אתחיתפ

מה השועל הזה מצפה בחורבות לכשיראה בני אדם לאיזה צד יהי בורח,
כך כשועלים בחרבות (נביאיך) לא עליתם בפרצות כמשה.
?ונבר השמ המוד היה ימל

.םילבוסמסובלין אין כתיב כאן, אלא
בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים,
אין פרצה של מגפה. כמה דתימא (שם קל וחומר) ותפרץ בם מגפה.אין פרץ

אין יציאתה של מגפה, כמה דתימא (ויקרא ט') ותצא אש מלפני ה',ואין יוצאת

אין צוחה של מגפה, כמה דתימא (במדבר ט"ז) אין צוחה

וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם.

בשעה שהגדולים סובלים את הקטנים,
של גלות, דכתיב (עמוס ד') ופרצים תצאנה. אין פרץ

.ואציו ינפ לעמ חלש (ו"ט הימרי) ביתכד תולג לש ואין יוצאת

.ימע תב תעוש לוק הנה ('ח הימרי) ביתכד תולג לש ואין צוחה

וכתיב וצוחת ירושלים עלתה.

בשעה שהקטנים שומעים את הגדולים, ואין הגדולים נושאין משאן של קטנים,
עליהן הכתוב אומר (ישעיה ג') ה' במשפט יבא.

כד אתת עקתא אזילת לך ושבקת להון. ושם האיש אלימלך

[=כיוון שבאה צרה, הלכת ועזבת אותם].

המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה:
כל מקום שנאמר 'ויהי' – צרה.
ר' חייא רבה כל מקום שנאמר 'ויהי' – משמש צרה ושמחה:
אם צרה אין כיוצא בה,
אם שמחה אין כיוצא בה.

:םה ימיב השמח

לפרמא ימיב יהיו (ד"י תישארב)

.המחלמ ושעמה צרה היתה שם?

לא באו להזדווג אלא לגלגל עינו של עולם,
עין שעשתה מדת הדין בעולם אתם מבקשים לסמותה.

הוא קדש, הוא אבינו אברהם שקדש שמו בכבשן האש.
וכיון שבאו אותם המלכים ונזדווגו לו,
התחילו הכל צווחים ווי.
.לפרמא ימיב יהיו יוה

זחא ימיב יהיו ('ז היעשי)

מה צרה היתה שם?

אם אין גדיים אין תיישים,
אם אין תיישים אין צאן,
אם אין צאן אין רועה.

אם אין קטנים אין גדולים,
אם אין גדולים אין תלמידים,
ואם אין תלמידים אין חכמים,
ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות,
ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות,
כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על העולם.
.תושרדמ יתבו תויסנכ יתב זחוא ינירה אלא
ועליו הכתוב אומר (ישעיה ח') צור תעודה חתום תורה בלימודי.

.תושרדמ יתבו תויסנכ יתב זחאש ?זחא ומש ארקנ המל

ישעיה (שם) וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב.
אין לך שעה קשה כאותה שעה
(דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר פני בעולם הזה :רמאנש

ומאותה שעה 'וקויתי לו' שאמר (שם) כי לא תשכח מפי זרעו
מה הועיל לו? (ישעיה ח') הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'
.ויה וידימלת אלהו ,ויה וידלי יכו
אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו.
וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו צווחין ווי,
.זחא ימיב יהיו יוה

(ירמיה א') ויהי בימי יהויקים

מה צרה היתה שם?
(שם ד') ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם.

שורושחא ימיב יהיו ('א רתסא)

מה צרה היתה שם?
להרוג ולאבד את כל היהודים

החרש אלף והמסגר אלף.

כולן אלף.

אלו הבליוטין.

אלו תלמידי חכמים
המן הרשע בקש לעקור את כל הביצה, אמרי זבין בביעתה
.דבאלו גורהל דימשהל ('ג רתסא)
וכיון שראו כן התחילו צווחין ווי.
שורושחא ימיב יהיו יוה

ויהי בימי שפוט השופטים

מה צרה היתה שם? ויהי רעב בארץ.

כל מקום שנאמר 'צרה' ו'שמחה' – אם צרה אין צרה כמותה,
אם שמחה אין שמחה כמותה בעולם.
:אגלפ הדבעו ינמחנ רב לאומש 'ר התא
כל מקום שנאמר 'ויהי' – צרה; 'והיה' – שמחה.
והא כתיב (בראשית א') ויאמר אלהים יהי אור?
אמר להם אף היא אינה אורה של שמחה,
שלא זכה העולם להשתמש באותה אורה.
שאותה אורה שנבראת ביום ראשון אדם צופה מסוף העולם ועד סופו.
וכיון שראה שעתידין רשעים לצאת,
כדור אנוש ואנשי דור המבול ודור הפלגה וכאנשי סדום, לקחה.
הדא הוא דכתיב: (איוב ל"ח) וימנע מרשעים אורם.
וגנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק.

והכתיב (בראשית א') ויהי ערב ויהי בקר יום אחד? מיתיבין ליה:

אף היא אינה שמחה, שעתידין שמים להבלות, אמר להם:

(ישעיה נ"א) כי שמים כעשן נמלחו.:רמאנש


בקר יום שני ושלישי ורביעי חמישי וששי יהיו ברע יהיו ביתכ אהו מיתיבין ליה:

אף היא אינה שמחה, אמר להם:

שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשייה:
כגון החרדל צריך להמתיקו,
התורמוסין צריכין לימתק,
החטים צריכין ליטחן.

ה' את יוסף? יהיו (ט"ל תישארב) ביתכ אהו –
אף היא אינה שמחה, דכתיב (שם מ') כי שמו אותי בבור.:רמא


ביום כלות משה. יהיו (ז רבדמב) :ביתכ אהו

אף היא אינה שמחה שבו נגנז בנין בית המקדש. אמר להם:

.דעומ להא לא אבל השמ לוכי אלו ('מ תומש) :רמאנש

עשוהי תויהב יהיו ('ה עשוהי) ביתכ אהו

אף היא אינה שמחה, שבו קרע יהושע שמלותיו. אמר להם:

שנאמר: (שם ז') ויקרע יהושע שמלותיו.
ביום השמיני?יהיו ('ט ארקיו) :ביתכ אהו

אף היא אינה שמחה, שבו מתו נדב ואביהוא.אמר להם:


כי ישב המלך בביתו. יהיו ('ז 'ב לאומש) ביתכ אהו

אף היא אינה שמחה, שבו בא נתן הנביא ואמר לו, אמר להם:

(מלכים א' ח') רק אתה לא תבנה הבית.

ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. היהו ('ג לאוי) אמר להם:

ביום ההוא יצאו מים חיים. היהו (ד"י הירכז)
ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו. היהו (א"י היעשי)
ביום ההוא יחיה איש. היהו ('ז םש)
ביום ההוא יתקע בשופר גדול. היהו (ז"כ םש)
הנשאר בציון והנותר בירושלם.היהו ('ד םש)

כאשר נלכדה ירושלים?היהו (ח"ל הימרי) ביתכ אהו מיתיבין ליה:

אף היא אינה צרה אלא שמחה,אמר להם:

שבו ביום נטלו ישראל אופכין שלימה על עונותיהם ביום שחרב בהמ"ק.

.הבר תורד אתחיתפ קילס