בחצר הבית הישן
|
גֶּזַע הַזַּיִת הַזָּקֵן בְּגִנַּת בֵּיתִי הַיָּשָׁן אֶל גַּבִּי נִשְׁעָן וּתְמוּנַת יַלְדוּת צָפָה בִּבְהִירוּת עַל מָסַךְ דִּמְיונִי: אֲנִי לְמַעְלָה בֵּין בַּדִּים עֲמוּסֵי פְּרִי יונֶקֶת אֲגוּדָל יְמִינִי סַבָּא כְּמִנְהָגו עַל הָאֶבֶן הָעֲגֻלָּה בַּצֵּל נָח חָשׁ בְּמַחְבּואִי נושֵׂא עֵינָיו הַכֵּהות מושִׁיט מַטֶּהוּ וּמְצַוֶּה: "אֶחֱזִי בּו וּרְדִי!" וַאֲנִי בְּשֶׁקֶט |
