תודיפל הדוהי 'פורפ
– ך ש מ ה –
|
כזכור, פסקה העליה הבלתי לגאלית של החלוץ לאחר כישלונה של "ולוס" ב' ב- ,1934ומצבה של התנועה בפולין נעשה קשה מנשוא. אלפים חיכו בקוצר רוח לעליה במסגרת הסרטיפיקטים שחילקה הסוכנות היהודית, אולם רק מעטים זכו לעלות לארץ-ישראל. הלחץ לחדש את העליה הבלתי לגאלית גבר, באופן מיוחד בעקבות ההצלחה של העליה הרביזיוניסטית. בשנת 1938דן הקיבוץ המאוחד במצבה של תנועת החלוץ והחליט להטיל על יהודה בראגינסקי |
|
אך פתחתי ואמרתי: "באתי להודיעך ש"החלוץ" בפולין החליט לפתוח במפעל של עליה במציאות זו של מאורעות-דמיםשרתוק הפסיקני ואמר: "הדבר איננו בא בחשבון. …"'ב אל תונכוסה תלהנה בארץ, כשתלותנו באנגלים גדולה, לא יתואר כי ייעשה כדבר הזה. . אמרתי לו: "הרביזיוניסטים התחילו בפעולה. הם מביאים תסכים לזה בשום פנים" אנשים ומעלים אותם לחופי הארץ. "הרי הנהלת-הסוכנות, כגוף המייצג את כל היהודים, אחראית גם לפעולות אלו [של הרביזיוניסטים]. מה תגיד לאנגלים כשישאלוך על-כך?". הוא ענה: "לכך אל תדאג. נסביר לאנגלים מי הם. אבל מחננו צריך להיות טהור ממעשים "זכור, הזהרתיך! הדבראלה". בכך נסתיימה הפגישה. כאשר ליווני אל הדלת הוסיף: 41 (ל"י – ילש השגדה) .אינו בא בחשבון. לא נתמוך בכם" |
|
למרות התנגדות ראשי הסוכנות היהודית לעליה הבלתי לגאלית, יצא בראגינסקי ליוון, שם פגש את שליח הקיבוץ המאוחד בפולין, זאב שינד (חבר קיבוץ אילת-השחר). באתונה הצליחו לחכור ספינת מנוע בעלת תפוסה של 100טונות , במטרה להעלות עליה 65איש מאנשי החלוץ בפולין. לאחר שנעשו כל הסידורים, יצא שינד ארצה כדי לתאם את הנחיתה על החוף. בארץ החליט |
|
מחשש לגשת אל בן-גוריון יחידי, ביקש מישראל גלילי להצטרף אליו. הוא פתח בהסברים על מצבו של "החלוץ" ונימק את ההכרח בביצוע עליה ב' למען האנשים היושבים במשך שנים בהכשרה, ללא סיכוי ממשי לעליה קרובה. בן-גוריון לעומת זאת הוכיח לאורחיו באותות ובמופתים, מה רב הנזק שפעולה בלתי-לגאלית כזו עלולה לגרום לעניין הציוני תינויער היעבב רבודמה וליאכ להנתה חוכיוה .טדנמה תלשממ רושיאבש הילעלו מופשטת, שכן שינד לא גילה למארחו את המצב לאשורו, דהיינו – כי בא מיוון בשליחות מעשית בתכלית וכי עומדת שם לרשותנו ספינה המוכנה להשיט אל חופי הארץ חלוצים מפולין. גלילי, שהאזין לדו-שיח, העמיד את בן-גוריון על-כך כי מדובר בעניין קונקרטי ניתר בן-גוריון ילילג ירבד עמשמל .הצרא הכרדב גילפהל תדמוע היינאה יכו ,תילכתב אביא אתכם לבירור בהסתדרות ממקומו והתפרץ נגדם בזעם: לא יקום ולא יהיה! אינכם רשאים לבצע דברים על …!וז היירורעשב ברועמש ימ לכ הכותמ איצוהל שורדאו 42 (ל"י – ילש השגדהה) דעת עצמכם, ללא החלטה מטעם המוסדות המוסמכים. |
|
בינתיים חל קלקול במנועה של הספינה והיא יצאה מכלל שימוש. החלו חיפושים קדחתניים אחר ספינה אחרת, עד אשר נמצאה "פוסידון", שהפליגה ב- 3בינואר 1938כשעל סיפונה 65חלוצים. כעבור תשעה ימים הגיעה הספינה בשלום ארצה. נוסעיה נחתו על החוף ללא תקלה והועברו לאחד הקיבוצים. באותם ימים היה כל חלוץ העולה ארצה ומצטרף לקיבוץ מקבל מהסוכנות היהודית הלוואה לאחר ההצלחה של ה"פוסידון", הוחלט לחפש ספינה גדולה יותר. נשכרה הספינה "ארטימיסיה", בינתיים פתחו הרביזיוניסטים בעליה בקנה מידה גדול יותר וביוני 1938שכרו ביוון ספינה שעל בדיונים שנערכו בוועד הפועל של ההסתדרות, התברר, שלא חל שינוי לטובה ועדיין היה רב |
|
באחת הפגישות של אליהו גולומב עם המפקדים, הביע אליהו את דעתו כי אין ערך לעליה ב' ולממדיה המצומצמים וכן להוצאות המרובות הכרוכות בכך. בקרוב [בעקבות החלטת ועדת פיל] תזרום העליה בדרך גלויה, בהיקף רחב ובהוצאות רגילות, תוך בחירת החומר 45 .הילעל דמעומה ישונאה |
|
הנושא לא ירד מסדר היום והמתנגדים דרשו להשיג החלטה מפורשת לפיה ייאסר על חברי ההסתדרות לעסוק בעליה ב'. הגיעו הדברים לידי כך שהופעל לחץ מן הארץ לפרק את "המנגנון" שהוקם בעמל רב ביוון. לאחר שובו של בראגינסקי ליוון, מצא שוקת שבורה: |
|
"המנגנון" שלנו, שכבר הספיק לקנות ניסיון-מה בהלכות עליה ב', איננו קיים עוד… אך מה קרה בעצם בחודשים אלה? כלום הוקל מצב היהודים בעולם? כלום נפתחו שערי הארץ לעליית היהודים? לא! היטלר השתלט על אוסטריה, לחצו על ארצות אירופה הולך וכבד, האותות מבשרי-הרעה הלכו והתרבו. החלוצים בפולין מצפים בקוצר רוח לאות כי יפרצו את חופי ארץ-ישראל… כיצד ייתכן במצב זה להישמע לצו של הפוגה בעבודתנו? הרי דציכו ,תימשרה תינויצה תוגיהנמה יניעב ונתדובע הלוספ יכ ,שארמ ועדי הדובעל-ירבח 46 ?הכרעמה תא שוטנל התע ותפתנ אופא |
|
בסוף קיץ 1938אישרה ממשלת המנדט מכסת עליה זעומה של 100סרטיפיקטים לחצי השנה הקרובה. מנהל מחלקת העליה של הממשלה פנה לשרתוק (שרת) בטענה שמאחורי גבם של החלש תונכוסה תלהנה יכ ריבסהו לצנתה קותרש ."תיקוח יתלב הילע" תלהנתמ תונוטלשה חוזרים אל משרדיה באירופה בדרישה להפסיק עליה זו. בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית ב- 14באוגוסט 1938מסר דובקין, מנהל מחלקת העליה של ב- 10ביולי 1938כתב דובקין לכל המשרדים באירופה את המכתב הבא: |
|
10.7.38 דובכל המשרד הארץ-ישראלי וורשה, לבוב, בוקרשט, סלוניקי, ווינה, ברלין .נ.א הננו פונים אליכם במיוחד בשאלת העליה הבלתי חוקית לארץ-ישראל. קיבלנו הודעה מאת מחלקת העליה של ממשלת ארץ-ישראל כי לפי הידיעות אשר נתקבלו |
|
47 דובקין, מחלקת העליה |
|
ואכן, בסוף חודש יולי ,1938אנו עדים לפעולת הלשנה על יהודים שעלו מפולין לארץ-ישראל באורח בלתי לגאלי. במכתבו של הח' רייס, מהמשרד הארץ-ישראלי בווארשה, אל דובקין בירושלים, אנו מוצאים כי פנו אליו מן הקונסוליה הבריטית וסיפרו לו כי לאחרונה התקבלו בקונסוליה מכתבים הקשורים בעליה בלתי לגאלית (הקונסול לא ציין את שמות כותבי המכתבים). במכתבים מצויים פרטים הכוללים את שמות האנשים שעלו באופן בלתי לגאלי, 48זמן יציאתם מפולין ומקום מגוריהם בארץ. עוד צוין שאנשים אלה קשורים עם בית"ר. יש לזכור כי מכתבו של דובקין ופעולות ההלשנה בפולין אירעו ארבעה חודשים לאחר סיפוח מסכם את המצב אחד מפעילי העליה הבלתי לגאלית של החלוץ: |
|
בכאב ובמרירות מספר לוי שוארץ ברשימותיו על "שתי ממשלות שנשארו עוינות לנו – הלא הן שתי הממשלות בארצנו [הממשלה הבריטית והנהלת הסוכנות היהודית]. הדרישות מן הארץ היו, הוא כותב: "תפסיקו!" דרישות אלה הן שעיכבו במידה גדולה את פעולתנו והחמצנו את הזמן היקר לנו. חודשי הקיץ עברו חלפו, ואתם גם ספטמבר ואוקטובר, היפים 49והנוחים לפעולתנו. |
|
'ב הילע הלהנתה ,תורדתסהה לש לעופה דעווהו תידוהיה תונכוסה לש הזעה תודגנתהה ללגב של החלוץ בעצלתיים. לעומת זאת התנהלה העליה הבלתי לגאלית של הרביזיוניסטים במלוא .ץרמה .1939 תליחתב לחה תילאגל יתלבה הילעב רושקה לכב תידוהיה תונכוסה תוינידמב הנפמה כזכור, קבעה ועדת פיל בדו"ח מקיף שהגישה לממשלה ביוני ,1937כי הפתרון לסכסוך ב- 9בנובמבר 1938פרסמה הוועדה את מסקנותיה, לפיהן תכנית החלוקה של ועדת פיל אינה בהמשך להחלטה זו, הודיעה הממשלה על כוונתה לכנס ועידה בלונדון בהשתתפות נציגי בעקבות החלטתה של הממשלה הבריטית, התכנסה ב- 8בפברואר 1939בארמון סנט-ג'יימס ואיבה ,"הילע אלו הנידמ אל" התועמשמש ,תיטירבה הלשממה ידי-לע ליפ תדעו תוצלמה תייחד |
|
[…] יש אפשרות שהממשלה תאסור על העליה ועל ההתיישבות מחוץ לאזור השרון, …בגנהו ביבא-לת אם חששות אלו יתקיימו – עלינו לנקוט בפוליטיקה חדשה ובדרכי פעולה חדשים. נצטרך במצב שבו נמצאת אנגליה עכשיו ובמסיבות של בעיית הפליטים היהודים בשעה זו – |
| רוב המשתתפים בישיבה לא הסכימו עם בן-גוריון, והיטיב לבטא זאת דובקין: |
|
[…] בן-גוריון אמר שנכריז על עליית יהודים בלי רשיון הממשלה, ונעשה זאת לאור היום, המחלמה תא הלשממה לע לקת רשא היצרטסנומדל רקיעב הניה הנווכה תרמוא תאז בעולים אלה ותמנע את אפשרות כניסתם ארצה. עמדה זו בלתי מובנת. אם יש נכונות לעשות פעולה כזאת – הרי צריך לדאוג שמרבית האנשים יצליחו באמת להיכנס ארצה. למה להקל על הממשלה על-ידי עשיית הדבר "לאור היום"? |
|
אגב, מעניינים במיוחד דבריו של אוסישקין, שנאמרו באותה ישיבה, בדבר מדיניות הסוכנות :טדנמה תליחת זאמ תידוהיה |
|
[…] במשך עשרים השנים האחרונות עמדו הערבים על דרישותיהם ולא זזו מהן. אנחנו במשך אותה תקופה הסכמנו והתפשרנו ללא סוף. רק במקרה אחד, כשעמדה על הפרק ההצעה להקים מועצה מחוקקת, עמדנו בתוקף נגד ההצעה והצלחנו. הממשלה הבריטית יודעת היטב את חולשותינו בארץ-ישראל, היא גם יודעת שההנהלה תסכים להחלטותיה, אם גם תמחה נגדן. אנו עומדים כיום בפני פרשה קשה, ודבר אחד חשוב: אם אנו נודיע לממשלה על עמדתנו נצטרך לעמוד על כך, ולא לזוז ממנה. אולם אם יש ספק שנודיע ולא נקיים, הרי מוטב שלא נודיע כלל. |
|
בן-גוריון, שראה בעליה ב' אמצעי למאבק פוליטי, לא זכה גם לתמיכה של פעילי העליה, שראו בעליה הבלתי לגאלית בראש וראשונה עניין של הצלת נפשות. בתחילת 1939נשלח שאול מאירוב (אביגור) לעמוד בראש ארגון העליה הבלתי לגאלית ובכך יש לציין כי עד ראשית 1939לא היה קשר פורמלי בין ארגון ההגנה למארגני ההעפלה. עזרת בשנת 1939כתב ברל כצנלסון: "לא הביננו את עניין העליה. טובי המנהיגים לא חשו בדחיפות ובמקום אחר: |
|
שנים על שנים התנגדו לעליה הבלתי לגאלית, מחשש פן תזיק לעליה הרשמית, שבה ראו לא רק עניין חשוב לעצמו, אלא גם אקט פוליטי בעל ערך… אבל עם הודעת הממשלה על ביטול זכות היהודים לעלות לביתם הלאומי… הפכה דווקא ההעפלה ה"בלתי לגאלית" להפגנה האדירה ביותר על זכותם זו של היהודים ולנשק מדיני תכליתי חד, שהדו נשמע 52 .לבת-יווצק לכב |
| עליית החלוץ וההגנה | תיטסינויזיברה הילעה | |||
|---|---|---|---|---|
|
תוינא |
םילוע |
תוינא |
םילוע |
הנשה |
| 5 | 715 | 7 | 2,721 | 1938 |
| 11 | 4,592 | 17 | 11,348 | 1939 |
| 1 | 728 | 3 | 3,509 | 1940 |
| 17 | 6,035 | 27 | 17,578 |
סך-הכול |
|
"טייגר היל" היתה ספינת המעפילים האחרונה שהגיעה לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה. היא ב- 3באוגוסט 1939הפליגה הספינה מנמל קונסטנצה, כשעל סיפונה 930עולים. כשהגיעה למחרת היום נערכה ההלווייה לשני ההרוגים, ד"ר רוברט שניידר מצ'כוסלובקיה וצבי בינדר, איש יום לפני בוא הספינה ארצה, פלשו צבאות גרמניה לפולין. כמה אירוני וכמה עצוב שהחללים (רשימה מלאה של הספינות שהובאו בידי החלוץ והמוסד לעליה ב', ראה בנספח).
|
|
מלבד הרביזיוניסטים וארגון ההגנה, היו גם אנשים פרטיים שעסקו בארגון עליה בלתי לגאלית; חלקם מיוצאי התנועה הרביזיוניסטית וחלקם באו מן הממסד הציוני. הבולט שבהם היה ד"ר ברוך קונפינו מבולגריה, ששימש בשנת 1938סגן יושב-ראש ההנהלה של האגודה הציונית בסופיה "ד"ר תאודור הרצל". תחילה ניסה לארגן את העליה הבלתי לגאלית במסגרת האגודה הציונית, אולם לאחר שנתקל בקשיים רבים, פרש מן האגודה והחל לפעול באופן פרטי. טענתו העיקרית תינויצה תורדתסההש תויקוח יתלב תולועפב רושק תילאגל יתלב הילעב קוסיעה יכ התיה המקומית, מנועה מלעסוק בהן. עוד טען כי שלבים רבים בארגון העליה חייבים להיות חסויים ואין כל אפשרות להביאם לדיון במוסד רשמי. ראשי התנועה הציונית טענו כי המניע העיקרי של קונפינו הוא כספי ואין זה מוסרי להתעשר
(הירגלוב) סגרוב למנמ הגילפה רשא ,"סואלוקינ סויגא" התיה וניפנוק רכחש הנושארה הניפסה ב- 19במאי הגיעה הספינה אל מימי ארץ-ישראל; המעפילים הורדו לסירות, שהיו קשורות
"רצינדור" הלפעהה לש סליכא בקעש ,היה "סואלוקינ סויגא" הניפסה תשרפמ קפוהש ירקיעה חקלה הספינה "רודניצר" הפליגה לארץ-ישראל מבולגריה כשעל סיפונה 305מעפילים. אל הספינה היו הספינה "רודניצר" לא הוחרמה מאחר שנשארה מחוץ למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל. היא ארבע פעמים עשתה "רודניצר" את דרכה לארץ-ישראל, עד שבדצמבר 1939נלקחה על-ידי
|
|
לאחר פרסום "הספר הלבן", ובאופן מיוחד לאחר פרוץ מלחמת-העולם השנייה, חלה הקשחה רבה במדיניות הממשלה הבריטית בכל הנוגע לעליה הבלתי לגאלית. בתזכיר שהכינו במשותף משרד החוץ ומשרד המושבות מדצמבר -1939ינואר ,1940אנו מוצאים סקירה רחבה ודיון מעמיק על היקף העליה הבלתי-לגאלית ועל האמצעים שנקטה הממשלה הבריטית כדי להילחם בה. הנחת היסוד היתה שהמניעים לעליה זו היו בחלקם הגדול מדיניים. המטרה היא להביא מספר גדול של יהודים לארץ-ישראל ועל-ידי כך לגרום לרוב יהודי בארץ. העליה איננה, על-כן, תנועה של פליטים בעיקרה ומכאן נובעים האמצעים של המלחמה בה. במדיניות הבריטית היתה התעלמות מרושעת מהעובדה כי העליה לארץ-ישראל (לגאלית ובלתי לגאלית) היתה בבחינת הצלת נפשות, במיוחד לאחר פרוץ מלחמת-העולם השנייה. בגלל החשיבות הרבה של המסמך, להלן קטעים נרחבים ממנו:
|
|
.2תמיד היתה הגירה בלתי-חוקית מסוימת לארץ-ישראל, אך לממדיה כיום הגיעה רק לאחר שנתפרסם הספר הלבן במאי …1939 .3בארגון ההגירה הבלתי-חוקית מעורבים ארגונים שונים וסרסורים פרטיים. אולם הגוף .4במשך ששת החודשים אפריל-ספטמבר 1939הצליחו להיכנס לארץ-ישראל כ- 11,000 |
|
.2אמצעי הנגד בארץ-ישראל: הקושי בהפעלתם היעילה |
|
.8כדי לגלות אניות נושאות מהגרים בלתי-חוקיים ולמנוע מהן, אם אפשר, להתקרב לחוף, אורגן סיור ימי בסיוע שירות משמר החופים. בהתחלה הופעל הסיור זמנית על-ידי אניות מן הצי המלכותי ועכשיו על-ידי סירות-מנוע חמושות של ממשלת ארץ-ישראל. לסירות סיור אלה אסור, כמובן, לפעול מחוץ למים הטריטוריאליים, אבל בגבולות אלה יש להן הסמכות לעצור אניות ולערוך בהן חיפוש, וכן לצוות עליהן לעזוב את מימי ארץ-ישראל אם נמצאו על סיפונן מהגרים בלתי-חוקיים. מותר להפעיל כוח בשעת הצורך, עד כדי פתיחה באש על האוניה, כדי להכריח אותה לציית לפקודה… האניות הגדולות שוב אינן מנסות כיום להיכנס למים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל. הן גוררות או נושאות על סיפונן סירות, שלתוכן מועברים הנוסעים מחוץ למי-החופים של ארץ-ישראל (לפעמים במרחק של 60מילין מן חוף); האוניה הגדולה חוזרת לאירופה והסירות הקטנות עולות על החוף בעזרת תושבי היישובים היהודיים שעל החוף. אפילו כאשר נתפסות הסירות על-ידי הסיור אי אפשר להחזירן כלעומת שבאו, שכן פירוש הדבר מוות מרעב או מצמא… מכאן שסיור ימי ומשמר חופים אינם יכולים למנוע מהגרים בלתי-חוקיים מלעלות על החוף, לכל היותר הם יכולים לדאוג לכך שרובם ייעצרו… |
|
הפוריאב דגנה-יעצמא .3 |
|
]…[ .13ממשלות ארצות ה"מעבר" נתבקשו שלא להעניק אשרות מעבר ליהודים, שאין ברשותם אשרת יעד סופי או שמחזיקים אשרה מזויפת לכל הדעות, כמו לשנחאי או סאן-דומינגו. הן נתבקשו למנוע מהם לעלות על האניות בנמליהן ולשלול שירותי נמל מאניות המעורבות בעסק הזה. לבקשת ממשלת הוד מלכותו פירסמה ממשלת יוון חוק המטיל עונש על השתתפות צי הסחר שלהם בעסק… .14מעמד הדאנובה (העורק הראשי של תנועה זו) כנתיב מים בינלאומי מעכב פעולה בסעיף האחרון, מסכם המסמך את הנימוקים של מדיניות ממשלת בריטניה נגד עליה של |
|
םוכיס .4 |
|
.16הבעיה היא, איפוא, פלישה מאורגנת לארץ-ישראל מטעמים מדיניים, אשר מנצלת את שאלת הפליטים ומשתמשת ללא נקיפת מצפון בגורם ההומניטארי של שאלה זו כדי .המצע תא קידצהל ]…[ .17הסיבה העיקרית למאורעות בארץ-ישראל נעוצה בפחד הערבים שמא "יציפו" ]…[ .19אם תחול החמרה נוספת בהגירה היהודית הבלתי-חוקית, היא עלולה לחבל |
|
כשלב ראשון במלחמה בעליה הבלתי-לגאלית, החמירו השלטונות בעונשים למעפילים שייתפסו או לאלה שמסייעים להם: |
|
.1מהגרים בלתי-חוקיים: 6חודשי מאסר ו/או גירוש מן הארץ. .2קברניטים ואנשי צוות: 8שנות מאסר וקנס בסך 1,000לירות. .3אניות: החרמה לטובת ממשלת ארץ-ישראל אם משקל האנייה פחות מ- 1,000טונות . |
|
בנוסף לדרכי הענישה בארץ-ישראל, הפעילה ממשלת בריטניה לחץ על מדינות המעבר וההפלגה. משרד החוץ הבריטי אף הרחיק לכת ושקל אפשרות של עקיפת הוראות החוק בדבר חופש המעבר בדנובה ובמצרים, כדי לאפשר לממשלות הגובלות למנוע את הפלגתן של אניות המובילות מעפילים. חשיבות מכרעת נודעה ללחץ שהופעל על ממשלות רומניה ותורכיה. בחורף 1940נלכדו כאלפיים כשנודע הדבר לז'בוטינסקי, הוא פנה לשר החוץ בבקשה מיוחדת: |
|
אני פונה אליך בבקשה להציל את 2,000הפליטים שנתקעו בסירות בקרח הדנובה… חוסר טעם מחריד הוא להתווכח עתה אם "צדקו" בניסיונם להימלט מן הגהנום… הדרך היחידה להצילם על סף שואה איומה היא לבטל – לפחות למענם – את חרם הכניסה לארץ-ישראל. 57נוכח מצוקה כזו אין מקום לנימוקי "מדיניות", רק הנימוק האנושי זכאי להשמיע את קולו. |
|
לז'בוטינסקי היתה סיבה טובה להניח שממשלת בריטניה תיענה בחיוב לבקשתו, מאחר שזמן קצר קודם לכן טובעו, ביזמתו ובעזרת חבריו, דוברות נפט גרמניות ששטו בדנובה, תוך שימוש בפצצות מיוחדות שנשלחו לשם כך מאנגליה. אולם משרד החוץ דחה את בקשתו של ז'בוטינסקי. אותו זמן התקיים דיון במשרדים המטפלים בעליה הבלתי לגאלית בדבר החרפת האמצעים נגד אחד הפקידים הבריטים טען כי: |
|
פרט להטבעת אניות, שמבחינות רבות אינה באה בחשבון, נשארת למעשה רק אפשרות אחת לשים קץ לדבר והיא על-ידי הוכחה שכל העולים הבלתי לגאליים, המצליחים להגיע 58לחופי הארץ, צפויים לגירוש למקום אחר ואכן יגורשו. |
|
."הירטאפ" היינאה תשרפל עקרה היה הז
"הירטאפ" היינאה תשרפ בשנת ,1940בעיצומה של המלחמה, עדיין מוכנה היתה הגסטאפו בווינה להתיר יציאת יהודים, ב- 14באוגוסט 1940יצאו מברלין, בדרכם לווינה, כ- 500יהודים. לאחר שהות של שלושה הממשלה הבריטית, שהיתה נחרצת בדעתה לשלוח את העולים למאוריציוס, העבירה את 1,771 ממשלת המנדט הבריטי הטילה צנזורה על העיתונות ואסרה לפרסם את דבר בואן של אניות בואן של שלוש אניות המעפילים העמידה את המוסדות הלאומיים במצב קשה. מועד בואן ארצה |
|
המוסדות והיישוב כולו קיבלו על עצמם את הדין. לאחר שורת המושבים הסוערים של הוועד הפועל הציוני ואסיפת הנבחרים, שרשרת הכרוזים הבלתי לגאליים שנתפרסמו על-ידי קבוצות שונות מתוך ניסיון להבקיע את החומה שהקימה הצנזורה… באה השביתה השלמה והשקטה של היישוב ביום 20נובמבר כביטוי מחאה ואבל. כהבעת הזדהות 59מצידנו עם העולים במר גורלם יותר מאשר כקריאת מלחמה. |
|
לאחר שנכשלו כל המאמצים הדיפלומטיים בארץ ובלונדון ולאחר הודעת הממשלה שגם לאחר סיום המלחמה לא יוכלו עולים להיכנס לארץ-ישראל, הוחלט בצמרת ארגון ההגנה לפוצץ את האנייה ולהטביעה ובכך למנוע את הפלגתה. על דרך קבלת ההחלטה בדבר פיצוץ האנייה :רפוע הילד תבתוכ "הירטאפ" |
|
הפיגוע בספינה זו וההכנות שנעשו לקראתו נעשו בסודיות גמורה – לא רק כלפי הבריטים אלא גם כלפי המוסדיות הציוניים. הנהלת הסוכנות היהודית לא ידעה על-כך דבר, גם לא והילא – הנגהה לש ריכבה גרדב ,הארנכ ,הלבקתנ הטלחהה .י"אפמ לש תינידמה הדעווה גולומב, שאול אביגור וישראל גלילי – ובתמיכת ברל כצנלסון, בלי שהללו הגיעו לבירור של ממש עם הדרג המדיני. מן החומר שלפנינו נראה, שאפילו משה שרתוק לא ידע את פרטי הדברים. בקיץ 1977סיפר שאול אביגור, שבעת הדיונים וההתלבטויות בשאלת התגובה להצהרה הבריטית בדבר שילוח המעפילים ובעיצומם של המאמצים המדיניים, עלו לירושלים הוא ואליהו גולומב כדי להיוועץ עם חבריהם בסוכנות. בהגיעם למוסדות הלאומים פגשו את ברל כצנלסון, והחלו לשוחח עמו בנידון. ברל תמך בתוכנית הפיגוע באוניה, וכך, מבלי ששמעו חוות-דעת אחרות ובלי ששוחחו אפילו עם שרתוק, ראו בעמדת ברל כצנלסון אות לפעולה. התיאור מתיישב גם עם דבריו של אליהו גולומב בוועדה המדינית שלושה ימים לפני הפיגוע, ב- 21בנובמבר .1940הדבר מראה על מידה רבה של עצמאות בקרב מנהיגות ההגנה ועל המודעות לחילוקי-דעות בינם לבין המנהיגות הציונית הרשמית, אף מוכיח על שימוש שנעשה בהגנה לקידום הגישות האקטיביסטיות, 60כאשר לא היה להן רוב בדרך הרגילה. |
|
גרדה ידי-לע לבקתהל התיה תבייחו הרקיעב תינידמ התיה היינאה תא עיבטהל הטלחהה ,תינויצה הגהנהה רושיא תא הלביק אלש קר אל היינאב שקומ ליעפהל הטלחהה .ינידמה אלא אף לא הובאה לפני המפקדה הארצית של ההגנה, וזאת מחשש שההצעה לא תאושר. הפעלת המוקש באנייה נעשתה תוך הפרת משמעת חמורה וסטייה גסה מן "המרות הלאומית". .הנגהה ידי-לע היינאל הרידחה הנגההש שקומ לעפוה ,1940 רבמבונב 25-ב לש רקובה תועשב ניצולי "פאטריה" הועברו למחנה בעתלית, יחד עם העולים שנשארו על סיפון האנייה "אטלנטיק". למחרת היום פרסמה ממשלת המנדט הודעה רשמית בה נאמר: |
|
למנב רקובב לומתא הדיצ לע הכפהנ "הירטאפ" היינאהש ,עידוהל תרעטצמה הלשממה חיפה ושקעה על קרקע הנמל כתוצאה מהתפוצצות שסיבותיה טרם נודעו. על אנייה זו היו כ- 1800עולים בלתי-לגאליים, שעמדו להישלח למושבה בריטית. פעולות ההצלה החלו 61מיד, אולם חוששים שהיה מספר קורבנות בנפש… |
|
בהמשך ההודעה נמסר כי הנציב העליון מינה ועדת חקירה בראשותו של השופט העליון אלן רוז. ב- 31בינואר 1941פרסמה הוועדה את מסקנותיה, בהן נאמר, בין היתר, כי בעת שאירעה ההתפוצצות נמצאו על האנייה 1,904עולים יהודים בלתי-לגאליים. כן נמסר בדו"ח כי על יסוד עדויות מסיקה הוועדה כי הנזק שנגרם ל"פאטריה" בוצע על-ידי אוהדים יהודים שנמצאו על החוף, תוך שיתוף פעולה עם לפחות אדם אחד שנמצא באנייה. מטעמי זהירות לא גילו המחבלים את סודם למספר רב מהנמצאים באנייה. ההנהגה הלאומית עשתה מאמצים רבים למנוע את שילוחם מן הארץ של הניצולים ואכן |
|
נוכח טביעת האנייה "פאטריה", מסיבות שטרם הובררו ושתיחקרנה על-ידי ועדת חקירה מיוחדת, החליטה ממשלת הוד מלכותו בתור חסד מיוחד… לא להגשים את ההצעה לשלוח את האנשים הללו למושבה בריטית. הם יורשו, אפוא, להישאר בארץ… ומספרם ינוכה ממיכסת העליה הבאה. לא יחול כל |
|
המעפילים שנשארו בספינה "אטלנטיק" הועברו למחנה המעצר בעתלית. בהתאם להחלטת הממשלה לגרש מעפילים מן הארץ, הקיפו מאות שוטרים, ב- 9בדצמבר, את בישיבת מרכז מפא"י מיום 15בדצמבר ,1940נערך דיון נוקב בשאלת העליה הבלתי לגאלית.
"הירטאפ" היינאה תשרפו ל"צאה מיד עם היוודע כוונת הממשלה להגלות את העולים שהועברו ל"פאטריה", התכנס מרכז התנועה |
|
נסעתי עם רזיאל לחיפה בערב שבת. רזיאל לא עישן בדרך, בגלל השבת, אבל למען פעולות הארגון מותר היה בעיניו לנסוע ולחלל את השבת. הוא נשאר בחיפה ויחד עם אנשי האצ"ל בעיר החל לאסוף אינפורמציה לתכנון הפעולה… בשליחותו נסעתי לתל- אביב, וכאשר הייתי במונית שירות בדרך מהדר-הכרמל לעיר התחתית, נשמע נפץ גדול. אוה .תעבוט הירטאפ :עריאש המ ול יתרפיסו לאיזרל יתרזח ינאו המוהמ הלחה ריעב 64 .ונחנא אל הז :רמאו ריווחה |
|
65 "המורטס" היינאה בספטמבר 1940הוקמה ברומניה "הדיקטטורה המלכותית" ומצב היהודים הלך והחמיר. חצי באותה תקופה לא עודדה המנהיגות הציונית בארץ וברומניה את העליה הבלתי לגאלית (אנשי בתנאים אלה עלה מחדש השימוש באנייה "סטרומה" שעגנה ברומניה – אנייה קטנה בעלת נפח הכשרת "סטרומה" לשיט עצמאי בים ארכה זמן רב ולבסוף היא הפליגה מנמל קונסטנצה ב- 12 עשרה שבועות שהתה "סטרומה" באיסטנבול באזור הבידוד. לאחר עשרה ימים, הותר לשמעון הסוכנות היהודית, שידעה על הפלגתה של האנייה מרומניה, לא עשתה דבר למען העולים לפנות בוקר נשמעה התפוצצות גדולה ו"סטרומה" ירדה למצולות. רק נוסע אחד ניצל מן הטביעה מאמר זה דן רק בעליה הבלתי לגאלית שפעלה בתקופה שלפני מלחמת-העולם השנייה. לאחר |
רמאמה תליחתל הרזח
|
:תורעה
|
רמאמה תליחתל הרזח
|
|
|
|
|
|