136
ר יהודה אלהריוק
-ו"3רנ ———-
נפצרלימודי יהדוצורוח
www.daat.ac.it
תרצר חשירה
יצח
וחלל
י"ס טניונ
ר'יהורהבן שלמהאלחריזי.
ר' יהודה אלהריןי מעיר פולידה בספרד ,נורר בערך שנת תתקיל )1110(,וימת
בשנת תתק'ץ ( ,)1230הוא היה הטבעת האחוונה כשלשדת המשוררים המפררים הגר1לים.
שמש השירה העברית אשר ההלה לזרוח בספרד בימי דונש בן לבראט ואשר יצאה בגכורתת
ובכל הוד יפיחבימי בן.גכירולוריי הלוי ,ההלה לערובבימי רעי החריזי ,ואחריו לא היו
עוד משוררים ומליצים נכבדים בארץ ההיא .דברי ימי אלהריזי דומית בבחינות רבות
לחולדות הראב*ע; כמוהו הרחיק גם הוא נשד בארצות רחוקות,וחייו היו תלואים תמיד
ולחסדי נדיבים .וכהראב"ע כן היה גם הוא בעל שכל חריף וחומד מהתלות עם כל קשי
י ומשורר שירי שנינה הוא עולה גם על הראב"ע.
יומו ופגעי חלדו ,ובתור מליץ פייר
אבל רע.מת ואת הוא נופל מטנו ,ומה גם מהמשוררים הקודמים ,בשירי הגיון ובעומק
ההרגשה ,הוא ידע אמנם להשתמש בשמ"ע באומנות נפלאה ,ופסוקי התנ"ך היו בידו
כחומר ביב היוצר להטות כונתם אל כל אשר יחמץ ,והרודיו ו,שעשועי.מייו" יענגו מאד
את הקורא המבין -אבל רוח שירה אמתית לא תמצא במליצותיו ובחרוזיו רק לעתים
וחוקות מאד .וגם מאהבתו את החדודים ו,עקימת הכתובים* ,לא יוציא מתחת עטו
חרוזים צחים וקלי ההבנה ,והוא בא אלינו תמיר בעב הענן של רמזים מחודדים וכסו
בחידות ידבר אלינו ,ובכלל יחסרו רהרוזיו ההן והנועם המבעי השפוכים על שירי
המשוררים שקדמוהו ,אבל תחת זה ,כאמור ,רב כחו בשירי שנינה ובדברי לצון וסטירה,
והוא הגדול סבל כותבי פטירות בשפ'ע בימי הבינים ,עוד זה נמצא בו דבר טוב ,כי היה
החויוי מבקר בעל טעם יפה ומצורף וידע להעריך לנכון את שירי המשוררים שקרמוהו
ושהיו בימיו; ובשער השלישי והי'ח שבספרו ,תתכמוני' יערוך לפנינו את תולדות השירה
והמליצה העברית בטוב טעם ובעומק ההבנה – .משיריו ומליצותיו נשאר בירנו הספר
,תהכמו:י' אשר בו ירבר במליצה חרוזית ובשירים שקולים על כלעניני ההיים ,הנכברים
והנקלים ,הגדולים והקטנים הס' הזה נחלק לחמשים שערים ,ואנחנו נביא בזה דוגמאות
ממיטב מליצותיו וחרוזיו – ,אלחריוי הנחיג כמפרותנו את הלהג והפטפוט ,ומליצותיו
התפורות ומהוברות מקרעי פסוקים נתכות כזרם מים כבירים ,ועם כל חדודן הן מיגיעות
את הקורא;כי הוא מביע רעיון אהד ,גם הדל שכדלים ,בהמון מליצות טפלות ער שהוא
מקבר את הרעיון בגל של שברי פסוקים .ובכת עלינו להודות כי התריוי ידע ,עפ"י רוב,
מרה וקצב לשטף מליצותיו ,ולהגו ופטפוט.ו מלאים בכ"ז חן ונועם וחריפות מיוהדת.
ואולם בזאת הרבה להרע כמפרותנו,כי "המליצים" אשר קמו אחריו לקתוהו למופת נעשות
כמתכונתו ,ומעשיהם הם חסרים כל יופי וכל חן והם מלאים רק פטפוטי מלים ועקימת
כתובים בלי הדוד (וגם עמנואל הרומי ,הטוב בכל המליצים המחקים את כגנין החריגי,
.נופל ממנו הרבה בנוגעלידיעת סוד הצמצום ,אעפ"י שהוא עולהעליו ב מ ל אכ ת השיר).
מלבד ס' התחכמוני הבר החריזי עוד ספרים רבים (פיוושים לספרי הקודש ,דקדוק ועניני
מדע) ,אך רובם שורם בכת"י* החריגי הגדיל לעשותגם בתור מתרגם,כיהיא הרבה לתרגם
עביית פטרים חשובים הכתובים בשפת ערב.
,,,,,-,,,,,,,ן
ין
אוצר השירה והמליצה,
131
מסמר"תחכמוני".
מההקרמה.
(יתד ותנוע; שחי פעמים),
ושלים וסידות,
טס1ר למודות
ו?ךריזעידוה
ךסשירירימו
קסםס~ךמו
נךיוהלשיגי
יצירי
קסם
ונדהי מליצות
.
טשוכמ לטרבץ,
94לץלשימה
ברחמהוסעיד
?חילוליוני,
ושיריטשסץ*
השיכם 1קכ4צות,
ןה4ךה וקסץק
יקם?פיצות
אנישן ולבי ער ,ובים התשוקה סוער
ובוער ,ויעירני משנת סנל' ,קיכלי ,ויורני
ויאמרלי:
אתה בן אדם,
טה לך
גררם?
מקא עטי רעי:ניך ,והצוא נדודי הניוניך.,.
ולהט קנאות ,לאלהי הצבאות ,וללשון הקרש
אשר היא לשץ הנבואות ,היורדת פלאוה,
וסדש כנשר נעוריה: …אומר :אהה אדוני,
הנדור בלל לשוני ,,,ומי אנכי כי אציל יטה
פגורה כבין קוני כפירים ,וכי אוציא לשון
הקדש מבין המציים..,9וישלח השכל את ידו
ויגע על פי .,.ויאמר לי :הנה נתתי דברי
בפיך /ובחזון השיר נביא לטים נחתיך; ראה
הפקדתיך על כח* הסכלות לנתוץ ולפצוע,
ועל בתי המליצות לבנוה ולנטוע~,.ע
ר אלהים
את רוחי להעלות PIDלשון הקדש מנורות,
לפקוח עינים עורות ,והיו למאורות .למען
דעת כל עטי הארץ בי לשון הקדש אין
ערוך אליה ,בצחות מליה ונועם מץליה.,,
ומימי קרם היו תסירי עולם בלשון הקדש
שמחים ,והתם פריצי עטנו הנאלחים ,דקרוה
מצור לשונם בחרבות ונרמחים..י והיא בכל
יום בבכי ממררת ,ועל אזן מוגרת ומסנרת,
אמריה אומרת ,לאמר :מה מצאתם%ל במפעלך
כי רחקתם טעלי ,הלא ביום דבר ה' עם
אבותיכם ,אנני עמדתינין ה'וביניכם..,ובנינם
מאסוני וחבקו לשון גרים ,,.העבירו ללשון
קף לצק יטראלש ,ואמרו לכו ונמכרנו
לישטעאלים.ח
עתד וש" ,עו nsw1צחו ותטעהג
ונפשי עברה ר4ח קנאות
לס?9השלררהט41ושלהן
?שרי:לרהסנרעדים
למודים ,מס'נר
יחמךה8י
- -והענין אשר העיר את רוה*לחברהסמר הזה -כי איש חכם טחכסי ישמעאלים,
ומבחר המשכילים …ונודע שמו אלחרירי,
וכל אבי מליצות זולתו הולך ערירי ,סנר
בלשון ערב מפר ,נותן אמרי שמר ,אף על
פי שעניניו מלשון הקדש נזורים ,וכל משליו
ו לקוחים ומסורים .ואם תשאל
היקרים,יקירינ
לכל מליצה ממליצותיו מי הביאך ללשון
המים? תאמרו כ' ?נ 3שנבתי מארץ
העברים .,.ובראותי הספר ההוא נלו
ל ומלויבלי אבלי,יען כל עם
כספריינן-ניל
ועם נשדים בהגיונם ,נשמר*ס מחטוא בלשונסי
ולשתנו אשי היה מחמד כל עין ,נחשב
1אעשמוכמו טז~משק בלשון צרדת) – .נ השעור:י הו ה (התריוי) יקבץ נכוצות(גיחי) המליצות.
1בשורי-בראותיכי הגר(ר"למטרותהישמעאלים) ילרהבנים חמוריפ,ושרי (ר*ל הלשוןהעבריהןעקרה.
י
ר' .הודה אלחריזי.
138
כאחי-קיןני *.כי בני עמנו דברו עהק
עלז-שטתם לשוננו קצרה,ומליצתה
י החמק מהם
חטרה .והם לא ירש ג
*מור MSיבינוו אמרותיה ,ולא יכירו זומורותיה.
כמו מי שיש לו סלי בעיניו ,ותחשך לו
השמש המאירהלפניו,והוא חושבכי ב שמ ש
יו עטר
ינ
מקרה או פנע ,ולא ידע כי בע
הננע..,
(ש4ת ויתד נ'פ בדלת ,ובסתר ב"פ ול תנועות).
אוי 2ל פתאים מפראיםוסמו!
ר לסם וקקאו;
יקו
שילם
'
י
2
סטןלעימעום?קיוםכמשלהי
מלגאזללקתיל
אק"איי
על בן קברתי הספר הזה להראות כח
לשון הקדש .,.וכמהיועיל הספר הזה לאנשי
כל סדינה ,אשר ממצרים ועד ערינה ,2אשר
רבים מהם לשונם לענר בלשון הקודשצוללה,
וקריאתם נרועה ורעה; כי נספד הזה דרכיהם
יישירו-והימיכו אשר דגרו .,,ובכל הדברים
אשר נספר הוה וכרתי ,רבר מספרהישמעאלי
לא לקחתי ,לבר אם שכחתי .,.כל עניני
הספר הוה מלבבי נבראו ,הרשים טקרוב
באו ,וממי יהורה יצאו…
מהשערהראשון.
(מוויעהוית הם6ר,ועל שטמי הגוו באטרי שפר).
- -מןהירועכילשון הקדשמימיקדםלדפה ונדלה ,ורחבה ונסבה למעלה לטעלה.
ומעת בלינו טאיצנו ,למדנו לשונות הנוים
ועזבנו לשפנו ..,ולכן לשוננו אבד ורובו
ו שרר .,.אבל במעט ההוא
לשאול ירר,וקלית
נפליא לעשות ,לערוך אכמ נזר טתנוססות..,
ולחבר מליצות ,בזהב היופימשובצות..,וזהלך
האות ,כי לשוננו לשון נפלאית …כי היא
צרה ותתרהב לנו ,וקצרה -ותספיקלכלנו…
י ידבר?
אבל הטחבר למי יחבר /ועל אזנימ
והאזנים חרשות ,והידים קשות*" בדורנו זה
תשתפכנה אבני קדש ולתם הטוב יקנה,
והשירים והמליצות יתטכוו לעבדים ולשמחות
ים היא כמשענת
יב
ואין קונה; ונדבת הנד
טענה,
ולן לה
"מ ,לה בלשונות
בלבבות מחנה .8ובכל מקום איצר שחנה,
ואין עונה ,והנה
אקרא :היש
י
ל
י
כ
ש
מ
ה מקום מקום סקנה …ואעש הספר הזה
על יצח הנשיא הנדול המכר ,4צרעתיכי יש
לפעולתי שכר ,ושירי נקלה תהיה לו אחרי
נמכר *,.אך לא רציתי להעמיק עניניהם ,פן
יינעו לומדיהם ,,,ועשיתי כל אסריהם,משומים
לשומעיהם …לבל יתעלם מכל איש ניבם,
ונער קפן טהנ בם**.
ולהשער השני.
(חובתה על הבלי העולם הוה).
חליכם ,אישים ,אקרא ,וברו האל
הנורא ,והקיצויעני רעה ,והסירו יינכם הלומי
תועה ..,אל חחשםהעולם הזהכניה מושבכם
אשר בו תשמחו ,אבל הוא סלון לאורחים
;S~DD3הבקר אור והאנשים קלחה
Dp
ועתה כף?יצל
ב ואל ונעצלה"
וקיניו
ל בבל ,ע"ש הכתוב *ערעה הרגת לבטח*– .זהם טובים לדבר
הבל, —.עדעה' בטי
ב:דגתם,והיא לא מצאהקן בלבבם 4 — ,למעלה ,הואהישיא ו'י אש יה מנית
י
י
סי.
אוצר השירה והמליצה.
ה וסכלכם
עם הלבטת -הרמת ,ושכלכםמיאיר
הסירו ..,והעבירו על לבבכםהיום המר והנורא*,,
יום יהלה האדם את חליו אשר ימותבו.,.
יום יחנק ברוקו ,ויסתם גרונו מלאכול לחם
חוקו /וכל מאכל ומלחם? ,אן יל4סע*.
ואל תהיו מן האנשים הבאים לפניו בראש
כפוף ,וגוף ננוף ,ובלבם אספ~ף טסוף..,
הבנדים טהורים ,והמעשים שחורים :מצנפותם
לבנות ויפות ,ומפעלותם ממונפות .*.מתעטפים
בציציות ,כשרפיםוהיות ,2והם פורמים הבריות,
כזאבים וחיות*,.
מהשערהשלישי.
(על תוקף השיר ושמות המשוררים בישראל).
- -ויהי היום ואני בעיר מעריבבל.,.ויקראני לסעודתו איש מבניהנגירים …ויביאני
לארמון ,בחיק היופי טמון ..,ולפניט אשישות
וכדים.י .וה"ן כלפירים תוךהכדים; והנביעים-
ן רקיעים .,.ואען ואומר:
לכוכביהיי
(יתד וש"ת ,יתד ושזח ויתד תנועה)י
ינסליקרר
טסה ?ץנייד
139
–והיה נתוך הקרואים איש זקןנודד כצפור פקן; והוא קסב על השלחן
הערוך ,כנחש כרוך ,וזרועו ארוך ,להקריב כל
מאכל רחוק ,ולמחון אותו ולשהוק .ולו חך,
ולו לשון ,יגרוף
את כל סביבותינו לוחךי
המאכל כנחל קישון :ולו 9ה ,לא ימלאהו
המשקה והאומה ,תמידיתן בכוס עינו ,ובלחם
.והבשר ,אלו בכבלי ברזל נאסר,
וננו.,
ימשכהו אליו בלשונו ,ולחמשי יוציאנו
.כאלו הוא נושה על הצלחת,
תחת אשנד..
ובעל חוב על הקלחת ,ויהי כבואם לשלחן
והנושה בא לקחת ,עד קחה הצלחת,
וקצה הצפחת *,,ואנחנו בכח האכילה ההיא
היינו טדברים בענין טלאכת השירים ,והיינו
חוקרים על המשוררים ,אשר היו בלשון
העברים .והאיש שומע ומחריש /אבל בקערות
כצפעוני יפריש .והיה מביפ עלינו נעין לענ
ובויון ,ומתנאהעלינו כגאותהעליוןעלהאביון…
וכאשר הכה הקערות באבני נגף וכליון ,והיו
כלם לשניונקיון ..,אז נשא עיניו אלינו**,
ויען ויאמר :דעו כי השיר המעלה ,אשר
הוא נפנינים ממלא ,.,מספרד שרר ,ועל כל
אמפי העולם נפרר .כי שירות בני ספרד
הזקות וענבות ,כאלו מלהב אש חצובות,
ומשורריהםכזכריםוכל משורריעולם כנקבות…
ומוקדי 8ש:פרעוןמאס'חים'—
וסיסים סם וכוסות ךר* מכשים
'
ר
ער בוא הנניד הגדול שהואל הלוי
למיצו לאסרים ?ד שסתם5
?צ"לוהיו שיריו ננירים וראשים ,ועניניו הזקים
ובלץ ?טל אורות,ואולם
וחדשים; אך כב שיריועמוקיםוקשים ,וצריכים
?קיץ נדלי 1~_Sטריקים,
לפרושים .,.ורבייוסף בן חסדאי הוא
וזלוס*סיטים סםרקוקים
אבי "השירה היתומה" אשר אחת היא לאמה,
וסמן לתוכםשקדודם*
ואין כמוהביןבניעמה…ושירי רבי שלמה
1ימאן לבלוע אותם ,והיא מליצה יפה לקוחה מל' הכתוב 1 – .ממלאכיםוחיות הקדשwwn 1 – .
והנהל זההיין ,והברר הםהגביעים הלבנים (וכבר היטיב לשירבענין זה הרמב'עבשירו ,אש קדחו אוריו'
חמוגא למעלה)4 – .הל' *ודר וסוהרת"*
140
.
ר יהודה אלהריג
ה קטז ,1לפסו כל מול יקמן" .הוא לכח
עלה במעלת העמר העלענק והמליצהילדתהו
עלברכי התבונה ..,וכל הבאים אחריו למדו
מטעמו ,וקבלו רוה השיר מעמו ,והקל 1nWb
למלך עלשיי עמת שיר השירים אשר
לשלטה …י
' משה בן עזרא מושה
הפנעים ,נ)מליצות הרעננים …סטירי ותחיה
ר' אברהם בן עזרא עזרה בצרות ,חוטמי
נדבות בזמן נצרותנ; וכל פיתקו נוראים,
,בהם לא ראו הרואים,
וענייהם נמלחים
*.
ויצחק בנו נם הוא ממקור השיר שאב ,ועל
שירי הבן האב .אךבבוא :לארצותהמזיח,
טז"
כבוד ה'עליו לא זרח; והסיר מעליו מעילי
הדת היקרים ,ופיטם את בנדיו ולבש
ותעד מסה וחליהה .והשושן כנריוהיד לעיניה,
על עבר פאה-וירק ירקי כפניה.
והאי
ישה
ולשן הק לעסת ~ltyp:אל
~WR
שמה הר1ח ללכת ילכו ..,והצטחים יצאו
מעמקי ארץ – ,וקמו להם ראש אחר ועלו
טןהארין …והעב צותה לניטר הארמהשלוחי
הרעם ,ותשלח ותקרא ל ברק בן אבינועם..,
וישאו קולם הרעמים והאיץ תענה ,ונשד
הנ'טם למלחמתה הונה ,וברק רדף אחרי הרכב
ואחריהמחנה.והננה לבשהבנדייפיה ,והשושנה
סזלסתה בשכבת הסל אשר סה"נ לכו
תבכה בלילה ודטעתה על להיה"
– – -הרש תמוז נחמד ,כי בו הינון
נשמד .,.בעת יעזוב איש בית מדות ,ויצאמן
הנת'מ ומן החציות אל rnllu'nלשום בתוך
בנדים אחרים ,..ועדריי הלוי רבי
יהודה ,לו"ז חן לראיט הוועודה ..,הוא הגן טשכנו ,ובערונה שלחנו ,להתרונן על
לבית הוצרהעמורהימים,יועיבביטבתתהי""ג~" 1,נ
ו בננו ,ולרומח רעיונו ביינו .בכל ענף -
ד ידוותון ,כל בעל כנת ,וקול התור -על פרה וכפתור,
ובמעפ לפניו סף אסף ,ויזפתי
ויהי וציר בני קרח -לפרה* הוא בא באוצר ועל כל אמיר-קול הנמיר ,ועל הציץ -
היציר ויטלל בית נכתות,.יצא 1םגר הש,ער הענור והמים*.,
אחרי צאתה .,וביצירי הפלותה יכ,טוך כל
(שית ויתד ,ש"ת ויתד ושית).
לב הכביטון ,וביטירי-היטק קבו כיטכבת הפל
ונחלים בערו ממנו ,ובקינותיו יזיל ענ* הבכי
ויבקענו.,.
.
-
מבשער החמישי*
(בשבה חדשי השנה).
הניתי במעמד ידידים ,חמורים …והיה
הזמן ודש האביב ,הוא חדש ניסן האהוב
והחביב ,ומדמעות הטל בלחי השושןרביב…
והאדמה לבשה מן הציצים בנדי רקמתה,
1
סלוד 4שרטם'ב-זיזיטה
לקתותלנן-קמיל~סי סמה
כל הוקף 2ליקף הוצא
2ד לא סלך קורותסקיקזוז*.
ועודףסי לי ?קר
י9טז!
פסם ססטי פס
ייסח
4שי
"יםי
פיטב החדש
כסלו,בי בו הלב
–ן
ו
פ
ו
ן ספיר
ז
א
ו
הנשם
הוי
שאנן ושלו .ירי
ולשם ,לנטע אזרן ולנדל גשם .והשלנ דנליו
ריש אבןגבירול 1 – .מל' *על דבר הבצרות" ,כמו בצורת 8 -.ירקרק דשא ,והיא מליצהיפה.
* בטרםיהי הונך לבז וימשסהבידי מקרי הומן.
אוצר השירה והמליצה.
ירים ,על כל ענרים ,ויקשור מצנפת אור
..
בראשי ההרים**.
-
-
-
הדש ארר,
נאה ונהדר…
והקור ידל נאונו ,והרל קצף שאונו.*,
והזב תפזר לשמיהו ,ותפיה "ומי נשמיה,
והשמש תאריך ללכת בשטיה ,והננה תפיח
בשמיה וסקיה .הרש הפלאות והנסים ,אשר
עשה האל לבניםעטוסים ,2בקום המן האמי
להרני ,והאל שמע שועי והביןהגיגי .,.ושועי
לכסא האל עלה ,אותי השיב על כנ* ואותו
תלה .ועשרת בניו עלו על עץ כחתנים,והעץ
קרא להמן :הסר טלבך יטנים ,בי נשאתיך
על כנפי עננים ,ואם אתה ובניךעלי נתונים,
הלא אנכי מוב לך מעשרה נמם",
(שיתויתד נ'פ בדלת,ובסונר ב"פודית).
9ן8-יש 9סחעל צלףיוםצילף
מנוס;
?יבו~
גרליםומצאי
סבו??יםע ליקלריקמעגקיל
tVb
קם4י2ילסלפי
,8
.
***
סיסיה
לראש98שי-והרחיאגך/
סרסקוקר-סכליקהס4עי*
ישף
שריח זי %לארח 4י 44לין
הזייה
:ץ.
י
י
י
ז-
?14יח 4רי% 4חוש"4י אי-ז
* ש*
(ש"ת ויתד ,ש"תויתד וקת).
שאהלסריועולה 9ה
?פל ומתאם 5ר4הובהר.
לעןימי-שקלגטקשילב
בהרד
לכם טלות
משזמרו
ז
ז
י
5
-1
י
***
(ש"ת ,יתר ותנועה ,יתד והנועה).
על רב?שעילקדי
*9ר5?,4י?י:כסם*
מקאן -ט9ל ששלבסי
םק
וקלהך9רוכיס
מהשערהי"ב.
מהשערהתשיעי.
(המשקל כנ"ל)*
141
(על הכילות והריבות).
- -דעוכי נימי קרם ,היתה הבילותוהנבלות שניהם שוכנים כארץ קדם.
ובהחלה צאתם טטגרשם ,ויטצאו בקעה
בארץ שנער וישבו שם* כי שם יצרם שוכן
ער"ן ,ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ,
ויחי היום ויאמר הכילות לרעיו-ראיתי הלילה
בחלומי והנה אני עומד על ראש ההר המעת,
.והטנרל היה עומדעל עטורים,
ועליו מנדלעי
כארזים עוטרים .ואשמע אחרי קול ,רעש
נרוו ,כמו עגללרקייםו?רניעם,ולארץקפילם
לפני והגיעם* אמרן לו חבריו :ירע תרעכי
המנדל הטעון ,היא תורת ה' אשר היא טנרל
עז ,והעמודים העומדים ,הס נרולי היהודים,
אשר מטצרים ועד ארץ כשרים,ידוע תדעכי
* 1לשם" אכן יקרה5 .לבני ישראל ,העמוסים מנ
יי,במן"- .
מ, 4שיר 6 .- .אם וקפאו-דמעי ישובו וימסו עוי אשלגג
..
9מל' צירים וחבלים 4 -.ואמר
ר, ,הודה אלחר*זט
142
מלוך תמלוך על עם האל ,וקמהכירך ממלכת
ישראל…
ההי מקץיסים דבים טדע החלום אשר
תי עילם ,משמחו שטחה גדולה ,כי
עתה'היה לנו מלך אשריאיר השכנו*,.
אמרו
שילי
י חשקנקשו מכרסהו*
אל
ו9טאסר8-סכ?ינונסנסהו;
י9טןשליה
נארססי?לייישנ
זליו?8 :המשנקהו:
טןיאירו
מהשערהש"ב.
4
מהנסער הופ*
(על המדותהיובית4
וש'ת ,יתד וש'ת ויתר ותנועה)4
שתי
לנסיותקאגושאין ?א2גה
וסיא אהלכל סשכילונשה;
סענרר 8ף9הטלבוכשקאים
ומלסירטאנוש?ל סטאוטורה.
(על האחרוג).
(יתד ושית ,יתר
?רישלרומהטרשה
י
ר
ד
ס
ה
סרי ס8לרסיד6סזס?גיקי;
יטסלהי?ך.9וז
ורקרקטיל
י חשק ו2ת 1פנשולשוקו.6
?ג
מהשעף הל'כ.
***
(שית ויתד ,שית ויתד וש'ת).
5ךולענושטוהקמו מ1קר
יי
4
היא ?שר:הודלכל בשרנ
8ם?לוקרוקמר לושסשין
מושר ,2ד2הכי קל:הר:ק?ר.
מהשערהעשרים.
("?י צמדים (נואשם ,ttetD1בסדר אים),
(ש"ת ופזר -ב' מעתים).
ב1מןליבותיחקור מוך
ליףן
לסויישרמסי
קסטיר?סי'
כו מן ןטוכ סמוא?? ,ת?יסלקן
שירשטייגילףושייוסף-
?ביז'
(עניני חשק).
(שית החד וש"ת-ב' פעמיהם
יטלהש אשר לג 4טחופמעכסהו
*
**
(שגת ויתר ,ש"ת ויוזר וש'ת)*
סשל :תוסףייך"ף1
יום?רטסהג
94נסלי
~YPי מוסי – .כנוי לאהובה* :יעלת חן'.
י תרגות- .יבל
8
ושש ויתד ות:ועה)1
8
עלוולף
רק
ק ;9
צור סךקףולרי
-יאשר נפשו מברחהו * -. .בכל
הנוסחאות כתוב ,דביו'; ולפידעתי צ"ל *רביד"* -כאהובתו (הדבר "הוא
י ה ם קימחי ,יחוקאל 8 – .בשמתך *- ,מל' ,אריק חרבין
ממשאו עליך גנ
חושקבו)-.יבי-גהי (כמו
אוצר השירה והטליצה.
סשלורנתשריונץהודפי
פוצתומןיעורדפוהרי
ק*4
מהשערהל"ו.
לשאלות ותשוגות בחכמתהחיים).
143
הרואה מיתת אחיהו ואביהו ,ולא יפתר פן
ימות נם הוא …אמר :מתי תתנל פעלת
הטשכילים? אמרתי :בחברתהכסילים.
מהשער הארבעים.
(וכוחבין ההרבוביןחיט).
נ
– -וינש אלי בחור משכיל ,ופובזכרועליו הולךרכיל .ויאמרלי :עתה יבחנו
מליצוהיך ,בשאלת* ובתשובוהיך* אמרהי לו:
הנני עומד לפניך" ,ראאלי ואענך* אמרלי:
בטה תהיה הברה נעימה ועבבהר אמרתי:
באהבה .אמר :מי הוא המשכיל בין עמו?
קנה נשבר ,ותבן בליבר..
.ומקומו נורע
אסרתי:הטכירטוסו,אמר :מה הסדה
י
ה
ק
ו
ש
ח
ה
.
ה
פ
ר
ח
ו
האשפה,
כי כלו בוז
במה:סנפה העשן בתוך
אפרתי :השתיקה.
ומקומי
י
ר
מ
א
,
ם
י
כ
ל
מ
ל
ע
ו
ק
י
ח
ב
אטרתי :בישי
צוארי נסיכים**.
.אמר :מה העוכל ונבולו?
,
ת
ר
ב
ד
:
וצרקאמרת.,,
אמרתי:לשים כל דבר במקומו הראוילו .אמר:
ויען העטויאמר כן
מתיהתפלהנשסעת?אטרתי:בעת הנפשנכנעת ,כי שופך דם אתה ,ואכזרי ועריץ נודעת
והעין דוטעת ,והתלאה לקירות הלב נונעת ,וסיום הפתך לא תחדללהחריב ארצות,ולמלא
אמר :מהוצןעיני השכלו אמרתי :תאות בחללים חוצות ואם תתפאר עלי בכחך
האכל .אסרג מתי נבחר מות מחייםז אמרתי :איןגבורתי בכחי ,כי אם ברוחק ואיך תערך
נשיחנאו על הנכבדיםבזויים.אטר :טה המחלה אלי ואני איש תם יושב אהלים ,ואתה איש
הטינעתז אמרתי! חפרון הדעת .אטר :מתי שדה ורע טעללים ,ואתה חנף ומרע,
יאנרו הקהלות? אמרתי :כשהן חבילות ולא ירבק בךכי אם נגב ורשע ,וכל אשר
חבילותי ..,אמר :מהיביא לארם לבוש מבפן פשע .ואני כל רע לאינותנו ..הולך
קלון ללבוש אמרתי :ומחוק וקלות ראש .בררך תמים הוא ישרתני .1.ולי ינלו הטלכים
אמר ,מי האדון בבג* אנשי סודו? אמרתי :סורותם ,ובי תשלם עצתם .ובעת אתיתר
המוחל על כבורו .אטר :מי הוא הקרובה עם המלך בהיכלו ,אתה לא תקרבלו.
6פלתו 9אמרתי; המתרפה במלאכתו .,.אטר:
ותען החרב ותאמר :אין להשיב מענה
מי הנריב מכל משהחתוי אמרתי :המתנדב על הניונך ,ושקר* לשונך .כי שאל נא
כפי יכלתו ,ונותן מעט מן הטעט אשר אתת לימים ראשונים אשר היו לפניך ,הלא הם
אמי :סי הכסיל אשר אין כמוהוז אמרתי :יורוך ויאמרו לך,כי בי יכניע הפלך קמיו
1כמו שהצל יסור כרגע ,בן גם טובת הומן הרע ,והרודף אחריו רודף ריק * – .כשאין
- -ויוערו החרבוהעפשניהם ,לערוךו בשהם.,
דין
.ותען החרב ותאמר :אני
מחצבת רהב ,הוצבת להב ,.,בצאתי מתעןי לב
הארי ימם,וישובו הגבוריםלמרמם .,.ומ 4הוא
העטכייעמודלפני,ויעלה שאונובאזני 1והוא
…
…
..
י
א חדו ת ביניהן.
רי יהודה אלחריזי.
144
ומורדיו,ובי יכבוש אויביו ובונד'ו.,,ובי ישמור
המלך מלכותו ,ולולי פחדי לא עמדה
רנע גדולתו - – -
וישא העפ משלו ויאסר אליה:
(יתר וש"ת ,יתד וש"ת ויתד ותנועה).
אנישקריש,חי
למחרידוטלי
9סישסה 9עת5ץ:יאשלה
וטט9רייאר 2ל ראשילקים,
ושקמתשליבות פוב-משל;
וצובתו 2לפקדון?:דו
י tnQ~by
והואעמולתישנסר
וס4דיב?עין?ל איש קכקר
נסו'ליןעיםשטל ???דה,
(אמני גינה).
ירץ
בעת המכחן והמחקר,נקל אדם אוייקר.,,
בן ארם רורף ונרדף :רודף מה שלא
ישיגנו ,ונרדף ממי שלא ומלט ממנו…8
ושסילםיחושב 8לחסלן
שסרב 9עתקריםנסיעה
עלי ראשהטנישריםך4לק
ויום 9שהלמלעיטי 9שך
ישיא?ר"הלרולי*
טניקיט
י האדם שלשה :אתמול ,עברזמנו,
ימ
י1ם הוא חולף ואינו1 ,מחר סתום ואין
1ה
מי.וקינו*,.
למרו החכמה לא להתנדףעלהטשכילים,
ולא לנמות בה הכסילים.
ה
ל
ה
ק
ה
כשיקצוף האל על
יתן העושי
לנבלים ולקופצי ידיהם ,וכשיאהב אותם יתן
העושרלנדיבים ולמוביש אשרבהם…
אםלשנעלמי שתרצה תהיה"סירו
,ואם
לא תצשרך למי שתרצה תהיה חברו ,ואם
תעשה חסד למי שתרצה תהיה גבירו..,
ההלואה ראשיתה אהבה -וסופה מריבה
מהשערהמ"ב.
לעל הנדיבות וחבילות),
(הטשקל כנ"ל).
נדבהסיא לראשנדיב עפרה,
ואיבה.,.
טרורה4
וסיאקליווזל?לאישאםוךה.
והונד רבוהואשות ?ך4ב
וקדוסאשדתלו טוב"צוקה:
ימים
והואורוה9טי קצותוטיס
היי
מהשער המ"ר.
ססיסימחמד ?ט?9פ
ושין??%טאשיאוסקלה
ועי צור חקחשךתהך9רים
וסוכלי
י
ת
ש
ס
ס
י
ופובת?לענוש?ילי?שין
ינסל ערלם
?איש עומדאל
מי שיש לו יחס נכבד ,ראוי לשמרו
במום המעשים פן יאבד*,.
שמור פיך וניבך ,פן תהיהחללחרבך…4
כסושוק!,קרוהמרותהרעות בהברתהישרים,
כן ישחתו הסדות הפוצות בהנרת האכזרים*.,
שבו שורים (ומבבסיס) את הבגדים (או את הטשתן) ,והוא
' ,משוהי פל' המשנה הוא שם
י הונו הוא רק לפקדון גידו 8 – ,נרדף מהמות 4 – ,הלל לשונך.
מל' המקרא "משרת ע:בימ"* -
,
ק"ייך
.,
.1,
אוצר השירה והמלצה.
שיר תפלה.
(בחוותו את חליו).
(ש"ת ויתר ,ש"ת ויתר וש"ת).
י:סרה אפך
8ל4א*ה
?ל?ל הקר:ססה?תוךגלף'
8למדלניססצי ;
סיון'לציי
מוסי ה?9זלד
לא אשאלהעשר,וסן-ליס-
t~vsויסןארכיש"
חלד*
1
לכבוד ר'אברהםבןהרמב"ם.
145
ל 4סבהצירתהמוסףתוףך8י
מוצק,לפכרןנטלו פרך*
ת%3לף'נ??"
:גיר 9ןםקיטיינו
רףרבלסיןקי
ה?סו?ן:ף*
לארש נבל המתנהג בחסידות.
(יתד ור' תנועות -ב' פעמים).
ראווקןעולה להפילתקנונים
?לבוקפץ שלאמזנונים;
?ל9וטסעטףנשוקדהיונים:
ללוןטסהיץ,
טס9גים*
–
ינן
טי?ף
עלהיין.
(המשקל כנ"ל).
8םהוקראדון
י
9
ל
הוא 9א9ת 94דלאקרים*
שרוז
יום
קבולו;51ם 9ל
שלף 9שוטמסנדונףסם*
?9הי?עטילוקקקריש-
סץמהנץ"' ימר סקקמג
לאשה זקה ולירה
שטמאה שעה
(ש"ת עתד רפברלת ,ובסתר מפ ולתג
יילאו
צ4סק*ה-טןוךיהן:ף'
טיב?כורף9:זלידיקי
ף'2
יית
ר וש"ת ,יתד וש"ת ויתר ותנועה).
כבן-שוווק חשמניונאמןלי
א*,
והוא?ירישסמו נחשבקי
8
אס9סיה4ושכדס* קערמה
ו:משף טתלבסילודנטשה
היות ?מור9קר3י,
4גי
תיעי
רשיי
ה
ל
א
ס
ש
ל
שייי" '
~י"
על איש נבל ומכל החובש
לראשו מצנפת רחבה.
(המשקלכנ'ל).
ימרנית?יאשני
להשירה
סש9סיףולי 9לא?לילה:
בארצותנודי (והמליצה לקוחה מלשון הכתוב ,שמואלב' ,י'ט,
1תשוקתועיוניאליותעבוראתי
ןל'תמי)ו.צ-א
8מרוב כגורך יבעלוךצעירים המאוים להיות בניךלפי ההגרלשבין שנותיהם ושנותיך* 8 -יי
מהעננים*- .מל' *הנחש השיאני'*
146
ר'
יהורה אלחר*זי.
9אד גדלהויא עומדה עלי ריק
שסזלית ססן:ה על ללימה*!
-
בשלחו את העתקת הממר
.מורה הנכוכים'לידידו.
(שית ויתד ,שית ויתד וקת).
rקוקה
8 – -םמתהכלקל~v,סגהוירונה מלאהציצים;
ןג
או לכףמהריבלאלהךש
סנהלף קאש 1העעימו
-
על הבלי התבל.
(יתד ודי תנועות -די
t(D'Dyt
"לננ'2הק
נ
מ
:
ר
ו
וסקל כססקר" 1כ
,4
8יש בה 7קקר,6
ה1השהשכסר שיא רעההולהז!
יט
משת טובתה,
אני פוסל אדתה,
י ש19ןסוסה
קףוה 49לה*6
על האוהביה
מית התה ש" ישע
9רסכ-ץ?צות 4ר,ולא
ל ?נםאוךסים;
:מי
כישם סקום4-ךתיאר
יחכ לאלף אוהס'מו
י
-
קהללוניל.
(יתדיש"די יתדישיתיתד
ל עם
?שת?)ר 7לסש'גטיל
שורשת 8ל:ריח;81
י?ר
י
ש
ש
1שולסלסי ק99האליסם
ועורףשל קאור ש?9םירחו
'9
ושולטרסיסי לנס ס4ף
יטסיאעודמקריםשל:ריש.
י":יעה)*י
9י
על איש נבהלב.
(ח תנועות).
רבו
יראוסף8יששיןי"
ועיר נקשו
יק
יה
יה-
שמזה
8ל ישת -ב
י
ש
טאלת גרה0ק
ניחשלתי
על בלימה ,כן מצנמה האיש הוה על ראשו היק.
-
יפה מאד__.
כהארץ העומדת
י
ו
,
ל
א
ל
ה
נ
ה
)
ם
י
כ
ו
ב
נ
ה
(בט' מורה
נ ואם תחפוץ להקריב לבך
האש והעצים 1–.מל' *ובאו במערות צורים
1
סטירה
וכמחלות עפר* (שעור החרוז הוא :האיש הרואה בלבבו אתררכי הזמן ,יבא בנקרתציר וכוץ 4–.הלעיק
י הלוי וכו') 5-.סובב
כי התבל עושה מסחר בנני האדם מצוי לרובבשירי הקרטונים (רשב"נ ,רמכ'ע,רי
ומתהלך 6 -.רומו אל די
ן המשנה *סובה שהמתה מרובה מצלה פסולה* (ופה .חמתה" ר"ל האש הלוהמ;
"1הצל* ר"ל nnl$tanוהתענוג-4ז שפת יתר ולשון מדבות גדולות צריך יספר להשיג מהלל אנשי לוניל.
8מל' *והריחו ביראת ה" 9 – .השולח אייהם דבר חכמה הוא כמו עורך את היוח אל מאור האמש,
או כמו מופיף נטפי טל אל הים ,או כמביא תמוים ליריחו עיר התמריפ (יש להעירכי העיר ,טיט]
היא בשפת צרפת כמו *יריחו'כי
סחט] הוא'ות)0 – .נ מעות הפוופה ,מל' *עשוים נוה השקל".
אוצר חשירה והטליצה.
".שירהיין*
:
מי
דורישנוהעטי ?צלן5ה. ,
;-
ששיםמףםמורושוש*הי
כפה
ידינותיהדרו
צ'41אשי י י
שיטח
?כת*שרמן 4אשרגילה
שדש( ,היא בלהומשנהנ.
-:
ז?2יזשאלימו
יי
8 5
ית.
.
*4
:
שנה!5
על הרמב"ם*
.
(ה' תנועות)*
יוםעלושלסקסימסל
8לטילו
תרביםוקרסום-,
?לילירו
םסשסל ,אך
ם ולה4לסןלהים!
יה
בבואוירושלימה.
ישזתויתר-ני מעמירה
נקשילשייוטיירר
גלתה
סטארים ?סק'ם ?לקה
2י
'6
:י
:
אתה–
,3,2
4שילאנח"תה ,הלא
.י -
ל
ל
י ייי
ל
שלשההר8ידשקצותיום מתהו–
גלתהירתה ממעונותסוקר
שיטקטי צוריוצרה לא עשתה –
תוסיל להאסרגטיללות,ועוד
לאמסרה 2ד מהועוד לאנהתה,
!הלה?נותטלףושללי
הואר-
ה 10
שים שמונהטגס)הקלס
-תוסיל לטתךצון 27ינק תכסה
כקה7,נלשק כלתהערכל
שחעה"–
לח ,n~spד 8ל
"
?
י
י
ו
ה
ל
פולאסוףמושיב:חיסוםקילית
עוד צור:שיקקהלאפריון ,ועוד
קשובל4ד2ה %8י קלסה"*
ף
-
ל
י ;-י
ה,קייג9מ
-ו -יי'
מן'.
ם?t~sסגלוטוי שלף
סיוחשני %8ה סכום
'
סילתהיום ראהה סרשל:,הוא
ה אותה,
שום אשר שוםיינה
כמהחצ
ד.ירים נקמפו ל:ראותולח
-י
(ש"ת ויתר ,ש"ת ויתד וש"ת),
?ומי7ס?2השמו nb~U
147
-
י
1נפןויין'-,יי
ןישן טסןשגילים(וכן אמר הראב"ע"שיישן מחדשגילים')1-.בהוצ' אח*,כיופי
במעות 4 -,כנראה הכונה כמו נצחנשתים ,מל' ,עדן ועדנים* 5 -מייתן ויכלתי לחיות בכוס ,גאותו הזמן
והעדן שנחשב כשנה בעיני ח' (גהוצ' אח' מחובש מאד ,ואני תקנתי לפיזר) 6 – .בבואילעיון מספרר
עייתי ממעסקים לשחקים – .זנפשי8 .מציעותי וטחובלני 9 – .שאבה6 ,ל' ,דלה דלה לנו*.
10זה אלף וקרח שנה מעת אשף גלתה ממשכנה (לפי השכון זה נכתב העיר כשנת t'Ppnn
-.)1217
י ערנח',
11חשה כלתה והשתוקקה עד אשו כלחה כמעט לנטוי -.חמל'"אתני אלוהי היתהל
_
_