~,,,
.. . . .
,,
אוצר
השירה והטליצא.
אוצרחשירח
1הפל צם
יביוב
י"ח ט
163
ד
י
ג
א
י
אתר
יהדות לוח
למודי
ww.daat.ac.il
ר'ברכיהבןנפרונאיהנקרן.
אדות האיש הזה ותולדותיו לא נדע כל ידיעה ברורה ,לטי השעות חוקרים
ע
י בסוף האלף התמישי (קרוב לשנת )1240בנגב צרפת .כנראה היה איש סטנן
אחדיםחי
אשר מצא לחמו במואכת העתקת ספרים (קשפיספ) ,באשריעיד עליו שמו (הנקין-סופר),
הוא חבר ספר קפן *משלי שועלים' ,המחזיק ק"ו משלי מוסר במליצה
ת,
וים
רונ
חמ
בסגנון החריזי ,רוב המשלים האלה לקוחים ממשלי היהודים ,היונים והערנית הקד
~
עשר ממשלי התלמוד; ורק משפיס אחדים המציא געצטו ,המשלים ההם יקרים נגלל
צחות שפתם ,הדומה ללשון המקרא ,ונגלל סגנונם המחודד ;-ועוד יותר גנלל רז ח
ההיים והטבעיות אשר נהם ,כי המקריםוהיצורים אשריעכיר המהנר על שנינו,יתיצבו
לפגינו כמו חיים ,ובעונג גדול ילך לב הקורא אחריהם .הנקדן העני לא נהג מנהנ שזונות
במליצותיו ,במעשה ההויוי וחבריו,כי דבריו קצרים וקצובים לפי מרת הרעיונות,ואעפ"י
שגם הוא מתכל את רבריו בשכרי "מזקים ,בכה לא נראה bnaעקמות חקוי והפרות,כי
לא ירבהיחג הרגה ולא יכלול את הנעיון במליצות שונות – .חנקון ידע טעט גם את
דרכי הפילוסו"יא ,ויחבר ספר מוסר עפיי ה"ילוסופיא-.ואנחנו נביא בזח לדוגמא משלים
אחדים מס' *משלי שועלים" (הס' הוה תורגם גם ללשון לפינה ע"י אחר מבני הישועים,
כשנה .)1661
העכבר ,השמש,העננים,
כן"סד טשכתיך ,ושהר שמסרך לי
לאשה,
ולי משפט הנאולה והירושה .ותען השטש
הרוחוהחומה.
במרמה :הזאת תחשוב לפנמה ,לקחת אור
ך שקש? זורח השמש ובא השכהו,
עוווסדוף אמחמנרוי מההכרבהו,ד ויקרה ,אשרחקי
לעיף בועיניך ואיננו ,תמיר הענן יכטט,
עכבר אמר בלבו :וכר בלא איצה טה והנני לענן שפל נכבשת ,כי ברצונו אני
טיבו 1זנל החי מכל בשר ראיתה ואיצה בכל בכסות השך סלוביצתן אך אם אל הענן תשא
אלה לא מצאתי .והנה נפשו 1כמפה ,לררוש עיניך ,ירעתי כי לא ישיב פניך .והעכבר
ולהור אשה יפה ,ומוצה ולבנה אדטדטת ,בכליותיו ישתונן ,ללכת בהפיח אל הענן,
ואשר לא מאכל טועמת ,ובעתו ללכת יפנה ויאמר לה :העם ינעתי ומצאתה רעיתייפתי
ושכמו ,ויצאה אשתועמו .ולא טצא נרעיוניו סלתי ,אשר בעצת השמש אלך ,ותהי לי
.רען העק ויאסר :ננוה טען
אשה בלי רופי ,רק השמש אשר להיופי ..,ולא אזנייך
וכאשר זרחה השמש לפניו ,ותשא חן והמד נבוח שומרנ ,ביד הרוה נהמי ,כאשר יחפץ
בעיניו .ויאסרללה :אהב; עולם אהבתיך ,על וע"י ,צפון וררום מורח ומערב ,בזרוע נפויה
1
אשר בעת וכו' = .צ ה' נחנניגיד הרוה,
רי
164
ברכיה הנקדז.
ובכה רב ,ואם אשה כטוני תרנן ,והיית נע
ונד בארץ; עזוב שפחה וקח נגרת ,כי אני
ביד הרוה נמסרת ,בוא אל הרוח ועטו
תשכן /תפתה ונם תוכל ?עקלהכן .ילך אל
הרוח העכבר ,וימצאהו בארץ טרבר ,ויאסר
אל הרוח :אל תיראה אתי מלבתן תנואי;
כי סכל הנשים אשרלי אחזה ,אותך ראיתי
לפני בדור הזה ,ואשה לא אקח עליך ,ותהי
ליואני אליך ,ויען לו הרוה :נאת לקחת
אותי? לא ידעת את ולפלותי ,כיאיןבי כח
ועצמה ,להמיל בשרתי ח1מה ,אם מאבן
תוקר ,באשר חוסה
או מעפר; בריתך
ממני נברה; ואם היא בעיניך ישרה ,ותוכל
אותה לפתות ,תהי לךלישנב בקתות .וילך
אל החומה ויאטר :וקמעי ,בעצת השמש
והענן והרוח ךעקכי באתי לקקדך לשלומים,
י בחסד וברחמים .ותען הלוטה
זא?שהיך ל
,
ה
ס
י
ל
כ
ו
י חרפת*
שלחוך
בקקה :להוכיח ל
אלי לסנאישני,כי באת להזכיר עונן באשר
המה עולים ויורדיכן ואלי שפף לא
נרים ,וביאין כח ולא נכורה ,וכל עכבר
.תי
ורמש סקורי שיה,
תלו יסודי לשים בו
מקלות* .,.קצומ 1בפיהם וברגליהם ,העכברים
ומשפחותיהם ,וישכנו בי אם על בנים ,יותר
משתי מאות קמם ,ולא יכלתי ננדם לעמור;
התרנגול והאבן היקרה.
כסיל אתעיניו מחכמה יגרע,
מואס במק ובוחר ברע.
תרננול על אשפה עלה,והרויון ברגליו
פזר ועלה ,למצא תולמים לטאכלו ,משם חפר
אוגל ברנלו .וימצא ישסה אבן פובה ,ולנקר
עוד באשפה לא ש9ה .ויאטר 1חשבתי למצא
!חרון מוב בעמלי ,תולע או זבוב אשר !יהב
לי ,ועתה"עה הנה מצאתיך ,מה *תרוןלי
באשרראיתיךז אטנם חת נחמדת למראה ,ואם
ימצאך עשיר יתגאה ,ותהי נידו נקפצתי,
ובזהבטוב משובצת,ותאיר על אורךשבעתיםז
אך עתהבין רעלים ,ההי דרוכה ורמוסה ,כ*
נפשיעליך לא הסה ,באשר לא אמצא בך
חפצי; פובלי תולע קלם או העב להשיב
נפשי הרקבה ,ממציאת אבןפובה.
וכקבו.
שק;9יויןויי.".
.,
…..".
"מעלה זולתו עליה
יוניכהו ער יהיה כעליו*
?קבה אחת בית ללון חוטדת ,כי קרבו
ימיהללדת,והסתוהולךו"כב
.ותבא רעותה
אך
לעת ערב ,אשרביתוחררבנבולה ,ותב
יותתחנן
לה ,לשמוע את צעקתה ,ולאסוף אותה הביתה,
עד אשרתפולסמןהתלאה,וספליםנפןהמליה*
האשה כמוה תחמוד – 1ובראות העכבר כי ותחשל עליה ותאמר :רחיביתילפניך ,עשי
נכזבה תוחלתו ,ויקה לו אשה ממשפחתו ,הטוב בעיניך ,וצאןאיס.1יךמקטנותם ,שקיעד
אשר נולדה בשכבתו בקרו ,וימצא לו נמלך אותם ,והכלבה קם נחה ושקמה ,עד אשר
ילדהוסמליפה ,כרמותה בצלטהכלנים; ובעיני
עזר כננתו,
נכרתהנית לאפובים ,כי נדלה צעקתם,ולאזרו
טתאותם ,וירבוויעצמו ,בשר אבלו שצם עצט
ו 18
1מל' ,מצה *יך' ,יבקעוני – .ג מל' שאל l'1ePnירך' – .ג מל' ,וזה האחרון עצמו" (ירמיזין.
שבר חעצמות ,פצח.
אוצר השירה והטליצה.
ווכעו וזרם לבם ,ובקרבם ישימו ?רכם ,ולא
ישאירו בביתמהיה ,ותאמר הגברת אלהמכרית:
ו:%ה ,צאי טביתי וטעלי סורק ונורי באשר
תטרי ,כיאיןלי עם צאצאיך נוקש ,והגלבים
עזי נפש ,ותמיד מכעיסים אותי ,ולזעקתם
ננולה שנתי; אויהליכי נרו משךצמי ,שותי
כימי אוכלי לחמי ,ותקצר נפשי בעטלם ,ואני
מתשה מעולם .ותען לה בשפת חלקות
הנכסיה :גבירתי הכנורה והנקיה ,הנתן נפשי
כשאלתי ,וצאצאי בבקשתי ,ואם"לבתי תשנאי
אצלך nSY ,תשלחי את האם והבנים תקחי
לך; כי אמרוצאצאישמוניל שובי אל נורתך
ומתקני ,עוד לא יחרץ כלב באזניך לשון;
י חסרך האחרון מן הראשון ,והניחי
ולירעיבדייל
ר
ו
ב
ע
,
ר
ו
ק
ה
ו
לי
ת
ע
ב
ו
החורף
הזמיר בא
אחר נחקור ,ואל תותירי שיבתי ברם שאולה,
פן
חורב ביום וקרח בלילה ,אם בעת
י
~
כ
א
י
ת
א
ז
*
ל
ב
ה בע
אוהל !שארו .וכלגת הבית
עליה רחמיה נכמרו ,ותאסר :שלי וקלךוביתי
ביתך,כשטיתך ובקשתך -.ובבוא עת הזמיר,
יסו
את לבם
שסיר ,הנכריה ובניהז והגברת
י או השמאילי ,צאי 8ת
אומרת באזניה:ר,ייינ
ובנץ סאהלין לא תקום פעט:ם צרה; למה
זה 8ת מבנכלה ,לשלם רעה תחת פובה?
והנכריה בזה את קיבה ,ומנעץ בלבה ושכלה,
למען מפהיקה מעל נטלה; והאמרלה :הבית
שלי ,צאי שת טשטשי ומנבולי ,והן*ים
עליך הוציאימעמי .ויבהילו להוציא אותה,
ותלך נכאבת היא וניחה ,ובני הנכריםיירשום,
ויגאו הבעים וינרשום.
יאי.
165
הארי; הזאבוהבהמות.
זאב טנמה פניו abl
גוזל וחומס פורף ועוקר ,כל הנמצא !רקר.
והחיה והעוף והבהמה ,אשר שולח בטשמחתם
טורמה ,לצעוק עליו הלכו לארי ,ויאמרו :אך
לשחת כל
גשר,
רע ומרי-,ויאטר ,אם כדבריכם שקיו גלה,
הכצעקתכם הבאה אלי עשה כלה ,אשפטנו
ער אשר מלהשתית יפנהעורף,ולשקיו אשליך
פרף .ויגדלזאב:בוא אלי כיום מהר ,הקשיבה
נעשה ואל תטהרו -ויבא אליו וידבר ,סו
הארי2ית ,לאמר לו :למה עשית כזאת?
טל תוסיף עור בבהמות לטרוף ,ולא בחיות
טרף למרוףי ואשר לך לאכול המה ,טן כל
נגלה ומעפה מן העוד ומן הבהמה ,אשר
תמצא טת בשרה- ,ולחי לא תהיה חורב
וצורהן ואם לשמור דברי לא תוכל ,קשבעה
לי פן תאכל ,בשר עד שנתים ימים ,לקמר
פשעיך הכתובם וחתומים; ווה משפפך אשר
לך לחזה .ונשבע לו על הדבר הוה ,לבלתי
?5ל נשר שתי שנים ,מיום שרוף כל אשר
בו חיו; :היונים .ויפרד הזאב משם לילך
לדרכו ,והארי נשאר במבכו .ולא אכל הזאב
מכל הולך על ארבע 1~yp ,השביעה אשר
נשבע ,אם לא מצא בשדה או במסלה,
פרפה אונבלה .ויהי היום וירעב ודפן מנה
ימנה ,ירא והנה רחל ושמנה ,נחמדה למראה
וסובה למאכל .ויאמר :לשמור מצוה מי
יוכל 1ויריבון בו רעיונ? ,אס ישים שלוה
סניה ושמר בלבו :אם תנצחני תאותי ,להכות
עוד כל חי כאשר עשיתי ,מן הים ההוא
יהיהלי שתי שנים ,לבלתי אכוץ בשר מיום
'
166
ר'
ברכיה הנקדן.
אל יום קקלם; זה הדבר אשרלארי נשבעתי;
השבועה בלביתליץ; מהן :מות השנה
שלש מאות ששים וחמשה ,פתיחה עי?יהיה
י1ם :שצימה לילה חדשה .ויפתחעיניו
י הי ערב
ר1 .
אחר אשר Dyyאותן יח
תהי בקר יום אהד תן עשה לשן
השמם במספה וסר עש חטאתו
י
ע
ת
שינות אל הרחל אשר יחרו
,שבימו אליו
אשר דקרו .ויאמר? הן קדמתי כללתי לפני
הערף; ויאחז את הרחל בעודף,לנתחה
ועוד ידו נפויה
כאשר היה מנהנו
על ההיות ,כימי עולם וכשנים קדמוניות,
יים
תמית
נ14יה'
נקסיהי
האריהוהשועל.
.
נסתר בעת רעה,
משמועה רעה לאיירא.
אריה חושב נתחבלות ,באישון לילה
8"1לות ,ודבר בליעליצוק בו .ויאמר הארי
בלבו! כל איש יושב בביתו חפשי ,ולמה זה
אני עמל וטססרנפשי ,להיותעמל אחר טרפי,
ולא יבא דבר תוך פי ,בי אם במקרה ותנע
י
ל0ה זה הבל 4עען לשבור גופי במרוצתי,
ומנוחה לא ,'nWYbומי בכל עקדי אעור עלי
סמל 9טוב מלאכף נחת ממלא ספנןם עמל!-
וינד לכל בערמתו,כי מאר עצטה טהלתג
1ןעק בהמה וחיה ,בחלקות שפת רמיה :מהרו
ובאו לראותי,כי לא ידעתי יום טותי ,כיאין
קדיי* לטנורן רכוש ושלל לבםיפזור ,וכל
מחסורכם עלי ,ויתנה כאשר תאמרו אל*,
ב לאיש ואיש כצדקתו ,לרב ארבה
וישי
י אם לא עכלנואי4פי הנני שוכב עם
נחלתו
י
אבותי! -ויסעו ללכת כלם ,מקטנם ועד
נדולם* ויהי בעוד נברת ארץ לבוא ,ויונד
ממעם הארי ולבו :הבא לראותו יבא אחר
אקד ,ואל ילכו שנים יחד ,לראות חולה
כסוטו ,פן לקולם יבהילוהו.וילך האהד לבדו,
וימצאהו תענב על צדו ,הארי בסובכו כמת;
ויאמר לו! ארני באמת ,לראות שלומך
ן הארי :טה לך ולשלוםז
גיהרתי אשורי,ויע
,
ם
י
מ
ע
פ
ה
מ
כ
הלא
סוב אל אחוריי סל4יתני
סכלם שבעה *מים ,בשרך אוכלועצמיךאשבור,
אל ינום הקל ואל ימלט הגבור .ויעש לו
כדברו ,וישסעהו ויאכל בשרו .עוד זה אוכל
בשרי סטר,
וזה בא ויאמר :אדני
ויושהו בתוך סובכו בחלק לשון ,ו*עש לו
כמשפט הראשון .וכן כלם ער תומם ,לא
נשאר רק השועל אשר בלבוימם
,לדעת
ולשמוע מה בלבו קרש ,מה יעשה כי לא
מורש .ויפג לבו כי לא האמין אשר נאמו
נאומים ,כי לכלם יתן (האיי) שדות וכרטיסן
ואם אמת אסם למהיעי
ר כעבדיו ,לבלתי
ל
ו
פ
א
בפח
לשת שנים יהדעעיו 9לא אלך מן
מרמה ורשת.וילך וישב מננד הרחק כמטהוי
קשת .,,ויאטרן הנה כלם הולכים בלי פחד,
אך לא ישוב אף אחר ,לא ידעתי מה הוא,
י מתחנה הוא להם,
והמנהנ כמנהג יהוא.,,כ
ולא ישובו לאהליהם ,ועל כי לב השועל
חכם יותר /ערום
ראה הרבעאה,ונסתרג-ויהי כאשי
הארי לטרוף כל
ויתבונןכי השועל
נל"
בערמתו נחבא ,ויקרא! למה זה ועל טה זה
אחרו פעמיך 1הלח שלחת יר בשלומיך!
ז ההולכים ראיתי ,זעקנות השבים
ויען לו:יו
לא מצאתי.
דעת
א 4לי ""4ףח1-ות
Nw~N.daaLac.ll
סינף
אוצר השירה והמליצה*
אוצו nlswn
ישח טביוב
161
דעת
,
ן wf"".daabac.
ר'ידעיהבי אברהם בדרשיהפניני.
ר'ידעיה מעיר מ( 962)6לכן נקרא *בדרשי*) ,המכונה בשם,הפניניי ,נולד לערך
בשנת היא מ' ( )1280וימת בעוך שנת קי ( .)1340אביו ר' אברהם בירשי היה איש
הכס ונאור ,אשר הרבה לכתוב גטשירים (אבלבלי כל רוח השירה)י וא' אברהם חגך את
בנו עלפי דרסו ,ויומדהו תורח וגם הכמות ומדעים* ובהיות ר' ידעיה בעל כשרונות
י לאחר מגרולי המשכילים בדורו .ביחוד היה לשם
מצוינים עשה חיל בתורה ובחכמהויה
ולתהלה כדורותיו וגם עד היום הזה נגלל סגנונו הנמלץ בשבוע ,כי על כן נקרא בשם
י בעת ההיא התלקח
הכבוד *המליץ' ,עוד בהיותו צעיר לימים נורע שמו בקהל רב ,ב
ריב גדול ער אדות *התורה והפילופופיא" ,והגאון הגדול בדור ההוארי שלמה אבן אררת
(הרשב'א) הטיל ,חרם' על בל הלזמרים חכמות ומדעים ,ויחר הדבר לר' ידעיה הצעיר או
לימים ,ויכתוש אגרת ארוכה אל הושכ'א ,להגן על משכילי ישראל וכריב את ריב החכמה
(וביהוד את ריב הרמב"ם ז"ל) מאת בפיה ומנאציה – ,הבדרשי הבר ספרים רבים (מהם
נדפסו ומהם עודם בכת"י),ויותר מכלם וכה לפרסום גדול ספר המוסר שלו הנקרא בשם
*כחיגת עולם" אשר חברובימי עלומיו ,הס' הזה (המכיל תוכחות עלהבלי העולםורעיונות
על הנפש וכגולותיה ומעלתהעל הגוף) תורגם רומיתן פפרדית ,צרפתית ואשכנזית ,וחכמים
רבים כתבו עליו באורים ופרושים .ואנחנו נביא בנה דוגמאות אחדות ממנוי-שם *המליץ'
אשר נתן להבדרשי,ישה לווראוי לו,כי באמת גדול כחו ,במליצות" ו,בשעשועי מלים',
אבל הוא ללאה את הקורא בתמון שברי הפסוקים (ומאמרי חזיר) ובכובד מוסרו
והתפלספותו ובחדודיו הרחוקים ,שבהם יבין את רעיונותיו שען"י רוב הם צנומים ורלים
עד מאד ,כי עלכן ראוי יותר רכנותו בשם מוכיח פמפמן ,ואולם בכל ואת אין לכחדכי
היה אומןגדיל במלאכהו ,ושפת עבר היתה בירו כחומר ביד היוצר .את אומנתו הגדולה
הראה בתפלה אחת הנקראת ~ nwplאלף אלפין'4ת"לה הזאת תכיל אלף תיבות אשר
כל אחת מחן מתחלת באות אל'ף ,ולמרות כונו המלאכה הזאת ,אין כל לחץ וכל ורות
בתפלהיו
,והיא אומנותיפה מאד .את התפלה הזאתנעתיק נוה בשלמות,יעןכיאיןחןיונה
נדוץ ורק פעם אחת נופסה בם' "כרם חמר*הרביעי.
מאמנן רידשימר? 11ר4מ
העולם ים זועף ,רב מצולה ,רחב ידים,
והזמן גשר רע14קנוי עליו ,ראשו אחוזבחבלי
ההעדרו הקורם להנתזוי ותכליתו לראות
בנשם מתמיד ,לאור באור פני מלך .1רוחב
4
הנשר באסת איש ,ונם שפסוהפיסניות
.ואתה
בן אדם ,על כיחך אתה חי עוברעליו תסיר,
מיום היותך לאזש* בהגיפך קוצר המסלול,
ואין דרך לנטותיאין ושמאל -דחתפארביד
' הפ!ןי האפם'-,תכלית האדם,אחרי טותוו לראותבאורחי.
ר'
168
ידעיה
וקם? בהציצך אבדון וקית לך חומה מימינך
ומשמאלך -היעמוד לבך? התהזקנה יריך
וכי תתהלל בחמדת ענין ורב קנין ,אשר
אספתו בזרוק הש1פתו 91אטר ההשהו בק?הך
ותרד לרשהו ברשתך? מה תעש לזעף הים
והמוט כי יתשש וקטף ולבר ,ובית סלונך
אף הוא 'חשב לקשבר?*,.
ומה התהלל הגבורי ורעות נאות דשא
אהדי הבהורים לעיני השמשן בהרבתן ופוך
אבנ.ך בצהרים עם עדרי חבריך? האומרים
י
2מם,
ם8
לנמשם אכול ושתה1 ,ל?
י אם מיתם ותבה רומם
אשד אין לפניהם כ
בי
המתמה נשיאים וגשם ורוח אין14
הלא שעת כי יש למעשך יטוה
רוקה ואוזז
וכי יש למעלה ממך
שומעת את כל כלאננך ואת כלהתרמך .ועתה
על ט' בטחת לפרוץ
אשר יסדו אבירי
י אין אלהים עליך ,לרעת
הרועיםרהמיל
את מוצאך ואת סובאך? הסבלי אין קברים
תחתיך,לענקם בתוכםמאויביה'?…מפיעליון
תצא שפלת הנדיב והסעת הנבל* יום
1ין
שיית
יעיה
במעלות איש הבליעל -מה' היתה נקלה.
ויום טשמים ירד איש האלהים -המלך
ךבר רלה
16
ומהאחמוד"דמה
כטוקהוצבאכצבוטיםוו
שטוןה ולקסתה בחברתה; אמיץ "שסה
בישלה.7מס"הוצויה ~ wpוסופה".,,לון
הפנינת
סקטיד וחרמה ךצומה .8או מה יתעננ בשלי
בהתבשר על רוב שנים ? וקתנוקת סטותה
אין טנופה.,.1
סבל מקור הכלזה וההמסד ,חסהבל1ך
?יחל להתנחל להשאיר לנ
ו אהוית ותקוהו*,,
,
י
"
ע
ל
ך הקראה
האוסיף עוד חשוקב:פי
אחרי
ב!יתיו בלב* 11ואיך אסשל ונפשי"שצל?..,1
אף כי בחדתי חשוקיך בני בלי ושם ,ואנש*
יפ1ת,
השםהמהשטאיך.דאית'ךתלקטי הקל
1התדכ1ת תורקי .תאפפי האספסוף ,קקרבי
הריק1 ,ה 59א סקיעי *9נזאת תעידי על
?רשר' רוכלת הטכשולות ,סוחרת החסרונות..,
בהשתרעך כל היום ברוב רשעתךסקרהמלכים
איש ממקותו ,לשום פחות משמחותתחתיהם.*.
י נזית ואבן יקרה ,ואש
את בתיהנבליםסבי
חרונך בנז אלהים בעצי לבנון קת"הת,
ולסנה איננו ש*ל .**10ק"ת בעיע
כאיטה זרה סקלה עללה :כל אוטר עסשו
לאכול מעטה ולשכב בחיקה והיה לה לבן,
אז תפשע לשה בעת ההיא ,ואח או בן-
השנואה לא תכיר111
(על אדות הנשמה והנוף הנצים
ומריכים כשכתםיחר).
ונל הימים אשר סתעברה בת הסלך
אל נוף הלנוף הלז ,מה רגשו רעיביה ,מה
42
2הנפש המשכלה* 4 -מליצה יפה ,גשפ-נוף
כזרוע חשופה * .הארם הרודף תענוגות.
והומר 6 .הכל בגורת ה ,'-אם ירד וישפל איש צדיק(-איש האלהיפ) ,הנה הסלך (הקב"ה) דבר אדח.
המליצה -לקוחה מל' הכתוב .איש האלהים המלך דבר רדה* (מלכים ב' ,א)* 6 – .אדמה וצבואיפ*
שמותעוים הנוכרים במקראיהד עם סדות ועמורה* .וצבאי סל' "הלא צגא לאנושי-.ז הקשר וההתחגוות
אל האדמה יאמץ את הקשר והבגד שלה 8 – ,מל' "רצופימ' גתלמור ,ר"ל זה אחר זה – ,ש הטלא,
תסיעי ותשליכי 10 – .האיש הדומה לאילן סרק הוא לא ישרף 11 -.לא תכיר
ר"ל האיש הנכבדו,הנאבוזתהו_,
18הנשמה שהיא הלקאיוה ממעל.
ההבל השנואה
י
אלי השייה 1הסי,זמ.
,,1 169ל
סיטת זמיר אוסיל אליו,ירעיוגי
,גי חזק קעדר ההסכמה ביניהם,
נדל צערה
.
ע
י
ש
ו
ט
וקצו שניהם מסגנו באהליהם ואין
לסי עלף טלסיזשמשיבה
י ישא עול מךיבת איש ואשתו!
אוילביתכ
.כן מריבת
כל יסותם טזעימים האחדליעהו..
,
ך
ך
ח
ו
א
אתה
ל
א
אמונה
י היותם יחדו במצודה:
אלהים טלי
הרוח והנןיה כל ימ
זה יאהב הצדונאת תשב אסלים; זאת דבקה ארך אפים ,אל אלהיםאדיי
,אסלתך ,אשוחח
בה' מתקדשת מטומאת העולם אשר נתנה טהרות אלהותך ,אפטר סרר אמונתך .אנש4ךו
אברכך אלהים אמת,
בלבה- ,וזה ו9ר לבשת דרך כרמים ,נבדל אבי ,א'ור
אמוןי
,
ם
י
נ
ו
י
ב
א
אקד*'טך 38יראטללים.
סצרו מצאתו סיחם ,ט נזיר אלהימ 1אעריצך אבי
יהיה מן הבטה ותא בכביות יתקלסן קיצה אמת ,אתה טל אדון ,אהיה אשר אהיה .אתה
לו כסספ ויש רצמה ,ובירו לצפה ליצלח אחד טחרות אמתית ,אין אלהב 4לא אתה,
ד9?,ה ל?4ר הקודיט מן הבית .והיא עצובת אב איום אמיץ אדיר ,אין אחר אפס אלהים.
רוח יוצאת לשאב מים פהורים טן הטקדש ,אליך אדני אקרא ,אלהי אלהים אדנן אדונים,
לסבות את השרמה …ולא יעצרנה הנ שם 8טלי אתה אורך.,אלהי ארוממך ,אליך אנכי
מהשקות בנשמי נקבות הדסיה במצולה ,ולא אשירה ,אזמר טביעה אוטר ,טאמירך ,אשיחה
יפרירוה דטגות ושלנות והמון חונות להנות אהמה; אעיר אשמורות ,אהללך :לנלה אזן
לבה תבונות -תשלחעיני הבונתה מן החורים אניטים ,אודיעם אמונתך .קרצה אבני אולמך,
אאשר התחבאו שם ,והיה קשה ששכלה – 4אתץ לנורה אהלךן אוהב 4קממ ארמונך,
יסנשלה מטולה כפי ספעלה :פעם-מחיר אשתוחח אצל ארונך ,אשתחוה אשם ארצה,
ר טכיעה .אזכרה אלהים אהמיה,
כלב טענני עולמה .,.ופעם סהרה ושקעה אתנפליקו
קורש לה'; פעם על כנפי וכרפי שניא-כה אלי אותך אערוך ,אערונ אליך ,אלהים,
אלהי העברים ,אל הממחהואל הנחלה תנשא; טלי טלי! אם אין קלותך ,אני ינ
ה אבוא?
ופעם -אשריורישנה כמוש אלהיליורים ,אם ט'9ך 4שא אמונה .איכה אשא טיסות
אותווירש.
אכזרים 9אדר אורך אפשופ ,אגלה אל ארץ
סלת אהבים
אחרת .איפה אדרת אמתךי
אמרה :אוי אקבני אישי ,אבל אשה אלטנה
בקשת אלף
אני ,איכה טרע טלמוןז אלכה איטיבה אל
) nQwויתד וש"ת).
אישי; אתה אמרת אחותי טת ,תתי אושיבך,
שלילילצורחוטה
סבנה אפריון .אונקתי אראה אמרה אלי :טיו
סכוןלפלסי
אדני אלהיךז אבי אתה ,אל אמת,אלחי אבי,
עם דכא 6ולבש4ה.
מרום,
ישיר
4
י.
איפין.
שי"א
י
הגוס *-שכר הנשמה
1ניר ונברל מעבודתאלהיפ – .ג מתפאר ברוב הכבורה אשר לו- .
והנמצא
כפי האשכר והמנחה אשר הקריבה לה' בהיותה על חאדמה 5 – .לאלהים החונה מרום
עם
דכא ,ט מהנת שיר* 7 -המליצה נסמכתיפה על ושון חכתוב (דביאל ויוי)י
-
ל ,דע,ה הפנינה
170
אלהי אברהם ,אלע אטרת" :תך
אנכי אף
אשמר .אנא אדה,טיוחך
אותה
אתחתך
אשר
אבקש.
ה
י
א
א
ו
פ
ט
:
ת
ר
ט
א
ו
א
אהבתי
אתכם אמר אדניו איך אהכסנו אבינו ,אם
אמרתך אין טחנו? איך אכלונו אליות ,אלה
אלופי אדום! אלצונואליאליפז,.,אוטראהבתי
אתאדונ.
.אם אב אתהאיה אהבתך? אםאדונים
אתהאיה ט'מקך?אורבישמש אמראלי!"אבלע
אשחית את ארץ אחוזתך ,אשמיד אסמים ,אשא
את אשר"צרואבותיך' .אמראויב אררוף אשיג
אחלק ,לעלה אכסה ארץ ,אנרע אמרות
אלוה ,אשליך אמת ארצה ,אסיר אופן אפני
אמת ,אשים אותותי אותות ,אנתק אזמור
אטונת אומן ,טפיל אשיות אריאל,
י
ר
ש
א
,
אדרת אדירים ,אין אדונים טלה אמלא
אהליהם אוחים ,אניע טסות ,אכלה ארמנותם,
לסוף אסיפם ,אעלה אנקש אוריד את אהל
אוגדנם" ,שא אשמה ,שמאארץ ,אחריד"יים,
אנמים אוביש" ,ללום טךל טחלמה ,אבקע
אולמי אודם ,אממ*ר אש אופלת",קפח אבני
אסון,טפיל אבניאלנניש,
"ק?ח' אביא
,
ם
צ
ח
מ
א
ארדוף אויבי טקעיגם,
טדיקם ,אר.קם,
,
ם
ה
י
ל
א
אשלה
אקקעם ,את יניקתי
טכפי
,
ם
ה
אכביד ,אמרתי אפאי
ה
ת
י
ב
ט
י
א
.
ם
ת
ו
א
אומץ
אפיקיהם ארפה ,את אויבי אחנבר ,אתן את
אדמתם טךשה ,טאביל אילי ארמנותם ,אגיר
אולם אילמיהם ,שפי אנטון טורה ,אל
אשים אנמון – .אהה אדני אלהים! אליך
אוליךאנקתי ,אאנוק אנקת אסיר ,אחפש אבדון
אנהר אוכמן .איבכה אוכל אראה אברן אנשי
אפונהו איכה ארעה ,איכה ארביץ ארמה אשר
עררה ארניו אקוה אליך אנחל אור ,אמשש
אישון אפלה .אשתוללו ,ינו
,אבלו אביוני
אישן י.44,
בחמקיה
ה
י
י
א
טעי nIDtDNאטען
n1DDW ..,,.41
DD",4…
משע11ר :ת ר י
"ל
טיסת
טים
חג'
1
אחתן
? איה
אראה אבד טמון ,אמרורטים
אלהיהם? טלי! אנה אלך ,אנה טסבא? אם
אסק איאלים ,אויבים אמצא ,אם "מרי
אשכחה אידי ,אעזבה אבלן אבלינה-איך
אם
אחריש? איך אתאפק אשר אני
י
ה
ז
ה
א
אש אלהים אכלה ארמנותי ,אוהל אויביאיננו
טללי אבלה אמללה ארץ ,אבדה אמונה,
אומן ארם אבי ,אמל אבירי
ם אכל אש!
ן טלפנו.
אבל אשמים אנחנו ,ארחות אנשי"ו
אליכם אישים אקרא! טסיו טל אלהים .טחם
אענה אף אני ,טעתיר אל אלוה ,אקראנו אבי
אתה ,אדביה אך איראנו ,אנור אהנה אימה:
איך אעלה א 5אבי?
איך אקרב אל אולמוי
,
ל
ט
אלהים שטים
אולם אני אדרש א5
!
י
ה
ל
א
את
איטמי אני
אמללי ,לסורה אליך
אניר .אבל אשםישמתי ,אסונה אברתי ,אוהבי
אשמים אהנתי ,אחייהם אלך ,אכרות ארוי
אשמי,
אמונה,ארוגי אליל אזריע ,אסע
אסעף אמ.רי אמרות ,אשומם אפסי ארץ,
אבקש איש אויל ,אהיה אצלו טמון אל
אהלך אהלוך טמ .את אוילים טצת* .אם
ן אתנשא אוסיף אומץ ,אם אביצ
אהנה "ו
אם ידור
ם
י
נ
ו
א
אמת
אין
אמרים אין
אנכי ארשע ,אשרידו
ר אשלם; אם אוסר
אכחיש אמרותי ן אכזב,
את אמונים
אהיה טכזב ,אשלח אצבע אדבראון .אשמאיל
או טיטין -אלך אחורנית .איש אמונים ,אנכי
אפתנו ,אם אליו אובילן אוקיר אנוש את
אשמים אמנה; אסלף אשורי ,אעבר ארחי;
ך אכזרן אאסור אמר
אל אניוניםיהפ
אשבע,
אשר
ארהות'הם
טמרת*" ,לות אוןאנכי
אפלות ,אליהם אשגיח אתנינן .אמאס ארמנות
אצילים ,אחנק אשפתות או.לים ,אמלא אשמי
אשפי,
יישער =א1רעעהן אפר ,אח.
ץ אמדרי אעזוב
לים
"ל
אשי
"יל.
ישח
טיל
אוצר השירה והמליצה.
111
אלופי ,אשכהם .אל איהן אכביר אות ,אלהים אקרא ,אודה אלי,
אקלמך,
אשנית איתות קולת,
את אנשים' טלאה אתממנהו ,אציע אפר ,אלבש אדטהי
את אלהי .אעמוד אל טם אורח ,אל אשר אכף אליך אלהים! טמיר אנרות אשמה ,אקח
אפנה ארשיע .אלמנות אשלח אומללות ,אגרת אזוב ,אתלבן ,אתברר ,ארחץ94 ,הר,
אזרועות אבי:נ.ם אדכה ,אבלים אכאיב ,אח אשמע את אשר אמרת ,אל טפן אל יון,
טחפיר ,אחות אכלים ,אב אושדד ,עם אכריח .אשוב אלך אחריף אשכון ארץ ארעה אמונה.
א'מיב אורח אבקש אהבה ,אלך אחרי אלהים אם אברח אנוף אימתך ,לספני טל ארך
אחרים .אבוז אמרי אל ,טער אקות אמונים ,אפיס! טהלק אדני ,טמצני ,אנא אזון אנקתי!
אשנא אוהבי אמת ,את אויבי אדני טשלים אמנם אפם אנקת אביון ,אםיע
ם אדניו את
ץ אשם ,אל אשך אחפץ אזנה אוסיף אבקש אתחנן אליו ,אחת אשאל,
אתי ,אויליםילי
טעם ,אעביר אניות טוה ארוץ אחריהם ,אעלה אלהי טל טכושה! אנא ,אסוף אסיריך ,אשר
אעךו ,אלהי אב4
טילה
טבר אל אוילים ,אוהב אשכון אהלם ,אתהולל
אשחק אליהם ,אוהב אתנן שלתם ,אמה
ר אחר ,טל אבין 8ל אחריתז
אשירי יזו
טהר אפס אוליד טפע ,אזרע און אקצורטון,
אפנה אל אלילים ,אובה אובות ,אל אמים
אפה אזן ,אנרה אף ,אמריר אלוף ,איש
אמודת אותו אצמית ,ארחות אכזרים אני
אסמתי ,אשרקה אליהם אקנצם ,אשמן ,אבעמ,
אחרחר אשם ,אשכח את אלהי אבותי ,אעפה
אופיר ,אלבש ארגמן ,אל אלהי אופז אקוה,
אריע אף אצריח ,אהי ארם אחרי ,אם אבנה
אשיות אטת ,את אשר אבנה אהרוס .אם
אשוב אעזוב אלה אשמור אורח אמת ,אחרי
אלה אשוב אנחם ,אלה אזכרהטלי ,אודה את
אשמותי ,אעתיר אשחר 4ל אל; אני אל
אמרת :אהבת אבות אליהם אזכור ,אסוף
אאסוף אלקמ אותם ,אוברים אבקש ,אפסיהם
אקבץ ,אקרב אותם אחר אל אחה אמוני
עצור ,אצלי אציל ,אנחתם אשבית ,אבליהם
אנחם ,אזריח אורם ,אצמיח ארובתם ,אסיריהם
אנכי אגאל ,ארומם איתם ,אכפר את אשסתם,
אשאיר ,ארניעם אנהלם אפ,
אטי
ח אל
vו-ן ארון.
רמ
טן5ם אל אw
אנא ,אדני ,אמת אמרתך! אמלולה אראה
את אחי! את אחי אנכי אבקש .נתם אבא
אדרוש אטתך ,אשתחוה אל אולמך ,אוסיף
או איעב ,אלהי,
אניפ אל אהלך.
"
~
f
e
אליך איחלו אמות או אחיה ,אקובר אל
אמתך* אכאב או אשמח ,אליך אני
אבטח- ,
דעת
לימודי יהדותן ורוח
ww.daat.ac.it
שי