לבתי ספר ממלכתיים, קיץ תשנ"ז
דומיל תודיחי 2
,הפ-לעבש הרות – תורגב תניחב
חזרה לדף הראשי
|
(תודוקנ 50) "בוטהו רשיה תישעו" – הינש הדיחי |
פרק ראשון – שאלות על סוגיה נתונה ( 35נקודות) |
|
מהסוגיות ג'-ד' שבנספחים, וענה על כל השאלות הנוגעות לסוגיה שבחרת . תחאב רחב
|
| 13 'סמ הלאש |
|
| (תודוקנ 5) ?אדבז רב אבא יבר לש ותייעב יהמ | .א |
| ציין את המילה הראשונה ואת המילה האחרונה של תשובת רבה בר הונא. ( 4נקודות) | .ב |
| הבושת |
| 14 'סמ הלאש |
|
| הסבר את שאלת הגמרא "שמעון – מאי עבידתיה?", ואת תשובתה לשאלה זו. ( 4נקודות) |
| הבושת |
| 15 'סמ הלאש ". ארגאל אמייק אלד – אה ,ארגאל אמייקד אה ?יתרת" (בתשובתך על הסעיפים א-ב תוכל להיעזר ברש"י ד"ה "תרתי") |
|
| (תודוקנ 4) ."יתרת" חנומה תא רבסה | .א |
| (תודוקנ 4) .הילע הבושתה תאו ,ונלש היגוסב "יתרת" הישוקה תא רבסה | .ב |
| הבושת |
| 16 'סמ הלאש לפי מסקנת הסוגיה, הדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו חייב בתשלום . |
|
| מה הם שני הנימוקים למסקנה זו המובאים בסוגיה? ( 4נקודות) | .א |
|
ציין מקרה שהתלמוד מביא, ובו פטור על-פי נימוק אחד וחייב על-פי אחר, והסבר (תודוקנ 4). עודמ |
.ב |
| הבושת |
| 17 'סמ הלאש אברהם מתגורר בבית השייך ליעקב, שלא על דעת יעקב . לפניך ארבעה מקרים , 1-4ענה על שלושה מהם . |
|
| מהו הדין כשהבית נטוש ? | .1 |
| מהו הדין כשהבית משמש מחסן? (הבא את שתי הדעות.) | .2 |
| מהו הדין כשהבית עומד להשכרה ? | .3 |
| מהו הדין אם מתברר שהבית שייך בעצם ליצחק ? | .4 |
| (תודוקנ 6)
|
|
| הבושת |
|
'ד היגוס אם בחרת בסוגיה ד', עיין בנספח ד', וענה על חמש השאלות . 18-22 נספח ד': מסכת בבא מציעא, דף ל', ע"א . מהמילים: "רבי ישמעאל ברבי יוסי" ועד "לפנים משורת הדין" ופרש"י . |
| 18 'סמ הלאש מדוע רבי ישמעאל ברבי יוסי נתן חצי זוז תמורת העצים, אף-על-פי שלא רצה בהם? (תודוקנ 6) |
| הבושת |
| 19 'סמ הלאש כתוב מה קרה לאחר שרבי ישמעאל ברבי יוסי שילם לאותו האיש (עד סוף הסיפור). (תודוקנ 4) |
| הבושת |
| 20 'סמ הלאש דע רקפה לעניים הפקר, ובית הלל אומרים: אינורקפה, בית שמאי אומרים: ןנתהו" ".הטימששיהא הפקר לעניים ולעשירים כ |
|
| הסבר את המושגים המודגשים בקו. ( 5נקודות) | .א |
| מה במעשיו של רבי ישמעאל נראה סותר את דעתם של בית הלל? ( 5נקודות) | .ב |
|
הגמרא מיישבת ניגוד זה במילים: "אלא, רבי ישמעאל ברבי יוסי לכולי עלמא .הז דוגינ תבשיימ ארמגה דציכ רבסה ."הימקואד אוה אמלעב אתלמבו ,והנירקפא (תודוקנ 4) |
.ג |
| הבושת |
| 21 'סמ הלאש |
|
| הסבר את הביטוי "זקן ואינו לפי כבודו". ( 2נקודות) | .א |
| במה, לדעת הגמרא, נהג רבי ישמעאל ברבי יוסי לפנים משורת הדין? ( 3נקודות) | .ב |
| הבושת |
| 22 'סמ הלאש "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה ". |
|
| (תודוקנ 4) ?דומלתה יפ-לע ,וז הרימאב ישוקה והמ | .א |
| (תודוקנ 4) .היגוסה תנקסמ יפ-לע ,וז הרימא רבסה | .ב |
| הבושת |
(תודוקנ 15) הדיחיהמ תויללכ תולאש – ינש קרפ |
| . 23-24 תולאשהמ תחא לע הנע |
| 23 'סמ הלאש "תנא אמר רבי יהושע: ארבעה דברים העושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני …" םימש |
|
| הסבר: "פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים". ( 6נקודות) | .א |
| ציין שניים מארבעת הדברים, והסבר אחד מהם. ( 9נקודות) | .ב |
| הבושת |
| 24 'סמ הלאש |
|
| מהו "בר מצרא" (בר מצר), ומהו "דין בר מצרא"? ( 9נקודות) | .א |
| ציין מקרה אחד שלא חל בו "דין בר מצרא", והסבר מדוע. ( 6נקודות) | .ב |
| הבושת |
|
|
|
|
|
|
|
המגודל תובושת רחבמ |
|
|
|
|
|
|
| 13 'סמ הבושת |
|
|
בעייתו של רבי אבא בר זבדא: אדם שמתגורר בחצר חברו, בלי שחברו יודע, האם צריך לשלם לו בעבור המגורים או לא ? |
.א |
| המילה הראשונה: "אינו"; המילה האחרונה: "לשמעון ." | .ב |
| האבה הלאשה | |
| 14 'סמ הבושת שמעון לא הוזכר קודם, שכן הדירה של ראובן. אם כן מדוע יש לשלם לו ? התשובה: אם מתברר שהבית שייך לשמעון, יש לשלם לשמעון . |
|
| האבה הלאשה |
| 15 'סמ הבושת |
|
| תרתי – שאלה שמצביעה על כך שנאמרו שני דברים סותרים . | .א |
|
: בראשית דברי רבה בר רב הונא נאמר שהדר בחצר חברו אינו צריך לשלם הישוקה שכר, ואחר-כך נאמר שצריך לשלם שכר (לשמעון) במקרה שדר בחצר (או בבית) בלא ידיעת הבעלים. תירוץ: דבריו הראשונים של רבה בר רב הונא, שאין צריך לשלם, עוסקים במקרה שהבית (או החצר) אינו עומד להשכרה. בהמשך, דבריו שצריך לשלם עוסקים במקרה . הרכשהל דמוע תיבהש |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 16 'סמ הבושת |
||
|
שד ששמו שאיה פוגע בבית שאין גרים בו, ולכן הגר בבית חברו מסייע לו בכך .היאש ינפמ תיבה לע רמוש אוהש .( דיחיו יואש אוהש תיב – י"שר לש ינשה ושוריפ תובקעב :וא) |
.1 | .א |
|
בית שגרים בו אנשים נשמר טוב יותר, ולכן הגר בבית חברו מסייע לו בכך שהוא גר .תיבב |
.2 | |
|
אם אדם מאחסן בביתו עצים ותבן, יהיה הבדל בין הנימוקים. לנימוק הראשון – אין צורך שידור אדם בבית כדי לסלק את השד, שכן מאוחסנים בו תבן וקש, ולכן חייב. לנימוק השני – עדיין יש תועלת במגורי אדם במקום, כדי שידאג לתחזוקת הבית שאין יכולים לדאוג לה התבן והעצים, ולכן פטור . |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 17 'סמ הבושת יש לציין שלושה מהדינים שלהלן : |
|
| אינו צריך לשלם שכר . | .1 |
| לפי דעה אחת, צריך לשלם שכר ליעקב, ולפי דעה אחרת – לא צריך לשלם לו שכר . | .2 |
| צריך לשלם שכר ליעקב . | .3 |
| צריך לשלם שכר ליצחק . | .4 |
| האבה הלאשה | |
| 18 'סמ הבושת יש מצווה לעזור לאותו אדם. אולם רבי ישמעאל, שרצה להימנע מלהרים את המשא, . וריקפהלו ותוא תונקל טילחה |
| האבה הלאשה |
| 19 'סמ הבושת האיש זכה מחדש בעצים, ורבי ישמעאל ברבי יוסי קנה את העצים שוב, והפקירם . כשראה שאותו אדם רוצה לזכות שוב בעצים שהופקרו, אמר לו כי העצים מופקרים לכולם, חוץ מלאותו אדם. |
| האבה הלאשה |
| 20 'סמ הבושת |
|
|
.הנשמהמ טוטיצל החיתפ תלימ :ןנתהו : מצב שבו אדם מוותר על בעלותו על דברים השייכים לו והם מותרים בשימוש רקפה לכל אדם. או: רכוש שאין לו בעלים. : בכל שבע שנים לא מעבדים את השדות, ומפקירים את הגדל בהם . הטימש |
.א |
| רבי ישמעאל מפקיר לכולם חוץ מלאותו אדם, ואילו בית הלל דורשים הפקר לכולם . | .ב |
|
רבי ישמעאל הפקיר לכולם, וגם לאותו אדם, והסיוג של ההפקר נאמר באופן סתמי , כדי לעצור אותו אדם מלשוב ולזכות בעצים . |
.ג |
| האבה הלאשה | |
| 21 'סמ הבושת |
|
| אדם מכובד, והעזרה במקרה כזה אינה לפי כבודו . | .א |
|
מכיוון שרבי ישמעאל "זקן" אינו מחויב להטעין אותו אדם. העובדה ששילם לו מורה שלא פטר את עצמו על סמך דין זה, אלא ראה את עצמו מחויב להטעין – לפנים משורת הדין . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 22 'סמ הבושת |
|
|
וכי איזה דין אחר יש לדון: האם ידון בדין של גזלנים? כיצד תולים את החורבן ? יבויח השעמב |
.א |
|
תא אלא ,הרותה לש תיטפשמה תכרעמב שומישה תא רקבמ וניא הרימאה לעב העובדה שלא דנו לפנים משורת הדין . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 23 'סמ הבושת |
|
|
דברים שהעושה אותם אינו יכול להתחייב עליהם בפני מערכת משפטית אנושית , אבל אינם מעשים מותרים, ויש עליהם ענישה . |
.א |
|
יש לציין שני דברים, ולהסביר רק אחד מהם : אדם שפותח שטח מגודר של חברו וכך מאפשר לבהמתו הפורץ גדר בפני בהמת חברו – . (העוער רדגב רבודמ – ארמגה יפ-לע :וא) חורבל אדם שכופף תבואה של חברו לכוונה של דלקה כדי שהאש הכופף קמתו של חברו – תאחז בתבואה (או: על-פי הגמרא – מדובר בטמון) . מי ששוכר עדים כדי שיעידו דברי שקר (או: ע"פ הגמרא – – דיעהל רקש ידע רכושה . (ומצע תבוטל אלו ורבח תבוטל תודעה אדם שיכול להעיד בדיון שנערך סביב אדם אחר – ול דיעמ וניאו ורבחל תודע עדויה ואינו מעיד (או: על-פי הגמרא – מדובר בעד יחיד המעיד, ולא בעד המצטרף לאדם . (רחא |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 24 'סמ הבושת |
|
|
בעל שטח שכן .– ארצמ רב דין הנותן קדימות לבן המצר ברכישת השדה הגובל בשדהו, כך שהוא – ארצמ רב אניד יכול לשלם לקונה השדה ולסלקו . |
.א |
|
יש לציין מקרה אחד מהמקרים האלה ולהסביר מדוע לא חל בו דין בר מצרא : מתנה, מכר את כל נכסיו לאחר, מכר לבעלים ראשונים, מכר לעכו"ם, במקרה של קרקע ממושכנת, צלא וצללא, ועוד מקרים המופיעים בבבא מציעא דף ק"ח . |
.ב |




