אישות ומשפחה – ביקורת על הספר ותשובה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


תגובת עדנה ענבר, ראש גף רוח ויהדות באגף לתכניות לימודים
במשרד החינוך לחוברת "אישות ומשפחה"

אובמ

הנושא אישות ומשפחה הוא נושא טעון, ויש צורך ללמדו בזהירות ובעדינות. (ראה המאמר
", הכלול במדור זה באינטרנט, שם דיון בספרים המתארים את המשפחה החפשמה לע ברקה"
.(תניוע טבמ תדוקנמ תידוהיה

מאמר זה יתאר את הנחות היסוד של הספר אישות ומשפחה, אף יביא מכתב ביקורת של הגב'
עדנה עינבר, ראש גף רוח ויהדות באגף לתכניות לימודים שבמשרד החינוך. הגב' ענבר,
הרואה בעיניים עוינות את ההלכה ואת דיני אישות, שאלה שאלות שתלמידינו נתקלים
בהם ושומעים אותם. דיון בשאלות אלה, ובתשובות שהובאו בעקבותיהם ונכתבו ע"י ד"ר
שולמית ולר, יוכלו להעמיד את תלמידינו על הבעייתיות של דיני אישות מנקודת מבטם של
אנשים המסתכלים על דינים אלה מבחוץ, אינם מבינים אותם אף סבורים שבידם להציע
מנגנון טוב יותר למבנה משפחה.


"החפשמו תושיא" רפסה הנבמ לע :עקר

הנושא "אישות ומשפחה" מעסיק את החינוך הדתי, המקדיש לנושא שעות לימוד מרובות.
תכנית הלימודים בבית הספר התיכון כוללת העמקה בנושא זה, וכל התלמידות המסיימות
בית ספר תיכון, אף רבים מן התלמידים, לומדים נושא זה לעומק.

ספר הלימוד "אישות ומשפחה" מנסה לתת דרך להוראת הנושא. הקושי בספר זה ברור:
תפקידו להכשיר את התלמידים לעולם שאין הם חיים בו, ואשר המתח הרגשי שהוא מעורר
רב וחריף.

הספר מתקיף את הנושא משתי זוויות: האחת – סקירות מסודרות על הנושאים הכלולים
בתחום: יצירת משפחה, בין בעל לאשתו, בין הורים לילדים, פירוק המשפחה. זווית שנייה
– לימוד מקורות מתוך ספרות השאלות והתשובות, העוסקים בנושאים מתחום חיי
.החפשמה

ההנחה שבבסיס הספר היא זו: לימוד נושאים כשהם מכוונים באופן ישיר לקורא עשויים
לעורר התנגדות, פחד ורתיעה. לימוד מקורות מספרות השאלות והתשובות, המתארים
מצבים אמיתיים, וניתוח דרך הטפול בהם, מעמיד את הלומד בעמדת תצפית נוחה. אין
הלומד נשוא הדיון, אלא מישהו אחר, זר, שהתלבט בשאלה או נכשל בבעיה, והוא שואל
.הנענו

בחוברת נכללו הסברים לתחומים שונים של דיני האישות. למשל: נושא היחסים הכספיים
שבין הבעל והאישה הוסבר בדרך זו:


האישה חייבת לבצע בביתה את התפקידים המקובלים לפי מנהג המקום. מדובר
בעיקר בעבודות הבית השונות: ניהול משק הבית וגידול הילדים. מבנה המשפחה
המתואר בהלכה הוא זה: על הבעל לדאוג לאמצעי קיום למשפחה, ועל האישה
.(ד,בי תושיא) לנהל את הבית. "תיקנו חכמים שיהיו מעשי ידי האישה כנגד מזונותיה"
תבייח הניא השיאה :תידוהיה הרבחב תומייקה תויצאירווה לכ תא הסכמו ,ריהז חוסינה
לעבוד מחוץ לבית. גם בבית היא חייבת לבצע את התפקידים המקובלים במקומה. חובת
.לעבה לע איה הסנרפה

הנושא הרגיש בתחום הנישואין הוא העובדה שאי אפשר לשחרר עגונה כל עוד הבעל לא
נתן גט, ולעומת זאת יש אפשרות להתיר לבעל לשאת אישה שנייה במקרה של סירוב האישה
להתגרש. הנושא הוסבר בדרך זו:


יש מקרים בהם האישה מסרבת לקבל גט, שעה שבית הדין סבור שיש הצדקה למתן
הגט. האישה רוצה להציק לבעלה, ולמנוע ממנו להתחתן, ובשל כך היא מסרבת
לקבל את הגט. במקרים כאלה יתכן שבית הדין, בהיתר של מאה רבנים, יאפשר
לבעל לשאת אישה שנייה לאחר שיפקיד את הגט בבית הדין. דבר זה אפשרי כי
האיסור לשאת שתי נשים הוא בגלל חרם דרבנו גרשום, ומדין התורה המקורי יתכן
שלאדם יהיו שתי נשים. (נזכור את אלקנה, ושתי נשיו: חנה ופנינה). פתרון זה אינו
אפשרי כאשר הבעל מסרב לתת גט, כי אישה בשום מקרה אינה יכולה להיות נשואה
לשני בעלים.

.


רפסה לע תרוקיב בתכמ



משרד החינוך התרבות והספורט
יגוגדפה להנימה
האגף לתכניות לימודים


ז"נשת וילסכב 'כ
1996 רבמצדב 1

.


דובכל
גרבנזיא הדוהי ר"ד
אוניברסיטת בר אילן

ליהודה שלום רב,

אני קוראת בעניין רב את החוברת "אישות ומשפחה"…

:תולאש

האם ההיגד ההצהרתי [שהמסגרת המשפחתית ידועה מוצקה וברורה] עד כי כך "מוצק
וברור"? נראה לי שיש פער בין הציפיות ובין המציאות. וראה רק את מקרה ח"כ דיין,
…רשכ ידוהי

[הדברים נכתבו לאחר שח"כ דיין נתפרסם כמי שהכה את אשתו, והציון "יהודי
כשר" ניתן לו בשל הכיפה שעל ראשו.]

– "הידי השעמ" אשונל
האם אין מקום להזכיר שבתקופתנו עבודות הבית אינן רק נחלת האישה? האם יש פסול
בכך שהבעל שוטף כלים? עוזר בניקיון הבית? ועוד – האם אין בקרב משפחות יהודיות
כשרות מקרים שבהם האישה היא הדואגת לאמצעי הקיום? האם משפחות כאלה הן
?"תוגירח"

האם המובאה ש"נשים ועבדים וקטנים פטורים מלימוד תורה" משקפת את המציאות
כיום? ואם כן – אז מה לבנות-התלמידות ולבחינות הבגרות?

מה הבעיה שיש לגברים, אם נשים מסיחות דעתם מתורה? (למשל, "הלכות רמב"ם" ה.)
האם הבעיה המרכזית בהלכה הנ"ל היא ה"יצר"? ללא דיון בהלכה זו, שעוסקת בשאלה
הגורלית מתי להתחתן, זה מתקבל רע מאוד.

ולעניין גירושין, האם רק לבעל יש סיבות טובות לגרש את אשתו? ומה לגבי אישה שיש
הנממ עונמלו" ותשאל "קיצהל" הצורה לעב יבגל המו ?הלעבמ שרגתהל תובוט תוביס הל
להתחתן" עם אדם שמתאים לה יותר?

אני מקווה שבמהדורה הבאה תינתן תשובה לשאלותיי.


הכרבב
רבנע הנדע
מנהל גף רוח ויהדות

.


בתכמל תובוגת




שאלותיה של עדנה ענבר הופנו למומחים בתחום תורה שבעל פה, ומן התשובות הרבות
שנתקבלו נצטט קטעים מתשובתה של ד"ר שולמית ולר, מפקחת מרכזת על הוראת תורה
שבעל פה בחינוך הממלכתי. וכך כתבה:




רלו תימלוש ר"ד
הפיח תטיסרבינוא

שאלותיה של עדנה ענבר שהעברת אלי תמוהות בעיני וכוונתן אינה ברורה לי כלל ועיקר.
אם בשוויון האישה עסקינן, תמוה בעיני כיצד לא חשה השואלת בכך שבמשפטי השאלה
שלה עצמה מתבטאת תפיסה שוביניסטית. לדוגמה: שאלתה "האם יש פסול בכך שהבעל
שוטף כלים ועוזר בניקיון הבית" מציגה את הבעל כעוזר, ולפיכך יש להבין שלדעתה
התפקיד שייך ברגיל לאישה. אתמהא!

אם בקריאת טקסט ניטראלית עסקינן, תמוהות בעיני שאלות כגון: "ואם כן (שנשים
ועבדים וקטנים פטורים מלימוד תורה), אז מה לבנות התלמידות ולבחינות הבגרות"
.(תורגב תוניחב = הרות)

או כגון: "האם רק לבעל יש סיבות טובות לגרש את אשתו, ומה לגבי האישה שיש לה
."?הלעבמ שרגתהל תובוט תוביס

שאלות אלה ודומותיהן מעידות על אי הבנת הטקסט ועל העדר הבחנה בין עמדת הטקסט
ובין עמדתה של השואלת. והרי אנו עוסקים בטקסט הלכתי ולא בטקסט ספרותי הנתון
לפרשנויות שמקורן ברגש.

בכלל יש להבהיר לשואלת הנכבדה שהספר נועד לאנשים (או נשים) שקיבלו על עצמם לחיות
על פי ההלכה. אפשר להתווכח עם עמדתה של ההלכה (לאחר שמבינים אותה, כמובן), אך
.המויקב רופכל רשפא יא

על כן, ולסיכום, לא ברור לי כלפי מי מופנות הטענות של השואלת – כלפי יוצרי ההלכה, או
כלפי יוצרי הספר. ונדמה לי שגם לה עצמה לא ברור הדבר.


רלו תימלוש ר"ד
הפיח תטיסרבינוא

חזרה לתוכן אישות ומשפחה