מלחמות וכיבושי יהושע בן נון
מלכה שוורץ
|
לקט מעובד מתוך: מחניים, צבא ההגנה לישראל, הרבנות הצבאית הראשית, גיליון סט (ללא תאריך) |
|
וחירי שוביכ וחירי תמחלמב תורפושב שומישה םרחה יעה לע המחלמה |
| ךשמה | רוזח |
|
|
|
וחירי שוביכ |
|
לאחר היכרות ראשונה עם צבאות שני הצדדים, נוכל לגשת לניתוח ההתנגשות הראשונה ביניהם, שהייתה ביריחו. יריחו הייתה המבצר הכנעני הראשון שבני ישראל נתקלו בו אחרי שעברו את דבר נוסף שהקל על הישראלים: כנראה שהרכב לא היה נפוץ גם בקרב אוכלוסיית הטעם האסטרטגי לכיבוש יריחו הוא כפול: קודם כל הייתה יריחו השער המזרחי תושבי יריחו, כאמור, לא נקפו אצבע לשם הגנתם אלא הסתגרו בתוך עירם כמו הרכב, שהיה נשק ההתקפה החשוב ביותר של הכנענים, כן היו הביצורים נשק ערי המבצר היו מוקפות חומה עבה – אחת או שתיים, ומוגנות ע"י מגדלי שמירה |
|
תומלוסב המוחה לא סופיטה תטיש .1 ,השענ סופיטה .המוחה לע ליפעהל תוסנלו תומלוס דימעהל – איה הקינכטה כמובן, בחיפוי יחידת הקשתים. זו הייתה בעיקר שיטת המצרים בתקופת הפרעונים הגדולים (השושלת ה- 18וה- )19והיא מתוארת בתבליטים רבים מאותה תקופה. הקושי העיקרי של שיטה זו היה בכך, שלנצורים היה תמיד יתרון על פני המטפסים: הם היו מוגנים בעוד שהמטפסים חשופים (למרות חיפוי הקשתים): ויכלו להשליך עליהם מראש החומה חומרים שונים, ואפילו אבנים גדולות, .תולפנתהה תפידהל |
|
המוחה תצירפ תטיש.2 זו הייתה שיטה קדומה, שראשיתה בתקופת האבות. בביצורים החקסוסיים אנו מוצאים הגנה חזקה של היסודות. כך התגוננו מפני איל הנגיחה הנזכר בכתבי מארי. איל הנגיחה לא היה עשוי ברזל אלא קורה, שבה היו מקעקעים את החומה. נראה כי שיטה זו לפריצת החומה, לא הייתה ידועה כלל למצרים. רוב התבליטים מתארים טיפוס בסולמות. יש לשער שלו הכירו את השימוש באיל הנגיחה היו מראים אותו. לא ברור מדוע – אך המצרים סמכו על אמצעים אחרים ולא השתמשו .רוצמ ילכב |
|
רעשה תלפה תטיש.3 תא רקרקל ,הידדצ לכב ,הלוכ המוחה יכבדנ תא רערעל הסנמ המוחה תצירפש דועב יסודותיה, שיטת הפלת השער פותחת רק פתח קטן ומצומצם דרכו יכלו הצרים להיכנס העירה, ומבחינה זו – ערכו הצבאי של אמצעי זה נופל בהרבה מערך הקודם. ההתגוננות מפני שיטה זו הייתה בדרך כלל הקמת השער בעקמימות מסוימת כדי להקשות על הפורצים את מלאכתם. ישנם תבליטים מצריים בהם מתואר, נוסף למטפס בסולם, גם אדם המנסה לפרוץ את השער בגרזן (למשל: בתבליט המתאר את כיבוש אשקלון בימי רעמסס ה-ב'). |
|
הריתחה תטיש .4 .היתחתמ תורבועה תורהנמ ידי לע – המוחל תחתמ הריתח |
|
רוצמה תטיש .5 השימוש במצור מראה כי אין כלי פריצה שבכוחם להתגבר על הביצורים. המצור, הניחבמ ותודגנתה חוכ תשלחהו ריעל הקפסאה תעינמ י"ע ביואה תענכה ותילכת פסיכולוגית. המצרים השתמשו הרבה בשיטה זו. צבאות תחותימס ה-ג' צרו על מגידו במשך שבעה חודשים, והקימו מסביב לעיר דייק של עפר מחוזק בקרשים. .תובר תואמגוד דועו |
|
המרעהו הלובחתה תטיש .6 בה הרבו להשתמש כל העמים בכל התקופות ועוד ידובר עליה בהמשך. באילו משש הדרכים הנזכרות, שהיו נהוגות באותה תקופה לכיבוש עיר נקטו בני על פי עדות המקרא, הקיפו את חומות העיר במשך שבעה ימים, נשאו עמם את כשאנו באים לשחזר את האירועים ביריחו מתוך אספקט היסטורי-צבאי, אנו הגרעין ההיסטורי הוא שיהושע בראש שבטי ישראל כבש את יריחו בלי אמצעי .תורפושב העיקתהו ריעה תפקהמ האצותכ ולפנ וחירי תומוחש אוה ידגאה דוסיה סברה אחרת: הקפת העיר והתקיעה בשופרות היו כדי להסיח את דעתם של תושבי ניסיון אחר לראות בהקפת החומות והתקיעה בחצוצרות תכסיס מלחמתי: כל הטקס נסכם: קבענו, שיש יסוד היסטורי כמעט לכל אחד מפרטי סיפור הכיבוש – כולל |
| תוכן עיונים ופרשנות לתנ"ך | תוכן מלחמות וכיבושי יהושע |
|
וחירי תמחלמב תורפושב שומישה |
|
:5 'ו עשוהי "והיה במשוך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם ."היתחת ריעה תמוח הלפנו הלודג העורת |
|
השימוש בשופרות ובתרועות הקרב היה נפוץ ומקובל גם בישראל וגם בעמים – וכן היה רגיל שילובם, כמו בירמיהו ד' " :19כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת ."המחלמ הדיוק בשילוב התרועה עם השתיקה מופיע כגורם חשוב ביותר לצורך ההשפעה |
|
"והלויים וכל עם השופרות יריעו קול אחד תרועת מלחמת להמס לב האויב. ועם קול התרועה יצאו זרקות המלחמה להפיל חללים. קול השופרות יחושו ."(וקתתשי=) |
|
ראתמה רויצ ונשיו תורצוצחבו תורפושב שמתשה הנרמע לא תפוקתב ירצמה אבצה את תחותימס ה-ג' מוקף אנשי צבאו – ומחצצרים. בצבא המצרי השתמשו בכלים אלה לאיתות ולנתינת סימנים מיוחדים לצורת קרב. בדיקת השימוש בשופרות ובחצוצרות במגילת מלחמת בני אור בבני חושך (החשובה ,הלודגה העורתל ודעונ תורפושה יכ ררבתמ ,ארקמב הלאה תומוקמה תקידב יפ לע |
|
"'אשרי העם יודעי תרועה' (תהילים פ"ט :)16 וכי אין אומות העולם יודעין להריע? כמה קרנות יש להם, כמה בוקינס יש להם, כמה סלפירגס יש להם, ואמרת אשרי העם יודעי תרועה? אלא שהן (=ישראל) מכירין לפתות את בוראן בתרועה!". |
| תוכן עיונים ופרשנות לתנ"ך | תוכן מלחמות וכיבושי יהושע |
|
םרחה |
|
"והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה'" (יהושע ו' יז): |
|
גם הוראות יהושע וגם ביצוען, אינם מתאימים לחוקי החרם המצויים בתורה, כי החרם הוטל גם על הרכוש. הסטייה הזאת מחוקי התורה מחייבת הסבר. לפי הסברו של גרסטנג, יש לחרם על יריחו אופי מיוחד מכיוון שהסרתה מן הדרך לא הייתה מעשה רגיל של כיבוש עיר, כי אם הפסיעה הראשונה לתוך הארץ המובטחת, ולכן היא מוקדשת לה' בשלמות, ממש כמו שמוקדש לו הראשון בוולדות. לפי הסברו של קויפמן היה בהטלת החרם משום בלם בפני יצר הביזה, שיכול היה להכניס אנדרלמוסיה ולפרק את ההתלהבות הדתית. ובמיוחד – בלם נגד הסכנה הגדולה ביותר, של הרצון להתנחל בעיר הכבושה העשירה עוד לפני סיום המלחמה. יהושע הבין שעליו להפריד הפרדה מוחלטת בין מלחמות כיבוש לבין ההתנחלות. לשם כך עליו לשרוף, להחרים ולארור את הערים שהוא כובש כדי לשמור על המתח .וישנא לש יתמחלמה החרם נפוץ במזרח הקדום, אם כי מסיבות אחרות: פרעה מחרים את הכנענים בגזר כמו כן יש מקבילות לארירת עיר לאחר כיבושה: אסר-חדון מספר על עיר שכבשה, |
| תוכן עיונים ופרשנות לתנ"ך | תוכן מלחמות וכיבושי יהושע |
|
יעה לע המחלמה |
|
וינפל החותפ התעמ .יגטרטסא זכרמ לע טילש עשוהי תא ריאשה וחירי שוביכ הדרך לפנים הארץ. אך במקום לעלות על ירושלים הוא בוחר בכניסה נוחה לו יותר, ופונה לצפון מערב, לעבר העי. העי הייתה מבצר חשוב השומר על דרך צדדית, שעלתה מערבת הירדן אל הרמה המשתרעת מירושלים צפונה. היא הייתה עיר גדולה ומבוצרת יותר מיריחו – אם כי פחות מירושלים. כל לבטי הארכיאולוגיה ביחס לעי נובעים מן הזיהוי עם א-תל, שאינו ודאי ואינו .ללכ יחרכה כגורמים לצעדו של יהושע, לפנות לצפון-מערב ולכבוש את העי ולא את ירושלים כיבוש ירושלים דרש השקעה גדולה, בגלל היותה מבוצרת מאוד. לא היה לו הקו הבולט בטקטיקה של יהושע מתיאור כיבוש העי ואילך הוא הימנעות ממצור התכסיסים עליהם מתבסס כיבוש העי הם: 5000האורבים נשלחים למקומם בלילה כדי להשיג הפתעה, שהיא גורם עיקרי בכל הסכנה נשקפת מכיוון אחר לגמרי: בית אל הסמוכה יכולה הייתה להיחלץ לעזרת שיקולים צבאיים נבונים, מלבד זה שנזכר, הדריכו את יהושע לקבוע את מקומו |
| 'כ םיטפוש | 'ח עשוהי |
|---|---|
| ויאמר ה': עלו כי מחר אתננו בידך: |
…תחת לאו ארית לא :עשוהי לא 'ה רמאיו ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת :וצרא תאו וריע |
| וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב: |
ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי מים לעיר: |
|
ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות |
ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו לכו אוה המחלמל לארשי תארקל ריעה ישנא ברא יכ עדי אל אוהו הברעה ינפל דעומל ומע :ריעה ירחאמ ול וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך :רבדמה |
|
ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל :תולסמה |
ונסנו הנשארב רשאכ ונתארקל ואצי יכ היהו :םהינפל ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר. כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו :םהינפל |
|
והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב: |
והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ריעה תא ותיציו ורהמיו הודכליו ריעה ואביו :שאב |
|
והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר: |
ריעה תא בראה דכל יכ ואר לארשי לכו עשוהיו וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי: |
|
והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה: ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה :הערה וילע העגנ יכ |
ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף: |
|
ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו: כתרו את בנימן… ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש |
ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה. ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט: |
|
ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים :שאב וחלש תואצמנה |
וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה: |
|
דוגמאות לשימוש בתכסיסים דומים לאלה של מלחמת העי מצויות גם מחוץ למקרא – בעדויות שונות על מלחמות במזרח הקדום, ואפילו בתקופה מאוחרת הרבה .רתוי שיטת המארבים הייתה נפוצה הן במלחמות הגנה והן במלחמות ההתקפה: מוותליש מטרתם של תכסיסי יהושע במלחמת העי (המארב והבריחה המבוימת) היא להימנע, פון קלאוזוביץ ב"עקרונות המלחמה" אומר: |
|
"ככל שמתמעטים הכוחות העומדים לרשות ההנהגה האסטרטגית, כן נפתח לבה לתחבולות ערמה, ומי שחלש וקטן לחלוטין, עד שנדמה לו כי שוב אין שום זהירות ושום תבונה עשויות לחלצו, באותה נקודה בה נדמה כי כל אמנות הקרב תתנכר לו – מתייצבת לפניו תחבולת הערמה כישע אחרון". |
|
ואכן, אנו שומעים על תכסיסים מרובים שיש להם אופי של התעוררות נואשת אחרונה של החלש. למשל – התכסיס המיוחד במינו בו השתמשו הסורים במלחמת תחותימס ה-ג' נגד תוניפ: מלך קדש ידע, שאין לו תקווה אם לא יוכל להכות הסוס וחליש ירצמה אבצה תרוש תא לבלבל ידכ .ריעה רעש ינפל ירצמה אבצה תא מיוחמת לעבר הרכב. בזה אמרו לגרות את הסוסים ולעורר מהומה שתשבור את קו המערכה ותסיח את הדעת. התכסיס, אמנם לא הצליח בסופו של דבר, אך הוא מעניין בשל מקוריותו ואופיו הנואש. אופי אחר יש לתכסיסיו של יהושע: הם דומים יותר לדרך כיבוש יפו הבצורה מבחינה עקרונית, תכסיסי יהושע דומים לתכסיסים אלה, שכן יש בהם התגברות גם לדרך הביצוע של יהושע יש מקבילות רבות, בעיקר בתכסיסי המלחמה של .1קאטו ניהל מלחמת מצור נגד עיר אחת, ובחר לשם כך במתכוון שבט אחד, .2סקיפיו. לחם נגד עיר אחת בסרדיניה, העמיד פנים כבורח ועזב את המצור .3בדומה לסיפורים הקודמים – ישנם שני סיפורים על שימוש באותה תחבולה הגתרק איבצמ ,תרקלימח :עשוהי רפס לש הזל ויטרפב רתויב המודה רופיסה .4 כל התכסיסים המתוארים כאן מכונים במונח צבאי כולל – "הטעיה". תלעב תויהל הכירצ היעטה תלועפ" .העתפה תגשהל בושח רזע יעצמא איה היעטה מטרות אלו מושגות ע"י העלמה מכסימלית של העובדות הנכונות וביום עובדות הצלחתו של מארב תלויה בהפתעה, ועל כן ישנה חשיבות מיוחדת לקביעת סימן הכידון הוא סמן מלחמתי אמיתי – ולא אמצעי פלאי, כדעת קויפמן. על שימוש |
| תוכן עיונים ופרשנות לתנ"ך | תוכן מלחמות וכיבושי יהושע |
