|
|---|
|
אובמ הנושא אישות ומשפחה הוא נושא טעון, ויש צורך ללמדו בזהירות ובעדינות. (ראה המאמר ", הכלול במדור זה באינטרנט, שם דיון בספרים המתארים את המשפחה החפשמה לע ברקה" .(תניוע טבמ תדוקנמ תידוהיה מאמר זה יתאר את הנחות היסוד של הספר אישות ומשפחה, אף יביא מכתב ביקורת של הגב' |
|
"החפשמו תושיא" רפסה הנבמ לע :עקר הנושא "אישות ומשפחה" מעסיק את החינוך הדתי, המקדיש לנושא שעות לימוד מרובות. תכנית הלימודים בבית הספר התיכון כוללת העמקה בנושא זה, וכל התלמידות המסיימות בית ספר תיכון, אף רבים מן התלמידים, לומדים נושא זה לעומק. ספר הלימוד "אישות ומשפחה" מנסה לתת דרך להוראת הנושא. הקושי בספר זה ברור: הספר מתקיף את הנושא משתי זוויות: האחת – סקירות מסודרות על הנושאים הכלולים ההנחה שבבסיס הספר היא זו: לימוד נושאים כשהם מכוונים באופן ישיר לקורא עשויים בחוברת נכללו הסברים לתחומים שונים של דיני האישות. למשל: נושא היחסים הכספיים |
האישה חייבת לבצע בביתה את התפקידים המקובלים לפי מנהג המקום. מדובר בעיקר בעבודות הבית השונות: ניהול משק הבית וגידול הילדים. מבנה המשפחה המתואר בהלכה הוא זה: על הבעל לדאוג לאמצעי קיום למשפחה, ועל האישה .(ד,בי תושיא) לנהל את הבית. "תיקנו חכמים שיהיו מעשי ידי האישה כנגד מזונותיה" |
|
תבייח הניא השיאה :תידוהיה הרבחב תומייקה תויצאירווה לכ תא הסכמו ,ריהז חוסינה לעבוד מחוץ לבית. גם בבית היא חייבת לבצע את התפקידים המקובלים במקומה. חובת .לעבה לע איה הסנרפה הנושא הרגיש בתחום הנישואין הוא העובדה שאי אפשר לשחרר עגונה כל עוד הבעל לא |
יש מקרים בהם האישה מסרבת לקבל גט, שעה שבית הדין סבור שיש הצדקה למתן הגט. האישה רוצה להציק לבעלה, ולמנוע ממנו להתחתן, ובשל כך היא מסרבת לקבל את הגט. במקרים כאלה יתכן שבית הדין, בהיתר של מאה רבנים, יאפשר לבעל לשאת אישה שנייה לאחר שיפקיד את הגט בבית הדין. דבר זה אפשרי כי האיסור לשאת שתי נשים הוא בגלל חרם דרבנו גרשום, ומדין התורה המקורי יתכן שלאדם יהיו שתי נשים. (נזכור את אלקנה, ושתי נשיו: חנה ופנינה). פתרון זה אינו אפשרי כאשר הבעל מסרב לתת גט, כי אישה בשום מקרה אינה יכולה להיות נשואה לשני בעלים. . |
רפסה לע תרוקיב בתכמ

|
משרד החינוך התרבות והספורט יגוגדפה להנימה האגף לתכניות לימודים |
||||
|
ז"נשת וילסכב 'כ 1996 רבמצדב 1 . |
דובכל גרבנזיא הדוהי ר"ד אוניברסיטת בר אילן
ליהודה שלום רב,
| אני קוראת בעניין רב את החוברת "אישות ומשפחה"… :תולאש [הדברים נכתבו לאחר שח"כ דיין נתפרסם כמי שהכה את אשתו, והציון "יהודי – "הידי השעמ" אשונל האם המובאה ש"נשים ועבדים וקטנים פטורים מלימוד תורה" משקפת את המציאות מה הבעיה שיש לגברים, אם נשים מסיחות דעתם מתורה? (למשל, "הלכות רמב"ם" ה.) ולעניין גירושין, האם רק לבעל יש סיבות טובות לגרש את אשתו? ומה לגבי אישה שיש אני מקווה שבמהדורה הבאה תינתן תשובה לשאלותיי.
|
הכרבב רבנע הנדע מנהל גף רוח ויהדות . |
|
בתכמל תובוגת

|
שאלותיה של עדנה ענבר הופנו למומחים בתחום תורה שבעל פה, ומן התשובות הרבות שנתקבלו נצטט קטעים מתשובתה של ד"ר שולמית ולר, מפקחת מרכזת על הוראת תורה שבעל פה בחינוך הממלכתי. וכך כתבה: |

|
רלו תימלוש ר"ד הפיח תטיסרבינוא שאלותיה של עדנה ענבר שהעברת אלי תמוהות בעיני וכוונתן אינה ברורה לי כלל ועיקר. אם בשוויון האישה עסקינן, תמוה בעיני כיצד לא חשה השואלת בכך שבמשפטי השאלה שלה עצמה מתבטאת תפיסה שוביניסטית. לדוגמה: שאלתה "האם יש פסול בכך שהבעל שוטף כלים ועוזר בניקיון הבית" מציגה את הבעל כעוזר, ולפיכך יש להבין שלדעתה התפקיד שייך ברגיל לאישה. אתמהא! אם בקריאת טקסט ניטראלית עסקינן, תמוהות בעיני שאלות כגון: "ואם כן (שנשים או כגון: "האם רק לבעל יש סיבות טובות לגרש את אשתו, ומה לגבי האישה שיש לה שאלות אלה ודומותיהן מעידות על אי הבנת הטקסט ועל העדר הבחנה בין עמדת הטקסט בכלל יש להבהיר לשואלת הנכבדה שהספר נועד לאנשים (או נשים) שקיבלו על עצמם לחיות על כן, ולסיכום, לא ברור לי כלפי מי מופנות הטענות של השואלת – כלפי יוצרי ההלכה, או |
|
רלו תימלוש ר"ד הפיח תטיסרבינוא |
