קטן בנר חנוכה

יוני 15, 2014 · מאת הרב אהרון ליכטנשטיין · ירושלים תשס"ד · תקופת החשמונאים

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קטןבנר הנוכה‬
‫הונ אהרןליכטנשטיין‬
‫א‪ .‬שיטת 'ספרהעיטור'‬
‫בשלהיסוגיית'הדלקהאו הנחה עושהמצווה'בנרחנוכה‪,‬מסיקה הגמרא (שבתכגע"א)‪:‬‬
‫"והשתאדאמרינן הדלקה עושה מצווה‪ ,‬הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולאכלום‪ .‬אשה‬

‫מדליקה‪ ,‬דאמררבייהושעבןלוי‪:‬נשיםחייבותבנר חנוכה‪ ,‬שאףהןהיובאותו הנס"‪.‬‬
‫ודאי‬
‫בסוגיה לא מבואר האםיש לחלק‪,‬לגביקטן‪,‬ביןהגיעלחינוךלבין לאהגיע; ולכאורה מתוך‬
‫כך משתמעשאין הבדל‪ ,‬וגם קטןשהגיעלחינוך‪ ,‬אף עלפי שמן הסתםחייבלהדליקמדין‬
‫י הדלקתו ולא כלוםלגבי פטורהבית‪.‬‬
‫חינוכוהאישי‪ ,‬לא עשה עליד‬
‫ן ב'ספר העיטור' (הלכות חנוכה‪ ,‬קטו ע"ב ‪ -‬קטו ע"א)‪ ,‬שהעיר‪" :‬ומסתברא‬
‫ברם‪,‬יעויי‬
‫כשלא הגיע לחינוך‪ ,‬אבל הגיע לחינוך איכא מנהגא ואזלינן בתר מנהגא"‪ .‬והנה ב'עיטור'‬
‫שלפנינואיןציון למקור המנהג או לשורשיו; ב'פתח הדביר' על אתרהגיה ר' מאיריונה‪:‬‬
‫"וכדכתבינןבמגילה"‪.‬י ואמנם הר"ן (שבתי ע"א באלפס) סיכם‪":‬מיהו כתב בעלהעיטורז"ל‬
‫דאםהגיעלחינוך מותר והכלתלוי במנהג‪ ,‬כדאמרבירושלמי דמגילה מכאןואילך התקינו‬
‫שיהו קטניםקוריןלרבים"‪.‬הפניית הר"ןהינה למסקנתהירושלמי (מגילה פ"ב ה"ה)לגבי‬
‫מחלוקתרבייהודה ותנא קמא במשנה (מגילה פ"ב מ"ד)‪" :‬הכלכשרין לקרות את המגילה‬
‫יהודה מכשיר בקטן"‪ .‬רוב הראשונים הבינו שלא הכשיר ר'‬
‫חוץ מחרש שוטה וקטן‪,‬רבי‬
‫יהודה אלא בהגיעלחינוך‪,‬ואילו תנא קמא פוסל אף אותו; ולכאורה מסתבר שאכן נחלקו‬
‫בהגיעלחינוך‪ ,‬שהרי אם הואיודע לקרואישלהגדירו כברחינוך‪' .‬העיטור' בהלכותמגילה‬
‫(קיגע"ב) ציטט את המחלוקת ואת שיטתהרי"ף שפסקכרבנן‪,‬ואילו הואהכריע‪" :‬ומסתבר‬
‫בקטןשהגיעלחינוךפליגי‪ ,‬והלכהכרבייהודה‪ ,‬דאתא דרבנן ומפיק דרבנן‪ ,‬ואשכחן דמנהגא‬
‫יהודה כדאיתא בתוספתא"‪.‬נ ולאורדבריולגבי מגילה‪ ,‬קבע שהואהדין בנר חנוכה‪,‬‬
‫כרבי‬
‫שקטןשהגיעלחינוךמוציא אחרים‪.‬‬
‫רוב הראשונים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הכריעו כנראה בשתיקתם שאין לחלק בנידון‪ ,‬כפשטות‬
‫הסוגיה‪.‬וכך‪,‬ביןהיתר‪ ,‬סתם הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד ה"ט)‪":‬נר חנוכה שהדליקו חרש‬
‫שוטה וקטןאועכו"ם לא עשהכלוםעדשידליקנומי שהואחייב בהדלקה";והמאירי (שבת‬
‫כג ע"א ד"האעפ"י) כתב במפורש‪,‬אחרי שהביא את שיטתהעיטור‪":‬ואין הדברים נראים"‪.‬‬
‫‪ .1‬בנוסח המוגההיה כתוב"גרסינןבמגילה";והיות ובהמשך מצוטטת גמרא ממס' שבת‪,‬אין לנוסח הזה‬
‫פשר‪.‬‬
‫ן בתוספתא‪ ,‬מגילה פ"ב ה"ד‪ ,‬וב"תוספתא כפשוטה"‪ ,‬עמ' ‪.1149-1148‬‬
‫‪ .2‬עיי‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן‬

‫‪127‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קטןבנר חנוכה‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫‪*:2‬מייללך ‪nw*w‬השולקינווזלהעיטור‬
‫בביאורשיטתהחולקים עלהעיטורישלהציעשניהסברים‪.‬יתכן שהשוו‪ ,‬כדעתהעיטור‪,‬‬
‫נר חנוכה למקרא מגילה‪ ,‬אלא שאף לגבי מגילה פסלו כל קטן‪ ,‬וכדעת הרי"ף והרמב"ם‬
‫(הלכותמגילה פ"אה"ב)‪ .‬אםמפנישאיןתרידרבנןמוציא חדדרבנן‪ ,‬וכדעת התוספות בכמה‬
‫מקומותי אםמפנישאין הקטןחייבאפילומדרבנן‪ ,‬שכן חובתהחינוך רובצתעלכתפי האב‬
‫ולאעלהקטן‪,‬וכדעתרש"י;‪ 4‬ואםמפני שאף אםהחיוב מוטלעל הקטןעצמו‪,‬הריהואנחות‪,‬‬
‫איכותית‪ ,‬בהשוואה לשל גדול‪ ,‬שכן חובת חינוך שונה באופיה מחובת עצם המצווה‬

‫השורשית‪.‬‬

‫י חובה‬
‫לחילופין‪,‬יתכן שאףהפוסקיםכרבייהודה‪ ,‬שקטןשהגיעלחינוךיכוללהוציאיד‬
‫במקראמגילה‪ ,‬חולקים עלהעיטור‪,‬מפני שלדעתםאין להשוותביןשתי המצוות‪.‬‬
‫י המגן אברהם ‪ -‬אלא שהואמעלינולכיוון‬
‫והנהחילוק אפשריבין הדבקים הוצעעליד‬
‫הפוך‪ ,‬ובשורה התחתונה‪ ,‬נוטה לדחותו‪ .‬השולחןערוך בהלכות חנוכה(סימן תרעה‪,‬סעיףג)‬
‫הביא את שיטת העיטור‪" :‬אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום‪ …‬ויש מי‬
‫שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר"‪ ,‬אךלגבי מקרא מגילה השמיטה לחלוטין‪ ,‬וקבע חד‪-‬‬
‫משמעית(סימן תרפט‪,‬סעיף א)‪,‬שאין קטןמוציא את השומעמגילה ממנו‪ .‬המגן אברהם‬
‫(סימן תרפט‪,‬סעיף‪-‬קטןד)העירעלכך‪":‬וצריךעיון‪,‬דהרבביתיוסף פסקבסוףסימן תרעה‬
‫כדעתבעלהעיטורשמכשיר בקטן‪ ,‬והכא סתם ופסק כדעתהאוסרים‪ ,‬ודוחק לחלקבזהבין‬
‫מגילה לנר חנוכה‪ ,‬וגם בר"ן שם משמע דדמי להדדי בזה"‪ .‬ובכן‪ ,‬שומה עלינו‪ ,‬הן ללבן‬
‫את שיטת העיטור כשלעצמה‪ ,‬והן לבחון את מידת היכולת לחלקבין שתי המצוות‪ ,‬לכאן‬
‫ולכאן‪.‬‬

‫ג‪.‬יסודחיוב הקטן במקראמגילהונר תנוכה‬
‫אשרלביאורעיקרחיוב קטן במקראמגילהונר חנוכה‪,‬ניתן להעלותשתי הצעות‪:‬‬

‫ו) הואחייב אך ורקמדיןחינוך‪,‬ומעיןחיובובציצית או לולב‪ ,‬המבואר בגמרא בסוכה‬
‫(מב ע"א)‪.‬‬

‫‪ )2‬במצוות אלו חיובו נעוץ גם בהיותו כלול באותו הנס‪ ,‬ומעמדו מעין חיוב נשים‬

‫במצוותאלו‪.‬‬

‫באופן פשוט‪ ,‬האפשרותהשניה תלויה במחלוקת הראשוניםלגבי הנימוק בגמראלחיוב‬
‫י הירושלמי (מגילה פ"ב ה"ה) "שאף‬
‫האשה‪" :‬אף הםהיו באותו הנס"‪ .‬רובם פירשו‪ ,‬עלפ‬
‫אותםהיו בספק"‪ ,‬שמדובר בהכללתן בסכנה ובהצלה;ונימוקזה תקףאףלגביקטנים‪.‬ואולם‬

‫‪128‬ן‬

‫ןמגילהיט ע"ב ד"הורבייהודה; שם‪ ,‬כד ע"א ד"המי;עירוביןצו ע"א ד"ה דלמא‪.‬‬
‫‪.3‬עיי‬
‫‪ .4‬עיע ברכות מח ע"א ד"ה עדשיאכל‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'באורך נראהאור'‬

‫קטןבנר חנוכה‬

‫רש"י והרשב"ם‪5‬הטעימו שהנשיםהיוגורם משמעותיבגרימתותהליך הנס; ומזה לבאורה‬
‫היוקטנים מופקעים‪ 6.‬אלא שברמהיסודיתיותריש לפקפק האם עצם המושגהמחייב'היו‬
‫באותוהנס' תופסלגביקטנים‪,‬ואפילו אםהגיעולחינוך‪.‬יתכןשנימוקזהעלה רקלגבינשים‬
‫שהינןבנותחיובמצוות‪,‬ככלל‪,‬כאנשים‪ ,‬אלאשהיו אמורותלהיפטר ממצוותאלובגיןעילה‬
‫צדדית ונקודתית‪ ,‬בהיות נר חנוכה ומקרא מגילה מצוות עשה שהזמן גרמן‪ .‬אשר על כן‪,‬‬
‫הגורם'היו באותו הנס' דוחה נקודהזווהןמתחייבות‪ .‬מהשאיןכן קטנים ‪ -‬שברמתחיוב‬
‫המצוותהכללי מופקעיםלחלוטין‪ ,‬ואףבהגיעםלחינוךחיובם נושאאופייותר רדוד ורופף‬
‫יתכןשאין עובדתהיותם באותו הנס עוקרת את פטורם הכללי‪7.‬‬
‫‬‫ואפילו אםנניח(כפי‬
‫ששמעתימפי מורי‪-‬חמי הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל בשם סבו‪ ,‬ר'חיים) שלקטןיש מעשה‬
‫וקיום מצווה ‪ -‬ואשרעלכן‪ ,‬פסק הרמב"ם (הלכות קרבן פסח פ"הה"ז) שקטןשהגדילבין‬
‫שני פסחיםאינוחייב לעשות פסחשני אם שחטועליו בראשון‪- 6‬עדייןאיןזהנוגע אלא‬
‫לקיום‪ ,‬אךמחיוב מצוות‪ ,‬קטן מופקעלכולי עלמא‪.‬ובכן‪,‬יתכןשאיןכאן מקוםליישום'היו‬
‫באותו הנס' כללועיקר‪,‬וחיוב קטן מצטמצם לאפיקהחינוך‪.‬‬

‫‪.5‬עיי‬
‫ן בדבריהם‪ ,‬פסחים קח ע"ב ד"ה שאף‪ .‬ואולם במגילה פירש רש"י (ד ע"א ד"ה שאף) כדעת רוב‬
‫הראשונים‪,‬ואילו בשבת (כג ע"א ד"ההיו) שילב את שתי הדעות‪.‬‬
‫‪ .6‬אמנםיתכן שעלפי המדרש (אסתר רבה‪ ,‬פרשה ח‪ ,‬ז)‪" :‬מה עשה מרדכי? קבץ את התינוקות ועינה‬
‫אותם מלחם ומים והלבישם שק והושיבם באפרוהיו צועקיםובוכיןועוסקין בתורה"‪,‬היה לקטנים‬
‫חלק אףבגרימת הנס‪,‬לו תרמו תורתם‪ ,‬תפילתם‪ ,‬וזכותם‪.‬‬
‫‪ .7‬במקום אחד (מגילה כד ע"א ד"ה אמר)‪ ,‬הסבירו התוספות שאףרבי יהודה סובר שאיןתרי דרבנן‬
‫פוטר חד דרבנן‪ ,‬ומה שקבע שקטן מוציא את הרבים במגילה מושתת על היותו באותו הנס‪" :‬אבל‬
‫במגילהיש להקל‪,‬לפי שטףונשיםהיו בספק דלהרוג ולהשמיד‪,‬לפיכך עשאורבי יהודה כגדול"‪ .‬אך‬
‫הדעה הרווחת בשיטתבעלי התוספות הינה שלרבי יהודהאין הבחנהבין חד דרבנן לתרי דרבנן‪,‬‬
‫ושניהם נחשבים לבני תיובא שמוציאים אחד את השני‪ .‬רבינו טוביה‪ ,‬שהובא במרדכי (מגילה‪,‬‬
‫סימן תשנז)‪ ,‬הרחיק לכת עוד יותר והסביר שלרבי יהודה המחוייב מדרבנןיכול להוציא אפילו את‬
‫המחוייבמדאורייתא‪,‬ולכן סומא ‪ -‬שלשיטתרבייהודה (בבא קמאפז ע"א) פטור ממצוותמדאורייתא‬
‫ולכלהיותרחייב בהן מדרבנן ‪ -‬מוציא את אשתובקידוש‪.‬יתירהמזו‪ ,‬הוא גס הטעים שהמקדש בזמן‬
‫י חובת מצוותקידושמן התורה‪.‬‬
‫תוספת שבת ‪ -‬שלדעתו‪,‬איןבוקיום אלא מדרבנן ‪-‬יוצאיד‬
‫‪ .8‬בחיבורו‪,‬ביארר'חיים את שיטת הרמב"ם עליסוד 'שהלבית אבותדאורייתא' ‪ -‬כלומר‪ ,‬עלפי גורם‬
‫מקומי בהלכות קרבן פסח‪ .‬אך בעל פה‪ ,‬העלהתירוץהבנוי עלחילוקכלליבין קטן לשוטה‪ ,‬שלראשון‬
‫ישקיום אףכשאיןלוחיוב‪,‬ואילוהשני מופקע אףמקיום‪,‬ולכןמישעתיםחליםועתים שוטה ששמע‬
‫תקיעת שופרבעידן שטותוחייב לשמוע שוב‪ ,‬כמבואר בראש השנה (כחע"א)‪ .‬מעמד מעשה קטן‪,‬הן‬
‫לגבי מצווהוהןלגביעבירה‪,‬נידוןבאחרונים בהרחבה‪ ,‬ואכמ"ל; אךברורשייחוסקיום לקטן מחודש‬
‫בהרבה מאשר הגדרת מעשהו כמעשה מצווה אועבירה‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן‬

‫‪129‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫קטן בנר חנוכה‬

‫ד‪ .‬מחלוקותראשוניםהתלויות בנקודהזו‬
‫ניתן להציע ששאלהזו עומדת במוקד מחלוקת ראשונים בביאורסוגיה בפסחיםלגבי‬
‫ן בארבעה כוסות הללו‪ ,‬אחד‬
‫ארבע כוסות‪.‬דגרסינן התם (קח ע"ב)‪" :‬תנורבנן‪ :‬הכלחייבי‬
‫אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות‪ .‬אמררבי יהודה‪:‬וכי מה תועלתיש לתינוקותביין?"‪.‬‬
‫ופירש הרשב"ם‪" :‬ואחד התינוקות ‪ -‬שגם הם נגאלו‪.‬וכי מה תועלתיש לתינוקות ‪ -‬הלא‬
‫פטוריןמןהמצוות"‪ .‬ומשמעשלדעתונחלקותנאים בהחלתחיובעלקטן מפאתגורםחיצוני‬
‫שלשיתופובגאולה‪ .‬ואףשלשיטתו לא מדובר במושג'אףהןהיו באותוהנס'‪,‬שהרי הרשב"ם‬
‫קושרו עםזיקהלגרימת הגאולה‪ ,‬כאמורלעיל‪ ,‬מכל מקוםישכאן‪ ,‬לתנא קמא‪ ,‬מהלךמקביל‪.‬‬
‫ואילורבינו דוד על אתר השיגעליו‪":‬ואינו נכון‪ ,‬שאע"פ שנגאלומאיהוי תובא לדרדקי"‪.‬‬
‫אלא שיש לדחות‪,‬שאין מחלוקתם נוגעתלענייננו‪ .‬דהנה מפירוש הרשב"ם אתדברירבי‬
‫יהודה משתמע שמדובר בקטן שלאהגיעלחינוך‪ .‬ובכן‪ ,‬לוהיינומפעילים לתנא קמא את‬
‫היסוד'היו באותו הנס'היה בכךחידושמפליגביותר‪ ,‬הרבה מעבר למה שהוצעלעיללגבי‬
‫נר חנוכה ומקראמגילה‪ .‬מתוךכך‪,‬סבירלהבין‪ ,‬ממקום שבאת‪ ,‬שלא עלה על דעת הרשב"ם‬
‫לבססחיוב קטן על התשתית של'היו באותו הנס'‪ ,‬אלא שהכוונה לחובה המוטלת על האב‬
‫ביתו וזאת‪ ,‬לא מפאתחינוכם‪ ,‬אלא כחלק ממצוותו‪9.‬‬
‫להנהיגשתייתד' הכוסותעלידיבני ‪-‬‬
‫מאידך‪ ,‬אפשר לצמצם את השגת רבנו דודליישום נימוק הגאולה רקכלפימי שלא הגיע‬
‫לחינוך‪,‬ואילולגבי קטן המתחנך‪,‬אולייודהשקיים רובדחיובבגין'היו באותו הנס'‪ ,‬ולא רק‬
‫מפאתחינוך‪.‬‬
‫אלאשאיןצורךלהביא ממרחק לחמנו‪,‬שכן הספק שהוצעלעילנידוןלהדיאבראשונים‬
‫ וזאת‪,‬ביחס למקראמגילה‪.‬דהנההרמב"ן במלחמותה'בברכות(יב ע"א באלפס)הטעים‪:‬‬‫"דקטןאפילוהגיעלחינוךאינומוציא אחריםאפילובדרבנן‪ ,‬כדתנן הכלכשרים לקרוא את‬
‫המגילהחוץ מחרש שוטהוקטן‪ .‬וטעמא דמלתא‪ ,‬משוםדחינוךמצווהדאביוהוא‪,‬ואיהולאו‬

‫ן‬

‫‪1130‬‬

‫‪ .9‬בירושלמי(מגילה פ"ב ה"ה) עולה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬נקודה דומהביחס למקראמגילה‪" :‬בר קפרא אמר‪:‬צריך‬
‫לקרותהלפני נשיםולפני קטנים שאף אותם הוו בספק"‪ .‬כאן מפורש שנימוק 'אף הןהיו' תקף גם‬
‫לגבי קטנים‪ .‬אךניתן לטעון שמהלשון משתמע שלא מדובר בחובת גברא של הקטן אלא על חובת‬
‫אחרים ‪ -‬מן הסתם‪,‬אביו ‪ -‬לקרואבפניו‪ ,‬כחלק שלקיום פרסומיניסא של האב‪.‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ג‬
‫מ‬
‫אךאינן‬
‫מורי‪-‬חמי זצ"ל נטה לפרש את שיטת בעל 'הלכות גדולות'‪ ,‬שנשיםצריכות לשמוע‬
‫מוציאות את האנשים‪ ,‬ברוח דומה‪.‬הווי אומר‪,‬שנשים מצד עצמן פטורותהן מקריאהוהן משמיעה‬
‫אלא שעלאחרים לקרואבפניהםלפרסומימילתא‪,‬והוא הסתמךבנידוןעלהירושלמי‪.‬אךבבה"געצמו‬
‫(הלכותמגילה‪,‬ד"ו‪,‬עמ' ‪ ,)80‬חרףהביאו בהמשך אתהירושלמי‪ ,‬הוא פותחבקביעה‪" :‬נשיםועבדים‬
‫וקטניםפטורין ממקראמגילה‪ ,‬אלאשחייבין במשמע‪ .‬למה? שהכלהיו בספק להשמיד להרוג ולאבד‪,‬‬
‫והואיל והכלהיו בספיקא הכלחייבין במשמע"‪.‬ניסוח זה לכאורה מורה על חובהאישית‪ .‬אלא שיש‬
‫לעייןלגבי איזכור קטנים‪ .‬אם מדובר בהגיע לחינוך‪ ,‬למה לאיתחייב גם בקריאה? ואם בלא הגיע‬
‫לחינוך‪ ,‬תהיה מלשונו הוכחהלגבי ספקנודלעיללגבי הטלת חובת גבראמדין'היו באותו הנס' גם‬
‫בקטן שלאהגיעלחינוך‪ .‬בכל אופן‪ ,‬ברור שהראשונים שדנו האם‪ ,‬לבה"ג‪ ,‬אשה מברכת "על מקרא‬
‫מגילה"או"על משמעמגילה" ‪-‬עייןבראבי"ה‪ ,‬ח"בסימן תקמטעמ' ‪ ,294‬ומשם לרמ"א(סימן תרפט‬
‫סעיףב) ‪ -‬לאהבינו כדעת הרב זצ"לבנידון‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫קטןבנר חנוכה‬

‫ןבר"ןבמגילה(ו‬
‫ברתיובא הואכלל"‪ .‬ברם‪ ,‬הסברשיטתרבייהודה חסרמן הספר‪ ,‬אךיעויי‬
‫ע"ב באלפס)‪ ,‬שהוסיף הסבר בשם הרמב"ן‪" :‬ור'יהודה עצמו לא התיר בקטן אלא במגילה‪,‬‬
‫מפני שכולםהיובאותוהנס"‪ .‬אולםהר"ן עצמו חלקעליו‪":‬ולאניחאליבהאיפירוקא‪,‬דאי‬
‫איהו לאו ברחיובא הוא במצוותאפילו מדרבנן‪,‬כיהוי באותו הנסמאי הוה?והאי טעמא‬

‫לאשייך אלאבמאןדהויברחיובא בשארמצוותכנשים‪,‬דמחייבינןלהונמיבהאימפני שאף‬
‫הןהיובאותוהנס‪ ,‬אבלמאןדלאשייךבוחיובאהיכימחייבינןליה משוםהכי?"‪.‬הרישדברי‬
‫הר"ןברורמללו‪,‬ואילולפי מהלך הרמב"ןהיה מקום להסתפק האם סובר התנא קמא‪,‬לגבי‬
‫ספקנו‪,‬כר"ן‪,‬או שאףלדידו‪ ,‬בכלהנוגע לחובת הקטן כשלעצמו‪,‬קייםמימד של'היו באותו‬
‫הנס'‪,‬ואיןחיובו מוגבללדיןחינוך‪ ,‬אלאשאין זה מספיקלהוציא אחרים‪ ,‬וזאת‪,‬מעין דעת‬
‫בעל 'הלכותגדולות' (הלכותמגילה‪,‬ד"ו‪ ,‬עמ' ‪)80‬שאין אשה מוציאה את האנשיםבמגילה‪.‬‬
‫אך‪ ,‬כמובן‪ ,‬אףכיניתן להציע שתי השערותלגבייחס התנא קמאלטיעוןרבייהודהכפי‬
‫שהסבירו הרמב"ן‪ ,‬הבנת הרמב"ן עצמובנידוןהרי מפורשת‪" :‬וטעמא דמלתא משוםדחינוך‬
‫מצווהדאביו הואואיהו לאו ברחיובא הואכלל"‪.‬‬

‫עוד נראה שהשאלה הנ"ל משתקפת בהקשר אחר‪ .‬דהנה הראבי"ה (ח"בוסימן תקסט‪,‬‬
‫עמ' ‪)292‬הביאשיטתהבה"גשאין אשהמוציאהגבריםבמגילה‪,‬ונימקהבכךשאינהחייבת‬
‫בקריאה אלאבשמיעה; ובהמשך(עמ' ‪ )293‬נתב‪" :‬ומספקאליאיקטןמצילאפוקינשיםאי‬
‫נשים לקטן‪,‬ביןבמגילהבין בהדלקה‪ ,‬דשמא אףעלגבדתרווייהופטירי [מקריאה]וחייבים‬
‫במשמעמגילהדילמאאינםחייבין בשוה‪,‬כדאמרינן במסכתא שבת[בריש פרקמי שהחשיך‬
‫גבי חרש שוטה וקטן]הימינייהועדיף‪ ,‬אף עלגב דבכל דוכתאכייל להו בחדא"‪.‬‬
‫ישלדון האםספיקותיונעוציםבדירוגבין רמות שונות של אותוגורםהמחייב במצווה‪,‬‬
‫וזה‪ ,‬בשלעצמו‪ ,‬אחד משנים‪ .1 :‬האםיש באן הבדל ברמות; ‪ .2‬האם הבדל כזהיפקיע‬

‫אפשרות הוצאת הזולת‪ .‬או שמא‪ ,‬שורשם שלספיקותיוביחסלמחייביםשונים‪ ,‬וגם נקודה‬
‫זו מתפצלת לשתים‪ .1 :‬האם הטעםלחיוב האשה שונה מן הטעם לחיוב הקטן; ‪.2‬איזה‬

‫משקליש לתתלשוני הזהלגביהיכולתלהוציאאחרים‪.‬‬

‫בגמרא שהראבי"הציטט כמשל‪ ,‬עלה ספקביחס למצב שעת הדחק‪ ,‬שבו מותר לעשות‬
‫ימישחיובו בשבת נחות ‪ -‬האםישלהעדיף חרשעלפני קטןאולהיפך (שבת‬
‫מלאכהעליד‬
‫א‬
‫מ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫דחרש‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ל‬
‫קנג ע"ב)‪" :‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ן‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ד‬
‫אתי‬
‫אתי‬
‫ן‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ד‬
‫בג‬
‫והנה‪,‬בין שני הצדדים בספק זה יש פער ברור‪ .‬חומרת הקטן יכולה‬
‫לאחלופי‬
‫להתפרש כעקרונית‪,‬דהיינו‪ ,‬שאפשר להבין שמלאכת קטן נאסרה כמעין הקדמת גדלותו‬
‫לעומתאיסור החרש‪,‬ואילו חומרת החרשאינה אלאבגללשיקולצדדי‪ ,‬שמאהיתרזהיגרום‬
‫לאנשיםלהתיר אףבגדולובןדעת‪.‬היותוכך‪ ,‬קשה לפרש שהגמרא התלבטהלגבי עצםקיום‬
‫שוניבין הרמותאוביןהמחייבים‪,‬ויותר מסתבר לפרש שהספקנעוץבטיב ומשקלהעדיפות‬
‫ אםבי‪ ,‬כמובןאין הדבר מוכרח‪.‬‬‫‪ .10‬מדובר‪,‬כמובן‪ ,‬שהגדולהנותן את החפץאיננואבי הקטן‪ ,‬שכן בקטן העושה לדעתאביוהזהירה תורה‬
‫"אתהובנךובתך"‪ ,‬שעלכרחנו אזהרהזומתייחסתלקטנים‪,‬ואילובניםגדוליםמוזהרים תחת"אתה"‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן ‪131‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קטןבנר חנוכה‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫והנה‪ ,‬אםנניח‪ ,‬כצדהשני‪ ,‬שספיקות הראבי"הנעוציםבאופיים ורמתם שלהמחייבים‬
‫השונים לאשה ולקטן‪ ,‬אפשרלהבין בפשטות למה אשהאולי לא תוכללהוציא קטן‪.‬שהרי‬
‫לדידו אשה חייבת רק בשמיעה‪ ,‬ואילו הקטן מן הסתםחייב אף בקריאה‪,‬כפי שיתחייב‬
‫כשיגדיל; ומה שכתב הראבי"ה כדבר פשוט ששניהםחייבים בשמיעה ולא בקריאה‪,‬היינו‬
‫כשבאלהציג את אותו צד שממנו עולהשאולייוציאו אחד אתהשני‪ .‬אךישלעיין למה לא‬
‫יוציא הקטן את האשה‪ ,‬אםלשניהםחיובזהה‪.‬ונראהשלפי מה שנתבאר אפשרלהציע הסבר‬
‫ןדלעיל‪ .‬אם קטןחייב הןמדיןחינוךוהן מפאת‬
‫פשוט‪ ,‬המושתת על שאלת הרמב"ןוהריי‬
‫היותו באותו הנס‪ ,‬באמתאין סיבה שלאיוציא נשים‪ .‬אמנם‪ ,‬אם חיובו מצדחינוךגרידא‪,‬‬
‫ואינו כלולב'היו באותו הנס'‪,‬קייםמרכיב שלחיוב התקףלגבי אשהשאין לקטן‪ ,‬ומתוךכך‬
‫יתכן שבגלל ההפרש הזהאינויכוללהוציאה‪.‬‬

‫ה‪ .‬השוואהבין מקראמגילה לנר תנוכה‬
‫ביחס לסברת'היו באותו הנסע‬
‫אשרלענייננו‪,‬בביאור שיטת בעל העיטור שהשווה מקרא מגילה ונר חנוכה‪ ,‬אם באנו‬
‫לדון בחובת הקטן מצדחינוך‪,‬לכאורהאין מקום לחלק‪,‬דמאי שנאזומזולגביהצורךלחנכו‪.‬‬
‫ומכאן שהפוסקים כר' יהודה‪ ,‬שקטן מוציא גדולים במקרא מגילה‪ ,‬גם יקבלו את פסק‬
‫העיטור‪ ,‬שגםלפי המסקנה שהדלקה עושה מצווה‪ ,‬אם הדליק קטןשהגיעלחינוךנר בבית‬
‫יתקיים 'נראישוביתו'לגבי כלתושביו‪.‬‬

‫ןב'כלי חמדה'‬
‫לפום ריהטא‪ ,‬הואהדיןלגבימחייב 'אף הןהיו באותו הנס'‪ .‬ברם‪,‬יעויי‬
‫(פרשת מקץ‪ ,‬עמ' ‪,)112‬שהציע לחלק והעלה שאםהמחייב בצמד המצוותהינוחינוך‪,‬ודאי‬
‫שאין מקום לחלקביניהםלגבייכולת קטן להוציא;וכך‪ ,‬לדעתו‪ ,‬סברהעיטור‪ .‬אולם‪ ,‬אשר‬
‫למחייב של'היו באותו הנס'יש בהחלט מקום לחלק;וכך‪ ,‬לדעתו‪ ,‬סברו החולקים עלבעל‬

‫העיטור‪.‬בביאור החילוק הוא מסביר‪" :‬ומעתה נראה דוה דוקאבפורים‪ ,‬דהנסהיה שניצלו‬
‫ממוותלחיים‪ ,‬דהגזירההיה להשמיד ולהרוג‪ ,‬ואם כןאין נפקאמינהבין קטנים לגדולים‪,‬‬
‫ושפיריש לומר בהם שאףהןהיו באותו הנס‪ .‬מהשאיןכן בחנוכה‪ ,‬דהיתההגזירהלהעביר‬
‫על הדת‪,‬וקיימאלןדיהרג ואליעבור מכח מצוות עשהד'ונקדשתייי בתוךבני ישראל'‪ ,‬אם‬
‫כןזה דוקאבגדולים‪ ,‬אבלבקטנים‪,‬דאינןמצוויןעל עשהד'ונקדשתי'‪,‬הריהיומותריןלעבור‬
‫ולאהיונהרגין‪ .‬ואםכן בחנוכה לאשייך לומר בקטנים שאףהןהיו באותו הנס‪,‬כיון דלא‬
‫[היה] בהם נס הצלה ממיתה‪,‬כיון דלאהיוצריכין למסור נפשם על קדושת השם יתברך‪.‬‬
‫וכיון דלאשייךלחייבם מכח שאףהןהיו באותו הנס לא נשארלנולחייב אפוא אלא מכח‬
‫חינוך‪ ,‬ושובאמרינןדתרידרבנןאינומוציא חדדרבנן‪.‬לכן לא מצאנו בתוספות כלל שבנר‬
‫י קטן"‪ .‬דבריו ברורים‪ ,‬אך אינם אלא מן‬
‫חנוכהיהיה כשר לרבי יהודה הדלקה עליד‬
‫המתמיהים‪ .‬הנחתהיסודהינה שהנס ‪ -‬כלומר‪,‬גאולה מספקוסכנה ‪-‬כרוךבהצלה מהשמדה‬
‫פיזית כתוצאה מחובתיהרגואליעבור‪ .‬אךלכאורה פשוטכביעתא בכותחא שלאכך הםפני‬

‫‪132‬ן‬
‫ן‬

‫וו‪ .‬ב'כלי חמדה' כתוב‪ ,‬פעמיים‪" ,‬וקדשתו"‪ .‬אך ברור שאיןזו אלא פליטת קולמוס‪ ,‬ותיקנתי כאןלפי‬
‫הפסוק‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'באורך נראהאור'‬

‫קטן בנר חנוכה‬

‫הדברים‪.‬וכיאין בהצלה ממלתעות שמדישועה מספקתלחייב שבח והודאהוציון המאורע‬
‫עלידי הדלקתנרות?!ואפילו אםנביא בחשבון שהקטניםהיואנוסים‪ ,‬האםאיןבאובדןחיי‬
‫עולםוזיקהלשמירת תורהומצוות משום שודושבר‪ ,‬שכלמי ששרדהימנומוגדרכמישהיה‬
‫בנס חנוכה?והרי נקודהזו פשוטה מסברא‪ .‬אךיש לה גםסימוכיןמהדיון המפורסםבטורי‬
‫זהב (אורחחיים סימן תרע סעיף‪-‬קטן ג)בענין השמטת משתה ושמחה בחנוכה לעומת‬
‫פורים‪":‬ובלבושחילק ואמרכיבפוריםהיה הצלת נפשותובחנוכה לאהיה הצלת נפשות‪,‬כי‬
‫היוונים לא בקשו נפשות‪ ,‬רק ההכנעה והעברתדת‪.‬ואיןזהנכון‪ ,‬דהא פרשרש"י בפרשתכי‬
‫תצא דגדול המחטיא את האדם יותר מהורגו"‪ .‬הרי שלדעת שניהם הצלת חנוכה היתה‬
‫רוחנית‪ ,‬ולא מעורה בהשלכות הגשמיות של האיום הרוחני; אלא שנחלקולגבי משמעות‬
‫עובדהזולגבי הכללתנימת משתה ושמחהבחנוכה‪.‬ובכן‪,‬ברורשאין לחלקבין מקראמגילה‬
‫להדלקת נר חנוכה על רקע החלת'היו באותו הנס'לגבי קטנים‪,‬ואין לפרט זה כל קשר‬
‫למחלוקת בעלהעיטורוראשוניםאחרים‪.‬ני‬
‫‪ .12‬הדבריםאמוריםכלפי תובת קטןלהדליק לעצמו‪ ,‬אס כאשרישלובית משלו‪ ,‬ואםלפי מנהג הרמ"א‬
‫(סימן תרעאסעיף ב) שכל אחדמבניהביתמדליק;ויעויין בזה ברמ"אבסימן תרעהסעיףג‪ ,‬ובמגן‬
‫אברהםסימן תרעז סעיף‪-‬קטןח‪ .‬אמנםישיישום אחר לשאלת מעמד קטן עלפיזיקתו לנר חנוכה‪,‬‬
‫לשיטת הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד ה"ב) שרק בעל הבית מדליק‪,‬לפי חשבוןבני הבית‪ .‬מתעוררת‬
‫שאלה האם לדעתויש לכלול קטניםבמנין ולהדליק עליהם‪ ,‬שהריהיו באותו הנסוניצלו‪,‬ואין כאן‬
‫מקום כלללבחון את חובתם במצוות‪,‬שהרי לא הם המדליקים; או שמא רקגדולים‪ ,‬שהםבני מצוות‬
‫חנוכה אשרעליהם חלהומתייחסת ההדלקה‪ ,‬בכלל'בניהבית'לעניןזה‪.‬ויעוייןבפסקיריא"ז (שבת‪,‬‬
‫עמ' קב) שכתב‪" :‬אבל על הקטנים שאינןמחוייבין נראהבעיני שאינו מדליק"; וכן הובא ב'שלסי‬
‫הגבורים' (שבת ט ע"ב באלפס)‪.‬כךי כדבר פשוט‪ ,‬כתב אףהמאירי (שבת כאע"ב‪ ,‬ד"ה מצוותחנוכה)‪:‬‬
‫"והמהדרים במצווהנר לכל אחד ואחדלפימניןבניביתוהגדולים"‪ .‬ברם‪ ,‬ברור שמסברא אפשר לחלק‬
‫בין הנושאים‪ ,‬ולקבוע שהקטן מופקע מהדלקה אך מדליקים עליו‪ .‬מאידך‪ ,‬יתכן שלמנהג הרמ"א‬
‫מחנכים קטןלהדליקמדיןחינוך‪ ,‬כבכל המצוות‪,‬וכן עמאדבר‪ ,‬אךאיןמדליקיםעליו‪ ,‬לרמב"ם‪,‬שהרי‬
‫איןבכךפןחינוכי‪.‬ומן התימה עלהמגן אברהם ועלה'ביאור הלכה'(שלהיסימן תרעה) שעירבבו את‬
‫דברי הריא"ז‪,‬לגבי הדלקה על קטנים‪ ,‬עם דברי הרמ"א‪ ,‬לגבי הדלקת הקטנים עצמם‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫הנימוק שהעלה בביאור הלכה שם ‪" -‬דנהידמחוייב לחנכוהיינו בדבר שיש בוחיוב על הגדול מצד‬
‫הדין‪ ,‬אבלבזה‪ ,‬דגםבגדולליכאכי אם משוםהידור מצווה‪,‬אינומחוייבלחנךבו הקטן" ‪-‬צריךבירור‪,‬‬
‫מתוךליבוןיסודהידור מצווה‪ ,‬על כלרבדיווערוציו‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ומתוך בחינתטיב ההידור שנאמר‬
‫במצוות נר חנוכה‪ ,‬מצדשני‪ .‬לכאורה‪ ,‬במידהונגדיר אתהידורי נר חנוכה נרבדיםנוספיםומהותיים‬
‫מגוףהמצווה‪,‬אין שוםסיבה שלא לכוללם במצוותחינוך‪.‬במידהונסווג אותם תחת'זהא‪-‬ליואנוהו'‬
‫כלליוחיצוני‪,‬ישיותר מקום למעטם מחינוך למצוות‪ .‬אך גם זה רחוק מלהיות ברור‪ ,‬שאף אםאין‬
‫כאן תוספתמגוףהמצווה‪ ,‬למה לאייבללפן שלשיפור בעבודת ה' והחדרתוהערכית במצוותחינוך?‬
‫בנוסף‪,‬ישלעייןבנידון לאורהסוגיהבחגיגה (ו ע"א) העוסקת במידת ההתאמהביןהחיובהעתידי‬
‫של הקטן לכשיגדיללבין חובת החינוך העכשווית‪.‬ויעויי‬
‫ן במקור דברי הביאור הלכה הנ"ל‪ ,‬והוא‬
‫ב'מחצית השקל'(סימן תרעזסעיףד)‪ ,‬שהעלהחילוקזה כהסבראפשריבביאור אפשרות העולהבמגן‬
‫אברהם שם‪ ,‬אך לא נכנסלעובי הקורהלליבון הנקודותהנ"ל‪.‬‬
‫י סיום דברי 'מחצית השקל'‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ש‬
‫כ‬
‫שם‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ת‬
‫לדברי‬
‫להשלמת הערה זו‪,‬ישלצייןכ‬
‫הריא"זשאין בעל הבית מדליק על קטנים‪ ,‬הואמעיר‪" :‬ועל כרחךבהגיעולחינוךמיירי‪ ,‬דאם לאכן‬
‫פשיטא"‪ .‬ברם‪ ,‬לכאורה ברור שאףלגבי קטנים שלאהגיעולחינוךאין הדבר פשוט כללועיקר‪,‬ויתכן‬
‫בהחלט שאף שהם מופקעים‪,‬אישית‪ ,‬מכלחיוב המצווה‪,‬עדייןחייב בעל הביתלהדליק עליהם‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן ‪133‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫קטן בנר חנוכה‬

‫ו* הבחנהביןנר חנוכה למקראמגילה מבחינתאופי המצווה‬

‫אולם ניתן לבחון את שאלתנו מזווית שונה לחלוטין‪ .‬עד כה‪ ,‬דיוננו בהשוואת שתי‬
‫המצוות התמקדביסוד ורמת חובת הגברא של הקטןשהגיעלחינוך‪ .‬ברם‪ ,‬אפשר לתקוף את‬
‫העניין מצד האופי והקיום של שתי המצוות ודרישותיהן‪ ,‬ולחקור האםניתן לחלקביניהן‬
‫בנידון‪ ,‬באופןשתהיינה לכך השלכות אףלגבייכולת הקטן להוציא אחרים‪ ,‬לכאן או לכאן‪.‬‬
‫ונראה שאמנםכן‪,‬שהרי‪,‬כידוע‪,‬השוניביןדפוסיהקיומיםברור‪:‬קריאתהמגילההינה חובת‬
‫גברא‪ ,‬המתקיימת ברמה האישית; ומה שאחד מוציא את תבירוהינומדין שומע כעונה‪,‬‬
‫שאמנם סובל הבנותופירושיםשוניםלגביזיקת הקורא לשומע‪ ,‬אך לכולםהיציאה כרוכה‬
‫בהשתתפותישירה שלהיוצא במהלךביצוע המצווה‪ .‬מהשאיןכן בהדלקת נר חנוכה‪ ,‬שם‬
‫נקבעה‪ ,‬ברמה היסודית‪ ,‬מצוות 'נר אישוביתו' ‪-‬דהיינו‪ ,‬שעל כלבני הבית מוטלת חובה‬
‫שיהיה נר דלוק בבית או בצמודלו‪ ,‬אךאין חובת גברא על אף אחד מהם לבצע את מעשה‬
‫ההדלקה עצמו‪ .‬אדם אחד ‪ -‬שאוליאינוחייבלהיותמדיירי הביתי ‪ -‬מוציא את האחרים‬
‫י שהואיוצרמציאות שלנוכחות חפצא שלנר חנוכהבבית;ומזהמיעטההסוגיה חרש‬
‫עליד‬
‫ה‬
‫שוט‬
‫)‬
‫ט‬
‫"‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫(‬
‫ם‬
‫"‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ד‬
‫"‬
‫פ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ם‬
‫"‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ף‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ה‬
‫מכיווןשאינםכלולים‬‫‬‫במצווה כלעיקר‪.‬‬

‫לכאורה פשוט גם שישבשוניבאופי הקיוםכדי להשפיע על היכולת להוציא אחרים‪.‬‬
‫ופוקחזי‪,‬שהרילגבייכולתנשיםלהוציאאנשיםבמגילה‪ ,‬נחלקוראשונים‪,‬ורבים מהםנהו‬
‫אחרי הבה"ג שקבעשאינןמוציאות‪.‬ואילולגבינרחנוכהאין מחלוקתכזורווחת‪ ,‬ומפשטות‬
‫הסוגיה (שבת כג ע"א) המסיקה שנשים מדליקות ודאי משמע שהן מוציאות בכך את‬
‫הגברים‪ .‬זאת משום שלגבי נשים נקבע באופןחיובי מה שנשלל לגבי חרש שוטה וקטן‪:‬‬
‫"הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולאכלום‪ .‬אשהודאימדליקה"‪.‬ושלילהזו בחרש שוטה‬
‫י חובתםהאישית‪,‬שהרי הםפטורים מכל המצוות‪,‬‬
‫וקטןאינהנוגעת‪,‬כמובן‪,‬לגבייציאתםיד‬
‫אלאלגבי יכולתם להוציא אחרים‪ .‬ובכן‪ ,‬משתמע להדיא שאשה פוטרת אנשים בהדלקה‪,‬‬
‫ן בראבי"ה בהלכותמגילה (ח"בסימן תקסט‪ ,‬עמ'‬
‫ודלא כהכרעת הבה"גלגבימגילה‪.‬ויעויי‬
‫‪ ,)293‬שכנראה התלבטבנידון‪" :‬ובדקתי בהלכות גדולות ולאפירש בהמידי‪ ,‬ולאידענא בה‬
‫י בחרא מחתא איכא לפרושי אם לא"‪ .‬ברם‪ ,‬בהלכות חנוכה (ח"גסימן תתמג‪ ,‬עמ' ‪)580‬‬
‫א‬

‫ן‬

‫‪134‬ן‬

‫‪ .13‬לפי מיטבידיעתי‪ ,‬נקודהזו לא נידונה בפירוש בגמרא ובראשונים‪ ,‬ודומני שהרושם המתקבל הינו‬
‫שהמדליקחייבלהיותמבני הבית‪ ,‬שכן אחרתאיןזיקהבין הנרלבית‪,‬ואין זהקרוי'נראישוביתו'‪.‬‬
‫אךיעוייןב'חידושי מרןרי"זהלוי' (הלכות חנוכה פ"ד ה"א‪ ,‬עמ' ‪ )28‬שהניח כדבר פשוט‪" ,‬דגם עיקר‬
‫נר חנוכהדאישוביתויוכללהדליק ואףשאינומבניהבית‪ ,‬רק שיהא ברתיובא"‪.‬יתכןשסימוכין לכך‬
‫ניתן למצוא בלשון קושיית הרמב"ן (פסחים ז ע"א)‪" :‬ואם תאמר הרי הדלקת נר חנוכה שאפשר‬
‫ישליחומברכיןעליהלהדליק"‪ ,‬אךמדבריו לא ברור האםניתןלוותרעלמינויהמדליק‬
‫לעשותןעליד‬
‫כשליח‪ .‬ברם‪,‬העירניבני‪ ,‬הרביצחק אבא שליט"א‪ ,‬שמדברירבנודוד‪ ,‬באותו הקשר‪ ,‬אמנם משתמע‬
‫שאדםזריכוללהדליק‪,‬ואףללאמינוי‪.‬יעוייןבחידושירבנודוד(פסחיםזע"ב‪,‬עמ'מז)‪ ,‬שכתב‪":‬ויש‬
‫ישליח‪ ,‬שאם קנה אדםפתילותושמניםוהדליקבשבילחברו‬
‫לומרשמצוותנרחנוכהודאיאינהעליד‬
‫ודאי לא עשהכלום‪ …‬אבל אחרשהכיןבעלהביתבביתוהשמניםוהפתילותיכול אחרשיברךבמקומו‬
‫י ברכה"‪.‬‬
‫והוא שומעויוצאיד‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קטןבנר חנוכה‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫הכריעלקולא‪" :‬אשהודאימדליקה ומפקאנמילגברא‪ ,‬דאמררבייהושעבןלוינשיםחייבות‬
‫בנרחנוכה שאףהןהיובאותונס"‪ .‬אלא שלאביאר פשר הספקמתחילהוהפשיטותלמסקנה‪.‬‬
‫ןבשלטיגיבוריםעלהמרדכי (שבת רמז רסה; הובאב'פרי חדש'סימן תרעהסעיףג)‬
‫ויעויי‬
‫שכתב בשם תוספות‪":‬ודאי מדלקתאפילולפטוראחרים‪.‬ואףעלגב דמקראמגילה לא פטרו‬
‫אחריני אע"פשהיו באותו הנס‪ ,‬שמא נר חנוכה קולא הוא‪ ,‬כדאמר לקמן דמשתתףבפריטי‬
‫וכינסיב (ולא)צריךדסמיך אהדלקהדביתו שחוץלעירו"‪ .‬ברם‪ ,‬גםכאןאיןלנו אלא הוכחה‬
‫נטולת הסבר‪.‬‬

‫בביאור הדבר‪,‬ניתן להעלות כמה הצעות‪ ,‬אך אחד מכמה הסברים ששמעתי‪,‬מפימורי‪-‬‬
‫חמיזצ"ל‪ ,‬ללא כלזיקה למקורותהנ"ל‪ ,‬הושתת עלהשוני במוקדהחיוב‪.‬אין אשהמוציאה‬
‫גבר‪ ,‬ברמתזיקהבין‪-‬אישית‪ .‬אך אם כל מה שנדרש זהיצירת חפצא של נר חנוכה‪ ,‬אף‬
‫הדלקת האשהמועילה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬פשוט שאפשר לאמץ אתהחילוק שהעלה ודחה המגן אברהם‪,‬שדייק מהשולחן‬
‫ערוך שקטןיכוללהוציאגדוליםבנרחנוכה אךלא במקראמגילה‪.‬שהרי אםנניח שקטןאינו‬
‫יכול לבצע מעשה מצווה שיעלה לגדולמדין שומע כעונה‪ ,‬אך מסוגלליצור חפצא של נר‬
‫חנוכה‪ ,‬שבאמצעותו כלבני הבית ממילאיוצאיםידי חובתם‪ ,‬פסקי המחבר מובנים כמין‬
‫חומר‪4.‬י‬

‫מנגד‪,‬יש לבאר אתשיטתהראשונים שפסקוכר'יהודהלגבי מקראמגילה‪ ,‬אךלאחילקו‬
‫בין רמות קטנותלגבי נר חנוכה‪ ,‬ובנראההבינו מסתימת הסוגיה שאףבהגיעלחינוךאין‬
‫הדלקתומועילהלגדולים‪ .‬אפשרלהסביר ‪ -‬אםכיזהאוליתלוי בהבנתדין שומעכעונה ‪-‬‬
‫שהגדול יכול לצאת משום השתתפותו הפעילה כשומע את קריאת הקטן‪ ,‬שלמטרה זו‬
‫מוגדרת כקריאת מצווה‪ .‬מה שאין כן בהדלקה‪ ,‬האמורה לפטור את הבית כולו אך ורק‬
‫מפאת עצם זהותו כחפצא של נר חנוכה של הבית‪ ,‬אין בכח הקטן לייצרו ברמת חיוב‬
‫הגדולים‪.‬‬

‫ויעויין בהמשך דברי ה'פרי חדש' שצויינו לעיל‪ ,‬שעמד על פסקי המחבר‪ ,‬והטעים‪:‬‬
‫"ואע"פ שהרב המחברבסימןהנזכר [כלומר‪,‬לגבימגילה] לא חשש לסברת בעלהעיטור ולא‬
‫הזכירה‪ ,‬הביאה בכאן‪,‬לפי שאפשרדאפילו מאןדפליג התם מודה הכא‪ ,‬משום דגר חנוכה‬
‫קילא וכמו שכתבתי בשם התוספות"‪.‬הרישנימק‪ ,‬בהתאם לפתחדבריו שםלגבי נשים‪ ,‬על‬
‫יסוד רמות חומרא וקולא מעורפלות במקצת‪ .‬ברם‪,‬כפי שנתבאר‪,‬יש להסביר את החילוק‬
‫על רקעזיקהליסודות ושורשישתי המצוות‪,‬ביחסלחיובןוקיומן כאחד‪.‬‬
‫י ה'חכםצבי'‪ .‬משנשאל על‬
‫ושוב מצאתישחילוק מוסברזה אמנם נקבע בתמצית עליד‬
‫פשר הסתירה בפסקי המחבר‪ ,‬השיב ('תוספות חדשים' שבסוף הספר‪ ,‬סימןיג)‪" :‬תשובה‪:‬‬

‫‪ .14‬חילוק דומה הוצע עלידי מורי‪-‬חמי זצ"ל ביחס ליכולת קטן להוציא גדול בברכת המזון‪.‬יעויין‬
‫ב'שעורים לזכר אבא מרי ז"ל' (מהד' מוסד הרב קוק‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' קב‪-‬קו)‪ ,‬שחידש שלדעת כמה‬
‫ראשוניםאין קטןיכוללהוציא אחרים בברכתהמזוןמדין שומע כעונה‪ ,‬אך הוא מסוגלליצור חפצא‬
‫של ברכתהמזוןבזימון‪ ,‬שבאמצעותובני החבורהיוצאים ממילאמדין אחד מברךלכולם‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪135‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קטן בנר חנוכה‬

‫'באורך נראה אור'‬

‫סביראליה דבחנוכה‪,‬כיון דלאו אקרקפתא דגברא מוטלחיוב ההדלקה אלא אחד מכלבני‬
‫הביתמדליק בפתחהחצר‪,‬ושובאיןשוםחיובעלשום אחדמכלבניהביתאע"פ שלאשמעו‬
‫הברכה ולא ראו ההדלקה‪ ,‬ועדיפאמיניה אמר ר'זיראכיון דנסיבנא אמינא תו לא צריכנא‬
‫דהא קמדלקיעלי בגו ביתאי‪ ,‬אמטו להכיסגי בקטן שהגיע לחנוך המדליק בפתח החצר‪.‬‬
‫אבל בקריאת המגילה‪ ,‬המוטל על כל אחד ואחד לקרות או לשמוע המגילה‪,‬אין קטן‪ ,‬אף‬
‫שהגיע לחינוך‪ ,‬מוציא את הרבים‪ ,‬וחילוק זה מתקבל על הדעת‪ ,‬נראה לי"‪ .‬ודברי פי‬
‫חכם חן‪5.‬י‬

‫‪,,, ,,, ,,‬‬

‫‪, ,,‬‬

‫‪,, ,‬‬

‫'ועשיתמנוריוזהב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ט‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ק‬
‫ץ‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ג‪%-‬קש‬
‫ה‪,‬פנויה‪,‬וריכה‬
‫כנסתישי‪58‬‬
‫וקנהגביעיהכפתוריהופהחיה'‪,‬מושו גד? א‪5‬א‬
‫‪,1‬ר‪1"5,‬ג הגשישגיאגל ‪4‬ב ריב‬
‫'נב*ק*"' ‪1542‬האכמ*סן‪4‬כפתו‪'"4%‬נא‪5‬ו‬
‫התלמידים‪' ,‬ופרח‪-‬ה' אלוה‪-4‬ולקלקהלומדים‬
‫(שמותכה‪ ,‬ד*א) * ‪%‬‬

‫(‬

‫יי"‬

‫‪"4‬‬

‫בבית‬

‫הששרג *‪nlaa‬‬

‫‪"'4‬‬

‫י‪(,‬‬
‫‪,‬הק‪14‬‬

‫‪,‬ת‪4‬אש"‬
‫‪1‬יהל‪(,‬ג‬
‫י‪-‬‬
‫‪%‬ק‬
‫וי‬
‫פס‬

‫הגת"‬

‫פגשהח);‬

‫‪ .15‬יתבןשציטוטדברירביזירא‪,‬שמדליקיםעליובביתו שלאבנוכחותו‪ ,‬המובאב'שלטיגיבורים' כב'חכם‬
‫צבי'‪ ,‬בא אף הואלציין אתאופי המצוה‪,‬ואין כוונת ה'שלטיגיבורים' להזכיר סתם קולא כלשהיא‪.‬‬

‫אךאיןדבריובנידוןברורים‪.‬‬

‫‪1136‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)