השואה – כך זה התחיל… האידיאולוגיה הנאצית וחוקי הגזע בגרמניה, 1939 – 1933

ספטמבר 16, 2018 · מאת עורך: גדעון רפאל בן מיכאל · המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ , אדר תשס"ו - מרץ 2006 · מחקרים

‫המכון ללימודי השואה‬
‫ע"ש ח‪ .‬אייבשיץ‬
‫רחוב התיכון ‪ ,93‬נווה‪-‬שאנן‪ ,‬ת‪.‬ד ‪ ,3899‬חיפה ‪99038‬‬
‫‪gideonbe@012.net.il‬‬

‫‪2006‬‬
‫בס"ד‪ ,‬אדר תשס"ו‪ ,‬מרץ ‪2006‬‬

‫ביטאון פורום שמירת‬
‫זיכרון השואה‬
‫והמאבק באנטישמיות‬
‫גיליון מספר ‪5‬‬

‫עורך‪ :‬גדעון רפאל בן מיכאל‬

‫השואה ‪ -‬כך זה התחיל‪…‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית וחוקי הגזע‬
‫בגרמניה‪1939 – 1933 ,‬‬
‫פתח דבר‬
‫ישמיות‪,,‬‬
‫באנטישמיות‬
‫והמאבק באנט‬
‫השואה והמאבק‬
‫זיכרון השואה‬
‫שמירת זיכרון‬
‫פורום שמירת‬
‫לחברי פורום‬
‫לחברי‬
‫ברכה!!‬
‫הברכה‬
‫שלום ווה‬
‫השלום‬
‫ה‬
‫ניתן לומר‪ ,‬שתחילתו של התהליך‪ ,‬שבו הגרמנים היו אחראיים על רציחתם של ‪ 6‬מיליון‬
‫יהודים מתחיל למעשה עם הבעיות הקשות שהתעוררו ברפובליקת וויימאר שהוקמה‬
‫בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה ואיפשרה למפלגה הנאצית להתפתח‬
‫ולהתעצם‪ .‬ב‪ 30-‬בינואר ‪ 1933‬עלה היטלר לשלטון‪ .‬ב‪ 1-‬לאפריל ‪ 1933‬עברו הנאצים‬
‫מדיבורים למעשים וזאת בארגון "יום החרם" כלפי העסקים שהיו בבעלות יהודית‪.‬‬
‫יהודי גרמניה לא היו מעולם גורם מכריע בכלכלת המדינה‪ .‬רובם השתייכו למעמד‬
‫הזעיר‪-‬בורגני ולשכבת האינטליגנציה העובדת‪ .‬ורק אחוז קטן מהם נמנו עם הבורגנות‬
‫האמידה‪ ,‬ומעטים בלבד עם המעמד הרכושני העשיר ‪ -‬תעשיינים גדולים ובנקאים‪ .‬אך רב‬
‫היה חלקם בחייה הרוחניים תרבותיים של גרמניה‪ .‬רבים ממקבלי פרס נובל למדע היו‬
‫יהודים‪( .‬בין ‪ 183‬פרסי נובל‪ ,‬שחולקו עד שנת ‪ – 1930‬היו ליהודים ‪ ,11%‬ומתוכם ‪9%‬‬
‫ליהודי גרמניה)‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-1-‬‬

‫היהודים היו מיוצגים באחוז ניכר בעיתונות‪ ,‬בספרות ובענפי התיאטרון השונים‪ .‬גדול‬
‫היה חלקם גם בין בעלי המקצועות החופשיים‪ ,‬בעיקר בין הרופאים והמשפטנים‪ .‬הואיל‬
‫ומקצועות אלה ניכרים ובולטים בחברה‪ ,‬הייתה נוכחותם של יהודי גרמניה מורגשת‬
‫ומוחשת‪.‬‬
‫כ–‪ 100,000‬יהודים השתתפו במלחמת העולם הראשונה וכ–‪ 12,000‬יהודים נהרגו‬
‫בקרבות‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1933‬חיו בגרמניה כ‪ 525,000 -‬יהודים‪ ,‬שהיוו כ‪ 1%-‬מכלל תושבי גרמניה‪.‬‬
‫‪ 40%‬מהם התבוללו‪.‬‬

‫יהודי גרמניה עשו מאמצים עילאיים להשתלב בחברה הגרמנית‪.‬‬
‫עליית הנאצים ופעולותיהם הייתה עבורם טרגדיה נוראה‪.‬‬
‫בשואה לא היו גילויי התאבדות של יהודים‪ .‬המכה שהונחתה על יהודי גרמניה הביאה‬
‫למעשי התאבדות של יהודים‪ .‬בנו כהן שהיה יו"ר ההסתדרות הציונית בברלין והעיד‬
‫במשפט אייכמן‪ ,‬התייחס בעדותו לתגובת היהודים על יום החרם הכלכלי‪:‬‬
‫שאלת אב בית הדין‪" :‬מה היה הרושם בקרב האוכלוסיה היהודית? ת‪ .‬היה מדכא מאד‪.‬‬
‫רוב יהודי גרמניה שספגו תרבות גרמנית‪ ,‬וחונכו על גדולי הספרות בגרמניה‪ ,‬לא האמינו‬
‫למה שקרה‪ .‬לא האמינו שזה קרה להם‪ .‬יהודים אלה היו קשורים קשר הדוק עם העם‬
‫הגרמני‪ .‬התנועה הציונית היתה מיעוט בגרמניה‪ .‬אם אינני טועה רק ‪ 5%‬של היהודים‬
‫בגרמניה היו ציונים בשנת ‪.1933‬‬
‫יהודי גרמניה לא רצו להאמין במה שקרה סביבם‪ ,‬שהעם הגרמני התרבותי‪ ,‬עתיק‪-‬‬
‫היומין‪ ,‬שבעיניהם היה במיוחד אחד העמים התרבותיים‪ ,‬נקט באמצעים אלה‪.‬‬
‫ש‪ .‬הזוכר אתה תגובה מיוחד מטעם ההסתדרות הציונית בברלין בימים אלה?‬
‫ת‪ .‬כדאי עוד להוסיף מה שחל על התקופה הקודמת‪ ,‬רק הערה אחת‪ ,‬שבחודשים‬
‫הראשונים היו הרבה התאבדויות‪-‬לדעת של יהודי גרמניה‪ .‬מכל הערים קבלנו את‬
‫הידיעות הקודרות‪ ,‬שעורך‪-‬דין פלוני‪ ,‬רופא פלוני ותעשיין אלמוני‪ ,‬איבדו את עצמם לדעת‪,‬‬
‫הם לא יכלו לעמוד בסבל שנגרם להם על ידי אובדן מעמדם ואובדן כבודם‪ .‬הם לא‬
‫הבינו מה קרה‪ ,‬ובחרו בדרך זו‪.‬‬
‫אחרי החרם הנאצי על בתי העסק היהודיים ב‪ 1 -‬באפריל הכריזו כמה אישים יהודים‪-‬‬
‫גרמנים נודעים‪ ,‬כמו הרב יואכים פרינץ‪ ,‬שאין כל היגיון בנקיטת עמדה אנטי נאצית‪.‬‬
‫לדברי פרינץ "לא הייתה כוונה‪ ,‬ואף אין זה אפשרי לצאת נגד "הארגון המחודש של‬
‫גרמניה שמטרתו "לתת לבני אדם לחם ועבודה"‪.‬‬
‫בעת עלייתו של היטלר למשרת הקנצלר כיהן הנשיא הישיש והמכובד פאול פון‬
‫הינדבורג‪.‬‬
‫ב‪ 23-‬בפברואר כותבת פרידה פרידמן מכתב לנשיא בזו הלשון‪:‬‬
‫"הייתי מאורשת ב‪ ,1914-‬ארושי נהרג בשדה הקרב ב‪ .1914-‬אחי מקס ויוליוס כהן‬
‫נהרגו ב‪ 1916-‬ו‪ .1918-‬אחי היחיד שנשאר בחיים‪ ,‬וילי‪ ,‬שב מהמלחמה עיוור‪ …‬כל‬
‫השלושה קיבלו את עיטור צלב הברזל על שירות לארצם‪ .‬אבל עכשיו הדברים הרחיקו‬
‫לכת כל כך‪ ,‬עד שברחובות ארצנו מחולקים עלונים האומרים‪' ,‬יהודים החוצה!' ונשמעות‬
‫קריאות גלויות לפוגרומים ולמעשי אלימות נגד יהודים‪ …‬האם הסתה נגד יהודים הוא‬
‫סימן לאומץ או לפחדנות‪ ,‬בזמן שהיהודים אינם אלא אחוז אחד מן העם הגרמני?"‪.‬‬
‫הינדנבורג הודיע לפרידה שהוא מתנגד נחרצות לפגיעות ביהודים‪ .‬המכתב הועבר‬
‫להיטלר‪ .‬הוא כתב על גבי המכתב‪" :‬טענותיה של הגברת הזאת הן תרמית! ברור שלא‬
‫[פרידלנדר שאול‪" :‬גרמניה הנאצית והיהודים"‪ ,‬עמ' ‪]31-30‬‬
‫הייתה כל הסתה לפוגרום!"‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-2-‬‬

‫במשך שנים נמצא בביתי הספר‪" 8‬הנופלים היהודים של הצבא הגרמני‪ ,‬הצי הגרמני וכוחות‬
‫ההגנה הגרמנים ‪ ,"9796-9792‬המכיל בתוכו את שמותיהם של ‪ 90,111‬יהודים שנפלו‬
‫במלחמת העולם הראשונה בעת שירותם בצבא הגרמני‪ .‬את הספר ערך‪ ,‬ד"ר ליאו לבנשטין‬
‫סרן ברייך הגרמני‪ ,‬יו"ר ארצי של ה‪[ RJF -‬ברית לוחמי החזית היהודיים]‪.‬‬
‫עם עלייתו של היטלר לשלטון קיוו "איגוד היהודים הגרמנים הלאומיים" ו"ברית לוחמי החזית‬
‫היהודים" להשתלבות בסדר החדש של היטלר‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪ .‬ד"ר ליאו לבנשטיין שלח‬
‫את הספר בצירוף מכתב להיטלר באמצעות ד"ר לאמרס‪ ,‬מנהל לשכתו של היטלר‪ .‬היועץ‬
‫המיניסטריאלי ויינשטיין השיב ב‪ 92-‬לאפריל שהקנצלר מאשר את קבלת המכתב והספר‬
‫ב"רגשות כנים"‪.‬‬

‫בעיני‪ ,‬מסמל ספר זה את הטרגדיה של יהודי גרמניה שקיוו בכל מאודם‬
‫להשתלב בחברה ובאומה הגרמנית‪.‬‬
‫את הספר תרמתי כמוצג לספריית המכון ללימודי השואה ע"ח‪.‬איבשיץ – חיפה‪.‬‬
‫אני מביא בפניכם מספר דפים להבנת הטרגדיה‪:‬‬

‫הנופלים היהודים‬
‫של הצבא הגרמני‪,‬‬
‫הצי הגרמני‬
‫וכוחות ההגנה‬
‫הגרמנים‬
‫‪1918-1914‬‬

‫ספר זיכרון‬

‫‪RJF‬‬
‫מוצא לאור על‪ -‬ידי‬
‫אגודת הרייך של‬
‫חיילי חזית יהודים‬
‫‪1932‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-3-‬‬

‫הדם הגרמני האצילי ביותר‬
‫הוא זה ‪ ,‬שנשפך על‪-‬ידי‬
‫חיילים גרמנים עבור גרמניה‪.‬‬
‫אליהם שייכים גם ‪12,000‬‬
‫הנופלים של יהדות גרמניה‪,‬‬
‫אשר בכך עמדו שוב בניסיון‬
‫הדם הרציני ומעורר הכבוד‬
‫ברוח הגרמנית‪.‬‬
‫ככל שניתן היה לקבוע את‬
‫שמותיהם‪ ,‬הם מונצחים בספר‬
‫זה‪ ,‬אותו מקדישים להם‬
‫חבריהם במזכרת נאמנה‬
‫וביראת כבוד‪.‬‬
‫ד"ר ליאו לבנשטין‬
‫סרן ברייך הגרמני‬
‫יו"ר ארצי של ה‪RJF -‬‬

‫דוגמה לרשימת הנופלים‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-4-‬‬

‫לנשארים מאחור‬
‫אמא – לא חוזר הביתה‬
‫זה אשר ילדת‬
‫רעיה – מכל הבעלים‬
‫[דווקא] שלך נפל –‬
‫ילדים – איבדתם את‬
‫אביכם!‬
‫אם גדולה היא מולדתנו‬
‫למות גיבורים יש יד עדינה‪.‬‬
‫ילדים –‬
‫היו כמוהם‪,‬‬
‫אל תביישו אותם!‬
‫ווַלטר היימן‪,‬‬
‫נולד ב‪ 19-‬במאי ‪1882‬‬
‫בקניגסברג‬
‫נפל בלילה בין ה‪ 8-‬ל‪9-‬‬
‫בינואר ‪1915‬‬
‫בהתקפת הסתערות‬
‫בקרבת סּוַאסון‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-5-‬‬

‫מכתבו של ד"ר ליאו לבנשטיין‪,‬‬

‫יו"ר "הברית הארצית של חיילי החזית היהודים"‬
‫לשילוב היהודים המתבוללים ברייך הגרמני שנשלחה ללשכתו של היטלר‬

‫‪12.10.1933‬‬
‫לכבוד‬
‫ד"ר לאמרס ‪Lammers‬‬
‫מזכיר מדינה במשרד הקאנצלר‬
‫ברלין‬
‫אדוני‪ ,‬מזכיר המדינה הנכבד!‬
‫על יסוד שיחתי עם אדוני רב החסד‪ ,‬שהתקיימה ב‪ 28-‬באפריל‪ ,‬נטלתי לעצמי את‬
‫הרשות לפנות במכתב אל האדון הקאנצלר ולהביע בפניו בקשות ומחשבות ביחס‬
‫להשתלבותם של יהודי גרמניה במדינה הגרמנית‪ .‬במכתב זה הבעתי את רצונה הכן‬
‫של בריתנו לשרת את העם הגרמני ואת המדינה הגרמנית‪ ,‬וניסיתי לתאר את הדרך‬
‫העשויה להוביל למטרה זו‪ .‬לנוכח המצב שנוצר במדיניות החוץ של הרייך הגרמני‪,‬‬
‫אחרי שגרמניה עזבה את חבר הלאומים ואחרי שמשלחת גרמניה בוועידה לפירוק‬
‫הנשק קיבלה הוראה לעזוב מוסד זה‪ ,‬אשר יפתח סוף סוף בפני גרמניה אפשרויות‬
‫חדשות להשגת שיווין זכויות‪ .‬כפי שהצהרתי בזמנו‪-‬כי בריתנו תעמיד את כוחותיה‬
‫לרשות ממשלת הרייך‪-‬כך גם היום יש ברצונם של חברי בריתנו להעמיד את עצמם‬
‫לרשות ממשלת הרייך‪ .‬רצונם הוא‪-‬כמו לפני ‪ 19‬שנים‪-‬לסכן את חייהם למען המולדת‪,‬‬
‫אם נדרש הדבר בצו השעה‪.‬‬
‫בקשתי אל אדוני רב החסד היא להעביר לידי אדון הקאנצלר את הצהרת האמונים‬
‫שלנו ואת נכונותנו לפעולה‪.‬‬
‫בכבוד רב ובהכנעה גמורה‬
‫ד"ר לבנשטיין סרן (מיל‪).‬‬
‫יושב ראש הברית‬
‫["השואה בתיעוד"‪ ,‬עמ' ‪]96‬‬

‫צירפתי לביטאון גם תצלום מדרכונו הגרמני של‬
‫סבי ‪ – LEOPOLD‬יהודה ‪ – MICHEL‬מיכל [בן‪-‬מיכאל]‪.‬‬
‫האות ‪ J‬הוחתמה בתאריך ‪ ,2.11.38‬שמונה ימים לפני‬
‫"ליל הבדולח"‪ -‬פוגרום הריסת בתי הכנסת בגרמניה [‪.]10.11.38‬‬
‫סבי יהודה‪ ,‬נולד בעיירה קטנה ויפה ששמה ויילבורג על יד הנחל "ליין" הסמוכה‬
‫לפרנקפורט‪ .‬באחד מדפי הדרכון מצוין שהגיע לחיפה בדצמבר ‪ .1938‬כך הציל עצמו‬
‫מתופת השואה‪ .‬בני משפחתו שנותרו בגרמניה נרצחו בשואה‪ .‬סבי וסבתי מצד אימי‪,‬‬
‫אפרים והרמינה פלם הי"ד שנשארו בגרמניה נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ‪ .‬כן‬
‫הושמדו בני משפחה נוספים שלא הצליחו להיחלץ מגרמניה‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-6-‬‬

‫******************‬
‫הפעם יעסוק הביטאון‪ ,‬באידיאולוגיה הנאצית ועלייתם לשלטון בגרמניה‪ ,‬שהיה שלב‬
‫ראשון בתהליך מתמשך‪ ,‬שהביא עלינו את השואה האיומה‪ .‬השתדלתי לצרף לביטאון‬
‫מסמכים רבים כדי לתת בידכם כלים מבחינת "דע מה להשיב" למכחישי שואה‪.‬‬
‫ברצוני להודות לד"ר שמעון שטרן‪ ,‬מרצה במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת‬
‫"בר‪-‬אילן" המשתתף בפורום "שמירת זיכרון השואה"‪ ,‬שסייע בידי להביא מסמכים‬
‫שתורגמו על ידו מגרמנית לעברית‪.‬‬
‫גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫יו"ר הוועד המנהל‬
‫המכון ללימודי השואה ‪ -‬חיפה‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-7-‬‬

‫האידיאולוגיה הנאצית‬
‫"מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית‪-‬סוציאליסטית"‪ ,‬שנקראה בקיצור המפלגה‬
‫הנאצית‪ ,‬העלתה את האנטישמיות מטכסיס פוליטי לצורכי בחירות לעיקרון אידיאולוגי‪,‬‬
‫על‪-‬ידי שילוב האנטישמיות בתורת‪-‬גזע מסולפת‪ ,‬מדעית כביכול‪ .‬הנאצים יצרו‬
‫אידיאולוגיה של דם וגזע‪ .‬רק גזע טהור‪-‬דם הוא בר‪-‬קיימא לפי תורה זו‪ ,‬ואילו ערבוב‬
‫גזעים גורר ניוון פיזי ורוחני כאחד‪ .‬היהודים הם לדעתם תערובת של גזעים שונים (של‬
‫יסודות שמיים‪ ,‬כושיים ואריים) ‪ -‬ולכן מסוכנים הם ביותר להתפתחותו ואף לעצם קיומו‬
‫של העם הגרמני‪ ,‬המשתייך ברובו לגזע הארי העליון‪ .‬לפי תורתם‪ ,‬נשואי התערובת בין‬
‫גרמנים ליהודים הזרימו אחוז גדול של דם יהודי נחות לגופה של האומה הגרמנית‪ .‬כדי‬
‫לחלץ את גרמניה ממשבריה הפוליטיים והכלכליים‪ ,‬יש להעלות תחילה את הרמה‬
‫הביולוגית של האומה הגרמנית‪ ,‬זאת אומרת ‪ -‬לסלק מתוכה כל יסוד נכרי מבחינה‬
‫גזעית‪ ,‬כל מי שבעורקיו זורם דם זר וקודם כל יש לטהר את גרמניה מיהודים‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬הינה השקפת עולם של תנועה הפוליטית‪ ,‬ששלטה בגרמניה‬
‫מ‪ 1933 -‬ועד סוף מלחמת העולם השנייה ב‪ 1945 -‬בהנהגת אדולף היטלר‪ .‬במרכזה‬
‫עמדה הכרזה קיצונית של עליונות העם הגרמני הארי על העמים האחרים‪ ,‬תפיסה‬
‫מעוותת של כמה מרעיונות הסוציאליזם‪ ,‬ויומרה ל"מנהיגות" בגרמניה ובאירופה כולה‪.‬‬
‫אידיאולוגיה זו הביאה למשטר אנטי‪ -‬דמוקרטי אכזרי בגרמניה עצמה‪ ,‬למלחמת העולם‬
‫השנייה ולהשמדתם המכוונת והשיטתית של כשישה מיליונים מיהודי אירופה‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ ,19 -‬אנטישמים ומתנגדי האמנציפציה מתחו ביקורת על השוני החד‬
‫במעמדם של היהודים‪ ,‬והציגו אותם כנושאים באחריות לכל החולשות והכישלונות של‬
‫תהליכי המודרניזציה‪ ,‬משום שנחשבו למובילי התמורות הכלכליות והחברתיות ולנהנים‬
‫העיקריים מהם‪ ,‬ואף הביעו מעורבות במפלגות הפוליטיות השונות‪ ,‬מתוך הקנאה‬
‫והשנאה על מעמדם ההולך וגובר של היהודים צמחה האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫עיקרי האידיאולוגיה הנאצית‪:‬‬
‫תורת הגזע‪ :‬תורת הגזע באידיאולוגיה הנאצית הושפעה מתורתו של דארווין (הביולוג‬
‫האנגלי) שחקר את תורת האבולוציה וקבע שקיימת ברירה טבעית בין בעלי חיים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫שבעולם הטבע קיימת מלחמת קיום בין בעלי חיים‪ ,‬מלחמה שבסופה ישרוד הגזע החזק‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית טענה שגם בקרב העמים קיימת מלחמת קיום וברירה טבעית כמו‬
‫בטבע‪ .‬בין הגזעים השונים מתנהל מאבק תמידי שמטרתו לשרוד במלחמת הקיום‪.‬‬
‫במאבק הזה ישרדו הגזעים החזקים ואילו החלשים יכחדו‪ .‬לפי תורת הגזע‪ ,‬הגזעים‬
‫המרכיבים את האנושות אינם שווים ובראש סולם הגזעים ניצב הגזע הארי‪ -‬הנורדי‬
‫(הצפוני) הגרמני שהוא הענף המשובח ביותר של הגזע הארי‪ .‬הגזע העליון מגלם בתוכו‬
‫תכונות כמו‪ :‬כוח יצירה‪ ,‬יופי‪ ,‬גבורה בעוד הגזעים הנחותים מציינים את השפל‪ ,‬ההרס‬
‫והכיעור‪ .‬היטלר האמין כי הגזע הארי הוא גזע האדונים והוא בעל השלמות הפיסית‬
‫והרוחנית‪ .‬גזע זה ינהל מלחמת קיום עם הגזע היהודי המהווה את הגזע הנחות ביותר‬
‫של הגזע השמי הנחות בסולם הגזעים‪ .‬וזאת על מנת למנוע מהיהודים להשתלט‪ ,‬לזהם‬
‫ולנוון את הגזע הארי‪ ,‬לכן חובה לשלול נישואיי תערובות ואין להסס באמצעים של‬
‫השמדת העם היהודי‪.‬‬
‫חשיבותו של המנהיג‪ :‬האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג ‪-‬‬
‫הפיהרר‪ ,‬אשר מבטא על פי עיקרון זה את רצון העם הגרמני ואת רצונו של האל‪ .‬המנהיג‬
‫הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביניים‪ ,‬ורצונותיו ופקודותיו הן בחזקת חוק‬
‫ואין לערער עליהם‪ .‬המנהיג באידיאולוגיה הנאצית הוא המחליט‪ ,‬היודע‪ ,‬המכוון את‬
‫המדינה ועל כל הגרמנים לציית למנהיג ללא כל תנאי ובאופן עיוור‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫‪-8‬‬‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫הפולק‪ -‬הלאום כערך עליון‪ :‬היטלר ראה בעם הגרמני לאום מיוחד‪ ,‬עליון‪ ,‬ששאר העמים‬
‫נחותים ממנו‪ .‬העם הגרמני נועד לשלוט ולדחוק את רגלי הנשלטים החלשים‪ .‬מעשיו של‬
‫האדם הגרמני במדינה הפולקיסטית מכוונים לסיפוק צרכי הלאום ולטובתו‪ .‬היחיד אינו‬
‫חשוב‪ ,‬אלא רק במסגרת השתלבותו בכלל המדינה‪ .‬כלומר שהמדינה היא כל יכולה‬
‫והיחיד בה בטל‪ .‬המדינה מכוונת את חיו של הפרט וקובעת מה טוב לו ומה רצוי לו‪.‬‬
‫ליהודים ולקומוניסטים אין מקום בתרות פולק הגרמנית‪ ,‬שכן הם אויבי הגזע הארי‬
‫ונחותים ממנו‪.‬‬
‫צידוק התפשטות גרמניה‪ :‬על פי עיקרון זה הזכות לקרקע שייכת למנצחים ולכובשים‪,‬‬
‫משום שהגבולות הישנים אינם מספיקים לגידולו של העם הגרמני‪ ,‬ועל מנת שגרמניה לא‬
‫תיחנק בשטח המחייה שנקבע לה בחוזה ורסאי עליה ליצור לעצמה שטח מחייה נוסף‬
‫בכדי שלא תיכחד‪ .‬מרחב מחייה זה מצוי במזרח אירופה על חשבון העמים הסלבים‪ .‬לפי‬
‫עיקרון זה יש לאפשר לעם הגרמני להתפשט על פני שטחים במזרח אירופה על חשבון‬
‫הסלבים שהם הגזעים הנחותים של התרבות האנושית והם חייבים לשרת את הגרמנים‬
‫כעבדים‪ .‬לאחר כיבוש מרחב המחייה ישליטו הנאצים בו "סדר חדש"‪ ,‬כלומר הם יישבו‬
‫במרחב המחייה איכרים גרמנים וישעבדו את הסלבים‪ .‬על פי ההסדר החדש תוחלף‬
‫הדת הקתולית בפולחן אלילי ובסדר חדש זה אין מקום לרחמים‪ ,‬אנושיות‪ ,‬עזרה לחלש‬
‫ושלום‪.‬‬
‫אי יעילותו של המשטר הדמוקרטי‪ :‬על פי עיקרון זה‪ ,‬הנאציזם שלל את זכויות הפרט‬
‫והיה נגד שוויון בפני החוק ונגד חופש המחשבה‪ ,‬חופש המצפון‪ ,‬חופש ההתארגנות‬
‫וחופש הדיבור‪ .‬הוא היה נגד פלורליזם פוליטי ותרבותי ולכן שלל את הדמוקרטיה‬
‫והליברליזם שייצגו את כל הזכויות הללו של הפרט‪ .‬הנאציזם מאמין באליטה שולטת‪,‬‬
‫מפלגה אחת ומנהיג אחד שעומד מעל החוק הנאצי‪ ,‬שולל ליברליות כלכלית ותרבותית‬
‫ודוגל בהתערבות המדינה בחיים הכלכליים התרבותיים והחברתיים‪ .‬על פי עיקרון זה כל‬
‫בעיותיה הכלכליות החברתיות והפוליטיות של רפובליקת וויימאר הן הוכחה לאי יעילותו‬
‫של המשטר הדמוקרטי‪.‬‬
‫הקומוניזם והסוציאליזם אויבי העם‪ :‬על פי עיקרון זה הקומוניזם הוא אויבו של הנאציזם‬
‫משום שהוא מתחרה בו‪ .‬האידיאולוגיה הסוציאליסטית היא ניגוד לאידיאולוגיה הנאצית‬
‫משום שהקומוניזם מאמין בשיווין בין בני האדם ללא ניצול‪ ,‬וללא מעמדות ובהלאמת‬
‫רכוש‪ .‬כמו כן הוא מאמין באחדות בין הלאומים ובשלום ואחווה בין בני האדם והעמים‪.‬‬
‫ואילו הנאציזם מאמין במדינה סמכותית‪ ,‬בשלטון של קבוצה נבחרת‪ .‬הנאציזם מדגיש‬
‫את קיום המעמדות ומדגיש את חוסר השוויון בין הגזעים ובין בני האדם‪ ,‬הנאציזם מאמין‬
‫בשלטונו של החזק על החלש‪ ,‬שלטון שדוגל במלחמות וכיבושים‪.‬‬

‫הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון‬
‫ובניית המשטר הנאצי הטוטאליטרי‬
‫בשנת ‪ 1929‬פרץ משבר כלכלי גדול בארצות הברית שמתדרדר במהרה למשבר עולמי‪,‬‬
‫ומגיע גם לגרמניה ומשפיע עליה בכמה תחומים‪:‬‬
‫תחום חברתי‪ -‬המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה הרפובליקה‪.‬‬
‫החלה אווירת ייאוש וחוסר אמונה במשטר הדמוקרטי שיציל את המצב‪ .‬האזרח הגרמני‬
‫קיווה שמישהו חזק יציל את גרמניה מהמצב הכלכלי הנתון‪.‬‬
‫תחום כלכלי‪ -‬היציבות הכלכלית בימי שטרזמן הייתה מדומה‪ .‬בגרמניה היה מספר גדול‬
‫של מובטלים‪ ,‬והמשק הגרמני היה תלוי בעיקר במשק האמריקני‪ .‬מיד לאחר המשבר‬
‫הכלכלי צמצמה ארה"ב את הסחר עם מדינות אירופה‪ ,‬ובפרט הפסיקה את המענקים‬
‫והמלוות לגרמניה‪ .‬גרמניה לא הצליחה לאזן את תקציבה והיא נשארה עם גירעון תקציבי‬
‫עצום‪ .‬האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים וכתוצאה מכך נסגרו גם השווקים‪ .‬כלכלת‬
‫גרמניה התמוטטה לחלוטין עם תחילתו של במשבר הכלכלי בארה"ב ב‪.1929 -‬‬
‫התוצאה הייתה‪ :‬התמוטטות מפעלים‪( ,‬יותר ממחצית תעשיות גרמניה התמוטטו) סגירת‬
‫בנקים‪ ,‬פשיטות רגל‪ ,‬ירידה במסחר‪ 8 ,‬מליון מובטלים ב‪.1932 -‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪-9-‬‬

‫תחום פוליטי‪ -‬כאמור הנשיא היה רשאי לפרסם צווי חירום‪ ,‬כאשר הממשל הפרלמנטארי‬
‫לא מתפקד‪ ,‬ובכך הוא יכול לעקוף את השיטה הפרלמנטארית‪ ,‬כלומר מבלי להזדקק‬
‫ל"רייכסטאג"‪ .‬סמכויות בשעת חירום ניתנו לנשיא לפי סעיף ‪ 48‬בחוקה‪ ,‬הם העניקו‬
‫לנשיא כוח במקרים של איום על הדמוקרטיה‪ ,‬כמו ניסיונות הפיכה של כוחות אנטי‪-‬‬
‫דמוקרטיים‪ ,‬ובמסגרת זו היה יכול לבטל את זכויות האזרח‪ ,‬לשתק את פעולת הפרלמנט‬
‫ולכפות בכוח הזרוע את סמכויות הממשל המרכזי‪.‬‬
‫הבעיה הייתה‪ ,‬שהחוקה לא קבעה באופן חד משמעי את הנסיבות בהן מותר לנשיא‬
‫להשתמש בסעיף ‪ – 48‬הפעלת צווי חירום ‪ ,‬ולא ציפו שיעלה לשלטון נשיא קיצוני שיעשה‬
‫שימוש בסעיף נגד כוונת המחוקק‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בחילוף מטורף של קאנצלרים‬
‫ע"י הנשיא הינדנבורג‪ ,‬שהביא לסופה של רפובליקת ויימאר ובעלייתו של היטלר למשרת‬
‫הקאנצלר‪.‬‬
‫אווירת ייאוש וחוסר אמונה במשטר הדמוקרטי פשטה בגרמניה‪ .‬עלתה הדרישה למנהיג‬
‫חזק שיציל את גרמניה ממצבה העגום‪ .‬המשבר הוביל לעליית מפלגות קיצוניות מימין‬
‫ומשמאל‪ .‬מפלגות המרכז והשמאל המתון לא הצליחו להתאחד מול כוחן של המפלגות‬
‫הקיצוניות‪ .‬הפרלמנט הגרמני נאלץ לפעול באמצעות צווי חירום‪ .‬עקב החשש להפיכה‬
‫קומוניסטית בגרמניה‪ ,‬הנשיא הינדנבורג הדיח את ראש הממשלה (קאנצלר) והעביר את‬
‫השלטון למפלגות המרכז בראשות ברנינג‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬החלה התעמולה הנאצית לתפוס תאוצה‪ .‬היטלר הלהיב את ההמונים ע"י‬
‫שלהובם‪ ,‬הוא הפיץ את האידיאולוגיה‪ .‬נאומיו היו בנושא כיבושים‪ ,‬ביסוס הכלכלה‪ ,‬ביטול‬
‫חוזה ורסאי‪ ,‬האשמת היהודים בבעיות‪ ,‬מלחמה בקומוניזם ובקפיטלים‪.‬‬
‫ממפלגות המרכז העביר הנשיא את השלטון לידי הימין השמרני בראשות פון פאפן‬
‫ובשלב מאוחר יותר ע"י שלייכר‪ .‬ב‪ 1930 -‬קיבלה המפלגה הנאצית ‪ 107‬צירים מתוך‬
‫‪ 500‬המושבים בפרלמנט לעומת ‪ 12‬הצירים ב‪ .1928 -‬כתוצאה מזה‪ ,‬שהפופולאריות של‬
‫היטלר עולה הוטל צו שאוסר על הנאצים להתגייס לצבא‪ .‬ראש הממשלה דיאז רואה את‬
‫העלייה בפופולאריות ומחליט להתפטר‪ .‬עולה ראש ממשלה נוסף שמונה ע"י הנשיא‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1932‬שוב נערכו בחירות בגרמניה‪ ,‬הנאצים זכו ב‪ 230 -‬מקומת בפרלמנט‪.‬‬
‫המפלגה הנאצית הופכת להיות למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט‪ .‬היטלר לא הצליח‬
‫להשיג רוב מוחלט כדי להיבחר לקאנצלר משום שבמקום השני היו הסוציאל‪-‬דמוקרטים‬
‫ובמקום השלישי היו הקומוניסטים שהיו מתנגדיו‪ .‬כוחו של היטלר גבר ומספר חברי‬
‫המפלגה עלה למיליון איש‪ ,‬לצידם עמד כוח אדם רב שחלקו הגדול נשא נשק‪ ,‬אלו הפגינו‬
‫טרור ברחובות‪ .‬הנאצים הפגינו טרור ברחבי גרמניה מבלי שהממשלה תנקוט באמצעים‬
‫חריפים נגדם‪ .‬היטלר ביקש מהינדרבורג את משרת הקאנצלר‪ ,‬הוא סרב בטענה‬
‫שלהיטלר אין רוב בפרלמנט‪ .‬היטלר נוקט מדיניות עוינת ומצטרף לאופוזיציה ומנסה‬
‫להרכיב גוש ימין‪ .‬מפלגות הימין הופכות לגוש אופוזיציוני חזק ובלית ברירה הקאנצלר‬
‫מתפטר‪ .‬ראש הממשלה הבא עובר תהליך דומה‪ .‬בשל כוחו העולה של היטלר‪ ,‬בעלי‬
‫התעשייה פנו אל הנשיא בבקשה שימנה את היטלר לקנצלר‪ .‬פון פאפן מציע את עצמו‬
‫כסגן הקנצלר על מנת לרסן את היטלר‪ .‬ב‪ 30 -‬בינואר ‪ 1933‬מינה הינדרבורג את היטלר‬
‫לקאנצלר גרמניה‪.‬‬

‫בניית המשטר הנאצי הטוטאליטרי‬
‫תהליך ההשתלטות של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטארית נמשך‬
‫כשנתיים וכונה "תהליך האחדה"‪-‬תהליך הנאציפיקציה‪ .‬משמעותו של תהליך זה הינו‬
‫האחדת גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי‪ ,‬ע"י שיעבוד כל ארגוני החברה ומוסדותיה‬
‫לטובת המפלגה ו"הפיהרר"‪ ,‬תוך נטרולם של כל המוסדות והגופים‪ :‬הרייכסטאג‪,‬‬
‫המנגנון הציבורי‪ ,‬מערכת המשפט‪ ,‬הצבא‪ ,‬המפלגות‪ ,‬האיגודים המקצועיים‪ ,‬הכנסייה‬
‫ומשרת הנשיא‪ ,‬כמוקדי כוח עצמאיים ובלתי תלויים והפיכתם לגופים שיפעלו על פי‬
‫תבנית אחת‪ .‬היטלר שאף להשיג מונופול על העוצמה הפוליטית במדינה ובחברה‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 11 -‬‬

‫שרפת הרייכסטאג ופרסום "צו חירום להגנת העם והמדינה"‬
‫ב‪ 30 -‬בינואר ‪ 1933‬התמנה היטלר כקאנצלר גרמניה באורח חוקי ע"י הנשיא הינדנבורג‪.‬‬
‫בממשלה היו ‪ 3‬שרים נאצים מתוך ‪ 11‬שרים‪ .‬היטלר החליט על פיזור הרייכסטאג‪,‬‬
‫ובאישור צו הנשיא הוא מכריז על בחירות חדשות ב‪ 5 -‬במרץ ‪ .1933‬בבחירות אלו קיווה‬
‫היטלר לזכות ברוב מכריע שיאפשר לו להגשים ללא הפרעה את תוכניתו‪-‬לשים קץ‬
‫לדמוקרטיה בדרך חוקית‪.‬‬
‫ב‪ 28 -‬בפברואר ‪ ,1933‬שבוע לפני הבחירות הוצת בניין הרייכסטאג (מאוחר יותר הוכח‬
‫שהנאצים הם ששרפו את הרייכסטאג כדי לקבל מהנשיא הינדנבורג צווי חירום)‪ .‬הנאצים‬
‫האשימו את הקומוניסטים בהצתתו‪ .‬שרפת בניין הרייכסטאג שימשה עילה לנאצים לבצע‬
‫מאסרים המוניים בקרב הקומוניסטים יריביהם הפוליטיים‪ .‬בעקבות אירוע השרפה הוצאו‬
‫צווים ונחקקו חוקים אנטי דמוקרטיים‪ ,‬אשר פגעו בחירויות הפרט וזכויותיו שהובטחו‬
‫בחוקת ווימאר‪ .‬חקיקה זו לוותה בשימוש בטרור ובאלימות נגד מפלגות‪ ,‬ארגונים‬
‫ויחידים‪.‬‬
‫במסגרת חקיקה אנטי דמוקרטית זו הוצא צו חירום להגנת העם והמדינה‪ .‬צו זה הטיל‬
‫מגבלות על החופש האישי‪ ,‬על הזכות להבעת דעה חופשית ועל חופש העיתונות‪.‬‬
‫בעקבות צו זה הוטלה צנזורה שהביאה לסגירתם של עיתונים‪ ,‬האזנות לטלפונים של‬
‫יריבים‪ ,‬נאסרו אסיפות פוליטיות‪ ,‬פוטרו עובדים‪ ,‬נערכו חיפושים‪ ,‬הוחרם רכוש ונערכו‬
‫מעצרים של אנשים ללא משפט וללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫צו נוסף "נגד מעשי אלימות קומוניסטים המסכנים את המדינה" הביא למאסרים רבים‬
‫בקרב מתנגדים פוליטיים‪ :‬קומוניסטים‪ ,‬סוציאליסטים‪ ,‬פעילים במפלגות פועלים וכו'‪.‬‬
‫בשלב זה עדיין יכלו חברי מפלגות השמאל להשתתף בבחירות‪.‬‬
‫הצווים השונים לוו באמצעות שימוש בטרור‪ ,‬אלימות והקמת מחנות ריכוז לאסירים‬
‫שהוקמו בשל ריבוי המעצרים ומחסור במקומות בבתי הסוהר‪ .‬ע"י מנגנוני המשטרה‪,‬‬
‫האלימות כוונה נגד כל הגופים הפוליטיים היריבים למפלגה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ 1933 -‬הוקם הגסטאפו‪-‬המשטרה הפוליטית החשאית של המדינה‪ ,‬זרוע של ה‪ -‬ס‪.‬ס ‪.‬‬
‫מ‪ 1936 -‬עמד בראשה ריינהרד היידריך‪ .‬להיידריך הייתה סמכות בלתי מוגבלת לגרש‬
‫למחנות ריכוז אויבים של הרייך וביניהם יהודים‪ .‬מחנה הריכוז הראשון הוקם על יד‬
‫מינכן ‪" -‬דכאו"‪ ,‬במחנות הריכוז האסירים הושפלו‪ ,‬עונו וכל זכויותיהם כבני אדם נשללו‪,‬‬
‫רבים מתו מהתנאים ומעבודות הכפייה‪.‬‬

‫"חוק ההסכמה"‪ -‬החוק לביטול מצוקת העם והמדינה‬
‫חוק זה העניק לממשלה זכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ללא אישור הרייכסטאג למשך‬
‫‪ 4‬שנים גם אם הם סותרים את החוקה‪ .‬החוק התקבל ברוב גדול משום למפלגות‬
‫השמאל לא הותר להשתתף בפעילות הרייכסטאג ולהצביע‪ .‬חוק זה למעשה הפקיע את‬
‫סמכויות הפרלמנט ואת כוחו של הנשיא ולפעול באמצעות צווי חירום‪ ,‬ולרכז את סמכויות‬
‫החקיקה בידי היטלר‪ .‬חוק זה ביטל למעשה את חוקת וויימאר‪ ,‬תוך ביטול הפרדת‬
‫הרשויות וביטול השיטה הפרלמנטארית‪ .‬הרייכסטאג ממשיך להתקיים עד ‪ 1939‬אך אין‬
‫לא משמעות פוליטית‪ .‬הוא מהווה חותמת גומי לכל הצעדים והחוקים של היטלר ומשענת‬
‫חוקית לשלטונו הדיקטטורי של היטלר‪.‬‬

‫פגיעה בשלטון הפדראלי‬
‫במסגרת תהליך האחדה בוטלה גרמניה הפדרטיבית תוך ביטול זכויות היתר של‬
‫המדינות הגרמניות‪ ,‬ביטול השלטון שהיה קיים במדינות הפדרציה הגרמנית ופיזור בתי‬
‫המחוקקים של מדינות גרמניה באמצעות חוק שאפשר זאת‪ .‬מונו מושלים נאצים מטעמו‬
‫של היטלר במדינות השונות‪ .‬למושלים ניתנה סמכות בלעדית למנות ולפטר שופטים‬
‫___________________________________________‬
‫‪- 11 -‬‬

‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫ופקידים בכירים‪ ,‬למעשה הם ביצעו את הוראותיו של היטלר‪ .‬המדינות הפכו לאזורים‬
‫מנהליים של הרייך השלישי‪ .‬תהליך זה הושלם ב‪ 30 -‬בינואר ‪ 1934‬כאשר הרייכסטאג‬
‫החליט לפזר את הרייכסראט‪ -‬מועצת הברית‪ -‬הבית התחתון של הפרלמנט בו ישבו‬
‫נציגי הפדרציות‪.‬‬

‫טיהור המנגנון הממשלתי‪ ,‬הציבורי והפוליטי‬
‫ב‪ -‬אפריל ‪ 1933‬יצא "החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי"‪ ,‬חוק שמטרתו "אריזציה"‬
‫של המנגנון הפקידותי‪ ,‬טיפוח מנגנון פקידותי ארי מטוהר מגורמים לא נאצים‪ .‬משרות‬
‫המפתח במדינה נמסרו לידי בכירי המפלגה‪ .‬החוק אפשר סילוק היהודים ממשרות‬
‫ממשלתיות וציבוריות וכך יכול היה היטלר למצוא מקומות עבודה לגרמנים מובטלים על‬
‫חשבון היהודים‪.‬‬
‫במאי ‪ 1933‬הוחרמו האיגודים המקצועיים ומנהיגיהם הוכנסו למחנות ריכוז‪ .‬במקומם‬
‫הוקמה "חזית העבודה הגרמנית"‪ .‬החזית נועדה לדעת היטלר להגן על האיכר והפועל‬
‫מפני ניצולם של הקפיטליסטים ולהיטיב עם הפועלים‪ .‬השביתות נאסרו עפ"י חוק‪.‬‬
‫חיסול כל המפלגות והקמת מדינה חד‪-‬מפלגתית‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1933‬יצא "החוק נגד הקמתן של מפלגות"‪ .‬עד ‪ 1934‬הצליח היטלר הן ע"י איומים‬
‫והתנהגות ברוטאלית של הנאצים בפרלמנט והן ע"י חקיקה להוציא את כל המפלגות מן‬
‫הרייכסטאג ולהשאיר את המפלגה הנאצית כמפלגה היחידה ברייכסטאג‪ ,‬כך גרמניה‬
‫הפכה למדינה חד‪-‬מפלגתית‪.‬‬

‫"ליל הסכינים הארוכות"‬
‫ב‪ 30 -‬ביוני ‪ 1934‬נתן היטלר פקודה לגסטאפו לחסל את ארנסט רום ושאר מנהיגי‬
‫ה‪ S.A -‬כ‪ 1000 -‬איש‪ .‬חיסול זה נודע בשם "ליל הסכינים הארוכות"‪ .‬היטלר ביקש‬
‫בפעולה זו להיפטר מגורמים מעכבים בתוך התנועה הנאצית‪ ,‬ובכלל זה להחליש את‬
‫ה‪"( S.A -‬פלוגות הסער") ומנהיגם ארנסט רום‪ .‬הסיבות לחיסול צמרת ה‪ S.A -‬היו‪:‬‬
‫א‪ .‬ה‪ S.A -‬דרש לבצע מהפיכה חברתית בהתאם לתורה הנאצית‪ ,‬אולם היטלר חשש‬
‫שתכנית זו תסיר ממנו את תמיכת בעלי ההון‪ ,‬תעשיינים ובעלי אחוזות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה‪ S.A -‬דרש להיות הצבא של גרמניה הנאצית אולם היטלר ראה בהם אספסוף שלא‬
‫יוכל להגשים את חזון ההתפשטות הנאצי‪ ,‬היטלר ביקש לכרות ברית עם ראשי הצבא‬
‫מהתקופה הקיסרית‪.‬‬
‫לאחר חיסול תשתית ה‪ S.A -‬המשיך גוף זה להתקיים‪ ,‬אך חשיבותו הייתה שולית ואת‬
‫מקומו תפס ה‪ S.S -‬בביטחון הפנים‪.‬‬

‫איחוד משרת הקנצלר והנשיא בידי היטלר‬
‫עם מותו של הנשיא הינדנבורג באוגוסט ‪ , 1934 -‬החליט היטלר לבטל את הבחירות‬
‫למשרת הנשיאות ולרכז את כל הסמכויות השלטוניות והכריז על עצמו "הריי כפיהרר"‬
‫כלומר‪ ,‬הקנצלר‪ ,‬הנשיא והמפקד העליון של כוחות הצבא‪ .‬מפקדי הצבא וחייליו נשבעו לו‬
‫אמונים אישית‪ ,‬וכך היטלר הפך להיות למנהיג הכול יכול בגרמניה שרצונו הוא הקובע‪.‬‬
‫השלטת המשפט הנאצי‪:‬‬
‫המשפט הושתת על "החוק הגרמני"‪ ,‬על תורת הגזע הנאצית‪ .‬הוקמו בתי‪ -‬משפט‬
‫עממיים שהיו מורכבים משני שופטים מקצועיים ומ‪ 3 -‬שופטים אזרחיים נאצים‪ ,‬שמונו‬
‫ע"י המפלגה הנאצית‪ .‬הנורמות המשפטיות היו בהתאם לתורת הגזע הנאצית‪ .‬ההוראה‬
‫שניתנה לשופטים הייתה "תפקידו של השופט אינו לעשות משפט אלא להשמיד את‬
‫אויבי הנציונאל‪-‬סוציאליזם"‪ .‬למעשה בצעד זה בוטל עקרון הפרדת הרשויות בכך‬
‫שהמערכת השיפוטית הוכפפה לדרג הפוליטי‪ -‬המפלגה הנאצית‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 12 -‬‬

‫פיקוח על כל אמצעי הכלכלה‬
‫עם עלותם לשלטון פעלו הנאצים לפיקוח על כל אמצעי הכלכלה‪ ,‬כדי להשיג את היעדים‬
‫הבאים‪ :‬פתרון בעיית האבטלה הכבדה‪ ,‬הקמת כלכלה צבאית לצרכים מלחמתיים‪,‬‬
‫והקמת משק עצמאי ובלתי תלוי בסנקציות העולם ושיאפשר לגרמניה להגשים את חזון‬
‫הרייך השלישי‪ .‬במטרה לממש יעדים אלו פעל היטלר בתחום הכלכלי באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬הקמת תעשיות צבאיות וביצוע עבודות ציבוריות יזומות‪ ,‬סילוק היהודים ויסודות בלתי‬
‫רצויים‪ ,‬הוצאת הנשים הנשואות ממקומות העבודה‪ .‬צעדים אלו שלעיתים היו מלאכותיים‬
‫הצליחו לספק תעסוקה ופרנסה למיליוני המובטלים‪ .‬מדיניות זו יצרה רגיעה ואהדה‬
‫בקרב כל שכבות העם הגרמני‪ ,‬למפלגה הנאצית ולפיהרר הנערץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנאצים הטילו פיקוח חמור וקפדני על המסחר הפרטי‪ ,‬התעשיות והאחוזות‬
‫הקרקעיות‪ ,‬שכן גם אם הרכוש הוא פרטי הרי שהמטרה היא ממלכתית‪ .‬על הפועלים‬
‫נאסר להתאגד‪ ,‬לשבות ולהפגין‪ .‬כל משא ומתן בין הפועלים לבין מעסיקיהם נעשה‬
‫בתיאום של "חזית העבודה הגרמנית"‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי להשיג עצמאות כלכלית ואי‪-‬תלות בסנקציות בינלאומיות הוטלו מכסים והגבלות‬
‫כבדות על הייבוא‪ ,‬הופעל לחץ על התושבים לרכוש תוצרת גרמנית והושקעו מאמצים‬
‫לייצור חומרים סינטטיים שיהוו תחליף לחומרי הגלם המיובאים מחו"ל (למשל תעשיות‬
‫הפלסטיק)‪ .‬כמו כן הפעילה גרמניה לחץ כבד על עמים קטנים באירופה לרכוש תוצרת‬
‫גרמנית‪ ,‬ולהסכים לדחיית תשלומים מצד גרמניה‪.‬‬
‫המדיניות הכלכלית הנאצית הובילה לקשיים כספיים רציניים‪ ,‬אך היטלר האמין שניצחון‬
‫במלחמה ושלטון הרייך השלישי יספק ממילא את העושר לבני הגזע הארי‪.‬‬

‫רתימת החינוך והתרבות לצורכי המפלגה הנאצית‬
‫הערוצים שבהם הופצה האידיאולוגיה הנאצית‪:‬‬
‫• תעמולה‪.‬‬
‫• חינוך‪.‬‬
‫תעמולה‪ -‬האידיאולוגיה התבססה על מסרים פשוטים‪ ,‬קלים וקליטים‪ ,‬כאשר היטלר‬
‫והמפלגה הנאציונל‪ -‬סוציאליסטית משתמשת באמצעי תקשורת המונים על מנת להפיץ‬
‫את משנתה‪ :‬סרטים‪ ,‬כרזות ושידורי רדיו‪ .‬גבלס (שר התעמולה הנאצי) והיטלר טענו‬
‫שבלי התעמולה והרדיו‪ ,‬הרעיון הנאצי לא היה קם‪ .‬בשנת ‪ 1933‬הפיקוח על שידורי הרדיו‬
‫נמסר ע" י היטלר למשרד התעמולה הנאצי שהוזיל את מחירי מקלטי הרדיו‪ ,‬כדי לעודד‬
‫קניה והאזנה המונית‪.‬‬
‫שטיפת המוח שנעשתה לאזרחים נועדה לדכא חשיבה עצמית וביקורת על הממשל‪.‬‬
‫הקולנוע היה אמצעי חשוב לפרסום התעמולה הנאצית‪ .‬גבלס דרש מאולפני הקולנוע‬
‫להפיק סרטים על החברה הגרמנית ומדגישים את עקרון הגזע הארי‪.‬‬
‫האולימפיאדה שהתקיימה בברלין בשנת ‪ 1936‬הייתה אירוע תעמולתי חשוב‪ .‬הוא‬
‫השתמש באולימפיאדה כבכינוס בינלאומי שעשוי לסייע לו בהכרת אומות העולם‬
‫במשטרו‪ .‬מרוץ הלפיד האולימפי לווה בהנפת דגלי גרמניה הנאצית בכל עיר אליה הגיעו‬
‫הרצים‪.‬‬
‫האומנות גויסה גם היא לשרת את הפוליטיקה הנאצית‪ .‬היטלר תבע את המושג "אומנות‬
‫מנוונת" וכלל בה יצירות אנטי נאציות‪ .‬האומנים מתנגדי הנאציזם‪ ,‬ברחו מחוץ לגרמניה‪,‬‬
‫ואלה שתמכו בו‪ ,‬הציגו תערוכה נודדת בערי גרמניה שלעגה לאומנות המנוונת‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬האזרח הגרמני הוצף תעמולה במשך כל חייו‪ .‬הצדקת פעולותיו של היטלר‬
‫וביסוס מעמדו נראו בכל מקום‪ ,‬תוך שימת דגש על עליונותו של הפיהרר וציות מוחלט‬
‫למדינה‪.‬‬
‫חינוך‪ -‬המשטר הנאצי דגל בחינוך האדם וביצירת "הגרמני החדש"‪ ,‬שהוא אדם ארי‬
‫עליון‪ .‬היטלר השיג זאת ע"י תעמולה מקיפה ברדיו‪ ,‬עיתונות‪ ,‬קולנוע ובמערכת החינוך‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 13 -‬‬

‫הוא תבע את ברכת "הייל היטלר" במערכת החינוך‪ .‬תוכניות הלימודים שונו כך‪,‬‬
‫שבשיעורים רבים נלמד על היטלר ועל תורת הגזע‪ .‬בנוסף‪ ,‬החינוך הגופני נתפש כערך‬
‫עליון כיוון שלפי היטלר‪ ,‬הגרמני החדש צריך להיות אדם יפה נפש‪.‬‬
‫ספרי הלימוד נכתבו מחדש ברוח האידיאולוגיה הנאצית‪ .‬רעיון הלאומיות שולב בתוכניות‬
‫הלימודים‪ .‬בשיעורי ההיסטוריה הודגשה חרפת הסכמי ורסאי‪ .‬לימודי הביולוגיה עסקו‬
‫בתורת הגזע ונתנו ביסוס מדעי לאידיאולוגיה הגזענית של היטלר‪.‬‬
‫בנוסף לחינוך בבתי הספר‪ ,‬הוקמה תנועת הנוער "היטלר יוגנד"‪ -‬נוער היטלר‪ ,‬בה היו‬
‫מאורגנים בנים מגיל ‪ 6‬עד ‪ .18‬חברות בארגון הייתה חובה‪ ,‬הונהגה בו אווירה צבאית‬
‫הכללה מדים ואימון שיטתי במחנאות ובספורט‪ .‬החניכים נשטפו באידיאולוגיה הנאצית‬
‫והוכנו למעשה לפעילות צבאית‪.‬‬
‫הבנות‪ ,‬היו מאורגנות בתנועה שנקראה "יונגמדל"‪ -‬העלמות הצעירות‪ .‬גם הן קיבלו‬
‫מדים מיוחדים‪ ,‬השתתפו באימונים ונשטפו באידיאולוגיה‪ .‬הרציונל שעמד לנגד עיני‬
‫החניכות היה תפקיד האישה הארית כאם בריאה לילדים בריאים‪.‬‬
‫תפקיד האישה יוצג ע"י שלושת ה‪ K: Kirche, Kinder, Kuche-‬שפירושן ילדים כנסייה‬
‫ומטבח‪ .‬נשים עודדו ללדת ילדים אריים בריאים‪ ,‬ואף זכו לתואר "צלב הכבוד" מהממשל‬
‫על "פוריות יתרה"‪ .‬היטלר ייחס את האישה לבית ולמשפחה ואמר שבניגוד לדעה‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬אין האישה הארית צריכה ליטול חלק במלחמה ובעבודה במפעל‪.‬‬
‫האופנה נתפסה ע" י המשטר הנאצי כדבר שולי הנוגד את דפוס האזרח הארי‪" .‬האופנה‬
‫הגרמנית" שטופחה ע"י היטלר כללה בגדים כפריים פשוטים‪ ,‬ודגלה במראה הטבעי‪.‬‬
‫אולם‪" ,‬האופנה הגרמנית" אומצה ע"י נשים מעטות‪ ,‬למרות שטופחה ע"י האידיאולוגיה‬
‫הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ 1933 -‬הוקמה "לשכת‬
‫התרבות של הרייך" בראשה‬
‫עמד יוסף גבלס‪ .‬החינוך‬
‫הקיף את בתי הספר ואת‬
‫ארגוני הנוער והספורט‪.‬‬
‫היטלר רצה לבסס את‬
‫מערכת החינוך על טהרת‬
‫הגזע הארי‪ .‬כל בתי הספר‬
‫היו כפופים ומפוקחים ע"י‬
‫לשכת התרבות של הרייך‪.‬‬
‫לשכה זו מינתה את מנהלי‬
‫בתי הספר‪ ,‬את מרכזי‬
‫תנועות הנוער והמרצים‬
‫נערות מריעות להיטלר‬
‫באוניברסיטאות‪ .‬כולם חויבו‬
‫להישבע אמונים להיטלר ורישיונות ההוראה הוצאו על פי נאמנות פוליטית‪ .‬מורים‬
‫ומרצים לא ארים‪ ,‬ביניהם יהודים פוטרו‪ .‬נקבעה תכנית לימודים אחידה אשר שמה דגש‬
‫על לימודי ההיסטוריה המפוארת של גרמניה‪ ,‬האידיאולוגיה‪ ,‬ביולוגיה והתעמלות‪.‬‬
‫החינוך שם דגש על חינוך לציות לפיהרר ולמולדת‪.‬‬
‫כאשר הוקמה תנועת הנוער ההיטלראי "היטלר יוגנד"‪ ,‬נאסרה כל פעילות של תנועות‬
‫נוער אחרות‪ .‬כל הנוער מגיל ‪ 8-15‬היה מאורגן בתנועה זו‪ .‬בתנועה למדו את‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬אימון גופני‪ ,‬חינוך קדם צבאי‪ ,‬פיתוח אופי של לוחם‪ ,‬הערצת‬
‫הכוח‪ ,‬המלחמה‪ ,‬חינוך לציות ולהיות חיילים נאמנים וחינוך הנערה להיות אימא טובה‪.‬‬
‫המצטיינים נשלחו לבתי ספר מיוחדים של המפלגה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מקורות הידע והתקשורת נשלטו בידי המדינה‪ .‬חל פיקוח על העיתונות תחת‬
‫שליטה והכוונה‪ ,‬החדשות צונזרו והוכתבו מגבוה‪ .‬פורסמו בהם מאמרי שטנה נגד‬
‫היהודים כחלק מהתעמולה ולכן העיתונות שימשה שופר התעמולה של המדינה הנאצית‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 14 -‬‬

‫"לשכת התרבות של הרייך" הדגישה את התרבות הנאצית‪ .‬המדינה החליטה אלו יצירות‬
‫אומנות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬ספרים‪ ,‬סרטים‪ ,‬עיתונים ומחזות יקראו‪ ,‬ישמעו ויראו‪ .‬ספרים אשר‬
‫חוברו ע"י יהודים או על יהודים הועלו באש‪ .‬הוטל חרם על יצירות יהודים ואויבי הגזע‪.‬‬
‫יצירות אריות הבליטו את היופי מול יצירות מושחתות של המערב והיהודים‪ .‬המוסיקה‬
‫של ריכרד ואגנר אומצה ע"י הנאצים כמוסיקה ארית‪ .‬הוטל חרם על מוסיקת ג'אז ונגינת‬
‫סקסופון אשר סימלו את האדם השחור‪ .‬פותחה ספרות ארית אשר הדגישה את העבר‪,‬‬
‫האצולה והמוטיבים של אדמה‪ ,‬דם ושבטיות‪.‬‬

‫שריפת הספרים‪ -‬הוקעה תרבותית‬
‫במסגרת המאמצים להשליט את הרוח הנאצית על‬
‫התרבות והאמנות‪ ,‬ולמגר השפעות "מנוונות" ויהודיות‪,‬‬
‫נערכה בליל ‪ 10‬במאי ‪ 1933‬שריפה פומבית של ספרים‬
‫בערים רבות ברחי גרמניה‪ .‬ההמון המשולהב התכנס‬
‫בכיכרות הערים והשליך לאש אוצרות רוח וידע של‬
‫יהודים ושל אנשים שהצטיירו בעיני הנאצים כמתנגדים‬
‫וכבעלי השפעה שלילית על התרבות הגרמנית‪.‬‬
‫"דר שטרימר" ‪(Der stürmer)-‬‬
‫שבועון רב תפוצה בעריכת יוליוס שטרייכר‪ ,‬שפנה ליצרים השפלים והפרימיטיוויים‬
‫ביותר‪" .‬דר שטרימר" החל להופיע באביב ‪ ,1923‬ותחילה‬
‫כוונו חיציו נגד אוייביו של שטרייכר במפלגה הנאצית‬
‫בנירנברג‪ .‬בימי הרפובליקה של ויימאר עסק השבועון‬
‫בשערוריות‪ ,‬והתרכז תחילה בדיווח עיתונאי סנסציוני על‬
‫פוליטיקה‪ ,‬מין ופשע‪ ,‬וכול אותה עת גדל והלך שיעור‬
‫החומר האנטישמי שבו‪ .‬בעלות היטלר לשלטון ב‪1933-‬‬
‫כבר היה השבועון אחד הפרסומים הנאציים הפופולאריים‬
‫ביותר‪ ,‬בעל תפוצה של כ‪ 5,000-‬עותקים לשבוע‪ ,‬ואז כבר‬
‫היה המסע האנטישמי שלו במלוא תנופתו‪ .‬בתעמולה‬
‫ובדמגוגיה בלתי מרוסנות ביקש השבועון להפיץ את‬
‫הדעה‪ ,‬שהיהודים הם האויב הראשון במעלה של הגרמנים‬
‫ושל האנושות כולה‪ .‬בכותרת עמודו הראשון הופיעה תמיד‬
‫הסיסמה‪' :‬היהודים הם אסוננו'‪ .‬ב‪ 1938-‬הגיעה תפוצת‬
‫השבועון ל‪ 500,000-‬עותקים‪ ,‬אך מספר קוראיו היה גדול‬
‫שער העיתון‬
‫הרבה יותר מן המשתקף מתפוצתו‪ ,‬וזאת הודות לשיטות‬
‫שיווק והפצה משוכללות‪ .‬תחילה הפיצוהו רק קיוסקים ומוכרי עיתונים ברחוב‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬
‫פירסמו אותו בלוחות תצוגה שהוצבו במקומות שבהם נאספים הבריות‪ ,‬כגון תחנות‬
‫אוטובוסים‪ ,‬רחובות מרכזיים‪ ,‬פרקים וקנטינות במפעלים‪ .‬התצוגות הוחלפו מדי שבוע‬
‫בשבוע‪ ,‬ו"משמרות שטירמר" שמרו עליהן מפני קורעים‪ .‬לוחות התצוגה של השבועון‬
‫הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום ברייך השלישי‪ .‬סגנונו של "דר שטרימר" היה גס‪,‬‬
‫תוקפני וקל להבנה‪ .‬המאמרים היו מורכבים ממשפטים פשוטים וברורים‪ ,‬בוטים וחוזרים‬
‫על עצמם‪ .‬הדבר הבולט ביותר בשבועון היו הקריקטורות האנטישמיות שבו‪ ,‬שבהן‬
‫התפרסם העיתון מאז שהופיעה בעמוד השער הקריקטורה הראשונה מאת פיליפ‬
‫רופרכט ('פיפס') ב‪ 19-‬בדצמבר ‪' .1925‬פיפס' היה קריקטוריסט מוכשר‪ ,‬וניסה בדרך של‬
‫בוז ולעג להפוך את קורבנותיו למשוקצים‪ .‬הקריקטורות שלו היו מלאות חיות ומעוררות‬
‫גועל‪ .‬דמות היהודי שצייר 'פיפס' התאפיינה בעיקר באף גדול ועקום‪ ,‬עיניים בולטות‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 15 -‬‬

‫מחוריהן‪ ,‬ידיים וזרועות ארוכות ושעירות‪ ,‬פה רחב‪ ,‬רגליים קצרות ועקומות‪ ,‬זקנים בלתי‬
‫מגולחים ופנים מכוערות‪' .‬פיפס' גם הציג את היהודי כסוטה מין‪ ,‬והצטיין בציור נקבות‬
‫בעלות תאווה‪ ,‬דבר שתרם מאוד לכוח המשיכה של "דר שטרימר"‬
‫בהוצאת "דר שטרימר" הופיעו גם ספרי ילדים‪ ,‬רוויים הסתה אנטישמית פרועה‪.‬‬
‫"דר שטרימר" על גבי לוח מודעות‬

‫אחרי ‪ 1933‬פירסם השבועון תשע פעמים הוצאות‬
‫מיוחדות‪ ,‬תכופות‪ .‬סמוך לכנסי המפלגה‬
‫בנירנברג‪ ,‬והן הוקדשו לנושאים כגון רצח לצורכי‬
‫פולחן בידי יהודים‪ ,‬פשיעה של יהודים‪ ,‬עולם‬
‫הקשר היהודי ופשעי מין של יהודים‪.‬‬
‫אחרי ‪ 1940‬חלה ירידה תלולה בתפוצת השבועון‪,‬‬
‫במידת מה בגלל המחסור בנייר מחמת המלחמה‪,‬‬
‫למרות שהיטלר הבטיח לשבועון נייר שיספיק‬
‫להמשך הופעתו‪ .‬הסיבה העיקרית לירידה בתפוצה‬
‫היתה היעלמותם של היהודים מחיי היום‪-‬יום בגרמניה‪ .‬התפוצה היתה ‪ 200,000‬עותקים‬
‫בלבד‪ .‬הגיליון האחרון של השבועון הופיע בפברואר ‪ ,1945‬והוקיע את צבאות בעלות‪-‬‬
‫הברית שפלשו לגרמניה כמשרתי הקשר היהודי הבין לאומי‪.‬‬
‫עד היום ממשיכה התעמולה האנטישמית ברחבי העולם להשתמש בחומרים מהעיתון‪,‬‬
‫ובמיוחד בקריקטורות המראות את היהודי עטור הזקן ובעל האף הארוך‪.‬‬
‫יוליוס שטרייכר ‪ -‬עורך העיתון‪ ,‬נדון למוות בתום המלחמה‪.‬‬
‫[אנציקלופדיה של השואה‪ ,‬כרך ‪ ,5‬עמ' ‪]5025-5021‬‬

‫יעדי מדיניות הנאצים כלפי היהודים ודרכי מימושם‬
‫למרות שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון מתוך אידיאולוגיה ברורה‪ ,‬הרי שלא הייתה לה‬
‫תכנית מסודרת ביחס לדרך ההתנהגות עם היהודים וכך המדיניות נגד היהודים נוצרה‬
‫תוך אילוצים ניסיונות וטעייה‪ .‬ככל שמעמד השלטון התחזק כך הרשתה לעצמה המפלגה‬
‫הנאצית יותר חופש בטיפול ביהודים‪ .‬בשנות השלושים התכוונו הנאצים להשיג את‬
‫המטרות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדרת היהודים‪ ,‬איתורם‪ ,‬השפלתם ובידודם מהחברה ומהתרבות הגרמנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬זירוז הגירת היהודים מגרמניה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גיבוש העם הגרמני סביב המדיניות הגזענית ושלהובו על ידי תעמולה אידיאולוגית‬
‫אנטישמית‪.‬‬

‫מימוש יעדי מדיניות הנאצים כלפי היהודים‬
‫חרם כלכלי ליום אחד‪ 1 ,‬באפריל ‪1933‬‬
‫בתגובה לתעמולה האנטי‪ -‬גרמנית שמפיצים כביכול היהודים‪ ,‬החליטה ממשלת היטלר‬
‫להטיל חרם על בתי עסק יהודיים‪ ,‬ובכך הפך הממשל נאצי את יהודי גרמניה לבני‬
‫ערובה‪ .‬המבצע עצמו הוטל על גורם מפלגתי ולא על גורם ממלכתי‪ .‬בראשו הועמד יוליוס‬
‫שטרייכר‪ ,‬עורכו של השבועון "דר שטירמר"‪ ,‬עיתון הסתה נאצי‪ .‬החרם התקיים בכל‬
‫רחבי גרמניה ב‪ 1 -‬אפריל ונמשך באופן רשמי יום אחד‪ ,‬אם כי היו מקומות שבהם המשיך‬
‫להתקיים חרם בלתי רשמי‪ .‬משמרות נאציים הוצבו בפתחי חנויות שהיו בבעלות יהודית‬
‫___________________________________________‬
‫‪- 16 -‬‬

‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫וקראו לציבור להימנע מקנייה אצל יהודים‪ .‬חלונות ראווה נמרחו בסיסמאות נאציות‪.‬‬
‫והיום כולו תוכנן כמפגן אנטי‪-‬יהודי המוני‪ .‬בפועל נתקלו מבצעי החרם בקשיים לא‬
‫מעטים ביום החרם‪ ,‬הם לא הצליחו לגרוף עמם את ההמונים‪ ,‬ורבים באוכלוסייה גילו‬
‫אדישות לחרם ולמטרותיו‪ .‬הרצון לייצב את הכלכלה הגרמנית בלם את החרם‪ .‬כלכלת‬
‫המדינה הייתה תלויה במידה רבה בקשרים כלכליים בינלאומיים ובפעילות של מפעלים‬
‫ובנקים שבהם היו בעלים ושותפים יהודים‪ ,‬ולפיכך המשך החרם עמד כנגד האינטרסים‬
‫הכלכלים המיידים של הרייך‪.‬‬

‫שלטים הקוראים להימנע מלקנות אצל יהודים‪ ,‬בפתח חנות של יהודי בגרמניה‬
‫[ארכיון לוחמי הגטאות]‬

‫כרזה לסרט האנטישמי "היהודי הנצחי"‬
‫[ארכיון לוחמי הגטאות]‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 17 -‬‬

‫מסמך‬
‫ארגון החרם של ה‪ 1-‬באפריל ‪ -1933‬הוראת המפלגה‬
‫הנאציונל‪ -‬סוציאליסטית‬
‫הוראה לכל המפלגה‬
‫ההוראה הנ"ל מכוונת לכל רשויות המפלגה וארגוני המפלגה‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫ועדי פעולה לחרם נגד היהודים‬

‫בכל קבוצה ובכל חוליה ארגונית של ‪"( NSDAP‬מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל‪-‬‬
‫סוציאליסטית") יש להקים מיד ועדי פעולה לשם ביצוע מעשי מתוכנן של חרם חנויות‬
‫יהודיות‪ ,‬סחורות יהודיות‪ ,‬רופאים יהודים ועורכי דין יהודים‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫שמירה מעולה על כל אזרחי חוץ‬

‫ועדי הפעולה אחראיים לשמירה מעולה של ביטחונם של כל אזרחי חוץ מבלי להתחשב‬
‫בדתם‪ ,‬מוצאם או גזעם‪ .‬החרם הינו צעד הגנתי מובהק הפונה באופן בלעדי נגד היהדות‬
‫הגרמנית‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫תעמולת החרם‬

‫ועדי הפעולה חייבים לפתוח מיד בתעמולה ובהסברה לפופולריזציה של החרם‪ .‬עקרון‬
‫היסוד‪ :‬שום גרמני אינו קונה יותר אצל יהודי ואף אינו מתיר ליהודי או לעומדים מאחוריו‬
‫לשבח את סחורתו‪ .‬החרם חייב להיות כללי‪ .‬הוא נישא ע"י האומה כולה והוא חייב לפגוע‬
‫ביהדות במקומה הרגיש ביותר‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫ההנהלה המרכזית‪ :‬חבר המפלגה שטרייכר‬

‫במקרים של ספק יש להימנע מפעולות החרם כלפי חנויות כאלה עד אשר תגיע הוראה‬
‫קובעת אחרת מן הוועד המרכזי במינכן‪ .‬יושב ראש הוועד המרכזי הוא חבר המפלגה‬
‫שטרייכר‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫פיקוח על העיתונות‬

‫ועדי הפעולה מקיימים פיקוח חמור על העיתונים (כדי לקבוע) באיזו מידה הם משתתפים‬
‫במסע ההסברה נגד תעמולת הזוועה של היהודים בארצות חוץ‪ .‬אם אין העיתונים עושים‬
‫כך‪ ,‬או ( עושים כך) רק במידה מוגבלת‪ ,‬יש לדאוג שהם יורחקו מיד מכל בית שבו גרים‬
‫גרמנים‪ .‬שום אדם גרמני ושום עסק גרמני לא יפרסמו עוד מודעות בעיתונים כאלה‪.‬‬
‫הציבור חייב להתייחס אליהם בבוז‪ ,‬בהיותם כתובים למען בני הגזע היהודי‪ ,‬אך לא למען‬
‫העם הגרמני‪.‬‬
‫‪.6‬‬

‫החרם כצעד הגנה על העבודה הגרמנית‬

‫ועדי הפעולה חייבים להחדיר‪ ,‬תוך כדי קשר עם תאי המפלגה שבמפעלים‪ ,‬את תעמולת‬
‫ההסברה ביחס לתוצאותיה של תעמולת הזוועה היהודית לגבי העבודה הגרמנית‪ ,‬וע"י‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 18 -‬‬

‫כך גם לגבי הפועלים הגרמנים במפעל‪ ,‬בייחוד עליהם להבהיר לפועלים את הצורך‬
‫בחרם הלאומי כצעד של התגוננות להגנתה של העבודה הגרמנית‪.‬‬
‫‪.7‬‬

‫ועדי פעולה עד הכפר האחרון!‬

‫ועדי הפעולה חייבים להגיע עד לכפר האיכרים הקטן ביותר‪ ,‬כדי לפגוע בייחוד‬
‫ברוכל היהודי הכפרי‪ .‬באופן יסודי יש להדגיש תמיד כי המדובר הוא באמצעי‬
‫הגנתי שנכפה עלינו‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫החרם מתחיל ב‪ 1-‬באפריל!‬

‫החרם לא יתחיל במפוזר אלא באופן פתאומי‪ ,‬ברוח זו יש לערוך עתה את כל ההכנות‬
‫הדרושות‪ .‬לאנשי הס"א והס"ס ניתנות הוראות להזהיר את האוכלוסייה לבל תיכנס‬
‫לחנויות היהודים ע"י העמדת המשמרות מן הרגע בו ייפתח החרם‪ .‬על התחלת החרם‬
‫יש להודיע ע"י מודעות ברחובות ובאמצעות העיתונות‪ ,‬ע"י כרוזים וכו'‪ .‬החרם מתחיל‬
‫באופן פתאומי בשבת‪ ,‬ה‪ 1-‬באפריל‪ ,‬בשעה ‪ 10‬לפני הצהריים בדיוק‪ .‬הוא יימשך כל עוד‬
‫לא תורה הנהגת המפלגה על הפסקתו‪.‬‬
‫‪.9‬‬

‫תביעת ההמונים לנומרוס קלאוזוס!‬

‫ועדי הפעולה מארגנים מיד רבבות אסיפות המונים‪ ,‬שחייבות לחדור אף ליישובים‬
‫הקטנים ביותר‪ ,‬ושבהן תיתבע הנהגת מספרים יחסיים בהעסקת יהודים בכל המקצועות‪,‬‬
‫בהתאם לחלקם המספרי בעם הגרמני‪ .‬כדי להגביר את כוח המחץ של הפעולה‪ ,‬יש‬
‫להגביל את התביעה לפי שעה לשלושה תחומים‪:‬‬
‫לביקור בבתי‪ -‬הספר התיכוניים והגבוהים‬
‫א)‬
‫למקצוע הרפואה‬
‫ב)‬
‫למקצוע עורכי הדין‬
‫ג)‬
‫‪.10‬‬

‫הסברה בחו"ל‬

‫כמו כן מתפקידם של ועדי הפעולה לדאוג לכך‪ ,‬שכל גרמני שיש לו קשרים כל שהם עם‬
‫ארצות חוץ ינצל אותם‪ ,‬בכדי להסביר ולהפיץ במכתבים‪ ,‬במברקים ובשיחות טלפון את‬
‫האמת כי בגרמניה שולטים שקט וסדר‪ ,‬כי אין לעם הגרמני משאלה נכספת יותר מאשר‬
‫ללכת בשלום אחר עבודתו ולחיות בשלום עם שאר העולם‪ ,‬וכי הוא מנהל את המלחמה‬
‫רק כנגד תעמולת הזוועה היהודית כמלחמת מגן טהורה‪.‬‬
‫‪.11‬‬

‫שקט‪ ,‬משמעת וללא אלימות!‬

‫ועדי הפעולה אחראיים לכך שהמאבק כולו יתבצע תוך שמירה מוחלטת על השקט‬
‫והמשמעת המוחלטת‪ .‬גם להבא אל נא תיפול שערה מראשו של יהודי! אנו נשים קץ‬
‫להסתה זו פשוט ע"י כוחם המוחץ של כללי הפעולה שצוינו‪ .‬יותר מאי פעם חשוב הוא‪,‬‬
‫כי כל המפלגה תעמוד כאיש אחד מאחורי ההנהגה מתוך משמעת עיוורת‪…‬‬
‫["השואה בתיעוד"‪ ,‬עמ' ‪] 40-38‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 19 -‬‬

‫חגיגות מינויו של היטלר לקנצלר‪ ,30.1.1933 ,‬שער ברנדנבורג‪ ,‬ברלין ‪ -‬גרמניה‪.‬‬
‫מעמד זה הוא חלק בלתי נפרד מהתעמולה הנאצית [ארכיון יד ושם]‪.‬‬

‫מודעות על חרם כלכלי בגרמניה ‪1933‬‬
‫[ארכיון יד ושם]‬

‫מודעה עליונה‪ :‬גרמנים‪,‬‬
‫תתגוננו בפני תעמולת‬
‫הזוועה היהודית‪ ,‬קנו‬
‫רק אצל גרמנים!‬

‫מודעה תחתונה‪:‬‬
‫גולגולת מת (=סכנת מוות)‬
‫הכיתוב‪ 8‬זהירות‪ ,‬יהודים‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 21 -‬‬

‫אנשי ס'א מאלצים יהודים לשאת שלטים אנטישמיים‪ ,‬קלן ‪ -‬גרמניה‪1933 ,‬‬
‫[ארכיון יד ושם]‬

‫כרזה ימנית‪:‬‬
‫גרמנים‪ ,‬אנחנו מזהירים אתכם‬
‫שלא לקנות כאן‪ .‬הקונים כאן –‬
‫מצולמים‪ .‬שום גרמני הגון אינו‬
‫קונה‬
‫אצל יהודי!‬

‫כרזה שמאלית‪:‬‬
‫כמענה לתעמולת הזוועה אף‬
‫גרמני אינו קונה יותר‬
‫אצל היהודי!‬

‫‪————————————————————————————————–‬‬

‫שלט‪ :‬יהודים אינם רצויים‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫[ארכיון יד ושם]‬

‫‪- 21 -‬‬

‫חקיקת חוקים בגרמניה הנאצית‬
‫באפריל ‪ 1933‬הוצא "חוק להשבת הפקידות על כנה" ומטרתו הייתה להרחיק את‬
‫היהודים מכל עמדות המפתח הממלכתיות‪ .‬החלת החוק על נפגעי מלחמת העולם‬
‫הראשונה עוכבה כשנתיים עד שמת הנשיא הינדנבורג ואז גם יהודים נפגעי מלחמה‬
‫הורחקו מעמדות ציבורית‪ .‬אנשי מדע ואומנים הורחקו מהאוניברסיטאות בשיתוף פעולה‬
‫של הסגל האקדמי‪.‬‬

‫ב‪ 15 -‬בספטמבר ‪ 1935‬חלה החמרה נוספת במצבם של יהודי גרמניה עם‬
‫פרסום חוקי הגזע בעיר נירנברג‪ ,‬שקבעו את הפרדתו של הגזע היהודי‬
‫מהגזע הארי‪.‬‬
‫"חוק אזרחות הרייך"‪ -‬קובע‪ ,‬שהאזרחות הגרמנית תוענק רק לבעלי הדם הגרמני‪-‬ארי‪.‬‬
‫מכאן נשללו זכויותיהם הפוליטיות והמשפטיות של היהודים והם נהפכו מאזרחים שווי‬
‫זכויות ל"נתינים"‪ ,‬וכך בין לילה בוטלה האמנציפציה ממנה נהנו יהודי גרמניה כמאה‬
‫שנים‪.‬‬
‫"החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני" – מתוקף חוק זה נאסר על יהודים להינשא‬
‫לארים; זוגות מעורבים יופרדו‪ .‬נאסר על יהודים לקיים יחסי מין עם ארים‪ .‬נאסר על‬
‫היהודים להעסיק עוזרות בית אריות מתחת לגיל ‪ 45‬ונאסר על היהודים להניף את דגלי‬
‫המדינה ולהשתמש בצבעי הרייך‪ ,‬מחשש שיטומאו‪ .‬העובדים על החוק צפויים לקנסות‬
‫ולעונשי מאסר‪ .‬לאחר מכן ניתנה הגדרה חוקית "מיהו יהודי" – זה ששלושה מהורי הוריו‬
‫יהודים (סבים וסבתות)‪ .‬אלה שבעורקיהם נזל פחות "דם יהודי" נחשבו "בני תערובת"‪,‬‬
‫מדרגה ראשונה או שנייה‪ ,‬לפי מספר אבות‪-‬אבותיהם היהודים‪ .‬במשך הזמן היה גורלם‬
‫של בני‪-‬התערובת מדרגה ראשונה‪ ,‬דומה למעשה לזה של יהודים גמורים‪.‬‬

‫שלט של "חזית העבודה הגרמנית" בו כתוב "נקי מיהודים"‬
‫[ארכיון יד ושם]‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 22 -‬‬

‫מובאים בזה החוקים והתקנות‬
‫מחוקי נירנברג המקוריים‬
‫מסמך‬
‫חוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה‬
‫מיום ‪ 7‬באפריל ‪1933‬‬
‫ממשלת הרייך החליטה על החוק הבא התפרסם בזה ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫(‪ )1‬לשם החזרת הפקידות המקצועית הלאומית על כנה ולשם פישוט המינהל‪,‬‬
‫יותר לפי התקנות הבאות לפטר פקידים ממשרתם‪ ,‬אף אם ההנחיות‬
‫המתאימות אינן מצויות בחוק הקיים‪.‬‬
‫(‪ )2‬פקידים כמשמעם בחוק זה נחשבים [המועסקים] באופן ישיר או עקיף‬
‫על ידי הרייך‪ ,‬פקידים [המועסקים] באופן ישיר או עקיף על ידי המדינות‪,‬‬
‫פקידי רשויות מקומיות ואיגודי הרשויות המקומיות‪ ,‬פקידי גופים לפי‬
‫המשפט הציבורי וכן של מוסדות ומפעלים מקבילים לאלה … כן חלות‬
‫ההוראות על המועסקים על ידי הביטוח הסוציאלי‪ ,‬שהם בעלי זכויות וחובות‬
‫של פקידים …‬

‫‪.2‬‬

‫(‪ )1‬פקידים שנתקבלו בתור פקידים מאז ‪ 9‬בנובמבר ‪ ,1918‬מבלי שהיתה להם‬
‫ההכשרה הנדרשת או הנהוגה לגבי התפקיד‪ ,‬או כישורים אחרים – מפוטרים‬
‫מן השירות‪ .‬משכורתם הנוכחית תשולם להם במשך שלושה חודשים אחרי‬
‫פיטוריהם‪.‬‬
‫(‪ )2‬תפקע זכותם לקבלת קצבה זמנית‪ ,‬קצבת גמלאות או שארים‪ ,‬זכותם להחזיק‬
‫בשם המשרה בתואר ובמדים ולענוד אותות השירות…‬

‫‪ )1( .3‬פקידים שאינם בעלי מוצא ארי‪ ,‬יועברו לגמלאות (סעיף ‪ 8‬ואילך) ;‬
‫במידה שהמדובר בנושאי תפקידי כבוד יש לפטרם מעמדתם‪.‬‬
‫(‪ )2‬פסקה ‪ 1‬אינה חלה על פקידים שהיו כבר פקידים מאז ‪ 1‬באוגוסט ‪,1914‬‬
‫או שנלחמו בחזית במלחמת העולם למען הרייך הגרמני או בעל בריתו‪,‬‬
‫או שאבותיהם ובניהם נפלו במלחמה‪ .‬יוצאים מן הכלל נוספים ייתכנו לפי‬
‫היתר מיניסטר הפנים (‪ )Reichsminister des Innern‬בתיאום עם‬
‫המיניסטריון הנוגע בדבר או הרשות העליונה לענייני פקידים בחוץ לארץ‪.‬‬
‫פקידים אשר על פי פעילותם הפוליטית עד כה לא הוכיחו [את נכונותם]‬
‫‪.4‬‬
‫להתייצב בכל עת ללא היסוס מאחורי המדינה‪ ,‬ניתן לפטר מהשירות …‬
‫קאנצלר הרייך ‪ -‬אדולף היטלר‬
‫מיניסטר הפנים ‪ -‬פריק ‪Frick‬‬
‫מיניסטר האוצר ‪ – Reichsminister des Finanzen‬גראף שווירין פון קרוסיק ‪Graf‬‬
‫‪Schwerin von Krosigk‬‬
‫***************‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 23 -‬‬

‫תקנה ראשונה לביצוע החוק‬
‫בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה מיום ‪ 11‬באפריל ‪1933‬‬
‫‪ .2‬ל‪3-‬‬

‫(‪ )1‬כבלתי ארי נחשב מי שמוצאו לא ארי‪ ,‬במיוחד‪ ,‬הורים או סבים יהודים‪.‬‬
‫די בכך שהורה אחד או סב אחד לא ארי‪ .‬את זאת יש לקבל במיוחד‪,‬‬
‫כאשר הורה אחד או סב אחד השתייך לדת היהודית‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם פקיד לא [שירת] כפקיד ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ ,1914‬עליו להוכיח שהוא‬
‫ממוצא ארי‪ ,‬או לוחם חזית‪ ,‬או בן או אב למי שנפל במלחמת העולם‪.‬‬
‫הוכחה לכך יש להביא על ידי הגשת תעודות (תעודת לידה‪ ,‬תעודת‬
‫נישואין של ההורים‪ ,‬תעודות צבאיות)‪.‬‬
‫(‪ )3‬אם המוצא הארי מוטל בספק יש להשיג חוות דעת של המומחה לחקר‬
‫הגזע שליד מיניסטריון הפנים‪…‬‬
‫[השואה בתיעוד‪ ,‬עמ' ‪]15-14‬‬

‫מסמך‬
‫חוק אזרחות הרייך מיום ‪ 15‬בספטמבר ‪1935‬‬
‫הרייכסטאג החליט פה אחד‪ ,‬על החוק הבא המתפרסם בזה ‪:‬‬
‫‪ )1( .1‬נתין המדינה (‪ )Staatsangehoriger‬הוא כל מי שנתון לחסות הרייך הגרמני‪,‬‬
‫ולכן הוא במיוחד מחוייב כלפיו‪.‬‬
‫(‪ )2‬נתינות המדינה מוענקת לפי הוראות חוק נתינות הרייך והמדינה‬
‫(‪.)Reichs – und Staatsangehorigkeitsgesetz‬‬
‫‪ )1( .2‬אזרח הרייך (‪ )Reichsburger‬הוא רק אותו נתין המדינה בעל דם גרמני‬
‫או בעל דם קרוב לו‪ ,‬המוכיח על ידי התנהגותו שהוא נכון וראוי לשרת‬
‫בנאמנות את העם הגרמני והרייך‪.‬‬
‫(‪ )2‬זכות אזרחות הרייך מוענקת על ידי מתן תעודת אזרחות הרייך‪.‬‬
‫(‪ )3‬אזרח הרייך הוא בלבד בעל הזכויות הפוליטיות המלאות בהתאם לחוקים‪.‬‬
‫‪ .3‬מיניסטר הפנים (‪ )Reichsminister des Innern‬מוציא בתיאום עם ממלא מקום‬
‫הפיהרר את ההוראות המשפטיות והמנהליות הדרושות לביצוע ולהשלמת החוק הזה‪.‬‬
‫נירנברג‪ 15 ,‬בספטמבר ‪1935‬‬
‫הפיהרר וקאנצלר הרייך ‪ -‬אדולף היטלר‬
‫מיניסטר הפנים ‪ -‬פריק ‪Frick‬‬
‫["השואה בתיעוד"‪ ,‬עמ' ‪]:6-:7‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 24 -‬‬

‫מסמך‬
‫חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני‬
‫מיום ‪ 15‬בספטמבר ‪1935‬‬
‫חדור הכרה‪ ,‬שטוהר הדם הגרמני הוא תנאי מוקדם להמשך קיומו של העם הגרמני‪,‬‬
‫חדור רצון בלתי נכנע להבטיח את האומה הגרמנית לעולם‪ ,‬החליט הרייכסטאג פה אחד‬
‫על החוק הבא‪ ,‬המתפרסם בזה ‪:‬‬
‫‪ )1( .1‬נישואים בין יהודים ובין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו ‪-‬‬
‫אסורים ‪ .‬נישואים שנערכו בניגוד [לחוק] בטלים‪ ,‬גם אם נערכו בחו"ל לשם‬
‫עקיפת חוק זה‪.‬‬
‫(‪ )2‬רק התובע הכללי יכול להגיש תביעה לביטול [הנישואים]‪.‬‬
‫‪ .2‬יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים ונתיני המדינה‪ ,‬בעלי דם גרמני או בעלי דם‬
‫קרוב לו – אסורים‪.‬‬
‫‪ .3‬יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם נתינות המדינה בעלות דם גרמני‬
‫או בעלות דם קרוב לו‪ ,‬שהן למטה מגיל ‪.45‬‬
‫‪ )1( .4‬אסור ליהודים להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך‪.‬‬
‫(‪ )2‬לעומת זאת מותר להם להציג את הצבעים היהודיים‪ .‬ביצוע היתר זה עומד‬
‫תחת חסות המדינה‪.‬‬
‫‪ )1( .5‬העובר על איסור זה של סעיף ‪ 1‬עונשו בית סוהר‪.‬‬
‫(‪ )2‬אדם העובר על איסור של סעיף ‪ 2‬עונשו מאסר או בית סוהר‪.‬‬
‫(‪ )3‬העובר על הוראות סעיפים ‪ 3‬ו‪ 4 -‬עונשו מאסר עד שנה וקנס כספי או אחד‬
‫מעונשים אלה‪.‬‬
‫‪ .6‬מיניסטר הפנים (‪ )Reichsminister des Innern‬מוציא בתיאום עם ממלא מקום‬
‫הפיהרר ומיניסטר המשפטים (‪ )Reichsminister des Justiz‬את ההוראות‬
‫המשפטיות והמנהליות הדרושות לביצוע ולהשלמת החוק הזה‪.‬‬
‫‪ .7‬החוק נכנס לתוקפו יום לאחר פרסומו ; סעיף ‪ 3‬רק ב‪ 1 -‬בינואר ‪.1936‬‬
‫נירנברג‪ 15 ,‬בספטמבר ‪1935‬‬
‫הפיהרר וקאנצלר הרייך ‪ -‬אדולף היטלר‬
‫מיניסטר הפנים ‪-‬פריק ‪Frick‬‬
‫מיניסטר המשפטים ‪ -‬ד"ר גירטנר ‪Gurtner‬‬
‫ממלא מקום הפיהרר‪ -‬ר’ הס‬
‫["השואה בתיעוד"‪ ,‬עמ' ‪]:8-:7‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 25 -‬‬

‫מסמך‬
‫תקנה ראשונה לחוק אזרחות הרייך מיום ‪ 14‬בנובמבר ‪1935‬‬
‫‪ )1( .4‬יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך‪ .‬אין לו זכות הצבעה בעניינים פוליטיים‬
‫הוא אינו יכול לכהן במשרה ציבורית …‬
‫‪ )1( .5‬יהודי הינו מי שמוצאו לפחות משלושה סבים‪ ,‬שהם יהודים גמורים‬
‫(‪ )volljudisch‬לפי גזעם …‬
‫(‪ )2‬כיהודי נחשב גם בן תערובת (‪ ,)Mischling‬נתין המדינה שמוצאו משני סבים‬
‫יהודים גמורים‪,‬‬
‫(א) אשר השתייך בעת הוצאת החוק לקהילה היהודית או תקבל אליה לאחר מכן‪,‬‬
‫(ב) מי שהיה בעת הוצאת החוק נשוי ליהודי או התחתן עם יהודי לאחר מכן‪,‬‬
‫(ג) מי שמוצאו מנישואים עם יהודי כמשמעו בפיסקה (‪ ,)1‬שנערכו לאחר שהחוק‬
‫להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני‪ ,‬מ‪ 15 -‬בספטמבר ‪1935‬‬
‫‪ Reichsgesetzblatt, I, S.1146‬נכנס לתוקפו ‪,‬‬
‫(ד) מי שמוצאו מיחסים עם יהודי מחוץ לנישואים‪ ,‬כמשמעו בפיסקה (‪,)1‬‬
‫ונולד מחוץ לנישואים אחרי ‪ 31‬ביולי ‪… 1936‬‬
‫["השואה בתיעוד"‪ ,‬עמ' ‪]67-65‬‬

‫***************‬
‫משמעות חוקי נירנברג‪:‬‬
‫• חוקי נירנברג נתנו חסות חוקית ליחסם של הגרמנים אל היהודים‪ .‬אלה לא יכלו‬
‫להתגונן משפטית מכיוון שאינם אזרחים‪.‬‬
‫• חוקי נירנברג מכוונים כלפי היהודים כעם‪ ,‬כציבור נבדל ונפרד על־פי דתו‪ .‬הגרמנים‬
‫בודדו את היהודים מיתר אזרחי הרייך והשפילו אותם‪ .‬משנת ‪ 1938‬יסומנו היהודים‬
‫בבגדיהם ובתעודותיהם‪.‬‬
‫• חוקי נירנברג הם שלב נוסף לקראת פגיעה פיזית ביהודים‪ .‬אלה פוגעים בהם חברתית‬
‫ומשנת ‪ 1939‬ירוכזו היהודים בגטאות (בידוד פיזי)‪.‬‬
‫• הגרמנים פעלו בגלוי ללא חשש מתגובת העולם החופשי‪ .‬היטלר העריך נכונה כי‬
‫העולם לא יגיב נמרצות לפעולותיו נגד היהודים‪.‬‬

‫התמודדות הנהגת יהודי גרמניה עם המדיניות הנאצית‬
‫לאחר עליית הנאצים לשלטון חיו יהודי גרמניה במציאות של איום הולכים וגוברים‪,‬‬
‫שהשתלבו בתוך מערכת חיי היום‪ -‬יום כפי שהכירוה לפני עלות הנאצים לשלטון‪ .‬המצב‬
‫המשתנה ואי‪-‬הוודאות שליוו את השנים הראשונות שלאחר עליית הנאצים לשלטון גרמו‬
‫מבוכה ובלבול רב בקרב היהודים‪ ,‬שכן יהודי גרמניה היו מעורים בחיי ארצם וחשו עצמם‬
‫כחלק מן האומה הגרמנית‪ .‬הם סמכו על החוק ועל המדינה שיגנו עליהם‪ .‬יהודי גרמניה‬
‫חיפשו דרכי תגובה לגזירות ההולכות ומחריפות‪ ,‬ושאפו למצוא דרכים להמשיך את‬
‫הקיום היהודי בדרך כלשהי‪.‬‬
‫במהלך שש השנים שבין עליית הנאצים לשלטון לבין פרוץ המלחמה עמדו החיים‬
‫היהודיים בגרמניה בסימן של מתח מתמשך ‪ -‬בין השאיפה לשמור על דפוסי קיום‬
‫נורמאליים‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬לבין הניסיון לעמוד על הסכנות ההולכות וגוברות לקיומם‪ ,‬מצד‬
‫אחר‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫‪- 26 -‬‬

‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫החוויות האישיות היו מגוונות‪ ,‬ומובן שלא כל יהודי גרמניה חוו את הדברים באותה צורה‪.‬‬
‫יחד עם זאת הרגשת הזרות והניכור שאפפה את יהודי גרמניה‪ ,‬הייתה בין הגורמים‬
‫שהובילו להגירה מואצת של יהודים בשנה הראשונה לשלטון הנאצי‪ .‬לאורך התקופה חלו‬
‫שינויים הממדי ההגירה‪ ,‬שנבעו מפרשנות משתנה של היהודים למצב במדינה‪ .‬ההגירה‬
‫והחוויות הקשות הובילו את הארגונים היהודיים לתגובות משלהם‪ .‬שאיפתם של‬
‫הארגונים הייתה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬להגיב על מדיניות השלטונות‪ ,‬ומצד שני לספק תשובה‬
‫ותמיכה ליהודים הנמצאים במצוקה מסוג שלא ידעו קודם לכן‪ .‬גם תגובות הארגונים נעו‬
‫בהתאם להשקפותיהם האידיאולוגיות‪.‬‬

‫מסמך‬
‫מתוך עצומה של ארגוני האורתודוכסיה העצמאית‬
‫לקאנצלר הגרמני מ‪ 4-‬באוקטובר ‪1933‬‬
‫"‪…‬אולם מצב היהדות הגרמנית‪ ,‬שנוצר כיום ע"י העם הגרמני‪ ,‬בלתי נסבל הוא‬
‫לחלוטין גם מבחינת מעמדם המשפטי וקיומם הכלכלי של היהודים וגם מבחינת‬
‫האפשרויות לפעילותם הדתית‪.‬‬
‫מצבם המשפטי של יהודי גרמניה‪ ,‬אחרי שהופעלו החוקים שהממשלה הלאומית‬
‫החליטה עליהם‪ ,‬הוא כדלקמן‪ :‬היהודים הוצאו משירותי המדינה ומוסדות‬
‫מוניציפאליים‪ ,‬היהודים הורחקו מחיי התרבות‪ ,‬ממוסדות ההשכלה ומהקתדרות‬
‫המדעיות‪ .‬רק מספר מוגבל של‬
‫סטודנטים ותלמידים יהודים‬
‫מכל האוניברסיטאות ובתי‪-‬‬
‫הספר התיכוניים יורשה לעמוד‬
‫בבחינות‪ ,‬ושורה של בחינות‬
‫תהיה סגורה בכלל בפני‬
‫תלמידים יהודים‪ .‬אסור לעורכי‬
‫דין יהודים לייצג ארגונים‬
‫ומוניציפאליים‪.‬‬
‫ציבוריים‬
‫לרופאים יהודים אין יותר זכות‬
‫לעבוד בקופות החולים‪ .‬הם‬
‫הורחקו מבתי חולים ציבוריים‪.‬‬
‫אמנם לפי שעה ישנם מקרים‬
‫יוצאים מהכלל המתייחסים‬
‫לחיילי החזית לשעבר ולבני‬
‫משפחותיהם‪ .‬אך אלה אינם‬
‫עשויים לשנות את המצב של‬
‫חוסר כל תקווה לגבי העתודה‬
‫איש ס'א ליד חנויות של יהודים‬
‫בברלין‪ .‬בכרזות כתוב‪' :‬גרמנים! הרפואית‪ .‬במבנה המקצועי‪-‬‬
‫מעמדי של הרייך החדש כמעט‬
‫היזהרו! אל תקנו מיהודים!'‬
‫ולא נכללו יהודים‪.‬‬
‫[ארכיון יד ושם]‬
‫נוסף על כך ישנם קשיים עצומים בפעילות הכלכלית‪ ,‬אף בתחומים שם אין הגבלות‬
‫חוקיות‪ .‬אין אמנם חוקים ישירים המגבילים יהודים בפעילותם הכלכלית‪ ,‬אך בכל‬
‫גרמניה מתנהל למעשה חרם אנטי‪ -‬יהודי‪ ,‬למפעלים ממשלתיים‪ ,‬ציבוריים‬
‫ומוניציפאליים‪ -‬ועל פי צו מפלגתי גם לכל חברי המפלגה הנאציונל‪ -‬סוציאליסטית‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 27 -‬‬

‫אסור לקנות בחנויות של יהודים‪ .‬במקרים רבים הוצאו ממפעלים כלכליים גם עובדים‬
‫יהודים פשוטים‪ ,‬שלא לדבר על פקידי מינהל יהודים‪.‬‬
‫כתוצאה ממצב משפטי ועובדתי זה נשארו לפתע עשרות אלפים של יהודי גרמניה‬
‫ללא כל אמצעי קיום‪ .‬כתוצאה עקיפה מכך נידונו לכיליון עשרות אלפים נוספים‪.‬‬
‫כמסקנה הגיונית מהרחקת היהודים מתחומי הפקידות‪ ,‬המקצועות החופשיים‬
‫והמסחר‪ ,‬חייבים היו להגביר את חלקם של היהודים בענפי המלאכה והחקלאות‪ -‬אם‬
‫בכלל מתכוונים להקציב שטח‪ -‬מחיה ליהודים‪ .‬אולם עד כה אין להבחין במגמות מעין‬
‫אלה מצד גורמים ממלכתיים‪ .‬ההיפך הוא נכון‪ .‬החרם נגד היהודים נמשך במרץ רב‬
‫ביותר גם בארגוני במלאכה‪ ,‬וגם בחקלאות אין כמעט מקום לעובדים יהודים‪.‬‬
‫פירוש הדבר לגבי היהודים‪ :‬מיתה מרעב איטית אך בטוחה‪.‬‬
‫לכך יש להוסיף את השמצת היהדות‪ ,‬הפוגעת בכבודה והמקיפה בקצב גובר והולך‬
‫את העם כולו ביחסו העוין כלפי היהודים‪ ,‬שנשארו ללא אוויר לנשימה‪ .‬בנוסח החוקה‬
‫הרשמי צוין דרג היהודים כדרג הצבעונים‪ .‬בספרי הלימוד מתואר היהודי כנבל‬
‫מהסוג הגרוע ביותר‪ ,‬ובכך מחדירים לתודעת הנוער כבר בגיל הרך את האיבה נגד‬
‫כל יהודי באשר הוא‪ .‬בעיתונות‪ ,‬ברדיו ובנאומים מדובר בהכללות על כל מעשה‬
‫שלילי של יהודי פלוני‪ ,‬כאשר מקרה מעין זה יוגדר כפשע יהודי‪ ,‬שהיהדות כולה‬
‫אחראית לו‪.‬‬
‫אבל מפריעים גם לחיי הדת‪ ,‬שנועדו להיות מקור של השראה מוסרית ואורח‪-‬חיים‬
‫נאצל‪ .‬אין יותר תמיכה ממלכתית בשיעורי הדת‪ ,‬מערכת החינוך הדתי התמוטטה‪,‬‬
‫והקהילות‪-‬אותה מסגרת יחידה ואחרונה המסוגלת לחנך את חבריה לאנשים יפי‪-‬‬
‫נפש ויראי שמים אין בכוחן להחזיק מעמד בגלל חוסר סיוע ממלכתי וכתוצאה מחוסר‬
‫אפשרויות קיום לחבריהן‪ .‬ונוסף על כל אלה נפגעה היהדות האדוקה בצורה קשה‬
‫ביותר ע"י החוק לאיסור השחיטה‪.‬‬
‫המצב של יהדות גרמניה נראה אפוא כלאחר ייאוש גם בעיני אותם גורמים‬
‫בינלאומיים‪ ,‬אשר משתדלים להיות אובייקטיביים‪ ,‬וצריך להבין‪ ,‬כי בקלות יתירה ניתן‬
‫לחשוד בממשלת גרמניה הלאומית‪ ,‬כאילו מעשיה מכוונים‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להשמדת‬
‫היהדות הגרמנית‪ .‬כדי להצליח בפעולת הסברה בחו"ל‪ ,‬יש ליצור מצב המאפשר‬
‫לפעול נגד הנחה מוטעית זו‪ ,‬ע"י זה שניתן יהיה להצביע על עובדות חיוביות‪.‬‬
‫היהדות החרדה מוסיפה להאמין‪ ,‬כי אין בדעתה של ממשלת גרמניה להשמיד את‬
‫היהודים הגרמנים‪ .‬ייתכן‪ ,‬שגורמים בודדים מתכוונים לכך‪ ,‬אולם אין אנו מאמינים‪ ,‬כי‬
‫הפיהרר וממשלת גרמניה יסכימו להתפתחות מעין זו‪ .‬אך אם יתברר‪ ,‬כי זאת הנחה‬
‫מוטעית‪ ,‬וכי כוונתם של כבוד הקאנצלר‪ ,‬הממשלה הלאומית שבהנהגתו והחברים‬
‫האחראים בהנהגה המרכזית של המפלגה הנאציול‪-‬סוציאליסטית‪ -‬היא עקירתם של‬
‫יהודי גרמניה מן העם הגרמני‪ ,‬הרי אז מוטב שלא נחיה עוד באשליות; מעדיפים‬
‫אנחנו לדעת את כל האמת המרה‪.‬‬
‫האינטרסים של כבודו ושל העם הגרמני כולו מחייבים לדבר אלינו גלויות‪.‬‬
‫אז היינו מקבלים כוונתם כעובדה‪ ,‬והיינו נוקטים צעדים בהתאם לכך‪.‬‬
‫מודים אנחנו‪ ,‬כי תהיה זאת טרגדיה נוראה בשבילנו‪ .‬למדנו לאהוב את העם היהודי‪.‬‬
‫היסטוריה בת אלפיים שנה קשרה אותנו לאדמה זו‪ .‬למדנו לאהוב את השמש‬
‫הזורחת בה ‪ :‬ובאורה של שמש זו גדלו ובגרו ילדינו במשך כל אותן מאות שנים‪,‬‬
‫ולתכונתם היהודית נוסף בכך גוון מיוחד וטוב‪ .‬וכן למדנו לאהוב את העם הגרמני‪.‬‬
‫עם זה‪ ,‬לעיתים הכאיב לנו‪-‬במיוחד בימי הביניים‪ ,‬אך היינו גם שותפים לעלייתו‪.‬‬
‫קשורים אנחנו קשר הדוק לתרבותו‪ ,‬אשר טבועה עמוק בישותנו הרוחנית‬
‫ובאמצעותה קיבלנו אנחנו‪ ,‬יהודי גרמניה‪ ,‬דפוסים משלנו‪.‬‬
‫ועם כל זאת יהיה עלינו לעצור כוח ולשאת באומץ את גורלנו הטרגי ולהניחו באמונה‬
‫בידי אלוהי ההיסטוריה‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 28 -‬‬

‫אך אם אין בכוונתה של ממשלת גרמניה הלאומית להשמיד את כוחה הפעיל של‬
‫היהדות הגרמנית‪ ,‬אם ברצונה לבטל‪ ,‬אמנם‪ ,‬את השפעתנו על חיי הציבור ולשמה‬
‫לבני הגזע הגרמני בלבד‪-‬אך עם זאת לשלב אותנו בתהליך תחייתה של האומה‬
‫הגרמנית‪-‬אם בכוונתה לשמור על היהדות המוסרית‪ ,‬הסולדת לכל תופעה‬
‫מטריאליסטית‪ ,‬אם כך הדבר‪ ,‬יואילו נא לומר לנו אף זאת בגילוי לב‪.‬‬
‫בהתחשב עם המצב שנוצר לא נדרוש מהממשלה הגרמנית לבטל‪-‬מהיום למחר‪-‬את‬
‫כל ההגבלות‪ ,‬שהוטלו על היהודים‪ ,‬למרות שלדעתנו יש בהן משום טעות היסטורית‬
‫גדולה‪ .‬אין ברצוננו לגרום קשיים לממשלה הלאומית‪.‬‬
‫אם כי בלב כואב‪ ,‬נאלצים היינו להשלים‪ ,‬כיום‪ ,‬עם מספר הגבלות‪ .‬היהדות החרדה‬
‫לא שאפה מעולם להשפעה מופרזת בחיי הכלכלה; כי שמירת השבת‪-‬המהווה תריס‬
‫בפני תשוקות מטריאליסטיות‪-‬אינה נותנת אפשרות לכך‪ .‬היהדות החרדה תמיד‬
‫נלחמה בחריפות נגד נישואי תערובת והמרת דת‪.‬‬
‫אולם הדבר שאנו בכל זאת שואפים אליו‪ ,‬הוא‪ :‬מרחב מחיה בתחום מרחב המחיה‬
‫של העם הגרמני‪ ,‬האפשרות לקיים את מצוות דתנו ולעבוד במקצועותינו מבלי להיות‬
‫נתונים בסכנות והשמצות‪ .‬תמיד נשמור אמונים לממשלת המדינה בהתאם‬
‫להתחייבות‪ ,‬שהדת מטילה עלינו‪ .‬בהימצאו בקרב העם הגרמני ישתתף היהודי‬
‫הגרמני ברצון בעבודת השיקום של האומה הגרמנית‪ ,‬והוא אף יעשה כל שביכולתו‬
‫לרכישת ידידים מחוץ לגבולות גרמניה‪.‬‬
‫בהגישנו דברים אלה לשיפוטו הצודק של כבוד הקאנצלר‪ ,‬מבקשים אנו‪ -‬נציגי‬
‫הארגונים החתומים מטה‪ ,‬הדואגים זה עשרות בשנים לענייניה הדתיים של יהדות‬
‫גרמניה החרדה‪ -‬להעניק לנו בהקדם הזדמנות לשיחת הידברות‪ .‬משוכנעים אנו‪ ,‬כי‬
‫שיחה מעין זו תתרום לא מעט לאינטרסים הגרמניים בתחום מדיניות הפנים והחוץ‪,‬‬
‫כי דרושים במפגיע הסבר מקיף והחלשה הדרגתית של אותו מתח‪ ,‬שנוצר במצב‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫בתקווה שבקשתנו תזכה למענה חיובי‪ ,‬הננו"‬
‫בכבוד רב‬
‫"הברית הארצית של הקהילות החרדיות" ‪Synagogengemeinden Reichsbund‬‬
‫‪ ,gesetzestreuer‬האלברשטאט‪.‬‬
‫חתומים‪ :‬הרב ד"ר מ' שלזינגר‪ ,‬האלברשטאט; הרב ד"ר ע' מונק‪ ,‬ברלין‪.‬‬
‫"ההתאחדות החופשית למען האינטרסים של היהדות האורתודוכסית" ‪Freie‬‬
‫‪ ,Vereinigung fur die Interessen des Orthodoxen Judentums‬פרנקפורט‬
‫ע"נ מיין‪.‬‬
‫חתומים‪ :‬ד"ר ס' ארמן; ד"ר י' ברויאר‪.‬‬
‫"ההסתדרות הארצית של אגודת ישראל בגרמניה" ‪Landesorganisation der‬‬
‫‪ ,Agudas Jisroel‬ברלין‪.‬‬
‫חתומים‪ :‬הרב ד"ר מ' אורבך‪ ,‬יעקב רוזנהיים‪ ,‬פרנקפורט ע"נ מיין‪.‬‬
‫אוקטובר ‪1933‬‬
‫["השואה בתיעוד"‪ ,‬עמ' <‪]97-8‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 29 -‬‬

‫גרמנים המחופשים ליהודים במיצג אנטישמי במהלך קרנבל‪,‬‬
‫קלן‪ ,‬גרמניה‪[ 1934 ,‬ארכיון יד ושם]‬

‫איורים אנטישמיים מתוך "פטריית הרעל"‪ ,‬ספר לילדים בגרמניה‬
‫בהוצאת "דר שטרימר"‬

‫אם לבנה הקט‪ :‬כשם שקשה להבחין בין פטריית רעל לפטריית מאכל‪,‬‬
‫כך מאוד קשה להבחין מי ביהודים פושע‪ ,‬רמאי או נוכל‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 31 -‬‬

‫"ללא פתרון לבעיית היהודים‪ ,‬לא תבוא ישועה‪.‬‬
‫האדם שנלחם ביהודי‪ ,‬נלחם בשטן‪ – "…‬יוליוס שטרייכר‬

‫האלוקים של היהודים הוא הכסף‪ .‬ע"מ להרוויח עוד כסף‪ ,‬היהודי יבצע פשעים נתעבים‪.‬‬
‫הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שיוכל לשבת על שק ענק מלא כסף‪ ,‬עד שיהפוך למלך הכסף‪…‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 31 -‬‬

‫כיצד להכיר יהודי? הרבה סימנים‪ ,‬האף היהודי מעוקם‪,‬‬
‫הוא נראה כמו הספרה ‪.6‬‬

‫עדותו של בנו כהן במשפט אייכמן‬
‫בנו כהן היה יושב ראש ההסתדרות הציונית בברלין‪ .‬עלה ארצה בשנת ‪ 1925‬ממניעים‬
‫ציוניים ומיד חזר לגרמניה‪ .‬הוא החליט לשוב כאשר ראה את מצבם הקשה של יהודי‬
‫גרמניה‪ .‬בלבו גמלה החלטה להקדיש את זמנו ומרצו לעבודה ציונית‪-‬יהודית בגרמניה‪.‬‬
‫התביעה במשפט אייכמן העלתה אותו על דוכן העדים כדי שיחשוף מכלי ראשון את‬
‫שעבר על יהודי גרמניה בתקופה זו‪ .‬עדותו שופכת אור על הדברים שהבאתי למעלה‪.‬‬
‫עדותו נפרשה על פני עמודים רבים‪ .‬אני מביא בפניכם רק קטעים נבחרים של העדות‪.‬‬

‫**********‬
‫שאלות אב בית הדין‪:‬‬
‫ש‪ .‬כשאתה מדבר על המצב שנוצר‪ ,‬על היאוש‪ ,‬לאיזה מאורע מיוחד אתה מתכוון?‬
‫ת‪ .‬לכל הזמן אחרי עליית הנאצים לשלטון‪ .‬ש‪ .‬מתי זה היה?‬
‫ת‪ .‬ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ .1933‬קודם לכן היה שקט‪ .‬המאורע שהסעיר את הרוחות היה שריפת‬
‫הרייכסטאג‪ .‬אז התבטלו כל זכויות האזרח‪ .‬התחילו המאסרים ההמוניים‪ ,‬לא היתה עוד‬
‫‪( Rechtsstaat‬מדינה בעלת שלטון צדק) אלא ‪( Unrechtsataat‬מדינה בעלת שלטון‬
‫בלתי צודק)‪ .‬זו היתה התחלת התקופה החדשה הזאת ‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 32 -‬‬

‫ש‪ .‬איפה היית בחודשים האלה? ת‪ .‬בברלין‪ ,‬הופעתי גם בבית המשפט‪ .‬אבל אז נבחרתי‬
‫ליושב‪-‬ראש ההסתדרות הציונית בברלין‪ ,‬לכן ביליתי זמן רב במשרד ההסתדרות הציונית‬
‫בברלין ברחוב מיינקה ‪.10‬‬
‫שריפת הרייכסטאג‬
‫השופט הלוי‪ :‬הזכרת את שריפת הרייכסטאג‪ .‬באיזה תאריך זה היה?‬
‫ת‪ .‬ב‪ .27.2.33-‬למחרת היום לפי תקנת נשיא הרייך להגנת המדינה והעם מיום ‪,28.2.33‬‬
‫ביטלו את כל זכויות האזרח‪.‬‬
‫מר בר אור‪ :‬כבר פעמיים שלוש דיברת על המצב‬
‫מארכיון יד ושם‬
‫שנוצר בחיי היהודים‪ ,‬על התורים‪ ,‬כיצד‬
‫אתה ראית את המצב בימים אלה לפי ראות עיניך?‬
‫ת‪ .‬באופן פרינציפיוני או‪ …‬ש‪ .‬באופן ממשי‪ .‬אני‬
‫מדבר על שנת ‪.1933‬‬
‫ת‪ .‬זה היה לפני ה‪ 1-‬באפריל‪ ,‬כאשר התחילו‬
‫המאסרים‪ .‬אלינו הגיעו ידיעות על מאסרים‬
‫בהמוניהם‪ ,‬לא רק של מדינאים חברי הרייכסטאג‪,‬‬
‫אלא במיוחד בערים הקטנות ובערים הבינוניות‬
‫נאסרו אנשים רבים‪ .‬ללא שום יסוד בודאי‪ ,‬וביניהם‬
‫יהודים רבים; ובין היהודים היו רבנים‪ ,‬מנהיגים‬
‫יהודיים‪ ,‬בעלי חנויות‪ .‬הרבה גרמנים הלשינו על‬
‫המתחרים כדי להתפטר מהם‪ .‬הם הועברו למחנות‬
‫ריכוז‪ ,‬וחזרו כאנשים שבורים‪.‬‬
‫אני זוכר את הסצנות הראשונות המחרידות‪ .‬כאשר באו אלינו למשרד הארץ‪-‬ישראלי‬
‫נשים שקיבלו בדואר את מיכל האפר של הבעלים שלהן שניספו במחנות הריכוז בלווית‬
‫מכתב קצר‪" :‬בעלך נפטר עקב שבץ לב‪ .‬אנו שולחים לך את האפר‪ .‬תשלום דמי הדואר ‪3‬‬
‫מארק וחצי"‪.‬‬
‫יום החרם כלפי עסקי היהודים‬
‫ש‪ .‬אני רוצה להזכיר לך את ה‪ .1.4.33-‬מה תוכל לספר לבית המשפט על היום הזה?‬
‫ת‪ .‬מותר לי להקדים כמה דברים על המבוא‪ .‬על מה שקרה קודם לכן?‬
‫ש‪ .‬בבקשה‪ .‬ת‪ .‬בחודש מרץ התארגנה בניו‪-‬יורק קבוצה המורכבת מיהודים ולא‪-‬יהודים‬
‫תחת נשיאותו של רבי סטיפן וויז‪ ,‬אחד המנהיגים הדגולים של יהדות ארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫שהכריזה על חרם על סחורה גרמנית‪ .‬דבר זה בא כתגובה על מה שקרה בגרמניה‪ .‬על‬
‫התקפת‪-‬המצח על יהדות גרמניה‪ ,‬על המאסרים‪ ,‬מחנות הריכוז וכל הזוועות שרמזתי‬
‫עליהן‪.‬‬
‫כתגובה על כך הכריז יוליוס שטרייכר‪ ,‬שהיה אז נדמה לי גאולייטר פרנקפורט‪ ,‬על חרם‬
‫על היהודים בגרמניה‪ ,‬עד שכל העסקים של היהודים‪ ,‬של "הגזע היהודי" ‪ -‬זה היה‬
‫הביטוי שלו ‪ -‬יבוטלו‪ .‬הוא אמר שזה קרה לאחר התיעצות עם היטלר‪ ,‬גבלס וגרינג‪ .‬זה‬
‫קדם לדבר הזה‪.‬‬
‫ביום ששי‪ ,‬והיום הגורלי הזה הראשון בהיסטוריה של עמנו‪ ,‬היה יום שבת‪ .‬ביום שישי‬
‫בערב שמעתי‪ ,‬כמו רוב יהודי גרמניה ורוב העם הגרמני‪ ,‬שני נאומים מסיתים ביותר‪,‬‬
‫בסגנון של שטנה‪ ,‬מפי אינני יודע אם גבלס או גרינג‪ ,‬או שניהם‪ .‬אינני בטוח מי השמיע‬
‫נאום זה‪.‬‬
‫ובסוף הנאום באה ההפתעה‪ .‬יום החרם הוגבל ליום אחד‪ .‬מארגני החרם רוצים לבדוק‬
‫מה תהיה התוצאה‪ .‬אם יהדות העולם תכנע ותבטל את החרם על הסחורה הגרמנית או‬
‫לאו‪ ,‬ואז יוחלט מחדש‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 33 -‬‬

‫ביום שבת‪ ,‬היום השחור הראשון ‪ -‬היו ימים שחורים רבים בתולדות התקופה שלנו ‪ -‬ביום‬
‫שבת זה טיילתי ‪ 5 -4‬שעות ברחובות העיר ברלין‪ .‬כמעט בכל הרובעים‪ ,‬ולא ברכב אלא‬
‫הלכתי ברגל בעיר הגדולה‪ .‬וראיתי את התמונה המחרידה הזאת‪ ,‬שאז היתה מחרידה‬
‫בשבילנו‪ .‬לפני כל החנויות נתלו שלטים‪ ,‬על השלט של העורך‪-‬דין שלי‪ ,‬היה פתק "יודה"‪.‬‬
‫הוספתי את המלים "תודה לאל"‪ .‬על חלונות הראוה ראיתי סיסמאות‪.‬‬
‫חנויות של יהודים בעת החרם הכלכלי‬
‫[ארכיון יד ושם]‬

‫ש‪ .‬אולי תזכור כמה הן? ת‪ .‬ראיתי צלב קרס‬
‫וסיסמאות‪" :‬יהודי גווע"‪" ,‬זהירות ‪ -‬סכנת‬
‫מוות"‪" ,‬זהירות ‪ -‬איציק" (שיבוש של יצחק)‪,‬‬
‫"רחוב או כביש חד‪-‬סטרי לירושלים‪ ".‬והיו‬
‫סיסמאות דומות לכך‪ .‬זה היה עד הלילה‪.‬‬
‫למחרת היום הדבר נתבטל‪ .‬ביום השני הוחזר‬
‫המצב על כנו‪.‬‬
‫ש‪ .‬החרם בוטל? ת‪ .‬החרם בוטל‪ ,‬אבל נאמר‬
‫במפורש‪ :‬באופן ארעי‪ ,‬ולא התחדש בצורה זו‬
‫במאורעות הבאים ‪.‬‬

‫ש‪ .‬מה היה הרושם בקרב האוכלוסיה‬
‫היהודית? ת‪ .‬היה מדכא מאד‪ .‬רוב יהודי‬
‫גרמניה שספגו תרבות גרמנית‪ ,‬וחונכו על‬
‫גדולי הספרות בגרמניה‪ ,‬לא האמינו למה‬
‫שקרה‪ .‬לא האמינו שזה קרה להם‪ .‬יהודים‬
‫אלה היו קשורים קשר הדוק עם העם הגרמני‪.‬‬
‫התנועה הציונית היתה מיעוט בגרמניה‪ .‬אם‬
‫אינני טועה רק ‪ 5%‬של היהודים בגרמניה היו ציונים בשנת ‪.1933‬‬
‫יהודי גרמניה לא רצו להאמין במה שקרה סביבם‪ ,‬שהעם הגרמני התרבותי‪ ,‬עתיק‪-‬‬
‫היומין‪ ,‬שבעיניהם היה במיוחד אחד העמים התרבותיים‪ ,‬נקט באמצעים אלה‪.‬‬
‫ש‪ .‬הזוכר אתה תגובה מיוחד מטעם ההסתדרות הציונית בברלין בימים אלה?‬
‫ת‪ .‬כדאי עוד להוסיף מה שחל על התקופה הקודמת‪ ,‬רק הערה אחת‪ ,‬שבחודשים‬
‫הראשונים היו הרבה התאבדויות‪-‬לדעת של יהודי גרמניה‪ .‬מכל הערים קבלנו את‬
‫הידיעות הקודרות‪ ,‬שעורך‪-‬דין פלוני‪ ,‬רופא פלוני ותעשיין אלמוני‪ ,‬איבדו את עצמם לדעת‪,‬‬
‫הם לא יכלו לעמוד בסבל שנגרם להם על ידי אובדן מעמדם ואובדן כבודם‪ .‬הם לא‬
‫הבינו מה קרה‪ ,‬ובחרו בדרך זו‪.‬‬
‫הרושם הראשון היה מדכא‪ ,‬אבל תודה לאל‪ ,‬אני חושב שההסתדרות הציונית‪ ,‬ובמיוחד‬
‫הביטאון "די יידישה רונדשו"‪…‬‬
‫ש‪ .‬מה זה היה ה"די יידישה רונדשו"? ת‪ .‬הביטאון הרשמי של ההסתדרות הציונית‬
‫ש‪ .‬מדוע אתה מזכיר את העיתון הזה עכשיו?‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫ת‪ .‬כי זה היה העיתון הראשון‪ ,‬ואולי גם העיתון היחיד בגרמניה מכל העיתונות הגרמנית‬
‫הענפה‪ ,‬שפתח את הפה כלפי השלטון‪.‬‬
‫ת‪ .‬לגבי היהודים‪ .‬ש‪ .‬לגבי איזה מאורע?‬
‫ש‪ .‬לגבי איזה מאורעות?‬
‫ש‪ .‬אני מראה לך העתק פוטוסטטי‪ .‬אולי תוכל לזהות אותו?‬
‫ת‪ .‬לגבי ה‪ 1-‬באפריל‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬זה טופס של ה"די יידישה רונדשו"‪ .‬אני רואה את הכותרת‪" :‬שאו בגאון את אות‬
‫הקלון"‪ .‬תרגמנו זאת כאן‪ ,‬כאשר ערכנו "יום סרט" בשנת ‪.1940‬‬
‫ש‪ .‬מי כתב מאמר זה? ת‪ .‬רוברט וולטש העורך של ה"די יידישה רונדשו"‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן ‪.‬‬
‫ש‪ .‬הוא היה ב‪ 1933-‬העורך של העיתון הרשמי של ההסתדרות הציונית?‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 34 -‬‬

‫ש‪ .‬אני מבקש רשות בית המשפט להגיש העתק זה‪ ,‬שאושר כהעתק נכון על ידי ספרן "יד‬
‫ושם"‪ ,‬עם תרגום של שלושה קטעים לעברית‪.‬‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬האם אתה יכול לקרוא לבית המשפט שנים מתוך הקטעים שנראים לך‬
‫כמאפיינים את המאמר הזה ואת עמדת ההסתדרות הציונית בימים אלה?‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬כמה קטעים בשפה הגרמנית המקורית‪.‬‬
‫"העובדה‪ ,‬שמטה החרם הורה לתלות בחנויות המוחרמות שלטים עם טלאי‬
‫צהוב על רקע שחור מהווה סמל בעל משמעות עצומה‪ .‬תקנה זו שנועדה לבזות אותנו‪,‬‬
‫כבוד‪.‬‬
‫של‬
‫לאות‬
‫אותה‬
‫להפוך‬
‫רוצים‬
‫ואנו‬
‫על‪-‬ידינו‪,‬‬
‫מתקבלת‬
‫בשבת התנסו יהודים רבים בחוויה קשה‪ .‬לא מתוך הכרה פנימית‪ ,‬מנאמנות‬
‫לקהילתם או מתוך גאווה על עבר מפואר והישגים אנושיים‪ ,‬כי אם על ידי סימון בפתק‬
‫אדום וטלאי צהוב‪ ,‬ניצבו שם לפתע פתאום כיהודים‪ .‬מבית לבית הלכו הפלוגות וכיסו‬
‫חנויות ושלטים‪ ,‬הדביקו וציירו על שמשות החלונות‪ .‬במשך ‪ 24‬שעות הועמדו יהודי‬
‫גרמניה‪ ,‬במובן מסויים‪ ,‬אל עמוד הקלון‪ .‬לעתים קרובות נראה על זגוגיות חלונות הראוה‪,‬‬
‫לצד סימנים וכתובות אחרות‪ ,‬גם מגן דוד גדול‪ .‬מגינו של המלך דוד‪ .‬הכוונה היתה‬
‫להשפלה‪ .‬יהודים אמצו לכם מגן דוד זה‪ .‬שאוהו בכבוד!‪…‬‬
‫עוד לפני שלושים שנה נחשב דיבור על השאלה היהודית כדבר הפוגע בטעם הטוב‪.‬‬
‫הציונים נראו אז כמפריעי הסדר‪ .‬בעלי אידאה פיקס‪ .‬ועתה היתה השאלה היהודית לעניין‬
‫של דיומא‪ ,‬עד כדי כך שהיתה לשיחת היום של כל ילד קטן‪ ,‬כל תלמיד בית ספר‪ ,‬של‬
‫סתם אדם ברחוב‪.‬‬
‫על כל יהודי גרמניה באשר הם הודבקה באחד באפריל תווית – התווית היהודית‪.‬‬
‫בהתאם להוראות החדשות של מועצת החרם נקבע סימון אחיד לכל בתי העסק‪ ,‬במקרה‬
‫והחרם יחודש‪ :‬אצל לא יהודים נקבע הסימון "חנות גרמניה"‪ ,‬אצל יהודים ‪ -‬המלה‬
‫"יהודי"‪ .‬יודעים מיהו יהודי‪ .‬אין עוד עקיפה או הסתרה‪.‬‬
‫התשובה היהודית היא ברורה‪ .‬הוא אשר אמר משה רבנו למצרים "עברי אנכי"‪ .‬ערכו‬
‫המוסרי של המאורע הנוכחי נעוץ בתשובה החיובית שנותן אדם הנשאל‪ ,‬אם הוא מכיר‬
‫ביהדותו‪ .‬העת הזו היא סוערת מדי ולא נוכל להיכנס לויכוח עניני‪ .‬נקווה לימים רגועים‬
‫יותר‪ ,‬נקווה שהתנועה הנאצית‪ ,‬אשר מתגאה בכך שהיא מרימה את קרנו של הלאום‬
‫הגרמני‪ ,‬לא תמצא עניין בהשפלת אחרים (היהודים)‪ ,‬אף אם היא סבורה כי יש לה‬
‫מלחמה בהם‪ .‬אולם אנו היהודים יכולים להגן על כבודנו‪ .‬אנו זוכרים את כל אלה אשר‬
‫שם היהודים נקרא עליהם מזה ‪ 5,000‬שנה‪ ,‬ונקרא גם לדראון‪ .‬מזכירים לנו שאנחנו‬
‫יהודים‪ ,‬ואנחנו נאמר "הן"‪ ,‬ונשא את יהדותנו בגאון‪".‬‬
‫ש‪ .‬הייתי מבקש שתסביר לבית המשפט כיצד נראו לך בשבועות אלה של אביב‪-‬קיץ‬
‫‪ 1933‬מטרות השלטון הנאצי כלפי היהודים‪ .‬מה הם עשו?‬
‫ת‪ .‬לגמרי לא היה לנו ברור‪ .‬אני יודע שעד היום [‪ ]1961‬לא הסתיים המחקר בשאלה זו‪,‬‬
‫מה היתה אז הכוונה‪ .‬אולי כדאי לציין את התוכנית הרשמית של המפלגה הנאצית‬
‫ב‪ .1920-‬שם יש סעיף על שאלת היהודים‪ .‬אולם התוכנית איננה כרגע תחת ידי‪.‬‬
‫ת‪ .‬שם נאמר שהמטרה של ה"נציונל‬
‫ש‪ .‬אולי אתה זוכר את תוכנו בערך?‬
‫סוציאליסטישה בווגונג" היא לדאוג לכך שכל לא גרמני‪ ,‬שהגיע לגרמניה אחרי ה‪2-‬‬
‫באוגוסט ‪ ,1914‬יצא את גרמניה‪ .‬אמנם היה עוד סעיף אחר שדיבר על מה שהוגשם אחר‬
‫כך באופן מילולי בחוקי נירנברג‪ .‬אבל זה עניין לחוד‪.‬‬
‫ש‪ .‬מדוע אתה מייחס את הקטע הזה מתוך תוכנית המפלגה על הלא גרמנים שהיגרו‬
‫לתוך גרמניה אחרי ה‪ 2-‬באוגוסט ‪ ,1914‬לבעיית היהודים דווקא?‬
‫ת‪ .‬זה היה ברור‪ .‬אלה היו ה‪ Ostjuden-‬המפורסמים‪ die polnischen Juden ,‬בפי‬
‫הגרמנים בפי הגרמנים‪ ,‬שהם שנאו אותם ואמרו‪ ,‬אין לנו דבר נגד יהודי גרמניה‪,‬‬
‫אנחנו רק מתנגדים ל"אוסט‪-‬יודן"‪ .‬זה היה מעין תכסיס שלהם‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 35 -‬‬

‫חוקי הגזע‬
‫ש‪ .‬כיצד התבטאו מטרות אלה אחרי יום הבויקוט הזה ב‪ 1-‬באפריל?‬
‫ת‪ .‬כבר לפני ‪ 1‬באפריל התחילה אריזציה של חנויות לא בדרך החוק אלא בדרך של‬
‫איינצל אקציונן ‪ .Einzelaktionen‬הופיעו אז קבוצות של ס"ד‪ ,‬כפי שנקראו אז‪ ,‬בפני‬
‫החנויות‪ ,‬סגרו את החנויות‪ ,‬אסרו את בעל החנות‪ ,‬הביאו אותו למחנה ריכוז‪ .‬אחרי כן‬
‫כשחזר משם‪ .‬היה מוכן למכור את החנות שלו למתחרהו הארי‪ ,‬השכן שלו‬
‫במשך שנים רבות‪.‬‬
‫אחר כך באה ההתפתחות הזאת של הוצאת היהודים מחיי המשק הגרמני‪ .‬היא קיבלה‬
‫ממדים חדשים וקיבלה קצב נוסף בשבועות ובחודשים הבאים‪ .‬אם איני טועה‪ ,‬כבר‬
‫הוצאו לאור בחודש אפריל ‪ 1933‬תקנונים ראשונים על ביטול רישיונות של בעלי‬
‫המקצועות החופשיים‪ ,‬עורכי דין ורופאים‪.‬‬
‫ש‪ .‬זה נעשה בדרך חקיקה רשמי או בדרך הוראה מיניסטריאלית מבצעת ‪-‬‬
‫‪?Ministerialverfuegung‬‬
‫ת‪ .‬כרגע איני זוכר‪ .‬עברו מאז שנים רבות‪ .‬אני חושב שזה נעשה בדרך תקנות‬
‫מיניסטריאליות‪ ,‬מה שקוראים כאן חקיקת משנה‪ ,‬סמכות מועברת‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬הוראות מינהליות‪.‬‬
‫מר בר אור‪ :‬מר כהן‪ ,‬אני מראה לך כאן את ה"רייכסגזצבלט" מה‪ .7.4.33-‬שמא תוכל‬
‫לזהות אותו?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬אקרא את הכותרת? ש‪ .‬בבקשה‪ .‬מה שם החוק?‬
‫ת‪ .‬חוק לחידוש פני הפקידות המקצועית‪Gesetz zur Herstellung des Beruf- .‬‬
‫ת‪ .‬מיום ‪.7.4.33‬‬
‫ש‪ .‬מיום?‬
‫‪Beamtentums.‬‬
‫ש‪ .‬האם אתה זוכר מאורע מיוחד הקשור בחיי התרבות בימים ההם?‬
‫ת‪ .‬אולי מדורת הספרים? ש‪ .‬אולי אתה רוצה לתאר אותה?‬
‫ת‪ .‬ראיתי אה תהלוכת הלפידים בשער ברנדנבורג‪ .‬אנשים צעירים צעדו לכיוון ארמון‬
‫הקיסר‪ .‬ולמחרת היום קראתי בעיתון בכותרות של קידוש לבנה ‪ -‬אם מותר להשתמש‬
‫בביטוי זה בהקשר לכך ‪ -‬על המדורה‪ .‬גבלס היה שם במרכז הטקס‪ .‬והספרים של‬
‫הסופרים היהודים המפורסמים ביותר נזרקו לאש תוך יללה ומחיאות כפיים של‬
‫הנוכחים ‪.‬‬
‫ודבר אחד אני זכרתי עוד שנים רבות אחרי כן‪ .‬הנאום של גבלס הסתיים בפיסקה‬
‫שהיתה בשבילנו אירונית מאד‪" :‬הנוער הגרמני יכול להתגאות על שזכה ליום זה‪ .‬הוי‬
‫המאה‪ ,‬הוי המדעים‪ ,‬תענוג לחיות!"‪.‬‬
‫תגובת היהודים‬
‫ש‪ .‬כיצד אורגנו הקהילות היהודיות במצב של ‪ ,1935‬מה היתה נציגותן כלפי חוץ?‬
‫ת‪ .‬נציגות היהדות כולה היתה בזמן ההוא ה'נציגות הארצית של יהודי גרמניה'‬
‫(‪ .)Reichsvertretung der Juden in Deutschland‬כל הארגונים היהודיים החליטו‬
‫בשעה הקשה הזאת להתאחד לגוף מייצג ששמו היה "‪Reichsvertretung der‬‬
‫‪ "Juden in Deutschland‬והוא היה הכתובת לכל העניינים האלה‪.‬‬
‫ש‪ .‬מי היה בראש ההתאחדות הזאת ה‪?"Reichsvereinigung" -‬‬
‫ת‪ .‬הנשיא היה הרב ד"ר ליאו בק ז"ל והמנהל הפעיל היה ד"ר אוטו הירש ז"ל‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם אתה זוכר מאורע הקושר את שני השמות האלה ‪ -‬בק והירש?‬
‫ת‪ .‬אני זוכר דבר שלא היה ידוע לרבים בגלל הסכנות הכרוכות בדבר‪ .‬לפני יום‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 36 -‬‬

‫הכיפורים של ‪ ,1935‬זמן קצר אחרי פרסום חוקי נירנברג‪ ,‬שלח אוטו הירש המנהל‬
‫של ה"רייככפרטרטונג" נוסח תפילה לכל הרבנים בגרמניה‪ .‬ליאו בק היה המחבר‪.‬‬
‫וההצעה היתה לקרוא אותה בליל כל‪-‬נדרי ‪ -‬הלילה הקדוש ביותר בחגים שלנו ‪ -‬קבל‬
‫עם ועדה בכל בתי הכנסת‪.‬‬
‫ש‪ .‬מה קרה? ת‪ .‬לצערנו התגלו המשלוחים האלה ששלחנו בדואר‪ ,‬הוחרמו‪ ,‬בק והירש‬
‫נאסרו והועברו ל"קולומביה האוז" בברלין‪ ,‬בית המעצר של ה‪-‬ס"ס‪ .‬בק שוחרר אחרי‬
‫כמה ימים‪ .‬הירש נשאר עוד ‪ -‬איני יודע כמה זמן ‪ -‬במעצר‪ .‬דברים קשים עברו עליו‪ .‬הייתי‬
‫נוכח כאשר שוחרר וסיפר מה עבר עליו‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬מה היה תוכן התפילה הזאת?‬
‫ש‪ .‬האם אתה רוצה לקרוא את התפילה הזאת כפי שנדפסה‪ .‬אני שומע שהנוסח נמצא‬
‫בידי המתרגמים‪.‬‬
‫ת‪ .‬אקרא זאת לפי הנוסח שנדפס בספר קטן של סימון "‪."Aufbau und Untergang‬‬
‫להלן נוסח התפילה‪:‬‬
‫"בשעה זאת עומד כל בית ישראל בפני אלוהיו‪ ,‬אלוהי המשפט והמחילה‪ .‬בפניו נבדוק נא‬
‫כולנו את דרכנו; נבדוק את אשר עשינו ואת אשר לא עשינו‪ ,‬נבדוק לאן פנינו ומנין רחקנו‪.‬‬
‫באשר חטאנו‪ ,‬נודה בגלוי 'חטאנו'‪ ,‬ונפנה תפילתנו לאלוהינו‪ ,‬כשעז רצוננו לתשובה‪,‬‬
‫תפילת 'סלח נא'‪.‬‬
‫עומדים אנו בפני אלוהינו‪ .‬בעוז אשר בו אמרנו לפניו את חטאותינו‪ ,‬על חטא היחיד ועל‬
‫חטאו של כלל‪ ,‬בעוז זה מביעים אנו את רגש סלידתנו באשר לשקר המרים ראשו עלינו‪,‬‬
‫באשר לעלילה המעידה באמונתנו את עדות השווא שלה‪ ,‬והגלויה נגד עינינו‪.‬‬
‫קוראים אנו בשם אמונתנו ובשם עתידנו‪ .‬מי הודיע לעולם רזי אל שדי‪ ,‬אל אחד? מי הפיץ‬
‫בעולם את הזיקה לטוהר המידות‪ ,‬לטהרת המשפחה? מי‬
‫נתן לעולם את רגש הכבוד לאדם הנברא בצלם האלוהים? מי הטיף בעולם את מצוות‬
‫הצדק‪ ,‬את הרעיון החברתי? בכל אלה היה חזונם של נביאי ישראל‪ ,‬הייתה התגלות‬
‫השכינה לעם ישראל‪ .‬בתוך היהדות צמחו הדברים ומוסיפים לצמוח‪ .‬ועובדות אלו‬
‫תשמנה לאל ותפרנה כל עלבון‪.‬‬
‫עומדים אנו בפני אלוהינו‪ .‬בו נחסה‪ .‬באלוהינו גלומים אמיתותם וכבודם של כל עמידתנו‬
‫בפני התמורות‪ .‬של כל עוזנו ותעצומת נפשנו בשעת צרה‪ .‬תולדותינו הן תולדות גדלות‬
‫רוחנית‪ ,‬תולדות גאון והדר רוחניים‪ .‬עליהם נשליך יהבנו בפגוע בנו צרים ומעליבים‪ ,‬בעת‬
‫יסובבנו צער וסבל‪ .‬אלוהים הנחה אבותינו מדור ודור‪ ,‬הוא ינחה גם אותנו וגם את בנינו‬
‫בעת הזאת‪ .‬עומדים אנו בפני אלוהינו‪ .‬מצוותו אשר אנו עושים‪ ,‬מפיחה בנו את‬
‫עוזנו‪ .‬בפניו נקוד ונשתחווה‪ ,‬ובפני בני אדם נישיר גבינו‪ .‬את אלוהינו אנו עובדים ובזאת‬
‫נעמוד איתן בכל התמורות‪ .‬בענוה נבטח בו ודרכנו ברורה לפנינו‪ ,‬את עתידנו נשור‪.‬‬
‫כל בית ישראל עומד בשעה זאת בפני אלוהיו‪ .‬בתפילתנו‪ ,‬בביטחוננו‪ ,‬באמונתנו שותפים‬
‫כל היהודים עלי אדמות‪ .‬מבטינו זה אל זה‪ .‬ויודעים אנו זה על זה‪ ,‬ועינינו מייחלות‬
‫לאלוהינו שבשמים ואנו יודעים‪' :‬הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל‪ .‬עושה שלום‬
‫במרומיו‪ .‬הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל‪'.‬‬
‫יגון ואבל בלבנו‪ .‬באלם‪ ,‬בהיאלמנו דום בפני אלוהינו‪ ,‬נביע את אשר בלבבנו‪ .‬יזעק האלם‬
‫יותר מכל אומר ומכל דברים"‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 37 -‬‬

‫מר בר‪-‬אור‪ :‬הגענו לספטמבר ‪ ,1935‬האם במהלך מילוי תפקידיך במשרדי ההסתדרות‬
‫הציונית בברלין‪ ,‬האם קרה לך באופן אישי דבר מיוחד בחודשים האלה?‬
‫ת‪ .‬בשנת ‪ 1936‬הייתי כמה שבועות במעצר יחד עם ד"ר מאיר‪ ,‬אבל אך ורק בבית‬
‫הסוהר‪.‬‬
‫ת‪ .‬זה היה בברלין בכיכר אלכסנדר‪.‬‬
‫ש‪ .‬איפה זה היה?‬
‫ש‪ .‬אתה זוכר את סיבות המעצר?‬
‫ת‪ .‬צו המעצר אמר שהעלבתי את הגסטפו‪ ,‬פגעתי בכבוד הגסטפו‪.‬‬
‫ש‪ .‬כיצד תסביר את הדברים האלה?‬
‫ת‪ .‬היה סכסוך‪ ,‬חילוקי דעות בענין ה"קולטורבונד"‪ ,‬איגוד האגודות התרבותיות‪.‬‬
‫ש‪ .‬שעליו דיברת הבוקר?‬

‫ת‪ .‬כן‪.‬‬

‫ש‪ .‬והיה דבר מיוחד אשר אתה רוצה למסור עליו?‬
‫ת‪ .‬לא‪ ,‬רק דבר אחד‪ .‬אחד הרבנים הזקנים של ברלין‪ ,‬ד"ר ברנרד כהן היה גם הוא שם‪.‬‬
‫הייתי מזועזע מאד לפגשו שם‪ .‬והוא לחש באזני‪ ,‬באופן בלתי ליגלי‪ ,‬בשעת טיול בחצר‪,‬‬
‫כאשר שאלתי אותו איך הוא מגיע לבית הסוהר והוא כבר מתקרב בגילו ל‪.70-‬‬
‫הוא אמר לי " בפעם השלישית דרשתי בבית הכנסת את הפסוק המפורסם מן ההגדה"‪.‬‬
‫הוא התכוון לפסוק "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו‪ ,‬אלא שבכל דור ודור עומדים‬
‫עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם"‪.‬‬
‫הוא אמר פסוק זה בפעם השלישית‪ .‬הם איימו עליו במחנה ריכוז והוא ביקש לדרוש‬
‫בשלום משפחתו‪ ,‬שחשב שלא יראה אותה יותר‪ .‬אבל הוא שוחרר בתנאי שיצא מגרמניה‬
‫תוך ‪ 24‬שעות‪ ,‬והוא יצא וניצל‪.‬‬
‫ש‪ .‬מי היו אנשי המשטרה או השלטונות הקרובים‪ ,‬אשר בימים האלה‪ ,‬בשנים ‪,1935‬‬
‫‪ 1936‬ו‪ ,1937-‬עמדתם בקשר אתם?‬
‫ת‪ .‬היה פקיד אחד‪ ,‬אדם בשם קוכמן‪ ,‬אשר עמד אתנו בקשר‪ .‬אדם קטן קומה‪ ,‬נדמה לי‬
‫ששרת במשטרה הישנה‪ ,‬לפני עליית הנאצים לשלטון‪.‬‬
‫ש‪ .‬לאיזה חלק במשטרה הוא השתייך קודם?‬
‫ת‪ .‬אינני יודע כרגע‪ ,‬כבר חלפו הרבה שנים מאז‪ ,‬נדמה לי ששם המחלקה ב‪ 1937-‬היה‬
‫"‪" ,"Juden, Immigranten und Freimaurer‬יהודים‪ ,‬מהגרים‪ ,‬ובונים חופשיים"‪.‬‬
‫אייכמן‬
‫ש‪ .‬האם תוכל לספר לבית המשפט על פגישה עם אדם בשם אייכמן‪ ,‬או פגישות עם‬
‫אייכמן‪ ,‬אם יש כאלה?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬לי היו רק פגישות מועטות מאד‪ .‬הפגישה היתה לפי זכרוני בשנת ‪ .1937‬קודם‬
‫לכן כבר שמענו מפי פקידים גרמניים שבא אדם‪ ,‬אשר מצטיין בחריפותו‪ ,‬יותר חריף מן‬
‫האחרים‪ ,‬אשר שומר על העניינים האלה; אדם מאד מאד זריז‪ .‬קצת פחדו מהידיעה שלו‬
‫ומהאישיות שלו‪ .‬אבל לא הכרנו אותו‪ .‬יום אחד היתה אסיפה‪…‬‬
‫ש‪ .‬הזוכר אתה את השנה?‬
‫ת‪ .1937 .‬אז ערכנו אסיפה לפרידה מהרב יואכים פרינץ‪ ,‬אשר יצא מן הארץ‪ .‬הוא היה‬
‫אחד הנואמים הטובים ביותר‪ ,‬אחד מאנשי ההסברה בשנים האלו‪ .‬ואנחנו ערכנו לו‬
‫אסיפה‪ .‬היא היתה מלאה וגדושה‪ .‬הציבור הסתער על האולם‪.‬‬
‫פתע פתאום נקראתי לכניסה והפקיד שלי‪ ,‬של המשרד שלי אמר "אייכמן נמצא"‪ .‬ראיתי‬
‫אדם בפעם הראשונה‪ ,‬בתלבושת ציבילית‪ ,‬והוא צעק עלי "אתה אחראי לאי הסדר כאן"‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 38 -‬‬

‫היתה המולה גדולה של אנשים אשר רצו להיכנס לאולם ולא הצליחו להיכנס‪ .‬והוא איים‬
‫שאם לא אשליט סדר הוא ינקוט באמצעים‪ .‬הוא התאונן אז שהיא קיבל מכה בבטנו‬
‫מיהודי‪ .‬הוא אחר כך נכנס עם צוות אנשים‪ ,‬מספר לא קטן של אנשים‪ .‬היו שם ארבעה‪.‬‬
‫אני הבטתי עליו כל הזמן מכסא היושב ראש‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬מן הבמה?‬

‫ת‪ .‬כן‪ .‬וראיתי שהוא כל הזמן ישב ורשם‪.‬‬

‫ת‪ .‬באחת השורות הראשונות‪ ,‬השביעית או השמינית‪.‬‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬איפה ישב?‬
‫ת‪ .‬בין הקהל‪ .‬עברו שנים רבות ואולי אני טועה בפרטים‪.‬‬
‫ש‪ .‬בין הקהל?‬
‫ש‪ .‬מה היה אחרי סיום האסיפה?‬
‫ת‪ .‬האסיפה היתה מתוחה כי הרב פרינץ בכדי להבליט את מהות התנועה הלאומית שלנו‬
‫השתמש בפסוק "להבדיל בין קודש לחול"‪ ,‬ואמר "מה שמסביבנו זה חול והלאומיות‬
‫היהודית זה קודש"‪ .‬אני חששתי‪ .‬אייכמן הבין את הדברים האלה‪ .‬ואני הייתי במצב של‬
‫מתיחות מתמדת‪ .‬בסוף הוא ניגש לשולחננו לבמה ואמר כמה דברים לא כל כך‬
‫ידידותיים‪ .‬שכחתי כבר מה שהוא אמר‪ .‬בזה נגמר הדבר‪.‬‬
‫ש‪ .‬אחרי כן מתי נפגשת אתו?‬
‫ת‪ .‬אחרי כן נפגשתי אתו זמן קצר לפני יציאתי לארץ ב‪.1939-‬‬
‫ש‪ .‬כלומר רק ב‪ 1939-‬נפגשת אתו?‬

‫ת‪ .‬כן ‪.‬‬

‫השופט הלוי‪ :‬מה היתה תוכנית ארבע השנים?‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬היודע אתה על מינויו של גרינג בקשר לתוכנית ארבע השנים?‬
‫ת‪ .‬זה היה בוועידה בנירנברג‪ .‬והוא מונה לתפקיד הזה‪ .‬נדמה לי שמי שהיה ממונה‬
‫לפניו היה שר הכלכלה‪.‬‬
‫ש‪ .‬עכשיו פנה נא‪ ,‬בבקשה‪ ,‬לעמוד ‪ 992‬באותו כרך (ספר שני)‪.‬‬
‫ת‪( .‬קורא) "הודעה שלישית בדבר החובה לשאת תעודות זהות"‪.‬‬
‫ש‪ .‬מה משמעות ההודעה השלישית הזאת? על מי היא חלה?‬
‫ת‪ .‬כל היהודים בעלי הנתינות הגרמנית מוכרחים לשאת כרטיסי זהות‪.‬‬
‫ש‪ .‬והיו חייבים להצטייד בתעודות עד ‪?31.12.38‬‬

‫ת‪ .‬כן ‪.‬‬

‫ש‪ .‬ועכשיו עוד צו אחד לתקופה זו‪ .‬פנה נא לעמוד ‪.1044‬‬
‫ת‪ .‬הודעה שנייה לביצוע החוק בדבר שינוי שמות ושמות פרטיים מ‪ 17-‬באוגוסט ‪.1938‬‬
‫ש‪ .‬אתה רוצה לומר לבית המשפט על מה זה חל?‬
‫ת‪ .‬על יהודים גרמניים בעלי נתינות גרמנית ולא על יהודים בעלי נתינות זרה‪ .‬זה נאמר‬
‫בפירוש כך‪ .‬זה נאמר בפירוש כדי למנוע סיכסוכים בינלאומיים‪ .‬כך נאמר‪:‬‬
‫שהחל מ‪ 1.1.39-‬על היהודים האלה להוסיף שם פרטי נוסף ‪ -‬גברים את השם ישראל‬
‫וגבירות ‪ -‬את השם שרה‪.‬‬
‫ש‪ .‬מי חתום על החוק הזה בשם שר הפנים?‬
‫ת‪ .‬ד"ר שטוקארט וד"ר גירטנר‪.‬‬
‫ש‪ .‬זוכר אתה‪ ,‬מר כהן‪ ,‬מאורעות מיוחדים מ‪ 36-‬עד לסוף הקיץ ב‪?38-‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 39 -‬‬

‫ת‪ .‬החרפת הטיפול ביהודים‪ .‬האריזציה של עסקים התקדמה בקצב די מהיר ומצד שני‬
‫היהודים הוצאו מכל מיני מקומות‪ – Badverbot .‬איסורים להשתמש בבתי מרחצאות‬
‫ועוד אמצעים אחרים כגון זה; הוצאתם מן החיים הציבוריים‪.‬‬
‫ש‪ .‬הזוכר אתה גילויים תדירים של אנטישמיות בתקופה הזאת?‬
‫ת‪ .‬לא‪ ,‬רק המשכת הקו וגם המשכת ההגירה מן הארץ‪ .‬אני אמרתי כבר בראשית עדותי‬
‫מקודם לכן‪ ,‬היתה דחיפה אחת ראשונה שהיא הביאה לזעזועים‪ ,‬אחר כך הלחץ פג קצת‪.‬‬
‫ש‪ .‬אמור נא לי‪ ,‬מר כהן‪ ,‬האם ראית עיתון שהופיע גם בשנים האלה תחת השם "דר‬
‫שטירמר" ["המסתער"]‪ .‬מה אתה זוכר על זה?‬
‫ת‪ .‬מי לא ראה זאת? הארץ היתה מוצפת בעיתון הזה‪ .‬בכל פינה ובכל מקום ראינו את‬
‫העיתון הזה במסגרת‪ .‬היו "בלוקווכטר" ‪ -‬ממונים על הגושים שדאגו לזה‪ ,‬ולפני העיתון‬
‫עמדו צעירים שבלעו את החומר המרעיל הזה‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם צילום זה מזכיר לך דבר?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬הכותרת מנירנברג ביולי ‪ ,1938‬הכותרת הגדולה ‪Saynagogen sind‬‬
‫‪( Rauberhellen. Die Schande von Nuernberg.‬תרגום)‪" :‬שטירמר‪ ,‬שבועון גרמני‬
‫למאבק על האמת‪ .‬המוציא לאור יוליוס שטרייכר‪ .‬בתי הכנסת הם מאורות שודדים‪.‬‬
‫חרפת נירנברג"‪ .‬זה הופיע ביולי ‪.1938‬‬
‫כראש ההסתדרות הציונית נסעתי הרבה מעיר לעיר כדי להדק את הקשרים בימים‬
‫הטרופים האלה‪ .‬כשהייתי בנירנברג סיפרו לי חברי ועד הקהילה בצער רב שהם‬
‫נאלצים להיפרד מבית הכנסת‪ .‬הם הוזמנו על‪-‬ידי המשטרה‪ ,‬ואם אינני טועה‪ ,‬גם על‪-‬ידי‬
‫הנהלת העיר‪ ,‬ונמסר להם שצריך להרוס את בית הכנסת ששימש אותם שנים רבות‪ .‬הם‬
‫הוזמנו‪ ,‬וביום שישי (אני הייתי שם ביום רביעי) היתה תפילת הפרידה מבית הכנסת‪.‬‬
‫מר‪-‬בר‪-‬אור‪ :‬אבקש את רשות בית המשפט להגיש זאת‪ .‬אב בית‪-‬הדין‪ :‬זה יהיה ת‪.74/‬‬
‫ת‪ .‬כמה זמן לפני כן או אחרי כן‪ ,‬קשה מאד להגיד‪ ,‬השנה היתה שנת ‪ – 1938‬האמצע עד‬
‫הסתיו‪ .‬אז ערכתי סיור בסניפי ההסתדרות הציונית‪ .‬במינכן היה כנס של ציוני באווריה‪.‬‬
‫עלי היה להרצות על המצב וכשבאתי לאולם הקהילה היהודית הבטתי בעד החלון שבו‬
‫עמד בית הכנסת הגדול והראוי לכבוד ולא ראיתי עוד את בית הכנסת ‪ -‬נעלם מהעולם‪.‬‬
‫שאלתי את חברי מה קרה‪ .‬שם היה מגרש חניה במקום זה‪ .‬נאמר לי‪ :‬הפירר היה כאן‬
‫לפני כמה זמן ושאל מה הבניין הזה‪ :‬והוא אמר‪" :‬אם אגיע בפעם השנייה למינכן אני לא‬
‫רוצה לראות עוד פעם את הבניין הזה"‪ .‬אז הרסו את בית הכנסת‪ .‬זה לא פורסם‬
‫בעיתונות‪ .‬היה איסור חמור לפרסם זאת‪ .‬אבל במו עיני ראיתי זאת‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם אתה רוצה לקחת עוד פעם את ה"רייכסגזצבלט" לשנת ‪ .1938‬כרך שני‪ ,‬עמוד‬
‫‪ .1579‬אתה רואה כאן את התקנה בדבר תשלום כפרה של היהודים בעלי נתינות‬
‫גרמנית‪ ,‬מן ה‪ .12.11.38-‬אני מבקש ממך לקרוא את הצו הזה בגרמנית‪.‬‬
‫ת‪" .‬עמדתה העוינת של היהדות כלפי העם הגרמני והרייך‪ ,‬שאינה נרתעת אף מפני‬
‫מעשי רצח נתעבים של מוגי‪-‬לב‪ ,‬דורשת התנגדות נמרצת וכפרה חמורה‪ .‬לפיכך הנני‬
‫מחליט על סמך התקנה לביצוע תכנית ארבע‪-‬השנים מיום ‪ 18.10.36‬להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬על כלל היהודים נתיני גרמניה מוטל תשלום חובה לרייך הגרמני בסך מיליארד‬
‫רייכסמרק‪.‬‬
‫‪ .2‬את הוראות הביצוע יקבע מיניסטר הרייך לענייני כספים (שר האוצר) בתאום עם‬
‫המיניסטרים הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫על החתום‪ :‬הממונה על תכנית ארבע‪-‬השנים‪ ,‬גרינג‪ ,‬גנרל פילדמרשל‪".‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬ת‪.75/‬‬
‫מר בר‪-‬אור‪ :‬אבקש להגיש זאת‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 41 -‬‬

‫מר בר‪-‬אור‪ :‬עתה‪ ,‬מר כהן‪ ,‬פנה נא לעמוד ‪ ,1580‬תקנה להוצאת היהודים מחיי הכלכלה‬
‫הגרמנית‪ ,‬גם זה מה‪ .12.11.38-‬מה משמעות ההוראה הזאת? הוצאת היהודים מניהול‬
‫והשתתפות בניהול של מפעלים כלכליים מכל המינים‪ .‬האם זה נכון?‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬נכון‪ .‬עוד יותר חמור היה האיסור החמור לנהל חנויות‪ .‬כל החנויות נסגרו‪.‬‬
‫לא נשאר שום מקור פרנסה ליהודים‪.‬‬
‫ש‪ .‬את זה אתה מוצא בפסקה הראשונה של סימן ‪ 1‬של התקנה הזאת?‬
‫ת‪ .‬גם מלאכה‪ ,‬לא נשארו שום ענפים ליהודים בגרמניה‪ .‬היה עוד איסור להופיע‬
‫בשווקים‪ ,‬בירידים‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין‪ :‬ת‪.76/‬‬

‫מר בר‪-‬אור‪ :‬אבקש להגיש זאת‪.‬‬

‫מר בר‪-‬אור‪ :‬ועתה פנה נא לעמוד ‪ 1638‬ותמצא גם את התקנה "ביצוע בדבר תשלום‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫כפרה של היהודים"‪ ,‬מן ה‪ .21.11.38-‬אתה מוצא אותה?‬
‫[היועץ המשפטי לממשלה נגד אדולף אייכמן – עדויות א'‪ ,‬מרכז ההסברה‪ ,‬תשכ"ג‪,3<96-‬עמ' <‪.];7-7‬‬

‫**********‬

‫גרוש יהודים מגרמניה‪ :‬אדם צעיר עוזר למבוגר להעמיס את צרורותיו על קרון רכבת‬
‫[ארכיון לוחמי הגטאות]‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 41 -‬‬

‫מאמרו של רוברט ולטש ‪" :‬שאוהו בגאון‪ ,‬את הטלאי הצהוב!"‬
‫ב‪ 1-‬באפריל ‪ 1933‬הכריזו הגרמנים את "יום החרם" על היהודים בגרמניה‪ ,‬ביום זה‪,‬‬
‫פשטו פלוגות של בריונים‪ ,‬אנשי האס אה (שכונו "החולצות החומות")‪ ,‬על בתי‪-‬עסק‬
‫יהודיים‪ ,‬חיבלו בציוד ובסחורה‪ ,‬פרעו בשכונות היהודיות והכו ביהודים‪ .‬בראש החרם‬
‫עמד יוליוס שטרייכר‪ ,‬עורכו של השבועון "דר שטירמר"‪ ,‬עיתון הסתה נאצי‪ .‬משמרות של‬
‫אנשי האס‪-‬אה עמדו בפתחי חנויות יהודים ומנעו מקהל גרמני להיכנס‪ .‬הופץ חומר‬
‫תעמולה אנטישמי‪ ,‬שהורה להמשיך בחרם הכלכלי על היהודים‪ .‬מבחינה היסטורית‪ ,‬נוכל‬
‫לומר‪ ,‬שממועד זה‪ ,‬התחילו השלבים הראשונים המעשיים שהביאו את השואה‪.‬‬
‫מספר ימים לאחר "יום החרם"‪ ,‬ב‪ 4-‬באפריל פורסם מאמר‪ ,‬שכתב אותו רוברט וולטש‬
‫העורך של ה"די יידישה רונדשו"‪ .‬המאמר עורר התרגשות רבה בקרב יהודי גרמניה‪ .‬שם‬
‫המאמר‪" :‬שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב"‪ .‬מאמר שייצג את דעתם של חלק גדול‬
‫מהציבור היהודי‪ ,‬שנדהם מהחרם הכלכלי הבלתי צפוי‪ .‬יש במאמר זה‪ ,‬מסרים חשובים‬
‫לגבי שמירת הזהות היהודית של עמנו‪.‬‬

‫"ה ‪ 1-‬באפריל ‪ 1933‬ייזכר כיום חשוב בתולדות יהודי גרמניה ואף בתולדות העם היהודי‬
‫כולו‪ .‬למא ורעות היום ההוא יש לא רק צד פוליטי וכלכלי‪ ,‬כי אם גם צד מוסרי ונפשי‪ .‬על‬
‫ההשלכות הפוליטיות והכלכליות דובר כבר הרבה בעיתונות‪ ,‬ותוך כדי כך עִרפלו כמובן‬
‫המניעים התעמולתיים את הראייה העניינית‪ .‬ענייננו הוא לדבר על הצד המוסרי‪ .‬ככל‬
‫שגם מרבים כיום לדבר בבעיה היהודית‪ ,‬הרי איש זולתנו לא יכול לבטא מה שמתחולל‬
‫בנפשם של יהודי גרמניה‪ ,‬ומה שיש לומר מנקודת מבט יהודית בקשר למאורעות‪.‬‬
‫היהודים אינם יכולים לדבר היום אחרת אלא בתור יהודים‪ .‬כל השאר חסר משמעות …‬
‫טעותם הפטאלית של יהודים רבים‪ ,‬כי ניתן לייצג אינטרסים יהודיים תחת מסווה אחר‪,‬‬
‫סולקה‪ .‬יהדות גרמניה למדה ב‪ 1 -‬באפריל לקח‪ ,‬שהעמיק לחדור בה הרבה יותר ממה‬
‫שמניחים אפילו אויביה המושבעים והצוהלים היום‪.‬‬
‫אנו חיים בזמן חדש‪ ,‬המהפכה הלאומית של העם הגרמני היא סימן ברור לחלוטין‪,‬‬
‫שעולם המושגים הישן התמוטט‪ .‬עובדה זאת עלולה להיות מכאיבה לרבים‪ ,‬אך בעולם‬
‫זה יכול להתקיים רק מי שרואה את פני המציאות כמות שהם‪ .‬אנו עומדים בעיצומה של‬
‫תמורה כבירה בחיים הרוחניים‪ ,‬הפוליטיים‪ ,‬החברתיים והכלכליים‪.‬‬
‫דאגתנו היא ‪ :‬כיצד מגיבה היהדות? ה‪ 1 -‬באפריל ‪ 1933‬יכול להיות יום של התעוררות‬
‫ותחייה יהודית‪ ,‬אם היהודים ירצו בכך‪ .‬אם תהיה ליהודים בשלות וגדולה פנימית‪ ,‬אם‬
‫היהודים אינם כאלה‪ ,‬כפי שהם מתוארים על ידי אויביהם‪ .‬היהדות המותקפת חייבת‬
‫להגיע לידי תודעה עצמית‪.‬‬
‫גם ביום זה של התרגשות חזקה ביותר‪ ,‬כאשר רגשות סוערים ביותר מרעידים את לבנו‬
‫לנוכח מחזה חסר תקדים של נידוי כללי של האוכלוסייה היהודית כולה במדינה תרבותית‬
‫גדולה‪ ,‬עלינו לשמור בראש ובראשונה על דבר אחד ‪ :‬שיקול דעת‪ .‬עם זאת שאנו עומדים‬
‫אובדי עשתונות אל מול המתרחש בימים אלה‪ ,‬אסור לנו בכל זאת להתייאש ועלינו‬
‫___________________________________________‬
‫ ‪- 42‬‬‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫למסור דין וחשבון לעצמנו ללא כל אשליה עצמית‪ .‬בימים אלה יש להמליץ שהיצירה‬
‫שעמדה ליד עריסתה של הציונות‪" ,‬מדינת היהודים" לתיאודור הרצל‪ ,‬תופץ במאות אלפי‬
‫עותקים בין יהודים ולא יהודים …‬
‫היום מאשימים אותנו‪ ,‬כי בגדנו בעם הגרמני‪ .‬העיתונות הנאציונל סוציאליסטית מכנה‬
‫אותנו "אויבי האומה" ואנו חסרי אונים מול האשמה זו‪ .‬אין זו אמת‪ ,‬שהיהודים בגדו‬
‫בגרמניה‪ .‬אם בגדו במשהו‪ ,‬הרי שבגדו בעצמם‪ ,‬ביהדותם‪.‬‬
‫מאחר שהיהודי לא נשא בגאווה את יהדותו כלפי חוץ‪ ,‬מאחר שהתחמק מהבעיה‬
‫היהודית‪ ,‬הוא נעשה בכך שותף לאשמת השפלת היהדות‪ .‬עם כל המרירות הממלאת‬
‫אותנו למקרא קריאות החרם הנאציונל סוציאליסטי והאשמות חסרות שחר‪ ,‬הרי על דבר‬
‫אחד יכולים אנו להודות לוועד החרם‪ .‬בסעיף ‪ 3‬של ההנחיות [לביצוע החרם] נאמר ‪:‬‬
‫"הכוונה היא … כמובן‪ ,‬לחנויות הנמצאות בידיהם של בני הגזע היהודי‪ .‬לדת אין כאן כל‬
‫חשיבות‪ .‬אנשי העסקים‪ ,‬בין שהמירו את דתם לקתוליות או פרוטסטנטיות‪ ,‬או פרשו מן‬
‫היהדות‪ ,‬נחשבים אף הם‪ ,‬לפי רוח הוראה זו‪ ,‬כיהודים"‪.‬‬
‫זוהי תזכורת לכל הבוגדים ביהדות‪ .‬כל הפורש מהציבור כדי לשפר את מצבו האישי‪ ,‬לא‬
‫יקבל את שכר בגידתו‪ .‬בנקיטת עמדה זו נגד המתכחשים [ליהדות] יש משום תחילת‬
‫ההבהרה‪ .‬היהודי המתכחש ליהדותו‪ ,‬אינו אזרח טוב יותר מאחר המודה בה בגלוי‪.‬‬
‫ההתכחשות היא חרפה‪ ,‬אך כל עוד שהסביבה נתנה על כך פרס‪ ,‬נראתה כיתרון‪ .‬אולם‬
‫היום שוב אין בכך יתרון‪ .‬ליהודי ניתן אות כסימן ליהדותו‪ .‬הוא מקבל את הטלאי הצהוב‪.‬‬
‫העובדה‪ ,‬שהנהלת החרם הורתה לתלות על גבי החנויות המוחרמות שלטים "עם טלאי‬
‫צהוב על רקע שחור"‪ ,‬מהווה סמל בעל משמעות רבה‪ .‬תקנה זו נועדה לגנאי ולביזיון‪.‬‬
‫אך אנו נקבלנה וברצוננו להפכה לאות של כבוד‪.‬‬
‫בשבת התנסו יהודים רבים בחוויה קשה‪ .‬לא מתוך הכרה פנימית‪ ,‬לא מתוך נאמנות‬
‫לעדתם‪ ,‬לא מתוך גאווה על עבר מפואר והישגים למען האנושות‪ ,‬כי אם על ידי הטבעת‬
‫הפתק האדום והאות הצהוב‪ ,‬עמדו שם לפתע פתאום כיהודים‪ .‬מבית לבית עברו‬
‫הקבוצות‪ ,‬סימנו חנויות ושלטים‪ ,‬צבעו את שמשות החלונות‪ ,‬במשך ‪ 24‬שעות הועמדו‬
‫יהודי גרמניה במידה מסוימת בפני עמוד הקלון‪ .‬לצד סימנים אחרים וכתובות נראה לרוב‬
‫בחלון הראווה גם מגן דוד גדול‪ ,‬מגנו של המלך דוד‪ .‬הכוונה הייתה שלילת הכבוד‪.‬‬
‫יהודים‪ ,‬קבלו אותו את מגנו של דוד‪ ,‬ושאוהו בכבוד ! …"‬
‫["השואה בתיעוד‪ ,‬עמ' ‪]14-17‬‬

‫******‬

‫שנת ‪ -1938‬שנת מפנה‪ -‬אריזציה‬
‫לאחר חוקי נירנברג פורסמו חוקים נוספים‪ ,‬במסגרת תהליך האריזציה של המשק‬
‫הגרמני‪ :‬הפקעת בתי‪-‬עסק; שלילת רישיונות עבודה מעורכי‪-‬דין והרחקת יהודים‬
‫ממקומות עבודה‪ ,‬כשלב בתהליך ניתוקם מחיי הכלכלה במדינה‪ .‬כל יהודי נדרש להצהיר‬
‫על רכוש מעל ‪ 5,000‬מארק‪ .‬עד סוף ‪ 1938‬השתלטו הגרמנים על רכוש היהודים כולו‪,‬‬
‫שנגזל מהם בעזרת שטרות מכר חוקיים לכאורה‪ ,‬אף שהסכום הנקוב בהם היה פרוטות‪.‬‬
‫נישול היהודים מרכושם (בתי עסק‪ ,‬בתים וכו') הפך להיות בכפיה‪.‬‬
‫סיפוח אוסטריה‪-‬מרץ ‪ .1938‬גם שם מנושלים היהודים והחקיקה הגזענית הועתקה אף‬
‫לשם‪.‬‬
‫הגירה בכפיה‪ -‬החלה להתקבל כתפיסה נכונה הגישה שיש לטהר את גרמניה מיהודים‬
‫על ידי הגירה כפויה‪ .‬על המגמה הזו היה אחראי אייכמן‪ .‬מגמה זו ליוותה את‬
‫האידיאולוגיה הנאצית עד פרוץ מלחמת העולם השנייה‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 43 -‬‬

‫"ליל הבדולח" [מידע נוסף בגיליון מספר ‪]1‬‬
‫בשם "ליל הבדולח" מכנים את הפוגרום שהתחולל ברחבי גרמניה ואוסטריה‬
‫ב‪ 9-10-‬בנובמבר ‪ .1938‬הפוגרום תואר רשמית כהתפרצות ספונטאנית שבאה בתגובה‬
‫על רציחתו של המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס ארנסט פון ראט‪ ,‬בידי צעיר‬
‫יהודי פולני בן שבע‪-‬עשרה הרשל גרינשפאן‪ .‬הצעיר התנקש בחיי פון ראט אחרי‬
‫שמשפחתו גורשה יחד עם עוד ‪ 17,000‬יהודים בעלי אזרחות פולנית שחיו בגרמניה‬
‫לשטח הפקר שבין שתי המדינות‪ .‬הפרעות היו שיא חדש של סדרת התקפות על היהודים‬
‫בגרמניה ואוסטריה‪ ,‬שהחלו עם ה"אנשלוס" ‪ -‬סיפוח אוסטריה לגרמניה‪ -‬במרס ‪1938‬‬
‫ונטלו בהם חלק כמעט כל גורמי הממשל הנאצי‪ .‬צווים וחוקים פגעו במעמדם האישי‬
‫והציבורי של היהודים והחריפו את בידודם מן החברה הכללית‪.‬‬
‫בעקבות ההתנקשות ב‪ 7-‬בנובמבר בה נפצע פון ראט יצא ה‪Voelkischer -‬‬
‫‪ Beobachter‬ביטאונה הרשמי של המפלגה הנאצית‪ ,‬במאמר ראשי מתלהם נגד‬
‫היהודים ובעקבותיו החלו כבר ב‪ 8-‬בנובמבר פרעות ביהודים במקומות שונים בגרמניה‪.‬‬
‫עם מותו של פון ראט ב‪ 9-‬לנובמבר‪ ,‬רמז גבלס בנאום שנשא בפני ה"לוחמים הותיקים "‬
‫של המפלגה הנאצית שהגיע הזמן לפעול נגד היהודים‪ .‬כבר באותו לילה נשלחו‬
‫ההנחיות הדרושות לכל רחבי המדינה‪ ,‬והס‪.‬ס עודד את ההמון לקחת חלק בפרעות‪.‬‬
‫חלונות ראווה נופצו והחנויות הפרוצות נשדדו‪ .‬שברי הזכוכית שכיסו את המדרכות נתנו‬
‫לפוגרום את שמו "ליל הבדולח" או "ליל הזכוכיות המנופצות"‪ .‬מאות בתי כנסת הוצתו‬
‫ונהרסו‪ ,‬בתי היהודים הותקפו ויהודים רבים נפגעו כ‪ 30000-‬יהודים ‪ ,‬רובם אמידים‬
‫ובעלי השפעה נעצרו ‪ ,‬לעתים קרובות על פי רשימות מוכנות מראש‪ .‬העצורים נשלחו‬
‫למחנות הריכוז שם התייחס אליהם הס‪.‬ס באכזריות רבה‪ .‬לפי דוחות רשמיים של‬
‫הנאצים נשרפו או נהרסו בפרעות "ליל הבדולח" ‪ 815‬חנויות‪ 29 ,‬בתי כלבו ו‪171-‬‬
‫בתים ודירות של יהודים ‪ 267 .‬בתי‪-‬כנסת הוצתו או נהרסו כליל ‪( ,‬מספר זה היה חלק‬
‫קטן בלבד ממספר בתי הכנסת שנחרבו למעשה)‬
‫ו‪ 91-‬יהודים נהרגו ‪ ,‬נוסף למאות היהודים שנספו במחנות הריכוז‪.‬‬
‫אחרי תום הפרעות המשיכו השלטונות הנאציים בהשלמת תהליך האריזציה לטובת‬
‫המדינה‪ ,‬החשת ההגירה ובידודם הגמור של היהודים מן האוכלוסייה הכללית‪ ,‬וחיסול‬
‫הקהילות היהודיות‪.‬‬
‫אסירי מחנות הריכוז‬
‫ששרדו שוחררו מי‬
‫להגירה מידית ומי‬
‫לאריזציה של רכושו‪,‬‬
‫ורבים מהם לשני‬
‫הדברים כאחד‪.‬‬
‫ב – ‪ 14.10.1938‬קבע‬
‫גרינג‪ ,‬כי על היהודים‬
‫להסתלק סופית מן‬
‫החיים הכלכליים‪.‬‬
‫גירוש יהודים לדכאו‪ ,‬רגנסבורג‪,‬‬
‫"ליל הבדולח" נתן לו‬
‫גרמניה‪[ 10.11.1938,‬ארכיון יד ושם]‬
‫את ההזדמנות לנשל‬
‫את היהודים באופן‬
‫מתוכנן ומסודר והעיקר – להחרים את רכושם לקופת המדינה‪ .‬בישיבה שהתקיימה ב‪-‬‬
‫‪ 12.11.1938‬דובר על הקמת גטאות והגבלת תנועתם של יהודי הרייך‪ .‬גרינג סיכם את‬
‫המגמה החדשה‪" :‬לא הייתי רוצה להיות יהודי בגרמניה"‪ .‬לאחר הישיבה ניגשו‬
‫ל"מעשים"‪ .‬הוטל קנס של מיליארד מארק על יהודי גרמניה ונקבע כי נזקי הפוגרום‬
‫ישולמו על חשבונם‪ .‬נתפרסמה שורה של תקנות‪ :‬על היהודים למסור את עסקיהם עד‬
‫‪ 1.1.1939‬לשלטונות‪ .‬עסקים אלה נמכרו אח"כ לאריים‪ ,‬כשרק אחוז קטן מערכם נרשם‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 44 -‬‬

‫על שם היהודים שהוכרחו להפקיד את הסכום בבנקים לחשבונות חיסכון‪ .‬נאסר על‬
‫היהודים לעסוק במסחר ובמלאכה‪ .‬הם נתחייבו למסור את כל נכסי דלא‪-‬ניידי שברשותם‬
‫ולהפקיד את ניירות‪-‬הערך‪" ,‬למסור" את כל דברי הערך בזהב‪ ,‬כסף וחפצי אומנות‬
‫למשרדי הממשלה שנפתחו במיוחד לשם כך‪ .‬כל היהודים גורשו מהאוניברסיטאות ובתי‬
‫הספר הגרמניים‪ .‬נאסר עליהם להיכנס למוסדות ציבוריים‪ ,‬אולמי קולנוע וקונצרטים‪,‬‬
‫מוזיאונים וכדומה‪ .‬נשללו מהם רישיונות הנהיה ורישיונות הרכב‪ .‬כן נשללו הרישיונות‬
‫מרופאי שיניים‪ ,‬רופאים וטרינריים ורוקחים יהודים‪ .‬יהדות גרמניה הייתה לאבק אדם ועל‬
‫ראשה ריחפה אימת העתיד כפי שנכתב בעיתון ה‪-‬ס‪.‬ס ‪: Das Schwarze Korps -‬‬

‫"המשימה היא חיסולה הממשי והסופי של היהדות בגרמניה‪,‬‬
‫השמדתה ללא שריד"‪.‬‬
‫[המקורות‪ .9 8‬שמיר חיים‪" 8‬בטרם שואה"‪,‬בית לוחמי הגטאות‪ ,‬תשל"ד – ‪.9752‬‬
‫‪ .0‬אתר האינטרנט של "יד ושם"]‬

‫משמעות ליל הבדולח‪:‬‬
‫‪ .1‬הנאצים השיגו את כל המטרות – הם שדדו את הרכוש היהודי‪.‬‬
‫‪ .2‬הצליחו לזרז את הגירת יהודי גרמניה‪.‬‬
‫‪ .3‬הצליחו לבודד באופן סופי את היהודים משאר האוכלוסיה‪.‬‬
‫‪ .4‬ליל הבדולח מהווה מפנה בגישה אותה נקטו הנאצים כלפי היהודים‪,‬‬
‫לילה זה מתחיל שלב האלימות הפיזית שנמשך עד סוף מלחמת העולם‬
‫השנייה‪.‬‬
‫‪ .5‬הפוגרומים הוכיחו כי דעת הקהל בעולם לא מעניינת את הנאצים‪.‬‬
‫התגובות בעולם היו חריפות במיוחד‪ ,‬גם בצבור הגרמני ביקרו את‬
‫הפוגרומים‪ ,‬אך מסיבות כלכליות ולא אנושיות‪.‬‬
‫‪ .6‬ע"פ הוראת היטלר כונסה צמרת המפלגה הנאצית כדי לדון בריכוז‬
‫הפעולות נגד היהודים‪ ,‬כאילו שעד כה נעשה מעט‪.‬‬
‫ב‪ 12.11.38-‬כינס גרינג ישיבה בענין ריכוז הפעילות האנטי יהודית‪ .‬בישיבה הוחלט‬
‫להרחיב את האריזציה‪ ,‬להטיל קנס כספי גדול על היהודים עבור הנזק שגרמו לגרמנים‪.‬‬
‫להקים רשת מרכזית להגירת היהודים‪ ,‬אשר תפקח על היציאה הסופית של היהודים‪.‬‬
‫מהחלטות הישיבה‪:‬‬
‫א‪ .‬הוחלט על ריכוז הפעולות ותיאום כדי להגיע להכרעה סופית‪ ,‬כשלב ל"פתרון‬
‫הסופי"‪ ,‬שכן לראשונה נעשה מאמץ מרוכז לטפל בבעיה היהודית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בישיבה הועלה רמז ברור‪ ,‬כי פתרון הבעיה יהיה כרוך במלחמת עולם שנייה‪.‬‬

‫מסמכים‬
‫תקנה בדבר הוצאתם של היהודים מחיי הכלכלה של גרמניה‬
‫מיום ‪ 12‬בנובמבר ‪1938‬‬
‫על סמך התקנה לביצוע תכנית ארבע‪-‬השנים מ‪ 18‬באוקטובר ‪1936‬‬
‫( ‪ )Reichsgesetzbl. I, s.877‬אני מצווה להלן‪:‬‬
‫‪ )1( .1‬החל ב‪ 1-‬בינואר ‪ 1939‬אסור ליהודים (סעיף ‪ 5‬של התקנה הראשונה‬
‫לחוק אזרחות הרייך מ‪ 14-‬בנובמבר ‪ ) I, s. 1333 1935‬לנהל עסקי‬
‫מכירה בקמעונות‪ ,‬עסקי משלוח‪ ,‬משרדי הזמנות‪ ,‬וכן אסור כל עיסוק‬
‫עצמאי במלאכה‪.‬‬
‫(‪ )2‬כמו כן החל בתאריך הנ" ל ייאסר על היהודים להציע סחורות או מוצרי‬
‫מלאכה בירידים‪ ,‬מכל המינים‪ ,‬בשווקים או בתערוכות‪ ,‬לעשות להם‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 45 -‬‬

‫פרסומת או לקבל הזמנות‪.‬‬
‫(‪ )3‬עסקים יהודיים תקנה שלישית לחוק אזרחות הרייך מ‪ 14-‬ביוני ‪,1938‬‬
‫(‪ )Reichsgesetzbl‬שינוהלו בניגוד לאיסור זה‪ ,‬ייסגרו ע"י המשטרה‪.‬‬
‫‪ )1( .2‬החל ב‪ 1-‬בינואר ‪ 1939‬לא יכהן יהודי כמנהל עסק כמשמעו בחוק‬
‫בדבר הסדר העבודה הלאומית מ‪ 20-‬בינואר ‪1934‬‬
‫(‪ )2‬מותר לפטר יהודי המועסק כעובד בכיר במפעל כלכלי כלשהו‪ ,‬לפי‬
‫הודעה של שישה שבועות מראש‪ .‬עם חלוף מועד הפיטורין מתבטלות‬
‫על תביעות העובד הנובעות מחוזה העבודה שבוטל‪ ,‬ובמיוחד‬
‫תביעותיו לקצבה ולפיצויים‪.‬‬
‫‪ )1( .3‬יהודי אינו רשאי להיות חבר באגודה שיתופית‪.‬‬
‫(‪ )2‬חברים יהודים באגודה שיתופית יפרשו ב‪ 31-‬בדצמבר‪ .‬אין צורך‬
‫ב[הודעת]פיטורין מיוחדת‪.‬‬
‫‪ .4‬מיניסטר הכלכלה מוסמך להוציא את התקנות הדרושות לביצוע הוראות‬
‫אלה‪ ,‬בתיאום עם המיניסטרים הנוגעים בדבר‪ .‬הוא רשאי להתיר יוצאים‬
‫מהכלל‪,‬במידה והדבר דרוש לשם העברת עסק יהודי לבעלות לא‪ -‬יהודית‪,‬‬
‫לשם חיסול עסק יהודי‪ ,‬או במקרים מיוחדים להבטחת הביקוש‬
‫ברלין‪ 12 ,‬בנובמבר ‪1938‬‬
‫הממונה על תכנית ארבע השנים‬
‫גרינג‬
‫גנראלפלדמרשל‬
‫*******************‬

‫תקנה בדבר תשלום‪-‬כופר על ידי היהודים נתיני גרמניה‬
‫מיום ‪ 12‬בנובמבר ‪1938‬‬
‫עמדה העוינת של היהדות כלפי העם והרייך הגרמני‪ ,‬עמדה שאינה נרתעת ממעשי‬
‫רצח פחדניים‪ ,‬מחייבת התגוננות נמרצת וכפרה קשה‪ .‬לפיכך הנני מחליט‪ ,‬על סמך‬
‫התקנה לביצוע תוכנית ארבע‪-‬השנים מ‪ 18-‬באוקטובר ‪ 1936‬להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬על כלל היהודים נתיני גרמניה יוטל תשלום כופר לרייך הגרמני בסך‬
‫‪ 1,000,000,000‬מארקים‪.‬‬
‫‪ .2‬הוראות הביצוע יוצאו על ידי מיניסטר האוצר בתיאום עם המיניסטרים הנוגעים‬
‫בדבר‪.‬‬
‫ברלין‪ 12 ,‬בנובמבר ‪1938‬‬
‫הממונה על תכנית ארבע השנים‬
‫גרינג‬
‫גנראלפלדמרשל‬
‫["השואה בתיעוד‪ ,‬עמ' ‪]46-45‬‬

‫************‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 46 -‬‬

‫יהודים ממתינים‬
‫בתור לפני משרד‬
‫הנסיעות בברלין‪,‬‬
‫‪1939‬‬
‫[ארכיון יד ושם]‬

‫הקמת " רשות מרכזית להגירת יהודים"‬
‫ברלין‪ 24 ,‬בינואר ‪1939‬‬
‫הממונה על תכנית ארבע השנים‬
‫אל‬
‫האדון מיניסטר הפנים‬
‫ברלין‬
‫יש לקדם בכל האמצעים את הגירתם של היהודים מגרמניה‪.‬‬
‫במיניסטריון הפנים של הרייך תוקם " רשות מרכזית של הרייך להגירת יהודים"‬
‫(שתורכב) מנציגי הרשויות הנוגעות בדבר‪ .‬לגבי כל שטח הרייך באופן אחיד‪,‬‬
‫מתפקידה של הרשות המרכזית של הרייך‪:‬‬
‫‪ .1‬לנקוט בכל האמצעים לשם הכנתה של הגירת יהודים מוגברת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להקים‬
‫ארגון יהודי שיתאים להכנה אחידה של בקשות להגירה‪ ,‬לעשות את כל הצעדים‬
‫להשגת אמצעים כספיים‪ ,‬במטבע מקומי ובמטבע זר‪ ,‬וניצולם התכליתי‪ ,‬לקבוע‪ ,‬תוך‬
‫שיתוף פעולה עם רשות ההגירה של הרייך‪ ,‬את הארצות המתאימות להגירה‪.‬‬
‫‪ .2‬לכוון את ההגירה‪ ,‬בין השאר לדאוג להעדפת הגירתם של היהודים העניים יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬להחיש את ביצוע הגירתו של כל יחיד בכך‪ ,‬שע"י טיפול מרוכז בבקשות ההגירה‬
‫תשיג‪ ,‬במהירות וללא תקלות‪ ,‬את התעודות והאישורים הרשמיים הדרושים למהגר‬
‫היחיד‪ ,‬ותפקח על הגשמת ההגירה‪.‬‬
‫את הנהלתה של הרשות המרכזית של הרייך מקבל לידיו ראש משטרת הביטחון‪.‬‬
‫הוא ממנה את המנהל בפועל וקובע את דרכי ניהולה של הרשות‪.‬‬
‫על עבודתה של הרשות המרכזית של הרייך יש לדווח לי באופן שוטף‪ .‬לפני ביצוע‬
‫צעדים עקרוניים יש לבקש את החלטתי‪.‬‬
‫מלבד נציגי הרשויות הנוגעות בדבר ממילא‪ ,‬נמנים על הוועדה השגריר אייזנלוהר‬
‫כממונה על מגעים רשמיים עם מדינות זרות‪ ,‬ומנהל האגף וולטאט כממונה על‬
‫המשא ומתן בתוכנית רובלי‪.‬‬
‫עה"ח גרינג‬
‫["השואה בתיעוד‪ ,‬עמ' ‪]306-307‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 47 -‬‬

‫קטע מנאומו של היטלר מ‪ 30-‬בינואר ‪1939‬‬
‫"‪ …‬לנגד עיננו מתגלה מחזה מביש‪ ,‬כשהעולם הדמוקרטי כולו‪ ,‬המרעיף רחמיו על‬
‫העם היהודי המסכן והמעונה‪ ,‬עומד קשוח מול חובתו הבלתי מעורערת לעזור‪.‬‬
‫הטענות המובאות להצדקת העדר כל עזרה אינן אלא מצדיקות אותנו הגרמנים ואת‬
‫האיטלקים‪.‬‬
‫הנה אומרים‪:‬‬
‫‪" .1‬אנחנו"‪ ,‬כלומר הדמוקרטיות‪" ,‬איננו מסוגלים לקלוט את היהודים!" והרי‬
‫באימפריות האלו אין צפיפות האוכלוסייה עולה על ‪ 10‬נפשות לקמ"ר‪ ,‬ואילו גרמניה‬
‫חייבת לפרנס ‪ 135‬נפש על קמ"ר‪ ,‬ועם זאת להיות מסוגלת לקלוט אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬מצהירים‪ :‬איננו יכולים לקבל אותם‪ ,‬אלא אם כן יצוידו‪ -‬למשל ע"י גרמניה‪ -‬בסכום‬
‫כסף מסוים כהון להגירה‪.‬‬
‫והרי במשך מאות בשנים הייתה גרמניה טובה מספיק לקלוט יסודות אלה‪ ,‬שלא היה‬
‫להם דבר זולת מחלות מדבקות סניטאריות ופוליטיות‪ .‬מה שהעם הזה מחזיק כיום‪,‬‬
‫נרכש על חשבון העם הגרמני הלא כ"כ ערמומי‪ ,‬בעזרת מניפולציות שפלות ביותר‪.‬‬
‫היום אין אנו אלא מתקנים מה שהעם הזה גרם באשמתו‪ .‬בעבר‪ ,‬כאשר הפסיד העם‬
‫הגרמני את כל חסכונותיו‪ ,‬פרי עמל ישר של עשרות בשנים‪,‬בעקבות האינפלציה‬
‫שהיהודים זממו ובצעו‪ ,‬כאשר גזל העולם מאת העם הגרמני את רכושו בחו"ל‪ ,‬כאשר‬
‫הפקיעו את כל הרכוש הקולוניאלי שלנו‪ -‬אז‪ ,‬כנראה‪ ,‬עוד לא השפיעו על המדינאים‬
‫הדמוקרטיים שיקולים פילנתרופיים אלה השפעה מכרעת‪.‬‬
‫היום אני יכול רק להבטיח לאדונים האלה‪ ,‬שהודות לחינוך הברוטאלי שהעניקו לנו‬
‫הדמוקרטיות במשך ‪ 15‬שנה‪ ,‬אנחנו חסונים נגד כל הרגשות הסנטימנטאליים האלה‪.‬‬
‫בעיננו חזינו‪ ,‬שלאחר שמתו מרעב וחוסר אמצעי קיום יותר מ‪ 80,0000-‬ילדים מקרב‬
‫עמנו‪ ,‬עוד גזלו מאתנו קרוב למיליון פרות חולבות‪ ,‬עפ"י סעיפיו האכזריים של תכתיב‬
‫שכפו עלינו שליחי ההומניזם והדמוקרטיה המערביים‪ -,‬כחוזה שלום‪.‬‬

‫יהודים מגורשים מגרמניה‬

‫[ארכיון לוחמי הגטאות]‬

‫בעיננו חזינו‪ ,‬כיצד יותר ממיליון שבויי מלחמה גרמנים הוחזקו‪ ,‬ללא סיבה‪ ,‬שנה‬
‫נוספת בשבי‪ .‬נאלצנו לסבול את עקירתם של יותר ממיליון וחצי גרמנים מנחלתם‬
‫וקניינם באזורי הספר שלנו וגירושם‪ ,‬בשוטים‪ ,‬כשכל רכושם הוא מה שמכסה את‬
‫עורם‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 48 -‬‬

‫נאלצנו לסבול‪ ,‬שקרעו מאיתנו מיליון מבני העם‪ ,‬מבלי לשמוע את קולם ומבלי‬
‫להשאיר להם אמצעי קיום מינימאליים‪.‬‬
‫‪ …‬יכולתי להוסיף אל אלה תריסר דוגמאות מחרידות יניחו לנו עם ההומניזם שלהם‪.‬‬
‫העם הגרמני איננו רוצה שענייניו ייקבעו ויוכרעו ע"י עם זר‪ .‬צרפת לצרפתים‪ ,‬אנגליה‬
‫לאנגלים‪ ,‬אמריקה לאמריקאים וגרמניה לגרמנים‪.‬‬
‫אנו נחושים בדעתנו להפסיק את הסתננותו של עם זר‪ ,‬שידע להשתלט על כך עמדות‬
‫הניהול‪ ,‬נחושים אנו לסלק את העם הזה‪ .‬ברצוננו להכשיר את עמנו לתפוש עמדות‬
‫הנהגה אלה‪ .‬יש לנו מאות אלפים של בני איכרים ופועלים מהאינטליגנטים ביותר‪.‬‬
‫נדאג לחינוכם‪ ,‬וכבר הננו מחנכים אותם‪ ,‬והיינו רוצים שהם‪ ,‬יחד עם יתר שכבות העם‬
‫המשכילות‪ ,‬יאחזו בעמדות בכירות במדינה‪ ,‬ולא בני עם זר לנו‪.‬‬
‫ומעל הכול התרבות הגרמנית‪ ,‬כפי שאומר השם‪ ,‬היא גרמנית ולא יהודית‪ ,‬ועל כן‬
‫ניהולה והטיפוח בה יופקדו בידי עמנו‪ .‬כאשר זועק העולם כולו‪ ,‬בצביעות‪ ,‬נוכח‬
‫גירושם הברברי של יסודות אלה‪ ,‬שהם בעלי ערך רב ביותר ושאין שווה להם מבחינה‬
‫תרבותית‪ ,‬אז אין לנו אלא לתמוה על המסקנות שהעולם מסיק מכך‪.‬‬
‫כמה טובה היו צריכים להכיר לנו‪ ,‬על שאנו משחררים את נושאי התרבות הנהדרים‬
‫האלה ומעמידים אותם לרשות העולם מחוץ לגרמניה‪ .‬אחרי הצהרותיו הוא‪ ,‬אין‬
‫העולם יכול להעלות אף סיבה אחת‪ ,‬תירוץ לסירובו לקבל בארצותיו את האנשים‬
‫האלה‪ ,‬בעלי הערך המעולה‪.‬‬
‫יתירה מזו‪ ,‬אין להבין מדוע מטילים עלינו דווקא את הגזע הזה‪ ,‬בה בשעה שהמדינות‬
‫המתפעלות כ"כ מן האנשים הנפלאים האלה‪ ,‬דוחות את קבלתם בארצותיהן במיני‬
‫תירוצים משונים‪ .‬אני סבור שיש לפתור בעיה זו ‪ ,‬וככל שנקדים כן ייטב‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אירופה לא תשקוט‪ ,‬כל עוד השאלה היהודית לא סולקה‪ .‬ישנה אפשרות סבירה‬
‫שבבעיה זו תיווצר‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪ ,‬תמימות דעים באירופה‪ ,‬אף בין עמים‬
‫שבדרך כלל לא היו מגיעים על נקלה לידי הסכמה‪ .‬ישנם בעולם שטחי התיישבות‬
‫לרוב‪ ,‬אך אחת לתמיד יש להפריך את הדעה‪ ,‬שהאל כאילו הועיד את העם היהודי‬
‫לחיות‪ ,‬באחוזים מסוימים כטפילים בגופם של עמים אחרים ולנצל את עבודתם‬
‫היצרנית‪.‬‬
‫היהדות תצטרך להתאים את עצמה לפעילות ישרה ובונה‪ ,‬כמו עמים אחרים‪ ,‬אחרת‬
‫תאבד במשבר בעל עוצמה ללא תיאור‪.‬‬
‫ודבר אחד הייתי רוצה לומר ביום זה‪ ,‬הראוי לזכירה לא רק לנו הגרמנים‪ :‬במרוצת‬
‫חיי הייתי לעתים קרובות נביא ולרוב לעגו לי‪ .‬בימי מאבקי לשלטון היה זה‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬העם היהודי שקיבל נבואותיי בהתפרצויות צחוק‪ ,‬כאשר אמרתי‪ ,‬שיום‬
‫אחד אקבל על עצמי את הנהגת המדינה והעם הגרמני‪ ,‬ואז אפתור‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם‬
‫את הבעיה היהודית‪.‬‬
‫סבורני שגלי צחוק אלה של היהדות כבר נחנקו בינתיים בגרונם‪ .‬היום ארצה שוב‬
‫להתנבא‪ :‬אם יעלה בידי יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה לדרדר את‬
‫העמים‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬למלחמה עולמית‪ -‬אזי לא תהיה התוצאה בולשיביזציה של‬
‫העולם ועמה ניצחון היהדות‪ ,‬אלא השמדת הגזע היהודי באירופה‪…‬‬
‫אין העמים מוכנים למוות בשדות הקרב‪ ,‬כדי שהגזע הבינלאומי הזה‪ ,‬חסר השורשים‪,‬‬
‫ירוויח מעסקי המלחמה וישביע את תאוות הנקמה התנכית שלו‪ .‬על הסיסמה‬
‫היהודית‪" :‬פרוליטרים מכל הארצות התאחדו!" תתגבר הכרה נעלה יותר‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫עובדים ויוצרים מכל העמים‪ ,‬הכירו את אויבכם המשותף!‬
‫["השואה בתיעוד‪ ,‬עמ' ;‪]330-30‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 49 -‬‬

‫"מיין קאמף" ] ‪" – [ MEIN KAMPF‬מאבקי"‬
‫ספרו של אדולף היטלר‬
‫כדי להבין את האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬סבור אני שיש‬
‫להביא בפניכם קטעים מעטים מספר זה‪ .‬תוכנו של הספר‬
‫בישר את הצפוי לעם היהודי ולאנושות בכלל‪ .‬חמש עשרה‬
‫שנה לאחר הוצאתו של הספר הוחל בביצוע הכתוב בו‪.‬‬
‫הספר נמכר עד שנת ‪ 1930‬באלפי עותקים בודדים מדי‬
‫שנה‪ .‬הצלחתם של הנאצים בבחירות בשנה זו הביאה לו‬
‫פופולאריות מסוימת‪ ,‬ובשנת ‪ 1932‬נמכרו כבר ‪ 80‬אלף‬
‫עותקים של הספר‪ .‬אחרי עלייתו של היטלר לשלטון נמכר‬
‫הספר במיליוני עותקים‪ .‬כדי להפיצו מחירו ירד ל‪8-‬‬
‫מרקים‪ .‬בשנת ‪ 1933‬לבדה נמכר הספר במיליון וחצי‬
‫עותקים‪ .‬הספר ניתן כמתנה לכל זוג שהתחתן בגרמניה‬
‫הנאצית‪ .‬עד לסיום המלחמה נמכרו בגרמניה כעשרה‬
‫מליון עותקים של הספר‪ ,‬ועוד כמה מיליוני עותקים ברחבי‬
‫העולם (הספר תורגם לשש עשרה שפות)‪.‬‬
‫הספר חולק לכל השרים‪ ,‬הפעילים המנהיגים המקומיים ובעלי השררה‪ .‬כמעט בכל סרט‬
‫קולנוע על התקופה מופיעה דמות המצטטת מן הספר ולמעשה מודיעה‪ ,‬מה הנאצים‬
‫יעשו בעתיד‪ .‬במערכת החינוך צוטטו קטעים רבים מהספר‪ .‬כך חלחלו המסרים‬
‫האידיאולוגיים הנאציים למיליוני גרמנים והשאירו את רישומם בתודעה הלאומית‪.‬‬
‫היטלר מעולם לא הסתיר את רעיונותיו‪ .‬הוא גילה אותם בפרוטרוט ובהרחבה בספרו‪,‬‬
‫עוד בשנת ‪ .1923‬אם היו העם הגרמני‪ ,‬ומנהיגי העולם מתייחסים ברצינות לאמור בספר‪,‬‬
‫הרי שאולי היו זוועות השואה ומלחמת העולם השנייה נחסכות מן העולם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1923‬נדון היטלר לחמש שנות מאסר במצודת לנדסברג‪ ,‬על חלקו בניסיון‬
‫ההפיכה המכונה "הפוטש במרתף הבירה"‪ ,‬נגד ממשלת רפובליקת ויימר‪ .‬הספר הוכתב‬
‫על–ידי היטלר לעוזרו‪ ,‬רודולף הס במהלך תשעת החודשים בהם ריצה היטלר את‬
‫מאסרו‪.‬‬
‫הכרך הראשון‪ ,‬שהוכתר בשם "‪( "Eine Abrechnung‬התעוררות ההכרה) פורסם ב‪18-‬‬
‫ביולי ‪ .1925‬הכרך השני‪ ,‬אשר נקרא "‪"Die Nationalsozialistische Bewegung‬‬
‫(התנועה הנאציונל סוציאליסטית) ונכתב אחרי שחרורו של היטלר מבית הכלא‪ ,‬פורסם‬
‫בשנת ‪.1926‬‬
‫התיאוריה שפיתח היא כי כפי שמרכס סבר שההיסטוריה האנושית הוא סיפורו של‬
‫המאבק בין המעמדות (וספק אם היטלר ירד לעומקה של תורתו של מרכס)‪ ,‬הרי‬
‫שלאמיתו של דבר היא סיפורו של המאבק בין הגזעים‪ .‬בסיפור זה ישנם טובים ‪-‬‬
‫הגרמנים‪ ,‬הנורדים‪ ,‬הנעלים מבחינה גזעית ‪ -‬ורעים ‪ -‬היהודים‪ ,‬הסלאבים‪ ,‬ואחרים‪ ,‬שהם‬
‫"תת אדם" או בלשון הספר "אונטרמנטש"‪ .‬היהודי יכול לקבל כל דמות ‪ -‬הארכי‬
‫קפיטליסט המשעבד את העובד הגרמני לריבית רצחנית‪ ,‬או הקומוניסט האומר לבצע‬
‫בגרמנים רצח עם בנוסח הרצח שביצעו היהודים‪ ,‬כביכול‪ ,‬ברוסים‪ ,‬במסווה של קומוניזם‬
‫תחת שלטון ברית המועצות‪ .‬אך אלו אינן הבחנות אידיאולוגיות של ממש‪ ,‬כי אם מסווה‬
‫למאבק האמיתי ‪ -‬המאבק בין הגזעים על מרחב המחייה‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 51 -‬‬

‫המאבק בין העמים הוא על "מרחב מחיה" כאשר כיוון התפשטותה הראוי של גרמניה‬
‫הוא לעבר המזרח‪ ,‬אל שטחי הדגן של אוקראינה ומקורות הנפט והמחצבים של הקווקז‪.‬‬
‫כאן תבוא ההתנגשות ההיסטורית עם הארכי אויב ‪ -‬היהודי בתחפושתו הבולשביקית‪,‬‬
‫אשר הצליח להשתלט‪ ,‬אליבא דהיטלר‪ ,‬על המוני האדם חסרי הבינה הסלאבים‬
‫והמונגולים ולאחד אותם לכלל המדינה המודרנית של ברית המועצות‪.‬‬
‫ביחסו אל היהודים ניכר טירופו של היטלר‪ .‬חלק ניכר מן הספר מוקדש להגיגים על גבול‬
‫הפורנוגרפיה‪ ,‬בהם מתאר היטלר את היהודי כמשחיתו של הגזע הארי במגוון צורות‬
‫ודרכים‪ .‬האובססיה המינית של היטלר ניכרת בכתיבתו‪ ,‬ובין היתר בהכריזו כי "המשימה‬
‫הלאומית" החשובה ביותר היא עקירתה מן השורש של העגבת‪.‬‬
‫שני קטעים מחרידים בספר מתייחסים אל היהודים ואל השימוש בגז מרעיל‬
‫• "אם בתחילת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬או אף בהמשכה‪ ,‬היו שנים עשר או חמישה‬
‫עשר אלף מאותם היהודים שהשחיתו את האומה‪ ,‬מובאים תחת גז מרעיל‪ …‬כי אז לא‬
‫היה קורבנם של המיליונים שהקריבו את חייהם בחזית מוקרב לשווא‪( ".‬כרך ‪ ,2‬פרק ‪,15‬‬
‫הזכות להגנה עצמית)‪.‬‬
‫• " טקטיקות אלו המתבססות על ההערכה המדוייקת של השבירות האנושית חייבות‬
‫להצליח‪ ,‬בוודאות מתמטית כמעט‪ ,‬אלא אם כן הצד השני ילמד להלחם בגז מרעיל‬
‫באמצעות גז מרעיל‪ .‬יש להדגיש לאלו החלשים באופיים כי זהו מקרה של להיות או‬
‫לחדול‪( ".‬כרך ‪ ,1‬פרק ‪ ,2‬שנות התבוננות וסבל בוינה)‬
‫קטעים נוספים‪:‬‬
‫• תורת המרקסיזם היהודית דוחה את העיקרון האריסטוקראטי של הטבע‪ ,‬ושמה תחת‬
‫זכות היתרון הנצחית של הכוח והעוצמה את ההמון על משקלו הדומם‪ .‬כך היא מתכחשת‬
‫לערך האישיות שבאדם‪ ,‬מערערת על משמעות של לאומיות וגזע ומפקיעה בכך מן‬
‫האנושות את היסוד לקיומה ולתרבותה… וכשם שיישומה של תורת [כזב] זו ביקום כולו‬
‫היה מביא אך לתוהו ובוהו כן היה סופו עלי אדמות אובדן תושבי כדור הארץ‪.‬‬
‫• אם ינצח היהודי‪ ,‬בעזרת האני מאמין המרקסיסטי שלו‪ ,‬את עמי תבל‪ ,‬אזי יהווה‬
‫ניצחונו אות לגסיסת האנושות‪ ,‬וכדור הארץ ישוב לנוע באתר ריק מאדם‪ ,‬כמו לפני אלפי‬
‫שנים‪.‬‬
‫• הטבע הנצחי נוקם ללא רחם על פגיעה בחוקיו‪ .‬לפיכך מאמין אני היום‪ ,‬שאני פועל‬
‫ברוחו של בורא העולם הכל יכול‪ .‬בכך אני מתגונן בפני היהודי ונאבק למען פועל ידו של‬
‫אדון עולם‪.‬‬
‫• איבת היהודי מופנית נגד כל מי שאיננו דומה לו ברוחו‪ .‬מאחר שהיהודי איננו הנתקף‬
‫אלא התוקף‪ ,‬נחשב כאויבו לא התוקף בלבד אלא גם המתנגד לו‪ .‬הכלי שבאמצעותו הוא‬
‫מנסה לשבור נשמות ישרות‪ ,‬אבל נועזות‪ ,‬אינו המאבק הגלוי כי אם השקר וההשמצה‪.‬‬
‫• הוא לא נרתע משום דבר ובשפלותו מגדיל לעשות עד כדי לא ייפלא‪ ,‬אם בקרב עמנו‬
‫מתגלם השטן‪ ,‬סמל כל הרע‪ ,‬בדמותו המוחשית של היהודי‪.‬‬
‫• בערות ההמון הרחב באשר למהותו הפנימית של היהודי‪ ,‬וצרות המוח והאטימות‬
‫היהירה של השכבות הגבוהות‪ ,‬הופכים על נקלה את העם קרבן למסע השקרים היהודי‪.‬‬
‫בעוד השכבות הגבוהות בפחדנותן הטבעית מפנות עורף לאדם המותקף על ידי היהודי‪,‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 51 -‬‬

‫בשקרים ובהשמצה‪ ,‬מאמין ההמון הרחב לכל דבר ברוב טיפשותו או תמימותו‪ .‬שלטונות‬
‫המדינה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתעטפים בשתיקה‪ ,‬או כדי לשים קץ לתעלולי העיתונות היהודית‪,‬‬
‫רודפים את המותקף שלא בצדק ‪ -‬בעיני לבלר מטומטם נחשב הדבר כשמירה על סמכות‬
‫המדינה והבטחת השקט והסדר‪.‬‬
‫• אט אט יורד כחלום בלהות על נפשם ומוחם של האנשים ההגונים‪ ,‬הפחד מפני הנשק‬
‫המרקסיסטי של היהדות‪ .‬בכך שנאחזים בחיל וברעדה מפני האויב הנורא‪ ,‬נופלים לו‬
‫לבסוף קרבן‪ .‬שליטתם של היהודים במדינה נראית עד כה בטוחה‪ ,‬שהוא יכול לא רק‬
‫להציג עצמו כיהודי; יתירה מזו‪ ,‬הוא מודה בהלכי המחשבה הלאומניים (‪) Volkisch‬‬
‫והפוליטיים שלולא רתיעה‪ .‬חלק מגזעו מודה בגלוי על היותו עם זר‪ ,‬אך גם בכך טמון‬
‫שקר‪ .‬כי בעוד הציונות מנסה לאחז את עיני העולם באומרה שהרהורי התשובה‬
‫הלאומיים של היהודים ימצאו סיפוקם ביצירת מדינה פלשתינאית ‪ -‬מערימים היהודים‬
‫פעם נוספת על ה"גויים" המטומטמים‪ .‬הם אינם מתכוונים כלל לבנות מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל(‪ )Palastina‬כדי להתיישב בה‪ ,‬אלא כל שאיפתם היא להקים מרכז ארגוני‬
‫למעשי ההונאה שלהם בממדים בינלאומיים; מרכז ריבוני מוגן בפני התערבותן של‬
‫מדינות אחרות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקלט לנבלים ובית ספר גבוה לטיפוח נוכלים‪ .‬זה סימן לאמונם‬
‫וביטחונם הגובר‪ ,‬שהם מציגים עצמם בגלוי ובחוצפה כגזע יהודי‪ ,‬בעוד שחלק אחר מהם‬
‫מחקה במרמה את הגרמני‪ ,‬הצרפתי או האנגלי‪.‬‬
‫באיזו מידה הם רואים כבר את הניצחון הקרב ובא‪ ,‬אפשר להסיק מדרך התייחסותם‬
‫הנוראה אל עמים אחרים‪.‬‬
‫• הנער היהודי‪ ,‬שחור השער‪ ,‬אורב במשך שעות כששמחה שטנית על פניו‪ ,‬לנערה‬
‫תמימה‪ ,‬מטמא אותה בדמו וכך גוזל אותה מעמה‪ .‬בכל הדרכים הוא מנסה להשחית את‬
‫התשתית הגזעית של העם שבכוונתו להכניעו‪ .‬וכפי שהוא עצמו משחית במכוון נשים‬
‫ונערות‪ ,‬איננו נרתע מלהרוס את מחיצות הדם בפני אחרים‪ .‬היו אלה והינם היהודים‪,‬‬
‫שהביאו את הכושי לשדות הריינוס‪ ,‬במטרה הנסתרת והברורה להרוס את הגזע הלבן‬
‫השנוא ולהורידו מרמתו התרבותית והפוליטית‪ ,‬על ידי המימזור הבלתי נמנע‪ ,‬ובעצמם‬
‫לעלות לדרגת שליט‪.‬כי עם טהור גזע המודע לדמו‪ ,‬לא ישועבד לעולם על ידי היהודי‪.‬‬
‫בעולם הזה יהיה היהודי אדונם של ממזרים בלבד‪.‬‬
‫ולכן הוא מנסה במתוכנן‪ ,‬להוריד את הרמה הגזעית על ידי הרעלתם של היחידים לאורך‬
‫ימים‪.‬‬
‫• בתחום הפוליטי הוא מתחיל להמיר את הרעיון הדמוקרטי שבדיקטטורה של‬
‫הפרולטריון‪.‬‬
‫בהמון המאורגן של המרקסיזם הוא מצא את כלי נשקו‪ ,‬המאפשר לו לוותר על‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬ובמקום זה לשעבד עמים באגרוף של ברזל ו"למשול" בהם כרודן‪.‬‬
‫ועתה הוא פועל לפי תכנית להפיכה כפולה ‪ :‬הפיכה כלכלית ומדינית‪.‬‬
‫את העמים‪ ,‬המגיבים מבפנים בתקיפות יתירה על התקפתו‪ ,‬הוא לוכד ברשת אויבים‬
‫הודות להשפעותיו הבינלאומיות‪ ,‬מסית אותם למלחמה‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬אם עדיין דרוש הדבר‪,‬‬
‫מניף בשדות הקרב את נס המהפכה‪.‬‬
‫• בתחום הכלכלי הוא מזעזע את המדינות זמן כה רב‪ ,‬עד שהן מפקיעות את המפעלים‬
‫הסוציאליים שנעשו בלתי רווחיים‪ ,‬ומעמידות אותם תחת פיקוחו הכספי‪.‬‬
‫מבחינה פוליטית הוא מונע מן המדינות את המשאבים לקיום עצמאי‪ ,‬מחריב את יסודות‬
‫האוטונומיה וההגנה העצמית‪ ,‬הורס את האמון בהנהגה‪ ,‬מכתים את ההיסטוריה והעבר‬
‫ומשפיל כל דבר שבגדולה‪.‬‬
‫• מבחינה תרבותית הוא מזהם אמנות‪ ,‬ספרות ותיאטרון‪ ,‬מבלבל את החושים הטבעיים‪,‬‬
‫מערער כל המושגים על היפה‪ ,‬הנשגב‪ ,‬האציל והטוב‪ ,‬ומדרדר את האדם לתהום מעשיו‬
‫החזיריים‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 52 -‬‬

‫את הדת הוא שם לצחוק‪ ,‬נוהג ומוסר נחשבים על ידו כדבר שאבד עליהם כלח‪ ,‬עד כי‬
‫יתערערו עמודי התווך האחרונים של רוח הלאומיות הנאבקת על קיומה בעולמנו‪ .‬ועתה‬
‫מתחילה המהפכה הגדולה האחרונה‪ .‬עם השגת העוצמה הפוליטית הוא משליך מעליו‬
‫את‬
‫• המסווה האחרון שעוד נותר לו‪ .‬היהודי העממי הדמוקרטי נעשה ליהודי הדמים‪ ,‬עריץ‬
‫הדמים‪ .‬במשך שנים מעטות הוא מנסה להשמיד את נושאי האינטליגנציה הלאומיים‪,‬‬
‫ובגוזלו מן העמים את מנהיגותם הרוחנית הטבעית‪ ,‬גוזר עליהם גורל של עבדות ושעבוד‬
‫תמידי‪.‬‬
‫הדוגמה הנוראה ביותר לכך משמשת רוסיה‪ ,‬בה הוא גורם להריגתם או הרעבתם של‬
‫כשלושים מיליון בני אדם‪ ,‬בפראות שטנית תוך ענויי תופת‪ .‬בכך רצה להבטיח את‬
‫השליטה על עם גדול‪ ,‬לקומץ ספסרי בורסה ואנשי עט מושחתים מגזע יהודי‪.‬‬
‫אולם הסוף יביא לא רק קץ לחירותם של העמים המשועבדים ליהודים‪ ,‬אלא גם לקצו של‬
‫אותו פרזיט העמים עצמו‪ .‬עם מות קרבנו מת במוקדם או במאוחר גם ערפד זה‪.‬‬
‫• "הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ ,‬השנואים שנאה כה עמוקה על ידי היהודים‪ ,‬מציגים‬
‫בצורה מובהקת ויחידה עד כמה כל ישותו של עם זה מבוססת על שקר אחר רצוף‪.‬‬
‫"מסמכים אלה הם תוצאה של זיופים" נאנח וזועק העיתון ‪ Frankfurter Zeitung‬כל‬
‫שבוע שוב אל תוך העולם‪ ,‬וזו ההוכחה הטובה ביותר שאמנם הם אמיתיים ‪ …‬כאשר ספר‬
‫זה ייהפך ברבות הימים לנחלת הכלל‪ ,‬תתבטל הסכנה היהודית"‪.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬שהספר לא תורגם לעברית אלא קטעים ממנו לצורך לימודים באוניברסיטה‪.‬‬
‫קטעים נוספים תוכלו למצוא בספר‪:‬‬
‫צימרמן משה‪ ,‬היילברונר עודד [עורכים]‪ ,‬תירגם מגרמנית‪ 8‬ירון דן‪ 8‬פרקים מתוך "מאבקי"‬
‫"‪"MEIN KAMPF‬של אדולף היטלר‪ ,‬אקדמון ירושלים‪ ,‬תשנ"ה‪.9773-‬‬
‫‪——————————————————–‬‬‫כפי הנראה בעת כתיבת הספר הגיע היטלר למסקנה שהוא ולא אחר הינו השליח ששלח‬
‫האל להושיע את העם הגרמני‪ .‬בהתאם לכך רצוף הספר בסקירה של ילדותו ונעוריו של‬
‫היטלר (דבר שהופך אותו לבעל ערך לחוקרים עד ימינו)‪ ,‬מתוך כוונה להראות את מאבקו‬
‫האישי ההופך לאיטו למאבק לאומי‪ .‬כן קובע היטלר‪ ,‬המנהיג‪ ,‬כי הדמוקרטיה הינה חסרת‬
‫ערך ( שכן אינה מביאה תועלת במאבק בין הגזעים על מרחב המחיה)‪ ,‬ושם במקומה את‬
‫"עקרון המנהיג"‪ ,‬הפיהרר פרינציפ ‪ -‬לפיו כל בעל תפקיד הוא אחראי כלפי מפקדו‪ ,‬וזה‬
‫אחראי כלפי מפקדו‪ ,‬עד הפיהרר‪ ,‬האחראי כלפי האל‪ ,‬או כלפי ההיסטוריה הגרמנית‪,‬‬
‫והינו בעל סמכות בלתי מוגבלת כלפי כל נתיניו‪.‬‬
‫ערב רב זה של רעיונות גיאו פוליטיים אפויים למחצה‪ ,‬מתובלים במשנה כלכלית דלילה‬
‫המערבת רעיונות סוציאליסטיים גסים עם סיסמאות כגון "הקץ לעבדות הריבית" שאין‬
‫מאחוריהן כל תוכן‪( ,‬הכוח המניע את הכלכלה בתקופת היטלר היה המלחמה‪ ,‬ההכנה‬
‫אליה‪ ,‬החימוש לקראתה‪ ,‬והזנתה בפועל בכוח אדם וחומרים משזו פרצה לבסוף)‪ ,‬עליהם‬
‫נוספה גזענות אכזרית‪ ,‬אובססיבית ופורנוגרפית‪ ,‬היווה את הרעיונות שהיו למצע שהציג‬
‫היטלר לעם הגרמני‪ .‬עם זה קיבל את התיאוריה הזו‪ ,‬ותחת שלטונו של היטלר שימש כלי‬
‫בהפעלת כל רעיונותיה עד האחרון שבהם‪ .‬עיוורון מוסרי זה היכה אף באינטלקטואלים‬
‫בעלי שם כפילוסוף מרטין היידגר אשר היה חבר המפלגה הנאצית‪ ,‬ותקופת מה שימש‬
‫כ"פילוסוף החצר" שלה‪ ,‬וברבים אחרים‪.‬‬
‫***********‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 53 -‬‬

‫הכחשת שואה‬
‫המאבקים כנגד מכחישי שואה נמשכים‪ .‬אל לנו ולאומות העולם להתעייף מהמאבק‪.‬‬
‫למשפטו של מכחיש השואה דייוויד אירווינג יש ערך רב במאבקנו נגד מכחישי שואה‪.‬‬
‫מכחיש השואה דייוויד אירווינג נידון לשלוש שנות מאסר באוסטריה‪.‬‬
‫ההיסטוריון הבריטי‪ ,‬דייוויד אירווינג‪ ,‬הודה בהכחשת שואה‪ ,‬אך טען‪" :‬אינני מכחיש‬
‫שואה‪ .‬שיניתי את דעתי‪ .‬טעיתי כשאמרתי שלא היו באושוויץ תאי גז‪ .‬הנאצים רצחו‬
‫מיליוני יהודים"; ואולם‪ ,‬ביהמ" ש בווינה הרשיעו בעבירות של הכחשת שואה על פי החוק‬
‫האוסטרי‪.‬‬
‫בית משפט בווינה הרשיע ב‪ 20.2.06 -‬את ההיסטוריון מכחיש השואה‪ ,‬דייוויד אירווינג‪,‬‬
‫בעבירות של הכחשת שואה על פי החוק האוסטרי וגזר עליו שלוש שנות מאסר‪ .‬העונש‬
‫המקסימלי על העבירות הוא ‪ 10‬שנות מאסר‪ .‬עורך דינו של אירווינג הודיע כי יערער על‬
‫גזר הדין‪.‬‬
‫אירווינג הורשע בפתח משפטו על‪-‬פי הודאתו בכך שהכחיש את השואה בשני נאומים‬
‫שנשא במדינה ב‪ .1989-‬אירווינג טען בפני השופטים כי חזר בו מעמדותיו מכחישות‬
‫השואה בעקבות מסמכים שגילה שנתיים מאוחר יותר‪" .‬אינני מכחיש שואה‪ ,‬שיניתי את‬
‫דעתי"‪ ,‬אמר אירווינג לפני כניסתו לאולם בית המשפט‪" .‬טעיתי כשאמרתי שלא היו‬
‫באושוויץ תאי גז"‪ ,‬אמר לשופטים‪" ,‬הנאצים רצחו מיליוני יהודים"‪.‬‬
‫התובע‪ ,‬מיכאל קלקל‪ ,‬טען בנאום הפתיחה כי אירווינג הציג עצמו כהיסטוריון‪ ,‬אך‬
‫למעשה פעל שנים ארוכות כ"זייפן היסטוריה"‪ ,‬וניסה להמציא היסטוריה חדשה בעלת‬
‫"קווים אנטישמיים מובהקים"‪ ,‬בטוענו שוב ושוב כי תאי הגז הם "שקר" ו"אגדה"‪ .‬לדברי‬
‫קלקל‪ ,‬אירווינג הילל בהרצאותיו את המנהיג הנאצי‪ ,‬אדולף היטלר‪ .‬קלקל טען‪ ,‬כי זהו‬
‫"ניצול פלילי ומסוכן של חופש הביטוי"‪.‬‬
‫בראיונות לכלי תקשורת בריטיים לקראת המשפט אמרו‬
‫אירווינג ופרקליטו האוסטרי כי הם אינם מאמינים‬
‫בסיכוייהם לזיכוי‪ .‬הפרקליט‪ ,‬אלמר קרסבך‪ ,‬טען באחרונה‬
‫כי אירווינג שינה כבר ב‪ 1992-‬את דעותיו‪ ,‬לאחר שגילה‬
‫שדר רדיו ובו הודעה לאדולף אייכמן על השמדת מיליון‬
‫יהודים במחנה המוות טרבלינקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מומחים‬
‫מטילים ספק בכנות טענותיו של אירווינג‪ .‬התובע קלקל‬
‫ציין‪ ,‬כי עוד בשנה שעברה השתתף אירווינג בכינוס של‬
‫מכחישי שואה‪.‬‬
‫פרופ' דינה פורת‪ ,‬ראש המכון לחקר הגזענות‬
‫והאנטישמיות בימינו באוניברסיטת ת"א‪ ,‬אמרה ל"הארץ"‬
‫כי "לא ייתכן שאירווינג שינה את דעתו ב‪ 92-‬מבלי שאמר‬
‫על כך דבר בעת משפט הדיבה שניהל בשנת ‪."2000‬‬
‫לדבריה‪ ,‬מאחורי ניסיונו של אירווינג לחזור בתשובה עומד חששו מגזר הדין שעלול‬
‫להגיע לעשר שנות מאסר‪.‬‬
‫פרופ' פורת מציינת כי בנוסף לאירווינג נעצרו בתקופה האחרונה שלושה מכחישי שואה‬
‫מרכזיים ‪ -‬ובהם גרמר רודולף הגרמני‪ ,‬ארסנט זונדל הקנדי‪ ,‬וזיגפריד פרבקה הבלגי‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬מכחישי השואה הנמצאים במגננה טוענים כי הציונות הבינלאומית עומדת‬
‫מאחורי קמפיין מתוזמן שנועד לחסל את החוקרים מכחישי השואה‪" .‬הם מנסים לטעון‬
‫שהפעילות נגד מכחישי השואה היא חלק מתכנית ציונית עולמית לכבוש את העולם‬
‫שכוללת את פיגועי התאומים‪ ,‬כיבוש עיראק וכעת ניסיון לכבוש את איראן"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 54 -‬‬

‫אירווינג הוגדר כאחד ממכחישי השואה המסוכנים‪ .‬אירווינג‪ ,‬היסטוריון בריטי בן ‪,67‬‬
‫פירסם ספרים רבים על מלחמת העולם השנייה‪ .‬ספרו‪" ,‬מלחמתו של היטלר"‪ ,‬שפורסם‬
‫ב‪ ,1977-‬נחשב לנקודת ציון בהתפתחות גישתו השוללת את השואה‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬פיתח‬
‫קשרים עם המכון לביקורת היסטורית בארה"ב‪ ,‬הנחשב לגורם דומיננטי בקהיליית‬
‫מכחישי השואה‪.‬‬
‫אירווינג הפך דמות מוכרת בדעת הקהל הבינלאומית ב‪ ,2000-‬לאחר שבית משפט‬
‫בריטי דחה תביעת דיבה שהגיש נגד ההיסטוריונית האמריקאית‪ ,‬דבורה ליפשטאט‪,‬‬
‫והוצאת הספרים "פנגווין"‪ .‬הוא הגיש את התביעה לאחר שכונה בספרה "אחד הדוברים‬
‫המסוכנים ביותר בשירות מכחישי השואה"‪ .‬במהלך המשפט נהג אירווינג לפנות לשופט‬
‫בתואר "מיין פיהרר"‪ .‬השופט קבע בפסק הדין כי אירווינג הוא "מכחיש שואה פעיל‪,‬‬
‫אנטישמי וגזען"‪.‬‬
‫מאוחר יותר הוכרז אירווינג פושט רגל על‪-‬ידי בית המשפט לאחר שלא שילם הוצאות‬
‫משפט בסך ‪ 150‬אלף ליש"ט שנפסקו לחובתו‪ .‬בשנים האחרונות נתקל אירווינג בקשיים‬
‫רבים בבואו להרצאות במדינות המערב‪ .‬בין היתר נחסמה כניסתו לקנדה‪ ,‬אוסטרליה‬
‫וניו‪-‬זילנד‪ .‬הוא נעצר בנובמבר האחרון בדרום אוסטריה ומוחזק מאז במעצר‪ .‬כתב‬
‫האישום שהוגש נגדו המתבסס על שתי הרצאות שנשא באוסטריה בנובמבר ‪.1989‬‬
‫בהרצאה הראשונה‪ ,‬שנשא בפני ‪ 300‬בני אדם בעיירה האוסטרית לובן טען ארווינג‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬כי היטלר לא ציווה מעולם על השמדת היהודים‪ ,‬כי "אלמונים" שהתחזו לפלוגות‬
‫אס‪-‬אה עומדים מאחורי ליל הבדולח שבמהלכו הוחרבו יותר מאלף בתי כנסת ברחבי‬
‫גרמניה וכן שיומנה של אנה פרנק היה מפוברק‪ .‬בהרצאה השנייה שנשא בחדר אחורי‬
‫של פאב וינאי‪ ,‬טען כי "אושוויץ היה אגדה"‪ .‬כתב האישום מתבסס על עדות יחידה של‬
‫עיתונאית אוסטרית שהקליטה את שתי ההרצאות וערכה ראיון קצר עם אירווינג שבו חזר‬
‫על הדברים‪ ,‬ראיון שהוקלט אף הוא על‪-‬ידה‪.‬‬
‫במהלך מעצרו ביקש אירווינג לשחררו בערבות אך בקשתו נדחתה‪ .‬פרקליטו סיפר כי‬
‫אירווינג מקבל מדי יום מאוהדיו בין ‪ 200‬ל‪ 300-‬מסרים בדואר אלקטרוני‪ .‬כמה מאוהדיו‬
‫שביקרו אותו בתאו אמרו כי אירווינג "זוכה ליחס של כוכב" מהסוהרים‪.‬‬
‫[המקור= עיתון הארץ מתאריך ‪ 70.7.09‬מאת העיתונאי עמירם ברקת]‬

‫באירן‪ :‬תחרות קריקטורות בנושא שואה‬
‫אני רוצה להקדים ולומר‪ ,‬שאני מתנגד נמרצות להציג את הקריקטורות על הנביא מוחמד‬
‫שלא נוצרו ע" יהודים‪ .‬אנו יודעים היטב משמעותן של קריקטורות מסוג זה‪ .‬זה אחד‬
‫מלקחי השואה‪.‬‬
‫העולם המוסלמי יודע היטב שאין יד היהודים בשטנה זו‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬המדיניות‬
‫האנטישמית המסוכנת באירן פורחת‪ .‬עלינו להיות מודאגים ולא לומר‪" :‬אין דאגה‪,‬‬
‫השיירה תעבור"‪ .‬סגנון הקריקטורות לקוח מה"דר שטרימר" הגרמני הידוע לשמצה‪.‬‬
‫אני מביא בפניכם את הכתבה שפרסמה העיתונאית הדר פרבר באתר ‪www.Nfc.co.il‬‬
‫בתאריך ‪:20.2.2006‬‬
‫העיתון האירני ‪ ,Hemsehri‬אשר ארגן תחרות קריקטורות בנושא השואה‪ ,‬לכאורה‬
‫כתגובה לפרסום הקריקטורות של הנביא מוחמד בעיתונים מערביים‪ ,‬העלה את גובה‬
‫הפרס לזוכה בתחרות‪.‬‬
‫שלושת הזוכים הראשונים בתחרות יקבלו ‪ 25,000‬דולר והאחרים יקבלו פרסים יקרי‪-‬‬
‫ערך‪ .‬בעיתון אמרו‪ ,‬כי מדובר "בפרס הגדול ביתור בעולם"‪ .‬על‪-‬פי דיווחים נרשמו‬
‫לתחרות כבר מתחרים רבים‪.‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 55 -‬‬

‫כמה מהמתחרים‪ ,‬כך דווח‪ ,‬חוששים לפרסם את שמם מחשש לחייהם‪ .‬בעיתון אומרים‪ ,‬כי‬
‫יפרסמו את כל האיורים המתחרים‪ .‬מארגני התחרות אומרים‪ ,‬כי הם רוצים להוכיח‪ ,‬כי‬
‫חופש הביטוי אינו מצדיק פרסום של חומרים פוגעים‪ .‬נזכיר‪ ,‬כי הנשיא האירני‪ ,‬מחמוד‬
‫אחמדי‪-‬נג'אד‪ ,‬אמר בעבר כי יש למחוק את ישראל מהמפה ותיאר את השואה כמיתוס‬
‫יהודי‪.‬‬
‫העורך הגרפי של העיתון כתב‪ ,‬לקראת פתיחת התחרות‪ ,‬כי הציורים הטובים ביותר יזכו‬
‫את שולחיהם במטבעות זהב‪ .‬לדברי העורך‪ ,‬אכן מדובר בתגובה לפרסומים באירופה‪,‬‬
‫רבים מהם לכאורה בשם חופש הביטוי‪" .‬העיתונים המערביים פרסמו את הקריקטורות‬
‫הללו המהוות חילול קודש וזאת באמתלה של חופש הביטוי‪ ,‬אז בואו נראה אם הם‬
‫מתכוונים למה שהם אומרים כאשר אנו נדפיס קריקטורות על השואה"‪ ,‬אמר‪.‬‬

‫קריקטורה אנטישמית באתר אינטרנט‬
‫באתר ‪ irancartoon.com‬פורסמה הודעה‪ ,‬כי מחשש לפריצה לאתר תחרות‬
‫הקריקטורות בנושא השואה על‪-‬ידי ארה"ב‪ ,‬ישנן מספר כתובות חלופיות‪ .‬האתר פרסם‬
‫כמה מהקריקטורות חלקן מברזיל‪ ,‬אירן‪ ,‬אזרבייג'ן ועוד‪" .‬היכן הגבול לחופש הביטוי‬
‫המערבי?"‪ ,‬שואלים באתר האינטרנט‪.‬‬
‫בתחילת החודש הביאה פרשת הקריקטורות לגל של פעולות אלימות והמוסלמים‬
‫החליטו להשתמש בנשק שפגע בהם‪ :‬הקריקטורות‪ .‬סוכנות ‪ AP‬דיווחה‪ ,‬כי ארגון‬
‫מוסלמי‪ ,‬בלגי‪-‬הולנדי‪ ,‬פרסם באתר האינטרנט שלו סדרת איורים אנטישמיים‪ ,‬שבאחד‬
‫מהם מוצגת אנה פרנק כשהיא חולקת את מיטתה עם אדולף היטלר‪ ,‬ואחר מטיל ספק‬
‫בהתרחשותה של השואה‪.‬‬
‫הליגה הערבית האירופאית (‪ )AEL‬פירסמה את האיורים באתר האינטרנט שלה בשבת‬
‫והיום דווח‪ ,‬כי האתר קרס מעומס גולשים‪ .‬קודם לכן אפשר היה לקרוא‪ ,‬כי האתר פרסם‬
‫את הקריקטורות כתרגיל בחופש הביטוי‪ ,‬וכי הארגון אינו בהכרח מסכים עם העמדות‬
‫שהן מייצגות‪ .‬מייסד הארגון‪ ,‬דיאג אבו ג'אג'ן‪ ,‬אמר בתוכנית הטלוויזיה ההולנדית 'נובה'‪,‬‬
‫כי "גם לאירופה יש פרות קדושות‪ ,‬גם אם לא מדובר בקדושה דתית"‪.‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 56 -‬‬

‫ארגון מוסלמי בלגי‪-‬הולנדי מפרסם קריקטורות של הכחשת שואה ואחרות‪ ,‬תחת חופש‬
‫הביטוי לכאורה‪ ,‬אך למעשה כתגובה לפרסום הקריקטורות של הנביא מוחמד‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫ארד יצחק‪ ,‬גוטמן ישראל‪ ,‬מרגליות אברהם‪" 8‬השואה בתיעוד"‪ ,‬יד ושם‪ ,‬תשל"ח‪.9756-‬‬
‫בראונינג כריסטופר‪" 8‬תולדות השואה – הדרך אל הפתרון הסופי – התפתחות המדיניות‬
‫הנאצית כלפי היהודים‪ ,‬ספטמבר ‪ – 1933‬מרץ ‪,"1942‬‬
‫יד ושם‪ ,‬תשס"ה‪.9773-‬‬
‫בראכר קרל דיטריך‪" 8‬הדיקטטורה הגרמנית"‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תשמ"ז‪.9767-‬‬
‫גוטמן ישראל‪ ,‬שצקר חיים‪" 8‬השואה ומשמעותה"‪ ,‬מרכז שזר‪ ,‬תשמ"ג‪.9761-‬‬
‫גוטמן ישראל [עורך]‪" 8‬האנציקלופדיה של השואה"‪ ,‬ספרית פועלים‪ ,‬תש"נ‪.9771-‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה נגד אדולף אייכמן‪" :‬עדויות א' "‪ ,‬מרכז ההסברה‪,‬‬
‫תשכ"ג‪.9741-‬‬
‫"ויקיפדיה"‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית באינטרנט [הערכים הקשורים בגרמניה הנאצית]‪.‬‬
‫ולק יוסף‪" 8‬חינוכו של הילד היהודי בגרמניה הנאצית"‪ ,‬מכון ליאו בק ‪ -‬יד ושם‪,‬‬
‫תשל"ו‪.9757-‬‬
‫יחיל לני‪" 8‬גורל יהודי אירופה‪ ,"1932-1945,‬שוקן‪ ,‬תשמ"ז‪.9765-‬‬
‫לוונתאל מרווין‪" 8‬תולדות היהודים בגרמניה מן הימים הקדומים עד למלחמת העולם‬
‫השנייה"‪ ,‬מסדה‪ ,‬תש"ל – ‪.9751‬‬
‫מאיר מיכאל [עורך]‪" 8‬תולדות היהודים בגרמניה בעת החדשה"‪ ,‬מרכז זלמן שזר‪,‬‬
‫תשס"א‪.0111-‬‬
‫מכמן דן‪" 8‬בימי שואה ופקודה‪-‬קורס בתולדות עם ישראל בתקופת השואה"‪,‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תשמ"ד‪ -‬תשנ"ב ‪.9761-9770 -‬‬
‫פלמינג ג'רלד‪" 8‬היטלר והפתרון הסופי"‪ ,‬יד ושם‪ ,‬תשמ"ז‪.9765-‬‬
‫פסט יואכים‪" 8‬היטלר – דיוקנו של לא איש"‪ ,‬כתר‪ ,‬תשמ"ו‪.9764-‬‬
‫פסט יואכים‪"8‬פני הרייך השלישי"‪ ,‬מערכות‪ ,‬תשמ"ח‪.9765 -‬‬
‫פרידלנדר שאול‪" 8‬גרמניה הנאצית והיהודים‪ ,‬שנות הרדיפה ‪," 1933-1939‬‬
‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 57 -‬‬

‫עם עובד‪ ,‬תשנ"ח‪.9775-‬‬
‫צימרמן משה‪ ,‬היילברונר עודד [עורכים]‪ ,‬תירגם מגרמנית‪8‬ירון דן‪ 8‬פרקים מתוך "מאבקי"‬
‫"‪"MEIN KAMPF‬של אדולף היטלר‪ ,‬אקדמון ירושלים‪ ,‬תשנ"ה‪.9773-‬‬
‫קרשו איאן‪" 8‬המיתוס של היטלר‪ -‬תדמית ומציאות ברייך השלישי"‪ ,‬דביר‪ ,‬תשנ"ח‪9776-‬‬
‫רון רוזנבאום‪" ,‬היטלר ‪ -‬מסע אל שורשי הרשע"‪ ,‬הוצאת מטר‪.9777 ,‬‬
‫שגב תום‪" 8‬המיליון השביעי – הישראלים והשואה"‪ ,‬כתר‪ ,‬תשנ"א‪.9779-‬‬
‫שיירר ויליאם ל‪" 8.‬עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי"‪ ,‬שוקן‪ ,‬תשכ"ב‪.9740-‬‬
‫שצקר חיים‪" 8‬נוער יהודי בגרמניה בין יהדות לגרמניות ‪,"1945 -1870‬‬
‫מרכז זלמן שזר‪ ,‬תשנ"ח‪.9776-‬‬
‫שפאר אלברט‪" 8‬בתוככי הרייך השלישי"‪,‬בוסתן‪ ,‬תשל"ט‪.9757-‬‬
‫ששר מיכאל‪" 8‬גרמניה ואני"‪ ,‬הוצאת ששר‪ ,‬תשס"א‪.0119-‬‬

‫הודעות‬
‫בימים אלה‪ ,‬נפתח אתר אינטרנט חדש לזיהוי רכוש יהודי‬
‫שנבזז בשואה‪http://www.swift-findlootedart.com :‬‬
‫בין חברי הפורום נמצא בחור צעיר בן ‪ ,23‬אכפתי וחדור הכרה‬
‫להנחיל את תודעת השואה לבני נוער‪ .‬שמו אור לוז‪ .‬כדי לממש את‬
‫מטרותיו הוא הפיק סרט הכולל הרצאה והמחזה‪ .‬מחנכים‬
‫המעוניינים להכיר את התוכנית מוזמנים לפתוח את אתר‬
‫האינטרנט‪http://www.project2048.com :‬‬
‫מעת לעת‪ ,‬אנשים משנים את כתובת הדוא"ל שלהם‪.‬‬
‫אנו מבקשים שתעדכנו אותנו בשינוי הדוא"ל שהינכם מבצעים‪,‬‬
‫כדי לא לשבש את העברת הביטאון אליכם‪.‬‬
‫כתובת לעדכון‪gideonbe@012.net.il :‬‬
‫אם ברצונכם שחברים או בני משפחה יכנסו לרשימת התפוצה של‬
‫הביטאון‪ ,‬שילחו את הדוא"ל שלהם ל‪gideonbe@012.net.il-‬‬

‫סיום גיליון מספר ‪5‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 58 -‬‬

‫___________________________________________‬
‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪" :‬ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה"‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪.‬אייבשיץ ‪ -‬חיפה‬

‫‪- 59 -‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)