אגדות רבה בר בר חנה / הסיפור השלישי

בבא בתרא דף עג.- עג:

אמר רבה[1]:
לדידי חזי לי

הורמין[2]
בר לילית

כי קא רהיט אקופיא

דשורא דמחוזא[3],

ורהיט פרשא כי רכיב

חיותא[4]
מתתאיה ולא יכיל ליה[5].

זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי וקיימן אתרי גישרי דרוגנג, ושואר
מהאי[6]
להאי ומהאי להאי,

ונקיט תרי מזגי[7]
דחמרא בידיה,

ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי

ולא נטפא ניטופתא לארעא[8].

ואותו היום (תהלים ק"ז:כ"ו) "יַעֲלוּ
שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" הוה,

עד דשמעו בי מלכותא וקטלוהו.

תרגום

אמר רבה, ראיתי:

את הורמין בן לילית [שם של שד]

שהוא רץ על  היקף

חומת העיר מחוזא.

במקביל אליו, רכב פרש [לתומו]

על בהמה בתחתית החומה, ולא הצליח [השד] להשיגו ולהזיקו.

פעם אחת, היו שתי פרדות קשורות כל אחת לחוד
באוכף, ושתיהן עמדו על שני גשרים של נהר דרוגנג [והיו הגשרים
רחוקים זה מזה] והיה השד קופץ מפרדה זו לפרדה זו.

[השד] החזיק בידו שתי כוסות יין

ותו"כ קפיצה היה מרוקן כוס לחברתה,

ואפילו טיפה אחת של יין לא נטפה לארץ.

ואותו היום היתה סערה
[ואעפ"כ לא נפלה טיפה ארצה]

עד ששמעו במלכות השדים והרגוהו
[כי אין דרכו של שד להראות כוחותיו].

רשב"ם

הורמין
– בנו"ן גרסי' כך שמעתי מאבא מרי ואני שמעתי
הורמיז בזיי"ן שד כדאמרי' בסנהדרין (דף לט.) מפלגא דתתא דהורמיז.

אקופי
דשורא – על שיני החומה[9]
והאי עובדא להודיע צדקותיו של הקב"ה שמרחם על בריותיו ואינו נותן רשות לאלו
להזיקן וגם שלא לצאת בדרך יחיד.

ורהיט
פרשא – לפי תומו.

ולא
יכיל ליה[10]
– שהיה השד רץ ביותר ומיהו הפרש לא היה מתכוין לכך.

סריגן
– שהיה אוכף וסרגא נתונין על הפרדות[11].

אתרי
גישרי דרוגנג – שם
אותו הנהר והיו רחוקין זה מזה והיה מדלג[12]
מפרדה זו לפרדה זו.

תרתי
כסא דחמרא – שניהם
מלאים יין והיה מוריק תרוייהו ביחד[13]
זה בתוך זה בהדי דקמשוור ואינו נשפך אפי' טפה אחת ואע"פ שהיה אותו יום רוח
סערה שהיו עולין יורדי הים באניות עד לשמים ויורדין עד תהומות מכח הרוח ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ.

יעלו
שמים וגו' – פסוק
הוא גבי יורדי הים בספר תהלים[14].

הכי
גרסינן שמעין בי מלכא וקטלוהו –
בי מלכא דשידי שאין דרכו של שד להיראות לבני אדם והרגוהו מפני שהיה מגלה סודם ואית
דאמר בי מלכא קיסר שהיה ירא שלא יטול המלכות ממנו שהיה אותו שד מאדם הבא על
השידה והיה דר בין האנשים.

להמשך העיון בסיפור השלישי