"דיגמ"
הדגהה תלחתהו "הנתשנ המ"
'ד הנשמ ,'י קרפ
;ינש סוכ ול וגזמ
וכאן הבן שואל אביו
(ואם אין דעת בבן – אביו מלמדו):
?תולילה לכמ הזה הלילה הנתשנ המ
שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה;
.הצמ ולוכ הזה הלילה
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות;
.רורמ הזה הלילה
שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק ומבושל;
.ילצ ולוכ – הזה הלילה
שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת;
הלילה הזה – שתי פעמים.
ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו.
מתחיל בגנות ומסיים בשבח,
,"יבא דבוא ימרא"מ שרודו
.הלוכ השרפה לכ רומגיש דע
רואיב
(1) .ומצעמ לואשלואם אין דעת בבן –
הבן שואל על הדברים הנעשים בליל הסדר באופן שונה מהמקובל :הנתשנ המ
.הנשה תומי לכב
,שאב יולצשבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלוי –
,הברה לשובמ – קולש
;םימב – לשובמו
(2)בשר קרבן הפסח והחגיגה. – ילצ ולוכ הזה הלילה
הגמרא מתקנת את לשון המשנה ואומרת:אנו מטבילים פעם אחת:
איננו נוהגים לאכול ירקות טבולים לפני אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת –
דועו ,והונלכאו ספרכ ונלבט הלילה וליאוהלילה הזה – שתי פעמים: .לכואה
נטבול גם מרור בחרוסת בתחילת הסעודה.
– ותנבה תדימ יפללפי דעתו של בן –
את סיפור יציאת מצרים. ודמלמ ויבא
בהתחלה האב מספר לבן דברים שאינם נעימים על עם ישראל – :תונגב ליחתמ
"עבדים היינו לפרעה במצרים" "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" –
וממשיך לספר את שבחם של ישראל:ומסיים בשבח –
"ועכשיו קירבנו המקום לעבודתו", וכן שאר הטובות שעשה לנו.
לומד עם בנו את המדרש על הפרשה הנאמרת בזמן :"יבא דבוא ימרא"מ שרודו
הבאת הביכורים, הפותחת במילים "ארמי אובד אבי" (דברים כ"ו, ה'- ח'),
(3) .הלוכ תאזה השרפה לכ רומגיש דע
םינויע
תנו רבנן: (4)
חכם (הבן) – בנו שואלו;
ואם אינו חכם – אשתו שואלתו;
ואם לאו – הוא שואל לעצמו.
ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח -שואלין זה לזה."(קט"ז, ע"א)
תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים פרק עשירי, הלכה ד'
תני רבי חייה: כנגד 4בנים דיברה תורה: בן חכם, בן רשע,
בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול…
בן רשע מהו אומר? מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל
?תאז המ ?רמוא והמ שפיט … ?הנשו הנש
אף אתה למדו הלכות הפסח, שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן,
שלא יהא עומד (=קם) מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת.
:"הלוכ השרפה לכ רומגיש דע ,'יבא דבוא ימרא'מ שרודו"
"המדרש" הוא ביאור והרחבה לפסוק. בליל הסדר צריך לבאר
ולהרחיב (=לדרוש) את מה שנאמר בפסוקים בפרשת "ארמי
אובד אבי", ובעזרת הדרשות על הפסוקים מרבים לספר ביציאת
מצרים . לפניכם תצלום של "דרשת ארמי אובד אבי" כפי שהיא
קוספה הליחת :שרדמה לש הנבמל בל ומיש .הדגהב תאבומ
מובא בשלמותו, ולאחר מכן מובאות כמה דרשות על הפסוק.
בכל פעם הדרשה עוסקת בחלק אחר של הפסוק:
תולאש
א. מתי מוזגים את הכוס השנייה של ארבע הכוסות? .1
ב. עיינו בהגדה של פסח, ומצאו מתי שותים כוס זו.
א. איזו שאלה מתוך ארבע הקושיות אין אנו שואלים היום? .2
ב. איזו שאלה שאנו שואלים אינה מופיעה במשנה?
מהי ה"גנות" שבה פותח האב את תשובתו לבן, ומהו ה"שבח" שבו הוא מסיים? .3
איזו פרשה שבתורה היא השלד לחלקה הראשון של ההגדה? .4
מי אומר "מה נשתנה" לפי רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ח', הלכה ב'? .5
האבה הנשמל רבעמ
חזרה לתוכן מסכת פסחים
'ד הנשמ ,'י קרפ
;ינש סוכ ול וגזמ
וכאן הבן שואל אביו
(ואם אין דעת בבן – אביו מלמדו):
?תולילה לכמ הזה הלילה הנתשנ המ
שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה;
.הצמ ולוכ הזה הלילה
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות;
.רורמ הזה הלילה
שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק ומבושל;
.ילצ ולוכ – הזה הלילה
שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת;
הלילה הזה – שתי פעמים.
ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו.
מתחיל בגנות ומסיים בשבח,
,"יבא דבוא ימרא"מ שרודו
.הלוכ השרפה לכ רומגיש דע
רואיב
הבן שואל על הדברים הנעשים בליל הסדר באופן שונה מהמקובל :הנתשנ המ
.הנשה תומי לכב
,שאב יולצשבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלוי –
,הברה לשובמ – קולש
;םימב – לשובמו
(2)בשר קרבן הפסח והחגיגה. – ילצ ולוכ הזה הלילה
הגמרא מתקנת את לשון המשנה ואומרת:אנו מטבילים פעם אחת:
איננו נוהגים לאכול ירקות טבולים לפני אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת –
דועו ,והונלכאו ספרכ ונלבט הלילה וליאוהלילה הזה – שתי פעמים: .לכואה
נטבול גם מרור בחרוסת בתחילת הסעודה.
– ותנבה תדימ יפללפי דעתו של בן –
את סיפור יציאת מצרים. ודמלמ ויבא
בהתחלה האב מספר לבן דברים שאינם נעימים על עם ישראל – :תונגב ליחתמ
"עבדים היינו לפרעה במצרים" "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" –
וממשיך לספר את שבחם של ישראל:ומסיים בשבח –
"ועכשיו קירבנו המקום לעבודתו", וכן שאר הטובות שעשה לנו.
לומד עם בנו את המדרש על הפרשה הנאמרת בזמן :"יבא דבוא ימרא"מ שרודו
הבאת הביכורים, הפותחת במילים "ארמי אובד אבי" (דברים כ"ו, ה'- ח'),
(3) .הלוכ תאזה השרפה לכ רומגיש דע
םינויע
חכם (הבן) – בנו שואלו;
ואם אינו חכם – אשתו שואלתו;
ואם לאו – הוא שואל לעצמו.
ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח -שואלין זה לזה."(קט"ז, ע"א)
תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים פרק עשירי, הלכה ד'
תני רבי חייה: כנגד 4בנים דיברה תורה: בן חכם, בן רשע,
בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול…
בן רשע מהו אומר? מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל
?תאז המ ?רמוא והמ שפיט … ?הנשו הנש
אף אתה למדו הלכות הפסח, שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן,
שלא יהא עומד (=קם) מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת.
:"הלוכ השרפה לכ רומגיש דע ,'יבא דבוא ימרא'מ שרודו"
"המדרש" הוא ביאור והרחבה לפסוק. בליל הסדר צריך לבאר
ולהרחיב (=לדרוש) את מה שנאמר בפסוקים בפרשת "ארמי
אובד אבי", ובעזרת הדרשות על הפסוקים מרבים לספר ביציאת
מצרים . לפניכם תצלום של "דרשת ארמי אובד אבי" כפי שהיא
קוספה הליחת :שרדמה לש הנבמל בל ומיש .הדגהב תאבומ
מובא בשלמותו, ולאחר מכן מובאות כמה דרשות על הפסוק.
בכל פעם הדרשה עוסקת בחלק אחר של הפסוק:
תולאש
ב. עיינו בהגדה של פסח, ומצאו מתי שותים כוס זו.
א. איזו שאלה מתוך ארבע הקושיות אין אנו שואלים היום? .2
ב. איזו שאלה שאנו שואלים אינה מופיעה במשנה?
מהי ה"גנות" שבה פותח האב את תשובתו לבן, ומהו ה"שבח" שבו הוא מסיים? .3
איזו פרשה שבתורה היא השלד לחלקה הראשון של ההגדה? .4
מי אומר "מה נשתנה" לפי רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ח', הלכה ב'? .5