סקירה אודותיו ודוגמאות משיריו / (מתוך: אוצר השירה והמליצה)

דצמבר 7, 2017 · מאת קלונימוס בן קלונימוס · מיון לפי שם השיר

‫‪)….‬‬

‫ר'‬

‫‪172‬‬

‫אתולי דעה‬

‫ורוח‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫קלונימוס בן קלונימום‪.‬‬

‫איחמליצח‬

‫י י‬

‫"ת טנ וב‬
‫דויאיייאי" יל‪*5‬ף*ייי‪*4‬ייא‬

‫ר' קלונימום נולד בנגב צרפת בשנת ה"א מ'ו (‪ ,)1287‬ושנת מותו לא נודעה‬
‫ונכל המדעים‪ ,‬ועור בימי עלומיו תרגם מפריט‬
‫בדיוק‪ ,‬הוא היה חכם גדול בתורת‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ר‬
‫רבים מלשון ערב בעניני תכמת ה‬
‫ההכונה‬
‫מלך‬
‫בהיות המלך‬
‫ניאפול‪ ,‬בפרובינצה (נגב צרמת)‪,‬התויע החבם הוה אליו‪ ,‬וימצא חןבעיניו בגלל רוב תבונתו‪,‬‬
‫טוב טעמו ויקר רוחו‪ ,‬ויקחהו המלך אתו אך איטליה‪ ,‬ועל פיו גא ריק לעיר רומא‪ ,‬ושם‬
‫ישב בסוד חכמים ונבונים גם בסור עלוי לב וחומדי לצון‪ ,‬ועפ"י בקשת רעיו ההדשים‬
‫האלה כתב את המפר הידוע "ממכת פורים" (שהיא קרודיה נפלאה וטהודדת בסגנון‬
‫התלמוד)‪ .‬ראשי קהלות איטליה נתנו כבוד גדול לחכם הוה‪ ,‬וגדולי חכמי ישראל בעת‬
‫ההיא התימרו והתפארובו‪,‬כי הוא היה באמת איש חשדות וגם קרוב למלכות (כי על כן‬
‫קראו ל‪ 4‬בשם הכבוד ‪".‬הנשיא*)‪ .‬ביחוד מרומס שמו בפי כן דורו ובןעירו עמנואל הרומי‪,‬‬
‫אשר יפזרלו מרוא חפנים כבור ותהלה ב*מחברותיו'‪ ,‬כיד ההנרוה וההפלגה הטונהעליו‪.‬‬
‫מסמרי ר' קלומינוס שנשארו בידינו‪ ,‬הכי נכבד הוא הספר ‪,‬אכן בוהן*‪ ,‬אשר יכיל תוכחות‬
‫מוסר לבני דורו ער נטותם מדרךהישר‪ .‬במפר הזה יעביר לנו המהבר תמונה נאמנהמחיי‬
‫ישראל באיטליה וכל הליכותיהם עם אלהים ואנשים‪ ,‬ודבריו שנונים וחדים ומלאית‬
‫מהתרות וסטירה נחמדה‪ .‬גם הוא בהתדרשי‪ ,‬ידבר גדולות על פגולות הנפש‪ ,‬ובכלל יש‬
‫דמיון גדול בין הסמר ‪,‬בחבותעולס" ובין "אבן בוחן"‪ ,‬אבר רק בעיקר תכנס נ'שתוו‪,‬ולא‬
‫בסגנונם ולשונם‪ .‬שמת הבדרסי צחה ויפה הרבה יותר משפת ר"ק‪ ,‬אבל תחת זח מצטיין‬
‫סגנון *אבן בוחן' בעושר סטירתו וגם בעושר רעיוניו‪ .‬שפת ריקאיננהיטהולא צחה‪,‬ולצרכי‬
‫חדודיו ו‪,‬שעשועי סליו" הוא לוקח מאמרים לא רק מהתנ"ךכי אם גם מהטשגה והתימוד‬
‫ביד רהבה; ועפיי רוב מליצותיו (הכחובות ברובן בפרזה חרוזית) קשות מאד‪ ,‬ורק האיש‬
‫הנקי כתלמודיבין כל חדודן‪ .‬מלבד סגננו הסטירי ראוי פמרו לשבח גם בגלל הערך‬
‫א‬
‫ישלו‪.‬‬
‫הקולטור*היסטורי שי‬

‫מס' "אבןבחן"‪.‬‬
‫אוי לטי שבניו וכרים) הוסל עליהם לא יעסוק בתורה ויפלמל בחכמה‪ ,‬פירושי‬
‫עול כבד סיניםונדרים‪ …‬חקים חוקים ומצות תורה ותעודה‪ ,‬ספרא וסמרי תוספתא וכלא‬
‫נוראות‪ ,‬שלשה עשר ושש סאות; ום* האיש תלמודא‪ ,‬והחכמה עמודיה שבעה‪ ,1‬אל על‬
‫הלזה‪ ,‬שנק‪.‬ים מה שכתוב בזהז והיך יוכל ינשאו מהרוננעה‪.,,‬‬
‫להנצל‪ ,‬וריו או עצל‪ ,‬שלא יכשל ואת‪ /‬או‬
‫"ל‬
‫ובראני‪,‬אוטןושעשעני‪ ,‬א שה הנונה‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫ב‬
‫בידיה‬
‫יפול באחת‪ 9‬ואף נם ?את לא יצא ירי היום הייתי חכמת לב ונעלת‬
‫חובתו ה‪-‬שומה‪ ,‬כי נצר תושיה ומומה‪ ,‬אם מוו אני ורעותי מחזיקות בפלך טוזרות בלבנה‪,‬‬

‫י‬

‫‪- -‬‬

‫ש בע‬

‫חכמות‪,‬‬

‫אוצר השירה והמליצה*‬

‫מספ‪-‬ות ‪ %‬עם ‪ 11‬פעם באור מעם באפיות‪,‬‬
‫דברי הימים והנלי הפשלות; ואוליכי חכמתי‬

‫ת לדעת מעשה‬
‫ביותר עהטן*ה ואסרתישילכ‬
‫‪ .‬ולעתים שמנות‬
‫פשתים שריקותואורניםחוכי‪,.‬‬
‫כדרך נשים כמשפט הבנות‪ ,‬בתוך הטפר‬
‫אשכנהבין שלטש‪ ,‬טקום שקיתת הקדרות‬
‫בין תנור וכירים‪ ,‬חוסכת עצים וחותה בנהלים‪,‬‬
‫ומועמת מיני תבשילים‪ .‬ולמועד ורגלים‪ ,‬ה‪24‬ם‬

‫‪3‬ל‪1‬‬

‫ומה אדבר ומה אומה ימה אבכה ולמה‬
‫אתטרמר‪ ,‬אם אבי שנשמים נזר עלי‪ ,‬ונתן‬
‫בי טום קבוע אי אפשר להסירו טעלי‪…‬‬
‫ואחר שכך למדתי מפי השסועה‪ ,‬שמהרכין‬
‫על הפובה ועל הרעה‪ ,‬אברך בקול נסוך‬
‫ב‪,‬צמה חלויטה‪ :‬בתך אתה ו? 'טלא‬
‫ענווי אשהו‬

‫על חפיוהעמלים‪ .*.‬ולקץ ימים בהגיע קרקי‬
‫אספר אל חוק?אדני‪ ,‬כמה הוא קמורביר*‬
‫ומזלי‪ ,‬בחור ופוב יעלה בגורלי; יאהבני אישי בני ישראל כמו שטקובל מסיני‪.‬זריזות נדולה‬
‫יושיבני בקתדרא‪ ,‬יעדה צדי זהב על מעילי‪ ,‬נמצאת בהם בקיום היצות בדקדוק ‪1‬תנאי‪.‬‬
‫הנטיפות והשירות ונס כל חליי‬
‫‪ .‬וביום סוער‪ ,‬חדשיהם ומועדיהם לכבדם כראוי אצו עליהם‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ר‬
‫בעדן חדוה והכנסת כלה ובשבוע הבן‪/‬‬
‫להיות בטוב ביום פובה‬
‫שטחתיוגילי‪ …‬חוק ומוסר לא ‪-‬פקע‪ ,‬ועונתי ננבור לרוץ אונח‪ ..,‬מה נפלאו פניהם מני‬
‫לא יגרע; שבת בשבתו וחדש בחדשו‪ ,‬עלי להבים‪ ,‬בערבי שבתות וימים טיבים‪ ,‬בשחרם‬
‫יניח צדיק ראשון שלש אלה יעשה לפרף בהיותם כואבים‪ ,‬לתור להם כל נתח‬
‫כסה ועתה טוב בנית דסבח‪ ,‬והכינו את אשר יביאו‪:‬‬
‫לי‬
‫כמדהי‬
‫כקשת שוק מעב‬
‫אף‬
‫גם‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ה‬
‫שלש‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ח‬
‫מ‬
‫י‬
‫אשמר‬
‫צ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ג‬
‫"‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫משני‬
‫והמוסיף‬
‫‪-RW‬‬
‫‪ "wsw‬המה לא נפלאו ממם ולא רחוים‪ :‬הרי זה משובח‪ ,‬סעדני מלך ביום ובלילה‬
‫רם וא'צ וחלת לחמי‪ …‬עליהם אץ מ"ס‬
‫ל חוקה אחת התעודה‪ ,‬ובמלואת כעסם‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ב‬
‫להוסיף מספר ומנץ‪ ,‬אין ליטאל אחריהן‪ 1‬הל ספק טיני מגדים‬
‫סעורה‪.‬‬
‫ןר‬
‫ולמען דעת צדקותעמנווכשרוןטעשיהם‪,‬‬
‫נשי נמא'זכיי‬
‫אבינו שבשמים‪ ,‬שעשית נסים לאנותינו אניד מנהגם בתניהם ובמועריהם‪ ,‬היך הם‬
‫באש ובמים‪ :‬הפכת אור כשרים לבל תשרף נוהנים ורנילים‪ ,‬בכל מועדי השנה הקטנים‬
‫במה‪ ,‬והפכת דינה במעי אמי‪ ,‬והמכת עם הגדולים‪,‬‬
‫המטה נחש לעיני אלפ* ךב?ן‪ ,‬והפכת היד‬
‫בריש שתא ‪ -‬בצאת השם ממקומולרין‬
‫הטהורהלטן‪ ,‬והפכתים טוף ליבשה‪ -‬ההופכי עמים‪ …‬אזי ראיתי העם יוסיפולחטוא‪ …‬לא‬
‫הצור אגם מים‪ ,‬חלמיש למעזט מים‪ ,‬מי יצעקו לאל‪ ,‬לא צוחו למיכאל ולא לנבייאל‪,‬‬
‫יתן ותהפכני טזכר לנקבה! אמזמט ולא לטפטרון‪ .‬העם לא נזהר למנרול וער‬
‫ל?‪ ,‬נמה תמס שבהו ערת פית תיש קמן‪ ,‬בתקוע שופר לערבב השטן‪ …‬לפנים‬
‫ממתי למתי טצבש‬
‫נהנו כל ישראל‪ ,‬בלילות האל‪ ,‬לחלות פני‬
‫י מל' ‪,‬נזם זהב וחלי כתם"‪.‬י ‪-‬נ' מצוות שהנשים נצטוו עריהן‪ :‬כרח‪ ,‬הדלקת גר בליל‬
‫עפ"י דושת ש"ל (כברכות‪ ,‬ס)‪,‬‬
‫וחלה‪- .‬י‬

‫שכת‬

‫‪174‬‬

‫ר' קלונימוס ‪3‬ן קלונימומ‪.‬‬

‫אל‪ ,‬לקדם אשמורות ‪-‬והיום הזה עול ימים‬
‫חק משכימי קום אל הכרמים‪ ,‬להמא‬

‫אל היקב פורה כפפעה או בקרת‪ ",‬ובעוטרת‬
‫הימים הספורים‪ ,‬בין רא‪,‬צ הרטנה חום‬
‫הכפורים‪ .,.‬אז איש את אחיו עשר פעמים‬
‫יכלימו‪ ,‬ואגרוף רשע ירימו‪ ,‬יחרפו זה את זה‬
‫במאום וסחי‪ ,‬ועשר מכות על הלחי‪ ,‬זה את‬
‫זה יוט יהד אבות ובנים‪ ,‬בטקח וכממכר עשרת‬
‫מונים‪ .‬הצד היטוה שבהם‪ ,‬טה שיתעסקו‬
‫בישוכו של עולם בימים ההם‪ ,‬יאספו כתות‪,‬‬
‫יכינו להם לשתות‪ ,‬כי הימים יטי בכורי‬
‫ענבים‪ ..,‬אלה פרדות היהודים מפרשנדתאועד‬
‫ויזתא‪ ,‬עשיתבני המן בן המדתא‪.,.‬‬
‫העם לשנים‪,‬‬
‫ביום הכפורים‪ .,,‬אז‬
‫זה יתרומם ויתנשא‪ /‬שהוא יקום על הכסא‪,‬‬
‫תה יתפאר ויתהלל‪ ,‬שהוא יעמור (יעלל~‪.‬‬
‫תה יאמר אם לשוני לא סמק ואשורי לא‬
‫תמעד‪ ,‬בקר‪1‬בי ~ה‪-‬שיפלוני קרובי יכפר‬
‫בעד‪ .‬וזה יאסר‪ -‬לא כי א‪'-‬וך רב סקהיא‪,‬‬
‫טקסיה רבא רמן חבריא‪ .‬בין כך ובין כך‬
‫ירבה ההירוםגי השלוה תסור והשלום יכל‪,,,‬‬
‫וביום סחר איש לעברו תעו עלימין או על‬
‫שמאל‪ ,‬לא וכרו קדושת סם שעבר ולא‬

‫יסלק‬

‫יחושו ליוםאתמול‪…‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ז‬
‫י‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ומאמין‬
‫ובהנ הסכות ‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫מ‬
‫לעמור הסכה נקר ‪ ,‬ובסדינים מצוירים‬
‫ומרוקמין; שלחן ערוך ועליו מכל מיןומין‪…‬‬
‫ונקלעת פקעים מזחות פתחיה‪ ,‬וקלעי שש‬
‫יציבובדלתותיה‪ .‬אכן אם חס ושלום ירדו‬
‫גשט'ם אפילו פפה שלא כנגד טפה‪ ,‬עוקרים‬
‫את השלחן וכורכים הכל עם הממה‪ ,.,‬ונינוע‬
‫‪- – -‬‬

‫טדבש וחיב‪.,.‬‬

‫הלולב‪ ,‬יערב להם‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ו‬
‫המוער הזריז בהם‬
‫יתעסק במלאכת‬
‫האבד‪ ,‬מלאכה נמבזה וכוויה‪ ,‬כלי מפציה‬

‫ובהול‬

‫הקלפים והקוביא‪ ,‬עקלה כשבד הכל‬
‫בערבעיא‪ ,‬לטקצעות כלמיטבן בירכתים‪ ,‬ערוך‬
‫השלחן את כל ל‪1‬חותימ‪,.‬‬
‫‪ .‬זה ילך צרור‬
‫כספו בשקו‪ ,‬וזה ‪ -‬לחרדה נשף חשקו; זה‬
‫יקנה עולטו בשעה אחת כשאול בן קיש‪,‬‬
‫וזה ילך חסתרא בלנינא קיש קיש‪ .4‬ואלה‬
‫ירננו באהליהם‪ ,‬עד קרוע מעיליהם‪ ,‬וער שלך‬
‫דם עליהם‪,‬‬
‫*‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ונחדש‬
‫בכסלו‪ .,.‬יאספו הנשים‬
‫החשובות‪ ,‬בקיאות לעשות רבייה וללבב‬
‫הלביבות‪ ,‬ענלות גדולות‪ ,‬בהקף המרחשת‪,‬‬
‫וטראיהן טוב (קני וארגמני כמראה הקשת‪,‬‬
‫יאפו את הבצק ומיני מטעמיםיעשו מהעיסה‪,,.‬‬
‫ל על כל כוס וכום‪,‬‬
‫והשתיה כדת בשמחותוני‬
‫להעביר רעת נקנור ובנריס וצרת‬
‫אנטי‪1‬כ‪1‬ס‪.‬‬
‫עשף‬
‫ובארבעה‬
‫לחרש אדר‪ ,‬בהוריישראל‬

‫לכביר ולהדר‪ ,‬יתפארו ויתהללו‪ ,‬כי ישתגעו‬
‫וכי יתהוללו‪ .‬זהוער יעשה לנפלאות ופרסום‬
‫לנסים‪,‬כייעפה כמעיל תפארת העכסים; וזה‬
‫ה‪6‬‬
‫לכבוד מרדכי ואסתר‪ ,‬טהיף דיקולא ארישי‬
‫וכופהעליו פסכתר‪ .6‬זה ילבש שמלת אשה‬
‫ולנרגרותיו ענקים‪ ,‬ווה יתהקהד כאחר‬
‫הריסים‪ .,.‬ולעת ערב סעורת פורים‪ ,‬אילוצבי‬
‫ויחמור וברבורים‪ .‬מ של‪1‬ח מנ‪1‬ת אי ש‬
‫לרעהו משבעת המשם‪ ,‬אבל טתנות‬
‫לאביונים מתמעפות בכל היטנים"‪.‬‬
‫ביה בלילא יחופ‪,‬צ בית ה"ן בנרות‪( ,‬עלתו‬

‫* ~ה המב ‪4‬י יהיה הש"ץ‪ ' ,‬המלחמה‪8 .-.‬יריעית מרוקמות‪ *-.‬שנשאר לו רק *רופה אהת בכיפו‬
‫‬‫‪ 5‬הובך סל על ראשו‪ 6 -.‬מכסהעליו קלחתגדורה‪7 – .‬יתחפש (נטכשפפען‪ ,‬אופערקליירען)*‬

‫'יצר השירה והמייצה‪.‬‬
‫סים טן דנתימ ומן החצרוהן גזרה היא טלפני‬
‫חטת אלהי מפרוש‪ ,‬בלילה ההוא אל תאמרו‬

‫טיםמים‪ …‬אערץ ישראל סי כמוך ומי‬
‫לד ריטה'יק"ם משת חיב איטטיבסיטי!‬
‫ובארבעה עשר(בנימן)בין הערבים‪ ,‬מוער‬

‫דו‬

‫כליו‪ ,‬בעד חריצי חלכ‪ ,‬וקמה סולת‪ ,‬ולגנון‬
‫איןוי בער לשרפה טאכולת‪ ,‬עד אשר יאפו‬
‫להם מעוונה טעשה רשת‪.,‬‬
‫‪ .‬רקועי פחים‬
‫מעשה ?בות ועלמות שאינן של עליה‪-,‬‬
‫וטעמם בזה ש?למ כמו סיני בנמטריא‪.,,‬‬
‫שטחים בקיימם הטצות הע‪1‬בר‪1‬ת דרך‬
‫‪ .‬והלכות עצרת בעצתה‪ ,‬אחת מהנד‬
‫הפה‪.,‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י קריאת ‪,,‬האז רוה" בבית‬
‫אינה נ זוית‬
‫התמלח‪ ,‬וכשנגמרו עמדו קוראיהם נעורוריק‬
‫כבתחלה‪..,‬‬
‫זה הכלל‪ :‬קבלועליהםישראל כלהוסרי‬
‫מלילים במצות עונהע‪ ,‬וקולי תלטידי‬
‫חנמים בקרוא בתורה בתשעה באב וכל‬

‫צאתנו ממצרים‪ ,‬נעריבני ישראל מערכה מ‪%‬‬
‫ובהעיק או סכו בטדוכה‪ ,‬לעשות‬
‫מערכה‪,‬יהנ‬
‫ן מכמה מינים‪ ,‬גכרלטים רעמסם‬
‫חרוסתמקיניי‬
‫ולחומרלבנים‪ ,..‬ביום ההוא כל איש שורר‬
‫ן קולו ממעונתו ואמר אל אשתו;‬
‫בביתו‪ ,‬ית‬
‫זריזותך סיבה כיום תראיני‪ ,‬לבקש פלה חלב‬
‫ומניא וצאן השמאיליה‪.‬מיני‪ .,,‬ליל קטורים‬
‫הואטשיי‬
‫ר ובא מרעב וצמא‪ ,‬ובני ישראל‬
‫מהזיקים בבשר ובלחם ביד ומה‪ .‬איש על השנה‪..,‬‬
‫תרנגולים ויוני‪-‬שובך לא יחמול‪ ,‬אוכלים‬
‫‪,‬‬
‫למעדנים ושותים כהסכת שמאל‪ .,,‬ובעה"ב‬
‫כטה מעלות טובות מצאו בגי זמנה‬
‫כפוב לבו בסעודתו‪ ,‬ידבר נחומים אל אחרי האבות‪ ,‬כמה יתרונות מחוננים‪ ,‬חדשו‬
‫הכבורה צלעתו‪ ,‬לאמר‪ :‬חת הנבירה כמה האחרונים‪ ,,,‬זה יספר אח ככוה עשרו וקנינו‪,‬‬
‫‪s_a:‬‬
‫‪ n‬היום‪ ,‬נפשי ‪:‬רעהל‬
‫י כראותי כמהונהמי קולשאין ק?‪.‬ר‪ ,‬על נכסיו שהם מצליחים‪*,,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫?‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ו‬
‫חגיך‬
‫אחותיוגי‬
‫והיה האיש ההוא עני בדעת‪-‬ובהתאסף ראשי‬
‫וסהגיי‬
‫קומי אכלי בשר מגיא‪ ,‬טהרי לבשי בנרי עם יענה עזות במקהלות ורבבות‪ ,‬יטיח רברים‪,‬‬
‫תפארתד ערכם אדרכטונים רביא‪ ,‬זה היום כננד נברים ‪ -‬ואמר‪ :‬אני וטפסי עור‪" ,‬ההך‬

‫עשה ה' ננקה ונשמתהבו‪.‬‬

‫ה'‪,‬‬

‫כחדש השלישי ‪-‬בקנלות מלכנו המלך‬
‫באותות ובמופתים על חורב וסיני‪-‬יום‬

‫יעשיתי זאת‬
‫ו‪,,‬הלאו' אקבענו הוכה‪ ,‬בכחיר‬
‫העיר שנתישבה‪ ,,.‬בשעת הסכנהכעתצר‪ ,‬כאבן‬
‫חןבכסף אשקול‪ ,‬ושסףיענה את הכל‪ .‬ומיזה‬
‫כלערי אתלבוערב‪,‬פניוילכובקלב!‪..‬‬
‫‪ .‬טשתנחים‬
‫בכשרוןהמעשים‪,‬אומריםהרבהואפילומעפאינם‬
‫עושים‪,‬יתנדבולגבאי צדקה סעפועושים פחות‪-‬‬
‫אכזרש המה ולא ירחמו‪ ,‬כבדים לתת‪ ,‬אכל‬

‫גחנה הורה ונתחדשו הלכות‪ ,‬משפמים צדיקים‬
‫לטכיריהם‪ ,‬אשר יעשה אותם הארם וחי בהם;‬
‫ולמתקם הרב סטשילום צופים‪ ,4‬לקלבונופת‬
‫ציפים‪ ,‬ולוהבני ישראל הנמצאים‪ ,‬נהמוערב‪-‬‬
‫עצרת כדובים ולבאים ‪ -‬איש בחוקת היד לשלול ולנזול מנשרים ~לו ובצני‪ ,‬טשקל‬
‫לאסוף דבש וחלב‪ ,‬ואשראין לו ממשנן את שקלי מיהב לא יהבי‪*..3‬‬
‫‪1‬הנביאים‪8 – .‬יותז למאמר חשל‪ :‬ה טיילי ם בכל י ‪1‬ם‪ – ,‬ג וקח יקחו אכל נתון לא‬
‫יתנו (זה ההפך סמה שלאטר מהלמוד ער המלאכים‪ :‬מיהב יהבי משקל לא ?קלי)‪.‬‬

‫ר' קלוניטום בן קלינימומ‪.‬‬

‫‪176‬‬

‫ויש שיתפארו באבות וביחס‪ ,‬ואולי‬
‫י‪1‬ן ץנ‪1‬‬
‫ים בצ‬
‫טשמחתו הצעירה טנ ש‬
‫ביום מר בעת הלחץ‪ ,‬ולפי דעתו הוא סלך‬
‫על כל בני שחץ‪ .,.‬יאמר‪ :‬בן חכמים אני בן‬
‫מלכים‪ ,‬וקרובי מסביב ראשי בני ישראלהם‪.,.‬‬
‫י וארודי‪.,,‬‬
‫המולידי נחוםהטדי‪,‬ואדונייודי‪-‬עי‬

‫ומצד אדוניתי אמי‪ ,‬שכם מטשפהת השכמי‪,‬‬
‫אחי אשנול בן כרמי ‪-‬ונדופי טשפחתי‪ ,‬אתי‬
‫הגתי ועפרון ההחי‪ ,‬וארתחיטשתא בן נשתי‪,‬‬
‫טורע ברע בן פלג אשר הכה הזבוב בתוך‬
‫הבור ביום השלנ‪ ,..‬נם בטשפחתנו נשים‬
‫באות‪ ,‬את היחם טאירות ‪-‬מהן סרת סרח‪,‬‬
‫בת הרב ר' תרח‪ ,‬שהיתה ממשפחה כפתור‬
‫ופרה‪ :‬ומהן מבי‪ ,‬א'טת ר' בקבוק הנביא‪*,.‬‬
‫הם רבים עתה באומתנו‪ ,‬ננועים בזה החלי‬
‫מכסה ?מס‪ ,‬יותר משארחלייםרעיםונאמנים*‬
‫זה כחם כל אחד במגלם אספ‪1‬ת סר צמח‪,‬‬
‫שקמא יחסו כשמ"צ מאיר תרח‪ ,‬נבט מעל‬
‫גגה למעלה טנלנל הס"‪ ",‬ועל האמת(בלתי‬
‫סלטי הסנין)‪4 ,‬רויסור היחס והרסו הבנין‪…‬‬
‫אין בהם עושה כפי המופל עליו‪ ,‬כל אחד‬
‫כדבעי למעבד לא עבר‪,‬‬
‫טתנכר במעלליוי‬
‫לא נשאר להםכי אם השם לבדו‪..‬‬
‫‪.‬‬

‫רש שקפאר בחבטת הרפואות‪,‬‬

‫סקר ‪ gy‬עצמו לעשות נמלאות‪ ,‬וכי עמו‬
‫סזדוה בקירות לבו הרוהימ‪ ,‬לההףר נשמות‬
‫לפגרים ‪ ttt~tro‬שטעו עמים כטה יתנהנ זה‬
‫באסונהבמלאכתו‪ .‬כשיקטבלחולהביזם מפלתו‪,‬‬

‫י הדבר‬
‫ידועים לא מאתט‪:‬ל ואמש‪ ,‬בירל‬
‫י שכרי חמשים כסף‪ ,‬אם‬
‫כשמש‪ ,‬ועתה הבול‬
‫י בהנכר י‬
‫לא ואדעה מה הדל אני; טה אנ‬
‫אום נם משמי כי לא בחנם מלמרי הוכנו;‬
‫לשו חתם ראשונה וזרעון חשוב‪ ,‬והנשאר ‪-‬‬
‫אתרי אשר לבריאותו ישוב; בזאת יאות‬
‫לכם להתעסקבו‪ ,‬אושיבנו רענןכעבי‪,‬והסירותי‬
‫מהלה מקרבו'‪ .,.‬והעניים נואלי החולה איטר‬
‫ברפואתו ירצו‪ ,‬זהב לא יחמצו‪ ,‬ככל היוצא‬
‫אושר‪ ,‬ומזדו בעוקר‪.‬‬
‫מפיו יעשו‪ ,‬מה‬
‫י‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ש‬
‫והרופא אחרי ושטעות ?שך והכל בכיסו קם‪,‬‬
‫יקרא אל הבשם ‪ ,2‬לאמרו כתוב זאת זכרון‬
‫נספר‪ ,‬קח לך סמים‪4‬טף ושסלת הבאים מארץ‬
‫כעפר ועמר‪ ,‬תערב עמהם‬
‫‪,-?5‬יקסקת‬
‫קמוש וחוח‪ ,‬ועפר תחוח‪ ,‬וטלף ערלה ושורש‬
‫רתמים‪ ,‬עליזית ורם צפורת כרמים‪ ,‬קליפות‬
‫צנונות‪,‬ומיץ חלב מעשר אתונות‪ ,‬פיח שושן‬
‫תרע מרעים ואבק לשון הרע‪ ,‬לא תוסיף על‬
‫אלה ולא תנרע"* יתחבראליהם שבוש הסברא‪,‬‬
‫ומעפ קול הלרה‪ ,‬ותעביר הכל בבקרה‪ ,‬בד‬
‫בבר יהיה‪ ,‬בפחונ* בקוני בגאת ההרכבה‬
‫זה חיה יחיה‪ ..,‬סיר יסור כשבו ועין בעין‬
‫תחוה‪ ,‬למהר יהיה האות הזה‪ .‬והטרקהת‬
‫שעשיתי לצירו‪ ,8‬טלבי יסדתיו‪ ,‬אני היום‬
‫ילרתיו‪ ,‬זה תארו‪ :‬קח אזוביון‪-‬שרוך הטן‪4‬ל‪,‬‬
‫ושן של שועל‪-‬מיץ אבן עטש‪ ,‬צפרם לקטע‬
‫ראש שבולת‪ ,‬והלב תרנגלת‪ ,‬עצי הכלוב‪,‬‬
‫י‬
‫ס?ליב אבוב רעיא‪ ,6‬זרקא תבי‬
‫ונעיא‪ ,‬כמו שכתוב בספר שנגז ירשקיה‪,6‬‬
‫מכל אחד אונקיא‪ .,,‬אבן תקומהל‪ ,‬ודטדומי‬
‫חמה ‪ – 8‬קנה וכטון‪ ,‬וסי ?טון‪ ,‬מגל אחר‬

‫יבק‬

‫ססיי‬

‫וסיטר‬

‫יאמר שהוא מסוכן‪ ,‬טורסאנ בדולה במוח‬
‫מתוך דפק*‬
‫תחת נלנלתו‪?" ,‬ינותי יפה‬
‫הידים‪ ,‬ועביפ של נימי‪-‬רגלים‪,‬אותותינו אותות‬

‫עינו‬

‫"‬

‫‪ 1‬געשוויר בל"א‪ 2 – .‬חפ?מהעקער (כן שמו בתלמוד)‪ 8 – .‬מל' צירי ם והגלית‪- .‬‬
‫שתוקעים בנוף הנצלגימ‪ -.‬ש מין צמח‪-‬הירמענר?הי‪ 8 – .‬עפ"י דברי הטל גנז יחוקיה ס' הרפואות‪-,‬‬
‫‪ 4‬המסמר‬

‫? אבן שנושאות הגשים ההרות לקל תטילנה‪ – ,‬ז?ננענרשממערוננ‪.‬‬
‫ל‬

‫אוצר השירה והמליצה‪.‬‬
‫ררכמון‪-.‬צל דפסת‪ ,‬ענן בקרן מקא דבתר‬
‫טפ‪-‬א'‪ ,‬מי‪ 4‬אחד חציליטרא‪ …‬והיה ככלות‬
‫ושקריו‪,‬ישוב לביהו‬
‫ב‪.‬ולוות‬
‫הרופא רבריו‪,‬וו‬
‫היאנשים קרובי החולה‬
‫חל‬
‫תכ‬
‫יא‬
‫קומח‪ ,‬ישתה‬
‫*מהרו אל בית הרוכל‪ ,‬להביא הרפואות‪ ,‬וכל‬
‫אותן הגומחאות‪ …‬לא יעברו ממצותיו ולא‬
‫ישכחו‪ ,‬כל אתר ואחר בזרתות יעברטז יעם‬
‫כל זה בחצי הלילה הטות יחפשנו‪ – .‬והרופא‬
‫על זהלאיקפיר‪ ,‬טאחר שנפרע לא יבכהלו‪,..‬‬

‫י‪,‬‬
‫ט ‪,‬עיחפאר ב'טירים ומליצות ‪-‬‬
‫כי ימהרפרבר צחות* בכמתו"בתים' סהוטבים‬
‫תבנית היכל‪ ,‬כמדומה לו פשור אל טלאך‬
‫ז והרוץ‪,‬‬
‫ויוכל‪ …‬צרעאני מאלו שכל יטיוירי‬
‫להריק חניכיוילירי עפו המונים הטונים נעסק‬
‫החרוץ‪ ",‬הלוך וטפוף ילך‪ ,‬ידקדק בפם‪.‬עותיו‬
‫בחוצות עיר ברחובותיה‪ ,‬עקב בצד אגודל‬
‫י קקל ה'‬
‫כיונה שפה בכסף ואברותיכן כ‬
‫הדוש לו טליצה משונה מהברותיה‪-‬לא כאותן‬
‫שהורנלובהמוןמליציםודלא נטופשא דשפ‪-‬י‪-‬‬
‫וני יקבץ מאלו מליצות נמרצות מנלת ספר‬
‫בכתב רשום‪ ,‬הכמי ישראל בעיניו כקלפת‬
‫השום*** ובעתליאו באוניאנשיםיהודים יאמר‬
‫בכל שעתא ושעתא‪ :‬קנו אלי וקשמו! הלא‬
‫תבינו כמה מעליא הא שמעתא! ‪ -‬ואם פהרש‬
‫יחרישו ספה וטפה‪ /‬אז ידבר אלימובעפו‪…‬‬
‫אלה ראשיטומי הזמן הזה‪ ,,.‬זולתי‬
‫חסרונות אחרונים פרפיים אתם אין טספר‪ .‬כי‬

‫ד‬

‫‪111‬‬

‫יש מהם שיתפאר באוהניו ומיודעיו‪ ,‬טליציו‬
‫ורעי‪ ,‬נניריו ושועיו‪" ,‬נושא חן אני בעיני‬
‫ים‪,‬‬
‫הכיצרים‪ ,‬מדרנתי נחשבת בכתי החצר‬
‫י בחצר‬
‫יכל אני להנקם קמוניומוני‪,‬יד ושםל‬
‫המלך צם שעשנז וחנ"***‬
‫האף על ?ה לא תפקחעיניך עני וננה‬
‫רוחו התשכח יופ יעבורעליך בום טרורות‪,‬‬
‫טבהר אוהביך יורידוך מערש כנורך‪ ,‬השכב‬
‫אותך ארצה ושמוך בארון ‪ -‬והשליכוך‬
‫באחר המחתים‪ ,‬תחת היותך עליהם כאחד‬
‫הפחתים'‪ -‬המון רבמביביךנאספים‪ ,‬להטמינך‬
‫בהורי עפי ופקים‪-‬והיה ביצובם מקבר פגרך‬
‫בניך ובנותיך ובעו מצפונים‪ ,‬כלהון יקר אשר‬
‫עמלת בו וגדלתו‪ ,‬וחולק שללך בקרבם ‪ -‬כל‬
‫ממון לצפונים אשר הסתרת שםבימי המעשה‬
‫ו ביניהם בקולי קולות‪ .‬ואם‬
‫בחשאי‪,‬יחד‪.‬ויבוז‬
‫יראו כקלל אתו חטיה שקיה‪ ,‬תגרל סנרא‬
‫בין האחים בעודךיושב בעמק הבכא‪ ,‬זה יאמר‬
‫כלה שלי וזהיאמר כלה שלי וכל הקודםזכה‪.‬‬
‫יום טותךיזעקו מיה‪,‬יאנק כאנוקחלל‪ ,‬וטהרתו‬
‫יגילו בתלקם שלל‪ .‬ואם לכבודך יזמינו‬
‫שחורים מבחוץ ‪ ,4‬הלא הטה מבסמם‬
‫בלמתם כצמר יה"‪ ".‬יששו מ שצש קף‬
‫נכון לך ‪ 1 -‬ה אבן ‪ 6‬נדולה על פי הבאר‪,‬‬
‫כי אמרויורשיך בלבם‪:‬פן ינקם האישכי עזב‬
‫לאחרים חילו ועלה מן הארץ וישוב לביתוי‪..‬‬

‫‪-‬דעת‬

‫י‬

‫אתר לימודי יהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫* הטונה על הבנדים השחורים‬
‫י הווט שאחרי המטר‪ '- .‬מל' ‪,‬הסגיי והפחות"‪- ,‬‬
‫הקבר‪,‬ריב‪-.‬‬
‫והיו רגילים גם אז ללכוד לסמן אבלות* ‪ *-‬המצבה על‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)