|
נולד לאביו ר' יחזקאל בסירינטש שבהונגריה בשנת תקי"א ( )1751בערך. לפי האגדה החסידית
גרופשלקינמ הקלמש יברל ודי לע אבוהו ס'הרש ביל יבר י"ע הלגתנ ,ותוריעצב העור שמיש
בעודנו נער. בביתו נתחנך וגדל והיה לאחד מתלמידיו המובהקים, שמיזגו בקרבם תורה וחסידות,
ידיעה רחבה בנגלה והבנה עמוקה בנסתר. רבי יצחק אייזיק הסתופף גם בצלו של רבי אלימלך
.קסנ'זלמ
עם שובו להונגריה נתקבל כרב בקאלוב והגליל סאבאלטש ושימש בתפקיד זה קרוב לארבעים
שנה. הוא עמד בקשרים עם גדולי דורו ונזכר לא פעם בספרי השו"ת.
היה הראשון שהפיץ את רעיון החסידות בהונגריה, ואלפים נהרו אליו מכל קצווי המדינה. לפי
עדותו של ר' דוב מבוליחוב בזכרונותיו, שביקר בבית אביו, הצטיין רבי יצחק אייזיק בעודנו נער
בקול ערב ונעים, והוא היה אח"כ יוצרה הראשי של הנגינה החסידית, שכונה בפי כל בתואר
"הצדיק המנגן". שיריו וניגוניו מושרים בשמחות חסידיות בהונגריה, ובתוכם שירו ההונגרי
המפורסם "סאל קאקאש מאר" ("קרא התרנגול").
בנו ר' משה חיים היה חתנו של הצדיק רבי צבי הירש מזידיטשוב, אולם גם הוא, כיתר אחיו
לא היה ראוי למלא את מקום אביו.
.(1821) א"פקת 'ב רדא 'זב רטפנ קיזייא קחצי יבר
|
