אתר דעת -מכללת הרצוג
קטןבנר הנוכה
הונ אהרןליכטנשטיין
א .שיטת 'ספרהעיטור'
בשלהיסוגיית'הדלקהאו הנחה עושהמצווה'בנרחנוכה,מסיקה הגמרא (שבתכגע"א):
"והשתאדאמרינן הדלקה עושה מצווה ,הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולאכלום .אשה
מדליקה ,דאמררבייהושעבןלוי:נשיםחייבותבנר חנוכה ,שאףהןהיובאותו הנס".
ודאי
בסוגיה לא מבואר האםיש לחלק,לגביקטן,ביןהגיעלחינוךלבין לאהגיע; ולכאורה מתוך
כך משתמעשאין הבדל ,וגם קטןשהגיעלחינוך ,אף עלפי שמן הסתםחייבלהדליקמדין
י הדלקתו ולא כלוםלגבי פטורהבית.
חינוכוהאישי ,לא עשה עליד
ן ב'ספר העיטור' (הלכות חנוכה ,קטו ע"ב -קטו ע"א) ,שהעיר" :ומסתברא
ברם,יעויי
כשלא הגיע לחינוך ,אבל הגיע לחינוך איכא מנהגא ואזלינן בתר מנהגא" .והנה ב'עיטור'
שלפנינואיןציון למקור המנהג או לשורשיו; ב'פתח הדביר' על אתרהגיה ר' מאיריונה:
"וכדכתבינןבמגילה".י ואמנם הר"ן (שבתי ע"א באלפס) סיכם":מיהו כתב בעלהעיטורז"ל
דאםהגיעלחינוך מותר והכלתלוי במנהג ,כדאמרבירושלמי דמגילה מכאןואילך התקינו
שיהו קטניםקוריןלרבים".הפניית הר"ןהינה למסקנתהירושלמי (מגילה פ"ב ה"ה)לגבי
מחלוקתרבייהודה ותנא קמא במשנה (מגילה פ"ב מ"ד)" :הכלכשרין לקרות את המגילה
יהודה מכשיר בקטן" .רוב הראשונים הבינו שלא הכשיר ר'
חוץ מחרש שוטה וקטן,רבי
יהודה אלא בהגיעלחינוך,ואילו תנא קמא פוסל אף אותו; ולכאורה מסתבר שאכן נחלקו
בהגיעלחינוך ,שהרי אם הואיודע לקרואישלהגדירו כברחינוך' .העיטור' בהלכותמגילה
(קיגע"ב) ציטט את המחלוקת ואת שיטתהרי"ף שפסקכרבנן,ואילו הואהכריע" :ומסתבר
בקטןשהגיעלחינוךפליגי ,והלכהכרבייהודה ,דאתא דרבנן ומפיק דרבנן ,ואשכחן דמנהגא
יהודה כדאיתא בתוספתא".נ ולאורדבריולגבי מגילה ,קבע שהואהדין בנר חנוכה,
כרבי
שקטןשהגיעלחינוךמוציא אחרים.
רוב הראשונים ,לעומת זאת ,הכריעו כנראה בשתיקתם שאין לחלק בנידון ,כפשטות
הסוגיה.וכך,ביןהיתר ,סתם הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד ה"ט)":נר חנוכה שהדליקו חרש
שוטה וקטןאועכו"ם לא עשהכלוםעדשידליקנומי שהואחייב בהדלקה";והמאירי (שבת
כג ע"א ד"האעפ"י) כתב במפורש,אחרי שהביא את שיטתהעיטור":ואין הדברים נראים".
.1בנוסח המוגההיה כתוב"גרסינןבמגילה";והיות ובהמשך מצוטטת גמרא ממס' שבת,אין לנוסח הזה
פשר.
ן בתוספתא ,מגילה פ"ב ה"ד ,וב"תוספתא כפשוטה" ,עמ' .1149-1148
.2עיי
www.daat.ac.il
ן
127
אתר דעת -מכללת הרצוג
קטןבנר חנוכה
'באורך נראה אור'
*:2מייללך nw*wהשולקינווזלהעיטור
בביאורשיטתהחולקים עלהעיטורישלהציעשניהסברים.יתכן שהשוו ,כדעתהעיטור,
נר חנוכה למקרא מגילה ,אלא שאף לגבי מגילה פסלו כל קטן ,וכדעת הרי"ף והרמב"ם
(הלכותמגילה פ"אה"ב) .אםמפנישאיןתרידרבנןמוציא חדדרבנן ,וכדעת התוספות בכמה
מקומותי אםמפנישאין הקטןחייבאפילומדרבנן ,שכן חובתהחינוך רובצתעלכתפי האב
ולאעלהקטן,וכדעתרש"י; 4ואםמפני שאף אםהחיוב מוטלעל הקטןעצמו,הריהואנחות,
איכותית ,בהשוואה לשל גדול ,שכן חובת חינוך שונה באופיה מחובת עצם המצווה
השורשית.
י חובה
לחילופין,יתכן שאףהפוסקיםכרבייהודה ,שקטןשהגיעלחינוךיכוללהוציאיד
במקראמגילה ,חולקים עלהעיטור,מפני שלדעתםאין להשוותביןשתי המצוות.
י המגן אברהם -אלא שהואמעלינולכיוון
והנהחילוק אפשריבין הדבקים הוצעעליד
הפוך ,ובשורה התחתונה ,נוטה לדחותו .השולחןערוך בהלכות חנוכה(סימן תרעה,סעיףג)
הביא את שיטת העיטור" :אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום …ויש מי
שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר" ,אךלגבי מקרא מגילה השמיטה לחלוטין ,וקבע חד-
משמעית(סימן תרפט,סעיף א),שאין קטןמוציא את השומעמגילה ממנו .המגן אברהם
(סימן תרפט,סעיף-קטןד)העירעלכך":וצריךעיון,דהרבביתיוסף פסקבסוףסימן תרעה
כדעתבעלהעיטורשמכשיר בקטן ,והכא סתם ופסק כדעתהאוסרים ,ודוחק לחלקבזהבין
מגילה לנר חנוכה ,וגם בר"ן שם משמע דדמי להדדי בזה" .ובכן ,שומה עלינו ,הן ללבן
את שיטת העיטור כשלעצמה ,והן לבחון את מידת היכולת לחלקבין שתי המצוות ,לכאן
ולכאן.
ג.יסודחיוב הקטן במקראמגילהונר תנוכה
אשרלביאורעיקרחיוב קטן במקראמגילהונר חנוכה,ניתן להעלותשתי הצעות:
ו) הואחייב אך ורקמדיןחינוך,ומעיןחיובובציצית או לולב ,המבואר בגמרא בסוכה
(מב ע"א).
)2במצוות אלו חיובו נעוץ גם בהיותו כלול באותו הנס ,ומעמדו מעין חיוב נשים
במצוותאלו.
באופן פשוט ,האפשרותהשניה תלויה במחלוקת הראשוניםלגבי הנימוק בגמראלחיוב
י הירושלמי (מגילה פ"ב ה"ה) "שאף
האשה" :אף הםהיו באותו הנס" .רובם פירשו ,עלפ
אותםהיו בספק" ,שמדובר בהכללתן בסכנה ובהצלה;ונימוקזה תקףאףלגביקטנים.ואולם
128ן
ןמגילהיט ע"ב ד"הורבייהודה; שם ,כד ע"א ד"המי;עירוביןצו ע"א ד"ה דלמא.
.3עיי
.4עיע ברכות מח ע"א ד"ה עדשיאכל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראהאור'
קטןבנר חנוכה
רש"י והרשב"ם5הטעימו שהנשיםהיוגורם משמעותיבגרימתותהליך הנס; ומזה לבאורה
היוקטנים מופקעים 6.אלא שברמהיסודיתיותריש לפקפק האם עצם המושגהמחייב'היו
באותוהנס' תופסלגביקטנים,ואפילו אםהגיעולחינוך.יתכןשנימוקזהעלה רקלגבינשים
שהינןבנותחיובמצוות,ככלל,כאנשים ,אלאשהיו אמורותלהיפטר ממצוותאלובגיןעילה
צדדית ונקודתית ,בהיות נר חנוכה ומקרא מגילה מצוות עשה שהזמן גרמן .אשר על כן,
הגורם'היו באותו הנס' דוחה נקודהזווהןמתחייבות .מהשאיןכן קטנים -שברמתחיוב
המצוותהכללי מופקעיםלחלוטין ,ואףבהגיעםלחינוךחיובם נושאאופייותר רדוד ורופף
יתכןשאין עובדתהיותם באותו הנס עוקרת את פטורם הכללי7.
ואפילו אםנניח(כפי
ששמעתימפי מורי-חמי הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל בשם סבו ,ר'חיים) שלקטןיש מעשה
וקיום מצווה -ואשרעלכן ,פסק הרמב"ם (הלכות קרבן פסח פ"הה"ז) שקטןשהגדילבין
שני פסחיםאינוחייב לעשות פסחשני אם שחטועליו בראשון- 6עדייןאיןזהנוגע אלא
לקיום ,אךמחיוב מצוות ,קטן מופקעלכולי עלמא.ובכן,יתכןשאיןכאן מקוםליישום'היו
באותו הנס' כללועיקר,וחיוב קטן מצטמצם לאפיקהחינוך.
.5עיי
ן בדבריהם ,פסחים קח ע"ב ד"ה שאף .ואולם במגילה פירש רש"י (ד ע"א ד"ה שאף) כדעת רוב
הראשונים,ואילו בשבת (כג ע"א ד"ההיו) שילב את שתי הדעות.
.6אמנםיתכן שעלפי המדרש (אסתר רבה ,פרשה ח ,ז)" :מה עשה מרדכי? קבץ את התינוקות ועינה
אותם מלחם ומים והלבישם שק והושיבם באפרוהיו צועקיםובוכיןועוסקין בתורה",היה לקטנים
חלק אףבגרימת הנס,לו תרמו תורתם ,תפילתם ,וזכותם.
.7במקום אחד (מגילה כד ע"א ד"ה אמר) ,הסבירו התוספות שאףרבי יהודה סובר שאיןתרי דרבנן
פוטר חד דרבנן ,ומה שקבע שקטן מוציא את הרבים במגילה מושתת על היותו באותו הנס" :אבל
במגילהיש להקל,לפי שטףונשיםהיו בספק דלהרוג ולהשמיד,לפיכך עשאורבי יהודה כגדול" .אך
הדעה הרווחת בשיטתבעלי התוספות הינה שלרבי יהודהאין הבחנהבין חד דרבנן לתרי דרבנן,
ושניהם נחשבים לבני תיובא שמוציאים אחד את השני .רבינו טוביה ,שהובא במרדכי (מגילה,
סימן תשנז) ,הרחיק לכת עוד יותר והסביר שלרבי יהודה המחוייב מדרבנןיכול להוציא אפילו את
המחוייבמדאורייתא,ולכן סומא -שלשיטתרבייהודה (בבא קמאפז ע"א) פטור ממצוותמדאורייתא
ולכלהיותרחייב בהן מדרבנן -מוציא את אשתובקידוש.יתירהמזו ,הוא גס הטעים שהמקדש בזמן
י חובת מצוותקידושמן התורה.
תוספת שבת -שלדעתו,איןבוקיום אלא מדרבנן -יוצאיד
.8בחיבורו,ביארר'חיים את שיטת הרמב"ם עליסוד 'שהלבית אבותדאורייתא' -כלומר ,עלפי גורם
מקומי בהלכות קרבן פסח .אך בעל פה ,העלהתירוץהבנוי עלחילוקכלליבין קטן לשוטה ,שלראשון
ישקיום אףכשאיןלוחיוב,ואילוהשני מופקע אףמקיום,ולכןמישעתיםחליםועתים שוטה ששמע
תקיעת שופרבעידן שטותוחייב לשמוע שוב ,כמבואר בראש השנה (כחע"א) .מעמד מעשה קטן,הן
לגבי מצווהוהןלגביעבירה,נידוןבאחרונים בהרחבה ,ואכמ"ל; אךברורשייחוסקיום לקטן מחודש
בהרבה מאשר הגדרת מעשהו כמעשה מצווה אועבירה.
www.daat.ac.il
ן
129
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קטן בנר חנוכה
ד .מחלוקותראשוניםהתלויות בנקודהזו
ניתן להציע ששאלהזו עומדת במוקד מחלוקת ראשונים בביאורסוגיה בפסחיםלגבי
ן בארבעה כוסות הללו ,אחד
ארבע כוסות.דגרסינן התם (קח ע"ב)" :תנורבנן :הכלחייבי
אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות .אמררבי יהודה:וכי מה תועלתיש לתינוקותביין?".
ופירש הרשב"ם" :ואחד התינוקות -שגם הם נגאלו.וכי מה תועלתיש לתינוקות -הלא
פטוריןמןהמצוות" .ומשמעשלדעתונחלקותנאים בהחלתחיובעלקטן מפאתגורםחיצוני
שלשיתופובגאולה .ואףשלשיטתו לא מדובר במושג'אףהןהיו באותוהנס',שהרי הרשב"ם
קושרו עםזיקהלגרימת הגאולה ,כאמורלעיל ,מכל מקוםישכאן ,לתנא קמא ,מהלךמקביל.
ואילורבינו דוד על אתר השיגעליו":ואינו נכון ,שאע"פ שנגאלומאיהוי תובא לדרדקי".
אלא שיש לדחות,שאין מחלוקתם נוגעתלענייננו .דהנה מפירוש הרשב"ם אתדברירבי
יהודה משתמע שמדובר בקטן שלאהגיעלחינוך .ובכן ,לוהיינומפעילים לתנא קמא את
היסוד'היו באותו הנס'היה בכךחידושמפליגביותר ,הרבה מעבר למה שהוצעלעיללגבי
נר חנוכה ומקראמגילה .מתוךכך,סבירלהבין ,ממקום שבאת ,שלא עלה על דעת הרשב"ם
לבססחיוב קטן על התשתית של'היו באותו הנס' ,אלא שהכוונה לחובה המוטלת על האב
ביתו וזאת ,לא מפאתחינוכם ,אלא כחלק ממצוותו9.
להנהיגשתייתד' הכוסותעלידיבני -
מאידך ,אפשר לצמצם את השגת רבנו דודליישום נימוק הגאולה רקכלפימי שלא הגיע
לחינוך,ואילולגבי קטן המתחנך,אולייודהשקיים רובדחיובבגין'היו באותו הנס' ,ולא רק
מפאתחינוך.
אלאשאיןצורךלהביא ממרחק לחמנו,שכן הספק שהוצעלעילנידוןלהדיאבראשונים
וזאת,ביחס למקראמגילה.דהנההרמב"ן במלחמותה'בברכות(יב ע"א באלפס)הטעים:"דקטןאפילוהגיעלחינוךאינומוציא אחריםאפילובדרבנן ,כדתנן הכלכשרים לקרוא את
המגילהחוץ מחרש שוטהוקטן .וטעמא דמלתא ,משוםדחינוךמצווהדאביוהוא,ואיהולאו
ן
1130
.9בירושלמי(מגילה פ"ב ה"ה) עולה ,לכאורה ,נקודה דומהביחס למקראמגילה" :בר קפרא אמר:צריך
לקרותהלפני נשיםולפני קטנים שאף אותם הוו בספק" .כאן מפורש שנימוק 'אף הןהיו' תקף גם
לגבי קטנים .אךניתן לטעון שמהלשון משתמע שלא מדובר בחובת גברא של הקטן אלא על חובת
אחרים -מן הסתם,אביו -לקרואבפניו ,כחלק שלקיום פרסומיניסא של האב.
ה
ל
י
ג
מ
אךאינן
מורי-חמי זצ"ל נטה לפרש את שיטת בעל 'הלכות גדולות' ,שנשיםצריכות לשמוע
מוציאות את האנשים ,ברוח דומה.הווי אומר,שנשים מצד עצמן פטורותהן מקריאהוהן משמיעה
אלא שעלאחרים לקרואבפניהםלפרסומימילתא,והוא הסתמךבנידוןעלהירושלמי.אךבבה"געצמו
(הלכותמגילה,ד"ו,עמ' ,)80חרףהביאו בהמשך אתהירושלמי ,הוא פותחבקביעה" :נשיםועבדים
וקטניםפטורין ממקראמגילה ,אלאשחייבין במשמע .למה? שהכלהיו בספק להשמיד להרוג ולאבד,
והואיל והכלהיו בספיקא הכלחייבין במשמע".ניסוח זה לכאורה מורה על חובהאישית .אלא שיש
לעייןלגבי איזכור קטנים .אם מדובר בהגיע לחינוך ,למה לאיתחייב גם בקריאה? ואם בלא הגיע
לחינוך ,תהיה מלשונו הוכחהלגבי ספקנודלעיללגבי הטלת חובת גבראמדין'היו באותו הנס' גם
בקטן שלאהגיעלחינוך .בכל אופן ,ברור שהראשונים שדנו האם ,לבה"ג ,אשה מברכת "על מקרא
מגילה"או"על משמעמגילה" -עייןבראבי"ה ,ח"בסימן תקמטעמ' ,294ומשם לרמ"א(סימן תרפט
סעיףב) -לאהבינו כדעת הרב זצ"לבנידון.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קטןבנר חנוכה
ןבר"ןבמגילה(ו
ברתיובא הואכלל" .ברם ,הסברשיטתרבייהודה חסרמן הספר ,אךיעויי
ע"ב באלפס) ,שהוסיף הסבר בשם הרמב"ן" :ור'יהודה עצמו לא התיר בקטן אלא במגילה,
מפני שכולםהיובאותוהנס" .אולםהר"ן עצמו חלקעליו":ולאניחאליבהאיפירוקא,דאי
איהו לאו ברחיובא הוא במצוותאפילו מדרבנן,כיהוי באותו הנסמאי הוה?והאי טעמא
לאשייך אלאבמאןדהויברחיובא בשארמצוותכנשים,דמחייבינןלהונמיבהאימפני שאף
הןהיובאותוהנס ,אבלמאןדלאשייךבוחיובאהיכימחייבינןליה משוםהכי?".הרישדברי
הר"ןברורמללו,ואילולפי מהלך הרמב"ןהיה מקום להסתפק האם סובר התנא קמא,לגבי
ספקנו,כר"ן,או שאףלדידו ,בכלהנוגע לחובת הקטן כשלעצמו,קייםמימד של'היו באותו
הנס',ואיןחיובו מוגבללדיןחינוך ,אלאשאין זה מספיקלהוציא אחרים ,וזאת,מעין דעת
בעל 'הלכותגדולות' (הלכותמגילה,ד"ו ,עמ' )80שאין אשה מוציאה את האנשיםבמגילה.
אך ,כמובן ,אףכיניתן להציע שתי השערותלגבייחס התנא קמאלטיעוןרבייהודהכפי
שהסבירו הרמב"ן ,הבנת הרמב"ן עצמובנידוןהרי מפורשת" :וטעמא דמלתא משוםדחינוך
מצווהדאביו הואואיהו לאו ברחיובא הואכלל".
עוד נראה שהשאלה הנ"ל משתקפת בהקשר אחר .דהנה הראבי"ה (ח"בוסימן תקסט,
עמ' )292הביאשיטתהבה"גשאין אשהמוציאהגבריםבמגילה,ונימקהבכךשאינהחייבת
בקריאה אלאבשמיעה; ובהמשך(עמ' )293נתב" :ומספקאליאיקטןמצילאפוקינשיםאי
נשים לקטן,ביןבמגילהבין בהדלקה ,דשמא אףעלגבדתרווייהופטירי [מקריאה]וחייבים
במשמעמגילהדילמאאינםחייבין בשוה,כדאמרינן במסכתא שבת[בריש פרקמי שהחשיך
גבי חרש שוטה וקטן]הימינייהועדיף ,אף עלגב דבכל דוכתאכייל להו בחדא".
ישלדון האםספיקותיונעוציםבדירוגבין רמות שונות של אותוגורםהמחייב במצווה,
וזה ,בשלעצמו ,אחד משנים .1 :האםיש באן הבדל ברמות; .2האם הבדל כזהיפקיע
אפשרות הוצאת הזולת .או שמא ,שורשם שלספיקותיוביחסלמחייביםשונים ,וגם נקודה
זו מתפצלת לשתים .1 :האם הטעםלחיוב האשה שונה מן הטעם לחיוב הקטן; .2איזה
משקליש לתתלשוני הזהלגביהיכולתלהוציאאחרים.
בגמרא שהראבי"הציטט כמשל ,עלה ספקביחס למצב שעת הדחק ,שבו מותר לעשות
ימישחיובו בשבת נחות -האםישלהעדיף חרשעלפני קטןאולהיפך (שבת
מלאכהעליד
א
מ
ל
י
ד
,
ת
ע
ד
,
ה
י
ל
ו
א
ל
ל
כ
ל
ב
י
ה
י
דחרש
,
ה
י
ל
ן
ט
ק
ל
ש
ר
ח
ל
קנג ע"ב)" :
ב
י
ה
י
ן
ט
ק
ד
אתי
אתי
ן
0
.
"
ל
ו
ד
בג
והנה,בין שני הצדדים בספק זה יש פער ברור .חומרת הקטן יכולה
לאחלופי
להתפרש כעקרונית,דהיינו ,שאפשר להבין שמלאכת קטן נאסרה כמעין הקדמת גדלותו
לעומתאיסור החרש,ואילו חומרת החרשאינה אלאבגללשיקולצדדי ,שמאהיתרזהיגרום
לאנשיםלהתיר אףבגדולובןדעת.היותוכך ,קשה לפרש שהגמרא התלבטהלגבי עצםקיום
שוניבין הרמותאוביןהמחייבים,ויותר מסתבר לפרש שהספקנעוץבטיב ומשקלהעדיפות
אםבי ,כמובןאין הדבר מוכרח. .10מדובר,כמובן ,שהגדולהנותן את החפץאיננואבי הקטן ,שכן בקטן העושה לדעתאביוהזהירה תורה
"אתהובנךובתך" ,שעלכרחנו אזהרהזומתייחסתלקטנים,ואילובניםגדוליםמוזהרים תחת"אתה".
www.daat.ac.il
ן 131
אתר דעת -מכללת הרצוג
קטןבנר חנוכה
'באורך נראה אור'
והנה ,אםנניח ,כצדהשני ,שספיקות הראבי"הנעוציםבאופיים ורמתם שלהמחייבים
השונים לאשה ולקטן ,אפשרלהבין בפשטות למה אשהאולי לא תוכללהוציא קטן.שהרי
לדידו אשה חייבת רק בשמיעה ,ואילו הקטן מן הסתםחייב אף בקריאה,כפי שיתחייב
כשיגדיל; ומה שכתב הראבי"ה כדבר פשוט ששניהםחייבים בשמיעה ולא בקריאה,היינו
כשבאלהציג את אותו צד שממנו עולהשאולייוציאו אחד אתהשני .אךישלעיין למה לא
יוציא הקטן את האשה ,אםלשניהםחיובזהה.ונראהשלפי מה שנתבאר אפשרלהציע הסבר
ןדלעיל .אם קטןחייב הןמדיןחינוךוהן מפאת
פשוט ,המושתת על שאלת הרמב"ןוהריי
היותו באותו הנס ,באמתאין סיבה שלאיוציא נשים .אמנם ,אם חיובו מצדחינוךגרידא,
ואינו כלולב'היו באותו הנס',קייםמרכיב שלחיוב התקףלגבי אשהשאין לקטן ,ומתוךכך
יתכן שבגלל ההפרש הזהאינויכוללהוציאה.
ה .השוואהבין מקראמגילה לנר תנוכה
ביחס לסברת'היו באותו הנסע
אשרלענייננו,בביאור שיטת בעל העיטור שהשווה מקרא מגילה ונר חנוכה ,אם באנו
לדון בחובת הקטן מצדחינוך,לכאורהאין מקום לחלק,דמאי שנאזומזולגביהצורךלחנכו.
ומכאן שהפוסקים כר' יהודה ,שקטן מוציא גדולים במקרא מגילה ,גם יקבלו את פסק
העיטור ,שגםלפי המסקנה שהדלקה עושה מצווה ,אם הדליק קטןשהגיעלחינוךנר בבית
יתקיים 'נראישוביתו'לגבי כלתושביו.
ןב'כלי חמדה'
לפום ריהטא ,הואהדיןלגבימחייב 'אף הןהיו באותו הנס' .ברם,יעויי
(פרשת מקץ ,עמ' ,)112שהציע לחלק והעלה שאםהמחייב בצמד המצוותהינוחינוך,ודאי
שאין מקום לחלקביניהםלגבייכולת קטן להוציא;וכך ,לדעתו ,סברהעיטור .אולם ,אשר
למחייב של'היו באותו הנס'יש בהחלט מקום לחלק;וכך ,לדעתו ,סברו החולקים עלבעל
העיטור.בביאור החילוק הוא מסביר" :ומעתה נראה דוה דוקאבפורים ,דהנסהיה שניצלו
ממוותלחיים ,דהגזירההיה להשמיד ולהרוג ,ואם כןאין נפקאמינהבין קטנים לגדולים,
ושפיריש לומר בהם שאףהןהיו באותו הנס .מהשאיןכן בחנוכה ,דהיתההגזירהלהעביר
על הדת,וקיימאלןדיהרג ואליעבור מכח מצוות עשהד'ונקדשתייי בתוךבני ישראל' ,אם
כןזה דוקאבגדולים ,אבלבקטנים,דאינןמצוויןעל עשהד'ונקדשתי',הריהיומותריןלעבור
ולאהיונהרגין .ואםכן בחנוכה לאשייך לומר בקטנים שאףהןהיו באותו הנס,כיון דלא
[היה] בהם נס הצלה ממיתה,כיון דלאהיוצריכין למסור נפשם על קדושת השם יתברך.
וכיון דלאשייךלחייבם מכח שאףהןהיו באותו הנס לא נשארלנולחייב אפוא אלא מכח
חינוך ,ושובאמרינןדתרידרבנןאינומוציא חדדרבנן.לכן לא מצאנו בתוספות כלל שבנר
י קטן" .דבריו ברורים ,אך אינם אלא מן
חנוכהיהיה כשר לרבי יהודה הדלקה עליד
המתמיהים .הנחתהיסודהינה שהנס -כלומר,גאולה מספקוסכנה -כרוךבהצלה מהשמדה
פיזית כתוצאה מחובתיהרגואליעבור .אךלכאורה פשוטכביעתא בכותחא שלאכך הםפני
132ן
ן
וו .ב'כלי חמדה' כתוב ,פעמיים" ,וקדשתו" .אך ברור שאיןזו אלא פליטת קולמוס ,ותיקנתי כאןלפי
הפסוק.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראהאור'
קטן בנר חנוכה
הדברים.וכיאין בהצלה ממלתעות שמדישועה מספקתלחייב שבח והודאהוציון המאורע
עלידי הדלקתנרות?!ואפילו אםנביא בחשבון שהקטניםהיואנוסים ,האםאיןבאובדןחיי
עולםוזיקהלשמירת תורהומצוות משום שודושבר ,שכלמי ששרדהימנומוגדרכמישהיה
בנס חנוכה?והרי נקודהזו פשוטה מסברא .אךיש לה גםסימוכיןמהדיון המפורסםבטורי
זהב (אורחחיים סימן תרע סעיף-קטן ג)בענין השמטת משתה ושמחה בחנוכה לעומת
פורים":ובלבושחילק ואמרכיבפוריםהיה הצלת נפשותובחנוכה לאהיה הצלת נפשות,כי
היוונים לא בקשו נפשות ,רק ההכנעה והעברתדת.ואיןזהנכון ,דהא פרשרש"י בפרשתכי
תצא דגדול המחטיא את האדם יותר מהורגו" .הרי שלדעת שניהם הצלת חנוכה היתה
רוחנית ,ולא מעורה בהשלכות הגשמיות של האיום הרוחני; אלא שנחלקולגבי משמעות
עובדהזולגבי הכללתנימת משתה ושמחהבחנוכה.ובכן,ברורשאין לחלקבין מקראמגילה
להדלקת נר חנוכה על רקע החלת'היו באותו הנס'לגבי קטנים,ואין לפרט זה כל קשר
למחלוקת בעלהעיטורוראשוניםאחרים.ני
.12הדבריםאמוריםכלפי תובת קטןלהדליק לעצמו ,אס כאשרישלובית משלו ,ואםלפי מנהג הרמ"א
(סימן תרעאסעיף ב) שכל אחדמבניהביתמדליק;ויעויין בזה ברמ"אבסימן תרעהסעיףג ,ובמגן
אברהםסימן תרעז סעיף-קטןח .אמנםישיישום אחר לשאלת מעמד קטן עלפיזיקתו לנר חנוכה,
לשיטת הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד ה"ב) שרק בעל הבית מדליק,לפי חשבוןבני הבית .מתעוררת
שאלה האם לדעתויש לכלול קטניםבמנין ולהדליק עליהם ,שהריהיו באותו הנסוניצלו,ואין כאן
מקום כלללבחון את חובתם במצוות,שהרי לא הם המדליקים; או שמא רקגדולים ,שהםבני מצוות
חנוכה אשרעליהם חלהומתייחסת ההדלקה ,בכלל'בניהבית'לעניןזה.ויעוייןבפסקיריא"ז (שבת,
עמ' קב) שכתב" :אבל על הקטנים שאינןמחוייבין נראהבעיני שאינו מדליק"; וכן הובא ב'שלסי
הגבורים' (שבת ט ע"ב באלפס).כךי כדבר פשוט ,כתב אףהמאירי (שבת כאע"ב ,ד"ה מצוותחנוכה):
"והמהדרים במצווהנר לכל אחד ואחדלפימניןבניביתוהגדולים" .ברם ,ברור שמסברא אפשר לחלק
בין הנושאים ,ולקבוע שהקטן מופקע מהדלקה אך מדליקים עליו .מאידך ,יתכן שלמנהג הרמ"א
מחנכים קטןלהדליקמדיןחינוך ,כבכל המצוות,וכן עמאדבר ,אךאיןמדליקיםעליו ,לרמב"ם,שהרי
איןבכךפןחינוכי.ומן התימה עלהמגן אברהם ועלה'ביאור הלכה'(שלהיסימן תרעה) שעירבבו את
דברי הריא"ז,לגבי הדלקה על קטנים ,עם דברי הרמ"א ,לגבי הדלקת הקטנים עצמם .מעבר לכך,
הנימוק שהעלה בביאור הלכה שם " -דנהידמחוייב לחנכוהיינו בדבר שיש בוחיוב על הגדול מצד
הדין ,אבלבזה ,דגםבגדולליכאכי אם משוםהידור מצווה,אינומחוייבלחנךבו הקטן" -צריךבירור,
מתוךליבוןיסודהידור מצווה ,על כלרבדיווערוציו ,מצד אחד ,ומתוך בחינתטיב ההידור שנאמר
במצוות נר חנוכה ,מצדשני .לכאורה ,במידהונגדיר אתהידורי נר חנוכה נרבדיםנוספיםומהותיים
מגוףהמצווה,אין שוםסיבה שלא לכוללם במצוותחינוך.במידהונסווג אותם תחת'זהא-ליואנוהו'
כלליוחיצוני,ישיותר מקום למעטם מחינוך למצוות .אך גם זה רחוק מלהיות ברור ,שאף אםאין
כאן תוספתמגוףהמצווה ,למה לאייבללפן שלשיפור בעבודת ה' והחדרתוהערכית במצוותחינוך?
בנוסף,ישלעייןבנידון לאורהסוגיהבחגיגה (ו ע"א) העוסקת במידת ההתאמהביןהחיובהעתידי
של הקטן לכשיגדיללבין חובת החינוך העכשווית.ויעויי
ן במקור דברי הביאור הלכה הנ"ל ,והוא
ב'מחצית השקל'(סימן תרעזסעיףד) ,שהעלהחילוקזה כהסבראפשריבביאור אפשרות העולהבמגן
אברהם שם ,אך לא נכנסלעובי הקורהלליבון הנקודותהנ"ל.
י סיום דברי 'מחצית השקל'
.
ו
מ
צ
ע
ל
ש
כ
שם
ו
ס
ח
י
י
ת
ה
ב
ה
ו
מ
ת
לדברי
להשלמת הערה זו,ישלצייןכ
הריא"זשאין בעל הבית מדליק על קטנים ,הואמעיר" :ועל כרחךבהגיעולחינוךמיירי ,דאם לאכן
פשיטא" .ברם ,לכאורה ברור שאףלגבי קטנים שלאהגיעולחינוךאין הדבר פשוט כללועיקר,ויתכן
בהחלט שאף שהם מופקעים,אישית ,מכלחיוב המצווה,עדייןחייב בעל הביתלהדליק עליהם.
www.daat.ac.il
ן 133
אתר דעת -מכללת הרצוג
'באורך נראה אור'
קטן בנר חנוכה
ו* הבחנהביןנר חנוכה למקראמגילה מבחינתאופי המצווה
אולם ניתן לבחון את שאלתנו מזווית שונה לחלוטין .עד כה ,דיוננו בהשוואת שתי
המצוות התמקדביסוד ורמת חובת הגברא של הקטןשהגיעלחינוך .ברם ,אפשר לתקוף את
העניין מצד האופי והקיום של שתי המצוות ודרישותיהן ,ולחקור האםניתן לחלקביניהן
בנידון ,באופןשתהיינה לכך השלכות אףלגבייכולת הקטן להוציא אחרים ,לכאן או לכאן.
ונראה שאמנםכן,שהרי,כידוע,השוניביןדפוסיהקיומיםברור:קריאתהמגילההינה חובת
גברא ,המתקיימת ברמה האישית; ומה שאחד מוציא את תבירוהינומדין שומע כעונה,
שאמנם סובל הבנותופירושיםשוניםלגביזיקת הקורא לשומע ,אך לכולםהיציאה כרוכה
בהשתתפותישירה שלהיוצא במהלךביצוע המצווה .מהשאיןכן בהדלקת נר חנוכה ,שם
נקבעה ,ברמה היסודית ,מצוות 'נר אישוביתו' -דהיינו ,שעל כלבני הבית מוטלת חובה
שיהיה נר דלוק בבית או בצמודלו ,אךאין חובת גברא על אף אחד מהם לבצע את מעשה
ההדלקה עצמו .אדם אחד -שאוליאינוחייבלהיותמדיירי הביתי -מוציא את האחרים
י שהואיוצרמציאות שלנוכחות חפצא שלנר חנוכהבבית;ומזהמיעטההסוגיה חרש
עליד
ה
שוט
)
ט
"
ה
ת
ו
כ
ל
ה
(
ם
"
ב
מ
ר
ה
ם
ה
ל
ו
ן
ט
ק
ו
ד
"
פ
ה
כ
ו
נ
ח
ם
"
ו
כ
ע
ף
י
ס
ו
ה
מכיווןשאינםכלוליםבמצווה כלעיקר.
לכאורה פשוט גם שישבשוניבאופי הקיוםכדי להשפיע על היכולת להוציא אחרים.
ופוקחזי,שהרילגבייכולתנשיםלהוציאאנשיםבמגילה ,נחלקוראשונים,ורבים מהםנהו
אחרי הבה"ג שקבעשאינןמוציאות.ואילולגבינרחנוכהאין מחלוקתכזורווחת ,ומפשטות
הסוגיה (שבת כג ע"א) המסיקה שנשים מדליקות ודאי משמע שהן מוציאות בכך את
הגברים .זאת משום שלגבי נשים נקבע באופןחיובי מה שנשלל לגבי חרש שוטה וקטן:
"הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולאכלום .אשהודאימדליקה".ושלילהזו בחרש שוטה
י חובתםהאישית,שהרי הםפטורים מכל המצוות,
וקטןאינהנוגעת,כמובן,לגבייציאתםיד
אלאלגבי יכולתם להוציא אחרים .ובכן ,משתמע להדיא שאשה פוטרת אנשים בהדלקה,
ן בראבי"ה בהלכותמגילה (ח"בסימן תקסט ,עמ'
ודלא כהכרעת הבה"גלגבימגילה.ויעויי
,)293שכנראה התלבטבנידון" :ובדקתי בהלכות גדולות ולאפירש בהמידי ,ולאידענא בה
י בחרא מחתא איכא לפרושי אם לא" .ברם ,בהלכות חנוכה (ח"גסימן תתמג ,עמ' )580
א
ן
134ן
.13לפי מיטבידיעתי ,נקודהזו לא נידונה בפירוש בגמרא ובראשונים ,ודומני שהרושם המתקבל הינו
שהמדליקחייבלהיותמבני הבית ,שכן אחרתאיןזיקהבין הנרלבית,ואין זהקרוי'נראישוביתו'.
אךיעוייןב'חידושי מרןרי"זהלוי' (הלכות חנוכה פ"ד ה"א ,עמ' )28שהניח כדבר פשוט" ,דגם עיקר
נר חנוכהדאישוביתויוכללהדליק ואףשאינומבניהבית ,רק שיהא ברתיובא".יתכןשסימוכין לכך
ניתן למצוא בלשון קושיית הרמב"ן (פסחים ז ע"א)" :ואם תאמר הרי הדלקת נר חנוכה שאפשר
ישליחומברכיןעליהלהדליק" ,אךמדבריו לא ברור האםניתןלוותרעלמינויהמדליק
לעשותןעליד
כשליח .ברם,העירניבני ,הרביצחק אבא שליט"א ,שמדברירבנודוד ,באותו הקשר ,אמנם משתמע
שאדםזריכוללהדליק,ואףללאמינוי.יעוייןבחידושירבנודוד(פסחיםזע"ב,עמ'מז) ,שכתב":ויש
ישליח ,שאם קנה אדםפתילותושמניםוהדליקבשבילחברו
לומרשמצוותנרחנוכהודאיאינהעליד
ודאי לא עשהכלום …אבל אחרשהכיןבעלהביתבביתוהשמניםוהפתילותיכול אחרשיברךבמקומו
י ברכה".
והוא שומעויוצאיד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קטןבנר חנוכה
'באורך נראה אור'
הכריעלקולא" :אשהודאימדליקה ומפקאנמילגברא ,דאמררבייהושעבןלוינשיםחייבות
בנרחנוכה שאףהןהיובאותונס" .אלא שלאביאר פשר הספקמתחילהוהפשיטותלמסקנה.
ןבשלטיגיבוריםעלהמרדכי (שבת רמז רסה; הובאב'פרי חדש'סימן תרעהסעיףג)
ויעויי
שכתב בשם תוספות":ודאי מדלקתאפילולפטוראחרים.ואףעלגב דמקראמגילה לא פטרו
אחריני אע"פשהיו באותו הנס ,שמא נר חנוכה קולא הוא ,כדאמר לקמן דמשתתףבפריטי
וכינסיב (ולא)צריךדסמיך אהדלקהדביתו שחוץלעירו" .ברם ,גםכאןאיןלנו אלא הוכחה
נטולת הסבר.
בביאור הדבר,ניתן להעלות כמה הצעות ,אך אחד מכמה הסברים ששמעתי,מפימורי-
חמיזצ"ל ,ללא כלזיקה למקורותהנ"ל ,הושתת עלהשוני במוקדהחיוב.אין אשהמוציאה
גבר ,ברמתזיקהבין-אישית .אך אם כל מה שנדרש זהיצירת חפצא של נר חנוכה ,אף
הדלקת האשהמועילה.
במקביל ,פשוט שאפשר לאמץ אתהחילוק שהעלה ודחה המגן אברהם,שדייק מהשולחן
ערוך שקטןיכוללהוציאגדוליםבנרחנוכה אךלא במקראמגילה.שהרי אםנניח שקטןאינו
יכול לבצע מעשה מצווה שיעלה לגדולמדין שומע כעונה ,אך מסוגלליצור חפצא של נר
חנוכה ,שבאמצעותו כלבני הבית ממילאיוצאיםידי חובתם ,פסקי המחבר מובנים כמין
חומר4.י
מנגד,יש לבאר אתשיטתהראשונים שפסקוכר'יהודהלגבי מקראמגילה ,אךלאחילקו
בין רמות קטנותלגבי נר חנוכה ,ובנראההבינו מסתימת הסוגיה שאףבהגיעלחינוךאין
הדלקתומועילהלגדולים .אפשרלהסביר -אםכיזהאוליתלוי בהבנתדין שומעכעונה -
שהגדול יכול לצאת משום השתתפותו הפעילה כשומע את קריאת הקטן ,שלמטרה זו
מוגדרת כקריאת מצווה .מה שאין כן בהדלקה ,האמורה לפטור את הבית כולו אך ורק
מפאת עצם זהותו כחפצא של נר חנוכה של הבית ,אין בכח הקטן לייצרו ברמת חיוב
הגדולים.
ויעויין בהמשך דברי ה'פרי חדש' שצויינו לעיל ,שעמד על פסקי המחבר ,והטעים:
"ואע"פ שהרב המחברבסימןהנזכר [כלומר,לגבימגילה] לא חשש לסברת בעלהעיטור ולא
הזכירה ,הביאה בכאן,לפי שאפשרדאפילו מאןדפליג התם מודה הכא ,משום דגר חנוכה
קילא וכמו שכתבתי בשם התוספות".הרישנימק ,בהתאם לפתחדבריו שםלגבי נשים ,על
יסוד רמות חומרא וקולא מעורפלות במקצת .ברם,כפי שנתבאר,יש להסביר את החילוק
על רקעזיקהליסודות ושורשישתי המצוות,ביחסלחיובןוקיומן כאחד.
י ה'חכםצבי' .משנשאל על
ושוב מצאתישחילוק מוסברזה אמנם נקבע בתמצית עליד
פשר הסתירה בפסקי המחבר ,השיב ('תוספות חדשים' שבסוף הספר ,סימןיג)" :תשובה:
.14חילוק דומה הוצע עלידי מורי-חמי זצ"ל ביחס ליכולת קטן להוציא גדול בברכת המזון.יעויין
ב'שעורים לזכר אבא מרי ז"ל' (מהד' מוסד הרב קוק ,חלק ב ,עמ' קב-קו) ,שחידש שלדעת כמה
ראשוניםאין קטןיכוללהוציא אחרים בברכתהמזוןמדין שומע כעונה ,אך הוא מסוגלליצור חפצא
של ברכתהמזוןבזימון ,שבאמצעותובני החבורהיוצאים ממילאמדין אחד מברךלכולם.
www.daat.ac.il
135
אתר דעת -מכללת הרצוג
קטן בנר חנוכה
'באורך נראה אור'
סביראליה דבחנוכה,כיון דלאו אקרקפתא דגברא מוטלחיוב ההדלקה אלא אחד מכלבני
הביתמדליק בפתחהחצר,ושובאיןשוםחיובעלשום אחדמכלבניהביתאע"פ שלאשמעו
הברכה ולא ראו ההדלקה ,ועדיפאמיניה אמר ר'זיראכיון דנסיבנא אמינא תו לא צריכנא
דהא קמדלקיעלי בגו ביתאי ,אמטו להכיסגי בקטן שהגיע לחנוך המדליק בפתח החצר.
אבל בקריאת המגילה ,המוטל על כל אחד ואחד לקרות או לשמוע המגילה,אין קטן ,אף
שהגיע לחינוך ,מוציא את הרבים ,וחילוק זה מתקבל על הדעת ,נראה לי" .ודברי פי
חכם חן5.י
,,, ,,, ,,
, ,,
,, ,
'ועשיתמנוריוזהב
י
ר
ו
ה
ט
*
,
ה
ם
י
ק
ץ
ל
נ
ו
,
,
ה
,
ג%-קש
ה,פנויה,וריכה
כנסתישי58
וקנהגביעיהכפתוריהופהחיה',מושו גד? א5א
,1ר1"5,ג הגשישגיאגל 4ב ריב
'נב*ק*"' 1542האכמ*סן4כפתו'"4%נא5ו
התלמידים' ,ופרח-ה' אלוה-4ולקלקהלומדים
(שמותכה ,ד*א) * %
(
יי"
"4
בבית
הששרג *nlaa
"'4
י(,
,הק14
,ת4אש"
1יהל(,ג
י-
%ק
וי
פס
הגת"
פגשהח);
.15יתבןשציטוטדברירביזירא,שמדליקיםעליובביתו שלאבנוכחותו ,המובאב'שלטיגיבורים' כב'חכם
צבי' ,בא אף הואלציין אתאופי המצוה,ואין כוונת ה'שלטיגיבורים' להזכיר סתם קולא כלשהיא.
אךאיןדבריובנידוןברורים.
1136
www.daat.ac.il