אישות ומשפחה – ביקורת על הספר ותשובה

מאמר זה יתאר את הנחות היסוד של הספר אישות ומשפחה, אף יביא מכתב ביקורת של הגב'
עדנה עינבר, ראש גף רוח ויהדות באגף לתכניות לימודים שבמשרד החינוך. הגב' ענבר,
הרואה בעיניים עוינות את ההלכה ואת דיני אישות, שאלה שאלות שתלמידינו נתקלים
בהם ושומעים אותם. דיון בשאלות אלה, ובתשובות שהובאו בעקבותיהם ונכתבו ע"י ד"ר
שולמית ולר, יוכלו להעמיד את תלמידינו על הבעייתיות של דיני אישות מנקודת מבטם של
אנשים המסתכלים על דינים אלה מבחוץ, אינם מבינים אותם אף סבורים שבידם להציע
מנגנון טוב יותר למבנה משפחה.

ספר הלימוד "אישות ומשפחה" מנסה לתת דרך להוראת הנושא. הקושי בספר זה ברור:
תפקידו להכשיר את התלמידים לעולם שאין הם חיים בו, ואשר המתח הרגשי שהוא מעורר
רב וחריף.

הספר מתקיף את הנושא משתי זוויות: האחת – סקירות מסודרות על הנושאים הכלולים
בתחום: יצירת משפחה, בין בעל לאשתו, בין הורים לילדים, פירוק המשפחה. זווית שנייה
– לימוד מקורות מתוך ספרות השאלות והתשובות, העוסקים בנושאים מתחום חיי
.החפשמה

ההנחה שבבסיס הספר היא זו: לימוד נושאים כשהם מכוונים באופן ישיר לקורא עשויים
לעורר התנגדות, פחד ורתיעה. לימוד מקורות מספרות השאלות והתשובות, המתארים
מצבים אמיתיים, וניתוח דרך הטפול בהם, מעמיד את הלומד בעמדת תצפית נוחה. אין
הלומד נשוא הדיון, אלא מישהו אחר, זר, שהתלבט בשאלה או נכשל בבעיה, והוא שואל
.הנענו

בחוברת נכללו הסברים לתחומים שונים של דיני האישות. למשל: נושא היחסים הכספיים
שבין הבעל והאישה הוסבר בדרך זו:

הנושא הרגיש בתחום הנישואין הוא העובדה שאי אפשר לשחרר עגונה כל עוד הבעל לא
נתן גט, ולעומת זאת יש אפשרות להתיר לבעל לשאת אישה שנייה במקרה של סירוב האישה
להתגרש. הנושא הוסבר בדרך זו:

.

.

אני קוראת בעניין רב את החוברת "אישות ומשפחה"…

:תולאש

האם ההיגד ההצהרתי [שהמסגרת המשפחתית ידועה מוצקה וברורה] עד כי כך "מוצק
וברור"? נראה לי שיש פער בין הציפיות ובין המציאות. וראה רק את מקרה ח"כ דיין,
…רשכ ידוהי

.

אם בקריאת טקסט ניטראלית עסקינן, תמוהות בעיני שאלות כגון: "ואם כן (שנשים
ועבדים וקטנים פטורים מלימוד תורה), אז מה לבנות התלמידות ולבחינות הבגרות"
.(תורגב תוניחב = הרות)

או כגון: "האם רק לבעל יש סיבות טובות לגרש את אשתו, ומה לגבי האישה שיש לה
."?הלעבמ שרגתהל תובוט תוביס

שאלות אלה ודומותיהן מעידות על אי הבנת הטקסט ועל העדר הבחנה בין עמדת הטקסט
ובין עמדתה של השואלת. והרי אנו עוסקים בטקסט הלכתי ולא בטקסט ספרותי הנתון
לפרשנויות שמקורן ברגש.

בכלל יש להבהיר לשואלת הנכבדה שהספר נועד לאנשים (או נשים) שקיבלו על עצמם לחיות
על פי ההלכה. אפשר להתווכח עם עמדתה של ההלכה (לאחר שמבינים אותה, כמובן), אך
.המויקב רופכל רשפא יא

על כן, ולסיכום, לא ברור לי כלפי מי מופנות הטענות של השואלת – כלפי יוצרי ההלכה, או
כלפי יוצרי הספר. ונדמה לי שגם לה עצמה לא ברור הדבר.