ערב פסח שחל בשבת

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



'ג קרפ

תבשב לחש חספ ברע


'ו הנשמ ,'ג קרפ

כאשר י"ד בניסן חל בשבת, נוצרת בעיה כיצד לבער את החמץ, שהרי אסור לשרוף אותו
:הז בצמב גוהנל שי דציכ תועד המכ תואבומ ונתנשמב .תבשב

– תבשב תויהל לחש רשע העברא

מבערים את הכול מלפני השבת;
.ריאמ יבר ירבד

וחכמים אומרים:
.ןנמזב

:רמוא קודצ רב רזעלא יבר

,תבשה ינפלמ המורת
וחולין בזמנן.

רואיב

כיצד נבער את החמץ? ,תבשב לח ןסינב רשע העברא רשאכ
סוגי החמץ, הן חולין והן תרומה, אומר: מבערים את כל ריאמ יבר
ומשאירים לשבת רק את מעט החמץ הנחוץ לצורך שתי סעודות (1) ,תבשה ינפלמ
(2) .תונושארה תבשה
אין צורך לבער את החמץ לפני השבת, אלא ניתן להשמיד וחכמים אומרים:
(3)כלומר לפני תום זמן היתר החמץ, בשבת. ,ונמזב ותוא
וחמץ של חול, ,תבשה ינפל רעבל שי המורת חמץ של :רמוא רבי אלעזר בן צדוק
(4) (5) .ונמז אובב ורעבלו הלבגה אלל תבשל ריאשהל רשפא ,ןילוח

םינויע


סיבת הדעות השונות במחלוקת המשולשת שבמשנה נעוצה בשאלה אם ניתן לבער (1)
את החמץ בשבת, כאשר האפשרות לשרפו אינה קיימת. לדעת רבי מאיר, יש חשש שלא
נצליח לבער את החמץ באופנים אחרים, ועל כן יש לבערו עוד קודם השבת.


בשבת חייבים לקיים את מצוות אכילת שתי הסעודות הראשונות (סעודת הלילה וסעודת (2)
הבוקר) באכילת לחם (את הסעודה השלישית ניתן לקיים, לדעת חלק מן הפוסקים, גם
במאכלים אחרים, כגון בשר או פירות). אין לקיים את מצוות סעודת הבוקר של שבת
באכילת מצה, מכיוון שחכמים אסרו לאכול מצה בערב פסח. לפיכך חייבים לאכול בה
לחם חמץ. את לחמי החמץ הנדרשים אפוא, לצורך סעודות שבת אלו מתיר רבי מאיר
להשאיר לשבת, ומכיוון שמדובר בכמות מוגבלת ומצומצמת של לחם, ניתן יהיה לבערה
בשבת באופן שונה משרפה.


חכמים סבורים, שמותר להשאיר לשבת חמץ בכמות בלתי מוגבלת, ואין חשש שלא (3)
נצליח לבער את החמץ שיישאר אחרי הארוחה: ניתן יהיה לתיתו לאנשים אחרים,
שעדיין לא אכלו.


מסכים עם דעתם של חכמים, בחמץ של חולין, שרבים הם המותרים
רבי אלעזר בן צדוק (4)
לאכלו. ואולם בחמץ של תרומה הוא סובר כדעת רבי מאיר, שאין להותיר ממנו לשבת,
מכיוון שהוא מותר באכילה רק לאנשים מועטים – הכוהנים ובני משפחותיהם – ואסור
להאכילו לבהמות, ועל כן קיים חשש סביר שלא יצליחו בעליו לכלותו בשבת.


מן ההלכה

י"ד שחל להיות בשבת – בודקין ליל י"ג, ומבערין הכול לפני השבת, ומשיירין מזון (5)
שתי סעודות לצורך השבת; שסעודה שלישית זמנה לאחר המנחה, ואז אינו יכול לעשותה
לא במצה ולא בחמץ, אלא במצה עשירה.
הגה (הגהת הרמ"א): ובמדינות אלו, שאין נוהגין לאכול מצה עשירה (בערב פסח),
יקיים סעודה שלישית במיני פירות, או בשר ודגים. ("שולחן ערוך" אורח חיים תמ"ד, א')

תולאש

?לוחה תומיב חספ ברעב תמייק הניאש ,תבשב לחש חספ ברע ררועמ היעב וזיא .1

השלימו במחברת את הטבלה, וכתבו בה את הדעות השונות בשאלה, מתי מבערים את .2
החמץ בערב פסח שחל בשבת.

איזה חמץ מבערים ב… _

?תבש

יום שישי
?(תבשה ינפל)
_
_
ריאמ יבר
_
_
םימכח
_
_
רזעלא יבר
קודצ רב

א. מדוע רבי מאיר אוסר להשאיר חמץ לשבת שהיא ערב פסח? .3
ב. מדוע חכמים מתירים להשאיר חמץ לשבת ללא הגבלה?
ג. מדוע רבי אלעזר בר צדוק סובר שיש הבדל בין ביעור תרומה לביעור חולין בערב פסח
?תבשב לחש
בחרו את התשובה הנכונה בכל אחת מן השאלות שלפניכם. (התשובות לשאלות אלו
נמצאות בקטע "מן ההלכה"):

כאשר י"ד בניסן חל בשבת – .4
א. בודקים את החמץ לאור הנר ביום חמישי בלילה, שהוא ליל י"ג בניסן.
ב. בודקים את החמץ לאור הנר בליל שבת, שהוא זמן הבדיקה הרגיל: אור לארבעה עשר.
ג. אין בודקים כלל את החמץ, שהרי בליל י"ג זה מוקדם מדיי, ובליל י"ד זה ליל שבת,
ואסור להדליק בו נר לצורך הבדיקה.

– איה ונתנשמבש תקולחמב הכלהה .5
.ריאמ יברכ .א
.םימכחכ .ב
.קודצ רב רזעלא יברכ .ג

את הסעודה השלישית בשבת שהיא ערב פסח, מקיימים – .6
א. באכילת לחם חמץ.
.הצמ תליכאב .ב
ג. באכילת מצה עשירה (לפי מנהג הספרדים), או באכילת פירות, בשר או דגים (לפי מנהג
.(םיזנכשאה

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן מסכת פסחים