פי]‬

‫מפגינים באיראן נגד ישראל [צילום‪ :‬אי‪.‬פי]‬

‫‪-4-‬‬

‫מאמר‬
‫פרופ' אריה טרטקובר‬

‫האנטישמיות מבחינה סוציולוגית‬
‫א‪.‬‬
‫השם אנטישמיות הוא צעיר למדי‪ .‬רק במחצית השנייה של המאה הקודמת הוא הומצא‬
‫ע"י עיתונאי גרמני ונתפשט עד מהרה בעולם כולו‪ .‬לא כן התופעה גופא שימיה הם‬
‫כנראה כימי קיומו של עם ישראל‪ ,‬ועל כל פנים אמת מידה של אלפי שנים יפה לה‪.‬‬
‫שעבודם של בני ישראל בארץ מצרים הוא המקרה הראשון בממדים רחבים של שנאת‬
‫ישראל ורדיפתם לפני למעלה מארבעת אלפים שנה‪ ,‬וכמעט באותו זמן נעשה גם הניסיון‬
‫הראשון על‪-‬ידי בלעם בן בעור להגדיר המיוחד בחיי ישראל כיסוד שממנו צומחת‬
‫השנאה‪ .‬מן הזמן ההוא ועד היום לא פסק מסע הצלב על צורותיו השונות ולא פסקו‬
‫הניסיונות להסביר סיבותיו‪ ,‬בין שעל ידי היהודים נעשו או על‪-‬ידי אומות העולם‪ .‬הניסיון‬
‫של בלעם היה לא רק הראשון מבחינה זמנית‪ ,‬אלא כנראה הקולע ביותר‪ .‬עם שהוא לבדד‬
‫ישכון ובגויים לא יתחשב (במדבר‪ ,‬כ"ג‪ ,‬ט')‪ ,‬חזקה עליו שפרשת היחסים בינו לבין השאר‬
‫לא תוכל היות פרשה רגילה‪ .‬יש שתוך כדי כך יצמח רגש הערצה; הן גם בלעם לא ידע‬
‫אם לקלל את ישראל או לברכם‪ ,‬והתופעה של אהבת ישראל גם היא תולדותיה הן‬
‫תולדות אלפי בשנים‪ .‬בכל זאת הרבה יותר ניפוצה השנאה‪ .‬הזר הוא אויב למחצה בכל‬
‫חברה פרימיטיבית (לא מעט מרגש זה נשאר עד היום) ואילו במקרה זה הזרות לאמתו‬
‫של דבר הייתה כפולה‪ :‬לא זו בלבד שהיהודים הורגשו כגוף זר במשפחת העמים‪ ,‬אלא‬
‫הזרות היה לה כאן טעם מיוחד שאין למצוא כמוהו ביחסי שאר העמים‪.‬‬
‫בהגדרת מיוחד זה נתפלגו הדעות‪ .‬שונאי ישראל בקרב היוונים או הרומאים או עמים‬
‫אחרים בימי קדם נאחזו בכל מיני טענות‪ ,‬תכופות מגוחכות או בלתי‪-‬הגיוניות‪ ,‬בכדי‬
‫לנמק תעמולתם; לרוב לא הוברר להם עצמם היסוד שממנו נבעה תגובתם‪ .‬בדרך נכונה‬
‫ביותר‪ ,‬אמנם גם היא מבוססת ברצון רע שנהפכה לרועץ לעם היהודי‪ ,‬בחר אחד‬
‫מאבותיה הרוחניים של האנטישמיות בימים ההם‪ ,‬המן בן המדתא האגגי‪ ,‬כאשר העביר‬
‫למלך אחשורוש את דיבת העם שדתיהם שונות מכל עם ודתי המלך אינם עושים (מגילת‬
‫אסתר ג'‪ ,‬ח')‪ .‬כאן מודגשת בצורה ברורה ביותר אמונת היהודים כמקור הרע‪ .‬לא‬
‫האמונה בכלל שכן כל עם יש לו אמונה משלו‪ ,‬אלא אמונתם הם השונה מאמונות הגויים‪.‬‬
‫המן אמר מה שאמר בימים שבהם הרגשתו הדתית של האדם הייתה בחינת דבר מובן‬
‫מאליו; זה היה כבר אחרי המהפכה הנפשית העצומה שעברה על האנושיות כלפני‬
‫ארבעת אלפים שנה וריכזה אותה סביב מושגי דת כעיקר גדול בחיים‪ .‬דווקא על רקע זה‬
‫בלט כפלים ושלוש המיוחד באמונת ישראל בהשוואה עם שאר העמים שמספרם‬
‫בגבולות האימפריה הפרסית בודאי היה לא קטן‪ .‬לא רק אמונתם באל אחד היא‬
‫שהבליטה שוני זה; הן נטיות מונותיאיסטיות נודעו כבר יפה בימים ההם‪.‬‬
‫הרבה יותר בלט האופי של האמונה הישראלית‪ ,‬בה מושגי דת‪ ,‬מוסר וחברה נתמזגו‬
‫לדבר שלם שאין להפריד בין דבקיו‪.‬‬
‫אמונה שמחיוב החיים הובילה להכרת זכויותיו של האדם וממנה לחיוב זכויותיו של‬
‫האדם השני‪ ,‬ואשר תוך כדי גישה זו הכריזה על אהבת אלוהים שהוא המנצח העליון על‬
‫יחסי אדם ואדם ‪ -‬לא הובנה על‪-‬ידי הגויים ולא נתקבלה על דעתם‪ .‬אחדות זו של הכרה‬
‫ושל חיים הייתה רחוקה מתפישתם‪ ,‬ויש שערערה השקפת עולמם‪.‬‬

‫‪-5-‬‬

‫המן נאחז בסימן חיצוני ‪ -‬אמנם אף הוא רחוק מלהיות חיצוני בלבד ‪ -‬בכדי לדרוש‬
‫התערבו תה של המדינה נגד היהודים על חטא סירובם לקבל מרות המלך בענייני אמונה;‬
‫אולם כיסוד לגישה זו שמשה ההרגשה שאמונה זו לכשעצמה היא בחינת יוצא דופן‬
‫ולפיכך מוטב לחסלה בכוח הזרוע‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫כך נסללה הדרך לקראת הסוג הראשון של אנטישמיות שהיה עתיד לתת אותותיו‬
‫האכזריים במשך מאות ואלפי בשנים‪ :‬האנטישמיות הדתית‪ .‬סימניה הנאמנים הוכרו כבר‬
‫בימי האלילות (כאן שייכת פרשת המן ואחשורוש‪ ,‬וגם רדיפות היהודים באימפריה‬
‫הרומית לבשו תכופות אופי דתי)‪ ,‬אולם לתופעה רחבת ממדים והרת הרס נהפכה רק‬
‫בעולם הנוצרי עד שהמושגים של אנטישמיות דתית ואנטישמיות נוצרית כמעט שנהפכו‬
‫לשמות נרדפים‪.‬‬
‫אמנם גם בעולם המוסלמי שנתגבש כעבור כמה וכמה מאות שנים סבלו היהודים לא‬
‫מעט על חטא אמונתם; אולם סבל זה היה לאין ערוך קטן ממצוקתם בארצות נוצריות‪,‬‬
‫ונוסף על כך הם לא היו גלמודים בו‪ .‬האסלאם הטיל על מצדדיו להשמיד את עובדי‬
‫האלי לים‪ ,‬ואילו המאמינים באל אחד‪ ,‬אולם לא באללה ובמוחמד נביאו דינם כאזרחים‬
‫מסוג שני שיש לסבל אותם ובו בזמן לצמצם זכויותיהם‪ .‬מבחינה זו לא היה אפוא‪ ,‬כל‬
‫הבדל בין היהודים לבין בלתי‪-‬מוסלמים אחרים‪ ,‬ויש שגורלם תחת שלטון האסלאם היה‬
‫טוב מגורלם של הנוצרים‪ .‬לא כן בעולם הנוצרי‪.‬‬
‫הכנסייה הנוצרית אף מבחינה עיונית הייתה לאין ערוך פחות סובלנית מאשר האסלאם‬
‫שכן לא הסכימה להכיר בכל אמונה אחרת פרט לאמונתה היא; וגם למעשה היא עלתה‬
‫באכזריותה בהרבה על האסלאם‪.‬‬
‫אמנם לא רק היהודים הוכרו כאויביה; היא קמה גם נגד בני אמונות אחרות‪ ,‬ואף‬
‫בשורותיה היא ידעה לדכא ללא רחמים בני כיתות בעלות עקרונות מיוחדים משלהם‪ .‬בכל‬
‫זאת היהודים הוכרזו עד מהרה כאויב מספר אחד‪ ,‬כי עלו במספרם היחסי‪ ,‬ותכופות אף‬
‫המוחלט על בני אמונות אחרות שישבו בין הנוצרים‪ ,‬ולפיכך היה להם לרועץ העיקרון של‬
‫אמונה אחת בארץ אחת (‪ ,)religio eius regio cuius‬שנהפך לאחד מעקרונות היסוד‬
‫בעולם הנוצרי‪ ,‬אף אם להלכה הוכרז עליו עם סיום תקופת ימי הביניים‪.‬‬
‫ועוד נתווסף גורם שני שמלכתחילה נהפך לאחד העיקריים במסע הצלב של הנוצריות‬
‫נגד העם היהודי וכוחו הפרוע נשאר במידה לא קטנה עד היום; הלא היא ההנחה שלפיה‪,‬‬
‫היהודים אחראים למותו של ישו הנוצרי‪ ,‬ולפיכך מצווה לנקום בהם נקמת דמו‪ .‬כתוצאת‬
‫פעולתם של גורמים אלה באה פרשת הסבל היהודי בעולם הנוצרי שלא רבות הדומות‬
‫לה באכזריותן‪ .‬מספר היהודים שנרצחו על ידי הנוצרים אפשר בלי ספק להעריך במאות‬
‫אלפים ואף במיליונים‪ ,‬ואילו הונם שנגזל אינה ניתן להערכה כלל;‬
‫ושוב פרשה בפני עצמה מהוות רדיפות היהודי בצורות אחרות‪ ,‬כגון שלילת זכויותיהם‪,‬‬
‫כליאתם בגטאות‪ ,‬דיכוי כבודם האישי והלאומי‪ ,‬תעמולת שטנה בלתי‪-‬מרוסנת נגדם‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫קיימות אמנם הנחות ביחס לדמותה של האנטישמיות הנוצרית המנוגדות כאילו למה‬
‫שנאמר עד כה‪ .‬הפשוטה ביותר היא ההנחה האומרת שאין לדבר על אנטישמיות נוצרית‪,‬‬
‫יען כי האנשים שקמו על אחרים לדכאם ולהשמידם היו רחוקים מעקרונותיו של ישו‬
‫הנוצרי כמרחק השמים מן הארץ‪ .‬על יסודות מחשבתיים מסוג זה קמה התיאוריה‪,‬‬
‫‪-6-‬‬

‫שלפיה הנוצרים שונאים את היהודים לא על שרצחו כאילו את ישו הנוצרי‪ ,‬אלא יען כי‬
‫נתנו אותו לעולם‪.‬‬
‫תיאוריה זו שאביה הוא הסופר היהודי‪-‬אמריקני מוריס סמואל‪ ,‬יש בה בלי ספק מידה לא‬
‫קטנה של אמת פסיכולוגית; יש בכל זאת להיזהר שלא ללכת שולל אחרי ההנחה כאילו‬
‫תורתו של ישו הנוצרי היה בה משום פרי פחות או יותר הגיוני של השקפת עולם יהודית‪,‬‬
‫שכן הנחותיו סותרות בכמה וכמה מובנים עקרונות היסוד של היהדות‪.‬‬

‫ג‪.‬‬
‫איך שלא יהיה‪ ,‬אין ספק ביחס לממדיה של האנטישמיות הדתית כאחד מגורמי ההרס לא‬
‫רק בהיסטוריה היהודית‪ ,‬אלא בתולדות החברה כולה‪ .‬גורם זה מורגש בארצות מסוימות‬
‫עד היום‪ ,‬אף אם הוכרזה בשנים האחרונות מלחמה גלויה נגדו מצד הכנסיות גופא ועוד‬
‫ידובר על כך להלן‪ .‬אולם על ידו פעלו אם מלכתחילה או כעבור זמן מה כמה וכמה אחרים‬
‫ואלה יש שעלו עליו בכוחם או דחו אותו הצידה לגמרי‪.‬‬
‫גורם מסוג זה בעל השפעה לא קטנה כבר בימי הביניים וכוחו עלה מאד בדורות הבאים‪,‬‬
‫הייתה האנטישמיות הכלכלית‪ .‬הגבולות בינה לבין האנטישמיות הדתית לא תמיד היו‬
‫ברורים די צרכם‪ .‬רדיפת היהודים על חטא אמונתם ממילא גרמה לדחיקת רגליהם בחיים‬
‫הכלכליים והכריחה אותם להצטופף במקצועות מסוימים בלבד; תוך כדי כך גדלה שוב‬
‫המתיחות ביניהם לבין סביבתם הנוצרית‪ ,‬שנהפכה עד מהרה לגורם בפני עצמו‪ .‬כמו כן‬
‫נהפכה האנטישמיות הכלכלית למכשיר חשוב בימי הלאומנות הגוברת; דחיקת רגליהם‬
‫של היהודים מן החיים הכלכליים לטובתה של אוכלוסיית הרוב הוכרזה אז כאחת‬
‫הסיסמות העיקריות‪ .‬אמנם גם יוזמתם הרבה של היהודים בחיי הכלכלה עוררה או‬
‫הגבירה בהרבה תעמולת השטנה נגדם‪ ,‬כפי שקרה בעיקר בתקופת הליברליזם‬
‫והקפיטליזם החל במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה‪ .‬גם כאן יש שרגש‬
‫ההערצה נתמזג בשנאת מתחרים לתופעה שלמה‪ .‬תשמש כדוגמה טובה תורתו של‬
‫הכלכלן והסוציולוג הגרמני ורנר סומברט שספרו הידוע על חלקם של היהודים בחיי‬
‫הכלכלה לכאורה כולו הוא שיר הלל ליוזמתם ולמעוף שבפעילותם הכלכלית‪ ,‬ובו בזמן‬
‫מבצבצת מבין השורות שנאה לעם שידע ככה לסלול דרכו קדימה‪ .‬לא מקרה הוא שחוקר‬
‫זה כעבור זמן מה נצטרף למחנה שוטני ישראל בצורתו הגסה ביותר‪.‬‬
‫ושוב פרק בפני עצמו‪ ,‬בלי ספק אחד הקשים מהווה האנטישמיות הלאומנית‪ .‬הלאומיות‬
‫המודרנית בהתגבשותה בעיקר במאה הקודמת תחילה נאחזה ברעיון ההתקדמות‬
‫החברתית ויצאה חוצץ נגד כל צורות של שעבוד ושל תעמולת שטנה אם ביחסי אומה‬
‫ואומה או ביחסי אדם ואדם; לפיכך היא שמשה גם גורם חשוב למדי בשחרורם האזרחי‬
‫של היהודים‪ ,‬ושוב לא קטנה הייתה ההשפעה שהשפיעה בתנועת התחייה היהודית‪ .‬לא‬
‫כן בהמשך הימים כאשר נתערערו היסודות המוסריים של הלאומיות האירופית‪ ,‬עד‬
‫שנתדרדרה יותר ויותר בתהום הלאומנות‪ ,‬שראתה תפקידה בכך לדאוג לטובת אומתה‬
‫היא בלבד מבלי שים לב לזכויותיהם של אחרים ולעקרונות המוסר בכלל‪ .‬עמים שרק‬
‫תמול שלשום נאבקו לשחרורם מעול זרים‪ ,‬נהפכו הם עצמם לנוגשי המיעוטים בקרבם;‬
‫כאן זכתה להגשמתה המימרה העברית העתיקה על "עבד כי ימלוך"‪ .‬מעמסתה של‬
‫תמורה זו נפלה בראש וראשונה על היהודים‪.‬‬
‫מאבקם על זכויותיהם הלאומיות שהתנהל בעיקר במזרח אירופה‪ ,‬הוכתר כאילו בניצחון‬
‫עם סיום מלחמת העולם הקודמת ועם חוזי השלום הרבים שהכירו בזכויותיהם של‬
‫המיעוטים הלאומיים ואף הקימו מנגנון מיוחד להבטחתן; אולם הלאומנות הגוברת‬
‫ביטלה עד מהרה הישגים אלה‪ .‬היא פנתה אמנם נגד המיעוטים בכלל‪ ,‬אולם פגעה‬
‫בעיקר ביהודים שבג לל פיזורם הרב יכולתם להגן על עצמם ממילא הייתה מוגבלת‪.‬‬
‫‪-7-‬‬

‫האנטישמיות הגסה ברוב הארצות במזרח אירופה (בראש וראשונה בפולין‪ ,‬הונגריה‬
‫ורומניה) הייתה במהותה תגובת שטנה לאומית אף אם לא חסרו בה גם סימני מתיחות‬
‫דתית וכלכלית‪.‬‬

‫ד‪.‬‬
‫החוליה האחרונה והאכזרית בשרשרת השנאה הייתה בכל זאת עתידה לבוא רק כעבור‬
‫זמן מה‪ .‬אמנם גם היא נולדה כבר במאה הקודמת‪ ,‬ועוד יותר במעבר בין מאה למאה‪.‬‬
‫הצרפתי גובינו והאנגלי שנתבולל בגרמנים הוטסון סטוארט טשמברלין נתנו הדחיפה‬
‫הגדולה לקראת הגזענות שנזדווגה עד מהרה בלאומנות לאחדות שלמה ונהפכה לאחת‬
‫התופעות הקשות לא רק מחומות המנזר בתולדות העם היהודי‪ ,‬אלא בתולדות החברה‬
‫כולה‪.‬‬
‫מן ההנחה שלפיה יש גזעים "משובחים" בעולם ולעומתם אחרים פחותים בערכם‪,‬‬
‫הובילה דרך ישרה להנחה שנייה‬
‫על זכותם של הגזעים המשובחים‬
‫להשתלט על אחרים‪ ,‬לשעבדם ואף‬
‫להשמידם‪ .‬הגרמנים‬
‫הם שהכריזו על עצמם כעל "גזע‬
‫האדונים"‪ ,‬ואילו היהודים היו‬
‫בעיניהם כגזע הנמוך שמצווה היא‬
‫לנהוג בו לפי מידת האכזריות‬
‫הגדולה‪ .‬כהמן בן המדתא האגגי‬
‫בזמנו אף הגרמנים הגיעו להכרה‬
‫שלא "שווה להניח את היהודים"‪,‬‬
‫אם כי לא האמונה הייתה הפעם‬
‫בעיניהם העיקר‪ ,‬אלא הגזע‪ .‬לא‬
‫חדשה הייתה האנטישמיות על‬
‫אדמת גרמניה;‬
‫קריקטורה‪ :‬השטן שיחד כבר רבים‬
‫הוא לא יירתע גם מחומות המנזר‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫אין כנראה עם בעולם שמלכתחילה ידע לשמור על מסורת השנאה כעם הגרמני‪.‬‬
‫כבר בראשית ימי הביניים כאשר רק נתגבשה האומה הגרמנית‪ ,‬היא הצטיינה‬
‫באכזריותה המיוחדת בפרשת יחסיה כלפי היהודים‪ ,‬ומן הזמן ההוא התעמולה‬
‫האנטישמית לא ירדה שם מן הפרק‪ .‬בכל זאת רק עם צמיחת הגזענות הגיעה השטנה‬
‫לשיא שלא נודע כמוהו בדורות הקודמים‪ .‬המפלגה הנאצית שעלייתה התחילה כבר‬
‫בשנות ה עשרים של המאה הנוכחית ואשר הצליחה לרכז סביבה מיליונים אוהדים‬
‫ולהעביר השלטון בידיה‪ ,‬כרכה מלכתחילה גזענות‪ ,‬לאומנות ואנטישמיות פראית לדבר‬
‫שלם‪ .‬היא לא נרתעה בפני המסקנות הקיצוניות ביותר במערכתה נגד היהודים‪ ,‬תחילה‬
‫בגרמניה גופא ואחרי כן גם בארצות שנכבשו על ידה‪ .‬ביטול זכויותיהם של היהודים‪,‬‬
‫דחיקת רגליהם מכל שטחי החיים הכלכליים‪ ,‬החרמת רכושם‪ ,‬כליאתם בגטאות ובמחנות‬
‫הסגר ועבודה בכפייה‪ ,‬גירושם ממקומותיהם‪ ,‬ולבסוף השמדתם ההמונית‪ ,‬באו בקצב‬
‫מהיר בזה אחר זה‪ .‬שישה מיליון יהודים נרצחו על ידם‪ ,‬עד שבא חורבנם במלחמת‬
‫העולם השנייה‪.‬‬
‫ניסיונות רבים נעשו בכדי להסביר מה שקרה בשנים ההן‪ ,‬הטראגיות ביותר בתולדות‬
‫העם היהודי‪ .‬יש הטוענים שגזענות ולאומנות בלבד‪ ,‬אפילו בצורתן המטורפת למחצה‬
‫בימי המשטר הנאצי‪ ,‬אין בהן בכדי להסביר פשעים שלא נודעו כמוהם בתולדות החברה‪.‬‬
‫הללו מנסים לגלות הקשרים הקיימים בין המשטר הטוטליטארי לבין גורלם של היהודים;‬
‫‪-8-‬‬

‫לדעתם כל משטר המבטל חופש האדם ומדכא עד עפר כבודו‪ ,‬סופו להיהפך למשטר‬
‫אנטישמי‪ ,‬כי נוח לו להפנות נגד היהודים את האינסטינקטים הרעים של ההמון‪,‬‬
‫המשמשים כיסוד לקיומו הוא‪.‬‬
‫מכאן הקשר השני בין תופעת ההמון לבין שנאת ישראל‪.‬‬
‫ההמון הוא אחת התופעות המוזרות והשליליות בחברה האנושית‪ .‬לפי חוק הברזל של‬
‫"השוואה למטה" לא הטובים בהמון‪ ,‬ואף לא הבינונים‪ ,‬אלא הגרועים בו קובעים תגובתו‪.‬‬
‫לפיכך כה תכופים הם המקרים של פשעים שמקורם בתגובת ההמונים‪.‬‬
‫גם בתולדות האנטישמיות רב חלקו של ההמון שכן הוא שפנה לרוב נגד היהודים מתוך‬
‫האכזריות הגדולה‪ .‬רצח עשרות אלפים בימי מסעי הצלב‪ ,‬גזירת ת"ח‪ ,‬הפרעות ברוסיה‪,‬‬
‫כל אלה הן דוגמות בולטות של מה שקרה ליהודים בידי ההמון‪ .‬והנה גם תופעה זו זכתה‬
‫לממדים ביותר בימי השלטון הנאצי‪ .‬הוא שהצליח באמצעי הטכניקה המודרנית להפוך‬
‫את ההמון לעניין כמעט רגיל בחיי הגרמנים‪ ,‬עד שחלקים גדולים של אומה זו ממילא‬
‫נגררו אחרי האינסטינקטים הרעים‪ ,‬ולא נרתעו בפני כל פשע‪ .‬מניצחון ההמון הובילה‬
‫דרך ישרה לחורבן יהדות אירופה‪.‬‬
‫עוד כדאי להזכיר הנחתם של הנאצים גופא שלפיה מסע הצלב נגד היהודים על אף‬
‫אכזריותו הפראית לא היה בו אלא אמצעי‪ ,‬אחד החשובים בכדי להשתלט על העולם‪.‬‬
‫האנטישמיות‪ ,‬כפי שהכריזו בגלוי‪ ,‬הייתה להם בחינת חומר מפוצץ שבו אמרו להרוס‬
‫יסודות החברה ולשעבדה‪ .‬תנועת הדוגלת בסיסמות כאלה‪ ,‬חזקה עליה שלא תתחשב‬
‫במספר הקרבנות‪ ,‬נהפוך הוא כלעומת שיעלה המספר‪ ,‬כן תתקרב למטרתה‪.‬‬
‫יהיו דברי הסבר אשר יהיו‪ ,‬דבר אחד על כל פנים ברור והוא שבנאציזם הגרמני‬
‫האנטישמיות הגיעה לשיאה‪ .‬ושוב הוברר ביתר שאת בימי הזוועה של משטר זה‪,‬‬
‫ששנאת ישראל ניזונה נוסף על הסיבות שעליהן דובר עד כה‪ ,‬גם מן העובדה של היות‬
‫היהודים פזורים בין הגויים‪ ,‬ושל היותם מעוט בכל המקומות‪.‬‬
‫הכלל הפסיכולוגי שלפיו המיעוט אף פעם אינו צודק ושאין להתחשב בזכויותיו‪ ,‬זכה כאן‬
‫לביטוי האכזרי ביותר‪.‬‬
‫אמנם כשם שהאנטישמיות הייתה במאות ובאלפי השנים הקודמות אחת התופעות‬
‫הנפוצות בחברה‪ ,‬כן נודעו המאמצים להתגבר על מארה זו‪ .‬המאבק בה לבש לרוב צורה‬
‫של פעילות הסברתית בלבד‪ ,‬ורק במאה הנוכחית נעשו ניסיונות רציניים להתחקות על‬
‫שורשיה הפסיכולוגיים‪ ,‬כלומר לראות בה מחלה הזקוקה לטיפול מיוחד‪ ,‬ומן הצד השני‬
‫לצאת חוצץ נגדה באמצעים חוקיים ומנהלתיים‪.‬‬
‫המדינה הראשונה שבה האנטישמיות הוכרזה כפשע‪ ,‬הייתה ברית המועצות מיד אחרי‬
‫הקמת המשטר החדש בארץ זו‪ .‬אחרי כן נתקבלה הדרך גם בארצות אחרות; בייחוד רבו‬
‫המאמצים וההישגים בשטח זה בארצות הברית‪ .‬ואילו היהודים עצמם ניסו אף הם להגן‬
‫על כבודם ועל חייהם בדרכים שונות‪ ,‬החל בדרך הסברתית שלבשה אמנם תכופות‬
‫הצורה הטפלה של אפולוגטיקה (כלומר מאמצים לסתור טענותיהם של שוטני ישראל)‪,‬‬
‫ובבריחה מחמת המציק (מכאן התופעה ‪ -‬אחת האופייניות בתולדות ישראל ‪ -‬של נידודים‬
‫בלתי‪-‬פוסקים‪ ,‬ששנאת ישראל לרוב משמשת כיסוד להם) ועד ההגנה העצמית על‬
‫צורותיה השונות‪.‬‬
‫גם הציונות קמה במידה לא קטנה כתוצאת ההכרה שהדרך היעילה בכדי להתגבר על‬
‫מארת האנטישמיות היא להחזיר את היהודים למולדתם ועל ידי כך לגאול אותם מן‬
‫המצב של היותם תמיד מעוט התלוי ברצונם הטוב או הרע של שכניהם‪.‬‬

‫‪-9-‬‬

‫ה‪.‬‬
‫הדברים שנאמרו עד כה‪ ,‬רובם נאמרו מבחינת היסטורית בלבד‪ ,‬ואין בהם בכדי להסביר‬
‫הנעשה בימינו‪ .‬בדברי ימיה של האנטישמיות מהווה תקופת המשטר הנאצי מפנה גדול‪.‬‬
‫לא זו בלבד שאז הגיעה תנועת השטנה לשיא‪ ,‬אלא היא עצמה נשתנתה מיסודה עם גמר‬
‫התקופה ההיא‪ .‬המתרחש כיום יש לו אופי מיוחד משלו‪ ,‬שלא קל להשוותו עם מה שהיה‬
‫קודם‪ ,‬תהיה הערכתו אשר תהיה‪.‬‬
‫לא קל ראשית כל להסביר עצם קיומו‪ .‬עם מיגור משטר הרשע במלחמת העולם השנייה‬
‫ההרגשה תחילה הייתה‪ ,‬בקרב היהודים‬
‫ובמידה לא קטנה גם בקרב אומות‬
‫העולם‪ ,‬שתולדות האנטישמיות כבר‬
‫נסתיימו‪ .‬כה רבה הייתה זוועת‬
‫מעשיהם של הנאצים‪ ,‬שכל אדם בעל‬
‫הרגשה אנושית צריך היה לכאורה‬
‫להירתע בפני תופעות מסוג זה להבא‬
‫ולצאת חוצץ נגד תנועה העלולה‬
‫להולידן; ונוסף על כך הרי הוכרז לא‬
‫פעם על ידי מעצמות ההסכם וע"י‬
‫העמים שנלוו להן שאחד התפקידים‬
‫העיקריים‪ ,‬עבורם הם נלחמים הוא‬
‫להקים משטר בעולם בו לא יהיה מקום‬
‫לתנועת שטנה ולשעבוד האדם על חטא‬
‫קריקטורה‪ :‬היהודי הטורף‬
‫מוצאו או אמונתו‪.‬‬
‫ושוב היו אשר הניחו שהעובדה ההיסטורית של חידוש הריבונות היהודית עתידה אף‬
‫היא להשתיק תנועת השטנה המופנית נגד העם היהודי‪.‬‬
‫מהא שליות אלה לא הרבה נשאר בימינו‪ .‬האנטישמיות לא זו בלבד שלא נעלמה ונהפוך‬
‫ה וא‪ ,‬לא הייתה כנראה תקופה בתולדות החברה בה היא נפוצה כפי שהיא נפוצה כיום;‬
‫לפיכך גם הצורך להלחם בה לא זו בלבד שלא ירד‪ ,‬אלא עלה בהרבה‪.‬‬
‫בכל זאת קיימים כמה וכמה הבדלי יסוד בין מה שקרה בדורות הקודמים לבין התפתחות‬
‫העניינים בימינו‪ ,‬וכדאי להקדיש להם הערות מספר‪.‬‬
‫ננסה ראשית כל לסכמם‪ .‬על ממדי התנועה הרחבים כיום מכפי שהיו אי‪-‬פעם בתולדות‬
‫האנטישמיות‪ ,‬כבר דובר‪ .‬הגל האנטישמי שנתעורר בסוף שנת ‪ 1959‬הקיף לפי‬
‫חשבונותיו של המכון לחקר העניינים היהודיים בניו‪-‬יורק ארבעים ארצות‪ ,‬ואילו מספר‬
‫התקריות האנטישמיות נתקרב אז לאלפים וחמש מאות; ואף רשימה זו רחוקה מן‬
‫השלמות הדרושה‪ ,‬שכן לא נכנסו בה הארצות בהן לא קרו התפרצויות בזמן ההוא‪ ,‬אולם‬
‫ההפליה האנטישמית נודעה שם יפה‪ ,‬כגון ברית המועצות או ארצות הברית‪ .‬לארצות‬
‫שנודעו כארצות טיפוסיות של אנטישמיות כבר בשנים הקודמות כגון ארצות מזרח‪-‬‬
‫אירופה (פרט לברית המועצות)‪ ,‬גרמניה או דרום‪-‬אמריקה נתווספו עכשיו אחרות בהן‬
‫תעמולת השטנה לא נתנה אותותיה בשנים הקודמות‪ ,‬ביניהן גם ארצות מערב אירופה‬
‫ואף ארצות רחוקות כגון אוסטרליה או המזרח הרחוק‪ .‬היו ‪ -‬ויש ‪ -‬כאן מקרים שלכאורה‬
‫לא קל להסבירם לפי ההיגיון המקובל‪ .‬העובדה שברית המועצות‪ ,‬הארץ הקלאסית של‬
‫מאבק באנטישמיות עוד לפני שנים מספר‪ ,‬תופשת היום אחד המקומות בראש בהפליה‬
‫האנטי‪ -‬יהודית‪ ,‬או שהארצות הערביות‪ ,‬בהן שנאת יהודים בצורה גסה לא נודעה בשנים‬
‫הקודמות‪ ,‬נהפכו היום למרכזי התעמולה האנטי‪-‬יהודית או שסימני אנטישמיות נתגלו‬
‫‪- 11 -‬‬

‫בארצות טיפוסיות של ליברליזם במובן הטוב של המלה כגון הארצות הסקנדינביות ‪ -‬כל‬
‫אלה אין להסבירם בדרכים פחות או יותר שגרתיות‪.‬‬
‫ושוב לא קל להסביר העובדה שהאנטישמיות נפוצה היום בעולם על אף מספרם הזעום‬
‫של היהודים‪ .‬הקשר בין מספר היהודים לבין תעמולת השטנה‪ ,‬כלומר שעם עליית‬
‫מספרם גוברת התגובה נגדם‪ ,‬כאילו נפסק‪ .‬תעמולת השטנה מתנהלת כיום בתוקף רב‬
‫דווקא בארצות שבהן מספר היהודים ירד לממדים של מה בכך‪ ,‬כגון פולין או גרמניה‪ ,‬או‬
‫היה שם תמיד מוגבל מאד‪ .‬אפילו בארצות בעלות אוכלוסייה יהודית ניכרת‪ ,‬התעמולה‬
‫נותנת סימניה העיקריים לא במחוזות בעלי ישוב יהודי צפוף‪ ,‬אלא דווקא באחרים‪,‬‬
‫שהיהודים שם בטלים בשישים‪ ,‬כגון מחוזות הדרום של ארצות הברית‪ .‬תופעה זו של‬
‫"אנטישמיות ללא יהודים" בודאי אומרת דרשני‪.‬‬
‫נפסק גם הקשר בין גורמים חיצוניים לבין מתיחות אנטישמית‪ .‬הורגלנו בשנים ובדורות‬
‫הקודמים שתעמולת השטנה גדלה בתקופה של קושי כלכלי או מדיני‪ ,‬ואילו בתקופות‬
‫רגילות היא יורדת בהרבה‪ .‬לא כן היום‪ .‬השעבוד המדיני פסק במידה רבה עם מיגור‬
‫הפשיזם והנאציזם במלחמת העולם‪ ,‬ועם המאבק לשחרור המושבות (תהליך‬
‫ה"דיקולוניזציה") שהתחיל מיד לאחר כך; גם המצב הכלכלי בעולם נשתפר בהרבה‬
‫אחרי המלחמה‪ ,‬והעוני ההמוני‪ ,‬בעיקר בארצות מזרח‪-‬אירופה ששימש קרקע פורייה‬
‫לתעמולת שטנה בשנים הקודמות‪ ,‬כמעט ונעלם‪ .‬האנטישמיות היום חודרת אפוא לחוגים‬
‫רחבים של האוכלוסייה כאילו ללא סיבה של ממש‪ .‬תוך כדי כך לא קל גם להסביר אופיה‪.‬‬
‫החלוקה לסוגים שונים של אנטישמיות שעליה דובר לעיל‪ ,‬אין לה מקום בימינו‪ .‬אין בודאי‬
‫לדבר ‪ -‬פרט למקרים בודדים ‪ -‬על אנטישמיות דתית‪ ,‬כי כאמור הכנסיות הדתיות עצמן‬
‫נתגייסו למלחמה בה; אין לדבר כמו כן על אנטישמיות כלכלית או לאומית במובנה הרגיל‬
‫או הגזעי‪ .‬משהו מכל הסוגים מבצבץ פה ושם‪ ,‬אולם לא הוא העיקר; התופעה במהותה‬
‫היא מסוג אחר שטרם נודע בשנים הקודמות‪.‬‬

‫קריקטורה‪' :‬יציאת היהודים מגרמניה' [מארכיון יד ושם]‬
‫ו‪.‬‬

‫‪- 11 -‬‬

‫כזו היא חידת האנטישמיות בימינו‪ ,‬בלי ספק אחת הגדולות בתולדות החברה‪ .‬האפשר‬
‫להסבירה? אכן ניסיונות של הסבר בודאי שאינם חסרים‪ .‬יש המנסים בראש וראשונה‬
‫להסביר הסוד של שנאת ישראל אחרי הזוועה של ימי היטלר‪ ,‬ואחרי הקמתה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬אלה מצביעים על העובדה שתעמולת השנאה באה תכופות (לדעתם אפילו לרוב)‬
‫לא לפני מעשי אלימות נגד היהודים‪ ,‬כי אם אחריהם‪ ,‬כאילו בכדי להצדיקם; לפיכך יש לה‬
‫בודאי מקום גם בימינו‪ .‬כמו כן הם אינם מוכנים לראות הסתירה הקיימת כאילו בין תחיית‬
‫הריבונות היהודית לבין עליית האנטישמיות בעולם‪ .‬האנטישמיות הייתה בודאי נעלמת‪,‬‬
‫לו נתרכזו היהודים כולם או רובם במדינתם; אולם דבר זה לא נתקיים‪ ,‬בני האומה רובם‬
‫עדיין יושבים בגולה‪ ,‬ולפיכך המתיחות ביניהם לבין אומות העולם לא ירדה‪ ,‬ויש אפילו‬
‫שהיא עלתה או עלולה לעלות בעטיה של הבעיה של נאמנות כפולה שלא מעטים מבין‬
‫הגויים נוטים לראות בה בלתי‪-‬נורמאליות חדשה נוסף על אלה שנודעו עד כה במעמדו‬
‫של העם היהודי‪.‬‬
‫עד כאן הגורמים הקשורים בבעיית היהודים‪ .‬ויש לעומתם המגבירים האנטישמיות גם‬
‫ללא קשר בלתי אמצעי בבעיה זו‪ .‬אם נפוצה היום האנטישמיות בעולם‪ ,‬הרי אין זו אלא‬
‫אחת התוצאות של העובדה שהפשיזם והנאציזם שניהם לא נעלמו‪ ,‬ושהזרמים הניאו‪-‬‬
‫פשיסטיים וניאו‪-‬נאציים על שמותיהם השונים רואים בתעמולה אנטישמית אמצעי מנוסה‬
‫בכדי לחזק מעמדם‪ .‬לפיכך מספר היהודים הוא ללא ערך מבחינה זו; האנטישמיות‬
‫משמשת כמכשיר בלבד שתפקידו להקים אוירה של תוהו ובהו בארצות שונות וע"י כך‬
‫לאפשר לקבוצות מסוימות לתפוש בידיהן את רסן העניינים ולהקים משטר ההולם רוחן‪.‬‬
‫קבוצות מסוג זה מצליחות לפעמים קרובות להקים גם ארגוניים בינלאומיים משלהן‪ ,‬מה‬
‫שמסביר התפשטותה של האנטישמיות בארצות שבהן היא לא נודעה בשנים הקודמות‪.‬‬
‫יש אגב בהתפשטות זו לא מעט מהשפעה סטיכית של המאורעות בארץ אחת על מצב‬
‫הרוחות בשאר הארצות ("תגובת שרשרת"‪ reaction Chain ,‬כפי שקוראים לזה‬
‫באנגלית)‪ ,‬שהיא תופעה ידועה למדי ומבוססת בגורמים פסיכולוגיים‪.‬‬
‫לא מעטים גם הניסיונות להסביר הנעשה בארצות בודדות‪ .‬הקפיצה המוזרה בברית‬
‫המועצות ממעמד הגורם הראשי במלחמה באנטישמיות למעמד של מדינה בה ההפליה‬
‫האנטי‪-‬יהודית בולטת על כל צעד ושעל מסתברת לדעת רבים וכן שלמים בכוון הלאומני‬
‫הרוסי שגבר שם בזמן האחרון או באכזבת השלטון המועצתי שלא הצליח לנתק הקשרים‬
‫בין יהודי ברית המועצות לבין בני אומתם בארצות אחרות ולהפכם לאומה מועצתית בפני‬
‫עצמה‪ .‬יש גם הרואים סיבת תמורה זו במתיחות ביחסי ברית המועצות ומדינת ישראל‬
‫המשפיעה ממילא השפעתה במצבם של יהודי ברית המועצות‪ ,‬שכן השלטונות‬
‫המועצתיים נוטים לכאורה לחשוד בהם שהם קשורים קשרי רגש במדינת ישראל‪.‬‬
‫הפרשה הישראלית מסבירה גם שנאת היהודים ורדיפתם בארצות ערב (במידת מה גם‬
‫בארצות מוסלמיות אחרות)‪ ,‬כי מדינות אלה רואות בישראל אויב מושבע ותוך כדי כך‬
‫נוקטות מידה של חשדנות או איבה גלויה כלפי היהודים בכלל‪.‬‬
‫לא כאן המקום לברר נכונותן או אי‪-‬נכונותן של התיאוריות השונות‪ .‬יש ביניהן המתקבלות‬
‫בדרך כלל על הדעת ויש העשויות לעורר ספקות‪ ,‬כגון התיאוריה על אנטישמיות הבאה‬
‫אחרי מעשי אלימות נגד היהודים; אף נניח שמסתתרת בה אמת פסיכולוגית מסוימת‪,‬‬
‫הרי קשה לקבלה ביחס לזוועות המשטר הנאצי שהסעירו דעת הקהל בעולם כולו וגייסו‬
‫אותה נגד תופעות מסוג זה; או התיאוריה על הנאמנות הכפולה‪ ,‬המשמשת כאילו אחד‬
‫הגורמים החשובים בהתפשטות האנטישמיות בימינו ואילו למעשה השפעתה כמעט‬
‫ואינה מורגשת פר ט למקרים בודדים‪ .‬יש אמנם לרוב גרעין של אמת בכל אחת מן‬
‫התיאוריות‪ ,‬אולם כולן יחד אינן מספיקות בכדי להסביר תופעה כה מוזרה כהתפשטות‬
‫האנטישמיות בימינו‪ ,‬שהיא תופעה בלתי‪-‬נורמאליות ביסודה והצומחת מתוך בלתי‪-‬‬
‫נורמליות בסדרי החברה‪ .‬ואכן אין ספק ביחס לקיומה של בלתי‪-‬נורמליות זו‪ ,‬שבסימניה‬
‫הנאמנים אנו נתקלים על כל צעד ושעל; יספיק להזכיר המלחמה הקרה בין שני הגושים‬
‫בעולם או המהפכות והמהומות הבאות בזו אחר זו בארצות שונות‪ .‬התקופה הנוכחית‬

‫‪- 12 -‬‬

‫היא תקופת מעבר‪ ,‬אחת הבולטות והגורליות בתולדות החברה‪ .‬נתערערו היסודות‬
‫שעליהם הוקם בנין החברה במאות ובאלפי השנים הקודמות‪ :‬המשטר הפטריארכאלי‬
‫תחילה והמשטר הליברלי כעבור זמן מה; נסתיים בכישלון מוסרי ומדיני‬
‫האינדיבידואליזם‪ ,‬ששלט במאה הקודמת ובראשית המאה הנוכחית‪ ,‬ואילו‬
‫האוניברסליזם (שלטון הקיבוץ) שבא אחריו גרם לחורבן מוסרי ופיזי‪ ,‬אחד הגדולים‬
‫בהיסטוריה; נסתיימו ימי האימפריאליזם והקולוניאליזם‪ ,‬אולם העולם החדש העתיד‬
‫לקום על חרבותיהם מתגבש רק לאט ואפיו החברתי והמוסרי טרם הוברר; הניסיונות‬
‫להקים חברה חדשה במקום זו שהייתה קיימת עד כה‪ ,‬כגון הסוציאליזם‪ ,‬הסולידריזם או‬
‫המשק הקואופרטיבי רובם לא זכו להגשמה בממדים של ממש‪ ,‬ולא הביאו הברכה‬
‫המקווה‪ .‬באווירה זו של חורבן הערכים שעליהם נתבססה החברה עד כה ושל אי‪-‬בטחון‬
‫לקראת הימים הבאים‪ ,‬יש בודאי מקום לתופעות פחות או יותר בלתי‪-‬נורמליות‪,‬‬
‫והאנטישמיות היא אחת הבולטות ביותר; נאחזים בה יחידים או קבוצות שנשארו כאילו‬
‫ללא קרקע תחת רגליהם‪ ,‬ותעמולת השנאה משמשת להם כעין "תחליף" לתוכן החיים‬
‫שהלך לאבוד או נתערער ביסודותיו‪.‬‬
‫על תופעות מסוג זה אין להתגבר בדרכים הרגילות של הסברה וחינוך‪ .‬אכן יש המנסים‬
‫להתקדם בהן גם בימינו‪ ,‬אולם התוצאות לרוב הן עלובות למדי ואינן מצדיקות גודל‬
‫המאמץ שהושקע בהן‪ .‬רק עם הקמת מציאות חברתית ומוסרית חדשה בעולם תעלם‬
‫מפלצת זו של שנאה המחוסרת יסודות של ממש; ועד הזמן ההוא כנראה הדרך של‬
‫תחוקה ושל אמצעי לחץ מצד המוסדות הממונים על בטחון פנימי ועל יחסים הוגנים בין‬
‫אדם ואדם היא היעילה ביותר‪.‬‬

‫ז‪.‬‬
‫יש בשרשרת זו של תגובת הציבור למארת השטנה ושל תכניות לקראת הימים הבאים‬
‫חוליה הראויה שתודגש במיוחד‪ ,‬עד שאנו באים לסכם הנאמר במאמר הנוכחי‪ .‬דובר על‬
‫חלקה הרב של הכנסייה הנוצרית (או יותר נכון של הכנסיות הנוצריות שהרי הכנסייה‬
‫המקורית נתפלגה בהמשך הימים לכמה וכמה חלקים בלתי‪-‬תלויים אחד בשני) בתנועת‬
‫השטנה האנטי‪-‬יהודית שבה הנוצריות‬
‫תפשה מקום בראש במשך מאות ואף אלפי‬
‫בשנים‪ ,‬ולא מעט מזה נשאר עד היום‪.‬‬
‫והנה הדבר המעניין הוא שדווקא גורם זה‬
‫שממנו היהודים סבלו ביותר בדורות‬
‫הקודמים נהפך בימינו לאחד העיקריים‬
‫במאבק נגד האנטישמיות‪ ,‬כוחה ההורס‬
‫של הכנסייה ירד במידה רבה כבר בסוף‬
‫המאה השמונה עשרה ובמאה התשע‬
‫עשרה עם ההפרדה בינה לבין המדינה‪,‬‬
‫ששללה ממנה האפשרות לנצל מנגנון‬
‫המדינה למזימותיה‪ .‬מן הזמן ההוא רמתה‬
‫המוסרית עלתה בהרבה‪ ,‬ורק בארצות‬
‫מעטות נשאר מעמדה הקודם כגורם רב‬
‫ערך בתעמולה האנטישמית (דוגמות‬
‫קלאסיות של ארצות אלה באירופה היו‬
‫רוסיה הצארית ופולין); לעומת זאת בשאר‬
‫הארצות מסתייגת הכנסייה לרוב מן‬
‫האנטישמיות בצורה פחות או יותר ברורה‪.‬‬

‫כרזת תעמולה אנטישמית‪ ,‬צרפת‬

‫‪- 13 -‬‬

‫ולא די בכך‪.‬‬
‫בימי הדיראון שבאו על אירופה עם הקמת המשטר הנאצי וכיבושיו‪ ,‬הכנסייה‬
‫(הפרוטסטנטית וגם הקתולית) לא זו בלבד שלא נצטרפה למחנה השוטנים‪ ,‬אלא הייתה‬
‫אחד הגורמים המעטים שניסו בלב שלם להגיש עזרה לנענים; ואילו אחרי המלחמה‬
‫הכנסייה הנוצרית על כל חלקיה נתגייסה למלחמה גלויה באנטישמיות‪ .‬ההתחלה‬
‫נעשתה על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית שבועידתה העולמית בשנת ‪ 1948‬קראה‬
‫למצדדיה לצאת חוצץ נגד תעמולת השטנה‪ ,‬וחזרה ביתר תוקף על החלטה זו בועידת‬
‫ניו‪-‬דלהי בשנת ‪ ,1961‬לאחר שבינתיים נצטרפו לארגון העולמי שלה‪ ,‬המועצה העולמית‬
‫של הכנסיות (‪ )Churches of Coun World‬גם חלקים גדולים של הכנסייה‬
‫הפרוטסטנטית במזרח‪-‬אירופה‪ .‬הועידה דחתה את האנטישמיות מתוך שאט נפש כחטא‬
‫כלפי אלוהים וכלפי האדם‪ ,‬שמחובתו של כל נוצרי להתרחק ממנו‪ .‬גם הכנסייה הקתולית‬
‫עומדת לקבל החלטה דומה במועצתה העליונה (המועצה האיקומנית) שכינוסה נפתח‬
‫באוקטובר שנת ‪ .1962‬ועדה מיוחדת מטעם האפיפיור מכינה נוסח החלטה זו ובו בזמן‬
‫היא מבררת הדרכים של תיקון הפולחן הקתולי ושל ספרי תפילה ולימוד שבהם‬
‫משתמשים במוסדותיה בכדי להשמיט משם כל העלול לפגוע בכבוד העם היהודי או‬
‫לגייס נגדו את דעת הקהל הנוצרי‪.‬‬
‫תופעות אלה הן בלי ספק מן המעודדות בימינו‪ .‬ושוב כדאי להזכיר מאמציהם של מדינות‬
‫רבות ושל מוסדות בינלאומיים להשתיק את התעמולה האנטישמית‪ ,‬ולבטל ההפליה‬
‫הקיימת בשטחים שונים של החיים‪.‬‬
‫ואשר לתגובת העם היהודי עצמו‪ ,‬הרי נשארה בלי ספק בכוחה הדיאגנוזה הציונית‬
‫שלפיה התרופה היעילה נגד מארת האנטישמיות היא ריכוז היהודים בארצם‪ ,‬שאז איש‬
‫לא יעמוד עליהם להציק להם או לכלותם‪ .‬ושוב עומדת בכוחה הדיאגנוזה השנייה‬
‫האומרת ליהודים להגן על עצמם בפני התקפת האיבה‪ ,‬ולא להרשות שכבודם ודמם יהיה‬
‫הפקר בעיני השוטנים לסוגיהם‪ .‬מדיניות זו ‪ -‬נוסף על המאמצים הפומביים שהיהודים‬
‫שותפים בהם ‪ -‬עשויה בלי ספק להקל בהרבה על המצב‪.‬‬
‫ביחס לעתידה של האנטישמיות כאחת התופעות הקשות בדברי ימי החברה‪ ,‬יש חילוקי‬
‫דעות לא מעטים‪ .‬יש המניחים ששנאת היהודים כשם שנולדה יחד עם העם‪ ,‬כן תתקיים‬
‫להבא שכן יסודותיה העמוקים‪ :‬השוני היהודי‪ ,‬הם בני קיימא; ולעומתם יש אחרים‬
‫שלדעתם עתידה האנטישמיות להיעלם תוך כדי התקדמות כללית בחברה‪ ,‬ועם הכרזת‬
‫זכות השוני כאחת מזכויות היסוד של האדם‪ ,‬שיש לשמור עליה כשם ששומרים על זכויות‬
‫אחרות‪ .‬על כל פנים אפילו לדעתם של אלה רחוקה עדיין הדרך למטרה ובינתיים שאלת‬
‫כבוד היא ליהודים ולאנושיות כולה להשתיק מארה זו ולגלותה בפני עם ועדה באופיה‬
‫הנכון שהוא הסרת צלם אלוהים מפני האדם‪.‬‬
‫[המקור‪" :‬מחניים" ע"ו‪ ,‬תשכ"ג ואתר "דעת"]‬

‫כינוס ניאו‪-‬נאצים בארה"ב‬

‫צלבי קרס על מצבות בבית הקברות בפריז‬

‫‪- 14 -‬‬

‫אתרים בנושאי אנטישמיות באינטרנט‬
‫אתר חשוב!!!‬
‫פורום לתיאום המאבק באנטישמיות של מדינת ישראל‪ .‬ניתן למצוא מידע‬
‫בשפות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬גרמנית‪,‬צרפתית וספרדית‪.‬‬
‫‪http://www.antisemitism.org.il/frontend/hebrew/index.htm‬‬

‫אתר סנונית‪ .‬באתר תמצאו מידע רב על שנאת ישראל לדורותיה על פי‬
‫הספרים של פרופ' ד‪.‬מיכמן ו‪ -‬פרופ' ד‪.‬בכרך‪ .‬אנטישמיות בראשית האלף‬
‫עדויות של יהודים החיים בתפוצות וקבוצות דיון‪.‬‬
‫השלישי‪.‬‬
‫‪http://www.snunit.k12.il/learn/databases/seder/upload/anti/intro.html‬‬

‫המעקב הרצוף שהליגה מקיימת אחר תופעת האנטישמיות בעולם‪ ,‬בעולם‬
‫הערבי‪ ,‬באמצעי התקשורת‪ ,‬באינטרנט ובקמפוסים בארה"ב‪ .‬האתר מטפל‬
‫גם בנושאים כגון הטרור האסלאמי‪,‬‬

‫הכחשת השואה‪,‬‬

‫קבוצות שנאה‬

‫קיצוניות‪ ,‬זכויות אזרחיות וחופש הדת‪ ,‬תמיכה בישראל‪ ,‬כיצד לענות על‬
‫טענות שנטענות כנגד ישראל ועוד‪ .‬האתר הוא באנגלית‪.‬‬
‫‪http://www.adl.org‬‬

‫אתר "על ישראל" ‪ -‬המרכז להפצת מידע ע" המרכז הבין‪-‬תחומי‪ ,‬הרצלייה‪.‬‬
‫בתוך מאגרי מידע תמצאו מידע ותמונות בנושאי האנטישמיות‪.‬‬
‫‪http://www.hinuch.co.il/humanities15.asp‬‬
‫זהו אתר מקיף ביותר‪ ,‬המכיל מידע רב‪ ,‬תיעוד ומאמרים שנכתבו בעקבות‬
‫המעקב הרצוף שהליגה מקיימת אחר תופעת האנטישמיות בעולם‪ ,‬בעולם‬
‫הערבי‪ ,‬באמצעי התקשורת‪ ,‬באינטרנט ובקמפוסים בארה"ב‪ .‬האתר מטפל‬
‫גם בנושאים כגון הטרור האסלאמי‪,‬‬

‫הכחשת השואה‪,‬‬

‫קבוצות שנאה‬

‫קיצוניות‪ ,‬זכויות אזרחיות וחופש הדת‪ ,‬תמיכה בישראל‪ ,‬כיצד לענות על‬
‫טענות שנטענות כנגד ישראל ועוד‪ .‬האתר הוא באנגלית‪.‬‬
‫‪http://www.adl.org‬‬
‫‪- 15 -‬‬

‫חוברת למורה‪/‬למחנך על האנטישמיות החדשה‪,‬‬
‫הוצאת מינהל חברה ונוער במשרד החינוך והתרבות‬
‫‪http://noar.education.gov.il/main/upload/alsederyom/anti.doc‬‬

‫‪ 06‬שנה למשפטי נירנברג‬
‫הערה‪ :‬אם תניח‪/‬י את הסמן של העכבר על‬
‫המילים הצבועות בצבע כחול‪ ,‬תוכל‪/‬י לקבל קישור למידע נוסף‪.‬‬
‫בשם משפטי נירנברג כונתה סדרת משפטים שבהם נשפטו פושעי המלחמה‪ ,‬וראשי‬
‫המשטר הנאצי בגרמניה‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בעיר נירנברג שבבוואריה‪,‬‬
‫בשנת ‪.1945‬‬
‫לפני ‪ 60‬שנה‪ ,‬ב‪ 17-‬בנובמבר‪ ,1945 ,‬החלו משפטי נירנברג‪ .‬במסגרת המשפטים‬
‫הוגשו כתבי אישום על‪-‬ידי ארבע המעצמות ‪ -‬ארצות הברית‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת וברית‬
‫המועצות ובסה"כ התקיימו שלושה עשר משפטים בין השנים ‪ 1945‬ל‪ .1949-‬המשפט‬
‫הראשי היה משפט פושעי המלחמה הראשיים‪ .‬התביעה גיבשה ארבעה אישומים‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫• קשירת קשר לעשיית מלחמה תוקפנית‪.‬‬
‫• עשיית מלחמה תוקפנית או "פשעים כנגד השלום"‪.‬‬
‫• פשעי מלחמה‪.‬‬
‫• פשעים כנגד האנושות‪.‬‬
‫צוות התביעה הורכב מתובע מארצות הברית‪ ,‬תובע מברית המועצות ותובע בריטי‪.‬‬
‫הפרוטוקול של המשפט הגדול השתרע על‪-‬פני ‪ 42‬כרכים‪ .‬הועמדו בו לדין‪ ,‬נוסף ל‪22-‬‬
‫הנאשמים‪ ,‬גם ארגונים נאציים פושעים‪ .‬המשפט מהווה נקודת מפנה חשובה‬
‫בהתפתחות משפט‪-‬העמים ובגיבוי החוק הפלילי הבינלאומי‪.‬‬
‫שישה ארגונים הועמדו למשפט‪ ,‬במטרה לסייע בכך שכשיובאו למשפט חברי ארגונים‬
‫אלו יהיה אפשר להרשיעם על סמך חברותם בארגון בלבד‪ .‬הארגונים הם‪:‬‬

‫האס אס‪ ,‬הגסטאפו‪ ,‬המנהיגות הפוליטית של המפלגה הנאצית‪,‬‬
‫האס‪.‬אה‪ .‬והקבינט של הרייך‪.‬‬
‫הנאשמים אשר נדונו לעונש המוות הוצאו להורג בתליה ב‪ 16-‬באוקטובר ‪ .1946‬שאר‬
‫הנאשמים שנדונו לעונשי מאסר ריצו אותם בכלא שפנדאו בברלין‬

‫‪- 16 -‬‬

‫משפטי נירנברג‪ .‬תמונה מ‪10.12.1945 -‬‬

‫שמות הנאשמים‪:‬‬
‫רייכסמרשל הרמן גרינג ‪ -‬הממונה על תכנית חמש השנים‪ ,‬מפקד הלופטוואפה (חיל‬
‫האוויר הגרמני)‪ .‬נדון למוות‪ .‬התאבד בבליעת רעל בטרם בוצע גזר הדין‪.‬‬
‫גרוסאדמירל קרל דניץ ‪ -‬מפקד עליון של הצי הגרמני‪ .‬נשיא גרמניה ומפקד כוחותיה‬
‫המזוינים לאחר מות היטלר (שימש בתפקידו ימים ספורים)‪ .‬נידון לעשרים שנות מאסר‪.‬‬
‫רודולף הס (סגנו של היטלר) ‪ -‬נידון למאסר עולם‪.‬‬
‫פריץ זאוקל ‪ -‬גאולייטר של תורינגיה‪" ,‬מצביא בעל סמכויות מלאות להקצבת‬
‫כוח עבודה"‪ .‬האחראי על עבודות הכפייה ברייך השלישי‪ .‬נדון למוות‪.‬‬
‫ארתור זייס‪-‬אינקווארט ‪ -‬מושל הולנד‪ .‬נדון למוות‪.‬‬
‫גנרל אלפרד יודל ‪ -‬ראש האו‪.‬ק‪.‬וו‪( .‬מפקדת הכוחות המזוינים הגרמנים)‪ .‬נדון למוות‪.‬‬
‫קונסטנטין פון נויראת ‪ -‬שר החוץ‪ ,‬ולאחר מכן "פרוטקטור" של בוהמיה ומורביה‪.‬‬
‫נדון לחמש עשרה שנות מאסר‪.‬‬
‫פרנץ פון פאפן ‪ -‬קנצלר גרמניה לשעבר‪ .‬זוכה בדין‪.‬‬
‫יואכים פון ריבנטרופ ‪ -‬שר החוץ‪ .‬נדון למוות‪.‬‬
‫בלדור פון שיראך ‪ -‬מנהיג "נוער היטלר"‪ .‬נדון לעשרים שנות מאסר‪.‬‬
‫ולטר פונק ‪ -‬נשיא הרייכסבנק (הבנק המרכזי של גרמניה)‪ .‬נדון למאסר עולם‪.‬‬

‫‪- 17 -‬‬

‫הנס פרנק ‪ -‬מושל כללי של הגנרלגוברנמן (שטחי פולין שלא סופחו לרייך)‪ .‬נידון‬
‫למוות‪.‬‬
‫הנס פריטשה ‪ -‬מנהל כללי וראש חטיבת הרדיו במשרד התעמולה‪ .‬זוכה בדין‪.‬‬
‫וילהלם פריק ‪ -‬שר הפנים‪ .‬נידון למוות‪.‬‬

‫גנרל פלדמרשל וילהלם קייטל ‪-‬‬

‫ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים – נדון למוות‪.‬‬

‫ארנסט קלטנברונר ‪ -‬ראש מנגנון הביטחון של הרייך‪ ,‬אשר כלל את הגסטאפו והאס‬
‫אס‪ .‬נידון למוות‪.‬‬
‫אדמירל אריך רדר ‪ -‬מפקד הצי הגרמני‪ .‬נדון למאסר עולם‪.‬‬
‫אלפרד רוזנברג ‪ -‬השר האחראי על השטחים הכבושים במזרח‪ .‬נדון למוות‪.‬‬
‫יוליוס שטרייכר ‪ -‬עורך העיתון "דר שטירמר"‪ .‬נדון למוות‪.‬‬
‫אלברט שפאר ‪ -‬שר החימוש והייצור המלחמתי ‪ -‬נדון לעשרים שנות מאסר‪.‬‬

‫הילמאר שאכט ‪-‬‬

‫שר האוצר בתקופה הראשונה לשלטון הנאצים‪ .‬זוכה בדין‪.‬‬

‫למידע נוסף באינטרנט‪:‬‬
‫‪http://nuremberg.law.harvard.edu/php/docs_swi.php?DI=1&text=overview‬‬
‫אתר וירטואלי באנגלית על משפטי נירנבג‪ .‬של מסמכים מספריית ביה"ס למשפטים של‬
‫אוניברסיטת הארוורד‪ .‬בסיומו של פרויקט הדיגיטציה של המסמכים המאגר צפוי למנות‬
‫כמיליון פריטים ‪.‬כולל גם רקע היסטורי אודות גרמניה הנאצית‬
‫ואנשי המפתח ברייך השלישי‪.‬‬
‫‪http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/verdicts.html‬‬
‫אתר באנגלית המביא פרטים על כל הנאשמים במשפטי נירנברג ופסקי הדין שנגזרו‬
‫עליהם‪ .‬כולל תמונות הפושעים הנאצים ותמונות מהמשפטים‪.‬‬
‫מעת לעת‪ ,‬אנו נפרסם דברים מפי עטם של חברי הפורום‪ .‬להן מספר מילים על דיוקנו‬
‫של אריה קיזל כותב המאמר‪" :‬הרמן גרינג ‪ -‬ללא חרטה‪ ,‬ללא בקשה סליחה"‬
‫אריה קיזל הוא מנהל בית ספר (בשנת שבתון)‪ ,‬דוקטוראנט (בחוג לחינוך באוניברסיטת‬
‫חיפה)‪ ,‬בעל תואר שני (בהיסטוריה כללית) ובעל תואר שני (במינהל חינוך)‪ .‬קיזל הוא‬
‫גם מרצה לחינוך‪ ,‬לתקשורת ולפילוסופיה במכללות האקדמיות גורדון ואורנים ומרצה‬
‫באוניברסיטה הפתוחה‪ .‬בעבר היה עיתונאי בכיר ב"ידיעות אחרונות" ועורך עיתונים‬
‫ברשת שוקן‪.‬‬
‫ספרו המנתח את תוכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה כללית מאז הקמת‬
‫המדינה ועד ימינו עומד לצאת השנה בהוצאת מכון מופ"ת‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬

‫רקע על הרמן גרינג‬
‫גרינג נולד בשנת ‪ .1893‬עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לחיל האוויר‬
‫הגרמני‪ ,‬הצטיין כטייס קרב‪ ,‬ואף זכה לעיטורים על גבורתו‪ .‬לאחר המלחמה שהה זמן מה‬
‫בשבדיה ובדנמרק‪ ,‬שם פגש את אשתו הראשונה קארין פון קנצוב‪.‬‬
‫ב־‪ 1921‬נפגש הטייס הצעיר‪ ,‬בעל הנטיות הלאומניות‪ ,‬עם אדולף היטלר‪ ,‬ונשבה בקסמו‪.‬‬
‫היטלר‪ ,‬שהקים אז את המפלגה הנאצית‪ ,‬היה נואם אלמוני ללא שם וללא קשרים‪.‬‬
‫חברותו וקשריו של הטייס המעוטר בעל הקשרים הבינלאומיים סייעו לו בביסוסה של‬
‫המפלגה‪ ,‬ובהבאתה למודעות הציבורית כגוף מאורגן בעל בסיס של ממש‪ .‬ב־‪1922‬‬
‫מונה גרינג לראש האס אה (‪ ,)SA‬ובנובמבר ‪ 1923‬השתתף לצד היטלר בפוטש במרתף‬
‫הבירה ‪ ,‬מרידת הנפל שנועדה להשתלט על מדינת בוואריה ומשם על גרמניה כולה‪ .‬עם‬
‫כשלון הפוטש גרינג נפצע‪ ,‬ונאלץ לרדת למחתרת‪ .‬הוא חזר לשבדיה‪ ,‬מולדתה של‬
‫אשתו‪.‬‬
‫לאחר שנהנה מחנינה כללית‪ ,‬חזר גרינג ב־‪ 1927‬לגרמניה‪ ,‬והמשיך בפעילות במלוא‬
‫המרץ במסגרת המפ לגה הנאצית‪ ,‬שביצעה בשנים אלו את התקדמותה לקראת השלטון‬
‫בגרמניה‪ .‬למוד ניסיון העבר החליט היטלר להשתלט לא בדרך של מרד מזויין‪ ,‬אלא‬
‫בדרך פרלמנטארית‪ ,‬תוך ניצול חולשתה של רפובליקת ויימאר‪ .‬במאמצים אלו מילא‬
‫גרינג תפקיד מפתח‪ .‬ב־‪ 1928‬נבחר לרייכסטאג מטעם המפלגה הנאצית‪ ,‬וב־‪1932‬‬
‫נבחר ליושב ראש הרייכסטאג‪.‬‬
‫עם עליית היטלר לשלטון נתמנה לשר הפנים של פרוסיה ולאחר מכן לראש ממשלתה‪.‬‬
‫בתפקיד זה הקים את "משטרת המדינה החשאית" הפרוסית‪ ,‬ובגרמנית‬
‫‪ GEheimeStaatsPOlizei‬או בקיצור הגסטאפו‪ ,‬שם שהפך שם נרדף לארגון חשאי‬
‫המטיל אימה על מתנגדיו בשיטות של רצח וטרור‪ .‬כפי הנראה הייתה לו יד בשריפת‬
‫הרייכסטאג ב־‪ ,1933‬אשר בה הואשם הקומוניסט ההולנדי מרינוס ואן דר לובה‪ ,‬וכיושב‬
‫ראש הרייכסטאג שימש מייד לאחר מכן בתפקיד מכריע בקבלת 'חוק ייפוי הכוח'‪ ,‬אשר‬
‫שימש הבסיס החוקי לרודנותו של היטלר‪ ,‬והיה מכת המוות לרפובליקת ויימאר‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1934‬עמד לצד היטלר כאשר זה‪ ,‬ביחד עם היינריך הימלר ומנהיגים נאצים נוספים‪,‬‬
‫ביצעו את הטיהור הרצחני בשורותיהם המכונה ליל הסכינים הארוכות‪ ,‬במסגרתו נפטר‬
‫היטלר מארנסט רהם וראשי האס אה‪ ,‬כצעד לקראת המשך ביסוס שלטונו הדיקטטורי‪.‬‬
‫על נאמנותו זו זכה מהיטלר לשלל משרות וכיבודים ביניהן התואר "רייכסמרשל"‪,‬‬
‫"הממונה על תכנית ארבע השנים"‪ ,‬ועוד‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ב־‪,1939‬‬
‫היה גרינג ליורשו של היטלר‪ ,‬ולאיש מס' ‪ 2‬בהירארכיה הנאצית‪.‬‬
‫גרינג‪ ,‬במכלול תפקידיו‪ ,‬היה בעל תפקיד מכריע ברדיפות היהודים שקדמו להשמדתם‬
‫הפיסית בשואה‪ ,‬להחרמת רכושם‪ ,‬ולפרעות ליל הבדולח‪ .‬נציגיו של גרינג ישבו ב ועידת‬
‫ואנזה אשר החליטה על הצעדים המעשיים שיש לנקוט בהשמדת היהודים‪ .‬במקומו‬
‫הגבוה בהיררכיה הנאצית‪ ,‬היה גרינג בין האחראים הראשיים לשואה ולהשמדת‬
‫היהודים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ככל שהתקדם בתפקידיו‪ ,‬נכנע גרינג לחולשותיו האישיות‪ .‬הוא התמסר לזלילה‬
‫ולתאוות הגוף‪ ,‬ואף לסמים משכרים‪ .‬אחוזתו "קארינהול" הייתה מופת לראווה‬
‫ולבזבזנות‪ ,‬ואוצרות אומנות מכל רחבי אירופה נשדדו והובאו לקשטה‪ .‬הדבר הביא‬
‫להחלשת מעמדו‪ ,‬ולזלזול בתפקידיו‪ ,‬והוא איבד את היעילות והמרץ שהביאו אותו‬
‫למעמדו הרם‪.‬‬

‫‪- 19 -‬‬

‫עם התקדמות המלחמה‪ ,‬נכשל גרינג‪ ,‬בתפקידו העיקרי כמפקד הלופטוואפה‪ ,‬הוא חיל‬
‫האוויר הגרמני‪ ,‬בכמה צמתים עיקריים ומכריעים במלחמה‪ .‬אמנם הלופטוואפה מילא‬
‫תפקיד מכריע במלחמת הבזק הגרמנית הבליצקריג‪ ,‬ובנצחונות המהירים על פולין‪,‬‬
‫נורבגיה וצרפת‪ ,‬אך בקרב על בריטניה נכשל הלופטוואפה במשימתו‪ ,‬השמדת חיל‬
‫האו ויר הבריטי וכתישת ערי בריטניה כהכנה לפלישה קרקעית‪ .‬מלחמת האוויר הפכה עד‬
‫מהרה לסדרה של הפצצות יום ולילה שהביאו להחרבת ערי גרמניה בשלבים המתקדמים‬
‫של המלחמה‪ ,‬והיטלר ראה בכך את אחריותו של גרינג‪ .‬בצומת מכריע של המלחמה‬
‫הבטיח גרינג להיטלר כי יצליח להעביר לארמיה השישית הנצורה בסטאלינגרד מספיק‬
‫מזון וציוד להחזיקה במצב תקין תחת מצור‪ .‬הבטחה זו לא הייתה מבוססת‪ ,‬ותרמה‬
‫להחלטתו של היטלר להשאיר את הארמיה במקומה ולא להורות לה לסגת ולנסות לפרוץ‬
‫המצור‪ ,‬החלטה שהביאה לבסוף לאובדנה של הארמיה השישית בקרב על סטאלינגרד‪,‬‬
‫ולנקודת המפנה לטובת בעלות הברית במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫לקראת סוף המלחמה‪ ,‬באפריל ‪ ,1945‬שלח גרינג שדר להיטלר בו התיימר לקבל את‬
‫תפקידיו של היטלר‪ ,‬בתואנה שהיטלר נצור בברלין ואינו יכול למלא עוד את תפקידיו‪.‬‬
‫בתגוב ה פיטר אותו היטלר מכל תפקידיו‪ .‬ימים אחדים לאחר מכן התאבד היטלר‪,‬‬
‫וגרמניה נכנעה‪.‬‬
‫הרמן גרינג עומד למשפט בפני הטריבונל הבין לאומי בנירנברג‬
‫עם כניעתה של גרמניה נתפס גרינג והועמד למשפט בפני הטריבונל הבין לאומי‬
‫בנירנברג‪ .‬עמדתו במשפטי נירנברג היתה כי עליו להגן על המשטר הנאצי ועל שמו‬
‫הטוב‪ ,‬על מנת שבבוא היום יקים לו העם הגרמני מצבות שיש‪ .‬גרינג ניסה לאחד את‬
‫פושעי המלחמה הראשיים שעמד ו לדין‪ ,‬ולהציג עמדה מאוחדת ותקיפה כנגד התביעה‪.‬‬
‫לאחר תפיסתו רזה מאד‪ ,‬נגמל מהתמכרותו לסמים‪ ,‬וחזר למרץ ולתקיפות שאפיינו אותו‬
‫בעבר‪ .‬אולם הדבר לא סייע בידו‪ .‬הטריבונל הבין לאומי מצא אותו אשם בפשעים‬
‫הנוראים ואחראי לכל מעשי המשטר הנאצי‪ ,‬לרבות השמדת היהודים‪ .‬הוא נדון למיתה‪,‬‬
‫אך בטרם בוצע פסק הדין התאבד בתאו‪[ .‬המקור‪ :‬אתר "ויקפדיה"]‬

‫אריה קיזל‬

‫הרמן גרינג‪ 7‬ללא חרטה‪ ,‬ללא בקשת סליחה‬
‫לפני שהועבר לנירנברג‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1945‬שהה גרינג חמישה חודשים בכלא מונדורף‬
‫(‪ ,)Mondorf‬שם טופל בידיהם של הפסיכיאטרים ד"ר קליי (‪ )Kelley‬וד"ר מילר‬
‫(‪ .)Miller‬הם הצליחו להביא לירידת משקל לא מבוטלת בגופו של גרינג‪,‬‬
‫מ‪ 280 -‬פאונד ל‪ 220 -‬פאונד וכן לגרום לכך שלא ייטול יותר כמויות גדולות למדי של‬
‫כדורי פאראקודאין‪ 1‬וזריקות מורפין שאליהן התמכר בתקופת המלחמה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬ג‪.‬מ‪ .‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪ .02‬גילברט מציין שמנהל הכלא אמר‪" 7‬כשבא גרינג למונדורף‬
‫היה שבר כלי מייבב הנושא שתי מזוודות מלאות פאראקודאין‪ .‬חשבתי שהוא סוחר סמים‪ .‬אבל‬
‫אנו גמלנו אותו ועשינו אותו לאיש"‪.‬‬
‫‪A. Lee, Goering – Air Leader, pp. 214-215 2‬‬
‫‪- 21 -‬‬

‫בכלא מונדורף הוא עבר האסיר הנאצי הבכיר‪ ,‬יליד בוואריה‪ ,‬חקירות אינטנסיביות על ידי‬
‫חוקרים אמריקאים‪ .‬אחד מחוקריו האמריקאים‪ ,‬שהיה גם המטפל שלו‪ ,‬ד"ר דאגלאס קליי‬
‫תאר אותו כ"מבריק‪ ,‬אמיץ אבל חסר שורשים"‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫רופא אחר שטיפל בו תאר אותו כחרוץ בצורה בלתי רגילה בכל הקשור לעבודה אבל‬
‫כאדם שלא מעריך חיי אדם וחסר מחויבות מוסרית‪ .‬למרות שעברו ‪ 20‬שנה מאז שאושפז‬
‫בבית חולים פסיכיאטרי לנגברו (‪ )Langbro‬בשבדיה‪ ,‬הוא לא נמצא 'לא שפוי'‪ ,‬על ידי‬
‫חוקריו במונדורף‪ .‬למסקנה דומה הגיעו גם חוקריו בנירנברג‪ ,‬קודם למשפט‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫הבאתו של גרינג לכלא נירנברג הייתה בנסיבות טראומתיות למדי עבורו‪ .‬כשנכנע גרינג‬
‫והסגיר את עצמו לבריגדיר גנרל רוברט א‪ .‬גטאק (‪ )stack‬מהחטיבה ה‪36 -‬‬
‫האמריקאית‪ ,‬הוא היה עדיין תחת המחשבה ששוביו יסכימו לקבל אותו כנציג מוסמך של‬
‫הממשלה הפוסט‪-‬היטלראית‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫היחס החיובי שהפגינו כלפיו לוכדיו האמריקאים הגיעו לידיעת העיתונות וזו החלה‬
‫בפרסום ידיעות אודות "היחס המיוחד"‪ .‬עקב כך הורה הגנרל אייזנהאוואר‬
‫(‪ )Eisenhower‬שגרינג יועבר מיד לחקירה ודרש מהכפופים לו שיתחילו להתייחס‬
‫למפקד הלופטוואפה לשעבר כאל אסיר רגיל‪ .‬מחשש לביקורת נוספת של בעלי טורים‪,‬‬
‫דחה הגנרל האמריקאי הצעה של גרינג לפגישת פנים מול פנים "מרשל מול מרשל"‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫המשפט הגדול בנירנברג החל בנובמבר ‪ 1945‬אך הרמן גרינג נקרא להעיד רק חמישה‬

‫חודשים מאוחר יותר‪ .‬בינתיים‪ ,‬בתקופה זו נגזר עליו להאזין להאשמות חמורות מפי‬
‫סוללת התובעים‪ .‬תפקיד זה היה‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬קשה במיוחד עבור האיש כבד הגוף‬
‫שהצטופף בתוך תא הנאשמים יחד עם בכירי שלטון אחרים‪ .‬מפקד חיל האוויר הנאצי‬
‫שהיה מורגל בניצחונות מזהירים‪ ,‬שעולמו הקודם‪ ,‬המנצח‪ ,‬השתרע משערי מוסקבה ועד‬
‫צפון נורבגיה‪ ,‬מחופי אפריקה ומעל מדינות מערב אירופה‪ ,‬נאלץ עתה לשהות בתא קטן‬
‫או במסדרונות הכלא‪ ,‬בדרכו לדיון באולם המשפטים או בחזרה ממנו‪ .‬ודבר זה הדיר‬
‫שינה מעיניו ועורר אצלו גילויי עצבנות לא מעטים‪.‬‬
‫עם מיקום הנאשמים בקומה התחתונה של הכלא‪ ,‬זכה גרינג להיות משוכן בתא מספר ‪.5‬‬
‫שכניו היו הס (‪ )Hess‬בתא ‪ 4‬ויודל (‪ )Jodl‬בתא ‪.6‬‬

‫‪7‬‬

‫פרופ' ג‪.‬מ‪ .‬גילברט‪ ,‬הפסיכולוג של בית הסוהר‪ ,‬החל לרשום את שיחותיו עם גרינג‪ ,‬מיד‬
‫עם הגעתו לכלא‪ .‬גילברט התרשם כי גרינג מנסה "לעשות רושם של ריאליסט עליז‬
‫שמשלים עם המצב כאיש ספורט"‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪Ibid. 3‬‬
‫‪ 4‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.02‬‬
‫‪B. E. Swearingen, The Mystery Of Hermann Goering’s Suicide, p.29 5‬‬
‫‪Ibid., p. 31 6‬‬
‫‪B. E. Swearingen, The Mystery Of Hermann Goering’s Suicide, p. 1 7‬‬
‫‪- 21 -‬‬

‫מהרגע הראשון של מעצרו הביע גרינג את דאגתו מכך שמנהיגים נאצים חשובים‬
‫שנשפטו עמו יתמוטטו וישברו אל מול מוצגי התביעה ובמיוחד הביע את הדעה כי שר‬
‫החוץ לשעבר‪ ,‬פון ריברנטרופ עלול לגלות סימני חולשה קשים עד התמוטטות "שכן הוא‬
‫אינו איש צבא"‪ .‬על פי דבריו של גרינג לסובבים אותו‪ ,‬הוא היה מוכן מראש לתוצאות‬
‫המשפט ולא היה לו ספק כי מדובר במשפט ראווה ציבורי‪ ,‬שהעיתונות משחקת בו‬
‫תפקיד גדול יותר בהכרעה‪ ,‬גדול אף יותר מהשופטים‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫במבחנים הפסיכולוגיים שנערכו לו זכה גרינג לציון גבוה יחסית‪ ,‬השלישי לאחר‬
‫היאלמאר שאכט (‪ )Schacht‬וסייס אינקווארט (‪ .)Seyss-Inquart‬עם פתיחת המשפט‪,‬‬
‫ב‪ 20 -‬בנובמבר ‪ ,1945‬כבר החל גרינג בניסיונות לגייס את עמיתיו לטובת הקו שהנחה‬
‫מלכתחילה‪ .‬קו זה דיבר על טיהור טוטאלי לנאשמים‪ .‬ללא היסוס‪ ,‬הוא פסק כי לא תהיה‬
‫למשפט זה כל תכלית ולא תצמח ממנו כל תועלת‪ ,‬אלא אם כן הנאשמים ישכילו לנצל‬
‫אותו כמכשיר ליצירת האגדה החיובית שתציג את המשטר הנאציונל‪-‬סוציאליסטי כמופת‪.‬‬
‫אחד המניעים העיקריים לגישתו זו של גרינג הובע בשיחה עם שפאר (‪" :)Speer‬אמנם‬
‫יש בכוחם של המנצחים להרוג אותי אבל בטרם ייצאו חמישים שנה יקימו לי אחוזת קבר‬
‫שכולה שיש והמוני העם הגרמני ינהרו אליה לקדש את שמי כגיבור לאומי וכקדוש‬
‫מעונה"‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫שפאר מעיד כי אחרי שעבר גרינג טיפול שיטתי במונדורף ובנירנברג להפסקת‬
‫התמכרותו למורפין חלה בו תמורה ניכרת‪ .‬הוא מעולם לא הכיר אותו ערני כל כך‪ ,‬שופע‬
‫מרץ ונחרץ במחשבתו‪ .‬השינוי היה כה קיצוני שהוא הבליט שהמפולת שעבר גרינג‪ ,‬עם‬
‫כליאתו‪ ,‬לא שינתה את מחשבתו‪.‬‬
‫מג ויס ברוח הקרב הזו הסתער גרינג כבר בישיבה שנייה של בית המשפט על פונק‬
‫(‪ .) Funk‬הוא אמר לו‪" :‬אל תדאג‪ ,‬אתה רק קיבלת פקודות ממני‪ .‬אני אקבל עלי אחריות‬
‫מלאה לתוכנית ארבע השנים"‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫תגובותיו של גרינג לכל אורך המשפט היו בלתי יציבות והן נעו ממבוכה קשה ליהירות‬
‫בוטה וזלזול בולט בסביבתו‪ .‬כשהחלה מסכת התביעה הרוסית הסיר את האוזנית שלו‬
‫לאות מחאה על כך שהנאום של התובע הרוסי לא ראוי להישמע‪ ,‬כדבריו‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫כשהוקרנו‬

‫סרטים נאצים‪ ,‬בעת פרשת התביעה‪ ,‬העיר שהוא בטוח שהשופט ירצה להצטרף למפלגה‬
‫הנאצית‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫כשהושמעה שיחתו הטלפונית של גרינג עם ריבנטרופ (‪ )Ribbentrop‬ביום‬

‫כניסת הניצחון של היטלר לוינה (שבה תואר כל העניין כטיול של הנאה כשהציפורים‬
‫‪ 8‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.02‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.02‬‬
‫‪ 10‬א‪ .‬שפאר‪ ,‬בתוככי הרייך השלישי – זיכרונות‪ ,‬עמ' ‪.425‬‬
‫‪ 11‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.52‬‬
‫‪ 12‬שם‪ ,‬עמ' ‪.202‬‬
‫‪ 13‬שם‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬
‫‪- 22 -‬‬

‫מצייצות) חזר גרינג ונשען על מעקה התא‪ ,‬רוב הזמן לא צפה בסרט ונראה "עלוב‬
‫למראה"‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫הוא הביע זלזול בולט באחד הקצינים האמריקאיים ושאל בעוקצנות כיצד‬

‫קצינים כושים יוכ לו לפקד על חיילים לבנים‪ .‬הוא ביקש לדעת אם מרשים לקצינים כושים‬
‫לנסוע בחשמליות עם אזרחים לבנים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫היו לו דעות ברורות על הנעשה בגרמניה בעת המשפט‪ .‬לדעתו הגרמנים לא יצליחו‬
‫להתמודד עם דמוקרטיה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫בתום יום שבמהלכו הוקרנו סרטים שבהם נראו גוויות‬

‫במחנה עובדי כפיה היו מרבית הנאשמים מזועזעים‪ .‬גילברט רשם מפיהם תגובות‬
‫נוגעות ללב שהעידו כי הסרטים הביאו להתרגשות בקרבם‪ .‬גרינג העיר בציניות‪" :‬היה‬
‫יום יפה כל כך עד שהראו את הסרט ההוא‪ .‬זה פשוט קלקל הכול"‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫השיחות בין גילברט לגרינג חשפו את המשנה הסדורה של המנהיג הנאצי אודות‬
‫המלחמ ה שחווה ואת שהתרחש בעקבותיה‪ .‬בין היתר טען שגרמניה חייבת להיות נאצית‬
‫שכן ריבוי מפלגות רע לעם הגרמני‪ .‬הוא טען שהעדיף שרוסיה תתקוף ראשונה ולא‬
‫לתקוף אותה‪ ,‬קבע כי אסור היה להסכים עם חוזה ורסאי וכי הקמת הלופטוואפה וחיזוקו‬
‫היה הכרח‪ .‬בנקודה אחת ביקש לסנגר על עצמו וטען בתוקף כי מעולם לא נתן שום‬
‫פקודות לביצוע "מעשי הזוועה הללו"‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫נאשמי המשפט‬
‫שימו לב לישיבתו היהירה והמזלזלת של גרינג‬
‫בהמשך‪ ,‬בשיחה ממושכת בת שעתיים וחצי‬

‫‪19‬‬

‫קבע גרינג כי לא ביקש לחזק את יפאן על‬

‫חשבון בריטניה‪ .‬לשאלת גילברט מדוע לאחר השמעת העדויות גרינג ממשיך לתמוך‬
‫‪ 14‬שם‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬
‫‪ 15‬שם‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬
‫‪ 16‬שם‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬
‫‪ 17‬שם‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬
‫‪ 18‬שם‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬
‫‪- 23 -‬‬

‫בהיטלר‪ ,‬השיב‪" :‬ובכן‪ ,‬אינך מבין ללב הבריות כמוני‪ .‬אם אירתע לאחור עכשיו‪ ,‬אחרי‬
‫שתמכתי בו כל כך‪ ,‬רק בוז יבוזו לי‪ .‬מי יודע מה יהיו פני הדברים בעוד חמישים או מאה‬
‫שנים?"‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫בשיחה נוספת‪ ,‬אף היא ארוכה‬

‫‪21‬‬

‫שטח גרינג את ה"אני מאמין" שלו לגבי עתיד אירופה‬

‫והעולם‪ .‬הוא טען כי אנגליה חייבת להמשיך ולשלוט ב"קיסרות שלה בת‬
‫ה‪ 500 -‬מיליון איש" וכי "לא ניתן להאכיל את כל אוכלוסיית העולם ולכן יש לצמצמה"‪.‬‬
‫הוא קבע שהסכם מינכן היה "עניין מוגמר מראש" משום שצ'מברלין (‪)Chamberlain‬‬
‫ודאלאדייה (‪ )Daladier‬לא היו מוכנים להקריב או "לסכן משהו כדי להציל את‬
‫צ'כוסלובקיה"‪ .‬בשיחה זו השמיע לראשונה ביקורת כלפי היטלר‪ .‬הוא טען כי ניסה‬
‫להפציר בהיטלר שלא לפתוח במתקפה על רוסיה ואולם "יכול היית להביא את ההוכחות‬
‫החותכות ביותר‪ .‬כל דבר שבעולם – הוא לא זז‪ .‬משעה שגמר בדעתו להתקיף פשוט אי‬
‫אפשר היה להזיז אותו מהחלטתו"‪.‬‬
‫הרצאות הלילה הממושכות שהעניק גרינג האסיר לגילברט הפסיכולוג‪ ,‬בתא ‪ 5‬שבכלא‪,‬‬
‫ואשר היה בהם – פה ושם – צליל קל ביותר של חרטה לא עמדו בקנה אחד עם הנאומים‬
‫והמאמרים הרבים שנאם וכתב במהלך כל שנותיו כבכיר במשטר הנאצי‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫באותם‬

‫נאומים הביע אמון רב במנהיגותו של אדולף היטלר וטרח להלל ולשבח את הפעולות‬
‫שנקט‪.‬‬
‫לכל אורך המשפט השלים גרינג עם גזר הדין הצפוי שלו‪ .‬הוא אמר שכאסיר מספר אחד‪,‬‬
‫יהיה גזר דינו מוות מוות ולכן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬החליט לנקוט בגישה גלויה של תמיכה במשטר‬
‫הנאצי‪ ,‬הצדקת מעשיו וניסיון להיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שלא בגד‪ ,‬גם כאשר חבל‬
‫התליה היה מונף מעל לצווארו‪ .‬עם זאת‪ ,‬רשימותיו של גילברט וכן חומר משני נוסף‬
‫מגלה כי גרינג נקט ‪,‬כל העת‪ ,‬בגישה שביקשה להביא לזיכויו בבית המשפט‪ .‬ניגוד זה‬
‫הביא לעימותים הקשים בינו לבין האסירים הנאצים האחרים שביקש את קרבתם‪.‬‬
‫את הניסי ונות של הכמרים בכלא לקרבו אל הדת הנוצרית דחה בתוקף‪ .‬בתחילת‬
‫המשפט זעק כנגד ההאשמות כאילו הנאצים פגעו בכנסיה וקבע כי גרמניה הייתה מדינה‬
‫ריבונית ולכן הייתה לה זכות לנקוט בפעולות שנקטה כנגד חלק מהממסד הדתי הנוצרי‪.‬‬
‫מערכת יחסים מורכבת הייתה מנת חלקו של גרינג אל מול הנאשמים האחרים‪ .‬לא אחת‬
‫זכה מהם לקיתונות של רותחין‪ .‬היה זה במיוחד כאשר התביעה הציגה בפני השופטים‬
‫קטעי סרטים אודות זוועות ההשמדה בפולין ובאזורים אחרים‪ .‬באחד המקרים זעק‬
‫פראנק (‪" :)Frank‬הוא הכניס אותנו לבוץ הזה וכל מה שנותר הוא לספר את האמת"‪.‬‬
‫‪ 19‬ב‪ .24.20.2654 -‬ראה‪ 7‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬
‫‪ 20‬עמ' ‪.46‬‬
‫‪ 21‬שם‪ ,‬עמ' ‪.52 – 45‬‬
‫‪ 22‬ראה‪The Political Testament of Hermann Goering – A Selection of important 7‬‬
‫‪speeches and Articles, London, 1972‬‬
‫‪- 24 -‬‬

‫קייטל (‪ ,)Keitel‬דוניץ (‪ ,)Doenitz‬פונק (‪ )Funk‬ושיראך (‪ )Schirach‬קמו לפתע ועזבו‬
‫את שולחנו את גרינג שלא כמנהגם‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫אלא שלכל אורך המשפט ניסה גרינג להחזיר לעצמו את מנהיגותו בקרב חבורת‬
‫הנאשמים‪ .‬בנוכחותם של עמיתיו השתדל להיראות בלתי פגיע‪ .‬הוא העיר הערות‬
‫לאחרים‪ ,‬מתח ביקורת‪ ,‬התערב בדיונים בכל הזדמנות‪ ,‬קבע דרך וניסה להסית את‬
‫האחרים כנגד שלטונות הכלא ובמיוחד כנגד הקו שהחל להסתמן בקרב האסירים‬
‫האחרים‪ ,‬אלה ששפאר ערער את ביטחונם העצמי בהחלטתו לקחת על עצמו אחריות‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫ריברנטרופ לא היה אחד מיעדיו של גרינג‪ .‬להיפך‪ ,‬גרינג סלד משר החוץ שלדבריו היה‬
‫הארכיטקט של מדיניות החוץ הגרמנית הכושלת שהביאה לבידוד גרמניה‪ .‬ליחס דומה‬
‫זכה רודולף הס אשר גרינג טען שהיטלר לא שלח אותו כלל לשליחות באנגליה וכי‬
‫היוזמה הייתה כולה שלו ועל אחריותו‪" .‬היטלר התפוצץ ממש כאשר נודע לו‪ .‬אילו באמת‬
‫רצה לשאת ולתת עם הבריטים‪ ,‬הרי היו צינורות ספק דיפלומטיים ומהימנים בארצות‬
‫נייטרליות‪ .‬המקשרים שלי עצמי באנגליה יכלו לאפשר לי לסדר את העניין תוך ‪48‬‬
‫שעות"‪ ,‬העיר‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫גם יחסו לנאשמים האחרים לא היה טוב בהרבה‪ .‬לכל אחד מהם ייחס‬

‫תכונה רעה כזו או אחרת‪.‬‬
‫מבחינות רבות ניהל גרינג מערכה משולשת‪ :‬מול התביעה ובית המשפט‪ ,‬העיתונות‬
‫והעולם הצופה מבחוץ‪ ,‬מול הנאשמים האחרים ואף מול אישתו וביתו‪ .‬שלושה בינואר‬
‫‪ 1946‬היווה אחד מנקודות המפנה במשפט מבחינתו של גרינג‪ .‬באותו יום העיד אחד‬
‫מראשי הס‪.‬ד‪ .‬שתיאר איך ניתנו ובוצעו פקודות לרצח המוני וכיצד בוצעו הפקודות הללו‬
‫אל מול ‪ 90‬אלף יהודים‪ .‬הוא מסר פרטים איומים על המתות ירייה בהמון לגברים ועל‬
‫השמדה בקרונות גז לנשים וטף‪ .‬גרינג העיר בסופה של אותה ישיבה‪" :‬הרי לכם עוד‬
‫אחד שמוכר את נשמתו לאויב"‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫באותה ישיבה שאל פרקליטו של שפר האם העד יודע ששפר ניסה להתנקש בחיי היטלר‪.‬‬
‫בהפסקה עט גרינג לקצה תא הנאשמים‪ ,‬לעבר שפר וצעק לעברו כיצד הוא מעז למסור‬
‫הודאה בוגדנית ולפוצץ את "החזית המאוחדת"‪ .‬למחרת זעק‪" :‬לעזאזל‪ ,‬לא איכפת לי‬
‫בכלל מה שהאויב מנסה לעשות לנו אבל גועל מתעורר בי כשאני רואה גרמנים‬
‫המסדרים זה את זה"‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪ 23‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬
‫‪W. Frischauer, Goering, p. 290 24‬‬
‫‪ 25‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.02 – 02‬‬
‫‪ 26‬שם‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬
‫‪ 27‬שם‪ ,‬עמ' ‪.64‬‬
‫‪- 25 -‬‬

‫החזית המאוחדת שגרינג ניסה בכל כוחו לשמר החלה להתפרק‪ .‬באמצע פברואר‪ ,‬בתאו‪,‬‬
‫אמר שאכט (‪ )Schacht‬כי הוא לא מעונין לדבר עם "פושעים כמו גרינג"‪ .‬הוא אף זעק‬
‫כנגד "מעשיו של היטלר שהיו פשע נגד התרבות שלנו"‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫עם פתיחת פרשת ההגנה‪ ,‬ב‪ 8 -‬בפברואר ‪ ,1946‬היה מצבו של גרינג קשה בהחלט‪ .‬הוא‬
‫נראה מדוכדך‪" .‬כן‪ ,‬הם רוצים לראות את ההצגה‪ .‬עוד תראה בעוד ‪ 15‬שה ייחשב‬
‫המשפט הזה לחרפה"‪ ,‬העיר כשהוא מעיף מבט עוין כלפי צלמי העיתונות‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫ב‪ 18 -‬בפברואר ‪ 1946‬הגיעה לסיומה הסולידאריות הפנימית המפוקפקת בין הפושעים‬
‫הנאצים לאחר שקולונל אנדראוס הציע מספר דרכים כיצד לבודד את גרינג‪ .‬בין היתר‬
‫חילק את הנאשמים לחמש קבוצות‪ ,‬במיוחד בזמן ארוחת הצהרים‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫אנדראוס העניק לכל אחת מהקבוצות שמות‪" :‬חדר אוכל נוער" שבו היו שפאר‪ ,‬פריטשה‬
‫(‪ ,)Fritzsche‬פון שיראך (‪ )Schirach‬ופונק‪ .‬המטרה הייתה לאפשר לשפאר ופריטשה‬
‫לגרום לשני האחרים להתרחק מהשפעת גרינג ולתת לפון שיראך הזדמנות להצהיר כי‬
‫היטלר בגד בנוער הגרמני וכי מדיניות הגזע הייתה אסונה של גרמניה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫הקבוצה השנייה הייתה "חדר אוכל קשישים" ובו פון פאפן (‪ ,)Von Papen‬פון נויראת‬
‫(‪ ,)V. Neurath‬שאכט ודוניץ‪ .‬הקבוצה השלישית הורכבה מפראנק‪ ,‬סייקס אינקווארט‪,‬‬
‫קייטל וזאוקל וזאת מתוך מטרה לנתק את קייטל (‪ )Keitel‬מגרינג‪ .‬הקבוצה הרביעית‬
‫כללה את רדר (‪ ,)Raeder‬שטרייכר (‪ ,)Streicher‬הס וריבנטרופ‪ .‬הקבוצה החמישית‬
‫כללה את יודל‪ ,‬פריק (‪ ,)Frick‬קלטנברונר (‪ )Kaltenbrunner‬ורוזנברג (‪)Rosenberg‬‬
‫והאחרון היה הרמן גרינג עצמו‪ .‬אלברט שפאר ניצח‪ .‬גרינג בודד‪ .‬הסידור הזה הביאו‬
‫לידי זעם אבל הוא לא השתווה למתקפת החמה שבה נתקף כשהוקרן סרט זוועות רוסי‬
‫שתיאר רצח המוני‪ ,‬נורא אפילו מזה שהוצג על ידי האמריקאים‪ .‬אז גיחך למראה הסרט‪,‬‬
‫מעמיד פני קורא בספר‪ ,‬מפהק משעמום ומעיר הערה לגלגנית‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫ההתנגדות לגרינג התגברה בחלוף הימים‪ .‬פון פאפן ופון נויראת האשימו את גרינג‬
‫בסיפוחה של אוסטריה בכוח הזרוע וכן בעניין צ'כוסלובקיה‪" .‬השמן היה אחראי גם לזה‬
‫– הכל היה באשמתו"‪ ,‬אמרו‪.‬‬
‫גילברט התרשם שלאחר ההשתלטות "התוקפנית" שלו על הסובבים אותו‪ ,‬התרכך‪.‬‬
‫"באמת פרופסור"‪ ,‬פנה לגילברט‪" ,‬אינני מפלצת ערלת לב המתייחס בבוז לחיי אדם"‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫ב‪ 8 -‬במארס החלה פרשת ההגנה של גרינג בבית המשפט‪ .‬הוא עצמו עלה להעיד‬
‫חמישה ימים מאוחר יותר‪ .‬עדותו והשמעת גרסתו ארכה עד ה – ‪ 22‬בחודש‪ .‬פרקליטו‬
‫‪ 28‬שם‪ ,‬עמ' ‪.265‬‬
‫‪ 29‬שם‪ ,‬עמ' ‪.202‬‬
‫‪L. Mosley, The Reich Marshal – A Biography of Hermann Goering, pp. 269- 30‬‬
‫‪270‬‬
‫‪ 31‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪252‬‬
‫‪ 32‬שם‪ ,‬עמ' ‪.250‬‬
‫‪ 33‬שם‪ ,‬עמ' ‪.242‬‬
‫‪- 26 -‬‬

‫היה ד"ר אוטו שטאמר (‪ )Stahmer‬בן ה‪ .70 -‬שניהם‪ ,‬הפרקליט והנאשם‪ ,‬ידעו כי אין‬
‫אפשרות להצליח‪ .‬הם למדו יחדיו את החומר המשפטי הרב‪ .‬הפרקליט הכין מסמך ובו‬
‫‪ 20‬אלף מילים להגנת הפקיד הנאצי הבכיר ולסיוע העמיד על הדוכן שורת עדים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫קודם שעלה להעיד הבהיר גרינג לגילברט‪" :‬אני מודה שהייתי קשה‪ .‬אינני מכחיש שלא‬
‫התביישתי בהמתת אלף איש‪ ,‬בפעולת עונשין או כבני ערובה או מה שתרצה אבל‬
‫אכזריות‪ ,‬לענות נשים וילדים‪ ,‬זה רחוק כל כך מן הטבע שלי"‪ .‬גם כאן האשים את היטלר‬
‫והימלר אבל בצד ההאשמה כנגד המנהיגים הנאצים לא העלה בדעתו לבגוד בהיטלר‪,‬‬
‫להנהיג מרד כנגדו או לתכנן את הוצאתו להורג‪" .‬בגידה במולדת למען עם זר – אין דבר‬
‫מביש יותר מזה"‪ ,‬אמר‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫בעדותו בבית המשפט הפליג גרינג בדברי סניגוריה על עצמו‪ .‬הוא תאר את עברו‪,‬‬
‫עיטוריו‪ ,‬פגישותיו עם היטלר‪ ,‬תפקידו ומניעיו בסיוע להקמת המפלגה הנאצית‪ ,‬בפיקוד‬
‫על פלוגות הסער‪ ,‬בפוטש של מרתף הבירה‪ ,‬כציר המפלגה הנאצית ברייכסטאג ב‪-‬‬
‫‪ ,1928‬כיו"ר הרייכסטאג ב‪ 1933 -‬ובהקמת מחנות ריכוז למעצר קומוניסטים‪ .‬לאחר מתן‬
‫העדות הוא חזר לעצמו והפך מלא ביטחון עצמי‪ .‬אפילו יריבו הגדול‪ ,‬אלברט שפאר‪ ,‬קבע‬
‫כי "תחילת עדותו הרשים בהופעתו האמיצה"‪ 36‬אך עד מהרה מתברר כי גרינג אינו עומד‬
‫בהבטחות שנתן לפונק לזאוקל (‪ )Sauckel‬ולאחרים כי ייטול על עצמו את האחריות‬
‫העליונה לפעולות שונות שבוצעו על ידם או על ידי הכפופים להם‪ .‬הוא הגביל את‬
‫אחריותו שלו‪ ,‬מנסה לנקות את עצמו ככל האפשר‪.‬‬
‫לגילברט אומר שפאר כי "התרגש בעל כורחו לשמע נאומו של גרינג" למרות שברור לו‬
‫כי "זו שירת הברבור שלו ובמובן מה סימל הנאום את הטרגדיה של העם הגרמני"‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫עם סיום חלקו במשפט‪ ,‬התפנה גרינג להקשיב – בקשב ושלא בקשב כהרגלו – לעדויות‬
‫ולגרסאות חבריו לתא הנאשמים‪ .‬ב‪ 5 -‬ביולי נשא ד"ר שטאמר‪ ,‬פרקליטו‪ ,‬את נאום‬
‫הסנגוריה שלו והכחיש כל אחריות חוקית ומוסרית לפשע כלשהו מפשעי הנאצים‪.‬‬
‫בסוף אוגוסט‪ ,‬ביקש בית המשפט מכל אחד מהנאשמים לומר את דברו‪ .‬באקורד הסיום‬
‫של המשפט‪ ,‬החליט גרינג לנטוש את היטלר ונשא מחאה חריפה כנגד המשפט וטען‬
‫שהוא חף מפשע‪ .‬הוא העיד את אלוהים ואת העם הגרמני שעשה את מעשיו מתוך‬
‫פטריוטיות טהורה‪" .‬אתם נוטים לשכוח שגרמניה הייתה מדינה ריבונית והריבונות הזו‬
‫לא הייתה עניין למדינות זרות‪ .‬אם אנחנו נאשמים – זה בסדר‪ .‬אם אתם מאשימים את‬
‫העם הגרמני זה בלתי אפשרי‪ .‬העם הגרמני חופשי מכל אשמה"‪ ,‬אמר לשופטים‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫הוא‬

‫המשיך בהרצאת תורתו ואמר בביטחון כי הוא יצא בלב שקט לדפי ההיסטוריה‪ .‬לפני‬
‫‪A. Lee, Goering, pp. 217-223 34‬‬
‫‪ 35‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.232 – 232‬‬
‫‪ 36‬א‪ .‬שפאר‪ ,‬בתוככי הרייך השלישי – זיכרונות‪ ,‬עמ' ‪.424‬‬
‫‪ 37‬גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬עמ' ‪.234‬‬
‫‪W. Frischauer, Goering, pp. 297 – 298 38‬‬
‫‪- 27 -‬‬

‫רדתו מדוכן העדים הביט גרינג מסביב לראות את התגובות אך איש לא אמר דבר‪,‬‬
‫בוודאי לא מחא כף‪ .‬נשיא חבר השופטים העיר‪" :‬עכשיו אני קורא לנאשם הס"‪ .‬פרק‬
‫גרינג הסתיים באולם הדיונים‪.‬‬
‫בספטמבר הורשתה אמי‪ ,‬אישתו‪ ,‬לבקרו בכלא‪ .‬ב‪ 1 -‬באוקטובר ‪ 1946‬הקריא נשיא בית‬
‫המשפט את הכרעת הדין‪ .‬גרינג נידון למוות בתליה‪ .‬בלילה של ה‪ 15 -‬באוקטובר‪,‬‬
‫כשעתיים לפני זמן ההוצאה להורג‪ ,‬בלע גרינג גלולת ציאניד‪ .‬בתוך חמש דקות מת‪.‬‬
‫גופתו נשרפה והאפר שנותר ממנה פוזר‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫גרינג לאחר התאבדותו‬

‫מקורות‪:‬‬
‫גילברט ג‪.‬מ‪ ,.‬יומן נירנברג‪ ,‬תל אביב ‪.0800‬‬
‫שפאר אלברט‪ ,‬בתוככי הרייך השלישי ‪ -‬זיכרונות‪ ,‬תל אביב ‪.0898‬‬
‫‪Frischauer Willi, Goering, London 1950‬‬
‫‪Lee Asher, Goering – Air Leader, London 1972.‬‬
‫‪Mosley Leonard, The Reich Marshal – A Biography of Hermann Goering,‬‬
‫‪New York 1974.‬‬
‫‪Swearingen E. Ben, The Mystery of Hernann Goering’s Suicide, London‬‬
‫‪1985.‬‬

‫‪A. Lee, Goering – Air Leader, pp. 237 – 238 39‬‬
‫‪- 28 -‬‬

‫הודעות‬
‫א‪ .‬הינכם מוזמנים להגיב בכתב על הנאמר‬
‫בגיליונות המידע וכן לשלוח תיעוד ומאמרים‬
‫בנושא השואה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם לא קיבלת את הגיליון הראשון או אינך‬
‫ברשימת התפוצה‪ .‬נא להודיענו‪.‬‬
‫ג‪ .‬דוא"ל שלנו‪gideonbe@012.net.il :‬‬
‫ד‪ .‬אנו ממליצים להפיץ את הגיליון ברשימת‬
‫התפוצה האישית שלך‪.‬‬

‫‪————‬סיום גיליון מספר ‪———— 2‬‬

‫‪- 29 -‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)