|
(תהלים נ') שמעה עמי ואדברה
אין מעידין אלא בשומע.
לשעבר היו קרויין ישראל כשאר כל האומות: סבתא ורעמא וסבתכא.
מכאן ואילך אין נקראין אלא עמי.
הרבדאו ימע העמש
מאין זכיתם שתקראו עמי?
מ'ואדברה' – ממה שדברתם לפני בסיני, ואמרתם:
.עמשנו השענ 'ה רבד רשא לכ (ד"כ תומש)
,רבעשל ימע העמש
.אבל דיתעל הרבדאו
בעולם הזה,ימע העמש
בעולם הבא.הרבדאו
כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם,
שעתידין לקטרגם לפני ולומר: רבון העולמים,
אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים;
;תוירע וליג ולאו תוירע וליג ולא
אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים;
אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם?!
אותה שעה סניגרון של ישראל משתתק.
.לאכימ דמעי איהה תעבו (ב"י לאינד) אמיתד איה אדה
וכי יש ישיבה למעלה, והא אמר רבי חנינא אין ישיבה למעלה,
דכתיב (שם ז') קרבת על חד מן קאמיא.
מהו דין לשון קאמיא – קיימא, דכתיב (ישעיה ו') שרפים עומדים ממעל לו,
וכתיב (ד"ה ב' י"ח) וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו,
:תרמא תאד המכ קתתשמ ?דומעי והמ ?'דומעי' רמוא התאו
.דוע ונע אל ודמע ,ורבדי אל יכ יתלחוהו (ב"ל בויא)
אמר לו הקדוש ברוך הוא: נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על בני,
חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני.
?הקדצ וזיאב
בצדקה שעשיתם את עולמי על שקבלתם את תורתי,רמא דח
שאלו לא קבלתם את תורתי הייתי מחזיר אותו לתהו ובהו.
דאמר רבי הונא בשם ר' אחא:
(תהלים ע"ה) נמוגים ארץ וכל יושביה,
כבר היה העולם מתמוגג והולך, אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני וכו'.
,הידומע יתנכת יכנאומי ביסם את העולם?
.הלס הידומע יתנכת יכנא תוכזב
בצדקה שעשיתם את עצמכם על שקבלתם את תורתי, רמא דחו
שאילולי כן הייתי מכלה אתכם מן העמים.
אלהים אלהיך אנכי –
דייך אני פטרונך.
אע"פ שאני פטרונך.
?אנידב ינהמ ינורטפ המ
אנכי לכל באי עולם, םיהלא
.לארשי ימע לע אלא ימש יתדחיי אלו
אין אני נקרא אלהי כל האומות, אלא אלהי ישראל.
אלהים אלהיך אנכי.
אמר הקדוש ברוך הוא למשה:
אף על פי שקראתי אותך אלהים לפרעה,
, על גבך. אלהיך אנכי אני
אע"פ שקראתי אתכם אלהים,
(שם פ"ב) אני אמרתי אלהים אתם :רמאנש
. דעו שאנכי על גביכם.אלהיך אנכי
אף על פי שקראתי אתכם אלהים,
,אלהים לא תקלל (ב"כ תומש) :רמאנש
דעו שאני על גביכם.
וחזר ואמר לישראל: אני חלקתי כבוד לדיינים וקראתי אותם אלהים
והן מבזים אותם, אוי לדור ששפטו את שופטיהם.
|
.בערת הימר שפנו ,המדרת ליפת הלצע (ט"י ילשמ)
.עשוהיל דסח לומג תושעל לארשי ולצעתנש ידי לע
ויקברו אותו בגבול נחלתו מצפון להר געש. (ד"כ עשוהי) :ביתכד אוה אדה
חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו 'געש'.
.עשוהיל דסח תולימג תושעמ לארשי ושעגתנש י"ע ?שעג רה והמו
באותה שעה נחלקה ארץ ישראל,
והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי,
והיו ישראל עוסקין במלאכתן:
|
|
והדשב קסוע הז
ומרכב קסוע הזו
ויתיזב קסוע הזו
ומצופב קסוע הזו
|
,עשוהיל דסח תולימג תושעמ ושעגתנ בערת הימר שפנו שרפל
ובקש הקדוש ברוך הוא להרעיש את העולם כולו על יושביו.
כמאן דאמר: (תהלים י"ח) ותגעש ותרעש הארץ.
בערת הימר שפנו
על שהיו מרמין להקדוש ברוך הוא, מהם עובדי עבודת כוכבים,
לכך הרעיבן הקדוש ברוך הוא מרוח הקדש,
דכתיב (ש"א ג) ודבר ה' היה יקר בימים ההם.
,והילא ימיב הבושת תושעלמ לארשי ולצעתנש ידי לע המדרת ליפת הלצע
.האובנה התבר – המדרת ליפת
?ליפת תרמא תאו ,התבר
נפל שעריהון דפוריא.
כאיניש דאמר לחבריה הא סקא, והא סלעא, והא סאה – קום אכול.
ששים רבוא נביאים עמדו להם לישראל בימי אליהו.
מאה ועשרים רבוא.
מגבת ועד אנטיפרס ששים רבוא עיירות הן,
ואין לך עיירות מקולקלות מהן מבית אל ויריחו:
יריחו על שאררה יהושע, בית אל על שהיו עגלים של ירבעם עומדים שם.
וכתיב (מלכים ב' ב') ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע.
'נביאים' – אין נביאים פחות משניים.
ומפני מה לא נתפרסמה נבואתם? שלא היה בה צורך לדורות.
אמור מעתה: כל נבואה שאינה צורך לדורות לא נתפרסמה.
אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא בא ומביאן עמו, ותתפרסם נבואתם.
הדא הוא דכתיב: (זכריה י"ד) ובא ה' אלהי כל קדשים עמך.
ע"י שהיו מרמים לקדוש ברוך הוא,בערת הימר שפנו
מהם עובדין לעבודת כוכבים ומהם עובדים להקדוש ברוך הוא.
הוא שאליהו אומר להם (מלכים א' י"ח) עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים.
הרעיבן הקדוש ברוך הוא בימי אליהו, בערת
(שם) חי ה' אשר עמדתי לפניו.:רמאנש
– על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות תשובה בימי שופטים –המדרת ליפת הלצע
.המדרת ליפת
– על ידי שהיו מרמים להקדוש ברוך הוא,בערת הימר שפנו
מהם עובדין לעבודת כוכבים ומהם עובדים לקדוש ברוך הוא,
הרעיבן הקדוש ברוך הוא ברעבון בימי שופטיהם.
|
(משלי כ"א) הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו.
זה עשו הרשע שהוא מתהפך ובא על ישראל בגזרות:
|
– לא קטלת, מאן קטל עמך?
קניס להון, יזמי להון:
|
|
אייתי ארנונך!
אייתי גולגלתך!
אייתי דימוסיך!
|
שיא ושע יהיו (ה"כ תישארב) :רמאנש ,עשרה ושע הז שיא
.דיצ עדוי
.תוצמל רזו הלימל רז ומצע השעש רזו
זה הקדוש ברוך הוא שהוא נוהג עמו במדת ישרות. ךזו
ונותן לו שכרו בעולם הזה כפועל העושה מלאכה עם בעל הבית באמונה.
אלו אומות העולם שמהפכין ובאין על ישראל בגזרות. הפכפך דרך איש
הבאים מנח שנקרא איש. שיא
שהם עובדין עבודת כוכבים. רזו
זה הקדוש ברוך הוא שנוהג עמהם בישרות. וזך ישר פעלו
(דברים ל"ב) כי דור :רמאנש לארשי ולא הפכפך דרך
.המה תוכופהת
(שופטים כ"א) ואיש ישראל נשבע. שיא
שעשו עצמם לפני הקדוש ברוך הוא כזרים. רזו
(הושע ה') בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. :רמאנש
זה הקדוש ברוך הוא שנוהג עמהם במדת יושר בעולם הזה, ךזו
ונותן שכרם שלם לעתיד,
כאומן העושה מלאכה באמונה אצל בעל הבית.
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא בני סרבנין הן:
|
|
לכלותן אי אפשר,
להחזירין למצרים אי אפשר,
להחליפם באומה אחרת איני יכול,
|
אלא מה אעשה להם?
הריני מייסרן ביסורים,
ומצרפן ברעבון בימי שפוט השופטים.
:ביתכד אוה אדה
ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ.
|
.(ב"ל םירבד) ויאמר אסתירה פני מהם
|
|
לבן מלך שיצא לשוק ומכה ואינו לוקה,
.הזבתמ וניאו הזבמ
.הצורמב ויבא לצא הלוע היהו
אמר לו אביו: מה את סבור שבכבודך את מתכבד?
אין את מתכבד אלא בכבודי.
.וילע תחגשמ היירב היה אלו ,ונממ ותעד גילפה ?ויבא השע המ
|
כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים, נפלה אימתן על כל האומות.
(ו"ט תומש) :רמאנש
שמעו עמים ירגזון,
,תשלפ יבשוי זחא ליח
אז נבהלו אלופי אדום,
,דער ומזחאי באומ יליא
נמוגו כל יושבי כנען,
תפול עליהם אימתה ופחד.
כיון שבאו לידי עברות ומעשים רעים, אמר להם הקדוש ברוך הוא:
|
|
מה אתם סבורים שבכבודכם אתם מתכבדים,
אין אתם מתכבדים אלא בשביל כבודי.
|
מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפליג דעתו מהם קימעא,
ובאו עמלקים ונזדווגו להם לישראל.
(שמות י"ז) ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. :רמאנש
ועוד באו כנעניים ונזדווגו לישראל,
.ינענכה עמשיו (א"כ רבדמב) :רמאנש
אמר הקדוש ברוך הוא: אין בכם אמנה של ממש,
אין אתם מאמינין לדבריכם, הפכפכין אתם.
(דברים ל"ב) כי דור תהפכות המה בנים לא אמון בם.:רמאנש
'אמן' כתיב. בשעה שהנביאים מברכין אותן לא פתח אחד מהם לומר אמן,
(ירמיה נ"א) ואען ואמר אמן ה'.:רמאנש הימרי ורמאש דע
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא:
|
|
הפכפכין אתם,
טרחנין הם,
סרבנין הם,
לכלותן אי אפשר,
להחזירן למצרים אי אפשר,
להחליפן באומה אחרת אי אפשר, וכו'.
|
|
