ר' נחמן מברסלב

כ׳ באב תשפ״ו · חסידות


ר' נחמן מברסלב (נפטר )1810

רבי נחמן נולד במזבוז' בר"ח ניסן תקל"ב ( )1772לאביו רבי שמחה, נכדו של רבי נחמן
הגשהו שדוקה חור תלעבכ" העודי התייהש ,לדא תב אגיפ ט"שעבה תדכנ ומאלו ,יקנדורוהמ
גדולה". השפעת אמו הייתה ניכרת על חינוכו, ובייחוד גברה עליו השפעתם של שני דודיו אחי
אמו, רבי משה חיים אפרים ורבי ברוך.

, אולם בעודו צעיר לימים לא מצא סיפוק בחסידותמילדותו נתחנך על ברכי החסידות הקיצונית

המקובלת, וראה את עצמו קרוא להכניס בה שינויים ותיקונים. רבי נחמן הצעיר התמיד בלימודיו,
היה מתבודד ומתייחד עם עצמו, עינה בצום נפשו והתפלל בהתלהבות עצומה.כל דרכו הייתה
דרך התלהבות וסערה, מצעירותו עד יומו האחרון.

בן 12נשא אישה, וקבע את דירתו בבית חותנו העשיר בכפר הוסאטין. כאן מצא אפשרות
להשתלם בנגלה ובנסתר באין מפריע, לתת מבע לנטיות נפשו הפיוטית, להתקרב אל הטבע,
להתהלך ביערות, לטייל בשדות ולהתבונן מקרוב בפלאי הבריאה. כעבור שנים מספר התיישב
במדוידבקה והתפרנס בדוחק ובעניות. כבר כאן נהרו אליו רבים ללמוד את תורת החסידות
מפיו ואף מצדיקי הדור נהגו בו כבוד רב.

ברעב עיגה תובר תואלת רחא .ויעוגעג ובר הילא ,בי"ח אייר תקנ"ח יצא לדרכו לארץ-ישראל

ראש השנה תקנ"ט לחיפה. נגד רצונו נתפרסם דבר בואו לארץ במהירות, ורבים, ובתוכם
מקובלים נודעים, ביקשו קרבתו. מסיבות בלתי ברורות ישב בארץ זמן מועט, ועוד בקיץ אותה
שנה חזר לביתו. מאז נשאר קשור לארץ בכל נימי נפשו, ולא הסיח דעתו ממנה אף לרגע.

,המרב ותוכלמ הב גהנ אוה .תודיסחל לודג זכרמל הכפהש , בלסרבב בשיתה ס"קת תנשב

ובשל דרכיו החדשות קמו עליו עוררין מבין צדיקי הדור. בגלל המחלוקת בעירו והשריפה
בביתו עזב את ברסלב, ובשנת תק"ע התישב באומן. חיש מהר התגברה מחלתו, מחלת
השחפת, ונפטר ביום ג' ד' סוכות תקע"א ( .)1810שלא כנהוג לא מצאו חסידיו יורש וממלא
מקום לרבם, והם הסתפקו בעליות לקברו בכל ראש השנה.

רבי נחמן כתב חבורים רבים, ואחד מהם, "ליקוטי מוהר"ן", נתפרסם עוד בחייו. רובי תורותיו
ושיחותיו נרשמו על ידי תלמידו וסופרו רבי נתן שטרנהארץ. כתביו נתפרסמו במהדורות רבות
וזכו לפירושים וביאורים רחבים מאת חסידיו. בין ספריו:
לקוטי הלכות (על ד' חלקי שולחן ערוך),
,תוצע יטוקל
,תולפת יטוקל
,'וכו תודימה רפס
וגם אוסף של אגדות דמיוניות "סיפורי מעשיות".

 תוכן



           
היסטוריה
           
מחשבת ישראל
           
חסידות