יוליה
|
יוּלְיָה מְנַקָּה בָּתִּים. כְּשֶּׁבְּנִי הַקָּטָן פָּרַט עַל הַפְּסַנְתֵּר פָּנְתָה אֵלַי בְּרוּסִית וְאִישׁונָהּ הַשָּׁחור הִבְרִיק. הֵבַנְתִּי. הִנַּחְתִּי מִיָּדָהּ אֶת הַמַּגֵב וְהִפְצַרְתִּי בָּהּ בְּעִבְרִית לְנַגֵּן. בְּחִיּוּךְ מִתְנַצֵּל יָשְׁבָה אֶל הַפְּסַנְתֵּר וּבִמְקום רֵיחות קְלִין מִלְאָה אֶת הַבַּיִת צְלִילִים. כְּשֶּׁהורַי עָלוּ אַרְצָה בִּתְקוּפָה אַחֶרֶת יוּלְיָה |
