הקמתו ועיצוב דרכו הלימודית של המכון ללימודי השואה ע"ש יהושע וחדווה אייבשיץ בחיפה

ספטמבר 2, 2020 · מאת עורך: גדעון רפאל בן מיכאל · תשרי תשפ"א - ספטמבר 2020 · מחקרים

‫המכון ללימודי השואה‬
‫ע"ש חדווה ויהושע אייבשיץ‬
‫רחוב התיכון ‪ ,39‬נווה‪-‬שאנן‪ ,‬חיפה‬
‫‪Bitaon.shoa@gmail.fom‬‬

‫גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‬

‫הקמתו ועיצוב דרכו הלימודית‪-‬חינוכית‬
‫של המכון ללימודי השואה‬
‫ע"ש יהושע וחדווה אייבשיץ בחיפה‬

‫‪-1-‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫עמודים‬

‫• פתח דבר ‪4 …………………………………………………………………….‬‬
‫• דברי זיכרון לזכרו של ר' יהושע אייבשיץ ז"ל ‪13 …………………………‬‬
‫• תחילת דרכו של המכון ללימודי השואה ‪17 ……………………………..‬‬
‫•‬
‫•‬
‫• תכני ימי העיון לתלמידי בתי הספר ‪31 …………………………………..‬‬
‫• מורי המכון משתמשים במגוון מתודות בעת ימי העיון ‪35 …………….‬‬
‫• השתלמויות מורים ‪45 ………………………………………………………..‬‬
‫• ספריית המכון ללימודי השואה ‪51 ………………………………………..‬‬

‫תחילת דרכו‬

‫• נושאי ערבי העיון למבוגרים ‪53 ……………………………………………‬‬
‫• השתלמות לרבני בתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי ‪66 ………………‬‬
‫• פרסומים שיצא לאור מטעם המכון ללימודי השואה ‪68 ……………..‬‬
‫• פרסומיו של גדעון רפאל בן מיכאל ‪70 ………………………………….‬‬
‫• ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה ‪74 ………………………………….‬‬
‫• פרסומי בנות שרות לאומי ‪84 ……………………………………………..‬‬

‫‪-2-‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫עמודים‬
‫• נוער נאמן זיכרון השואה ‪86 ……………………………………………….‬‬
‫• חסידי אומות העולם – תושבי חיפה ‪94 …………………………………‬‬
‫• תיאטרון בן דורי קהילתי ‪106 ………………………………………………‬‬
‫• קבלת פנים לניצולי שואה בערב ראש השנה ‪127 …………………….‬‬
‫• דברים שאמרתי בערב יום הזיכרון – תשס"ט‬
‫במרכז תרבות דתי לנוער – נווה שאנן ‪131 ………………………………‬‬
‫• הנחיית תלמיד כיתה י"ב בעבודת גמר בהיסטוריה ‪141 ……………..‬‬
‫שנ ִים ‪144 …………………………………….‬‬
‫• ערב השקה לספר שמות י ְ ָ‬
‫• שרה בלאו [שהרה בלאו] דמות ייחודית במכון ‪150 ………………….‬‬
‫• הגדת פסח ‪ -‬הגדת השואה ‪ -‬תש"ה ‪154 ……………………………….‬‬
‫• יצירותיה של בלנקה אילן‪ ,‬ניצולת שואה ‪160 ………………………….‬‬
‫• דברי הערכה לנתן כהן ‪168 ……………………………………………….‬‬
‫• פרסומים של גדעון רפאל בן מיכאל באתר "דעת" ‪175 …………….‬‬

‫תשרי תשפ"א – ספטמבר ‪2020‬‬

‫‪-3-‬‬

‫לפני שאסקור את הקמתו ועיצוב דרכו החינוכית של המכון ללימודי השואה‪,‬‬
‫וכיצד הייתי מעורב בהקמתו של המכון‪ ,‬החלטתי לפתוח בדברים המסבירים‬
‫את הקשר האישי שלי עם השואה‪.‬‬
‫*****‬
‫כשהתחלתי לעסוק בחקר השואה ובחיים יהודיים טרום השואה‪ ,‬הצטערתי‬
‫מאד שלא "חקרתי" לעומק את אבי‪ ,‬אמי וסבי על קורות המשפחה‪ .‬הם סיפרו‬
‫לי מקצת קורותיהם‪ ,‬קיבלתי מעט מידע ולא לחצתי לקבל מידע רב יותר‪.‬‬

‫בכל שמחה משפחתית‪ ,‬בדברי הברכה שאני נושא‪ ,‬תמיד אני מדגיש כי אנו‬
‫שייכים לדור שואה ותקומה‪ .‬לרעייתי שרה‪ ,‬בילדותה לא היה לה סבא וסבתא‪.‬‬
‫היו עמה מעט מאד בני משפחה‪ .‬רוב רובה של משפחתה נכחדה בשואה‪,‬‬
‫בפולין – מצד אימה‪ ,‬ובהונגריה – מצד אביה‪.‬‬
‫גם סבא וסבתא שלי מצד אמי נרצחו במחנה ההשמדה סוביבור‪ .‬רק סבי מצד‬
‫אבי‪ ,‬היו לו את הכוחות הנפשיים והפיזיים להיחלץ מהחיה הנאצית‪ .‬בשנת ‪1938‬‬
‫מיד אחרי "ליל הבדולח" בגרמניה‪ ,‬שבו נשרפו מאות בתי‪-‬כנסת‪ ,‬ויהודים נרצחו‬
‫ונכלאו הצליח לברוח מגרמניה והגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫קיים סיפור אגדה על עוף הפניקס המופלא – "עוף החול"‪ .‬על‪-‬פי אותה אגדה‪,‬‬
‫אין בעולם כולו אלא עוף אחד כזה‪ ,‬ומקומו אי‪-‬שם במדבר הלוהט‪ .‬אלף שנים‬

‫‪-4-‬‬

‫חי העוף‪ ,‬וכאשר הוא מרגיש עייף וזקן וחלש‪ ,‬הוא משליך את עצמו אל האש‬
‫ונשרף‪ .‬מתוך האפר הזה הוא צומח ועולה מחדש ‪ -‬רענן‪ ,‬צעיר ונכון לבאות‪.‬‬
‫בגלל מקום מושבו של העוף הזה‪ ,‬במדבר‪ ,‬הוא נקרא ע"י חז"ל "עוף החול"‪.‬‬
‫הוא סמל לתקווה וליכולת להחזיק מעמד‪ ,‬הוא סמלם של כל המתעקשים‪ ,‬על‬
‫אף הקשיים‪ ,‬המסרבים להתייאש‪ .‬כך לנגד עינינו‪ ,‬עם‪-‬ישראל לאחר השואה‬
‫השתקם קמעה קמעה ‪" -‬כעוף החול"‪ .‬מעמק הבכא של השואה‪ ,‬אנו עולים‬
‫בסולם יעקב‪ ,‬שלב אחרי שלב‪.‬‬
‫בעזרת ה' יתברך הצליחו הורי להקים משפחה ענפה לתפארת עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫אבי נולד ב‪ 1909-‬בעיר ויילבורג על נהר ליין בגרמניה (ע"י פרנקפורט)‪ .‬אמי‬
‫נולדה ב‪ 1915-‬בעיר נירנברג ומשם עברה עם הוריה לעיר וייסנפלד‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫אבי ואמי היו ילדים יחידים להוריהם‪ .‬אחים לא היו להם‪ .‬הוריהם היו ערים‬
‫לעליית הנאציזם בגרמניה ולכן בשנת ‪ 1936‬החליטו לשלוח אותם לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬הם שמו פעמיהם לעיר לחיפה‪ .‬שם הם הכירו אחד את השני‪ ,‬התאהבו‬
‫והחליטו להינשא בשנת ‪.1937‬‬
‫סבי‪ ,‬סבא יהודה (‪ )LEOPOLD‬מיכל (‪ ,)MICHEL‬כאשר חש באנטישמיות‬
‫ההולכת וגואה בעירו ובכל גרמניה‪ ,‬החליט לעלות ארצה לפני פוגרום "ליל‬
‫הבדולח" ‪ -‬פוגרום כלפי היהודים והריסת בתי הכנסת בגרמניה [‪.]10.11.38‬‬
‫סבי לחם כחייל בצבא הגרמני בעת מלחמת העולם הראשונה והיה אזרח נאמן‬
‫לארצו‪ .‬כל זה לא עמד לזכותו‪.‬‬
‫אני מביא בפניכם את צילום דרכונו הגרמני של סבי ליאופולד [יהודה]‪ .‬שימו‬

‫לב‪ :‬לאות ‪J‬‬

‫= יהודי‪ ,‬ולסמלי הנאצים – צלבי הקרס המוטבעים בדרכונו‪.‬‬

‫‪-5-‬‬

‫האות ‪ J‬הוחתמה בתאריך ‪ ,2.11.38‬שמונה ימים לפני "ליל הבדולח"‪ -‬פוגרום‬
‫ביהודים והריסת בתי הכנסת בגרמניה [‪.]10.11.38‬‬
‫בדרכון מצוין שהגיע לחיפה בדצמבר ‪ .1938‬כך הציל עצמו מתופת השואה‪.‬‬
‫בני משפחתו נספו משואה ‪.‬‬

‫‪-6-‬‬

‫בפתח חנותו של סבא יהודה בעיר ויילבורג עומד נאצי‬
‫עם שלט שעליו כתוב‪:‬‬

‫גרמנים!‬
‫היהודי העולמי רוצה את ההשמדה שלכם!‬
‫תתגוננו!‬

‫‪-7-‬‬

‫ממשפחת סבי יהודה [ליאופולד] מיכל [מישל] הושמדו בשואה‪:‬‬
‫פרנציסקה בת מיכאל מוזס הי"ד ‪ -‬אחותו של סבא יהודה‬
‫מיכִל נספתה בשנת ‪ 1945‬בטרייזנשטט‪.‬‬

‫גוסטי בת פרנציסקה מוזס הי"ד‬
‫בתה של פרנציסקה בת מיכאל‬
‫בשנת ‪ 1942‬נשלחה במשלוח להשמדה [לא ידוע תאריך]‪.‬‬

‫‪-8-‬‬

‫המשפחה של אמי מרים‪-‬אמה מיכל‬
‫לבית פלם‬
‫סבי וסבתי‪ ,‬אפרים והרמינה פלם לא הצליחו לעלות לארץ ישראל‪.‬‬
‫הם נשלחו למחנה השמדה סוביבור ושם נרצחו‪.‬‬

‫אפרים בן משה ואֵמָ ה [קושמאן] פלם הי"ד‬
‫הרמינה בת אוגוסט ומרים [מרי] פלם‬
‫הי"ד‬

‫הסבים אפרים והרמינה פלם ההורים של‬
‫אימי‪ ,‬מרים – אֵמָ ה מיכל‪.‬‬
‫‪-9-‬‬

‫דפי העד שאמי מרים מילאה עבור היכל השמות ב"יד ושם"‪:‬‬

‫פלם אפרים‪ .‬שם האב‪ :‬משה‪ .‬שם האם‪ :‬אמה‪.‬‬
‫פלם הרמינה‪ .‬שם האב‪ :‬אוגוסט‪ .‬שם האם‪ :‬מרי‪ .‬שם משפחת נעוריה‪:‬‬
‫פליישר‪ .‬הרמינה נולדה בבירוט גרמניה‪.‬‬

‫‪- 10 -‬‬

‫בחודש אדר ב' תשע"ד‪ ,‬מרץ ‪ ,2014‬קיבלתי מאורי קלרמן את מכתב‬
‫המצ"ב‪ ,‬סבתו הייתה דודה של אמי‪ .‬הוא חקר את אילן המשפחה‪ .‬להלן‬
‫תוכנו של המכתב‪:‬‬
‫שלום גדעון‪,‬‬
‫כאדם שעוסק בשואה בוודאי מוכר לך המונח ‪.Stolperstein‬‬
‫אני מצרף תמונה שקיבלתי מהעיירה וייסנפלס ‪ Weissenfels -‬בה הונחו‬
‫‪ 2‬אבני נגף (התרגום העברי) לזכרם של סבך וסבתך‪.‬‬
‫הם מתכננים לערוך בבניין בית הכנסת שם תערוכה לזכר התושבים‬
‫היהודים של העיירה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אורי קלרמן‬

‫אבן שמאלית‪:‬‬
‫כאן גר אפרים פלם‪ .‬נולד ביוני ‪.1879‬‬
‫נשלח לסוביבור ב‪ 1942-‬ונורה [נרצח] ב‪3.6.1942-‬‬
‫אבן ימנית‪ :‬כאן גרה הרמינה פלם‪ .‬נולדה באוגוסט ‪1883‬‬
‫נשלחה לסוביבור ב‪ 1942-‬ונורתה [נרצחה] ב‪3.6.1942-‬‬
‫‪- 11 -‬‬

‫על פי דפי העד שאמי מרים מילאה ל"יד ושם" עבור הוריה הי"ד‪ ,‬היא לא ידעה‬
‫לאיזה מחנה השמדה נשלחו הוריה‪ .‬הייתה לה ידיעה כללית‪ ,‬שנשלחו לפולין‪.‬‬
‫בזכותו של אורי קלרמן ששלח אלי את צילומי אבני הנגף‪ ,‬אני יודע היום‪,‬‬
‫שהוריה‪ ,‬נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור‪.‬‬
‫********‬
‫נושא השואה היה נטוע מאד בקרבי‪ .‬במלחמת ששת הימים שרתתי‬
‫בחטיבת שריון ‪ .45‬כאשר פרצה המלחמה נכנסנו לעמק דותן לכיוון‬
‫ג'נין‪ .‬הירדנים שלחו ארטילריה רבת עוצמה לעבר כוחותינו פגזים‬
‫הרעידו את הזחל שפקדתי עליו‪ .‬היינו בין שמים וארץ‪ ,‬אך מטר הפגזים‬
‫לא הרתיע אותנו להמשיך ולהיכנס לעמק דותן‪ .‬ברגעים אלה בין חיים‬
‫ומוות‪ ,‬אמרתי בליבי שואה שנייה לא תחזור‪ ,‬זה היה הדחף האמיתי‬
‫שהניע אותי להילחם‪.‬‬
‫*******‬

‫‪- 12 -‬‬

‫דברי זיכרון לזכרו של ר' יהושע אייבשיץ ז"ל‬
‫הוגה רעיון הקמת המכון ללימודי השואה‬
‫ע"ש חדוה אייבשיץ‬
‫נפטר ב‪-‬ד' בניסן תשע"ט‪ 9 ,‬באפריל ‪.2019‬‬
‫הלך לבית עולמו בשיבה טובה בגיל ‪.103‬‬

‫ר' יהושע אייבשיץ נולד בשנת תרע"ו‪ 1915-‬ונפטר ב‪-‬ד' ניסן תשע"ט‪ ,‬בילדותו‬
‫חי בחבל ווהלין‪ ,‬אביו הרב חיים אלעזר אייבשיץ היה נכד מצד אימו של הרב‬
‫חיים אלעזר וקס בעל הנפש חיה ונין של ר' ישראל יהושע טרונק מקוטנא‪.‬‬
‫לאחר פטירתו של ר' יהושע אייבשיץ‪ ,‬הצעתי להוסיף את שמו לשם‬
‫המכון‪ ,‬ומעתה ייקרא המכון בשם‪" :‬המכון ללימודי השואה ע"ש יהושע‬
‫וחדוה אייבשיץ"‪.‬‬
‫ר' יהושע אייבשיץ היה ניצול השואה‪ ,‬הוריו אחיו ואחיותיו נספו בשואה‪.‬‬
‫היה סופר‪ ,‬עורך וחוקר שואה‪ ,‬חיבר וערך עשרות ספרים וגבה עדויות רבות‬
‫מניצולי שואה‪ .‬התמקד בכתביו בנושא שהיה חשוב לו מאד‪ :‬עמידה יהודית‬
‫בשואה‪.‬‬
‫בצעירותו כאשר היה בגיל תשע בשנת תרפ"ה למד כשנה בפיוטרקוב אצל‬
‫מלמד פרטי ‪ -‬הרב שמעון הוברבנד‪ .‬יהושע שימש מעין נושא כליו ואיש סודו‬
‫של הרב הוברבנד‪ ,‬וביצע עבורו שליחויות שונות‪ ,‬כגון איסוף עיתונים וספרים‬
‫ממקורות שונים‪ .‬בנוסף למד גם אצל הרב שלמה קניג שהיה חסיד פיסצנה‪.‬‬
‫למד אצל המהר"ם שפירא מלובלין עוד לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין‪.‬‬
‫‪- 13 -‬‬

‫קורות חייו של ר' יהושע אייבשיץ מסופרים בספר שחיבר‪" :‬כערער בערבה‪:‬‬
‫קורות חיים של שריד הכבשנים – אוטוביוגרפיה"‪ ,‬הוצאת המכון ללימודי‬
‫השואה ע"ש חדוה אייבשיץ‪-‬חיפה‪ ,‬תשנ"ט‪.‬‬
‫ספרים וחוברות נוספים שכתב‪:‬‬
‫וירושוב‪ :‬ספר יזכור‪ ,‬עורכים‪ :‬יוסף זלקוביץ (מרכז)‪ ,‬אברהם קלושינר (עורך‬
‫ואחראי על החלק ביידיש)‪ ,‬יהושע אייבשיץ (עורך ואחראי על החלק העברי)‪,‬‬
‫דפוס מופת תש"ל‪.‬‬
‫"האישה בשואה‪ :‬אסופה תיעודית על גבורת האישה ועמידתה בימי‬
‫השואה"‪ ,‬שבעה כרכים‪ ,‬הוצאת זכור‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫"בקדושה ובגבורה‪ :‬פרקי קידוש השם ומסירות נפש"‪ ,‬המכון ללימודי‬
‫השואה ‪-‬חיפה‪ ,‬תשל"ו‪-‬תשנ"ד‪.‬‬
‫"בקרובי אקדש‪ :‬אסופה תיעודית על מעשים של קידוש השם ומסירות‬
‫נפש בימי החורבן של ימינו"‪ ,‬המכון ללימודי השואה ‪-‬חיפה‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬
‫"דברים ככתבם" ‪ -‬מתוך אוסף מאמרים בנושאי השואה שראו אור‬
‫בארבעים השנים האחרונות"‪ ,‬המכון ללימודי השואה‪ ,‬תשע"א‪.‬‬

‫‪- 14 -‬‬

‫"יהדות הדממה‪ :‬יהדות ברית‪-‬המועצות‪ ,‬תולדותיה‪ ,‬סבלותיה ומאבקה‬
‫על ערכי היהדות וכמיהתה לעליה לארץ ישראל" ‪ -‬ילקוט ביבליוגרפי‪,‬‬
‫הוצאת עיריית קריית אתא ומשרד החינוך והתרבות תשל"א‪.‬‬
‫"ישראל ערב לאחר מלחמת ששת הימים"‪ :‬ילקוט ביבליוגרפי על יחסי‬
‫ישראל ערב ‪ -‬מתוך ספרים‪ ,‬כתבי עת ועיתונים שהופיעו בתקופה יולי ‪-1967‬‬
‫מרץ ‪ ,1973‬הוצאת עיריית קריית אתא תשל"ג‬
‫"שואה וגבורה"‪ :‬ילקוט ביבליוגרפי ‪ -‬מתוך ספרים‪ ,‬כתבי עת‪ ,‬עיתונים‬
‫ופרסומים הנמצאים ברשות הספרייה בקרית אתא‪ ,‬הוצאת עיריית קריית אתא‬
‫תשמ"ב‬
‫"ירושלים הנצחית"‪ :‬ילקוט ביבליוגרפי על ירושלים מראשיתה עד ימינו ‪-‬‬
‫הוצאת משרד החינוך והתרבות תש"ל‪.‬‬
‫"לאורך ימים ושנים"‪ :‬יומן פגישות ואירועים‪ ,‬סקירת וסגירת מעגל‪-‬‬
‫זכרונות‪ ,‬מצבת‪-‬זיכרון לדורות שלא מומשו"‪ ,‬המכון ללימוד קורות השואה‬
‫ע"ש חדוה אייבשיץ‪ ,‬תשס"ט ‪.2008-‬‬
‫"מורשת הקהילות היהודיות באירופה – שנחרבו‪ :‬תערוכת השואה‬
‫והגבורה" שנערכה בספריה הציבורית בקרית‪-‬אתא בימים כ"ז בניסן ‪ -‬כ"ז סיון‪,‬‬
‫תשל"ה ‪ :‬קטלוג וילקוט ביבליוגרפי‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬תשל"ה ‪-‬‬
‫‪.1975‬‬

‫‪- 15 -‬‬

‫"על מכות ומרורים‪ :‬מעשי גבורה והקרבה לקיום מצוות הפסח‪,‬‬
‫בגיטאות ובמחנות בתקופת השואה"‪ :‬ילקוט תיעודי‪ ,‬הוצאת המחבר‪,‬‬
‫קריית‪-‬אתא‪ ,‬תשל"ד ‪.1974 -‬‬
‫"הצבי ישראל על במותיך חלל"‪ :‬לזכר החללים שנפלו במערכות ישראל‬
‫מתקופת ההגנה ועד לאחר מלחמת ששת הימים ‪ -‬ילקוט ביבליוגרפי‪,‬‬
‫הוצאת המחבר‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬תשל"א‪.1971-‬‬
‫********‬

‫יהושע אייבשיץ מבקר במכון יחד עם רעייתו השנייה‬

‫‪- 16 -‬‬

‫תחילת דרכו‬
‫של המכון ללימודי השואה‬
‫כל מה שכתבתי בפרסום זה היה מתוך ראייה סובייקטיבית אישית שלי‪,‬‬
‫יתכן‪ ,‬והחסרתי דברים חשובים‪ .‬קרדיט גדול מגיע לנתן כהן‪ ,‬מנהל המכון‪,‬‬
‫שקידם ועיצב את דרכו של המכון בהצלחה רבה במשך ‪ 26‬שנים‪ .‬בסוף‬
‫הפרסום מוקדש פרק הערכה על פעילותו של נתן כהן בקידום המכון‪.‬‬
‫אני תקווה שאחרים שיבואו אחרי יוסיפו נדבכים חשובים על מוסד חשוב‬
‫זה – המכון ללימודי השואה ע"ש יהושע וחדווה אייבשיץ‪.‬‬
‫*******‬
‫המכון ללימודי השואה ע"ש יהושע וחדוה אייבשיץ ז"ל הוקם בשנת תשמ"ז‪-‬‬
‫‪ 1987‬ביוזמת סופר השואה‪ ,‬יהושע אייבשיץ‪ ,‬שהיה ניצול שואה‪ ,‬לזכר אשתו‬
‫חדוה אייבשיץ‪ .‬אייבשיץ פנה לפעילי מרכז תרבות דתי לנוער שיקבלו עליהם‬
‫את משימת הקמת המכון ומשכנו יהיה בתוככי המרכז‪.‬‬
‫יהושע אייבשיץ תרם את התרומה הראשונית לביסוס המכון והמשיך בכתיבתו‬
‫בנושאי שואה והנצחתה‪.‬‬
‫בחבר המייסדים של המכון נמנו החברים‪:‬‬
‫השופט אהרון מלמד‪ ,‬נשיא בתי המשפט לנוער (בדימוס)‪ ,‬פרופ' אליעזר‬
‫רובינזון‪ ,‬יו"ר האגודה למלחמה בסרטן בישראל‪ ,‬אשר וגנברג‪ ,‬מנהל שירות‬
‫‪- 17 -‬‬

‫המבחן במשרד הרווחה‪ ,‬מחוז חיפה‪ ,‬יהודית אופיר‪ ,‬לשעבר‪ ,‬מנהלת ביה"ס‬
‫רמב"ם‪ ,‬אברהם זלצמן‪ ,‬מהנדס‪ ,‬אברהם סלע (ממוש)‪ ,‬מרצה בנושאי ארגון‬
‫ומינהל באוניברסיטת חיפה‪ ,‬זאב שור‪ ,‬רואה חשבון‪ ,‬ומשה שרגר‪ ,‬רואה חשבון‪,‬‬
‫בנצי כ"ץ‪ ,‬מנהל מרכז תרבות דתי לנוער‪ ,‬גדעון רפאל בן מיכאל‪ ,‬מנהל מינהל‬
‫חברה ונוער במשרד החינוך‪ ,‬מחוז חיפה‪.‬‬
‫לצורך קבלת מענקים מעיריית חיפה משרד החינוך ותרומות היה צורך להקים‬
‫עמותה נפרדת למכון‪ ,‬בנוסף לעמותה של מרכז תרבות דתי לנוער‪.‬‬
‫בעת רישום העמותה אצל רשם העמותות ב‪-‬ט"ז כסלו תש"נ‪14.12.1989 ,‬‬
‫נרשמו מטרות העמותה כדלקמן‪:‬‬
‫"ניצול העזבון של חדווה אייבשיץ ז"ל ותרומות נוספות לקידום המכון‬
‫ללימודי השואה‪ ,‬במרכז תרבות דתי לנוער בנוה שאנן‪ ,‬חיפה"‪.‬‬
‫רוב חבר המייסדים היו חברים בעמותה של המכון‪ ,‬רק שני חברים לא יכלו‬
‫להימנות כחברי עמותה והם‪:‬‬
‫בנצי כ"ץ לא היה יכול להימנות בין חברי העמותה מכיוון שהיה עובד עיריית‬
‫חיפה והמכון ניזון מתקציבי העיריה‪ ,‬וכך גם גדעון רפאל בין מיכאל בהיותו‬
‫עובד משרד החינוך‪ ,‬קבע היועץ המשפטי שיש ניגוד עניינים‪ ,‬המכון ניזון גם‬
‫מתקציבי משרד החינוך‪.‬‬
‫המכון התמקם במקלט של מרכז תרבות דתי לנוער והשתמש בחדרי המרכז‬
‫הפנויים בשעות הבוקר לצורך קיום סדנאות לתלמידים בימי העיון‪.‬‬
‫מציאות זו יצרה צורך בתיאום ועבודה משותפת בין מנהל המרכז לבין מנהל‪/‬ת‬
‫המכון בנושאי תקציב ושירותים מינהליים‪ ,‬דבר שהביא למעורבותו של בנצי‬
‫‪- 18 -‬‬

‫כ"ץ בעבודת המכון‪ .‬מעורבות זו הייתה לברכה‪ ,‬בנצי הזדהה עם מטרות המכון‬
‫ורצה בקידומו‬
‫בהיותי עוסק בנושאי שואה במשרד החינוך ואישור משלחות בני נוער לפולין‪,‬‬
‫פנתה הנהלת העמותה אלי וביקשה ממנו להיות מעורב בתכנים ובתוכניות‬
‫החינוכיות של המכון‪ ,‬השתתפתי בישיבות העמותה כמשקיף וללא זכות‬
‫הצבעה אבל השמעתי עמדותיי בישיבות‪.‬‬
‫זכות גדולה הייתה לי להיות שותף אקטיבי בהקמתו של המכון ללימודי‬
‫השואה‪ .‬הייתה לי השפעה רבה על דרכו החינוכית של המכון‪.‬‬
‫המנהלת הראשונה הייתה ד"ר דבורה שכטמן שחשבה שיש לתת למכון כיוון‬
‫מחקרי‪ .‬אני התנגדתי למגמה זו‪" .‬יד ושם" משמש כמוסד לאומי למחקר עם‬
‫משאבים רבים‪ .‬נשאיר לו תפקיד זה‪ .‬חשוב יותר שנקנה את תודעת זיכרון‬
‫השואה לדור הצעיר במסגרת מוסד לימודי ‪ -‬חינוכי‪.‬‬
‫לאחר זמן קצר מאד‪ ,‬דבורה שכטמן פרשה מתפקידה והגיעה למכון מרים‬
‫עופר‪ ,‬אישיות "משכמה ומעלה" שהייתה בעלת יוזמה‪ ,‬הבינה במתודות‬
‫חינוכיות והיה לה ראש פורה ויצירתי בקידום תוכניות חינוכיות‪ .‬היא הניחה את‬
‫התשתית הראשונית ופיתחה תוכניות לימודים באמצעים לא שגרתיים‪.‬‬
‫הייתה בינינו הבנה רבה‪ ,‬כיצד המכון צריך להתנהל‪ .‬בתקופתה‪ ,‬התחיל המכון‬
‫לעלות על דרך המלך‪ .‬היא כיהנה כמנהלת המכון ‪ 5‬שנים‪ ,‬משנת ‪1987‬‬
‫עד ‪.1992‬‬
‫החליף אותה בתפקיד‪ :‬נתן כהן שמילא את תפקידו בהצלחה רבה‪ ,‬במסירות‬
‫אין‪-‬קץ וקיבץ סביבו צוות מיומן ובעל יכולת הדרכה גבוהה‪ .‬נתן ביסס את‬
‫‪- 19 -‬‬

‫יסודות המכון בתוכניות רבות‪ ,‬יזם תוכניות חדשות ועיצב את דרכו של המכון‪.‬‬
‫נתן זכה להערכה רבה מגורמים רבים שהביעו הערכה לפעולותיו של המכון‪.‬‬
‫ביטוי להערכת פעילותו הלימודית‪-‬חינוכית של המכון‪ :‬בתי הספר חוזרים מדי‬
‫שנה למכון ולא פונים למכונים אחרים‪ .‬כך גם מוסדות הנחלת זיכרון השואה‬
‫הביעו הערכתם לנתן ולמכון‪ .‬נתן כהן כיהן בתפקיד ‪ 26‬שנים‪ ,‬משנת ‪1992‬‬
‫עד ‪.2018‬‬
‫במסגרת תפקידי במשרד החינוך‪ ,‬שכנעתי את מנהל מחוז חיפה במשרד‬
‫החינוך‪ ,‬ד"ר יוסף גולדשטיין להקצות שעות הוראה למכון וליצור סמל מוסד‬
‫המקנה למכון מעמד של בית‪-‬ספר‪ .‬המשרד מינה אותי כמפקח על המכון‬
‫מטעם משרד החינוך‪.‬‬
‫כמפקח מטעם משרד החינוך‪ ,‬עבדתי "יד ביד" עם מרים עופר ונתן כהן‪.‬‬
‫לצורך השגת משאבים למכון‪ ,‬נפגשתי עם נציג מרכזי וחשוב מ"וועידת‬
‫התביעות" – גוף יהודי שקיבל כספים רבים מגרמניה עבור ניצולי שואה והנצחת‬
‫זיכרון השואה‪ .‬שכנעתי אותו בנחיצותו החינוכית של המכון למען זיכרון‬
‫השואה‪ .‬הוא הגיע במיוחד לחיפה כדי לוודא שכל מה שהצגתי‪ ,‬אכן נכון הדבר‪.‬‬
‫לאחר בדיקתו והמלצתו אישרה "וועידת התביעות" סכום משמעותי להפעלת‬
‫המכון‪ .‬סכום זה מועבר באופן מסודר מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬הינה שותפה מלאה במכון באמצעות אגפי החינוך והתרבות‬
‫בעירייה‪ .‬העירייה מקציבה סכום כסף משמעותי למכון‪ .‬גם האגף לתרבות‬
‫תורנית במשרד החינוך מסייע כספית למכון‪ .‬גם המשרד לאזרחים ותיקים סייע‬
‫בעבר וגם הקרן לניצולי שואה‪.‬‬
‫כדי שהמכון לא יקבל תדמית של מוסד דתי‪ ,‬החלטנו שמספר מורים יהיו לא‬
‫דתיים‪ .‬ואכן הדבר הצליח‪ ,‬בתי ספר מהחינוך הכללי לא חששו לשלוח את‬
‫‪- 20 -‬‬

‫תלמידיהם למכון פן "יחזירו אותם בתשובה"‪ .‬בתי הספר היו מרוצים מאד מימי‬
‫העיון ומהתכנים וחזרו מדי שנה למכון עם מחזור חדש של תלמידים למכון‪.‬‬
‫הקצאת השעות מטעם משרד החינוך נמשכה מספר שנים‪ .‬יום אחד החליט‬
‫משרד החינוך לבטל הסדר זה עם המכון ועם מכונים נוספים‪ ,‬כגון המכון‬
‫הביולוגי בחיפה‪ .‬משרד החינוך טען ששעות ההוראה מיועדות רק לבתי ספר‬
‫פורמליים ולא למוסדות אחרים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המכון מופעל באמצעות עמותה ציבורית‪ .‬בתחילת דרכה היה יו"ר‬
‫העמותה אליעזר רובינזון‪ ,‬מנהל המכון האונקולוגי בבי"ח רמב"ם‪ .‬אני הייתי‬
‫חבר הנהלה עד שנאסר עלי להשתתף כחבר ההנהלה ע"י היועץ המשפטי של‬
‫משרד החינוך‪ ,‬מהסיבה‪ ,‬שיש ניגודי אינטרסים בהיותי בעל תפקיד בכיר‬
‫במשרד החינוך לבין ההקצבות שמשרד מעביר למכון‪ .‬השתתפתי בכל‬
‫הישיבות כחבר ללא המניין‪ .‬תמיד רצו לשמוע את חוות דעתי המקצועית‪ .‬מכיוון‬
‫שמשרד החינוך הקצה משאבים למכון‪ ,‬מינה אותי כמפקח על המוסד‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2003‬פרשתי לגמלאות‪ .‬מיד עם פרישתי פנתה אלי הנהלת המכון‬
‫והנהלת מרכז תרבות לנוער שאסכים לקבל שני תפקידים‪ :‬יו"ר הנהלת מרכז‬
‫תרבות דתי לנוער ויו"ר הנהלת המכון ללימודי השואה‬
‫כיהנתי בתפקיד יו"ר ההנהלה של מרכז תרבות לנוער דתי‪,‬‬
‫נווה שאנן‪-‬חיפה‪ .‬מינואר ‪ 2004‬עד אוקטובר ‪.2011‬‬
‫כיו"ר ההנהלה של המכון ללימודי השואה כיהנתי מינואר ‪ 2004‬עד‬
‫אוקטובר ‪ .2011‬לאחר ‪ 7‬שנים בכהונה זו‪ ,‬חשבתי שריענון הכוחות הינו דבר‬
‫חשוב‪ .‬במשך שנתיים כיהנו מספר אנשים בתפקיד אך לא מצאו את מקומם‪.‬‬
‫בחודש ינואר ‪ 2013‬פנו אלי שנית וביקשו ממני שאחזור לתפקיד‪ .‬הסכמתי‪,‬‬
‫כיהנתי בתפקיד זה ‪ .31.10.2019‬סה"כ שנות כהונה‪ 13 :‬שנים‪.‬‬
‫‪- 21 -‬‬

‫בישיבת האסיפה הכללית של המכון בתאריך א' אלול תשס"ה‪,‬‬
‫‪6.5.2005‬‬

‫לאירוע הטראומטי של השואה יש השפעה רבה על זהותנו היהודית והתנהגותנו היום‪-‬‬
‫יומית‪ .‬עם הקמת המדינה‪ ,‬מצאו המנהיגים צורך חשוב לכלול במסמך המכונן של‬
‫המדינה ‪ -‬מגילת העצמאות את השואה כחלק אימננטי לזהותנו היהודית ואת הצורך‬
‫בקיום מדינה לעם היהודי‪.‬‬
‫כך נכתב במגילת העצמאות‪:‬‬
‫"השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים‬
‫באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת‬
‫והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את‬
‫שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך‬
‫משפחת העמים‪ .‬שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות‬
‫אחרות לא חדלו להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע‬
‫את זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם"‪.‬‬
‫‪- 22 -‬‬

‫בחוק חינוך ממלכתי ‪ -‬מטרות החינוך בסעיף ‪ ,4‬העוסק בעניין החינוך לזהות יהודית‬
‫נכלל נושא השואה כחלק בלתי נפרד מתהליך החינוך לזהות יהודית‪ .‬כך נכתב בסעיף‬
‫‪" :4‬ללמד את תורת ישראל‪ ,‬תולדות העם היהודי‪ ,‬מורשת ישראל והמסורת היהודית‪,‬‬
‫להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם"‪.‬‬

‫מתוך עיון במסמכים היסטוריים‪ ,‬נוכל ללמוד‪ ,‬שמנהיגי המדינה‪ ,‬שעמדו בפני החלטות‬
‫קשות‪ ,‬בעיקר בתקופות משבר ביטחוניות‪ ,‬השואה עמדה לנגד עיניהם‪ .‬בתהליכי קבלת‬
‫ההחלטות הם אמרו לעצמם ולאחרים‪ ,‬כל אחד בדרכו‪ :‬השואה לא תחזור שנית!‬

‫אַ ל נשכח כי האנטישמיות לא פסהה ועברה מן העולם‪ ,‬להיפך! היא אף מתגברת והולכת‪.‬‬
‫אותם אנטישמיים מרימים ראש ויש מביניהם רבים העוסקים בהכחשת השואה‪.‬‬

‫עלינו לזכור ולא לשכוח את הנספים בשואה‪ .‬למדנו כי רק במדינה יהודית‪ ,‬ריבונית‬
‫ועצמאית יש קיום לעם ישראל‪.‬‬

‫שארית הפליטה‪-‬ניצולי השואה‪ ,‬אחרי למעלה מחמישים שנה לאחר השואה‪ ,‬היו ערים‬
‫לעניין זה‪ .‬במנשר שהוציאו הניצולים כקריאה לעולם כולו בעת נעילת הכנס הבינלאומי‬
‫על "מורשת ניצולי השואה – ההשפעות האתיות והמוסריות לאנושות"‪ ,‬שנערך בבקעת‬
‫הקהילות ב"יד ושם" ביום ה‪ ,‬כט בניסן תשס"ב (‪ ,)11.4.02‬הם כתבו במנשר‪:‬‬
‫"אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים‪ .‬בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על‬
‫כדור הארץ אדם שיוכל להעיד‪' :‬אני זוכר את מה שאירע בשואה'‪ .‬יוותרו רק ספרי‬
‫זיכרונות ומחקר‪ ,‬תמונות וסרטים‪ ,‬ועדויות ניצולים‪ .‬או אז יהפוך זיכרון השואה‬

‫‪- 23 -‬‬

‫מגורל כפוי‪ ,‬החתום בבשרנו ובנשמתנו‪ ,‬לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות‬
‫הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות"‪.‬‬

‫המכון ללימודי השואה קיבל על עצמו לממש את צוואת הניצולים‪.‬‬
‫הוגה רעיון הקמתו של המכון ללימודי השואה היה סופר השואה ר' יהושע איישביץ‪.‬‬
‫בעת רישום העמותה אצל רשם העמותות ב‪-‬טז כסלו תש"נ‪ 14.12.1989 ,‬נרשמו מטרות‬
‫העמותה כדלקמן‪:‬‬
‫"ניצול העזבון של חדווה אייבשיץ ז"ל ותרומות נוספות לקידום המכון ללימודי‬
‫השואה‪ ,‬במרכז תרבות דתי לנוער בנוה שאנן‪ ,‬חיפה"‪.‬‬

‫הגיעה השעה‪ ,‬שאנו נעדכן בתוך ביתנו את היעד המרכזי והמטרות של המכון ללימודי‬
‫השואה‪.‬‬

‫היעד המרכזי של המכון ללימודי השואה‪:‬‬
‫המכון ללימודי השואה הינו מוסד חינוכי שקיבל על עצמו‬
‫להנחיל לילדים‪ ,‬לבני נוער ומבוגרים‬
‫את תודעת זיכרון השואה‪.‬‬
‫לשם מימוש יעד זה‪ ,‬הוקמה עמותה ציבורית שקיבלה על עצמה לכוון את‬
‫דרכו החינוכית של המכון ולגייס משאבים לאחזקתו כפי שנכתבו במטרות‬
‫אצל רשם העמותות‪.‬‬

‫‪- 24 -‬‬

‫ההנהלה תמנה מטעמה יו"ר לוועד המנהל של המכון‪ ,‬ותפקידו יהיה לוודא‬
‫שמדיניות ההנהלה מתבצעת ‪ -‬מחד‪ ,‬וכן "לתת כתף" למנהל המכון ולצוות‬
‫העובדים ‪ -‬מאידך‪.‬‬

‫• לזכור ולא לשכוח את ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה במקום‬
‫מושבם‪ ,‬בגיאיות ההריגה‪ ,‬במחנות‪ ,‬בגטאות ובצעדות המוות‪.‬‬

‫• לזכור ולא לשכוח את מעשי הטבח‪ ,‬העינויים וההשפלה שהגרמנים ביצעו‬
‫בעם היהודי‪ ,‬בזדון ובמרמה כדי להכחיד את עמנו מעל פני האדמה‪.‬‬

‫• לזכור ולספר לדור הצעיר על העמידה‪ ,‬הגבורה והחיוניות היהודית‬
‫בשואה‪.‬‬

‫• לזכור ולספר על עולם היהודי‪-‬הרוחני‪-‬תרבותי המפואר שנחרב ואיננו‪.‬‬

‫• לזכור ולספר על אותם מעטים‪ ,‬חסידי אומות העולם‪ ,‬שלא השתייכו לעם‬
‫היהודי וחירפו נפשם להצלת יהודים‪.‬‬

‫‪- 25 -‬‬

‫•‬

‫עיקר תפקידו של המכוון לעסוק בפעילות חינוכית ובשימור זיכרון‬

‫השואה‪.‬‬

‫•‬

‫בימי הזיכרון בעשירי בטבת ויום הזיכרון לשואה ולגבורה ובטקסים‬

‫נוספים‪ ,‬יפתחו ימי העיון והטקסים בתפילת "אל מלא רחמים" ו"יזכור" לנספי‬
‫השואה ויסתיימו בשירת "התקווה" ו"אני מאמין"‪.‬‬

‫• יודגש הצד האמוני‪-‬יהודי‪ ,‬העמידה היהודית ועולם התוכן היהודי שנכחד‬
‫בשואה וזאת בנוסף לתכנית תשתית של תהליך ההשמדה של העם היהודי‬
‫ע" הגרמנים‪.‬‬

‫• המכון יוציא לאור ספרים וחוברות בנושא השואה בהתייחס למטרות‬
‫וההדגשים‪.‬‬

‫• פרסומי המכון יעברו בדיקה נוספת ע"י יו"ר הוועד המנהל‪ ,‬שיוכל להיוועץ‬
‫גם עם אנשי מקצוע נוספים‪.‬‬

‫• המכון יקדם ויטפח עזרי הוראה והדרכה מקוריים‪.‬‬

‫‪- 26 -‬‬

‫• המכון יטפח ויקדם את ספריית העיון וספריית הווידיאו‪.‬‬

‫• המכון יטפח ויקדם את המסגרת החינוכית ל"נוער נאמן זיכרון השואה"‪.‬‬

‫• למרות שרבים מהניצולים נפטרו או הזדקנו‪ ,‬יעשה מאמץ להקליט ולתעד‬
‫עדויות מהניצולים‪.‬‬

‫• מנהל המכון‪ ,‬ישמור על קשר הדוק עם עיריית חיפה ומשרד החינוך ויפעל‬
‫על פי ההנחיות החינוכיות‪-‬פדגוגיות‪ ,‬הבטיחותיות והביטחוניות של הגורמים‬
‫הנ"ל‪.‬‬

‫•‬

‫מורה יתקבל למכון רק אם יש לו את הנתונים האישיים‪-‬ההשכלתיים‬

‫המתאימים ויעבור ראיון אישי ע"י מנהל המכון‪ .‬יו"ר הנהלת המכון יאשר‬
‫סופית את קבלת המורה‪.‬‬

‫• מנהל המכון יקיים ישיבות צוות וידאג להשתלמותם ולהתעדכנותם של‬
‫המורים‪.‬‬

‫• מנהל המכון יפעל על פי התקציב שאושר ע"י ההנהלה‪ .‬אם מתברר‬
‫במשך שנת התקציב כי לא הגיעו כספים ממקורות מימון שהובטחו‪ ,‬יובא‬
‫‪- 27 -‬‬

‫הדבר לידיעת ההנהלה כדי לקבוע מסגרת תקציב ריאלית להמשך עבודת‬
‫המכון‪ .‬כל הוצאה כספית תעשה על‪-‬פי ההנחיות הנהוגות במוסדות ציבור‪.‬‬

‫• אחת לשנה‪ ,‬בסיום שנת הלימודים יגיש מנהל המכון להנהלה‪ ,‬דו"ח מפורט‬
‫על פעילותו של המכון‪ ,‬ויושם דגש על הישגים והתפתחות – מחד‪ ,‬ולהצביע‬
‫על "צווארי בקבוק" וקשיים – מאידך‪ .‬לדו"ח יצורפו בטבלאות ובמספרים את‬
‫ימי העיון‪ ,‬מספר משתתפים‪ ,‬ימים שבוטלו [והסיבות]‪ ,‬תוכניות‬

‫כמות‬

‫שפותחו‪ ,‬נושאי ימי העיון למבוגרים‪ ,‬מספר עדויות שתועדו‪ ,‬מספר עבודות‬
‫תלמידים‪ ,‬שמות הפרסומים‪ ,‬סכום סבסוד בתי ספר ועוד פעילויות שהתקיימו‬
‫וכיו"ב‪..‬‬
‫האספה הכללית דנה בתכני המסמך‬
‫ואישרה אותו פה אחד‪.‬‬
‫באותה עת החברים הרשומים מטה היו חברים בעמותה‪:‬‬
‫אסיפה כללית‪ :‬גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪ ,‬אהרון מלמד‪ ,‬אליעזר רובינזון‪,‬‬
‫יהודית אופיר‪ ,‬אברהם סלע [ממוש]‪ ,‬יעקב לוי‪ ,‬אלון שפירא‪ ,‬יציב יצחק‪,‬‬
‫זאב שטיין‪ ,‬עזריאל היכל‪ ,‬יצחק שווילי‪-‬יעקובי‪ ,‬פז גליקמן‪ ,‬אבי קפלן‪,‬‬
‫יהודה נבון‪..‬‬
‫הנהלה‪ :‬גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל [יו"ר]‪ ,‬גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‪ ,‬אהרון‬
‫מלמד‪ ,‬אליעזר רובינזון‪ ,‬יהודית אופיר‪ ,‬אברהם סלע [ממוש]‪ ,‬אלון‬
‫שפירא‪.‬‬
‫ועדת ביקורת‪ :‬יהודה שפורן ורחלי אפט‪.‬‬
‫‪- 28 -‬‬

‫ראש העיר יונה יהב וצוותו נפגשו עם הנהלת המכון ללימודי השואה‬
‫ומרכז תרבות דתי לנוער‪ .‬באותה עת‪ ,‬הייתי יו"ר ההנהלה של שני‬
‫הגופים הנ"ל‪ .‬אני מנהל את הישיבה {מסומן בחץ}‪.‬‬

‫כניסה‬
‫למכון ללימודי השואה‬

‫‪- 29 -‬‬

‫מפעולות המכון‬
‫להלן רשימת הפעולות הלימודיות‪-‬חינוכיות שהתבצעו במכון‪:‬‬
‫• ימי עיון לתלמידים‪.‬‬
‫• הכנת משלחות לפולין‪.‬‬
‫• ימי עיון לחיילים‪.‬‬
‫• ימי עיון ליוצאי אתיופיה ויוצאי חבר הימים‪.‬‬
‫• השתלמויות מורים‪.‬‬
‫• השתלמות לרבני בתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪.‬‬
‫• ערבי עיון בעשרה בטבת‪ ,‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬ליל הבדולח‪,‬‬
‫יום השואה הבינלאומי ועוד‪.‬‬
‫• השתלמויות לקהל הרחב‪.‬‬
‫• נוער נאמן זיכרון השואה‬
‫• תיאטרון בן דורי קהילתי המועלה ע"י תלמידים וניצולי שואה‪.‬‬
‫• ספריית עיון וספריית סרטי שואה ועדויות שצולמו ע"י צוות המכון‪.‬‬
‫• פרסומים שהמכון מוציא לאור‪.‬‬
‫• פעילויות גן חסידי אומות העולם‬
‫• תיעוד ניצולים‪.‬‬
‫• תודה והוקרה לניצולי שואה בחגי תשרי‪.‬‬

‫‪- 30 -‬‬

‫תכני ימי העיון‬
‫לתלמידי בתי הספר‬
‫המכון מציע לבתי הספר מבחר נושאים ובית הספר היה בוחר את התכנים‬
‫הרצויים לו‪ .‬היו מקרים שבתי הספר באו בהצעות משלהם וכמובן המכון נענה‬
‫בחפץ לב‪ .‬הנה לפניכם מבחר הצעות שהוצעו לבתי הספר‪:‬‬

‫נושאים שהוצעו לתלמידי כיתות י'‬
‫מבוא לתקופת השואה‪.‬‬
‫אידיאולוגיה וערכים בגרמניה הנאצית‪.‬‬
‫דמותו של הרוצח‪.‬‬
‫אומנות בשואה‪.‬‬
‫התעמולה הנאצית בשואה‪.‬‬
‫עמידה יהודית בשואה‪.‬‬
‫הקולנוע הנאצי בשירות התעמולה‪.‬‬
‫ליל הבדולח‪.‬‬
‫*******‬

‫נושאים שהוצעו לתלמידי כיתות י"א‬
‫קיום והנהגה יהודית בשואה‪.‬‬
‫מרי ומרידות בגטאות ומחנות ההשמדה‪.‬‬
‫משמעות החיים בשואה‪.‬‬
‫דילמות מגיא ההריגה‪.‬‬
‫‪- 31 -‬‬

‫גטו וילנה או גטו וורשה‪.‬‬
‫היהודי המאמין בשואה‪.‬‬
‫ילדים בשואה‪.‬‬
‫עמידה יהודית בשואה‪.‬‬
‫*******‬

‫נושאים שהוצעו לתלמידי כיתות י"ב‬
‫הכחשת שואה‪.‬‬
‫הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת השואה‪.‬‬
‫נשים בשואה‪.‬‬
‫עמידה יהודית בשואה‪.‬‬
‫השתקפות השואה בתרבות ובאומנות הישראלית‪.‬‬
‫הוויכוח הציבורי על פעילותו של היודנראט‪.‬‬
‫שוויץ ‪ -‬שאלת הניטרליות‪.‬‬
‫ניאו נאצים בימינו‪.‬‬
‫*******‬

‫ימי עיון בכיתות יסוד‬
‫ובחטיבות הביניים‬
‫מאחר שילדים חשופים מגיל צעיר מאד ל"מראות שואה" בכלי התקשורת ובעיקר‬
‫בטלוויזיה‪ ,‬שאלת הגיל אינה רלוונטית לגבי המועד המתאים שבו נפגיש את התלמידים‬
‫עם נושא השואה‪ .‬עלינו להיות רגישים לגבי התכנים ולהתאימם להתפתחות המוסרית‬
‫ותפיסת המושגים של התלמידים‪.‬‬
‫צוות המכון יושב על המדוכה ומציע לבתי הספר תכנים המתאימים לגיל הצעיר‪.‬‬
‫הניסיון לימד אותנו שהתכנים התקבלו ע"י בתי הספר‪ .‬לכל בי"ס ניתנת גם‬
‫האפשרות לבחירת תכנים שיתאימו לאוכלוסיית התלמידים של בית הספר‪.‬‬
‫‪- 32 -‬‬

‫*******‬

‫נושאים שהוצעו לתלמידי כיתות ה‪-‬ו‬
‫יאנוש קורצ'אק והילדים‬
‫לזכרם של מיליון וחצי ילדים שנספו בשואה‬
‫אנה פרנק – סיפור חייה‬

‫משך התוכנית‪ 4 :‬שיעורים‪.‬‬
‫התוכנית כוללת תערוכה‪ ,‬הפעלה‪ ,‬שיחה וסרטון‪.‬‬
‫*******‬

‫נושאים שהוצעו לתלמידי כיתות ז‬
‫סיפורה של משפחה בשואה‬
‫כרוניקה של משפחה יהודית בשואה‪ ,‬סיפור אירועי השואה במנהרת הזמן של‬
‫משפחה‪ .‬התוכנית מבוססת על הסרט "שואה‪ ,‬סיפורה של משפחת וייס"‪.‬‬
‫*******‬

‫*******‬

‫‪- 33 -‬‬

‫נושאים שהוצעו לתלמידי כיתות ח'‬
‫תנועת הנוער ההיטלראי‪ ,‬הדילמות העומדות בפני הנוער היהודי מול הבעיות‬
‫המעסיקות את הנוער הגרמני‪.‬‬
‫רקע והתמקדות בחיי היום‪-‬יום בגטו‪.‬‬
‫התוכנית כוללת‪:‬‬
‫סקירה היסטורית‪ .‬סרטון ‪ +‬דיון‪.‬‬
‫שיחה‪.‬‬

‫הפעלה יצירתית‪.‬‬

‫משך התוכנית‪ 4 :‬שיעורים‪.‬‬

‫נושאים שהוצעו לתלמידי כיתות ט'‬
‫תנועת הנוער ההיטלראי‪ ,‬הדילמות העומדות בפני הנוער היהודי מול הבעיות‬
‫המעסיקות את הנוער הגרמני‪.‬‬
‫רקע והתמקדות בחיי היום‪-‬יום בגטו‪.‬‬
‫התוכנית כוללת‪:‬‬
‫סקירה היסטורית‪ .‬סרטון ‪ +‬דיון‪.‬‬
‫שיחה‪ .‬הפעלה יצירתית‪.‬‬
‫משך התוכנית‪ 4 :‬שיעורים‪.‬‬

‫‪- 34 -‬‬

‫מורי המכון משתמשים במגוון‬
‫מתודות בעת ימי העיון‬

‫משחקי תפקידים‬

‫דיונים בסדנאות‬

‫עדויות מפי אנשי עדות‬

‫העלאת דילמות‬

‫הרצאות העשרה‬

‫מיצג והצגות‬

‫סרטים‬

‫תערוכות ניידות‬

‫‪- 35 -‬‬

‫עזרים מתודיים‪-‬ויזואליים שהמחישו‬
‫לתלמידים את הנאמר‬
‫בהרצאות ובסדנאות‬

‫‪- 36 -‬‬

– 37 –

– 38 –

‫תלמידי ביה"ס עירוני ג חיפה ביום עיון‬

‫‪- 39 -‬‬

‫תלמידי ביה"ס ליאו בק חיפה ביום עיון‬

‫‪- 40 -‬‬

‫הכנה לקראת יציאה לפולין‬
‫ישיבה תיכונית יבנה חיפה‬

‫‪- 41 -‬‬

‫תלמידי ביה"ס התיכון הדתי קריית‪-‬ים ביום עיון‬

‫‪- 42 -‬‬

‫עבודה בקבוצות ביום עיון‬

‫‪- 43 -‬‬

‫יום עיון לאתיופים ביום השואה‬
‫תשס"ח‬

‫המכון נעזר במתרגם מעברית לאמהרית‬
‫‪- 44 -‬‬

‫השתלמויות מורים‬

‫‪- 45 -‬‬

‫באם תעיינו היטב במודעה הנ"ל‪ ,‬תלמדו על היקף השתלמות המורים מלווי‬
‫משלוחת לפולין ובעיקר על תכני ההשתלמות‪.‬‬
‫ההשתלמות נמשכה ‪ 4‬ימים ארוכים עם תכנים רלוונטיים וחשובים באמצעות‬
‫מגוון מרצים‪.‬‬

‫אני מעביר הרצאה למורים המלווים‬
‫משלחות בני נוער לפולין‬
‫בנושא‪ :‬עמידה יהודית בשואה‬

‫מכאן ומטה‬
‫תמונות של‬
‫מורים‬
‫בהשתלמויות‬
‫המכון‬

‫‪- 46 -‬‬

– 47 –

‫סטודנטים ממכללת גורדון‬
‫להוראה ביום עיון‬

‫‪- 48 -‬‬

– 49 –

‫נתן כהן מרצה בפני רכזי חינוך חברתי‪-‬קהילתי מחטיבות הביניים‬
‫והחטיבות העליונות‬

‫‪- 50 -‬‬

‫ספריית המכון ללימודי השואה‬
‫במשך השנים צבר המכון ספרים רבים‪ .‬בגלל מגבלות המקום לא ניתן לאחסן‬
‫ספרים נוספים בספרייה‪ .‬כיום יש בספרייה כ‪ 8000-‬ספרים‪.‬‬
‫אני תקווה‪ ,‬אי"ה כאשר המכון יעבור למשכנו החדש תוקם ספרייה משמעותית‪.‬‬
‫נוסף לספרים קיימת ספרייה של סרטי וידיאו ‪ -‬סרטי שואה ובעיקר‬
‫עדויות של עדים שצולמו ע"י עובדי המכון‪.‬‬

‫‪- 51 -‬‬

– 52 –

‫ערבי העיון למבוגרים התקיימו במועדים מיוחדים כמו‪ ,‬עשרה‬
‫בטבת‪ ,‬יום השואה והגבורה‪ ,‬יום הזיכרון הבינלאומי לשואה‪ ,‬ציון‬
‫"ליל הבדולח" וימי זיכרון לקהילות‪.‬‬
‫נוסף על ערבי העיון הללו התקיימו השתלמויות לקהל הרחב למען‬
‫הרחבתם ידיעתם בנושאי השואה‪.‬‬

‫מקצת הנושאים שהועברו בימי עיון למבוגרים‪:‬‬
‫בין אדם לחברו בגטאות‬
‫השואה ומדינת ישראל‬
‫מסלוניקי לאושוויץ – יהדות יוון בשואה‬
‫ועידת ואנזה – ועידת ההשמדה‬
‫מרי וגטאות בראי ההיסטוריה‬
‫החיים במחנה המשפחות באושוויץ‪-‬בירקנאו‬
‫מרידות ופרטיזנים בשואה‬
‫חסידי אומות העולם‬
‫נשים בשואה‬
‫הישוב היהודי בארץ ישראל והשואה‬
‫לאומניות ולאומנות במאה ועשרים‬
‫יחס האוכלוסייה המקומית בעת השמדת היהודים‬
‫‪- 53 -‬‬

‫הגירת יהודי גרמניה לפני השואה‬
‫יהדות אשכנז לפני החורבן‬
‫ילדי הקואורדינציה‬
‫בהמשך‪ ,‬מוצגות מודעות על קיום ערבי העיון‪ ,‬במודעות תוכלו למצוא נושאים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫מנהל המכון‪ ,‬נתן כהן‪ ,‬קבע את נושאי ערבי העיון וחיפש מרצים מהשורה‬
‫הראשונה‪ .‬בכל ערב עיון השתדל נתן להביא גם ניצול שואה שיש לו קשר ליום‬
‫העיון‪ .‬שילוב זה היה מוצלח מאד‪ .‬זאת ידענו על פי תגובתם הנלהבת של‬
‫המשתתפים‪ ,‬שהביא אותם להשתתף בימי העיון הבאים‪.‬‬

‫‪- 54 -‬‬

– 55 –

– 56 –

‫קהל המשתתפים בערבי עיון למבוגרים‬

‫‪- 57 -‬‬

– 58 –

‫נתן כהן פותח את יום העיון‬
‫‪- 59 -‬‬

– 60 –

‫הרצאה לתלמידים‬

‫‪- 61 -‬‬

– 62 –

– 63 –

– 64 –

– 65 –

‫השתלמות לרבני בתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬
‫במסגרת ימי העיון במכון התקיימה השתלמות לרבני בתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬‬
‫דתי‪ .‬התכנים ביום העיון התמקדו בנושא האמוני בשואה‪.‬‬
‫ביום העיון העברתי שיעור בנושא שו"ת בשואה‪.‬‬
‫התבססתי בשיעורי בעיקר על שני הספרים הבאים ומקורות נוספים‪:‬‬
‫אשרי אפרים‪" :‬שאלות ותשובות ממעמקים"‪ ,‬ספר שאלות ותשובות ועניינים שעמדו‬
‫על הפרק בימי הרג ואבדן של שנות תש"א‪-‬תש"ה בגיטו קובנא‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪ ,‬תשכ"ט –‬
‫‪.1969‬‬
‫ר' צבי הירש מייזליש‪" ,‬שו"ת מקדשי השם|‪ ,‬תשט"ו‪ ,‬שיקגו‪.‬‬

‫ואלה המקורות שהועברו בשיעור ההלכתי‬
‫• מצווה להזכיר בימי השלווה מהצרות שעברו על האדם‬
‫[מתוך‪ :‬שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן קעו]‬
‫• עמידת דום בשעת הצפירה ביום הזיכרון וביום השואה‬
‫[מתוך‪ :‬שו"ת עשה לך רב חלק ד סימן ד]‬
‫• בדין אם מותר ללמוד תורה עם הרוצחים ימ"ש על ידי כפיה‬
‫[מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק א סימן יד]‬
‫• בדין הצלת עצמו על ידי תעודת עכו"ם [מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק א‬
‫סימן טו]‬
‫• דין נשים שנאנסו לבושת על ידי הרוצחים [מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק‬
‫א סימן כז]‬

‫‪- 66 -‬‬

‫• אם מותר להכניס עצמו לספק סכנה כדי להציל חברו מודאי סכנה‪.‬‬
‫[מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק ב סימן א]‬
‫בדין נוסח ברכת קידוש השם [מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק ב סימן ד]‬
‫• באחד שהציל עצמו ע"י נכרית אחת שהעמידה את עצמה בסכנה‬
‫ומתה הנכרית אם מותר לומר קדיש אחריה [מתןך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק‬
‫ג סימן ח]‬
‫• אם מותר מצד הדין לאחד מכלואי הגיטו‬
‫לסכן את עצמו ולברוח ליערות לפרטיזנים [מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק‬
‫ד סימן י]‬
‫• באחד שנעשה נוגש אצל הרשעים ימ"ש‪ ,‬ואח"כ נהרג אם מותר‬
‫להזכיר‬
‫את שמו של האיש הנ"ל על בנו בעת עלותו לתורה [מתוך‪ :‬שו"ת‬
‫ממעמקים חלק ג סימן יב]‬
‫• אם מותר להכניס עצמו לסכנה בגלל תורה ותפלה בצבור‬
‫[מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק ב סימן יא]‬
‫• בדין אי מותר לומר מי שברך עבור חולנית נכרית [מתוך‪ :‬שו"ת‬
‫ממעמקים חלק ד סימן טז]‬
‫• אם יש חיוב לחפש את רוצחי הוריו בכדי לנקום נקמת דמיו השפוך‬
‫ולהוציא על זה‬
‫הוצאות כסף [מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק ד סימן יד]‬
‫• סניגור על רוצחים שהרגו יהודים‪ ,‬ואם מותר לעבור לפני התיבה‬
‫[מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק ד סימן טו]‬
‫• אם מותר ליתן ילדי ישראל לעכו"ם שיטמנם עד אחר המלחמה‪,‬‬
‫באופן ספק אם יישארו‬
‫ההורים בחיים‪ ,‬ויישארו הילדים בין עכו"ם וילכו באמונתם בדרכם‬
‫[מתוך‪ :‬שו"ת ממעמקים חלק ה סימן ט]‬

‫‪- 67 -‬‬

‫פרסומים שיצאו מטעם המכון‬
‫ספריו של יהושע אייבשיץ‪:‬‬

‫"האישה בשואה"‬
‫כרך א‪ :‬אורח החיים היהודי‪ ,‬אמונה וגבורה‪.‬‬
‫כרך ב‪ :‬המשפחה היהודית‪.‬‬
‫כרך ג‪ :‬עזרה לזולת בגטאות‪.‬‬
‫כרך ד‪ :‬עזרה לזולת בגטאות‪.‬‬
‫כרך ה‪ :‬בצבת הצלב והקרס‪.‬‬
‫כרך ו‪ :‬יומנה של רותקה‪.‬‬
‫כרך ז‪ :‬עת לחשוב ועת לספר‪.‬‬
‫"בקדושה ובגבורה"‬
‫פרקי קידוש השם ומסירות נפש‪ .‬אסופה תיעודית על האמונה‪ ,‬העזרה ההדדית‪,‬‬
‫עמידה וגבורה יהודית ומנהיגות בשואה‪.‬‬
‫"כערער בערבה"‪ ,‬סיפור חייו של המחבר – אוד מוצל מאש‪.‬‬
‫"בקרובי אקדש"‪ ,‬אסופה תיעודית על מעשים של קידוש השם‬
‫ומסירות נפש‪.‬‬
‫‪- 68 -‬‬

‫"דברים ככתבם" ‪ -‬מתוך אוסף מאמרים בנושאי השואה שראו אור‬
‫בארבעים השנים האחרונות"‪ ,‬המכון ללימודי השואה‪ ,‬תשע"א‪.‬‬

‫‪- 69 -‬‬

‫פרסומיו של גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫‪ 58‬ביטאונים {חוברות}‪" :‬שמירת זיכרון השואה"‪ .‬מגוון נושאים הקשורים בשואה‪.‬‬
‫ספר‪" :‬חירוף נפש למען הצלת ספרי תורה בשואה"‪.‬‬
‫ספר‪" :‬בנתיבי הדמעות"‪ ,‬כרך א' וכרך ב'‪.‬‬
‫ספר‪ :‬ספר ה"קדיש" ‪" -‬אל מלא רחמים" ‪" -‬יזכור" וקינות לזכר נספי השואה‪.‬‬
‫ספר‪" :‬התנהלותה של המנהיגות היהודית בשואה – היודנראט"‪.‬‬
‫ספר‪ :‬קורותיהם של ילדים ובני נוער במחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬במחנות הריכוז ברגן‪-‬בלזן‬
‫ופלשוב ובמחנות עבודה וכפייה‪.‬‬
‫חוברת‪" :‬משואה לתקומה – קורות חייו של אליעזר ארט ‪ -‬לייזר ז"ל בתקופת השואה‪,‬‬
‫הישרדותו והגעתו לארץ ישראל"‪.‬‬

‫עורך‪ :‬גדעון רפאל בן‪-‬מיכאל‬

‫ספר ה"קדיש"‪,‬‬
‫"אל מלא רחמים"‪" ,‬יזכור"‬
‫קינות‪ ,‬קברים ומצבות‬
‫לזכר נספי השואה‬
‫‪- 70 -‬‬

‫מכתבו של הרב הראשי ויו"ר מועצת "יד ושם"‬
‫הרב ישראל מאיר לאו שליט"א‬

‫ישראל מאיר לאו‬

‫‪ISRAEL MEIR LAU‬‬

‫הרב הראשי‬
‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬ישראל‬

‫‪CHIF RABBI‬‬
‫‪TEL-AVIV JAFFA, ISRAEL‬‬

‫בס"ד‪ ,‬כ"ה בכסלו תשע"ו‬
‫‪ 7‬בדצמבר ‪2015‬‬
‫לכבוד‬
‫מר גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫רחוב קליבנוב ‪25/12‬‬
‫חיפה‬
‫‪- 71 -‬‬

‫שלום וברכה‪,‬‬
‫קבלתי בתודה את גיליונות הספר "חירוף נפש למען הצלת ספרי תורה בשואה"‪ ,‬לקט‬
‫עובדות ומעשים מסמרי שיער על גבורה יהודית ומסירות נפש להצלת ספרי תורה‬
‫בשנות השואה האיומות‪.‬‬
‫עברתי על הספר וראיתי שנעשתה בו עבודה מאומצת וחשובה לאין ערוך‪ ,‬מלאכה‬
‫שאינה קלה כלל ועיקר‪ ,‬לאסוף עדויות ולקבץ מעשים‪ ,‬למעלה משבעים שנה‬
‫מהתרחשותם‪.‬‬
‫הספר מספר את סיפורם של יהודים‪ ,‬שרובם אינם שומרי מצוות‪ ,‬שחרפו את נפשם‬
‫להצלת ספרי קודש‪ .‬דבר שמסמל את הקשר בל ינתק בין עם ישראל ותורת ישראל‪,‬‬
‫כמאמר הספרים הקדושים ישראל ואורייתא חד הם"‪( ,‬עם ישראל ותורת ישראל גוף אחד‬
‫הם)‪.‬‬
‫באופן אישי‪ ,‬נהניתי לקרוא את הסיפור על הצלת ספרי תורה בפיוטרקוב עיר הולדתי‪.‬‬
‫אין זה ספרך הראשון בנושא השואה‪ ,‬כבר זכית בעבר לפרסם מאמרים ומחקרים‬
‫חשובים בנושא השואה במסגרת המכון ללימודי השואה ע"ש חדווה אייבשיץ בחיפה‪,‬‬
‫בו אתה מכהן כיו"ר ההנהלה‪ .‬כמו"כ אתה עורך ומוציא לאור את הביטאון "פורום‬
‫שמירת זיכרון השואה"‪.‬‬
‫ברצוני לחזק ולאמץ את ידיך על כל פעילותך המבורכת להנצחת השואה‪ .‬ככל שנוקפות‬
‫השנים ומתמעטים אותם אודים מוצלי אש החיים עדיין בינינו‪ ,‬עולה וגוברת חשיבות‬
‫הנצחת השואה‪ ,‬מלבד זאת שיש במעשיך משום קיום צוואת הקדושים הי"ד לזכור‬
‫ולהזכיר קבל עם ועולם‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫הרב ישראל מאיר לאו‬

‫‪- 72 -‬‬

‫*********‬

‫חוברת שכתבתי לזכרו של חברי‬
‫לייזר‪ -‬ארט אליעזר‪ ,‬ניצול שואה‬

‫בנתיבי הדמעות‬
‫שירים‪ ,‬קינות‪ ,‬בלדות‪ ,‬פואמות ודברי פרוזה‬
‫שכתבו שרידי השואה ואחרים‬
‫מבוא‪ ,‬תוספות‪ ,‬כינוס ועריכה‪ :‬גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫‪- 73 -‬‬

‫ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה‬

‫החל מחודש חשוון תשס"ו‪ ,‬נובמבר ‪ 2005‬התחיל לצאת לאור ביטאון פורום‬
‫שמירת זיכרון השואה‪ ,‬שאותו הגיתי ויזמתי‪ .‬אני גם עורכו של הביטאון‪.‬‬

‫‪- 74 -‬‬

‫הוצאה לאור של הביטאון היא משימה קשה מאד‪ .‬כל הוצאת ביטאון לאור‬
‫מחייבת אותי לעיין בעדויות‪ ,‬יומנים‪ ,‬ספרים ומאמרים‪ .‬לאחר פעולה זו‪ ,‬עלי‬
‫לעמוד באתגר של בחירת התכנים ותמצותם‪ ,‬והכל‪ ,‬כדי שאעמוד במגבלות‬
‫של ביטאון שיריעתו קצרה מלהכיל אלפי עמודים של כל המקורות שהזכרתי‬
‫למעלה‪.‬‬
‫לא הייתי מעוניין להפיץ את הביטאון למי שאינו חפץ בכך ולכן כתבתי בחוזר‬
‫הנלווה לביטאון‪ ,‬שכל המבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה יודיע לי על‬
‫כך מיד‪ .‬מעטים ביקשו להסיר את שמם‪ ,‬כיבדתי את מבוקשם‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫קיבלתי מאות תגובות נלהבות‪ ,‬שאלות וגם בקשות‪ .‬רבים שקיבלו את הביטאון‬
‫לא דרך רשימת התפוצה שלי‪ ,‬ביקשו ממני להכליל את שמם ברשימת‬
‫התפוצה‪ .‬לפתע‪ ,‬נהייתי גם כתובת לפניות בנושאי מידע לגבי השואה‪.‬‬
‫מהתגובות הללו למדתי על ההתעניינות הגדולה בנושא השואה‪.‬‬
‫כיצד נבט רעיון הביטאון? ‪ -‬חיפשתי דרך נוספת להביא את זיכרון השואה‬
‫לקהלים רבים ומגוונים‪ :‬צעירים ומבוגרים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬תושבי פריפריה‬
‫וקיבוצים‪ ,‬מורים ומחנכים ועוד‪ …‬בדרך ייחודית‪.‬‬
‫עד היום צברתי למעלה מ‪ 18,000 -‬כתובות של דוא"ל שהוכנסו לרשימת‬
‫התפוצה‪ .‬מתברר שרבים המקבלים את הביטאונים מפיצים אותם לחבריהם‪.‬‬
‫כמו כן הועלו הביטאונים לאתר המכון ללימודי השואה ואתרים רבים נוספים‪.‬‬
‫אני משער שהביטאון מגיע לפחות לכ‪ 20,000-‬קוראים‪.‬‬
‫אם אינני טועה‪ ,‬זהו ביטאון בנושא שואה שיש לו את התפוצה הגדולה ביותר‪.‬‬
‫הביטאון נשלח בדואר אלקטרוני לכ‪ 20,000 -‬איש‪.‬‬
‫מחודש חשוון תשס"ו‪ ,‬נובמבר ‪ 2005‬התחיל לצאת לאור ביטאון פורום שמירת‬
‫זיכרון השואה‪ ,‬שאותו הגיתי ויזמתי‪ .‬אני גם עורכו של הביטאון‪.‬‬
‫‪- 75 -‬‬

‫עד היום הוצאו לאור ‪ 58‬ביטאונים‪ .‬נושאי הביטאונים הם‪:‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :1‬הסבר על "פורום זיכרון השואה" • ליל הבדולח‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :2‬אנטישמיות • ‪ 60‬שנה למשפטי נירנברג‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :3‬עשרה בטבת – יום הקדיש הכללי‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ : 4‬יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה • ‪ 61‬שנה לשחרור‬
‫מחנה ההשמדה אושוויץ‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :5‬השואה ‪ -‬כך זה התחיל‪ …‬האידיאולוגיה הנאצית וחוקי הגזע‬
‫בגרמניה‪.1939 – 1933 ,‬‬

‫‪- 76 -‬‬

‫ביטאון מס' ‪ :6‬חג הפסח בשואה‪ ,‬שארית הפליטה ותרומתה להקמת מדינת‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬קהילה בשואה – קהילת קיידאן‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ : 7‬השתקפות השואה ביצירות אומנות ובציורים‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ : 7/1‬סרט אנטישמי על פעילותם של נאצים בארה"ב בימים אלה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ : 8‬יהדות יוון בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :9‬תלאותיהם של יהודים במקומות מסתור בתקופת השואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :10‬מסעות בני הנוער לפולין ‪ -‬דברים‪ ,‬הגיגים‪ ,‬שירים‪ ,‬ציורים‬
‫ותמונות של המשתתפים במשלחות‪.‬‬
‫ג י ל י ו ן מ י ו ח ד‪ :‬הוקעת קבוצת היהודים אשר נפגשו עם צורר ישראל נשיא‬
‫אירן אחמדינג'אד והשתתפו בכנס הכחשת השואה באיראן‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :11‬מכתבים‪ ,‬גלויות‪ ,‬איגרות‪ ,‬פתקים וכתובות על הקיר מתקופת‬
‫השואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :12‬מחנה ההשמדה חלמנו‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :13‬אדם לאדם ‪ -‬אדם! חסידי אומות העולם תושבי חיפה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :14‬ילדים ומתבגרים בשואה (א)‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :15‬יהדות רומניה בשואה ‪ -‬טרנסניסטריה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :16‬עמידה וגבורה יהודית בשואה ‪ -‬פרטיזנים יהודים‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :17‬מחנה ההשמדה בלז'ץ‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :18‬רוח האדם היהודי בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :19‬ילדים יהודים במנזרים ובבתי נוצרים בתקופת השואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :20‬מחנה ההשמדה טרבלינקה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :21‬מחנה ההשמדה סוביבור‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :22‬מחנה ההשמדה מיידנק‪.‬‬
‫‪- 77 -‬‬

‫ביטאון מס' ‪ :23‬מחנה הריכוז פלשוב‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :24‬הארכיון ההיסטורי‪ -‬המחתרתי "עונג שבת" ומייסדו ד"ר‬
‫עמנואל רינגלבלום ושותפו הרב שמעון הוברבאנד‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :25‬פונאר – גיא ההריגה שבו נרצחה מרבית יהדות וילנה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :26‬צעדות המוות בתקופת השואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :27‬יהדות הולנד בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :29-28‬יהדות קובנה בשואה ו"הפורט התשיעי"‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ : 30‬זרקור לקהילות אוסטראה וזמושץ‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :31‬יהדות הונגריה בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :32‬יהדות סלובקיה בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :33‬ילדי טהרן‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :34‬יהדות לוב ותוניסיה בתקופת השואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :35‬הישרדותם של יחידים בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :36‬השמדת יהודים בבורות ההריגה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :37‬זרקור לעדויות ממשפט אייכמן‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :38‬החייל היהודי בצבא האדום בתקופת השואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :39‬מחנה הריכוז "ברגן‪-‬בלזן"‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :40‬אתרי אינטרנט העוסקים בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ : 41‬יהדות גרמניה בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :42‬פעולות נקם בגרמנים‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :43‬העיירה בוערת‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :44‬בריחה מהגטאות והמאבק להישרדות‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :45‬ארגון "הבריחה" לאחר השואה‪.‬‬
‫‪- 78 -‬‬

‫ביטאון מס' ‪ :46‬רצח יהודי יאסי‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :48-47‬התנהלותה של המנהיגות היהודית בשואה –היודנראט‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :49‬ההצגה "בימים ההם ובזמן הזה"‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪" :50‬והגדת לבנך" – חג הפסח בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :51‬עדותו של רופא על קהילת בז'ז'ני‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :52‬גן הלוחם היהודי בחיפה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :53‬ילדים ונערים במחנות ההשמדה והריכוז‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :54‬רכבות המוות נוסעות לכוון אחד‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :55‬קורותיה של קהילת אולוקוש שתועדה בצילומים רבים ע"י‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :56‬התמודדותם של יהודים עם דילמות בשואה‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :57‬פעולות מרי והקמת מחתרות בגטאות‪.‬‬
‫ביטאון מס' ‪ :58‬ילדים ובני נוער‪ ,‬גיבורים ועזי רוח נלחמים כתף אחת עם‬
‫הפרטיזנים בתקופת השואה‪.‬‬

‫‪- 79 -‬‬

‫תגובות קוראי הביטאונים‬
‫קיבלתי מאות תגובות מקוראי הביטאונים‪ .‬לא ביקשתי שישלחו אלי תגובות‪.‬‬
‫התגובות באו מתוך יוזמה אישית של הקוראים‪ .‬רוב התגובות עסקו בדברי‬
‫שבח על התכנים והעריכה‪ .‬רבים פנו אלי גם בשאלות בנושאי שואה‪ .‬השבתי‬
‫לכל הפונים‪.‬‬

‫להלן מבחר קצר מאד של תגובות‪:‬‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫תודה על שיגור הגיליון הרביעי‪.‬‬
‫כמדריך חדש לפולין אני מוצא בגיליונות מידע רב וערכי‪.‬‬
‫מקווה להוסיף בעתיד חומרים‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫משה פלדמן‬

‫שלום‪,‬‬
‫קיבלתי במקרה את הגיליונות (מס' ‪ )1,2,3‬שאתם מפיצים לזיכרון השואה והם מעניינים ביותר‬
‫ומכילים חומר חשוב‪.‬‬
‫אני משמש כרכז היסטוריה בתיכון בראשל"צ (ביה"ס השש‪-‬שנתי מקיף ח') ואשמח לקבל חומר‬
‫זה (ופרסומים אחרים) באופן קבוע‪ ,‬אם ניתן‪.‬‬
‫בברכה ויישר כוח‬
‫ציון כהן‬
‫למר רפאל בן מיכאל‬
‫תודה על ששלחת‪ .‬ישר כוח‪ .‬ערכי‪ ,‬מעמיק ומקיף‪.‬‬
‫אשמח מאוד לתרום את חלקי בכל דבר שהוא‪.‬‬
‫תודה‬
‫סופי בן ארצי‬

‫בס"ד‬
‫יישר כח על עבודתכם המסורה‬
‫היקף החומר האוטנטיות והמסירות‬
‫מעידה עליכם‪ .‬המשיכו ויהי ה' בעזרכם‪.‬‬
‫משפחת רוזנברג‬

‫שלום רב‬
‫כרגע העברתי את הגיליון לכל ידידי בארה"ב שקוראים עברית‪ .‬תודתי מקרב לב לפועלך הענק‪.‬‬
‫אבל אני חש כאילו אני נושא דרשה לפני חברי המקהלה ‪ -‬רוב ידידי מודעים לנושא השואה‬
‫והערך שבשמירת זיכרון השואה‪ .‬הייתי מעוניין לקבל את החומר גם באנגלית כך שאוכל‬
‫להעבירו גם לאלה שאינם דוברי עברית ‪ -‬יהודים ושאינם יהודים‪ .‬אם ירצה מזלי‪.‬‬
‫שלמה כספי‬

‫‪- 80 -‬‬

‫שלום רב‪,‬‬
‫כל הכבוד על החומר המעניין והחשוב שהכנת‪ .‬יש בארץ קבוצה של כ‪ 300-‬מדריכים לפולין‬
‫אשר לדעתי עשויים להתעניין בחומר שאתה מפרסם‪ .‬אם אתה מעוניין אשלח לך כתובות דוא"ל‬
‫של ראש ארגון המדריכים וכן של אנשים נוספים שעשויים להתעניין בחומר‪.‬‬
‫לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬

‫גדעון יקירי‪,‬‬
‫יישר כוח על‬
‫הנחרצות‪,‬‬
‫ההתמדה והמקצועיות‬
‫‪.‬‬
‫באמת כל הכבוד!‬
‫אהרן זבידה‬

‫אשתמש בחומרים הללו‪,‬‬
‫עבורי ועבור תלמידיי‪.‬‬
‫שבוע טוב‬
‫עדה אברכהן שמש‬

‫שלום רב!‬
‫רציתי להגיד שמאוד‬
‫התרגשתי מהגיליון האחרון!‬
‫תודה מראש‬
‫תמר‬

‫שלום לגדעון רפאל בן מיכאל!‬
‫אינני מכיר אותך ואינני יודע כיצד הגיעו גיליונות ‪1‬‬
‫ו‪ 2-‬למייל שלי ‪.‬‬
‫אבל דבר אחד אני כן יודע‪ :‬הינך עושה מלאכת‬
‫קודש! המשך בדרכך זו ביתר שאת‪.‬‬
‫עלה והצלח!‬
‫יצחק (צ'קלה ) גולדפינגר‬

‫מר גדעון שלום‬
‫ראשית‪ ,‬יישר כח על הביטאון (לחרפתי‪ ,‬כלל לא ידעתי על קיומו עד עתה‪)…‬‬
‫הנושא מעניין מאד‪ ,‬במיוחד עבורי; אבא‪ ,‬שיחיה לאורך ימים‪,‬‬
‫עבר את שנות המלחמה באיטליה‪ ,‬חלק מהזמן כילד יהודי במנזר איטלקי‪-‬קתולי‪.‬‬
‫אשמח מאוד לקבל לעיון גם את הגיליונות הקודמים‪ ,‬אם אפשרי הדבר‪.‬‬
‫ברכות כל טוב‬
‫בעז פש‬

‫‪- 81 -‬‬

‫לגדעון היקר שלום‪,‬‬
‫אני מקבל וגם מעביר הלאה את הביטאון שלך‪.‬‬
‫זהו נכס חשוב לכל יהודי וגם לזכר כל הנספים בשואה‪.‬‬
‫הביטאון הזה שעוסק בהישרדותם של הילדים בשואה הוא חשוב ורגיש במיוחד‪.‬‬
‫אני נזכר ביענקל'ה וגם באחרים שאני מכיר ששרדו את מוראות השואה‬
‫והקימו בית בישראל‪.‬‬
‫אתה עושה מלאכה חשובה ביותר גם לדורות הבאים‪.‬‬
‫שלך‬
‫אלוני זמורה‬

‫שלום רב‪,‬‬
‫אני קוראת בשקיקה כל גיליון שאתה מוציא לאור‪ .‬עבודת קודש ממש‪.‬‬
‫האם אתה גם מדפיס את הגיליונות ומפיץ אותם לאנשים שאין להם דוא"ל?‬
‫לצערי לא את כל הגיליונות שמרתי‪ ,‬התוכל לשלוח לי את כל הגיליונות‬
‫כדי שאדפיסם ואשמרם אצלי?‬
‫לילי הבר‬

‫לגדעון רפאל שלום‪,‬‬
‫תודה על משלוח הביטאון המכיל עדויות מרתקות של אנשים שרוח האדם‪,‬‬
‫תעצומות הנפש והשפיות דבקה בהם בכל תנאי‪.‬‬
‫כאדם‪ ,‬כאם‪ ,‬כמדריכה ומחנכת‪ ,‬אני מלאת השתאות כל פעם מחדש מול יכולת‬
‫עמידה זו‪,‬‬
‫ולאור זאת מחנכת את ילדי ותלמידי‪.‬‬
‫אודה לך על משלוח כל הגיליונות הקודמים‪.‬‬
‫בברכת ישר כוח על העשייה‪,‬‬
‫רונית האס‬

‫אני שומר את כל הירחונים ומדי פעם מתקדם וקורא ומהרהר‪.‬‬
‫צביקה תורן‪ -‬פסיכולוג‪.‬‬
‫דור ‪ 2‬לשואה ונושא החותם במשפחתי‪.‬‬

‫‪- 82 -‬‬

‫שלום רב למר בן מיכאל‬
‫אין מלים בפי לתאר את החשיבות שיש לביטאונך‪.‬‬
‫אין זו הפעם הראשונה שאני קורא את החומרים שמתפרסמים בו‬
‫וחפצתי להודות לך מאד על תכניו‪.‬‬
‫הנושא של הביטאון הנוכחי‪ ,‬שעל פי עצתך אני קוראו טיפין טיפין‪ ,‬מדבר אלי‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫הוא שופך אור על נושא שלעתים רחוקות מעריכים כראוי‪,‬‬
‫והוא הצורה בה מהווה מסורת ישראל גורם בעל כוח המאפשר לבני האדם‬
‫המחזיקים בה‬
‫להתמודד עם אתגרי הקיום במצבים הקשים ביותר‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על המתנה היקרה הזו שהואלת להעניק לנו אני מודה לך ביותר‪.‬‬
‫יישר כוח!‬
‫בברכה‬
‫אוהד קמין‬

‫בס"ד‪ ,‬י"ד באלול תשס"ו‬
‫שלום רב לך‪ ,‬גדעון יישר‪-‬כוח לך על החומר החשוב ועל ההתמדה‬
‫בהוצאתו‪ .‬אין ספק‪ ,‬שיש בזה כדי לזכות את הרבים‪.‬‬
‫כל טוב‬
‫כתיבה וחתימה טובה לך ולמשפחתך‬
‫נתן צולמן‬

‫שלום וברכה גדעון‪,‬‬
‫שמי נעם איל יתכן ואפילו מכירים דרך הורי‪ .‬בכל אופן קיבלתי מחבר‬
‫את העלון שהינך מוציא‪ ,‬ראשית ישר כח על הפרויקט המרשים הזה‪,‬‬
‫הן מבחינת תוכנו והן מבחינת הכלי אשריך‪.‬‬
‫אשמח להיות בין הממוענים לכתובת זו‪.‬‬
‫חליך לאוריתא‬
‫נעם איל‬

‫‪- 83 -‬‬

‫פרסומי בנות שרות לאומי‬

‫בנות שרות לאומי יזמו הוצאת עלון בנושאי שואה‬
‫המיועד לתלמידי בתי ספר על‪-‬יסודיים‪ .‬הם נתנו שם‬
‫לעלון‪" :‬עלון המכון"‪ .‬העלונים נמצאים במלואם באתר‬
‫האינטרנט של המכון ללימודי השואה‪.‬‬

‫‪- 84 -‬‬

‫נושאים שנכתבו בעלון המכון‪:‬‬
‫בלב הגהנום – על חייהם של הזונדר‪-‬קומנדו בשואה‪.‬‬
‫‪ 60‬שנה למבצע ברברוסה – השינוי במדיניות הנאצים‬
‫כלפי היהודים‪.‬‬
‫אושוויץ – ‪ 60‬שנה אחרי‪.‬‬
‫מרי ומרידות בראי ההיסטוריה‪.‬‬
‫תנועת ההתנגדות הפרטיזנית במזרח אירופה‪.‬‬
‫‪ 70‬שנה לעליית הנאצים לשלטון‪.‬‬
‫לזהב אין גזע – הרכוש היהודי בשואה‪.‬‬
‫השבועה שהופרה – ניסויים רפואיים בשואה‪.‬‬
‫‪ 60‬שנה לשחרור גטו לודז'‪.‬‬
‫הכחשת השואה‪.‬‬
‫השבחה והשמדה בגרמניה הנאצית‪.‬‬

‫בנות השרות הלאומי תורמות רבות להנחלת זיכון השואה‪ .‬בתמונה‪:‬‬
‫סדנה המועברת ע"י בת שרות לאומי (בת עמי) בביה"ס להוראת השואה‬
‫ביד ושם‪.‬‬
‫‪- 85 -‬‬

‫נוער נאמן זיכרון השואה‬
‫"למען ידעו דור אחרון‪ ,‬בנים יולדו‪,‬‬
‫יקומו ויספרו לבניהם"‪[ .‬תהילים עח‪ ,‬ו]‪.‬‬

‫נוער נאמן זיכרון השואה‬

‫על דעת רחמי שהורוני למחול‪,‬‬
‫עד באו הימים שאיימו מלסלוח‪,‬‬
‫נדרתי הנדר‪ :‬לזכור את הכול‪,‬‬
‫לזכור – ודבר לא לשכוח‪.‬‬
‫אברהם שלונסקי‬

‫זיכרון השואה היא חלק בלתי נפרד מזהותנו היהודית ומחרדות הקיום‬
‫שלנו‪ .‬ב"מגילת העצמאות"‪ ,‬המשמשת כמסמך המכונן של המדינה נכתב‪:‬‬
‫"השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים‬
‫יהודים באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי‬
‫‪- 86 -‬‬

‫מחוסר המולדת והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר‬
‫תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של‬
‫אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים"‪.‬‬
‫המדינה קבעה יום זיכרון ממלכתי מיוחד ‪ -‬את יום השואה והגבורה‪ ,‬בו מתקיים‬
‫ריטואל ממלכתי קבוע במוסדות ציבור‪ ,‬בבתי ספר‪ ,‬ב"יד ושם" ובכל כלי‬
‫התקשורת‪.‬‬
‫הרבנות הראשית קבעה את "יום הקדיש הכללי" ביום צום עשרה בטבת‪ .‬ביום‬
‫זה אומרים "קדיש" לזכר הנספים שאין אנו יודעים את יום הירצחם‪.‬‬
‫בתיקון לחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬נקבעו מטרות החינוך של מערכת החינוך במדינת‬
‫ישראל‪ .‬החוק כרך יחד את החינוך היהודי עם זיכרון השואה וכך נכתב בחוק‬
‫במטרה ‪" :4‬מטרות החינוך הממלכתי הן‪… :‬ללמד את תורת ישראל‪ ,‬תולדות‬
‫העם היהודי‪ ,‬מורשת ישראל והמסורת היהודית‪ ,‬להנחיל את תודעת זכר‬
‫השואה והגבורה ולחנך לכבדם"‪.‬‬
‫בעקבות משפט אייכמן‪ ,‬התחילה ההתעוררות וההתעניינות רבה בשואה‪,‬‬
‫שגרם גם למתן לגיטימציה לניצולי השואה לספר את מה שעבר עליהם גם‬
‫בכתב וגם בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫מוסד "יד ושם" ומוסדות רבים נוספים ברחבי הארץ עוסקים בזיכרון‪ ,‬בתיעוד‬
‫ובהנחלת זיכרון השואה‪.‬‬
‫כך התחילה להתגבש זהות קולקטיבית נוספת‪ .‬זיכרון השואה נהיה חלק בלתי‬
‫נפרד מזהותנו היהודית‪.‬‬
‫‪- 87 -‬‬

‫שארית הפליטה‪-‬ניצולי השואה‪ ,‬אחרי למעלה מחמישים שנה לאחר השואה‪,‬‬
‫היו ערים לעניין זה‪ .‬במנשר שהוציאו הניצולים כקריאה לעולם כולו בעת נעילת‬
‫הכנס הבינלאומי על "מורשת ניצולי השואה – ההשפעות האתיות והמוסריות‬
‫לאנושות"‪ ,‬שנערך בבקעת הקהילות ב"יד ושם" ביום ה‪ ,‬כ"ט בניסן תשס"ב‬
‫(‪ ,)11.4.02‬הקריא עיתונאי והסופר צבי גיל את מנשר הניצולים‪ .‬אביא קטע‬
‫מהמנשר‪" :‬אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים‪ .‬בעוד שנים לא רבות‬
‫לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד‪' :‬אני זוכר את מה שאירע‬
‫בשואה'‪ .‬יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר‪ ,‬תמונות וסרטים‪ ,‬ועדויות ניצולים‪ .‬או‬
‫אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי‪ ,‬החתום בבשרנו ובנשמתנו‪ ,‬לייעוד היסטורי‬
‫שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות"‪.‬‬
‫צה"ל‪ ,‬ביעדיו הערכיים‪ ,‬רואה את זיכרון השואה כערך בעל חשיבות רבה‬
‫בעיצוב דמותם של חייליו‪ .‬דוגמא לביטוי הדבר‪ ,‬אביא מדברי האיגרת של קצין‬
‫חינוך ראשי תא"ל צביקה הררי למפקדים בצה"ל‪ ,‬שיצאו למסע במחנות‬
‫ההשמדה בפולין‪ .‬כך הוא כותב באיגרתו‪" :‬אתם עומדים היום בפתחו של מסע‪.‬‬
‫במסע שותפים קצינים‪ ,‬נגדים‪ ,‬אנשי מילואים‪ ,‬בני – מיעוטים‪ ,‬ועולים מהזרועות‬
‫והחילות השונים‪ ,‬המייצגים את צה"ל כולו‪.‬‬
‫זיכרון השואה‪ ,‬מהווה נדבך מרכזי ברצף הקיום היהודי ובתפיסת הזהות‬
‫היהודית הקולקטיבית‪ .‬הבנת הקשר בין המאורעות שעברו היהודים בשואה‪,‬‬
‫ובין המאבק על קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬מעמיק את חשיבות הבנת ייחודו של‬
‫צה"ל כצבא המושתת על עקרונות מוסר כלל אנושיים‪ ,‬וערכים יהודיים תוך‬
‫הבנת חשיבות קיומה של מדינת ישראל הריבונית כמדינת היהודים ותפקיד‬
‫צה"ל בתוכה‪.‬‬

‫‪- 88 -‬‬

‫המסע אליו אתם יוצאים הוא הזדמנות וקריאה‪ .‬הזדמנות עבור כל אחד ואחד‬
‫מכם לברר ולחקור את זהותו האישית – להכיר את שורשיו‪ ,‬שורשי העם היהודי‬
‫ומדינת ישראל‪ .‬המסע מהווה גם קריאה עבורכם‪ ,‬כמפקדים בצה"ל‪ ,‬להמשיך‬
‫ולעשות כל שביכולתכם לחיזוק של צה"ל‪ ,‬למען יהיה העם היהודי לנצח מוגן‬
‫בארצו‪ .‬המסע קורא למחויבות האישית של כל אחד מכם כמפקד לחנך את‬
‫חייליו לשמירה על הרמה הערכית המוסרית הגבוהה ביותר‪ ,‬במילוי משימתכם‪.‬‬
‫את המסע לפולין מלווה עד – ניצול שואה‪ .‬עבורכם זוהי הזדמנות של דור אחרון‬
‫לשמוע עדות חיה מפיו של מי שעבר את התופת‪ .‬עבורו זוהי סגירת מעגל‪,‬‬
‫לשוב למקום התרחשות הזוועות מלווה במפקדי צה"ל‪ ,‬המעידים על תקומת‬
‫עם ישראל בארצו‪.‬‬
‫יחד אתכם יוצאים למסע נציגי משפחות שכולות‪ .‬משפחות אלו הקריבו את‬
‫היקר להן מכל – את יקיריהן‪ .‬הצטרפות נציגי המשפחות השכולות למסע‬
‫מסמלת את הרצף ההיסטורי של הקורבן שנדרש העם היהודי להקריב למען‬
‫נוכל כולנו לחיות בבטחה במדינת ישראל‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬בה נלחם צה"ל על‬
‫בטחונה של מדינת ישראל‪ ,‬המסע לפולין מזכיר לכולנו כי לעם היהודי אין קיום‬
‫אלא כריבון במדינתו ובארצו‪ .‬השואה היא לנו צוואה‪ ,‬לשמור על דמותנו‬
‫המוסרית ולהבטיח כי לעולם לא עוד"‪ .‬ניצולי השואה‪ ,‬ממלאים תפקיד‬
‫חשוב של אנשי עדות – "אוד מוצל מאש"‪ .‬הם מספרים לנו בצורה בלתי‬
‫אמצעית את חיי הסבל‪ ,‬הגבורה האישית‪ ,‬והעמידה יהודית‪-‬רוחנית‬
‫שחוו בשואה דרך סיפורם האישי‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬רבים מהניצולים הזדקנו וחלקם‪ ,‬לצערנו הרב – נפטרו‪ .‬כדי להמשיך‬
‫ולהחזיק את לפיד העדות והזיכרון ולהיאבק בתופעת האנטישמיות והכחשת‬
‫השואה‪ ,‬טבעי הדבר‪ ,‬שעלינו לרתום את בני הנוער למלא את החלל שנותר‬
‫ולאתגרם לשאת באחריות על הנושאים הללו‪.‬‬
‫‪- 89 -‬‬

‫אנו עדים לתופעה ברוכה‪ :‬בני נוער רבים מתעניינים בשואה וזרם משלחות בני‬
‫הנוער לפולין לא פוסק‪.‬‬
‫העובדות הללו‪ ,‬האיצו בי ליזום פעילות שבה נטפח‪ ,‬נקרב ונעודד בני‬
‫נוער‪ ,‬שילמדו על השואה‪ ,‬שינסו להפיק לקחים‪ ,‬שימשיכו להחזיק‬
‫במשא הכבד‪ .‬כעין מרוץ שליחים אין סופי‪ .‬לפיד שהוא פיקדון העובר‬
‫מדור לדור‪.‬‬
‫למסגרת התנדבותית זו נתתי את השם‪:‬‬
‫"נוער נאמן זיכרון השואה"‬
‫מסגרת זו הוקמה בשנת תש"ס‪ 2000-‬ופועלת במסגרת הפעילות החינוכית של‬
‫המכון ללימודי השואה ע"ש חדווה אייבשיץ בחיפה‪.‬‬

‫נוער נאמן זיכרון שואה מאזין להרצאות‬

‫‪- 90 -‬‬

– 91 –

– 92 –

‫נוער נאמן זיכרון שואה בדיון עם ניצול שואה‬

‫‪- 93 -‬‬

‫חסידי אומות העולם – תושבי חיפה‬

‫העיר חיפה מצאה דרך מיוחדת להנציח את מעשי גבורתם של חסידי אומות‬
‫העולם ע"י נתינת שם לרחוב הנקרא רחוב חסידי אומות העולם הנמצא בשכונת‬
‫רמת אלון וכן רחוב ע"ש ראול ולנברג גדול חסידי אומות העולם‪.‬‬
‫חבר מועצת העיר בנצי כ"ץ יזם דרך נוספת להנצחת חסידי אומות העולם‬
‫בחיפה‪ .‬מועצת עירית חיפה קיבלה את הצעתו להסב את הגן המוריק בירק‬
‫ובאילנות נאים‪ ,‬הנמצא ברמת אלון סמוך לרחוב חסידי אומות העולם ‪ -‬לגן‬
‫חסידי אומות העולם ובו ינציחו בשילוט מיוחד את שמותיהם ותמצית מעשיהם‬
‫של חסידי אומות העולם תושבי חיפה‪ .‬עו"ד רוני גרוסמן מלשכת דובר עיריית‬
‫חיפה סייע לבנצי כ"ץ במימוש הרעיון‪.‬‬

‫‪- 94 -‬‬

‫ב‪-‬י"ג באייר תשס"ח‪ 18.5.2008 ,‬נחנך הגן במעמד חסידי אומות העולם תושבי‬
‫חיפה שעדיין חיים עמנו היום וצאצאיהם של אלה שנפטרו‪.‬‬
‫עיריית חיפה פנתה אלי וביקשה ממני לכתוב חוברת המספרת את‬
‫סיפור גבורתם של חסידי אומות העולם תושבי חיפה‪ .‬נעניתי לאתגר‬
‫בחפץ לב‪ .‬העיסוק בנושא אינו קל‪ .‬כאשר אתה קורא את העדויות מגיאיות‬
‫ההריגה וממחנות ההשמדה המתעדים את ייסורי העם היהודי באירופה תחת‬
‫שלטון קלגסי הנאצים‪-‬הגרמנים‪ ,‬עולים וצצים מראות השואה של השמדת‬
‫גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬זקנים וטף‪.‬‬
‫לפתע‪ ,‬אני עושה פסק זמן ועוסק בקרן אור דקיקה מאד‪ ,‬המבליחה בין‬
‫ענני החושך של תקופת השואה‪.‬‬
‫נוכח מעשי ההרס והזוועה ורמיסת המוסר האנושי של השלטון הנאצי‪ ,‬אני‬
‫מוצא את עצמי מעיין וחוקר את קורותיהם ומעשיהם של אותם מעטים‪-‬מצילים‪-‬‬
‫חסידי אומות העולם שהצילו יהודים באומץ לב תוך כדי סיכון חיים ובהכרעה‬
‫אישית מוסרית ‪ -‬לסייע בהצלת יהודים‪.‬‬
‫עלינו לדעת היטב כי מספר חסידי אומות העולם היה מזערי מאד לנוכח‬
‫הצרכים המרובים והדחופים להצלת יהודים‪.‬‬
‫הרוב המכריע של אוכלוסיית אירופה עמד מנגד בפאסיביות ואדישות נוראה‪.‬‬
‫לא רק שלא הצילו יהודים‪ ,‬אפילו לא מחו והתנגדו‪ .‬מאמצי ההצלה היו נדירים‪.‬‬
‫המצילים לא היו מנהיגי החברה או מנהיגים פוליטיים‪ .‬רוב המצילים היו מפשוטי‬
‫העם‪ .‬אנשים נדירים‪ ,‬אצילי נפש עם נורמות ערכיות מוסריות‪ .‬דוגמא לכך‪,‬‬
‫שהמצילים היו כה מעטים היא בפולין‪ .‬בתחילת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬מנתה‬
‫אוכלוסיית פולין כ‪ 33 -‬מיליון נפש והאוכלוסייה היהודית מנתה כ‪3,250,000 -‬‬
‫נפש‪ .‬רק ‪ 5,941‬אנשים בפולין הוכרו כחסידי אומות העולם‪.‬‬

‫‪- 95 -‬‬

– 96 –

‫המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪ .‬אייבשיץ השוכן בשכונת "נווה שאנן"‬
‫שבעיר‪ ,‬מקיים פעילות חינוכית‪-‬ערכית סביב הנושא של חסידי אומות העולם‬
‫לתלמידי בתי הספר ולתנועות הנוער‪.‬‬
‫חוברת זו‪ ,‬תשמש כמקור ראשוני למורים ומדריכים‪ ,‬שיפעילו את התוכנית‬
‫החינוכית המוצגת בחוברת ותשמש גם כיד וזיכרון לכל חסידי אומות העולם‬
‫ולאותם חסידי אומות העולם – תושבי חיפה‪.‬‬
‫העיר חיפה‪ ,‬מצדיעה לחסידי אומות העולם‪ ,‬זוכרת ולא שוכחת את‬
‫מעשיהם היוצאי דופן של המעטים שהצילו יהודים בתקופה אפילה זו – תקופת‬
‫השואה‪.‬‬
‫את תיאור מעשיהם של חסידי אומות העולם מחיפה‪ ,‬דליתי מארכיון "יד ושם"‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לד"ר מרדכי פלדיאל‪ ,‬מנהל מדור חסידי אומות העולם ב"יד‬
‫ושם" שאיפשר לי לעיין בתיקיהם של חסידי אומות העולם הנמצאים בארכיון‬
‫ולעובדת המדור אָלה קולגבסקי שסייעה בידי למצוא מסמכים רבים‪.‬‬
‫גן חסידי אומות העולם משמש אתר הסברה לילדים צעירים‪ ,‬תלמידי כיתות ו'‬
‫הבאים לגן ליום עיון בנושא חסידי אומות העולם‪ .‬מהחוברת שכתבתי דולים‬
‫מורים ומדריכים מידע רב המסייע להם בהסבר לתלמידים‪.‬‬

‫‪- 97 -‬‬

‫בעת טכס חנוכת גן חסידי אומות העולם בחודש אייר תשס"ח‪ ,‬מאי‬
‫‪ ,2008‬נשאתי את הדברים הבאים‪:‬‬
‫ראש העיר מר יונה יהב‪ ,‬מזכירת העיר‪ ,‬חסידי אומות העולם ובני משפחתם‪,‬‬
‫חברי מועצת העיר‪ ,‬אנשי המכון ללימודי השואה‪ ,‬בנצי כ"ץ‪ ,‬קהל נכבד!‬
‫כאשר פנו אלי וביקשו ממני לכתוב חוברת על חסידי אומות העולם‪-‬תושבי‬
‫חיפה‪ ,‬נעניתי לאתגר בחפץ לב‪ .‬קראתי לחוברת שחיברתי‪:‬‬
‫אדם לאדם – אדם!‬
‫זה מספר שנים‪ ,‬אני מתעמק בעיון ובמחקר בנושאים שונים מתקופת השואה‪.‬‬
‫העיסוק בנושא אינו קל‪ .‬כאשר אתה קורא את העדויות מגיאיות ההריגה‬
‫וממחנות ההשמדה המתעדים את ייסורי העם היהודי באירופה תחת שלטון‬
‫קלגסי הגרמנים‪ ,‬עולים וצצים מראות השואה של השמדת גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬זקנים‬
‫וטף‪.‬‬

‫‪- 98 -‬‬

‫לפתע‪ ,‬אני עושה פסק זמן ועוסק בקרן אור דקיקה מאד‪ ,‬המבליחה בין ענני‬
‫החושך של תקופת השואה‪.‬‬
‫נוכח מעשי ההרס והזוועה ורמיסת המוסר האנושי של השלטון הגרמני‪ ,‬אני‬
‫מוצא את עצמי מעיין וחוקר את קורותיהם ומעשיהם של אותם מעטים‪ -‬מצילים‪-‬‬
‫חסידי אומות העולם תושבי חיפה‪ ,‬שהצילו יהודים באומץ לב תוך כדי סיכון‬
‫חיים ובהכרעה אישית מוסרית ‪ -‬לסייע בהצלת יהודים‪.‬‬
‫עלינו לדעת היטב כי מספר חסידי אומות העולם היה מזערי מאד לנוכח‬
‫הצרכים המרובים והדחופים להצלת יהודים‪ .‬הרוב המכריע של אוכלוסיית‬
‫אירופה עמד מנגד בפאסיביות ואדישות נוראה‪ .‬לא רק שלא הצילו יהודים‪,‬‬
‫אפילו לא מחו והתנגדו‪ .‬מאמצי ההצלה היו נדירים‪.‬‬
‫ראוי להדגיש! המצילים לא היו מנהיגי החברה או מנהיגים פוליטיים‪.‬‬
‫המצילים היו מפשוטי העם‪ .‬אנשים נדירים‪ ,‬אצילי נפש עם נורמות ערכיות‬
‫מוסריות גבוהות‪.‬‬
‫הדילמה של המצילים הייתה קשה‪ .‬הגרמנים הוציאו למוות כל אזרח שסייע‬
‫בהצלת יהודים‪ .‬לכן ניתן לומר‪ ,‬שכל חסידי אומות העולם היו גיבורים‪.‬‬
‫התואר חסיד אומות העולם מקבל אדם לא‪-‬יהודי לאחר שוועדה מיוחדת מטעם‬
‫"יד ושם" בוחנת את מעשיו ומניעיו של המציל‪ ,‬הוועדה בודקת נושאים כמו‪,‬‬
‫כיצד נוצר הקשר בין המציל לניצול או לניצולים? מה היה הסיוע שניתן‬
‫לניצולים? האם קיבלו המצילים תמורה חומרית כלשהי? בודקים גם את‬

‫‪- 99 -‬‬

‫הסכנות והסיכונים שנטל המציל עצמו‪ .‬מה היו מניעיו של המציל? אמיתות‬
‫הסיפור הוא תנאי יסודי בעבודת הוועדה‪.‬‬
‫אם התברר לוועדה‪ ,‬שאדם שאינו יהודי סיכן את חייו‪ ,‬את חירותו ואת ביטחונו‬
‫כדי להציל יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או מגירוש למחנות המוות‪ ,‬מבלי‬
‫לבקש מראש תמורה כספית כלשהי‪ ,‬אדם הזה יקבל את תואר חסיד אומות‬
‫העולם‪.‬‬
‫לכל אחד מחסידי אומות העולם הוענקה תעודת כבוד וכן מדליה ועליה חרוט‬
‫שמו של המציל והמאמר התלמודי‪" :‬כל המקיים נפש אחת כאילו קיים‬
‫עולם מלא"‪.‬‬
‫מסיפור מעשיהם של חסידי אומות העולם תושבי חיפה‪ ,‬עולים דברים‬
‫מעניינים ומאלפים‪:‬‬
‫• ארבעה מביניהם קיבלו את תואר חסיד אומות העולם בזכות מעשיהם‬
‫הנשגבים בהיותם ילדים‪.‬‬
‫אבני זופיה‪-‬מרטה הייתה בת ‪ .10‬לביציקי ירוסלאבה הייתה בת ‪.9-8‬‬
‫ויקטור מלניק הייה בן ‪ .13‬שאלוג יאז'י הייה בן ‪.12-10‬‬
‫• תשע מצילות נישאו ליהודים‪ .‬שש נשים נישאו לניצולים יהודים ושלוש‬
‫נשים נישאו ליהודים אחרים ‪ -‬שלא היו הניצולים‪.‬‬
‫• רובם לא פעלו לבד אלא עם בני המשפחה‪ .‬רק חמשה פעלו לבד‪.‬‬
‫תשעה ביצעו את מעשי ההצלה יחד עם בני משפחה נוספים‪.‬‬
‫******‬

‫‪- 100 -‬‬

‫מציל היהודים הגדול ביותר היה הדיפלומט השבדי וולנברג ראול האגדי‪,‬‬
‫שהציל כ‪ 30,000 -‬מיהודי הונגריה‪ .‬לעיני כל הוא קרא תיגר על שלטון הרשע‬
‫של הגרמנים‪.‬‬
‫ב‪ ,1936-‬שהה כמחצית השנה בחיפה והועסק בשלוחה של בנק הולנדי‬
‫שבבעלות מכר של סבו‪ .‬בשנה זו‪ ,‬הגיעו רבים מיהודי גרמניה שסבלו ממשטר‬
‫של היטלר בגרמניה לארץ‪ -‬ישראל וכמובן‪ ,‬גם לעיר חיפה‪ .‬ראול הכיר אותם‬
‫בחיפה‪ .‬הוא התעניין בגורלם וחש אמפטיה כלפיהם והתקומם נגד העוול‬
‫והדיכוי שנעשה ליהודים‪ .‬נוכל לומר שבעיר חיפה‪ ,‬התחילו לנבוט בלבו‬
‫ובמוחו רעיונות דרכי הסיוע וההצלה לאלפי יהודים‪.‬‬
‫******‬
‫חסידי אומות העולם היו גם אנשים צנועים‪ .‬אביא רק דוגמא אחת‪:‬‬
‫פרוצאי ורוניקה אמרה‪:‬‬
‫"אני לא חושבת שלמדינת ישראל יש מחויבות כלפי האנשים המשתייכים‬
‫לקטגוריית חסידי אומות העולם‪ .‬אני לא רואה בהתנהגותי דבר הראוי לפרס‪.‬‬
‫אני פשוט לא מבינה‪ ,‬איך אנשים אחרים יכלו שלא לנהוג כמוני‪ .‬אם קיימת‬
‫מחויבות כלשהי‪ ,‬זאת מחויבות העולם הנוצרי כלפי היהודים ולא להיפך"‪.‬‬
‫******‬
‫המכון ללימודי השואה ע"ש ח‪ .‬אייבשיץ‪ ,‬יקיים פעילות חינוכית‪-‬ערכית‬
‫סביב הנושא של חסידי אומות העולם לתלמידי בתי הספר ולתנועות הנוער‬
‫בתוככי גן חסידי אומות העולם‪.‬‬
‫אני רוצה להודות למוסד "יד ושם" אשר פתח לי את ארכיון חסידי אומות‬
‫העולם‪ .‬משם דליתי את העדויות על מעשיהם הנשגבים של חסידי אומות‬
‫העולם תושבי חיפה‪.‬‬
‫‪- 101 -‬‬

‫******‬
‫לסיום‪ ,‬אני רוצה להביא בפניכם שאלה שנשאל הרב אושרי אפרים שהיה‬
‫רב בקובנה בתקופת השואה‪.‬‬
‫השאלה‪:‬‬
‫והנה בשנת תש"ה [‪ ]1945‬מיד לאחר שזכינו לראות בישועת ה'‪ ,‬עת חמל על‬
‫עמו ושיבר זרוע רשע‪ ,‬והוציא את עמו ישראל מאפילה לאור גדול ‪ -‬בא אלי ר'‬
‫משה סגל ונפשו בשאלתו‪ ,‬היות שהוא ניצל ממות הודות לנכרית אחת‬
‫שהעמידה את עצמה בסכנה והסתירה אותו במרתף ביתה יחד עם עוד כעשרה‬
‫יהודים והיא כלכלה אותם שם בלחם ומים והשתדלה להמציא להם מחיה ומזון‬
‫עד יעבור זעם‪.‬‬
‫וכעת לאחר השחרור כשאֵלה היהודים שניצלו הודות לנכרית הזאת‪ ,‬רצו להרים‬
‫על נס את מעשה החסד הגדול שהיא גמלה אִתם‪ ,‬ולשלם לה כפרי מעלליה‬
‫הטובים כראוי וכיאות לה‪ ,‬נודע להם למרבה הצער שהנכרית הזאת שבקה‬
‫חיים לכל חי והיא מתה זמן קצר לאחר השחרור‪ ,‬ומכיוון שכן‪ ,‬גמל אצל‬
‫הניצולים הרעיון שיש לעשות לה יד ונפש לאחר מותה על ידי שאחד מן‬
‫הניצולים יאמר קדיש אחריה‪ ,‬והם הטילו על ר' משה סגל הנ"ל את התפקיד‬
‫הזה ולזאת בא אלי הנ"ל לשאול אם מותר לו לומר קדיש אחריה‪ ,‬ואם אין‬
‫בזה משום חשש איסור‪.‬‬
‫תשובתו הייתה‪:‬‬
‫ומעתה הנכרית הזאת שאלמלא מעשה החסד הגדול שעשתה עם היהודים‬
‫להצילם ממות‪ ,‬שהזדים הארורים ימ"ש לא יבלעום חיים‪ ,‬היו נהרגים ח"ו‪,‬‬
‫בוודאי שמצווה להתפלל עבורה אחר מותה ולומר אחריה קדיש‪ ,‬דכל‬
‫‪- 102 -‬‬

‫עניין הקדיש עניין תפלה הוא וכמו שהוכחנו‪ ,‬ולזאת נתתי רשות לר' משה סגל‬
‫הנ"ל לומר קדיש אחרי הנכרית הזאת שחילצה את נפשו ממות וחִי ָיתו מרדֶ ת‬
‫אל שחָת‪.‬‬
‫והגומל חסדים טובים לעמו ישראל הוא יגמול חסדים טובים לחסידי אומות‬
‫העולם שסיכנו את נפשם בהצלת ישראל‪ ,‬ה' המברך את עמו ישראל בשלום‬
‫הוא יברך גם הם בכל מילי דמיטב לראות בשוב ה' את שיבת ציון ובבנין בית‬
‫בחירתו שם נעלה לפניו זבחי רצון‪ ,‬ע' [=‪ ]70‬פרים כנגד שבעים אומות‪ ,‬במהרה‬
‫בימינו אמן‪ .‬עד כאן דבריו‪.‬‬
‫ועתה אני אומר על אותם חסידי אומות העולם שהלכו לבית עולמם‪:‬‬
‫יתגדל ויתקדש שמה רבא‪,‬‬
‫ולחסידי אומות העולם הנמצאים עמנו כיום‪ ,‬אני מאחל בריאות טובה‬
‫תודה!‬

‫ואריכות ימים‪.‬‬

‫‪- 103 -‬‬

‫פעילות עם תלמידים בגן חסידי אומות‬
‫העולם‬

‫‪- 104 -‬‬

– 105 –

‫תיאטרון‬
‫בן דורי קהילתי‬
‫מועלה‬
‫ע"י תלמידים‬
‫וניצולי שואה‬

‫ההצגות שהועלו במסגרת תיאטרון‬
‫בן דורי קהילתי‬
‫הייתה לי הזכות לצפות בכל ההצגות‪ ,‬זכיתי לחוויה תרבותית ומרוממת נפש‪.‬‬
‫השילוב בין התלמידים וניצולי השואה ריגשו מאד את הקהל‪ .‬רבים מאד הזילו‬
‫דמעה‪ .‬השואה נכחה כל זמן ההצגה‪ .‬רמת השחקנים הייתה מעולה‪ .‬אל נשכח‬
‫שהם אינם שחקנים מקצועיים‪ .‬ניכר היה‪ ,‬כיצד התלמידים הזדהו עם הדמויות‬
‫ששיחקו‪ .‬ניצולי השואה היו אנשים מבוגרים מאד‪ ,‬התרגשו מאד‪ ,‬ולמרות זאת‪,‬‬
‫הצליחו להביא בפני הקהל את סיפורם האישי בשואה‪.‬‬
‫חלק מההצגות צולמו בווידיאו‪ .‬אני מצרף קישור לאינטרנט ובו תוכלו לצפות‬
‫בהצגה "בימים ההם ובזמן הזה"‬
‫‪https://vimeo.com/1302994 e=email&utm_medium=clip-transcode_complete-finished‬‬‫‪20120100&utm_campaign=7701&email_id=Y2xpcF90cmFuc2NvZGVkfGFmOTE3Yzk3ZTkyZWMwMWM wYTU4M2QzNDQyNGIyZTIwM‬‬
‫‪zEwfDEyMDI2MzIxfDE0MzM5NDg4Mjl8NzcwMQ==66?utm_sourc‬‬

‫‪- 106 -‬‬

‫********‬

‫שם ההצגה‪" :‬והיא שעמדה"‬
‫סיפורן של שלוש נשים שניצחו!‬
‫המקום‪ :‬אולם בית אבא חושי‪ ,‬כד סיוון תשע"ג‪2.6.2013 ,‬‬
‫********‬

‫שם ההצגה‪" :‬שולחן חרוך"‬
‫סיפורן של שלוש נשים שניצחו!‬
‫המקום‪ :‬אולם בית בירם‪ ,‬ז' סיוון תשע"ד‪8.6.2014 ,‬‬
‫********‬

‫שם ההצגה‪" :‬בימים ההם ובזמן הזה"‬
‫המקום‪ :‬אולם בית בירם‪ ,‬ח'סיוון תשע"ה‪8.6.2014 ,‬‬
‫********‬

‫שם ההצגה‪" :‬ילדות נשכחת"‬
‫המקום‪ :‬אולם בית אבא חושי‪ ,‬כ"ב אלול תשע"ו‪25.9.2016 ,‬‬
‫********‬

‫שם ההצגה‪" :‬ובחרת בחיים"‪ ,‬המקום‪ :‬בית אבא חושי‬
‫לקראת יום הקדיש הכללי‪ ,‬ו' בטבת תשע"ח‪24.12.2017-‬‬
‫********‬

‫שם ההצגה‪" :‬מגירות הזיכרון"‬
‫המקום‪ :‬בית בירם חיפה‪21.5.2017 ,‬‬
‫********‬

‫שם ההצגה‪" :‬והחיים היו נס"‪,‬‬
‫המקום‪ :‬בית בירם‪ ,‬כ"ז סיון תשע"ח‪10.6.2018 ,‬‬
‫********‬

‫‪- 107 -‬‬

‫ההצגה "והיא שעמדה"‬
‫סיפורן של שלוש נשים שניצחו!‬
‫המקום‪ :‬אולם בית אבא חושי‪ ,‬כד סיוון תשע"ג‪2.6.2013 ,‬‬

‫‪- 108 -‬‬

– 109 –

‫דברים שאמרתי לקהל בהצגה "שולחן חרוך"‬
‫סיפורן של שלוש נשים שניצחו!‬
‫המקום‪ :‬אולם בית בירם‪ ,‬ז' סיוון תשע"ד‪8.6.2014 ,‬‬

‫ערב טוב וברוכים הבאים!‬
‫לפני למעלה מעשור שנים כאשר עבדתי במשרד החינוך ועסקתי בנושא‬
‫השואה‪ :‬שאלתי את עצמי‪ ,‬מה יהיה בעוד שנים מועטות כאשר ידלדלו שורות‬
‫אנשי העדות‪ ,‬מחמת הזדקנותם וכדרך כל בשר ילכו רבים לבית עולמם?‬
‫אנשי העדות העבירו לדור הצעיר את קורות השואה מתוך סיפור חייהם‪ .‬גם‬
‫כיום המעטים שנמצאים עמנו‪ ,‬ממשיכים במסורת חשובה זו‪ .‬כולם מספרים על‬
‫מאבקיהם הבלתי פוסקים להישרדותם‪ .‬הם גילו אומץ לב ותושייה רבה‪ .‬תכלית‬
‫ההישרדות היה לספר לעולם כולו את מעשי הזוועה‪ ,‬הרצח והרצון לחיסול‬
‫טוטאלי של העם היהודי ע"י הגרמנים‪.‬‬
‫אנשי העדות הם היחידים שחזו במו עיניהם את מעשי הרצח והאכזריות של‬
‫הגרמנים שרצו להשמיד את עמנו‪ .‬אנשי העדות משמשים גם פה לששת מיליוני‬
‫היהודים‪ ,‬שגם הם‪ ,‬בכל ליבם ומאודם רצו‪ ,‬שידע כל העולם כולו‪ ,‬את מעשי‬
‫הטבח וההשפלה הנוראיים שנעשו כלפי העם היהודי ‪ -‬מחד‪ ,‬ושזכר הנספים‬
‫ישמר לעד‪ -‬מאידך‪.‬‬
‫כתוצאה מהתחבטות זו‪ ,‬חשבתי שמן הראוי שבני הנוער יעבירו לידם את לפיד‬
‫העדות ויספרו הם לדור הצעיר את קורות השואה‪ .‬כל תלמיד יאמץ לעצמו עדות‬
‫אחת בלבד‪ ,‬ישננה היטב "יחיה אותה" ויקבל על עצמו לספר אותה‪.‬‬
‫‪- 110 -‬‬

‫כך רקמתי את הרעיון של "נוער נאמן זיכרון השואה" והוצאתי אותו מן הכוח‬
‫אל הפועל‪.‬‬
‫פניתי לתלמידי כיתות ט' ושטחתי בפניהם את הרעיון וביקשתי‪ ,‬שרק נוער‬
‫מתנדב הרואה בעניין זה משימה ערכית‪-‬לאומית יצטרף למסגרת זו‪.‬‬
‫ההפתעה היית מרובה‪ .‬בתחילת הדרך התנדבו כ‪ 200-‬בני נוער‪ ,‬הם עברו‬
‫סדנאות והרצאות בנושאי שואה‪ .‬במשך השנים עברו אלפי תלמידים ממחוז‬
‫חיפה תהליך חשוב זה‪.‬‬
‫בכל עת חיפשנו רעיונות פורצי דרך להנחלת זיכרון השואה‪ .‬בערב זה חברו‬
‫ארבעה גיבורים ואמיצי לב אשר שרדו את השואה ולקחו על עצמן לספר את‬
‫קורות השואה לדור הצעיר באמצעות קורות חייהם יחד עם ‪ 20‬תלמידים מקרב‬
‫נוער "נאמן זיכרון השואה" והעלו את ההצגה "שולחן חרוך"‪ .‬זהו חיבור נפלא‬
‫בין שרידי השואה והנוער הצעיר‪.‬‬
‫שותפים רבים היו בהעלאת הצגה זו‪ .‬בהזמנה להצגה תוכלו למצוא את כל‬
‫שמות האנשים היקרים שהיה להם חלק ונחלה בהרמת פרויקט חשוב זה‪.‬‬
‫לכולם תודה מקרב לב ויישר כוח על אשר הצלחתם לעמוד באתגר הערכי‬
‫שהצבתם לעצמכם‪.‬‬
‫ברצוני לומר תודה מיוחדת לנתן כהן‪ ,‬מנהל המכון ללימודי השואה שפעל ללא‬
‫ליאות כדי לקדם את הפקת ההצגה‪.‬‬
‫תלמידת כיתה י"ב כתבה שיר לאחר ביקורה במחנה ההשמדה טרבלינקה‪.‬‬
‫בדברים שכתבה מצאתי קשר להצגה שתועלה הערב‪ .‬התחברתי מאד לשיר‬
‫שכתבה‪ ,‬הנה הוא לפניכם‪:‬‬
‫‪- 111 -‬‬

‫יושבת כאן מול אלפי קהילות‪,‬‬
‫קהילות של יהודים שהושמדו‪.‬‬
‫הן הושמדו עד האיש האחרון‪.‬‬
‫כמעט‪.‬‬
‫כי כמעט לכל קהילה יש את האדם שלה‪,‬‬
‫הקבוצה‪ ,‬אלו ששרדו‪ ,‬ניצלו‪ ,‬ברחו‪.‬‬
‫אני מקווה שלכל קהילה באמת נשאר שריד‪,‬‬
‫אך מה שבטוח‪ ,‬לקהילה היהודית נשאר שריד!‬
‫כי כל יהודי ששרד‪ ,‬הוא חלק מקהילה יהודית שלמה‪,‬‬
‫קהילה שהנאצים ניסו להשמיד‪ ,‬אך לא הצליחו‪.‬‬
‫הנאצים לא הצליחו להשמיד את כולנו‪,‬‬
‫כי כולנו ביחד היינו חזקים‪.‬‬
‫וגם אם לכל ניצול וניצול‪,‬‬
‫יש את הסיפור שלו‪,‬‬
‫כל הסיפורים יחד‪ ,‬משולבים לפאזל אחד‪,‬‬
‫שמשותף לכל העם היהודי‪,‬‬
‫וזהו סיפור על מלחמה‪,‬‬
‫על אומץ‪,‬‬
‫על העזה‪.‬‬
‫סיפור על גבורה‪.‬‬
‫*****‬

‫גם בערב זה נשמע סיפור על אומץ והעזה‪ ,‬סיפור על עמידה יהודית וכיצד לא‬
‫ניתן היה לכופף את "רוח האדם" היהודי בשואה‪.‬‬
‫‪- 112 -‬‬

‫תודה!‬

– 113 –

‫דברים שאמרתי לקהל בהצגה "בימים ההם ובזמן הזה"‬
‫המקום‪ :‬אולם בית בירם‪ ,‬ח' סיון תשע"ה‪8.6.2014 ,‬‬
‫בעיצומה של השואה‪ ,‬בשנים ‪ ,1942-1943‬פעל בגטו וילנה‪ ,‬תיאטרון הגטו‬
‫(ביידיש‪ :‬געטא‪-‬טעאטער)‪ .‬התיאטרון הוקם ביוזמה "מלמטה" על‪-‬ידי שחקנים‪,‬‬
‫זמרים ובמאים שנותרו בחיים‪ .‬המופע הראשון נערך בינואר ‪ ,1942‬כחודש לאחר‬
‫האקציות הנוראות שבה נרצחו מלמעלה ממחצית מתושבי הגטו ‪ -‬כ‪35,000-‬‬

‫‪- 114 -‬‬

‫יהודים‪ .‬בהתחלה‪ ,‬הייתה התנגדות נחרצת של הציבור להעלאת הצגות בימים‬
‫כה קשים‪ .‬ברחובות נתלו מודעות "אין עושים תיאטרון בבית קברות"‪.‬‬
‫הרמן קרוק‪ ,‬שכתב יומן בזמן אמת בגטו‪ ,‬כתב‪" :‬חשתי פגוע‪ ,‬פגוע אישית‪…‬‬
‫במצב העצוב של גטו ווילנה‪ ,‬בצל של פונאר‪[ …‬גיא ההריגה של גטו ווילנה]‬
‫כאן‪ ,‬ברגע זה‪ ,‬זאת חרפה"‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬ראו דבר מפתיע קרה‪ :‬כאשר הועלו ההצגות‪ ,‬חל שינוי גדול בקרב הציבור‬
‫היהודי בווילנה‪.‬‬
‫יותר מאוחר קרוק שינה דעתו וכתב ביומנו‪:‬‬
‫"ובכל זאת החיים חזקים יותר מכל‪ .‬שוב‪ ,‬פועם דופק החיים בגטו ווילנה‪ .‬בצל‬
‫פונאר רוחשים חיים ותקווה לבוקר טוב יותר‪ .‬האולמות מלאים‪ .‬ערבי הספרות‬
‫מלאים והאולם הגדול אינו יכול להכיל את כל הבאים"‪.‬‬
‫גם עמדת הציבור השתנתה לחלוטין לאחר המופע הראשון ואלה שבאו אחריו‪,‬‬
‫התיאטרון זכה להכרה ולהערכה נלהבת‪ .‬ההצגות היו ברמה גבוהה ותרמו‬
‫רבות להעלאת המורל של התושבים המדוכאים‪ .‬כעבור שלושה חודשים‬
‫עבר התיאטרון למשכן קבע באולם של "התיאטרון העירוני הקטן" בו היו‬
‫למעלה מ‪ 400-‬מקומות ישיבה‪ .‬השחקנים והשירים נעשו פופולאריים ביותר‬
‫בקרב הציבור‪.‬‬
‫יעקב גנס‪ ,‬ראש הגטו אימץ יוזמה זו‪ .‬הוא ראה בתיאטרון לא רק מקור מחיה‬
‫ותעסוקה לאומנים‪ ,‬אלא גם דרך להרגעת הרוחות‪ ,‬לשיקום המורל ולהפיכת‬
‫החיים לנורמאליים עד כמה שניתן‪ .‬לכן שקד לטפח את פעילות התיאטרון‬
‫ולהכניסו למסלול קבוע‪ .‬כל זאת תוך כדי האקציות התכופות וההוצאות להורג‬
‫בפונאר‪.‬‬
‫‪- 115 -‬‬

‫תוך שנה אחת לפעילות התיאטרון התקיימו ‪ 111‬הצגות‪ .‬ההצגות נערכו‬
‫בדרך כלל לפני אולמות מלאים עד אפס מקום‪ ,‬והכרטיסים נחטפו מראש‪,‬‬
‫ימים ולעיתים שבועות לפני קיום ההצגה‪ .‬עד לחיסול הגטו ב‪ 20 -‬בספטמבר‬
‫‪ 1943‬הוכפל מספר ההצגות‪.‬‬
‫אמונתם החזקה של אנשי גטו ווילנה כי מחר יהיה טוב יותר‪ ,‬אפשרו להם‬
‫לחלום חלומות בהקיץ ולהפעיל את הדמיון היוצר תוך כדי נטרול נפשי‬
‫מהמציאות הקשה מאד שלהם ולתת משמעות לחייהם‪ .‬הם ידעו שהנאצים‬
‫יכולים לשלוט בגופם‪ ,‬אבל לעולם‪ ,‬לעולם! הם לא יוכלו לשלוט בנפשם‬
‫ובנשמתם‪ .‬לא ניתן לשלול את החופש של הנפש‪ .‬הייתה זו גבורה עילאית‪.‬‬
‫********‬

‫בערב זה‪ ,‬חברו ניצולי שואה יקרים‪ ,‬גיבורים ואמיצי לב אשר שרדו את השואה‬
‫ולקחו על עצמם לספר את קורותיהם בשואה בשיתוף אקטיבי של תלמידים‬
‫המספרים יחדיו לדור הצעיר את תלאותיהם ומאוויהם‪ .‬חיבור זה‪ ,‬יצר תיאטרון‬
‫בין‪-‬דורי קהילתי‪ .‬המופע "ההצגה בימים ההם ובזמן הזה" מהווה חיבור נפלא‬
‫בין שרידי השואה והנוער הצעיר‪.‬‬
‫ההצגה המועלית בערב זה תשמש עבור כולנו‪ ,‬הד וזיכרון ערכי ל"רוח האדם‬
‫היהודי בשואה"‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בגטו וילנה‪.‬‬
‫אתם הצעירים יחד עם ניצולי השואה המעלים בערב זה מופע ייחודי‪ ,‬הינכם‬
‫ממשיכי דרכם של היהודים שראו בתיאטרון ביטוי ל"רוח האדם היהודי‬
‫בשואה"‪ .‬מצאתם דרך נאותה ויצירתית המבטאת עמידה וגבורה יהודית‬
‫בשואה‪.‬‬
‫********‬
‫‪- 116 -‬‬

‫שותפים רבים היו בהעלאת הצגה זו‪ .‬בהזמנה להצגה תוכלו למצוא את כל‬
‫שמות האנשים היקרים שהיה להם חלק ונחלה בהרמת פרויקט חשוב זה‪.‬‬
‫לכולם תודה מקרב לב ויישר כח על אשר הצלחתם לעמוד באתגר הערכי‬
‫שהצבתם לעצמכם‪.‬‬
‫ברצוני לומר תודה מיוחדת לנתן כהן‪ ,‬מנהל המכון ללימודי השואה שפעל ללא‬
‫ליאות כדי לקדם את הפקת ההצגה‪ .‬תודה לכולם‪.‬‬

‫‪- 117 -‬‬

‫דברים שאמרתי לקהל בהצגה "ילדות נשכחת"‬
‫המקום‪ :‬אולם בית אבא חושי‪ ,‬כ"ב אלול תשע"ו‪25.9.2016 ,‬‬
‫ערב טוב וברוכים הבאים!‬
‫כאשר עבדתי במשרד החינוך ועסקתי בנושא השואה‪ :‬שאלתי את עצמי‪ ,‬מה‬
‫יהיה בעוד שנים מועטות כאשר ידלדלו שורות אנשי העדות‪ ,‬מחמת הזדקנותם‬
‫וכדרך כל בשר ילכו רבים לבית עולמם?‬
‫אנשי העדות העבירו לדור הצעיר את קורות השואה מתוך סיפור חייהם‪ .‬גם‬
‫כיום‪ ,‬המעטים שנמצאים עמנו‪ ,‬ממשיכים במסורת חשובה זו‪ .‬כולם מספרים‬
‫על מאבקיהם הבלתי פוסקים להישרדותם‪ .‬הם גילו אומץ לב ותושייה רבה‪.‬‬
‫תכלית ההישרדות היה לספר לעולם כולו את מעשי הזוועה‪ ,‬הרצח והרצון‬
‫לחיסול טוטאלי של העם היהודי ע"י הגרמנים‪.‬‬
‫בכל עת‪ ,‬חיפשנו רעיונות פורצי דרך להנחלת זיכרון השואה‪ .‬בערב זה חברו‬
‫נשים יקרות‪ ,‬גיבורות ואמיצות לב אשר שרדו את השואה ולקחו על עצמן לספר‬
‫את קורות השואה לדור הצעיר באמצעות קורות חייהן יחד עם מספר תלמידים‬
‫מבתי הספר העל‪-‬יסודיים בחיפה והעלו את ההצגה "ילדות נשכחת"‪ .‬זהו חיבור‬
‫נפלא בין שרידי השואה והנוער הצעיר‪.‬‬
‫רוב סיפורי העדות של ילדים מתקופת השואה נכתבו וסופרו ע"י אותם ילדים‬
‫רק כאשר הגיעו לגיל מבוגר‪ .‬שנים רבות נצרו את לשונם‪ .‬רבים רצו לסוכך על‬
‫ילדיהם שנולדו להם לאחר השואה וחששו לספר להם את קורותיהם‪ ,‬שמא‬
‫תיפגע נפשם‪ .‬רבים מעידים כי הם חששו שילדיהם לא יאמינו לסיפורי האימה‬
‫שעברו‪ .‬רק בשעה‪ ,‬שהיו מסוגלים לפתוח את סגור ליבם‪ ,‬הם התחילו לספר‬
‫על ילדותם בשואה‪.‬‬
‫‪- 118 -‬‬

‫ככל שהתעמקתי בתכני העדויות‪ ,‬עמדתי משתאה נוכח גבורתם של הילדים‬
‫והמתבגרים‪ ,‬כיצד חשו אחריות ומחויבות לגורל הוריהם ואחיהם‪ ,‬וכיצד‬
‫התמודדו עם סבלותיהם האישיים ועם מלחמת הקיום‪-‬ההישרדות‪.‬‬
‫בשואה נגזלה מהם‪ ,‬חוויות הילדות ורכישת השכלה‪ .‬הם עמדו השכם והערב‬
‫בסכנת חיים מוחשית‪ .‬לא זכו לחברת הילדים וחוויות ילדות ככל ילד רגיל‪.‬‬
‫רבים התמודדו עם נושא ההישרדות ללא הוריהם וללא אהבה וחיבה של הורים‪.‬‬
‫עשקו להם את ילדותם‪.‬‬
‫שנים רבות אני עוסק בחקר השואה‪ .‬באחד הימים כשחיפשתי עדויות על ילדים‬
‫שחוו את השואה בארכיון "יד ושם" בירושלים‪ ,‬הגעתי לעדותה של רישארדה‬
‫ביינר‪ ,‬שבעת פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה בת ‪.9‬‬
‫בעדותה היא מתארת את מצוקותיה הקשות ואופן הישרדותה כילדה‪ ,‬שילדותה‬
‫נגזלה ממנה ועל האחריות הרבה שנטלה על עצמה לגונן על אימה החולה‪.‬‬
‫בסיום עדותה כתבה‪" :‬בזמן השחרור הייתי בת ‪ ,14‬והייתי כבת אחת עשרה‪…‬‬
‫היו אלה שלוש שנים שהרגשתי כבעל חיים הבורח בפני הציידים‪ ,‬בסביבה‬
‫עויינת ובחוסר אונים מוחלט"‪.‬‬
‫את העדות שמסרה ל"יד ושם"‪ ,‬העבירה לילדיה בצירוף מכתב‪ .‬וכך כתבה‬
‫במכתבה לילדיה‪:‬‬
‫ילדים יקרים!‬
‫לפני זמן מה פגשתי בעיר את גב' שושנה אדלר‪ .‬היא פנתה אלי כאל ניצולת‬
‫השואה וסיפרה לי על מבצע של "יד ושם" להנצחת השואה‪.‬‬
‫היא ביקשה ממני להקליט על קלטת תוך שעה עד שעה וחצי כל מה שעבר‬
‫עלי בזמנים ההם‪ ,‬כשקלטת אחת תהיה עבור "יד ושם" ואחת לילדים‪.‬‬
‫‪- 119 -‬‬

‫אנחנו ניצולי השואה אנשים מוזרים‪ .‬יש בינינו מעטים שלא הפסיקו לדבר על‬
‫השואה ומיררו את חייהם של משפחתם‪ .‬ויש כאילו שלא היו מסוגלים לדבר‬
‫על השואה בכלל ולאלה שייכת גם אני‪ .‬אולי מידי פעם סיפרתי איזה מקרה‬
‫בודד‪ ,‬אבל על השואה כמכלול לא דיברתי אף פעם‪ ,‬גם לא עם אבא [בעלה]‪.‬‬
‫כשיעקב [הבן] בא פעם מבית הספר ואמר שהמורה ביקשה‪ ,‬שאני אספר‬
‫לכיתה על השואה – סירבתי‪ .‬הבעיה – שבני כבר לא בא עם בקשה כזו ובודאי‬
‫לא יבואו הילדים שלכם‪ .‬יש לי רושם שדור של השואה הולך ונגמר ואיתו גם‬
‫הזכר על השואה‪ .‬וזה אסור‪ ,‬צריך לזכור ולהיזכר כי רק זה יכול להבהיר לדורות‬
‫עד כמה חשובה לנו הארץ הקטנה שבה אנו חיים‪.‬‬
‫מה שהציק לי בכל התקופה ההיא זה לא הפחד מפני המוות אלא חוסר‬
‫האונים‪ ,‬חוסר האפשרות להגנה עצמית והזכות שלי במקום שנולדתי‪,‬‬
‫שבו משפחתי חיה דורי דורות‪ ,‬שלא השפה‪ ,‬לא המנהגים‪ ,‬לא אורך‬
‫חיים ואפילו לא הדת‪ ,‬כשגדלתי בבית די מתבולל‪ ,‬לא הבדילה בינו ובין‬
‫הסביבה ובכל זאת היית גוף זר‪.‬‬
‫חשבתי על שיחתי עם גב' אדלר והגעתי למסקנה שאני לא מסוגלת‬
‫לרכז את שלוש השנים האלה בקלטת של שעה וחצי‪ .‬פחדתי‪ ,‬שתוך כדי‬
‫דיבור‪ ,‬אאבד את העיקר בדיבור‪ ,‬לא ניתן להוסיף‪ ,‬לעשות סדר‪ ,‬לפחות אני‬
‫לא מסוגלת לכך‪ .‬אבל הבנתי שעקרונית המבצע של "יד ושם" הוא נכון וחשוב‬
‫מאד ואז החלטתי לכתוב את הדברים האלה‪ ,‬אולי זה יעזור לכם להכיר יותר‬
‫טוב את אימכם‪.‬‬

‫‪- 120 -‬‬

‫בקשתי הגדולה‪ ,‬כשילדיכם יגיעו לגילאים שיוכלו להבין את הנושא‪ ,‬תתנו‬
‫להם לקרוא את הדפים האלה ואלי גם הם ימשיכו כך עם ילדיהם‪ .‬הרבה‬
‫דברים בודאי שכחתי‪ .‬שמות‪ ,‬סדר דברים ובודאי אינני זוכרת תאריכים‪ .‬אבל‬
‫אל תשכחו שהייתי אז בסה"כ ילדה ועברו מאז כמה שנים טובות‪ ,‬כל זה גם לא‬
‫רלבנטי לעצם העניין‪.‬‬
‫ועוד דבר אחד בבקשה את תשכחו‪ .‬לעולם איזה אדם הייתה הסבתא פריצי‬
‫שהכרתם‪ ,‬כפי ששכחו אותה אלה שחייהם הצילה‪.‬‬
‫באהבה גדולה‬
‫אימא‬
‫***********‬

‫שותפים רבים היו בהעלאת הצגה זו‪ .‬בהזמנה להצגה תוכלו למצוא את כל‬
‫שמות האנשים היקרים שהיה להם חלק ונחלה בהרמת פרויקט חשוב זה‪.‬‬
‫לכולם תודה מקרב לב ויישר כח על אשר הצלחתם לעמוד באתגר הערכי‬
‫שהצבתם לעצמכם‪.‬‬
‫ברצוני לומר תודה מיוחדת לנתן כהן‪ ,‬מנהל המכון ללימודי השואה שפעל ללא‬
‫ליאות כדי לקדם את הפקת ההצגה‪.‬‬

‫עד כאן‪ ….‬תודה!‬

‫***********‬

‫דברים שאמרתי בהצגה "ובחרת בחיים"‪,‬‬
‫בית אבא חושי‪-‬לקראת יום הקדיש הכללי ו' בטבת תשע"ח‪-‬‬
‫‪24.12.2017‬‬
‫בכל עת מחפש המכון ללימודי השואה בחיפה‪ ,‬רעיונות פורצי דרך להנחלת‬
‫זיכרון השואה‪ .‬בערב זה חברו נשים יקרות‪ ,‬גיבורות ואמיצות לב אשר שרדו את‬
‫השואה ולקחו על עצמן לספר את קורות השואה לדור הצעיר באמצעות קורות‬
‫חייהן יחד עם תלמידות מבתי ספר על‪-‬יסודיים דתיים‪.‬‬
‫‪- 121 -‬‬

‫ההצגה "ובחרת בחיים" מהווה חיבור נפלא בין שרידי השואה והדור הצעיר‪.‬‬
‫לא אביא דברי ברכה אלא מספר מסרים מניצולי השואה שבדבריהם‬
‫יש קשר להעלאת ההצגה "ובחרת בחיים"‪.‬‬
‫אליעז רבין‪ ,‬ניצול שואה מהעיירה לנוביץ כותב שיר מאד משמעותי‬
‫לנכדו‪ .‬הוא קרא לשירו‪" :‬תשובה לנכד"‪.‬‬

‫שאלתני עד מתי תבכו חורבן הקהילות?‬
‫אמרת לי – מספיק אולי אל מתים קדושים לספוד?‬
‫ואני לך אגיד‪ :‬צדקת נכד בדבריך‪,‬‬
‫כי לך חשוב סבך החי‬
‫יותר מאבא של סביך‪.‬‬

‫אך אני מדי אזכור הורי‪,‬‬
‫שדמם נשפך מדי חיות‬
‫ממין אדם‪ ,‬חומרים מעי‬
‫ועיני דמעות נקוות‪.‬‬

‫ולא אגיד להן‪ :‬כבר די‪,‬‬
‫‪- 122 -‬‬

‫מספיק זלגתן לי הדמעות!‬
‫או צו היה זה של שדי‪,‬‬
‫ולא נוכל נגדו למחות‪.‬‬

‫עדיי אתה וכולכם עדיי‪,‬‬
‫גם אני מאד אוהב לחיות‬
‫שלא תעיב עגמה חיי‪,‬‬
‫אך לא אוכל דבר לעשות‪.‬‬

‫כי כה אהבתי את כל אחיי‬
‫את הידידים‪ ,‬החברות‪,‬‬
‫ונראה לי כי חובה וכי כדאי‬
‫עליהם גם פעם לבכות‪.‬‬

‫כך שלשלת תרותק‬
‫של עבר‪ ,‬הווה עתיד‪,‬‬
‫וקשר עם כך יחוזק‬
‫לעולמי עד ולתמיד‪.‬‬

‫‪- 123 -‬‬

‫דוניה רוזן כשהייתה בת ‪ ,12‬בעת שהסתתרה ביער לאחר רצח בני‬
‫משפחתה כתבה בעיצומה של השואה בשנת ‪:1943‬‬
‫"חסרה אני מילים‪ ,‬אבל מוכרחה אני לכתוב‪ ,‬מוכרחה‪ ,‬רוצה אני לבקשכם‬
‫שלא תשכחו את המתים‪ .‬רוצה אני להתחנן בפניכם ולבקשכם בכל לשון של‬
‫בקשה שתנקמו את נקמתנו‪ .‬רוצה אני שתקימו יד לנו – מצבה שתגיע עד‬
‫השמים‪ ,‬ציון שיראה אותו העולם כולו – פסל לא משיש ולא מאבן‪ ,‬אלא‬
‫ממעשים טובים‪ ,‬כי מאמינה אני באמונה שלימה‪ ,‬שרק מצבה כזאת עשויה‬
‫להבטיח לכם ולילדיכם עתיד טוב יותר‪."…‬‬

‫עד כאן דברי הניצולים‪.‬‬

‫שותפים רבים היו בהעלאת הצגה זו‪ .‬נתן כהן‪ ,‬מנהל המכון ציין את שמותיהם‪.‬‬
‫לכולם תודה מקרב לב ויישר כח על אשר הצלחתם לעמוד באתגר הערכי‬
‫שהצבתם לעצמכם‪.‬‬
‫ברצוני לומר תודה מיוחדת לנתן כהן‪ ,‬מנהל המכון ללימודי השואה שפעל ללא‬
‫ליאות כדי לקדם את הפקת ההצגה‪ .‬תודה מקרב לב!‬

‫‪- 124 -‬‬

– 125 –

‫ההצגה "והחיים היו נס"‪,‬‬
‫המקום‪ :‬בית בירם‪ ,‬כ"ז סיון תשע"ח‪10.6.2018 ,‬‬

‫‪- 126 -‬‬

‫קבלת פנים לניצולי שואה בערב ראש‬
‫השנה כאות הוקרה והערכה על גבורתם‬
‫הנפשית והפיזית בשואה‬
‫נתן כהן‪ ,‬יזם את הרעיון לקיים מדי שנה בערב ראש השנה התכנסות של‬
‫ניצולי שואה‪ ,‬שגם היו אנשי עדות שסיפרו את סיפורם האישי מהשואה בתיעוד‬
‫וידיאו וגם במפגשים עם תלמידים‪ .‬מטרת ההתכנסות הייתה להביע בפניהם‬
‫דברי הערכה והוקרה על גבורתם בשואה ואופן הישרדותם מקלגסי הצבא‬
‫הגרמני‪ .‬נתן הכין להם מתנה צנועה – צנצנת דבש ודברים נוספים‪ .‬מדי שנה‬
‫הוזמנתי לשאת דברים לגיבורים שורדי השואה‪ .‬והנה לפניכם דברים שאמרתי‪.‬‬

‫דברים שאמרתי לניצולי שואה – אנשי עדות‬
‫ערה"ש תשס"ו‬
‫בשנתיים האחרונות אני עוסק במחקר וקריאה בנושא השואה‪ .‬מחד ‪ -‬אני קורא‬
‫את הרצף ההיסטורי של השואה כמו האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬גטאות‪ ,‬מחנות‬
‫ההשמדה‪ ,‬גיאיות ההריגה‪ ,‬עמידה יהודית ועוד‪ .‬אתה קורא על רשעות האדם‬
‫והזוועות בצורה לקונית ויבשה‪ ,‬אבל כאשר אתה צולל לעמקי הים של אלפי‬
‫העדויות שניצולים כתבו או שנספים השאירו לנו בירושה במקומות סתר‪ ,‬אני‬
‫יכול לחוש בהבדל בין הסיפור האיש הבלתי‪-‬אמצעי לבין הניתוח ההיסטורי‬
‫היבש‪ .‬העדות הינה הד אישי של הניתוח ההיסטורי הממחיש באופן בלתי‬
‫אמצעי את ההיסטורי של השואה‪.‬‬
‫דרך העדות האוטנטית‪ ,‬האמיתית נוכל להעביר לנוער את מוראותיה של‬
‫השואה‪ .‬את מקצת העינויים וההשפלות שעברו היהודים בשואה‪.‬‬
‫‪- 127 -‬‬

‫תמיד עדות אוטנטית ואמיתי מדברת אל לב הנוער‪.‬‬
‫אנו רואים את יכולתם של העדים בימי העיון במכוני השואה ובמשלחות הנוער‬
‫לפולין להתחבר לבני הנוער דרך סיפורם האישי‪.‬‬
‫אנשי העדות הנמצאים בקרבנו היו ילדים או צעירים מאד בשואה‪ .‬נער שהיה‬
‫ב‪ 1945-‬בן ‪ ,20‬כיום הוא בן ‪ .80‬בעוד מספר שנים לא יהיו עמנו ניצולי שואה‪.‬‬
‫לאודים המוצלים באש היה חלק גדול ומשמעותי בהקמתה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬כאשר אני מעיין בדפי הזיכרון של הנופלים במלחמת הקוממיות‪,‬‬
‫אני מוצא שרבים רבים עברו את השואה‪ ,‬שרדו בשואה ומיד עם שחרורם‬
‫מהמחנות וגטאות עלו לארץ ישראל והצטרפו ללוחמים על תקומת ישראל‬
‫במלחמת השחרור‪ .‬אלפים נפלו בקרב‪ .‬הם רצו להגשים חלום ולהגיע לארץ‬
‫ישראל – אך נפלו כגיבורים בקרב למען הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬רק מדינה‬
‫עצמאית‪-‬יהודית היא התשובה הפיזית היחידה לקיומו של העם היהודי‪.‬‬
‫האנטישמיות והכחשת השואה עדיין לא פסה ונעלמה בעולמנו‪ ,‬להיפך!‬
‫היא מרימה ראש ומתגברת‪.‬‬
‫אלפי העדויות מעידות קבל עם ועולם את שהתרחש בשואה מכלי ראשון‪ .‬הם‬
‫עדות מוצת למלעיזים‪ .‬אל לנו לשכוח שעוד רבבות של משחות שלמות של‬
‫יהודים נספו בשואה‪ .‬לא היה מי שיספר את סיפורם‪ .‬כל בני המשפחה נרצחו‬
‫בשואה‪.‬‬
‫אנחנו במכון לימודי השואה נדאג שהעדויות יעברו לדור הצעיר – מבחינת‬
‫לזכור ולא לשכוח וכן נדגיש את העמידה היהודית של יחידים שחרפו נפשם‬
‫למען כבוד האדם וקודשי ישראל‬

‫‪- 128 -‬‬

‫מי שטרם מסר עדות‪ .‬אנו מוכנים לגבות את העדות ולהנציחה‪ .‬אם למישהו‬
‫מכם יש עדיין חפצים ומכתבים הקשורים לשואה‪ ,‬אנו פונים אליו לתרום את‬
‫הדברים למכון ללימודי השואה‪ .‬הם ישמשו ככלי מתודי בימי העיון שאנו‬
‫מקיימים לתלמידים‪.‬‬
‫לקראת השנה החדשה‪ ,‬אנו באים לציין את תרומתכם המשמעותית‬
‫להקמת המדינה והחברה בישראל‪ .‬אני מאחל לכל אחד מכם בריאות‬
‫מעליא‪" .‬עוד ינובון בשיבה"‪ .‬כתיבה וחתימה‪ .‬שנה טובה לכם ולכל‬
‫בית ישראל‪.‬‬

‫דברים שאמרתי בערב ראש השנה תשס"ט‬
‫עדיין לא נכתב דיו על תרומתם של ניצולי השואה בהקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫ב‪ 1948-‬עלו ארצה ‪ 148,498‬אנשי שארית הפליטה‪-‬ניצולי שואה שהיוו ‪86%‬‬
‫מכלל העולים ב‪ 1949-‬עלו ‪ 95,165‬משארית הפליטה והיוו ‪ 67%‬מכלל העולים‪.‬‬
‫הם היוו תגבור משמעותי ביותר לכוחות הביטחון במלחמת השחרור‪ .‬לאחר‬
‫שעברו את אימי השואה במקום להגיע אל המנוחה והנחלה הם הצטרפו‬
‫לצה"ל‪ .‬חלקם נפצעו וחלקם נפלו במערכה‪ .‬לחלקם לא היו משפחות‪.‬‬
‫זוהי תרומה אדירה‪ .‬הלקח הראשון מהשואה‪ :‬הוא הקמת מדינה יהודית‬
‫עצמאית שתוכל לקלוט את כל העם היהודי‪ .‬עלינו לזכור ולא לשכוח את אותם‬
‫יקירים‪ .‬עדיין לא סופר דיו על העמידה היהודית‪-‬הרוחנית והפיזית של יחידים‬
‫רבים בשואה‪.‬‬
‫בשעה זו עלינו להדגיש את ההתעניינות הגוברת והולכת של בני נוער בשואה‪.‬‬
‫‪- 129 -‬‬

‫אנו מכשירים ממשיכים לאותם אנשי עדות שהופיעו בפני תלמידים וסיפרו את‬
‫קורותיהם בשואה‪ .‬יזמתי הקמת מסגרת ארגונית שקראתי לה‪ :‬נוער נאמן זיכרון‬
‫השואה‪ .‬בני הנוער ימשיכו להחזיק את לפיד העברת העדויות לבני נוער‪.‬‬
‫עדיין לא סופר דיו על העולם הרוחני האדיר והגדול של העם היהודי שנגדע‬
‫בשואה‪ .‬עלינו לספר לדור הצעיר על אותה מורשת רוחנית מופלאה שפעלה‬
‫בקהילות היהודים באירופה‪.‬‬
‫בסיום הבאתי את תפילת כהן גדול שיצא מקודש הקודשים ביום הכיפורים‪.‬‬

‫‪- 130 -‬‬

‫דברים שאמרתי בערב יום הזיכרון – תשס"ט‬
‫במרכז תרבות דתי לנוער – נווה שאנן‬
‫על פי המסורת הנקוטה בידינו זה שנים רבות‪ ,‬התכנסנו הערב‪ ,‬קהילה חזקה‬
‫חסונה ואיתנה כדי להעלות את זכרם של בני קהילתנו שנפלו במערכות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הפעם‪ ,‬אני חורג ממנהגנו ואיני מדבר על הבנים שלנו‪ .‬רוצה אני לדבר על בנים‬
‫אחרים שנפלו ולקיים עמכם מצוות גמילות חסדים‪ .‬כידוע לכם‪ ,‬מצווה‬
‫גמילות חסדים עושים עם החיים וגם עם המתים‪.‬‬
‫במעמד נרגש וחשוב זה‪ ,‬אני רוצה להיות עמכם שליח של עם ישראל‪,‬‬
‫מבחינת לזכור ולא לשכוח‪ ,‬להעלות את זכרם של מאות חיילים‬
‫גיבורים‪ ,‬ניצולי השואה ‪ -‬שארית הפליטה שנפלו במלחמת הקוממיות‪.‬‬
‫מעת לעת עולָה השאלה‪ :‬האם יש לנו את זכות מוסרית לומר דברים בשם‬
‫הבנים‪-‬הנופלים?‬
‫במעמד זה‪ ,‬אני נוטל על עצמי את האחריות והזכות לומר כי גם הבנים‪-‬הנופלים‬
‫המביטים בנו משערי שמים‪ ,‬היו מצטרפים עמנו לשליחות זו‪ .‬כל עולם הערכים‬
‫שהם ספגו בביתם ובקהילתם בצירוף עולם הערכים שהם הותירו אחריהם‪,‬‬
‫משדרים לנו את המסר‪ :‬אַל תשכחו את ניצולי השואה שנפלו במערכה לשחרור‬
‫ארצנו‪ .‬גם אנו מצטרפים לזוכרים‪.‬‬
‫לאחר השואה‪ ,‬רבים משארית הפליטה‪ ,‬שמו פעמיהם לעבר ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫לָאָרֶ ץ המובטחת‪ .‬הם קיוו כי יגיעו אל המנוחה והנחלה‪ .‬הצעירים שבהם הגיעו‬
‫‪- 131 -‬‬

‫לָאָרֶ ץ עם פרוץ המערכה לתקומת המדינה היא מלחמת העצמאות ומיד גויסו‬
‫לצה"ל ורבים מהם נפלו במלחמה‪.‬‬
‫זיכרונם לא נשמר כדבעי‪ .‬להם לא הייתה קהילה חזקה וחסונה‪ .‬זכרם לא‬
‫נשמר‪ ,‬לא מרצון רע של גורם כלשהו‪ .‬הנסיבות הביאו לתוצאה זו‪ .‬בני משפחה‬
‫כמעט שלא היו להם ‪ -‬הם הושמדו בשואה‪ .‬הנופלים לא למדו במערכת החינוך‬
‫העברית בארץ ישראל‪ ,‬לכן‪ ,‬הם גם אינם נזכרים בטכסי הזיכרון המתקיימים‬
‫בבתי הספר‪ .‬מצבותיהן בבתי העלמין שוממות‪ .‬איש אינו פוקד את קבריהם‬
‫בימי הזיכרון‪ .‬משפחותיהם נכחדו‪.‬‬
‫הפעם‪ ,‬אנו נמלא את משימת שימור הזיכרון לניצולי השואה שנפלו‬
‫במערכה לתקומת המדינה‪ .‬ראוי‪ ,‬שאנו נעשה זאת‪ .‬אני מציע לקהילה‬
‫לאמץ את העלאת זכרם מדי שנה בשנה יחד עם בנינו‪-‬הנופלים‪.‬‬
‫***********‬

‫הגל הראשון של העולים שהגיעו לארץ עם קום המדינה‪ ,‬היו ניצולי השואה ‪-‬‬
‫אנשי שארית הפליטה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1948‬היוו אנשי שארית הפליטה‪ 86 ,‬אחוז מסה"כ העולים‪.‬‬
‫בשנת ‪1949‬הם היוו ‪ 67‬אחוז מסה"כ העולים‪.‬‬
‫שארית הפליטה הגיעה לארץ באמצעות גח"ל – ראשי תיבות‪ :‬גיוס חוץ לארץ‪.‬‬
‫מבלי להמעיט בחשיבות התפקיד שמילא הנוער הישראלי במלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬הרי שזו הוכרעה במידה רבה גם בזכותם של עשרות אלפי מגויסים‬
‫שהצטרפו לכוחות המגן מקרֶ ב יהודי אירופה במסגרת הגח"ל – גיוס חוץ לארץ‪.‬‬

‫‪- 132 -‬‬

‫גיוס אנשי הגח"ל הֵחל בשלהי ‪ 1947‬במחנות העקורים בגרמניה‪ ,‬אוסטריה‬
‫ואיטליה‪.‬‬
‫מאוחר יותר התרחב הגיוס לארצות נוספות באירופה ולמחנות המעצר‬
‫בקפריסין‪ .‬כמו כן‪ ,‬גויסו בארץ עולים שעלו במיכסות העלייה הרגילות וחיו‬
‫בבתי עולים‪ .‬מרבית המגויסים במסגרת הגח"ל‪ ,‬היו ניצולי שואה‪.‬‬
‫על פי קביעת החוקרים‪ ,‬מחצית מהכוח הלוחם של ההגנה‪ ,‬ומעט מאוחר יותר‬
‫של צה"ל במלחמת העצמאות‪ ,‬הורכב מניצולי השואה‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬הנני מביא בפניכם מכתב מרגש של הורים שכולים אנשי שארית‬
‫הפליטה‪ ,‬שאיבדו את בנם יחידם מאיר פבר‪ ,‬שנפל בקרב במלחמת‬
‫העצמאות‪ .‬מתוכן המכתב‪ ,‬אנו לומדים על גודל הטרגדיה של ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬ששרדו והגיעו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬להלן קטע מהמכתב‪:‬‬
‫יהושע פבר וחיה פבר‬
‫אצל דוה לופטגלס‬
‫יפו‪-‬ג'בליה‬
‫תל‪-‬אביב‪17.5.49 ,‬‬

‫רח' ג' ‪231‬‬

‫לכבוד‬
‫ראש הממשלה‬
‫מר דוד בן‪-‬גוריון‬
‫מאד נכבד ונעלה‬

‫‪- 133 -‬‬

‫הננו מרשים לנו בזה לבקש את כב' הרם לעיין בדברינו כדלקמן‪ ,‬אשר יוצאים‬
‫מתוך לב שבור ורצוץ של הורים שכולים אשר אִבדו את בנם היחיד בנגב ונשארו‬
‫עזובים וגלמודים בלי כל עוזר וסומך‪.‬‬
‫אנו החתומים מטה מקרנץ‪-‬פולניה באנו הנה לפני שבוע ממחנה לינץ באוסטריה‬
‫ונודע לנו כאן הבשורה המחרידה והמדהימה אשר בננו היחיד מאיר פבר נפל‬
‫ביום ‪ 19.4.48‬בקרב על כתריה לפי התעודה אשר מצורף כאן‪ .‬הוא היה‬
‫המשענת היחידה שלנו‪ ,‬כי הננו אנשים זקנים וחלשים אשר עבר עלינו כל ה‪-‬ז'‬
‫מדורי גהינום בפולניה‪ ,‬גרמניה ורוסיה ומחנות ההשמדה וכו'‪ .‬כל תקוותנו הייתה‬
‫בבננו זה ולבסוף בבואנו הנה נשבר לבנו לרסיסים ואין כוח לשאת את הצער‬
‫והיגון הגדול‪ .‬יש במיוחד לציין כי בננו התנדב מעצמו ועוד ארגן ‪ 40‬בחורים‬
‫אחרים באוסטריה והביא את כולם באופן מיוחד מחו"ל לצבא ההגנה להשתתף‬
‫בקרב למען המולדת – והוא נפל בדמי ימיו בעודו בן ‪ 21‬שנה‪.‬‬
‫אנחנו עכשיו חסרי אונים ואובדי עצה ואין לנו שום אמצעים כספיים להגיע לידי‬
‫איזה מקור פרנסה אשר ייתן לנו קצת נוחם וחיי כבוד ביגיע כפינו בארץ האבות‪.‬‬
‫וזה סיפורו של הבן מאיר פבר ז"ל‪,‬‬
‫כפי שמובא בספר יזכור לחללי צה"ל‪:‬‬
‫פבר מאיר בן ‪ 21‬בנופלו‬
‫מאיר‪ ,‬בנם‪-‬יחידם של חיה ויהושע‪ ,‬נולד ביום ט"ז באדר א' תרפ"ז‬
‫(‪ )18.2.1927‬בעיר קריניצה שבדרום גליציה‪ ,‬פולין ולמד ב"חדרים"‬
‫ובבית‪-‬ספר יסודי‪ .‬במלחמת‪-‬העולם השנייה התגלגל עם המשפחה‬
‫בנתיב הפליטים לרוסיה‪ .‬שם למד מכונאות‪-‬רכב ועבד במקצוע זה‪.‬‬
‫אחרי המלחמה חזרה המשפחה לפולין ויצאה לאוסטריה למחנה‪-‬‬
‫עקורים ליד לינץ‪ .‬מאיר היה חבר פעיל ב"הפועל המזרחי"‪ ,‬מדריך נוער‬
‫והתאמן שם ב"הגנה"‪.‬‬
‫‪- 134 -‬‬

‫מאיר עלה ארצה בחודש יוני ‪ ,1948‬התגייס מיד לצה"ל ושירת כמקלען‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬שימש מקשר בין מטה הגדוד לפלוגתו ונודע כחייל אמיץ הנלחם מתוך‬
‫התלהבות דתית לקידוש השם‪ .‬הוא השתתף בקרבות ולאחר‪-‬מכן נטל חלק‬
‫במבצע פריצת הדרך לנגב‪ .‬מאיר נפל בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב‪,‬‬
‫ביום ט"ז בתשרי תש"ט (‪ )19.10.1948‬בקרב על כרתיה‪.‬‬
‫ביום י"ב בטבת תשי"א (‪ )21.12.1950‬הובא למנוחת‪-‬עולמים בבית‪-‬הקברות‬
‫הצבאי בהר‪-‬הרצל בירושלים‪.‬‬
‫מכתב זה מגלם את הטרגדיה הכפולה‪ ,‬הנוראה והקשה‪ .‬יהודים ניצלו מתופת‬
‫השואה‪ ,‬שרדו‪ ,‬הצליחו להגיע לארץ ישראל וכאן נפלו במערכה לתקומת‬
‫המדינה‪.‬‬
‫המשורר הידוע נתן אלתרמן היה ער לתרומתם של ניצולי השואה‪ .‬ב"טור‬
‫השביעי" הוא כתב על ניצולי השואה שנפלו במערכה לשחרור מולדתנו‪ .‬שם‬
‫השיר "אחד מן הגח"ל" וכך כתב‪:‬‬
‫מִסיפון אוניה מִתנודֶ דֶ ת‪.‬‬
‫הוא י ָרָ ד אל רְ צִיף הנָמֶל‪.‬‬
‫חכְתה בָרַ ציף לו מולדֶ ת‬
‫ו ִ‬
‫בִדְ מות אוטו צְבאי ו ְסָ מָל‪.‬‬
‫היא את שֵמו בחותמֶת הטביעה‪,‬‬
‫היא השליכה בגדיו אל השק‪.‬‬
‫ושבועה נוראה היא השביעה‬
‫‪- 135 -‬‬

‫לקולו של הגשם הדק‪.‬‬
‫וַנ ִרְ אהו זוחל‪ ,‬או כורע‪,‬‬
‫או עומד עם צלחת בָתור‪,‬‬
‫וַנ ֵדָ ע‪ :‬ללא בָית ו ְרֵ ע‬
‫קר ללחום את מלחמת הדור‪.‬‬
‫האָרֶ ץ הזאת לא נתנה לו‪,‬‬
‫עוד ָ‬
‫לא י ָדִ יד‪ ,‬לא פינה לְמִקלט‪,‬‬
‫אלֶף הללו‪.‬‬
‫ה ֶ‬
‫שמְחה מן ָ‬
‫לא ִ‬
‫מתָ ת‪.‬‬
‫אשר לנו היה לְ ַ‬
‫לא‪ ,‬כי רק את חייו‪ ,‬פְליטֵי חרב‪,‬‬
‫הוא קיבל על החוף מי ָדה‪.‬‬
‫בעֶרֶ ב‪,‬‬
‫אבל גם את חייו‪ ,‬אֵי ָ‬
‫הוא השיב בנופלו בעדה‪.‬‬
‫************‬

‫ועתה‪ ,‬אעלה את זכרם של נופלים נוספים‪ ,‬המייצגים עבורנו אל כל‬
‫ניצולי השואה שנפלו על תקומת המדינה‪ .‬הדברים מובאים מספר יזכור‬
‫של חללי צה"ל‪ .‬השמות נבחרו על ידי באקראי‪.‬‬
‫שימו לב לתוכן הדברים‪.‬‬
‫לנגנס משה שהיה בן ‪ 28‬בנופלו‬
‫משה בן חנה‪-‬הנדל ואברהם‪-‬אהרן‪ .‬נולד ביום א' בניסן תר"ף‬
‫(‪ )20.3.1920‬בעיירה ויירשוב‪ ,‬פולין‪ .‬למד ב"חדר" לימודי דת ויהדות‬

‫‪- 136 -‬‬

‫ובביתו ספג אווירה ציונית חמה‪ .‬משבגר מעט הצטרף לתנועת "בית"ר"‬
‫והיה חבר פעיל בשורותיה‪.‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה עימה ‪ -‬נשלחה‬
‫כל משפחתו למחנה הריכוז בפוזנאן‪ .‬כל משפחתו נספתה במחנות‪.‬‬
‫נותרו בחיים רק הוא ואחיו שמואל‪.‬‬
‫משה‪ ,‬שהיה ציוני‪ .‬מצא דרכו לאונייה "בן הֵ כט" שעשתה דרכה לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬בדרכה נתפשה האונייה בידי הבריטים שעל‪-‬פי מדיניות‬
‫ממשלתם לא התירו ליהודים לבוא לארץ‪-‬ישראל והאונייה על נוסעיה‬
‫נשלחה לקפריסין‪ ,‬ופליטי החרב ניצולי השואה הושמו שוב מאחורי‬
‫גדרות התיל‪ .‬בקפריסין הכיר נערה בשם בלומה‪ ,‬אף היא ניצולת שואה‪,‬‬
‫והזוג התחתן בקפריסין‪.‬‬
‫עם פתיחת שערי המחנות בקפריסין עלה הזוג הצעיר לארץ ובשנת ‪1947‬‬
‫התיישב בחיפה‪ ,‬שבה גרו קרובי משפחה של משה ששיכנו את הזוג בביתם‬
‫ועזרו להם להיקלט בארץ‪.‬‬
‫זמן לא רב לאחר שהגיע ארצה פרצה מלחמת‪-‬העצמאות ומשה התגייס והוצב‬
‫בגדוד ‪ 21‬של חטיבת "כרמלי"‪ .‬עם גדודו לחם בגליל‪ ,‬ולאחרונה בגיזרת מנרה‪.‬‬
‫משלט שייח'‪-‬עבד שליד מנרה הוחזק על‪-‬ידי כוחותינו‪.‬‬
‫ב‪ , 22.10.1948-‬במהלך ההפוגה השנייה‪ ,‬תקפו כוחות קאוקג'י את המשלט‬
‫במפתיע והוא נפל בידיהם‪ .‬באותו יום תקפה פלוגת משוריינים של חטיבת‬
‫"כרמלי" בניסיון לכבוש את המשלט מחדש‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬למחרת נערכה‬
‫התקפה נוספת‪ ,‬אך גם הפעם ללא הצלחה‪ .‬בקרב זה נפל‪ ,‬ביום כ' בתשרי‬

‫‪- 137 -‬‬

‫תש"ט (‪ ,)23.10.1948‬נפל משה בקרב בסמוך לקיבוץ מנרה והובא למנוחת‪-‬‬
‫עולמים בבית‪-‬הקברות הצבאי בראש פינה‪.‬‬
‫***********‬

‫ועתה‪ ,‬אעלה את זכרו של אושפיץ יעקב [ינה] בן ‪ 18‬בנופלו‬
‫יעקב בן צביה ויצחק‪ ,‬נולד ביום י"ח בתשרי תרצ"א (‪ )10.10.1930‬בעיר‬
‫דברצ'ן‪ ,‬הונגריה‪ .‬הוא למד בבית‪-‬ספר תיכוני‪.‬‬
‫עם השתלטות הנאצים על המדינה נלקח מבית הוריו‪ ,‬יחד עם שני אחיו‪,‬‬
‫והובא למחנה‪-‬ריכוז‪ .‬היה במחנות בווינה‪ ,‬גרֶ אץ‪ ,‬מאוטהאוזן‪ ,‬והועבר‬
‫לבסוף לאושוויץ סמוך לימי השחרור‪ ,‬וכעבור שבוע ימים שיחררוהו‬
‫הרוסים ממחנה‪-‬המוות‪ .‬מאז הלך בנתיב‪-‬גאולים‪ .‬יעקב הגיע לאיטליה‬
‫והוכנס למוסד לילדים ולנוער שאורגן על‪-‬ידי חיילי הבריגאדה‬
‫היהודית‪ .‬שם עשה שנה וחצי עד שהגיע תורו לעלייה‪ .‬עלה ביוני ‪1946‬‬
‫באונייה "וג'ווד"‪.‬‬
‫בארץ למד בבית‪-‬ספר בכפר נוער דתי והתמחה במקצוע הפחחות‪.‬‬
‫לפני סיום לימודיו פרצה מלחמת‪-‬העצמאות והוא התגייס‪ .‬יעקב שירת בחטיבת‬
‫"גולני" והשתתף בקרבות במשטרת גשר‪ ,‬ובהגנה על עין גב‪ .‬ביום ח' באלול‬
‫תש"ח (‪ ,)12.9.1948‬נפל בפעולת‪-‬סריקה בין כפר חיטין לעילבון‪ ,‬ליד חירבת‬
‫ביר‪-‬סבינה‪ .‬הוא נשלח להביא תחמושת למקלע‪ ,‬ובשובו גילה שהעמדה נפלה‬
‫בידי האויב‪ .‬עוד הספיק להרים קולו ולהזהיר את חבריו‪ ,‬שבאו אחריו‪ ,‬שלא‬
‫יפלו אף הם בפח שטמן להם האויב‪ .‬עם כיבוש הגליל נמצאה גווייתו באדמת‬
‫כפר עילבון‪ ,‬ונקברה בטבריה‪.‬‬

‫‪- 138 -‬‬

‫ביום ט"ז בסיוון תש"י (‪ )1.6.1950‬הועבר למנוחת‪-‬עולמים בבית‪-‬הקברות הצבאי‬
‫בנחלת יצחק‪.‬‬
‫***********‬

‫ועתה‪ ,‬אעלה את זכרו של מירמלשטיין טוביה בן ‪ 20‬בנופלו‬
‫טוביה נולד בשנת ‪ 1928‬בעיר צ'קיב‪ ,‬בחלק הקרפטו‪-‬רוסי של מחוז‬
‫מרמרוש (אז בצ'כוסלובקיה)‪ ,‬ולמד ב"חדר" ובבית‪-‬ספר יסודי‬
‫ממשלתי‪ .‬השלטון ההונגרי‪ ,‬שחזר למקום בעקבות ההסדר עם‬
‫הגרמנים‪ ,‬הסגיר אותו עם כל היהודים לידי המרצחים הגרמנים‪ .‬טוביה‬
‫החזיק מעמד במחנה‪-‬העבודה שאליו נשלח‪ ,‬וכשחזר הביתה‬
‫אחרי המלחמה מצא את עצמו באזור שסופח לאוקראינה הסובייטית‪.‬‬
‫תחת מטר אש אוטומטית‪ ,‬שפצעה את חברו שהלך איתו‪ ,‬עבר את‬
‫הגבול להונגריה וב"נתיב הבריחה" הגיע דרך אוסטריה לאיטליה‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1948‬התנדב לקיבוץ‪ .‬באימונים של ה"הגנה" באומרו‪" :‬קברנו‬
‫מיליונים ולא השגנו כלום‪ ,‬נקריב עוד אלפים ואולי נשיג עצמאות‪.‬‬
‫הסיכון גדול‪ .‬אך אין פנאי להיסוסים!"‬
‫בשיירה של אנשי גח"ל (גיוס חוץ‪-‬לארץ)‪ ,‬הגיע לארץ ביום הראשון לעצמאות‬
‫ישראל‪,‬‬
‫‪ ,15.5.1948‬באונייה "תֶ טיס"‪ ,‬גויס לצבא ושירת בתפקיד מקלען שני בחטיבה‬
‫‪ ,7‬שזה עתה הוקמה‪ .‬עם כניסת הלגיון הירדני למלחמה הוחמר מצבה של‬
‫ירושלים והדרך אליה נותקה על‪-‬ידי מערך הלגיון בלטרון‪ .‬בניסיון לפרוץ את‬
‫הדרך נערך מבצע "בן‪-‬נון א'" והמשימה הוטלה על חטיבה ‪ .7‬הכוחות התוקפים‬

‫‪- 139 -‬‬

‫נתקלו בכוחות אויב עדיפים ונאלצו לסגת‪ .‬בקרב זה נפל‪ ,‬ביום ט"ו באייר תש"ח‬
‫(‪.)24.5.1948‬‬
‫ביום י"א באדר תש"י (‪ )28.2.1950‬הובא למנוחת‪-‬עולמים בבית‪-‬הקברות הצבאי‬
‫בהר‪-‬הרצל בירושלים‪.‬‬
‫***********‬

‫מסגרת הזמן‪ ,‬אינה מאפשרת להרחיב את היריעה‪ ,‬לכן בחרתי להעלות את‬
‫זכרם של ארבעה נופלים המייצגים את כלל ניצולי השואה שנפלו במלחמת‬
‫הקוממיות‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אוֹמָ ר לְזִכְרָ ם ולזכר בנינו הנופלים את התפילה‪:‬‬
‫הטָהֹור‬
‫מכֶם ַ‬
‫קמַת דַ ְ‬
‫חמִים‪ ,‬י ִּקום נ ִ ְ‬
‫ז ָכֹור י ִז ְּכור אֶתְ כֶם אֱלוהִים חַי ִים‪ ,‬בְטֹוב ּובְרַ ֲ‬
‫ּכַכָתּוב‪:‬‬
‫עבָדָ יו יּקֹום וְנָקָם יָשִיב לְצָרָ יו ו ְכִפֶר אַדְ מָתו עַּמֹו"‪.‬‬
‫"הַרְ נ ִינּו גֹוי ִים עַּמֹו ּכִי דַ ם ֲ‬
‫הנְחִיל נִצְחֹון עולָם לְיִשְרָ אֵל‪ .‬זֵכֶר‬
‫בצֵאתכֶם לְ ַ‬
‫מאֲרָ יות גָבֵרּו ְ‬
‫מנְשָרִ ים קַּלּו ּו ֵ‬
‫ִ‬
‫חמְתֶם‬
‫חמֶת י ְי ָ נִלְ ַ‬
‫מלְ ֶ‬
‫מאִתָ נּו לְעולָמִים ּכִי ִ‬
‫עשֵה גְבּורָ תָ כֶם לא י ָסּופּו ֵ‬
‫מ ֲ‬
‫עקִידָ תָ כֶם ּו ַ‬
‫ֲ‬
‫אמֶן!‬
‫החַי ִים‪ַ ,‬‬
‫בצְרֹור ַ‬
‫וְנַפְשותֵ יכֶם תִ הְי ֶינ ָה צְרּורֹות ִ‬
‫***********‬

‫‪- 140 -‬‬

‫הנחיית תלמיד כיתה י"ב‬
‫בעבודת גמר בהיסטוריה – בחינת בגרות‬
‫באחד הימים קיבלתי דואר אלקטרוני מנעם רובינשטיין‪ ,‬תלמיד כיתה י"ב‬
‫בישיבת בני עקיבא "יד‪-‬אברהם" – נתניה‪ ,‬בו הוא ביקש ממני שאנחה אותו‬
‫בעבודת גמר בהיסטוריה‪ ,‬עבודה בהיקף רחב‪ .‬עבודה זו תהווה בחינת‬
‫בגרות בהיסטוריה‪.‬‬
‫הסכמתי להנחותו‪ .‬הייתי צריך לקבל אישור מיוחד ממשרד החינוך‪ ,‬המוכיח את‬
‫כושרי להנחות עבודת גמר בהיסטוריה לבגרות‪ .‬הצגתי את תעודת מ‪.‬א שלי‬
‫בהיסטוריה והצגתי את כל מחקריי וכתיבתי בנושא השואה‪.‬‬
‫נעם רצה לבחור את נושא הנקם בגרמנים לאחר השואה‪ .‬הצעתי לו את הנושא‪:‬‬
‫ארגון "הנקם"‬
‫מטרותיו‪ ,‬התארגנותו‪ ,‬פעולותיו והדילמות שעמדו לפניו‬
‫הנחייתי אותו‪ ,‬כיצד לבנות את העבודה ולאיזה מקורות מידע הוא זקוק‪ .‬משרד‬
‫החינוך אישר את הנושא‪.‬‬
‫במשך חודשים הוא שלח אלי חומר שאסף והערתי את הערותיי‪ .‬היה זה‬
‫תהליך ארוך‪ ,‬מעניין וחשוב‪.‬‬

‫**********‬

‫‪- 141 -‬‬

‫להלן מכתב הערכה שכתבתי על עבודתו של נעם‪:‬‬
‫בס"ד‪ ,‬כ' שבט תשע"ד‬
‫לכבוד‬
‫משה קליין ‪ -‬אחראי על עבודות גמר‬
‫ישיבת בני עקיבא "יד‪-‬אברהם"‬
‫נתניה‬
‫שלום רב‪.‬‬
‫הנדון‪ :‬הערכת עבודת הגמר של נועם רובינשטיין‬
‫כאשר נועם פנה אלי להנחותו בעבודת הגמר לבגרות בהיסטוריה נעניתי בחפץ‬
‫לב בגלל סקרנותו ולהיטותו של נועם לעסוק בנושא הקשור לשואה‪.‬‬
‫נועם עבר תהליך חשוב ומעניין‪ .‬עלינו לזכור‪ ,‬שנועם אינו סטודנט הלומד‬
‫במוסד אקדמי שבו מלמדים אותו להשתמש בכלי מחקר‪ .‬תוך כדי עבודתו למד‬
‫והתנסה נועם בדרכי המחקר‪ .‬הוא היה קשוב מאד להנחיות‪ ,‬הארות והערות‪.‬‬
‫עקב רצונו העז להוציא תחת ידו עבודה מושלמת הוא לא הסתפק בקריאת‬
‫ספרים ומאמרים‪ .‬הוא חיטט את רגליו לארכיון חשוב הנמצא ב"גבעת חביבה"‬
‫ובזה השכיל לשלב מגוון מקורות בעבודתו‪.‬‬
‫נועם הציג בעבודתו תמונה מהימנה על ארגון הנקם וידע להבחין בין עיקר‬
‫וטפל‪ .‬זאת למדתי מהשאלות הרבות ששאל אותי‪ .‬השאלות ששאל והתשובות‬

‫‪- 142 -‬‬

‫שאותן מצא במקורות של עבודתו באו לידי ביטוי בעבודת הגמר‪ ,‬שלדעתי היא‬
‫עבודה מושלמת‪.‬‬
‫סקרנותו של נועם‪ ,‬דרכי עבדותו‪ ,‬התהליך האקדמי שעבר‪ ,‬גרמו לי סיפוק רב‪.‬‬
‫ראיתי לנגד עיניי‪ ,‬כיצד הנער "מתבשל" בכתיבת עבודתו והצליח להוציא תחת‬
‫ידו עבודה המבוססת על דרכי המחקר‪.‬‬
‫אני כמנחה נותן לו את הציון מעולה‪.‬‬
‫בברכה‬

‫**********‬

‫ב‪-‬י"ט אלול תשע"ד‪ 14.9.2014 ,‬כתב אלי נעם‬
‫את המכתב הבא‪:‬‬
‫שלום רב מר גדעון‪,‬‬
‫מצטער על האיחור בתשובה‪ ,‬פשוט הייתי בישיבה והיה עליי לברר מה הציונים‬
‫שהתקבלו‪ .‬הציון שקיבלתי הוא ‪.95‬‬
‫בהזדמנות זאת רציתי להודות לך על כל הסבלנות‪ ,‬הזמן‪ ,‬הידע‪ ,‬והתמיכה‬
‫שהענקת לי במהלך הכנת העבודה ‪ -‬אין ספק כי ההכוונה שהענקת לי נעשתה‬
‫על הצד הטוב ביותר‪ ,‬דבר שאינו ברור מאליו ומשתקף בציון העבודה היטב‪.‬‬
‫בברכת שנה טובה וכל טוב‪,‬‬
‫נעם‬
‫**********‬

‫‪- 143 -‬‬

‫ערב השקה לספר שמות י ְשָ נִים‬

‫‪- 144 -‬‬

‫דברים שאמרתי בהשקת ספרה של לאה קפלן‪:‬‬
‫"שמות י ְשָ נִים"‪ ,‬שהתקיים במכון ללימודי השואה‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬האם ניתן להעביר את זיכרון השואה לילדים קטנים? האם‬
‫יש חשש שהספורים הקשים מהשואה יעוררו פחדים אצל הילדים?‬
‫אנו יודעים היטב כי ילדינו הקטנים חשופים לטלוויזיה ורואים את כל הריטואל‬
‫של יום השואה המופיע על המסכים‪.‬‬
‫יש לנו גם את הצפירה ביום השואה‪ ,‬מתקיימים טכסים בבתי הספר‬
‫ותמונות מהשואה ניצבות במסדרונות בתי‪-‬הספר‪ .‬מחשיפה מוגברת זו לא‬
‫ניתן להסתיר מאומה מהילדים‪ .‬לכן‪ ,‬התשובה ברורה‪ .‬ניתן להתחיל מגיל צעיר‬
‫מאד את לימוד השואה‪ .‬גם משרד החינוך קיבל השקפה זו והחליט להתחיל‬
‫את לימוד השואה מגני הילדים‪.‬‬
‫טוב לספר לילדים מאשר להשאיר אותם בחוסר ידיעה‪ .‬החשיפה במינון נכון‬
‫והתאמה לגיל לא תעורר פחדים‪ .‬מהניסיון אני יודע זאת‪.‬‬
‫בהנחלת תודעת השואה‪ ,‬אנו עוסקים בשני ערוצים הכרוכים זה בזה‪ :‬בזיכרון‬
‫ובחינוך לערכים‪ .‬אנו למדים מניצולי השואה על גבורתם ויכולתם להישרד‪.‬‬
‫דמויות מופת היו‪.‬‬
‫אביא מספר דוגמאות של פעולות מופת של ילדים‪ .‬הרבה צעירים יכלו לברוח‬
‫ליערות ולהצטרף לפרטיזנים‪ ,‬אך רבים לא עשו זאת‪ ,‬הם חשו אחריות להוריהם‬
‫ולאחיהם הקטנים‪ .‬אם יברחו ליערות‪ ,‬יפקירו את משפחותיהם‪ .‬מבחינה מוסרית‬
‫לא יכלו לעשות זאת‪[ .‬זה ביטוי עילאי לאחריות המשפחה]‬
‫‪- 145 -‬‬

‫********‬
‫את גורלו של הילד היהודי בגטו מתאר גדעון האוזנר‪( ,‬השואה בראי‬
‫המשפט‪ ,‬עמ' ‪)250‬‬

‫הגדולה שבטרגדיות הייתה זו של הילד היהודי שבגטו‪ .‬הוא התבגר טרם זמנו‪,‬‬
‫כמעט בן‪-‬לילה‪ .‬רופא ניצול שואה העיד‪:‬‬
‫"תמיד התפלאנו איך הבין ילד בגיל שלוש‪-‬ארבע את כל הטרגדיה של המצב‪,‬‬
‫איך הם השתדלו לשתוק כאשר נחוץ היה‪ ,‬איך ידעו להסתתר‪ .‬ילדים שרצינו‬
‫לתת להם זריקה כאמצעי שינה היו אומרים‪ :‬לא צריך ‪ -‬אני אשתוק‪…‬‬
‫הם היו משחקים בהלוויות ובקבורות‪ .‬היו חופרים בור‪ ,‬שמים בו ילד וקוראים לו‬
‫היטלר"‪.‬‬
‫בוורשה היו למעלה מ‪ 100,000-‬ילדים‪ .‬רובם הוטלו לרחוב‪ .‬הילדים היו‬
‫מפרנסי המשפחות‪ .‬הם חפרו מתחת לחומות הגטו‪ ,‬זחלו בעד גדרות‪-‬תיל‪,‬‬
‫מצאו דרך לחלק הלא‪-‬יהודי של וורשה להביא בחזרה פרוסת‪-‬לחם או כמה‬
‫תפוחי‪-‬אדמה שהשיגו בחזרם על הפתחים‪ .‬סכנת מוות ארבה להם בלכתם‬
‫ובשובם‪ ,‬כי המשמרות הגרמניים היו יורים בכל דמות שעברה את החומה‪.‬‬
‫מספר אחד העדים‪:‬‬
‫"הם היו זוחלים עם האוצרות שהושגו בסיכון כה עצום דרך סדקים ומחילות‬
‫שבמחסומי הגטו‪ .‬ההורים היו יושבים כל היום‪ ,‬פוכרים אצבעותיהם בעצבנות‬
‫ומחכים לשוב מפרנסיהם‪ .‬בדמעות היו בולעים את המזון שבא להם בסכנת‬
‫נפשות ממש"‪.‬‬
‫********‬

‫‪- 146 -‬‬

‫רייזלה [ביולעטין‪ ,‬גיליון ‪ 20 ,)24( 14‬בדצמבר ‪ ,1941‬מתוך‪ :‬עיתונות המחתרת כרך ד'‪,‬‬
‫עמוד ‪].229‬‬

‫נאה הייתה רייזלה בת הארבע‪ ,‬שעיניה שחורות ומאירות‪ .‬הרופאה שואלת‪:‬‬
‫"רוצה ללכת הביתה‪ ,‬רייזלה? ‪" -‬לא"‪ – ,‬קצר‪ ,‬קטוע‪ ,‬פסקני‪.‬‬
‫ברחוב קרוכמלנה יש חדרון בלי שמשות‪ ,‬בלי דלת ובחדר ‪ -‬שלושה ילדים‪.‬‬
‫מאשה בת העשר‪ ,‬מזה שנה היא המפרנסת היחידה של האחות בת הארבע‬
‫ושל האח בן החמש‪-‬עשרה‪ ,‬המשותק‪ .‬היא פושטת יד מעברה האחד והשני של‬
‫החומה‪ ,‬מוכה‪ ,‬נרדפת‪ .‬לא אחת ניצלה רק בנס מתחת רגליו של הז'נדארם‬
‫המרותח‪ .‬לא פעם נפלה מהחומה ‪ -‬אבל לעולם לא תבוא הביתה בידיים ריקות‪.‬‬
‫********‬

‫בזמן המלחמה פוזרו בני משפחת רפפורט מגרמניה ברחבי אירופה‪ .‬עקבותיו‬
‫של האב נעלמו בפולין‪ ,‬הבת רזי (היום ורדה) נשלחה לאנגליה‪ ,‬הבן הצעיר‬
‫פאול נשלח לאושוויץ‪ ,‬והאם מרים‪ ,‬ושני ילדיה‪ ,‬זיגפריד ופאולה‪ ,‬הועברו‬
‫למחנה הריכוז שטוטהוף‪ .‬זיגפריד הופרד מהן שם‪ ,‬אך הם הצליחו לתקשר‬
‫באמצעות מכתבים שהעבירו בתוך המחנה‪.‬‬
‫אחד המכתבים שלו‪ ,‬אותו כתב כשהיה בן ‪ ,11‬שרד והוא שמור בארכיון יד‬
‫ושם‪:‬‬
‫אימא יקרה‪,‬‬
‫מה שלומך? קיבלתי את שני מכתבייך‪ .‬אני בריא‪ .‬כבר אין לך עוד כאב בטן?‬
‫אמא‪ ,‬אני חושב שאת צריכה לחם‪ .‬אני אלך לבלוק ‪ .3‬יש לי מספיק‬
‫לעצמי אז אל תדאגי בגללי‪.‬‬
‫אמא כאשר‪ …‬עבדנו שלושתנו האם היה טוב לנו יותר? הלוואי שנהיה שוב‬
‫ביחד בקרוב‪ .‬כאשר יהיה לי לחם אשלח לך‪ ,‬הרי את יודעת זאת אימא‪ .‬אימא‪,‬‬
‫אני יודע כיצד לחיות עם הקצבת מזון‪.‬‬
‫‪- 147 -‬‬

‫אמא‪ ,‬תשלחי לי בבקשה נייר מכתבים‪ ,‬לכן לא כתבתי‪ .‬הבלוק שלנו יישלח‬
‫לגז בימים הקרובים‪ ,‬אמא‪ ,‬לכן יש לי את הנייר הזה‪ .‬הכול כאן מודבק וגנבתי‬
‫את הנייר הזה‪.‬‬
‫אימא אני מנשק אותך‪ ,‬ד"ש לפאולה‪ .‬בקרוב נבשל שוב תפוחי אדמה במתפרה‬
‫‪.5‬‬
‫********‬

‫הספר שמות י ְשָ נִים יצא בעתו‪ ,‬בתקופה שבה הנחלת תודעת השואה לגיל‬
‫הצעיר מקבל תנופה‪ .‬לאה קפלן הצליחה בספרה הקצר‪ ,‬התמציתי והחשוב‬
‫להנחיל לקוראים הצעירים ולמחנכים המספרים את זיכרון השואה וגם את‬
‫הערכים שהנחילו לנו היהודים שעברו את השואה‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 16‬בספר‪ ,‬מספר פישי ללאה הקטנה‪" :‬נאלצתי לעבוד בפרך‪ ,‬לא היו‬
‫לי בגדים חמים ובחוץ היה קר מאד‪ .‬קיבלתי אוכל רק פעם אחד ביום‪ ,‬והייתי‬
‫רעב‪ .‬יום אחד קרה לי נס‪ .‬לנקה היקרה הצליחה להעביר לי חבילת מזון! את‬
‫תכולתה חילקתי שווה בשווה בין חברי למחנה‪ .‬באותו יום הייתי מאושר‬
‫וקצת פחות רעב"‪[ .‬מבחינת "איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"]‬
‫הספר מסתיים בזיכרון השואה‪.‬‬
‫"בדרך הביתה חשבה לעצמה לאה‪ :‬עכשיו אני אוהבת את השם שלי‪ ,‬וכבר לא‬
‫רציתי להחליף אותו‪ .‬כשאלך לגן‪ ,‬אומר לכל הילדים‪ :‬שמות ישנים הם לפעמים‬
‫השמות הכי יפים"‪[ .‬שמה של לאה הוא ביטוי משמעותי לזיכרון השואה]‬
‫אסיים בדברי תלמידה שכתבה שיר לאחר ביקורה בטרבלינקה יחד‬
‫עם תלמידי בית ספרה‪:‬‬
‫יושבת כאן מול אלפי קהילות‪ ,‬קהילות של יהודים שהושמדו‪.‬‬
‫הן הושמדו עד האיש האחרון‪.‬‬

‫כמעט‪.‬‬

‫כי כמעט לכל קהילה יש את האדם שלה‪,‬‬
‫הקבוצה‪ ,‬אלו ששרדו‪ ,‬ניצלו‪ ,‬ברחו‪.‬‬
‫‪- 148 -‬‬

‫אני מקווה שלכל קהילה באמת נשאר שריד‪,‬‬
‫אך מה שבטוח‪ ,‬לקהילה היהודית נשאר שריד!‬
‫כי כל יהודי ששרד‪ ,‬הוא חלק מקהילה יהודית שלמה‪,‬‬
‫קהילה שהנאצים ניסו להשמיד‪ ,‬אך לא הצליחו‪.‬‬
‫הנאצים לא הצליחו להשמיד את כולנו‪ ,‬כי כולנו ביחד היינו חזקים‪.‬‬
‫וגם אם לכל ניצול וניצול‪ ,‬יש את הסיפור שלו‪,‬‬
‫כל הסיפורים יחד [וזה כולל את ספרה של לאה]‪ ,‬משולבים לפאזל אחד‪,‬‬
‫שמשותף לכל העם היהודי‪ ,‬וזהו סיפור על מלחמה‪,‬‬
‫על אומץ‪ ,‬על העזה‪ .‬סיפור של גבורה‪.‬‬

‫אני נושא דברים בעת השקת ספרה של לאה קפלן‬

‫‪- 149 -‬‬

‫שרה בלאו [שהרה בלאו] דמות ייחודית במכון‬

‫שרה בלאו היא דמות ייחודית של מורה במכון ללימודי השואה‪ .‬עם סיום כיתה‬
‫י"ב באולפנה פנתה לשירות לאומי במכון‪ .‬מיד עם בואה ניכרו בה יכולות רבות‬
‫כמו‪ ,‬כושר דיבור מעולה ויצירתיות‪ .‬הסדנאות והרצאות שהעבירה היו מעולות‪.‬‬
‫עם סיום השירות הלאומי המשיכה דרכה במכון וכיהנה כמורה במשך שנים‬
‫רבות‪.‬‬
‫שרה התפתחה ונהייתה סופרת ופובליציסטית‪ ,‬כלת פרס היצירה לסופרים‬
‫ומשוררים‪ .‬שרה נולדה בבני ברק (עיר המופיעה ברבות מיצירותיה) בת בכורה‬
‫למשפחה דתית לאומית‪.‬‬
‫הקשר שלה לשואה היה עמוק ומצאה דרכים ייחודיות כיצד להעביר את מסר‬
‫זיכרון השואה לצעירים ומבוגרים‪.‬‬

‫‪- 150 -‬‬

‫בשנת ‪ 1999‬יזמה את טקסי יום השואה האלטרנטיביים שהתקיימו בשנים‬
‫הראשונות בתל אביב‪ ,‬ומאז התפתחו ונערכו במקומות שונים בארץ‪ .‬הטקסים‬
‫עסקו בהיבטים שונים של זיכרון השואה מנקודת מבט אישית וחברתית של‬
‫הדוברים‪ ,‬ועוררו בתחילה פולמוסים רבים בנוגע לאופן שבו אמורים לציין את‬
‫יום השואה‪ .‬במהלך השנים נטלו בהם חלק שמעון אדף‪ ,‬עוזי וייל‪ ,‬אראל סג"ל‪,‬‬
‫אורלי וילנאי‪-‬פדרבוש‪ ,‬לינוי בר‪-‬גפן‪ ,‬מוקי‪ ,‬קובי אריאלי‪ ,‬גדעון לוי‪ ,‬דניאל‬
‫סלומון ויהודה משי זהב‪.‬‬
‫"שרה בלאו מכנה את הטקסים "הקומה השנייה של הזיכרון"‪ ,‬ומציינת כי "הם‬
‫לא אמורים להחליף את הטקסים הקיימים אלא להוסיף להם קומה‪ .‬לעסוק‬
‫בהווה לאור העבר‪ .‬לעסוק בשבעים השנים שחלפו מאז‪ .‬ברלוונטיות של העבר‬
‫לחיינו כאן כיום‪ .‬לכל דור ישנן שיטות הנצחה שלו וזיכרון הוא לא בהכרח רק‬
‫דרך יגון‬
‫בכתיבתה הפובליציסטית בעיתונים השונים (מעריב‪ ,‬הארץ‪ ,‬העיר) עסקה בלאו‬
‫בסוגיות הקשורות לחיי הדת והמדינה‪ ,‬היא נחשבת לאחת הנציגות הבולטות‬
‫של זרם "הדתיים החדשים" ונוהגת להציג עצמה כ"דתיה לייט"‪.‬‬
‫באחד ממאמריה "רבין מת‪ ,‬החצאית התקצרה"‪ ,‬קישרה בין רצח רבין לבין‬
‫הפיצול שחל בציונות הדתית‪ .‬את הדברים האלו אמרה גם בטקס הזיכרון‬
‫ליצחק רבין‪.‬‬
‫את דרכה הטלוויזיונית החלה בגיל ‪ 19‬בתוכנית הדת של מוצאי שבת בערוץ‬
‫הראשון‪ .‬בהמשך‪ ,‬במקביל ללימודי ההיסטוריה והפסיכולוגיה באוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן והעבודה במכון השואה‪ ,‬הגישה את תוכנית הדת "להבדיל" בערוץ‬
‫הראשון‪ ,‬את "הצנועות והחסודות" בערוץ התכלת‪ ,‬את "צולם ביום חול"‪ ,‬בערוץ‬
‫‪ ,2‬את "מדינת הלכה" (יחד עם אורי אורבך) וכן את "מדברים שואה"‪" ,‬חמישה‬
‫בעקבות פרשה" בערוץ ‪ 10‬ו"בין השורות" בטלוויזיה החינוכית‪ ,‬בה שוחחה עם‬
‫‪- 151 -‬‬

‫ילדים על סוגיות העולות מפרשת השבוע ועל עולמן של הדמויות התנ"כיות‪.‬‬
‫בבסיס יצירותיה הספרותיות עומדים מיתוסים יהודיים אותם היא מעמידה‬
‫לבחינה מחודשת‪.‬‬
‫ספר הביכורים שלה‪" ,‬יצר לב האדמה" (‪ ,)2007‬שיצא בהוצאת זמורה ביתן‪,‬‬
‫עוסק באישה היוצרת לעצמה גולם דמוי גבר‪ ,‬שהוא גלגולו של הגולם שיצרו‬
‫היהודים במרד גטו ורשה‪ ,‬שבסופו של דבר החיש את חורבן הגטו‪ .‬גלגולו‬
‫החדש של הגולם שיוצרת גיבורת הספר הבודדה‪ ,‬הרסני כקודמו‪.‬‬
‫ספרה השני "נערות למופת"‪ ,‬שיצא בשנת ‪ 2012‬בהוצאת זמורה ביתן‪ ,‬עוסק‬
‫בנערות באולפנה בבני ברק‪ ,‬העומדות להעלות מחזה המציג את סיפורן‬
‫של התשעים ושלוש ‪ -‬סיפור שכנראה לא התרחש‪ ,‬אך זכה לפרסום‬
‫כסיפור אמיתי‪ ,‬על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהמיתו‬
‫עצמן על קידוש השם כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן‬
‫השואה‪ .‬הספר נע בין גרסה חתרנית של המיתוס לבין נוכחותו‪,‬‬
‫השלכותיו והשתקפויותיו הסמויות והגלויות בחייהן של נערות אולפנה‬
‫בבני ברק בסוף המאה ה‪.20-‬‬
‫בלאו כתבה את המחזה "האחרונה" על זוג ניצולות שואה המתקוטטות ביניהן‬
‫מי תזכה לשרוד ולהישאר הניצולה האחרונה עלי אדמות‪ ,‬אשר הועלה ב‪2003-‬‬
‫בפסטיבל תיאטרון קצר‪ ,‬וכן סיפורים קצרים שפורסמו בעיתונים ובאנתולוגיות‬
‫שונות בארץ ובעולם‪.‬‬
‫ב‪ 2014-‬העלתה את הצגת היחיד הספרותית "ותכתוב"‪ ,‬בעלת האלמנטים‬
‫אוטוביוגרפיים בה גילמה דמותה של סופרת המנסה להתגבר על ליבה השבור‪,‬‬
‫‪- 152 -‬‬

‫תוך שהיא מתאמצת לסיים את הרומן הגדול שלה‪ :‬עיבוד מודרני רומנטי‬
‫לסיפור יעל וסיסרא‪ .‬ההצגה (יצירה משותפת לה ולבמאית עמנואלה עמיחי)‬
‫הועלתה לראשונה בפסטיבל "מרכז הבמה" במסגרת פסטיבל ישראל ‪.2014‬‬
‫לצד ההצגה‪ ,‬בפרויקט ראשוני מסוגו‪ ,‬ראה אור הספר "יתד" (הוצאת זמורה‬
‫ביתן) שהוא הספר שדמות הסופרת כותבת על הבמה לעיני הצופים‪ ,‬שיכלו‬
‫לרכשו לאחר ההצגה‪ ,‬לאחר שצפו במהלך כתיבתו על הבמה"‪ .‬בלאו הייתה‬
‫מהזוכים בפרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ה‪ .‬מנימוקי ועדת‬
‫הפרס‪" :‬יוצרת מקורית‪ ,‬ברוכת דמיון‪ ,‬העזה תיאורית ועושר סגנוני‪ .‬זיקתה‬
‫לעולם היהודי עמוקה‪ ,‬אך מבעה נונקונפורמיסטי ובורא עולם עשיר המקושר‬
‫למסורת ולחיים האמוניים ועם זאת פורץ מגבולותיו‪.‬‬

‫‪- 153 -‬‬

‫הגדת פסח ‪ -‬הגדת השואה ‪ -‬תש"ה‬

‫הגדות רבות נכתבו לקראת חג הפסח בשנות השואה‪ .‬יהודים רבים שביקשו‬
‫לחגוג את ליל הסדר במסגרת המינמלית האפשרית באותם ימים שחורים‪,‬‬
‫מרים וקשים‪.‬‬
‫אחת ה"הגדות" המיוחדות‪ ,‬היא הגדה שנכתבה על‪-‬ידי טובי טרקלטאוב‪,‬‬
‫שנולדה בעיר מונקטאש שבהרי הקרפטים והועברה מהמשלוחים של מחנה‬
‫ההשמדה "אושוויץ" למחנה "לנצינג" שבאוסטריה‪ .‬מחנה "לנצינג" היה מחנה‬
‫בת של המחנה המרכזי‪" :‬מאוטהאוזן"‪.‬‬
‫מאמצע שנת ‪ 1944‬הגיעו למחנה מאוטהואזן כ‪ 6000 -‬יהודים שעברו סלקציה‬
‫ב"אושויץ"‪ .‬היה זה לקראת סיום המלחמה‪ .‬אחריהם הגיעו ‪ 4600‬יהודים ממחנה‬
‫"פלשוב" שליד קרקוב‪-‬פולניה‪ .‬הטיפול ביהודים היה אכזרי‪ .‬הם הועסקו בכריית‬
‫מנהרות למפעלי תעשיית הנשק‪.‬‬
‫העבודה התנהלה בשלוש משמרות‪ ,‬בקצב מזורז מאד‪ ,‬מדי חודש הגיעו אלפי‬
‫אסירים חדשים‪ ,‬כמספר הנספים באותו פרק זמן‪.‬‬
‫‪- 154 -‬‬

‫ב‪ 25.1.45 -‬עם הפינוי הכללי של "אושוויץ" החל להגיע למחנה מאוטהואזן‬
‫משלוח נוסף של כ‪ 9000 -‬אסירים והיהודים היו בהם רוב האסירים‪.‬‬
‫במחנה הבת "לנצינג" היו כ‪ 565 -‬אסירות‪ .‬היה זה מחנה של נשים שהוקם ב‪-‬‬
‫‪. 3.11.41‬‬
‫ב‪ 9.5.45 -‬שוחרר המחנה‪ .‬במחנה זה‪ ,‬בתנאים קשים ומחפירים‪ ,‬בפסח‪ ,‬שנת‬
‫‪ 5705‬לבריאת העולם‪ ,‬לפי המניין היהודי‪ ,‬לאמור בפסח‪ ,‬תש"ה ‪ ,1945 -‬כתבה‬
‫טובי טרקלטאוב הגדה זו‪ .‬ממש‪ ,‬לפני שחרור המחנה‪ .‬טובי לא ידעה שהשחרור‬
‫כה קרוב‪.‬‬
‫מסמך זה מבטא בשיא התמציתיות את עיקר הגדת פסח‪ ,‬יש בה את זיכרון‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬יום שבו נהפכנו לעם‪ ,‬יום שבו קיבלנו את החירות הלאומית‬
‫והזהות היהודית‪ .‬טובי חיפשה את הרלוונטיות של ההגדה‪ ,‬כדברי רבן גמליאל‪:‬‬
‫"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"‪ .‬היא‬
‫התפללה לאלוקים וביקשה את חירותה וזהותה היהודית‪.‬‬
‫טובי החליטה למסור את ההגדה לחברתה עליזה קליין‪ ,‬שעלתה לארץ‪-‬לאחר‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 80 -‬עברה עליזה קליין ניתוח קשה‪ .‬באותה עת חששה‪ ,‬כיצד תעבור‬
‫את הניתוח ולכן‪ ,‬היה חשוב לה להפקיד את ההגדה למשמרת במוסד העוסק‬
‫בהנחלת לקחי השואה‪ .‬היא החליטה להפקיד את ההגדה במכון ללימודי‬
‫השואה ע"ש חדווה אייבשיץ‪ ,‬הנמצא בשכונת "נווה שאנן" בחיפה‪.‬‬

‫‪- 155 -‬‬

‫ההגדה מכילה ‪ 5‬עמודים בגודל ממוצע של קופסת גפרורים‪ .‬לפי דברי עליזה‬
‫קליין‪ ,‬דף הכריכה נעשה מסמרטוט כחול‪ ,‬שעליו רקמה טובי את מפת ארץ‬
‫ישראל והמילה ציון בצידה הימני העליון של הכריכה‪ .‬את חוטי הרקמה הוציאה‬
‫טובי משמלתה‪ .‬הנייר שעליו נכתבה ההגדה‪ ,‬עשוי מנייר טואלט או מנייר ישן‬
‫נושן‪.‬‬
‫עליזה מספרת‪ ,‬שטובי ואחיותיה הכירו היטב את לוח השנה העברי כולל‬
‫שבתות וחגי ישראל‪ .‬הן היו דתיות‪ .‬חשוב היה להן לשמור על שבתות וחגים‬
‫למרות התנאים הקשים ששררו במחנה‪ .‬לכן‪ ,‬ידעה טובי לציין את שנת ‪5705‬‬
‫לבריאת העולם ב"הגדה" שכתבה‪.‬‬
‫"אנחנו רוצים לחגג" כותבת טובי‪ ,‬בהגדה שכתבה‪ ,‬אבל לא ניתן לה לקיים את‬
‫חג הפסח כהלכתו‪ .‬מה שנשאר לה הוא הזיכרון‪ ,‬הוא הכוח המניע לעתיד טוב‬
‫יותר‪ .‬טובי מסיימת את ההגדה הקצרה בתפילה ציבורית ולא פרטית‪" :‬ואם ה'‬
‫גאל את אבותינו ממצרים יציל גם אותנו מעבודתנו המרה וישיבינו לארץ‬
‫אבותינו"‪.‬‬

‫‪- 156 -‬‬

‫כאשר עיינתי בהגדה‪ ,‬אנטנה סמויה שהייתה בליבי במשך שנים קלטה‬
‫כברק מסמך זה‪ .‬חשתי כי הגעתי למסמך המצביע בתמציתיות על גודל‬
‫הגבורה והעמידה היהודית בשואה‪ .‬כיצד ניתן היה לשמור במחנות על‬
‫צלם אלוקים‪ ,‬על חיוניות יהודית בשואה‪.‬‬
‫לקראת יום השואה‪ ,‬שנת תש"ן ‪ ,1990 -‬יצאתי עם בני נוער לפולין במסגרת‬
‫הפעילות של משרד החינוך ‪ -‬מינהל חברה ונוער‪" :‬את אחי אנוכי מבקש"‪.‬‬
‫החלטתי לקחת עמי צילום של ההגדה למסע הקשה בפולין‪ .‬לא לקחתי את‬
‫המקור‪ .‬לא רציתי שהגדה זו תיפגע‪ .‬חשוב שתישמר מכל משמר‪ .‬ההגדה‬
‫ליוותה אותי ב"מיידאנק"‪ ,‬ב"טרבלינקה"‪ ,‬בקברות האחים "בטיקוצ'ין"‪ ,‬באתרים‬
‫של גטו וארשה‪ ,‬ב"קרקוב היהודית" ב"חצר גור"‪ ,‬בבתי קברות יהודיים‪ ,‬באתרי‬
‫הנצחה של קהילות יהודיות שנכחדו בשואה ולבסוף הגעתי עמה למחנה‬
‫"אושויץ ‪ -‬בירקנאו"‪.‬‬

‫‪- 157 -‬‬

‫בעת הטכס המרכזי שקיימנו עם התלמידים על הריסותיה של אחת המשרפות‬
‫ב"אושוויץ ‪ -‬בירקנאו"‪ ,‬לקחתי את ההגדה לידי ולפני תפילת הקדיש ושירת‬
‫התקווה‪ ,‬סיפרתי לתלמידים את תולדותיה של הגדה זו‪ .‬אמרתי לתלמידים‪,‬‬
‫שהחלטתי להביא דווקא הגדה זו לכאן ‪ -‬לגיא ההרגה‪ ,‬כי יש בה מסר‪ .‬טובי‬
‫מסמלת בעיני את הגבורה הרוחנית של העם היהודי בשואה‪ .‬אפשר לפגוע‬
‫בגוף‪ .‬את הנפש את הנשמה את המורשת היהודית לא ניתן לקחת‪.‬‬
‫המשכתי ואמרתי לתלמידים‪ :‬במקום זה‪ ,‬במעמד התייחדות והזיכרון אני רוצה‬
‫לומר לטובי‪ ,‬קבל עם ועולם‪ .‬תפילתך נענתה‪ .‬הוקמה מדינת ישראל‪ .‬עם‬
‫ישראל חי‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬כאשר נשיר את ההמנון הלאומי ‪" -‬התקווה"‪ .‬זכרו‪ ,‬כי מורשתנו היהודית‬
‫היא מקור כוחנו ועוצמתנו‪ .‬כמו שכתוב בהמנון שלנו‪:‬‬
‫"כל עוד בלבב פנימה‬
‫נפש יהודי הומייה"‬
‫מחרתיים נחזור ארצה‪-‬לארץ ישראל‪" ,‬ולפאתי מזרח קדימה עין לציון‬
‫צופיה"‪ ,‬כשנגיע ונחזור לחיי השגרה‪ ,‬תגדל מחויבותנו לקיום העם‪ ,‬המדינה‬
‫ומורשתנו היהודית‪-‬ציונית‪ .‬אין לנו מקום אחר‪ ,‬זולת ארץ‪-‬ישראל‪ .‬עליכם‬
‫מוטלת המשימה למילוי התקווה‪.‬‬
‫"התקווה שנות אלפיים‬
‫להיות עם חופשי בארצנו‪,‬‬
‫ארץ ציון ירושלים"‪.‬‬

‫‪- 158 -‬‬

‫פורסם בעיתון "מקור ראשון" ביום שני י"ד ניסן תש"ע‪29.3.2010 ,‬‬

‫‪- 159 -‬‬

‫יצירותיה של בלנקה אילן‪ ,‬ניצולת שואה‬
‫מאושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬בוכנוולד וברגן בלזן‬
‫כאשר בלנקה אילן נפטרה‪ ,‬ביקרתי את בני המשפחה‬
‫בעת אבלה‪ .‬על אחד המדפים ראיתי את יצירותיה‬
‫המביעות את תחושותיה של ניצולת שואה‪ .‬הצעתי‬
‫לבעלה לתרום את יצירותיה למכון ללימודי השואה‪.‬‬
‫זה המקום הראוי ששם ישמרו יצירותיה וישמשו גם‬
‫אנדרטת זיכרון לבלנקה‪ ,‬ניצולת השואה‪ .‬בעלה הסכים‬
‫בחפץ לב וכך הגיעו יצירותיה למכון‪.‬‬

‫התמונה צוירה במלאת ‪ 50‬שנה להשמדת היהודים‬
‫ע"י הגרמנים ועוזריהם ימח"ש‪.‬‬
‫בתמונה‪:‬‬
‫עץ כרות‪ ,‬שורשיו בחוץ עם שמות בני משפחתה שנרצחו בשואה‪.‬‬
‫העלים נשרו‪ .‬הכול חתוך והכל כהה‪ .‬מעל שמות בני המשפחה‬
‫נובט עץ חדש עם שלושה ענפים – הן שלושת האחיות שנשארו‬
‫בחיים‪ .‬בצמרת העץ יוצאים ענפים חדשים‪ .‬קמה מדינת ישראל‬
‫לעם היהודי‪ .‬בלנקה ואחיותיה בונות את ביתם ומקימות‬
‫משפחות במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪- 160 -‬‬

‫הכתוביות ביצירה‪:‬‬
‫אוד מוצל מאש‬
‫המספר שקועקע על ידה של היוצרת בלנקה אילן‪:‬‬
‫‪A15949‬‬
‫שוברת עם היד את גדרות התיל‪.‬‬
‫שוחררתי מן התופת‪15.4.1945 :‬‬

‫‪- 161 -‬‬

‫הידיים ‪ :‬מופנות כלפי ה' בתפילה ובתחנונים להצלה‪.‬‬
‫על יד אחת מוטבע המספר שניתן לבלנקה‬
‫באושוויץ‪-‬בירקנאו‬
‫‪A1549‬‬
‫שתי הידיים מוקפות בגדרות תייל‪.‬‬

‫‪- 162 -‬‬

‫מנורת זיכרון ל‪ 6 -‬מיליון היהודים שנרצחו בשואה‪.‬‬

‫‪- 163 -‬‬

‫זכור!‬
‫דבר לא לשכוח ולא לסלוח‪.‬‬
‫ליבה של בלנקה אילן דואב וכואב‪.‬‬
‫אין לה ולמשפחתה קברים שתוכל לפקוד אותם‪.‬‬

‫‪- 164 -‬‬

‫בעת שמחה נהוג לזכור את האבל על חורבן הבית‪,‬‬
‫ולכן אנו אומרים את הפסוק‪:‬‬
‫"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"‪.‬‬
‫כל שמחה של בלנקה מהולה בעצב זיכרון‪,‬‬
‫נרצחי השואה ובני משפחתה‪.‬‬

‫‪- 165 -‬‬

‫יאנוש קורצ'ק מחבק את יתומיו ‪ -‬חניכיו לפני רציחתם‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1942‬באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים למחנה‬
‫ההשמדה טרבלינקה‪ .‬פולנים מידידיו הציעו לו לעבור לצד הפולני‪,‬‬
‫אבל קורצ'אק דחה הצעה זו ובחר להישאר עם חניכיו ברגעיהם‬
‫האחרונים‪ .‬זו הפעם היחידה שבה שיקר קורצ'אק לחניכיו כאשר‬
‫הסתיר מהם לאן מועדות פניהם‪.‬‬

‫‪- 166 -‬‬

‫בלנקה אילן ובעלה בנימין ליד יצירותיה‬

‫בלנקה אילן מסרה עדות מפורטת ביד ושם‪ .‬העדות צולמה בווידאו‪.‬‬
‫עדותה נמשכה מספר שעות‪ .‬ניתן למצוא את עדותה באתר יוטיוב‬
‫לפי הכתובת‪:‬‬
‫‪ https://www.youtube.com/watch?v=cPUL-yS6FZk&t=7s‬עדות קצרה‪.‬‬
‫‪ https://www.youtube.com/watch?v=fIsZCbbCNOc&t=88s‬עדות מפורטת‪ ,‬חלק א'‪.‬‬
‫‪ https://www.youtube.com/watch?v=0lkKNvl-PhA&t=10s‬עדות מפורטת‪ ,‬חלק ב'‪.‬‬

‫‪- 167 -‬‬

‫דברי הערכה לנתן כהן‬
‫עבדתי עם נתן "יד ביד" והייתה בינינו הבנה רבה במשך ‪ 26‬שנה‪ .‬היו פעמים‬
‫מעטות שהיו בינינו חילוקי דעות‪ ,‬הייתה זו מחלוקת לשם שמים‪ ,‬שנינו ראינו עין‬
‫בעין את טובת המכון‪.‬‬
‫הערכתי מאד את נתן‪ .‬הוא היה מסור בכל מאודו לתפקידו‪ .‬עבד ללא חשבון‬
‫של שעות‪ ,‬היו לו יחסי עבודה הוגנים עם צוותו וגורמי חוץ‪ .‬לא היה בו אגו‪.‬‬
‫הקפיד מאד על יושרה בניהול מערכת הכספים‪ .‬יזם תוכניות לימודיות‪-‬חינוכיות‬
‫רבות‪ .‬בשנותיו הרבות כמנהל‪ ,‬הצליח לעצב את דמותו של המכון ולהעלות‬
‫אותו לקדמת הבמה‪ ,‬וכך זכה המכון למוניטין מקצועי בהנחלת זיכרון השואה‪.‬‬
‫נתן זכה להערכה רבה ממוסדות החינוך מגורמי חוץ רבים‪.‬‬
‫בדברים שאמרתי לנתן בעת טכס יציאתו‪ ,‬אני מפרט את תרומתו החשובה‬
‫למכון‪.‬‬
‫בעת פרישתו לגמלאות בספטמבר ‪ 2019‬התגלתה במלוא עוצמתה אישיותו‬
‫הערכית‪-‬מוסרית‪ .‬לאחר שנתן פרש‪ ,‬מחקה העירייה את תקן המכון והתחיל‬
‫מאבק עם העירייה לקבלת תקן‪ ,‬דבר שלא צלח‪ .‬נתן החליט שהוא אינו מפקיר‬
‫את המכון ובמשך שנה מלאה מילא את תפקיד מנהל המכון בהתנדבות וללא‬
‫קבלת שכר‪ .‬זה האיש במלוא גדולתו‪.‬‬

‫‪- 168 -‬‬

‫דברים לנתן כהן בטכס יציאתו לגמלאות‬
‫בנוכחות צוות המרכז והמכון‬
‫אדר ב' תשע"ט ‪14.3.2019 -‬‬
‫ערב טוב!‬
‫במעמד זה‪ ,‬אנו רוצים להודות לנתן כהן על אופן ניהולו את המכון ללימודי‬
‫השואה ואת הישגיו לרגל פרישתו לגמלאות‪ ,‬אבל אני עומד ומשתאה‪ .‬מדוע?‬
‫בראשון לספטמבר נתן פרש לגמלאות‪ ,‬ועדיין ביום זה‪ ,‬למעלה מ‪ 6-‬חודשים‬
‫מעת פרישת הרשמית‪ ,‬נתן עדיין לא נטש את משמרתו‪ .‬העירייה טרם הוציאה‬
‫מכרז לניהול המכון‪ ,‬ונתן מרוב מסירותו ודאגה לעתידו של המכון שהוא טיפח‪,‬‬
‫התנדב לנהל את המכון כדי למנוע נפילתו‪ .‬זה מעשה יוצא דופן‪ ,‬שאין אנו‬
‫רואים במחוזותינו‪ .‬רק על כך מגיעה לו תעודת הערכה והוקרה מיוחדת‪.‬‬
‫לנתן היו שני ממונים מצד אחד – העירייה‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬העמותה שהינה אחראית‬
‫על המכון‪ .‬הדבר לא היה קל‪ .‬נתן ידע להלך בין הטיפות מבלי להגיע‬
‫לעימותים‪ .‬סגולותיו הייחודיות של אורך הרוח‪ ,‬מאור פנים‪ ,‬כושר לנהל משא‬
‫ומתן‪ ,‬יחס כבוד לאנשים ודעותיהם‪ ,‬סייעו לו רבות בניהול המכון‪.‬‬
‫לנהל את המכון במשך ‪ 26‬שנים‪ ,‬הינו דבר מאד מסובך‪ .‬נתן עסק בתכנים וגם‬
‫דאג ללא ליאות לתקציב המכון מגורמים שונים כמו‪ ,‬עיריית חיפה‪ ,‬משרדים‬
‫ממשלתיים‪ ,‬ועידת התביעות‪ ,‬הקרן לניצולי השואה ועוד‪ .‬ניהול המשא ומתן עם‬
‫גורמי חוץ לא היה קל‪ .‬יושרו ואמינותו של נתן הביאו לתוצאות חיוביות‪.‬‬

‫‪- 169 -‬‬

‫נתן השכיל לנהל את המכון מבחינה כספית‪ ,‬ומעולם לא נוצר גרעון תקציבי‬
‫שסייע רבות לעמידתו האיתנה של המכון‪.‬‬
‫רוב מכוני השואה בארצנו הינם עתירי ממון ולא הייתה להם מעולם מצוקה‬
‫תקציבית‪ .‬תקציב המכון שלנו הינו דל לעומת המכונים האחרים‪ .‬הפעלת המכון‬
‫בתקציב דל מבלי לפגוע ברמתו החינוכית והיקף פעילותו היה בזכותו של נתן‬
‫שניווט את התקציב בחוכמה רבה‪.‬‬
‫עד עתה דברתי על כספים ומינהל ועתה אדבר על כיסופים ותכנים‪.‬‬
‫נתן השקיע רבות במציאת תכנים מתאימים לבתי הספר‪ .‬לבו היה פתוח‬
‫לצורכיהם של בתי הספר והתאים את תכניות ימי העיון על פי בקשתם כאשר‬
‫הוא הציע להם מגוון תכניות והם בחרו בעצה אחת עמו את התכנית המתאימה‪.‬‬
‫נתן ידע לטפח את צוות המכון‪ ,‬התייעץ עמם‪ ,‬חיזק אותם וליבו היה פתוח‬
‫לרעיונות שהביאו לפתחו וכך נוצר "רוח הצוות" שהמכון יכול להשתבח בו‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה של הצוות עם נתן הביא להישגים רבים‪.‬‬
‫ב מעמד זה אני יכול לומר לצוות‪ :‬המכון זוכה להערכה רבה מבתי הספר על‬
‫ההרצאות והסדנאות‪ .‬בתי הספר "מצביעים ברגליהם"‪ .‬מדי שנה בשנה הם‬
‫משבצים מחזורים חדשים לימי העיון‪.‬‬
‫אזכיר בקצרה פעולות רבות ומגוונות נעשו במכון בניהולו של נתן‬
‫{אפרט את הפרטים בע"פ}‪:‬‬

‫‪- 170 -‬‬

‫ימי עיון לתלמידים‪ .‬גולת הכותרת של המכון‪ .‬במשך השנים השתתפו אלפי‬
‫תלמידים בימי העיון‪.‬‬
‫ערבי עיון למבוגרים‪ :‬ביום השואה‪ ,‬עשירי בטבת‪-‬יום הקדיש הכללי‪ ,‬יום הזיכרון‬
‫הבינלאומי לזיכרון השואה‪ ,‬יום הזיכרון לליל הבדולח ועוד‪{ .‬למצוא מרצים‬
‫מתאימים}‬
‫לקראת השנה החדשה כינס נתן ניצולי שואה וברכם לקראת השנה החדשה‪.‬‬
‫השתלמויות למורים ולקהל הרחב‪ .‬מגוון תכניות לבתי ספר על פי הגילאים‪.‬‬
‫לחפש ולמצוא מרצים חיצוניים הייתה משימה לא קלה‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬שאני יזמתי את הרעיון של נוער נאמן זיכרון השואה‪ ,‬אבל אלמלא נתן לא‬
‫הייתי יכול להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל‪ .‬מפעל ייחודי המתקיים‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬
‫הצגות משותפות של בני נוער וניצולי שואה‪[ .‬השקעה רבה במציאת אנשים‬
‫מתאימים שיוציאו מן הכוח אל הפועל את ההצגות שזכו להצלחה רבה}‬
‫תכנית גן חסידי אומות העולם‪ .‬הכנת משלחות לפולין‪" .‬מסע אחר"‪.‬‬
‫גביית עדויות מניצולי שואה‪ .‬אתר האינטרנט‪ .‬עלוני המכון‪ .‬ספרייה‪.‬‬
‫בכל המקומות בחיפה וברחבי הארץ שאליהם הגעתי ודיברתי על‬
‫המכון‪ .‬שאלו אותי תמיד‪ :‬האם אתה מכיר את נתן כהן? שאלה זו‬

‫‪- 171 -‬‬

‫מעידה על מקומו ומעמדו המקצועי של נתן בקרב העוסקים בהנחלת‬
‫זיכון השואה‪.‬‬
‫אסיים את דבריי‪ ,‬בהענקת תעודת הערכה והוקרה‪.‬‬
‫אני מאחל לנתן כהן בריאות מעליא‪ .‬עתה זמנו פנוי‪ .‬לוח הזמנים היומי רק‬
‫בשליטתו‪ .‬אני בטוח שימצא עיסוקים הקרובים לליבו ואני בטוח שגם בעתיד‬
‫יעסוק בהנחלת זיכרון השואה ויהיה בקשר בל יינתק עם המכון בהתנדבות‪.‬‬
‫********‬

‫‪- 172 -‬‬

– 173 –

‫פרסומים של גדעון רפאל בן מיכאל‬
‫הנמצאים באתר "דעת"‬
‫‪http://www.daat.ac.il/‬‬
‫ניתן להגיע לפרסומים בנושאי שואה בלינק ישיר‪:‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/he-il/shoa/mehkarim/‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/he-il/shoa/mehkarim/hamchon/‬‬
‫**************‬

‫נמצאים באתר דעת ‪ -‬פרסומים העוסקים בשואה והם‪:‬‬
‫‪ 58‬ביטאונים {חוברות}‪" :‬שמירת זיכרון השואה"‪ .‬מגוון נושאים הקשורים בשואה‪.‬‬
‫ספר‪" :‬חירוף נפש למען הצלת ספרי תורה בשואה"‪.‬‬
‫ספר‪" :‬בנתיבי הדמעות"‪ ,‬כרך א' וכרך ב'‪.‬‬
‫ספר‪ :‬ספר ה"קדיש" ‪" -‬אל מלא רחמים" ‪" -‬יזכור" וקינות לזכר נספי השואה‪.‬‬
‫ספר‪" :‬התנהלותה של המנהיגות היהודית בשואה – היודנראט"‪.‬‬
‫ספר‪ :‬קורותיהם של ילדים ובני נוער במחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬במחנות הריכוז ברגן‪-‬בלזן‬
‫ופלשוב ובמחנות עבודה וכפייה‪.‬‬
‫חוברת‪" :‬משואה לתקומה – קורות חייו של אליעזר ארט ‪ -‬לייזר ז"ל בתקופת השואה‪,‬‬
‫הישרדותו והגעתו לארץ ישראל"‪.‬‬
‫********‬

‫‪- 174 -‬‬

‫פרסומים נוספים שלי שאינם קשורים בשואה‬
‫באתר "דעת"‪:‬‬
‫**************‬

‫ספר‪:‬‬
‫"ערכי יסוד במנהיגות והנהגה ציבורית במקורות ישראל"‬
‫נמצא באתר "דעת" בתוך תולדות העם והמדינה‪,‬‬
‫אח"כ לפתוח היסטוריה {תולדות ישראל}‪ ,‬אח"כ לפתוח חברה והיסטוריה‪.‬‬

‫לינק ישיר‬

‫לפתיחת הפרסום‪:‬‬

‫‪http://www.daat.ac.il/daat/history/manhigut.pdf‬‬
‫**************‬

‫ספר‪:‬‬
‫יעקב קאפל טהאבן – מנהיג מופת הראוי לחיקוי והערכה‬
‫נמצא באתר "דעת" בתוך תולדות העם והמדינה‪ -‬לפתוח היסטוריה – אח"כ לפתוח‬
‫דמויות בתולדות ישראל‪.‬‬

‫לינק ישיר‬

‫לפתיחת הפרסום‪:‬‬

‫‪http://www.daat.ac.il/daat/history/kopel-manhig.pdf‬‬
‫**************‬

‫חוברת‪:‬‬
‫משה אונגרפלד – סופר‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬מבקר ספרות‪ ,‬ביבליוגרף‬
‫של ספרות ישראל וחכמת ישראל‪,‬‬
‫נאמן מורשתו של חיים נחמן ביאליק‪.‬‬
‫‪- 175 -‬‬

‫נמצאת באתר "דעת" בתוך תולדות העם והמדינה ‪ -‬לפתוח היסטוריה‪,‬‬
‫אח"כ לפתוח דמויות בתולדות ישראל‪.‬‬

‫לינק ישיר‬

‫לפתיחת הפרסום‪:‬‬

‫‪http://www.daat.ac.il/daat/history/ungerfeld.pdf‬‬
‫**************‬

‫חוברת‪:‬‬
‫גדעון רפאל בן מיכאל‪ :‬מבחר מאמרים שכתב בעיתונים‬
‫"הצופה" "מקור ראשון ו"עלון שאנן"‪.‬‬
‫הפרסום נמצא באתר דעת ‪ -‬תולדות העם והמדינה – היסטוריה – תולדות ישראל –‬
‫חברה והיסטוריה‪www.daat.ac.il/he-il/history/hevra :‬‬
‫הפרסום נמצא גם ב‪ -‬ספרות ואומנות‪-‬תקשורת‪-‬מאמרים‪:‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/he-il/tikshoret/maamarim‬‬
‫**************‬

‫‪- 176 -‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)