דברי חכמים וחידותם חידות בחרוזים

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

אריה פלהיימר

פרשת נצבים וילך

1
נאספו הכל – בטלנים עם אנשי מעש

גם אנשי "מקורות" ופועלי מעץ.

היתה זו ממש הקהלה

על כולם הונחתה האלה.



2
מי שעיניו בראשו ואת העתיד חוזה

יודע הלכות הסכמים וחתימת חוזה.

התיתכן איפוא כריתת ברית – בפועל ולא בכח

כאשר חסר הצד השני, היינו הלקוח?



3
אין צמחיה, אף לא חורש

ובכל זאת מסופר על טיפול שורש.



4
הטיבטי שואל "מה" (היהודי – "למה")

על אף הגיעו מארץ הלמה.

לרישא מכל מקום יש יוצא דופן

– שואל הגוי שאלה בכל אופן.



5
ניתנה לנו תורה על מגש

הרוצה לקיימנה לקראתה אך יגש.

יושיט את ידו כמלוא האמה

ישיגנה לאלתר ויטעם טעמה.



6
"לא יכול", בן דוד הוא של "לא רוצה"

האם מהכלל הזה ישנו יוצא?



7
מי הוא זה אשר הגיד ויאמר

דברי תוכחה בקל וחומר?


פתרונות

1
כט, ט-יג: "אתם נצבים היום כלכם… מחטב עציך ("פועלי
מעץ" = מעץ) עד שאב מימיך (אנשי "מקורות") …ולא
אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה
הזאת".



2
כט, יג-יד: "ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת
ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני
ה' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום".



3
כט, יז: "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר
לבבו פנה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבד את אלהי
הגוים ההם, פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה".



4
כט, כא-כג: "ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם
והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה… ואמרו כל הגוים על מה
עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה".

"ארץ הלמה" – טיבט – ארץ מוצאה של בהמת ה"למה".




5
ל, יא-יד: "כי המצוה אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא
ממך ולא רחקה הוא, לא בשמים הוא לאמר… ולא מעבר
הים הוא… כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו".



6
לא, ב: "ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא
אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה".
"לא אוכל" – איני רשאי (רש"י).



7
לא, כז: "כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן
בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי
מותי".