בחינת בגרות בתלמוד – קיץ תשנ"ז – שאלון 6001

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

דומלתב תורגב תניחב


שאלון ,006001קיץ תשנ"ז 1997

דמלנ אלש עטק

חובה לנבחנים בתלמוד ברמה של 5יח"ל


הוראות לנבחן
.תועש שולש א. משך הבחינה:

בשאלון זה ארבע-עשרה שאלות, ועליך לענות על כולן.ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה:
.תודוקנ 100 – כ"הס                                                    

.ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג

שים לב לרקע להבנת הסוגיה, המופיע לפני הסוגיה שבנספח. :תודחוימ תוארוה .ד

תולאשה


תבש תכסממ עטק – היגוס



המצורף, וענה על כל השאלות .14-1חפסנבש היגוסה תא
דמל


1 הלאש


"מפשיטין את הפסח עד החזה דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה".

מדוע אסור להפשיט את קרבן הפסח כולו בשבת? ( 5נקודות)

מדוע מותר להפשיט את קרבן הפסח בשבת עד החזה? ( 5נקודות)


הבושת



2 הלאש


"בשלמא לרבי ישמעאל… אלא לרבנן מ"ט".

מדוע מובנים לגמרא דברי ר' ישמעאל ולא דברי רבנן? ( 5נקודות)

הבושת



3 הלאש


."הלבנכ ..הנח רב רב הבר רמא"

מהי תשובת הגמרא לפי הסברו של ר' יוסף, ומהי תשובתה לפי הסברו של רבא?
(תודוקנ 5)

הבושת



4 הלאש

מה הם שני ההבדלים בין הסברו של ר' יוסף להסברו של רבא? באר את דבריך.
(תודוקנ 5)

הבושת



5 הלאש


"ורבי ישמעאל.. האי פעל ה' למענהו מאי עביד ליה.. קודם הפשטת העור".

(תודוקנ 5) .ארמגה תלאש תא רבסה

מהי תשובת הגמרא על שאלה זו, וכיצד הגמרא מנמקת דין זה? ( 5נקודות)

הבושת



6 הלאש


"…היל ירמאק יכה ..איירבח היל ורדהא יאמ אבקוע רמ רמא אדסח בר רמא"

מהי ההוכחה של חכמים שמותר להפשיט את הפסח כולו בשבת? באר את דבריך.
(תודוקנ 5)

הבושת



7 הלאש

כיצד הגמרא דוחה הוכחה זו? באר את דבריך. ( 5נקודות)

הבושת



8 הלאש


."רשב בגא רוע לטלטנ אל ..יגילפ יתרתב ישא בר רמא"

באילו שני דברים חולקים ר' ישמעאל וחכמים, ומה הנימוק של כל אחד מהם?

(תודוקנ 5)
מה למדו חכמים מ"מצילין תיק הספר עם הספר", וכיצד? ( 5נקודות)

הבושת



9 הלאש


"מי דמי התם נעשה בסיסי לדבר המותר הכא נעשה בסיס לדבר האסור".

מה נעשה בסיס לדבר המותר, ומה נעשה בסיס לדבר האסור? באר את דבריך. ( 5נקודות)

הבושת



10 הלאש


."רשב בגא רוע לטלטנ אל ..היל ירמאק יכה אלא"

כיצד חכמים מוכיחים את שיטתם מן המשנה לפי זה? ( 5נקודות)

מדוע עתה לא קשה קושיית הגמרא: "מי דמי התם נעשה בסיס לדבר המותר הכא נעשה

(תודוקנ 5) ?"רוסאה רבדל סיסב

הבושת



11 הלאש


"מי דמי התם נעשה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר הכא כולו נעשה בסיס לדבר האסור".

מה נעשה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר, ומה נעשה כולו בסיס לדבר האסור? באר דבריך.
(תודוקנ 5)

הבושת



12 הלאש


"אלא הכי קאמרי ליה אם מביאין תיק.. לא נטלטל עור אגב בשר"

כיצד חכמים מוכיחים את שיטתם מן המשנה לפי זה? ( 5נקודות)

מדוע עתה לא קשה קושיית הגמרא: "מי דמי התם נעשה בסיס לדבר האסור ולדבר

.(תודוקנ 5) ?"רוסאה רבדל סיסב השענ ולוכ אכה רתומה

הבושת



13 הלאש


"והיא גופה מנלן… הכא אדהכא והכי לישדינן".

(תודוקנ 2) .ארמגה תלאש תא ראב

(תודוקנ 3) ?וז הלאש לע תונעל הסנמ ארמגה דציכ

כיצד הגמרא דוחה ניסיון זה? ( 5נקודות)

הבושת



14 הלאש


"אלא אמר מר בר רב אשי לעולם כדאמרינן מעיקרא.. כגון דלא קבעי ליה לעור".

כיצד הוכיחו חכמים את שיטתם לפי זה? ( 3נקודות)

(תודוקנ 2) ?"הכאלמ אכהו לוטלט אכה" :ארמגה תיישוק התע השק אל עודמ

הבושת


דומלתב תורגבל אמגודל תובושת

קטע שלא נלמד, שאלון ,6001קיץ תשנ"ז


1 הבושת

הפשטת העור היא אחת מאבות מלאכה האסורות בשבת, ואמנם שחיטת הפסח

והקטרת אימוריו דוחין את השבת, אבל אין כל צורך להפשיט את כולו בשביל הקטר אימוריו,
והפשטת כל העור היא לצורך אכילת הפסח הנאכלת בלילה, ועתה בשבת אין בזה צורך גבוה
אלא צורך הדיוט.
כיוון שהקטר חלביו דוחין את השבת, מותר להפשיט את העור עד החזה, כדי שיוכל

להוציא את האימורין ולהקטירן.

האבה הלאשה



2 הבושת

דברי ר' ישמעאל מובנים, כיוון שהפשטת העור עד החזה זה צורך גבוה כדי שיוכל להקטיר את
האימורים, אך מדוע מתירין חכמים להפשיט את כולו, הרי אין בזה צורך גבוה?

האבה הלאשה



3 הבושת

לפי ר' יוסף, מותר להפשיט את כל העור, כיוון שהעור מחמם את הבשר, והוא עלול להסריח.
לפי רבא, מותר להפשיט את כל העור, כיוון שאין זה לכבודו של בשר קודש שיהיה מונח
בביזיון בתוך העור.

האבה הלאשה



4 הבושת

כשקרבן הפסח מונח על שולחן העשוי מזהב, לפי ר' יוסף יהיה מותר להפשיטו, כיוון

שעדיין יש חשש שמא יסריח, ולפי רבא יהיה אסור כיוון שאין בזה ביזיון.
כאשר נושבת באותו יום רוח קרירה, לפי ר' יוסף יהיה אסור להפשיטו כולו, כיוון שלא

קיים חשש שמא יסריח, ולפי רבא יהיה מותר, כיוון שעדיין קיים הטעם שבשר קודש מונח
.ןויזיבב


האבה הלאשה



5 הבושת

רבנן נימקו את היתרם להפשיט את הפסח כולו באמצעות הפסוק "כל פעל ה' למענהו",

דהיינו שדיני התורה ניתנו לכבודו של הקב"ה, וכבודו של הקב"ה מתבטא בנימוקם של ר'
יוסף ושל רבא, אך ר' ישמעאל, האוסר להפשיט את העור כולו, מה לומד הוא מהפסוק:
?"'וכו לעפ לכ"
ר' ישמעאל לומד מפסוק זה היתר הפשטת העור עד החזה, ושלא יוציא את האימורין

בלי הפשטה כלל, כיוון שאם יוציא את האימורין בלי הפשטה כלל, עלולין להידבק באימורין
שערות מן העור, ואין זה לכבוד האימורין להיות מוקטרים עם שערות.

האבה הלאשה



6 הבושת

חכמים הוכיחו שמותר להפשיט את הפסח כולו בשבת, מהמשנה שכתוב בה, שמצילין בשבת
תיק הספר עם הספר אף על פי שיש בתיק מעות. רואים שלכבוד הספר מותר להציל גם את
המעות שהן צורך הדיוט, כך מותר להפשיט את הפסח כולו אף על פי שהפשטת כולו מעבר
לחזה זה צורך הדיוט, מותר הדבר לכבוד הפסח.


האבה הלאשה



7 הבושת

אין דמיון בין שני המקרים, בטלטול הספר עם המעות נדחה איסור טלטול מוקצה שהוא
מדרבנן לכבוד הספר, אבל בהפשטת העור זו מלאכה גמורה מאבות המלאכות, וכיצד נתיר
?חספה דובכל הכאלמ בא לע רובעל


האבה הלאשה



8 הבושת

הם חולקים בשני דברים:

אם מותר להפשיט את כל הפסח בשבת או רק עד החזה – ר' ישמעאל סובר שמותר (1)
להפשיט רק עד החזה, כיוון שרק הוצאת האימורין זה צורך גבוה, וחכמים סוברים שלכבוד
הפסח, כדי שלא יסריח או משום שלא יהיו קודשי שמים מוטלין כנבלה, מותר להפשיטו כולו.
אם מותר לטלטל את הפסח עם העור לאחר שהוציאו את אימוריו, שהרי העור הוא (2)

מוקצה. ר' ישמעאל סובר שאסור לטלטל את הבשר עם העור אפילו מחמה לצל, וחכמים
סוברים שמותר לטלטל את הבשר עם העור.
חכמים למדו מן המשנה לגבי הדין השני, שמותר לטלטל את הבשר עם העור, כמו

שלמדנו במשנה שמותר להציל את הספר עם התיק אף על פי שהתיק אינו קדוש.


האבה הלאשה



9 הבושת

בדין המשנה, מותר לטלטל את תיק הספר עם הספר, כיוון שהספר הוא דבר המותר בטלטול
והתיק מהווה בסיס לדבר המותר, ולכן גם הוא מותר בטלטול, אבל בקרבן פסח הבשר הוא
דבר האסור בטלטול והעור הוא בסיס לדבר האסור, ולכן יהיה אסור לטלטלם.

האבה הלאשה



10 הבושת

במשנה מותר להציל את תיק הספר עם הספר אף על פי שיש בתוכו מעות, וכמו שמותר

לטלטל את הספר עם התיק שיש בו מעות, כך מותר לטלטל את הבשר עם העור.
עתה לפי ראיה זו, הרי התיק הוא בסיס למעות שהם דבר האסור, ובכל זאת מותר

להצילו עם המעות, כך יהיה מותר לטלטל הבשר עם העור, ולכן לא קשה קושיית הגמרא:
"התם נעשה בסיס לדבר המותר".

האבה הלאשה



11 הבושת

ונייהד ,רוסאה רבדלו ,רפסה ונייהד ,רתומה רבדל סיסב אוה תועמ וכותבו רפסה לש קיתה
המעות, ולכן מותר לטלטלם, אבל בטלטול העור עם הבשר הרי הבשר אסור בטלטול בשבת,
כיוון שאינו ראוי לאכילה עד הערב, והעור הוא בסיס לדבר האסור בלבד, וגם העור עצמו לא
ראוי לטלטול בשבת, ולכן יהיה אסור לטלטלם.


האבה הלאשה



12 הבושת

ראיית חכמים – מזה שמותר להביא תיק עם מעות כדי להציל את הספר, ועכשיו התיק

הוא בסיס לדבר האסור בלבד, כך מותר לטלטל את העור עם הבשר.
כיוון שכשהוא מביא את התיק עם המעות הרי התיק הוא בסיס לדבר האסור בלבד לפני

שנתן בתוכו את הספר, ועל פרק זמן זה לא שייך לשאול שהוא בסיס לדבר האסור והמותר.


האבה הלאשה



13 הבושת

שאלת הגמרא: מהו המקור שמותר להביא תיק שבתוכו מעות כדי להציל את הספר, אף

?דבלב רוסאה רבדל סיסב אוה קיתהש יפ לע
הגמרא מנסה לענות על שאלתה: ייתכן שהמקור הוא משנתנו, שהרי מבואר במשנה

ליצמה תא בייחמ אל הנשמב אנתהו ,תועמ וכותב שיש קיתב רפסה תא ליצהל רתומש
להשליך את המעות ולהימנע מטלטולם, אם כך מזה מוכח שמותר לטלטל תיק שבתוכו מעות
.וליצהלו רפסה תא וכותל סינכהל ידכ
הגמרא דוחה ניסיון זה, כיוון שהמקרים אינם דומים. כאשר הספר נמצא בתיק שיש בו

מעות, אם נחייבו להשליך את המעות, בפרק זמן זה עלול הספר להישרף, ולכן מותר לטלטלו
עם המעות, אבל כשהוא נוטל תיק עם מעות כדי להציל את הספר, בדרכו להציל את הספר
הוא יכול להשליך את המעות, ואם כך אין לנו מקור שמותר לטלטל בסיס לדבר האסור לכבוד
.רפסה


האבה הלאשה



14 הבושת

חכמים הוכיחו את שיטתם שמותר להפשיט את הפסח כולו בשבת מהמשנה שמתירה

לטלטל את התיק עם המעות לכבוד הספר, ורואים שמותרים צורכי הדיוט אגב צורכי גבוה,
כך מותר להפשיט את כל הפסח אף על פי שזה צורך הדיוט אגב צורכי גבוה.
מכיוון שמדובר במקרה שהוא אינו זקוק לעור, אין זו מלאכת שבת מדאורייתא כיוון

שאינו מתכוון להפשיט בגלל צורך העור (מלאכה שאינה צריכה לגופה), ומלאכה זו אסורה
רק מדרבנן, ולכן אפשר להוכיח מהמשנה שכמו שמותר לטלטל מוקצה, שזה איסור מדרבנן,
לכבוד הספר, כך מותר להפשיט את הפסח כולו, באיסור דרבנן, לכבוד הפסח.


           
תוכן תנך
           
תוכן מבחנים בתנך