דמות האדם והחיה באמנות היהודית העתיקה
סבח איה-יל
מחניים, גיליון ,10סיון תשנ"ה
בהוצאת מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי
בהוצאת מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי

|
המאמר בוחן את הממצאים הארכיאולוגים ששרדו מאז תקופת בית ראשון ועד :תיצמת 800שנה אחרי הספירה, ומנסה לבדוק אם הממצאים מתאימים לאיסור "לא תעשה לך ."הנומת לכו לספ אמנות; אמנות יהודית; ארכיאולוגיה; חשמונאים; בר כוכבא; בתי כנסת; :חתפמ תולימ |

|
בעשרת הדיברות, בדיבר השני, מובא איסור יצירת פסלים ותמונות, עיצוב דיוקן בעל חזות אנושית או :קוספב רבסומ רוסיאה .היח לש |
|
"לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלוהיך…" (דברים, ה .)9 |
| :רסואו בותכה רזוח בושו |
|
"ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן" (דברים כו .)15 |
|
עם ירידת משה מן ההר ובידיו לוחות הברית, נמצא העם כשהוא חוטא את חטא העגל ועל כך נשברו הלוחות. בהמשך מסופר מעשה נחש הנחושת שעשה משה במצוות ה', ואשר סימל את הכוח המרפא בעמים רבים, ותיאור שני כרובי הזהב אשר קישטו את הכפורת של ארון הברית, אשר הוצב בקודש הקודשים במקדש שלמה. חטא העגל בגלגוליו השונים ותופעת עבודה זרה בקרב בני ישראל, מעסיקים את הכתובים השבים בבניית מקדש שלמה נראה כי אין שומרים על הדיבר השני. בתיאור ים הנחושת נאמר שהים: |
|
"עומד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה" (מל"א ז ,)25 |
|
ואת מסגרות המכונה עיטרו באריות, בבקר ובכרובים (שם, שם .)29
גם בתיאור כסא שלמה אנו מוצאים את אותה גישה: |
|
"ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז, שש מעלות לכסה וראש עגול לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות, ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכות" (מל"א י .)20-18 |
|
הנביאים אינם יוצאים כנגד הדמויות אשר עיטרו את בית המקדש, להוציא את נחש הנחושת שעשה משה, אשר כיתתוהו ברפורמה בימי חזקיהו, משום שהיו בני ישראל מקטרים לו (מל"ב יח, ד). גם חז"ל בדורות מאוחרים לא מצאו פסול בדמויות שהיו בבית המקדש. |
![]() תמונה :1חותם שמע עבד ירבעם, מגידו, המאה הח' לפנה"ס. כתובות מספרות, ימי הבית הראשון והשני ותקופת המשנה והתלמוד. :ךותמ מוזיאון ישראל ירושלים, תשל"ג, מס' ,18עמ' .30 |
|
נצא ונערוך סקירה קצרה בשרידי האמנות היהודית, המתגלים באתרים השונים ברחבי ארץ ישראל. חותמות רבות נמצאו בבתים פרטיים ובקברים באתרים מימי הבית הראשון. החותמות נושאות לרוב את שם בעל החותם ולעיתים את תוארו בעברית קדומה, יש והן מעוטרות בתיאורי חיות. לרוב מתוארים ודיגמב הלגתנ רשא ,(1 הנומת בעלי חיים המסמלים כוח ועצמה כאריה בחותם שמע עבד ירבעם ( מן המאה הח' לפנה"ס (כתובות מספרות תשל"ג: מס' ,18עמ' .)30וכן שור, נשר ותרנגולת כגון זו המעטרת את חותם יאזניהו עבד המלך וחותם יהואחז בן המלך מסוף המאה הז' לפנה"ס (שם, מס' , 20-19עמ' .)33-31הארבה מופיע בחותם "לעזריו הגבה", ה"גבה" במובן הארבה מתוארך לסוף .(105 :ח"כשת הונ) ס"הנפל 'זה האמה וא 'חה האמה |
![]() תמונה :2כן קטורת עשוי חרס, תענך, ראשית התקופה הישראלית. .'ג חול , (ט"כשת) 5 תוינומדקמתוך: לאפ פ.ו. כן פולחני חדש מתענך. |
|
אריות וחיות היברידיות מתוארים בתבליטים המעטרים חפצי פולחן ככני הקטורת. המפורסם ביותר הוא הכן הפולחני אשר נתגלה בתל תענך, בעיי מפולת המתוארכים למסע שישק מלך מצרים בשנת ). הכן רבוע וחלול ועשוי חומר, גובהו כחצי מטר, בסיסו פתוח ובראשו אגן2 הנומת) ס"הנפל 918 שטוח. דפנות הכן מעוטרות ברצועות רצועות המעוצבות בתבליט גבוה. בצידי הכן בשלושת הרגיסטרים התחתונים, מגולפים זוגות של חיות אשר פניהם פונים לחזית, ברגיסטר העליון מגולפות חיות מכונפות. בחזית הכן ברגיסטר התחתון מעוצבת דמות עירומה מטיפוס העשתורת, האוחזת באוזני שני אריות. ברגיסטר השני מתוארים שני ספינקסים מכונפים, בשלישי מתוארים זוג תיישים האוכלים מעץ-חיים מסוגנן ובצדדים שני אריות. במרכז הרגיסטר העליון ניצב עגל הפונה שמאלה, מעליו מתואר גלגל חמה מכונף, משני צידי העגל מתוארים שני עמודים וכני קטורת. חיות אלו מוכרות מן הפולחן הכנעני, ותיאורים דומים מעטרים את האורתוסטאטים מסוריה בכרכמיש ובתל חלאף (לאפ תשכ"ט: .(ג חול ,17-16
|
![]() תמונה :3צלמית מחרס, ירושלים, העיר העליונה. ירושלים תש"ם, צילום .15העיר העליונה של ירושלים. מתוך: אביגד נ. |
|
באתרים רבים ברחבי ארץ ישראל מתקופת הבית הראשון, נמצאו צלמיות חרס רבות אשר עוצבו בדפוס או על גבי האובנים ( .)Pritchard 1943הדמויות מסוגננות, חלקן עירומות או עירומות למחצה, החזה גדול ובולט ואף ניתמך על-ידי ידיים שלובות המונחות מתחת לשדיים, כמו זו אשר ). נמצאו צלמיות האוחזות חפץ עגול שזוהה בדרך3 הנומתנתגלתה בעיר העליונה בירושלים ( כלל כמצלתיים או טמבורין, הצמוד לחזה הנשי מצד שמאל ( ,)Meyers 1987:20או כאובייקט של הפולחן, הוא השמש כדעת עמירן (עמירן תשכ"ז: .)100-99לאפ זיהה את החפץ העגול הנתון בידי הצלמית מתענך כעוגה או כלחם עגול ( .)Laap 1964:39-40הצלמיות מתארות נשים צעירות, בעלות תסרוקת מעוצבת או כסוי ראש, ולרוב ענודות בתכשיטים מפוארים הכוללים שרשרת חרוזים בצוואר, צמידים בידיים ואצעדות על קרסוליים. יש והדמויות העירומות עונדות חגורה מתחת לבטן ולטבור המודגש ויש אף נושאות תינוק בזרועותיהן. הצלמית המפוארת ביותר התגלתה בגזר בחפירות מקליסטר. מן הצלמית שרד פלג גופה העליון בלבד. הצלמית חזיתית כמקובל, שערותיה עשויות בקפידה וצעיף עוטה את ראשה וכתפיה, חרוזים בצווארה והיא אוחזת בידיה טמבורין על שדה השמאלית, שולי הטמבורין מעוטרים בשורת פנינים (עמירן תשכ"ז: .(Macalister 1912:414 ;2 :בי חול ,100-99 צלמיות מטיפוס זה נתגלו בחצור, בית שאן, תל עמל, תענך, מגידו, תל פרעה צפון, שומרון, אפק :א"נשת קב) ס"הנפל 'זה האמה לש הנושארה תיצחמל תכראותמה אריע לתמ תימלצה תניינעמ בצד הצלמיות המתארות את דמותם של נשים וגברים, נמצאו נפוצים אף פסלוני חיות המתאפיינים הצלמיות נמצאו בבתים ציבוריים (תל עירא), פרטיים, בקברים (מגידו) ובתחומי מקדשים (מגידו פריצ'ארד ייחס את הצלמיות העירומות למספר אלות הידועות מן המקורות הספרותיים, אך לא מצא |
|
"…ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכינור והמה מתנבאים" ,(5 'י א"מש) |
| :היעשי איבנה תחכותבו |
|
"והיה כינור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו" .(12 'ה היעשי) |
|
את הצלמיות המתארות נשים מנגנות או רוקדות יש לייחס לפולחנים עממיים.
הצלמיות האוחזות בטמבורין אינן אלות אלא כוהנות או מנגנות. הטמבורין היה אחד מכלי הנגינה שהיו
הקברים המפוארים בירושלים החצובים בסלע, מעוצבים בסגנון הארכיטקטורה האקלקטית השואבת |
![]() תמונה מס' " :4יד אבשלום" ו"מערת יהושפט", ירושלים מאה א' לסה"נ. מתוך: אביגד נ. עיר הקברות של ירושלים בימי הבית השני. (מ. אבי-יונה, עורך), ירושלים ותל-אביב, תשט"ז, ציור .23ספר ירושלים |
|
את האפריז הדורי ובו מטופות המאכלסות דיסקים או שושנות, נמצא מעטר את חזית 'יד אבשלום' ), קברי המלכים המיוחסים למלכה הגיורת הלני מחדייב ומשפחתה, קבר האפריז והקבר 4 הנומת) ). במרכז האפריז בקברי המלכים מתוארים בתבליט אשכול ענבים, ומשני 5 הנומתבאם-אל עמד( הצדדים זרים ועלי אקנטוס. מקלעת עלים ופירות נמשכים כרצועה לאורך הארכיטרב. את מקומן של סצנות מיתולוגיות המעטרות את חלל הגמלונים כמקובל באמנות היוונית, ההלניסטית |
![]() תמונה מס' :5שחזור קבר אם אל-עמד. מתוך: אביגד נ. עיר הקברות של ירושלים בימי הבית השני. (מ. אבי-יונה, עורך), ירושלים ותל-אביב, תשט"ז, ציור .11ספר ירושלים |
|
הקפדה יתרה הנמנעת משימוש בתיאורים אנושיים ובעלי חיים, נשמרת אף באמנות ארונות הקבורה (סרקופגים) ותיבות קטנות לקבורה שניה (גלוסקמות), בהם מעוטרים החזיתות והמכסים בחריתה או בתבליט. אחד הסרקופגים המפוארים ביותר אשר נתגלה בשדה הקברים אשר בירושלים, נחשף בהר ). הסרקופג מאבן גיר קשה מגולף בתבליט6 הנומתהצופים בקבר הנזיר מראשית המאה הא' לסה"נ ( בשריגי עלים המאכלסים אשכולות ענבים, דגמי שושנות קטנות ועלים למילוי החלל. המכסה הגמלוני מעוטר בעיטור עשיר של עלים. שריג מסוגנן מעטר את אחד הארונות אשר נתגלו בקבר משפחת הורדוס. רוזטות מסוגננות מעטרות את חזית ארון חצוב בסלע באחד מ'קברי הסנהדרין' ובארון מקברי המלכים (אביגד תשט"ז: ,348-320ציורים 28 ,20; תשכ"ח [ב]: .38-37צילום בעמ' .)38 |
![]() תמונה מס' :6סרקופג מאבן גיר, קבר הנזיר, הר הצופים, ראשית המאה הא' לס"הנ. ( 2-1תשכ"ח), צילום בעמ' .38 תוינומדק מתוך: אביגד נ. מערת קברים מימי הורדוס על הר הצופים. |
|
בעיטור הגלוסקמות הרבות שנמצאו בעיר הקברים אשר בירושלים וסביבתה, נשמר האיסור בקפדנות יתרה. רחמני זיהה את מקור העיטורים של הגלוסקמות בקברים החצובים והמגולפים בנקרופוליס הירושלמי. בחזיתות הגלוסקמות נמצא תיאורים אדריכלים הכוללים חיקוי של קיר אבני גזית (הדומה לקיר הכותל המערבי), תיאור של מבנים וקברים הכוללים קשתות וגמלונים, ועמודים המוכתרים בכותרות דוריות ויוניות. בין יתר תיאורי המבנים הפונררים, נמצא תיאורי נפשות כאובליסק ופירמידה והאמפורה המחקה את ארונות האפר הרומיות. תבליטי אמפורות המצויות בחזית קברים נמצאו מעטרות את פתחי הקברים בפטרה. גלוסקמות רבות מעוטרות בחריטה או בתבליט במוטיבים צמחיים וגיאומטריים העשויים מעשה מחוגה הכוללים זרים, שושנים, עלי גפן וזית בקומפוזיציות מגוונות, וכן עצים, אשכולות ענבים ושושן צחור. נדירים יותר הם תיאורי גביעי אקנטוס (קוציץ), :ט"לשת ;ז"לשת ינמחר ;ז"טשת דגיבא) .(7 הנומתאצטרובל, לוטוס, תימורה, רימון ותמר ( .(111-107 |
![]() תמונה מס' :7גלוסקמות מאבן גיר, ירושלים. מאה א' לפנה"ס – מאה א' לסה"נ. מתוך: אביגד נ. עיר הקברות של ירושלים בימי הבית השני. (מ. אבי-יונה, עורך), ירושלים ותל-אביב, תשט"ז.ספר ירושלים |
|
מגמה זהה אופיינית לתמשיחי הקיר בארמונותיו של הורדוס במצדה, בהרודיון וביריחו (נצר תשל"ד: ,36-32לוח ב). תמשיחי הקיר בשומרון, בקיסריה וברובע היהודי בירושלים, מאופיינים בעיטור של דגמים גיאומטריים או חיקויי גידיו של שיש צבעוני. ברובע היהודי נוספו רימונים, תפוחים ועלים לדגמים הגיאומטריים ולחיקויי השיש (אביגד תש"ם: .150-149צילומים .)174-166 ,103-106 ציורי הקיר אשר נתגלו בארץ היו אופיינים בבניה הציבורית והפרטית בעולם ההלניסטי-רומי, ובמיוחד מפורסמים אלו אשר השתמרו בפומפי ובהרקולונאום בני התקופה, בהם משולבים תיאורי נוף, סצנות .(Ling 1992:12-100) ילכירדא עקר לע רנ'ז ירואיתו תוירוטסהו תויגולותימ מן הממצא העשיר אשר נתגלה בחפירות העיר העליונה והר ציון, ישנן שתי דוגמאות יוצאות דופן ובהן אביגד מסביר את המקרה החריג בממצא בהר ציון, שבבית זה לא גרו יהודים ומעיר שיש להניח, עדות למבנה נוסף, שהיה מעוטר בדמויות מעולם החי, נמצא בכתבי יוסף בן מתתיהו, המספר |
|
"…אני ומלוי נשלחנו אליהם מאת השלטון בירושלים בדרישה להרוס את הארמון אשר "ונתרות יקוח דגנ הזו תויח תורוצב טשוקמ אוה יכ ,הירבטב סוכרארטטה סודרוה הנב (חיי יוסף י"ב). |
|
מבין שולחנות האבן הרבים אשר נתגלו בחפירות העיר העליונה, ואשר שוליהם עוטרו בדגמים צמחיים והנדסיים בסגנון זהה לאלה אשר מצויים בגלוסקמות, נמצא שולחן אחד בלבד ובו חרות דג (אביגד תש"ם: ,168צילום .)4:185
מטבעות הורדוס המלך מחקים מטבעות רומיים, ובהם מופיעים הסמלים הבאים: אפקס (כובע בימי המרידות נטבעו מטבעות ובהן תוארו חפצי פולחן הקשורים לעבודה בבית המקדש עם כתובות
|
![]() תמונה מס' :8סרקופג האריות מאבן גיר, בית הקברות בבית שערים, המאה הג' לסה"נ. ירושלים תשל"ב. לוח .1,XLבית שערים ג',מתוך: אביגד נ. |
|
לש דיצ תונצס ,(8 הנומתבמערכה 20נתגלו סרקופגים מאבן אשר בחזיתם מתוארים אריות ( .םיניפלודו (9 הנומתאריה הרודף אחר אילה, נשרים, ראשי שוורים, מסכות, ניקות האוחזות בזר ( התבליטים מעוצבים בעבודה פשוטה המייצגת אמנות עממית, והנושאים שכיחים באמנות תבליטי הסרקופגים במזרח וברומא (אביגד תשל"ב: .)1,XLVI, XLV, 3-1,XLII, 2-1,XLאת תיאור האריה Kohl and Watzinger) ופרטב זחואה תוומה תומלגתהכ וריבסה ,תיררנופה תונמאב דיצה תונצסב )1916:198את הופעת הנשר המופיע תדיר בקברים פגאניים , הסבירו בתפקידו של הנשר להעלות את נשמת המת אל מרומי השמים ( )Goodenough 1965:vol 12, pp. 149-150המסכות שייכות למנהג הרווח במאות הב' והג' לסה"נ באימפריה הרומית, לעטר את הסרקופגים במסכות קומיות וטראגיות, מסכות מדוזה, באכאנטה, סילנוס, פאן וסאטיר, וכן בדיוקנאות של הנפטרים. הניקה ,אלת הניצחון באמנות האליגורית, היתה לסמל הניצחון על המוות ( Goodenough 1958:vol 7, pp .(135-148 |
![]() תמונה מס' :9סרקופג הניקות מאבן גיר, בית הקברות בבית שערים, המאה הג' לסה"נ. ירושלים תשל"ב. ציור .64בית שערים ג',מתוך: אביגד נ. |
|
ארונות האבן בבית שערים עוטרו בדמויות בהשפעת אמנות גילוף הסרקופגים העשויים שיש. אביגד הדגיש כי היתה נטייה להימנע מגילוף נושאים אליליים מובהקים , והמחזות המיתולוגיים השכיחים בארונות השיש, נעדרים בתיאורי הסרקופגים העשויים אבן (אביגד תשל"ב: .)119טענה זו תמוהה על רקע הופעתן של הניקות הנושאות זר, דולפינים ובפיהם סרטים, מסכה וסצנות ציד. ועל כן, את העדרם של מחזות מיתולוגים מורכבים יש להסביר לדעתי, ביכולתם המוגבלת של האומנים העממיים אשר עיצבו את ארונות האבן. זאת על רקע השברים הרבים משיש אשר נתגלו במערכות הקבורה בבית שערים, בהם נמצאו עדויות ברורות של פיסול מוטיבים פגאניים כגון ניקות, ארוס, שרידים של אמזונה ויתכן אפרודיטה (אביגד תשל"ב: .)127-120השברים מעידים על ארונות מעוטרים ומפוסלים .רוציה יזכרממ דחאמ אובי ירפ ,הובג טילבתב החידוש באמנות העממית אשר נתגלה בבית שערים, הוא בהופעתם של דמויות מן החי ומוטיבים התמורות והקרבה אל התרבות היוונית, גרמו לויכוח פנימי בעמדת החכמים. רבי יהודה קבע: "כמה |
|
"לא אני באתי בגבולה (של אפרודיטי) אלא …נעשה אפרודיטי נוי למרחץ" .('ד 'ג הרז הדובע הנשמ) |
|
בנו, רבי שמעון בן גמליאל, מעיד שהיו בבית אביו חמש מאות ילדים שלמדו תורה, וחמש מאות שלמדו חכמת יוונית (בבא קמא פ"ג ע"ב). לפי דברי ר' חנינה בן גמליאל השתמשו בבית הנשיא בחותמות פרצופים (ירושלמי עבודה זרה ג', א' – מ"ב ע"ג). ר' יהושע בן לוי פסק שמותר ללמד את הבנים יוונית רק בשעה שאינה לא יום ולא לילה, ובכך פסל את לימוד היוונית בכלל (ירושלמי פאה א', א'-ט"ו ע"ג). ר' יוחנן התיר את לימוד היוונית לבנות בלבד "מפני שהיוונית תכשיט להן" (ירושלמי פאה א', א'-ט"ו ע"ג). הכתובות בבתי הקברות היהודיים ביפו ובבית שערים מעידות על שימוש רב בלשון היוונית ובשמות יווניים.
|
|
"ביומוי דר' יוחנן שרון ציירין על כותלייה ולא מחו בידיין" (ירושלמי עבודה זרה פ"ג, דף מב, ע"ד). |
| ימלשוריה לע תפסות שי דרגנינלב רומשה די בתכב |
|
"ביומוי דר' אבון שרון ציירין על פסיפסים ולא מחו בידין" |
|
ר' יוחנן בן המאה הג' ור' אבון חי במחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ.
על אביו של שמואל ולוי בנהרדעא שבבבל מן המאה הג' לסה"נ נאמר, שהלכו להתפלל בבית כנסת מכאן מתברר, שבקרב החכמים רווחו תפיסות שונות על מהותה של עבודה זרה: היו שהחמירו וראו אורבך במחקרו אודות הלכות עבודה זרה, מסביר את המציאות הארכיאולוגית על רקע המצב
|
|
בבית הכנסת בחורבת סוסיה, בצידי החזית בה נתונים ארון קודש והמנורות, נוספו לקומפוזיציה איילים (גוטמן, ייבין ונצר תשל"ב: ,50צילום בעמ' .)49בספין המרכזי, מתואר גלגל המזלות ובמרכזו דמותו של הליוס, אל השמש, הנוהג במרכבתו ובארבעת הפינות מתוארות פרוטומות של נשים, המסמלות את ארבע עונות-השנה. קומפוזיציה מעין זו מופיעה במספר בתי כנסת; בנערן, בבית .הירבט תמחבו הפיסוחב ,אפלא בבית הכנסת של סווירוס בחמת-טבריה המתוארך למאה הד' לסה"נ, מופיע לראשונה תיאור של תיאור בעלי חיים מעטר רצפות פסיפס בבתי כנסת, בהן רצפות אולמות התווך והסיטראות, מעוטרות בבית הכנסת בעזה המתוארך על-פי כתובת לשנת 508/9לסה"נ, השתמרה בסיטרה הדרומית רצפת בעלי חיים המשולבים בקומפוזיציה של שריגים ותשליבים, מתוארים בשברי לוחות הסורג המעוצבים
באולם התווך בבית הכנסת בעזה, שרד קטע פסיפס המתאר את דויד המלך בדמות אורפיאוס, את התמורות באמנות היהודית בשלהי המאה הב' ובמאה הג' לסה"נ בהכנסת דמויות ובעלי חיים |
|
), חלקו נמצא משובץ ברצפת הבימה, כבסיס של 11 הנומתבפלה נמצא לוח סורג משיש מנופץ ( שולחן המזבח בשימוש משני. במרכז לוח הסורג המעוצב בשיש מתואר צלב, משני צדדיו ולרגליו תוארו במקור שני כבשים, זה מול זה במערך הירלדי וראשם מורכן בתנוחה המקובלת של הערצת הצלב. הכבשים נמחקו בצורה קפדנית ורק קווי המתאר ניתנים להבחנה. מחיקת בעלי החיים אך השארת הצלב שלם מעלה את ההשערה, שהסורג לא היה קורבן לחוסר הטולרנטיות המוסלמית, אלא עבר תהליך איקונוקלסטי נוצרי. מדובר בשלב המקדים את הזרם האיקונוקלסטי שעברה הכנסייה המזרחית בימיו של ליאו השלישי במאה הח'. תאריך מאוחר לשנת 720לא מתאים לכנסיה, משום שהיא נהרסה לדעת החופרים ברעידת האדמה של 717לסה"נ, וההשחתה של העיטור של הסורג היתה צריכה להתרחש בין השנים 717-692לסה"נ. הלוח בתפקידו המקורי מתוארך למאה (Smith and Day 1989:48-49,92-94,120-122 Figs. 12,33, P1. 27 A-B) נ"הסל 'וה תהליכים אלה אינם אקסלוסיבים רק לכנסיה הנוצרית, אלא קיימים בו זמנית גם בבתי הכנסת. עדות דברמה קלחנ רוקמב .יחרזמה דברמה זכרמב הדרש יטסלקונוקיא סרה יכילהתל הרורב תודע |
|
גם בלוחות הסורג העשויות שיש נתגלה הרס איקונוקלסטי, אשר מטשטש במתכוון דמויות אנושיות ובעלי חיים, ומשאיר מוטיבים צמחיים ללא פגע. בין יתר הלוחות אשר נפגעו נמצאו שברי סורג, שניתן לזהות בו את הסצנה של "מתן תורה" כפי שהציע פרסטר (. Foerster 1989:1809-1820 Figs דוגינבו (12 הנומת )12-14אך ההרס בו נתון הלוח כה חריף, עד כי קשה להבחין בפרטי הסצנה ( לשאר הלוחות בבית הכנסת בעלי גורל משותף, לא הותירו המשחיתים מאומה, אפילו לא אלמנטים צמחיים, שניתן לזהותם בקושי מבעד לסימני הטשטוש של האזמל. כאמור, נחלקו החוקרים בשאלת זהות המשחיתים. נראה שהלוח מפלה הושחת השחתה זהירה
|














