|
רבי מנחם נחום מטשרנוביל נולד בשנת ת"צ ( ,)1730לאביו רבי צבי בן רבי נחום גאון
בגארינסק (פלך וואלין). בעודנו ילד נתייתם מאביו, ובחינוכו טיפל דודו רבי נחום, אחי אביו.
דודו הכיר בכשרונותיו המעולים של הנער ושלחו ללמוד תורה באחת הישיבות המהוללות
בליטא, בה הצטיין ביותר והיה בין בחירי התלמידים. כשהתבגר ונשא אישה התפרנס
ממלמדות, שאפשרה לו גם להקדיש מעתותיו לתורה, להרחיב את ידיעותיו ולקנות בה
שלמות. רבי נחום לא מצא את סיפוקו בלמוד הנגלה, נפשו נמשכה אחר תורת הרז.
התעמק בקבלת האר"י ותלמידיו, ואף התחיל לנהוג כמותם בחיים, בענויי גופו ובסיגופיו.
כשנתפרסם הבעש"ט, ושיטתו החדשה נודעה ברבים, נסע למיזבוז' בכדי לתהות על קנקנו
של המורה החדש. מאז בקורו הראשון הפך לתלמידו, ועם פטירת המורה קיבל עליו את מרות
.שטירזממ דיגמה
, והוא העמידו לשרות התנועה החסידית להפיץ את רבי נחום ניחן בכשרון דרשני מובהק
רעיונותיה ברבים. סובב בערים ובכפרים, ובנועם מדברותיו והליכותיו בקדושה רכש לבבות
לתורת הבעש"ט. בנסיעותיו אלה שם לבו גם למצבם הכלכלי והרוחני של אחינו, ובמיטב
יכולתו עשה לתיקונן ושיפורן.
על אף היותו עני מרוד עסק תמיד בצדקה ואת פרוטותיו האחרונות הוציא לעניים ובייחוד
למצות פדיון שבויים, בה דבק דבקות יתירה. גם בשמשו כרב בקהילת טשרנוביל חי בעוני,
אולם תמימותו, ענוותנותו ויחסו הנפשי לזולת שימשו מופת לרבים. ביום י"א מרחשוון שנת
תקנ"ח ( )1797נפטר רבי נחום בטשרנוביל, ושם מנוחתו כבוד.
עוד באותה שנה הופיע בברדיטשוב ספרו הקטן "ישמח לב", ובסלאויטא ספרו הגדול "מאור
עינים", שעשה רושם רב בעולם החסידות.
.הראופמה ליבונרשט תלשוש רצוי ,יכדרמ יבר ונב שרי ומוקמ תא
|
