אתחיתפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


– המשך הפרק –


ח


:חתפ אדא רב אנינח 'ר

.שרוכ הז (קהלת י') דברי פי חכם חן

(עזרא א') כה אמר כורש מלך פרס, כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים, :רמאנש

והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה.


.אשר בירושלם שאמר הוא האלהים ונעלבת ליסכ תותפשו ('י תלהק)

מה הסכלות? (עזרא א') מי בכם בכל עמו יהי אלהיו עמו. (שם) תחילת דברי פיהו סכלות

ידו ,רבע תרפ [רבעש ימ] רבע יד :רמאו [רזגש=] רזג יד הער תוללוה והיפ תירחאו ('י תלהק)

.רובעי אל – רבע אל

:רחא רבד

.שורושחא הז 'וגו ירבד תליחת

.'וגו הנטש ובתכ ותוכלמ תליחתב שורושחא תוכלמבו :רמאנש

.שדקמה תיב תכאלמ לטיבו הלעש 'וגו והיפ תירחאו

כיוון שראו הכל כן התחילו צווחין: ווי, ויהי בימי אחשורוש.

ט

ר' יודא בר' סימון פתח:

(איוב ל"ד) ממלך אדם חנף וגו'.

ר' יוחנן וריש לקיש –

ר' יוחנן אמר:

בשעה שהמלך חנף ומושל על הבריות ממוקשי עם, מן קשיותיהן וחוביהן דבריתא די לא עבדין
.אמלע איירבד היתוער

תרגום: מקושי לבם ועוונותם של הבריות שאינם עושים רצון בורא העולם.


רבי שמעון בן לקיש אומר:

נוח להן לבריות להגדיל להן כנפים ולפרוח באויר, ואל ימסרו וישתעבדו תחת יד מלך חנף.

:רחא רבד

– זה אחשורוש שהיה חנף, ממלך אדם חנף

,ובהוא ינפמ ותשא תא גרהש
ופעם אחרת הרג את אוהבו מפני אשתו.

אבא אוריין איש צידן אמר חמשה דברים משם רבן גמליאל:

מן דסגו דייני שיקרא, סגון סהדי שיקרא.
מן דסגון דלטוריא, סגין ממונהון דברייתא מתבזזה.
מדסגי אפייא חציפתא, איתנסיב הודא והדרא ויקרא מן ברייתא.
מן דאכעסון בניא חביביא עובדיהון קדם אבוהון דבשמיא,
אקים עליהון מלכא חנפא ויתפרע מינהון.
.שורושחא הז ?הז יאו
וכיוון שראו הכל כן התחילו צווחין: ווי, ויהי בימי אחשורוש:

:םוגרת
משמתרבים דייני השקר, מתרבים עדי שקר.
משמתרבים מלשינים, מתרבים האסונות וממונם של הבריות נבזז מהם.
משרבו החצופים, ניטל ההוד וההדר מן הבריות, וכל אחד נעשה בזוי.
משהכעיסו הבנים החביבים מעשיהם כלפי שמים,
הקים להם מלך חנף שייפרע מהם.

י

:חתפ היכרב 'ר

.'וגו שארמ תורודה ארוק השעו לעפ ימ (א"מ היעשי)
מתחילת ברייתו של עולם התקין הקדוש ברוך הוא לכל אחד ואחד מה שראוי לו:
ראש ליצורים. םדא

ראש להורגים. ןיק

ראש לנהרגים. לבה

ראש לנמלטים. חנ

ראש למולים. םהרבא

ראש לנעקדים. קחצי

ראש לתמימים. בקעי

ראש לשבטים. הדוהי

ראש לחסידים. ףסוי

ראש לכהנים. ןרהא

ראש לנביאים. השמ

ראש לכובשים. עשוהי

ראש למחלקים. לאינתע

.םיחשומל לאומש

.םיחשמנל לואש

ראש למנגנים. דוד

ראש לבונים. המלש

ראש למחריבים. רצנדכובנ

ראש למוכרים. שורושחא

ראש לקונים. ןמה

וכיוון שראו הכל כן התחילו צווחין: ווי, ויהי בימי אחשורוש:

אי

ר' תנחומא ור' ברכיה ור' חייא רבה בשם רבי אלעזר פתרין:

המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה –
.הרצ אלא וניא יהיוכל מקום שנאמר:

ור' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן פתר:

– ונידיב הלע הז שרדמ
.הרצ אלא וניא ימיב יהיוכל מקום שנאמר:

אמר רבי שמואל בר נחמן:

וחמשה הן:
ומה צרה הייתה שם? עשו מלחמה וגו' .לפרמא ימיב יהיו

לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה, ובשבילו המלך נזקק למדינה.
וכיוון שבאו ברברין ונזדווגו לו, אמרו:
ווי שאין המלך נזקק למדינה כמות שהיה עושה.

כך אברהם אבינו אוהבו של הקדוש ברוך הוא:
(בראשית י"ב) ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך,
ובשבילו היה הקדוש ברוך הוא נזקק לכל עולמו.
(שם י"ד) וישובו ויבאו אל עין משפט היא קדש. :ביתכד אוה אדה

לא בקשו להזדווג אלא לגלגל עינו של עולם.
עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה.

.שדק איה


:אחא 'ר רמא

"הוא" כתיב, הוא שקידש שמו של הקדוש ברוך הוא, וירד לכבשן האש.
כיוון שראו הכל שבאו כל המלכים ונזדווגו לו התחילו צווחין: ווי, ויהי בימי אמרפל.


ומה צרה הייתה שם? ויהי רעב בארץ. ויהי בימי שפט השופטים

למדינה שהייתה חייבת ליפס [=מס] של מלך, ושלח המלך גבאי טמיוון לגבותה.
.התוא ובגו ותוא וכהו ותוא ולת ?הנידמה ינב ושע המ
אמרו: ווי לכשירגיש המלך בדברים הללו.
מה ששלוחו של מלך מבקש לעשות לנו, עשינו לו.


כך כשהיה אחד מישראל היה עושה דברים שלא כראוי, מוליכין אותו אל הדיין,
ומה שהדיין מבקש לעשות לנשפט היה הנשפט עושה לדיין.
אתם מבזים את שופטיכם, אמר להם הקדוש ברוך הוא,

חייכם שאני מביא עליכם דבר שאין אתם יכולין לעמוד בו.
.בערה הז ?הז הזיאו
שנאמר: ויהי בימי שפט השופטים ויהי רעב בארץ.


ומה צרה הייתה שם? זחא ימיב יהיו

(ישעיה ז') ארם מקדם ופלשתים מאחור. :ביתכד

למלך שמסר בנו לפדגוג. והיה פדגוגו שונא אותו.
אמר אם אני הורגו, אני מתחייב מיתה למלך.
אלא הריני מושך מינקתו ממנו, והוא מת מאליו.


כך אמר אחז:

אם אין גדיים אין תיישים,
אם אין תיישים אין צאן,
אם אין צאן אין רועה,
אם אין רועה אין עולם מתקיים.

כך היה אחז סבור ואומר:

אם אין קטנים אין גדולים,
אם אין גדולים אין תלמידים,
אם אין תלמידים אין חכמים,
אם אין חכמים אין זקנים,
אם אין זקנים אין תורה,
אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות,
אם אין בתי כנסיות ומדרשות, אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם.
.הרותב קסעתהל אלש תושרדמו תויסנכ יתב לכ לענו דמע ?השע המ
(שם ח') צור תעודה חתום תורה בלמודי.:ביתכד אוה אדה


ר' הונא בשם ר' אלעזר אמר:

.תושרדמו תויסנכ יתב זחאש ?זחא ומש ארקנ המל

ר' יעקב בר אבא בשם ר' אחא

שמע לה מן הדין קרא:
(שם) וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו. :ביתכד

אין לך שעה שהייתה קשה לישראל כאותה שעה.
(דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר את פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה וגו'. :רמאנש

.ול יתיוק העש התואמו
.וערז יפמ חכשת אל יכ :ביתכד

ומה את מועיל (ישעיה ט') הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל.
?וידימלת אלא ויה אל אלהו ,ויה וידלי יכו
אלא מכאן שתלמידו של אדם נקרא בנו.
וכיוון שראו הכל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו אומרים: ווי, ויהי בימי אחז


מה צרה הייתה שם?ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו

(ירמיה ד') ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו וגו'.

למלך ששלח כתבים ממדינה למדינה,
ובכל מדינה ומדינה שהיו מגיעים כתביו של מלך היו מחבקים ומנשקים אותם,
עומדים על רגליהם ופורעים ראשיהם, וקורין אותם ביראה באימה ברתת ובזיעה.
וכיוון שהגיעו למדינתו של מלך, קראום וקרעום ושרפום.

(שם ל"ו) ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה וגו', כתלתא או כארבעה :ביתכד אוה אדה

פסוקים. וכיוון שהגיעו לפסוק החמישי, "היו צריה לראש" מיד יקרעה בתער הסופר והשלך
.'וגו חאה לא רשא שאה לא
וכיוון שראו הכל כך התחילו צווחין: ווי, ויהי בימי יהוקים.


מה צרה הייתה שם? שורושחא ימיב יהיו

.דבאלו גורהל דימשהל

למלך שנכנס בכרם, ונזדווגו לו שלשה שונאים:
הראשון התחיל מקטף בעוללות,
,תולכשאב בנזמ ליחתה ינשה
והשלישי התחיל עוקר בגפנים.


התחיל מקטף בעוללות.כך פרעה הרשע

(שמות א') ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד וגו'. :ביתכד אוה אדה

.תולכשאב בנזמ ליחתה תומצע קיחש רצנדכובנ

(מלכים ב' כ"ד) החרש והמסגר אלף :ביתכד אוה אדה


ר' ברכיה בשם רבי יהודה:

החרש אלף והמסגר אלף.

ורבנן אמרי:

החרש והמסגר אלף.


ר' יודא בר' סימון אמר:

אלו תלמידי חכמים.

:רמא קחצי 'ר רב לאומש 'רו

אלו הבליוטין [=העשירים].

התחיל עוקר בגפנים.המן הרשע שחיק מחיק

להשמיד להרוג ולאבד. בקש לקעקע ביצתן של ישראל. :ביתכד אוה אדה

בעא דיזבון בכל ביתא.

[=רצה לקנות את כל בית ישראל ולהשמידם].

וכיוון שראו הכל כן, התחילו צווחין: ווי, ויהי בימי אחשורוש.



שמעון בר אבא בשם ר' יונתן אמר:

:החמשו הרצ שמשמ ,"יהיו"כל מקום שנאמר
אין צרה כיוצא בה, אם צרה –

אין שמחה כיוצא בה.אם שמחה –


:וגלפ הדבעו ג"בשר אתא


הרצ שמשמ "יהיו"כל מקום שנאמר

.החמש – "היהו" וכל מקום שנאמר

והא כתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור?:ןוביתא

אף היא אינה שמחה, שלא זכה העולם להשתמש לאותה אורה.אמר לון:


אמר רבי יודא בר' סימון:

אורה שנבראת ביום הראשון, היה אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו.
וכיוון שצפה הקדוש ברוך הוא בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה
שהן עתידין לחטוא לפניו, עמד וגנזה מהם.

(איוב ל"ח) וימנע מרשעים אורם. :ביתכד אוה אדה

והיכן גנזה? בגן עדן.
(תהלים צ"ח) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. :ביתכד אוה אדה


ויהי ערב ויהי בקר יום אחד?:ןוביתא

אף הדא אינה שמחה שכל מה שנברא ביום הראשון הן עתידין להבלות. אמר לון:

(ישעיה נ"א) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. :ביתכד אוה אדה


והכתיב יום שני, יום שלישי, עד יום השישי?:ןוביתא

אף הדא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה, אמר לון:

שאינן נעשין עשייה שלימה.
כגון החטים צריכים להיטחן,
והחרדל והתרמוסין צריכין להמתק.

(בראשית ל"ט) ויהי ה' את יוסף?:ןוביתיא

אף הדא אינה שמחה, שמתוך כך נתגרתה אותה הדוב.אמר לון:


(ויקרא ט') ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו?:ןוביתיא

אף הדא [=זה] אינו טוב, שבאותו היום מתו נדב ואביהוא, ובכו להם כל ישראל. אמר לון:

(שם י') ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה :רמאנש


(במדבר ז') ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן?:ןוביתיא

אף הדא אינה שמחה, שנגנז בו בנינו של עולם.אמר לון:


?עשוהי תא 'ה יהיו ('ו עשוהי) :ןוביתיא

אינה שמחה, שבו ביום נהרג יאיר שהיה שקול כרובה של סנהדרין.אמר לון:

(שם ז') ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש. :ביתכד אוה אדה

שלשים וששה אנשים אין כתיב כאן, אלא כשלשים וששה איש,
זה יאיר ששקול כרובה של סנהדרין. מה כתיב שם: ויקרע יהושע שמלותיו.

?ליכשמ ויכרד לכב דוד יהיו (ח"י 'א לאומש) :ןוביתיא

אינה שמחה, שמתוך כך כתיב (ש"א י"ח) ויהי שאול עוין את דוד.אמר לון:


?ותיבב דוד בשי רשאכ יהיו (ז"י 'א ה"ד) :ןוביתיא

אינה שמחה, שבאותו היום בא נתן הנביא ואמר לו "לא אתה תבנה לי הבית".אמר לון:


אמרינן דילן אמור את דילך.אמרין ליה:

כתיב (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. אמר להם:

(זכריה י"ד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם.
(ישעיה ז') והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן.
(מיכה ה') והיה שארית יעקב בגוים.
(ישעיה כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.
(תהלים א') והיה כעץ שתול על פלגי מים.

(ירמיה ל"ח) והיה כאשר נלכדה ירושלם?איתיבון ליה:

אף ההיא אינה צרה אלא שמחה, שבו ביום נולד מנחם, אמר לון:

ונטלו ישראל אפוכי [=עונש, כפרה] על עונותיהן.
דאמר רבי שמואל אפוכי גדולה נטלו ישראל על עונותיהן בשעה שחרב בית המקדש.
(איכה ד') תם עונך בת ציון. :ביתכד אוה אדה

בי

– לאומשו בר

:רמא בר

כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא – בו אמר.
הדא הוא דכתיב: (ישעיה י"ד) והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד.

.רצנדכובנ הז םש

זה אויל מרודך. ראשו

.רצשלב הז ןינו

.יתשו הז דכנו


:רחא רבד

זה הכתב שלהן. םש

זה לשון. ראשו

.רב רבו רב ונין ונכד


:רמא לאומשו

כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא – בו אמר.
הדא הוא דכתיב: (ירמיה מ"ט) ושמתי כסאי בעילם והכרתי משם מלך ושרים.

.יתשו וז ךלמ

.ידמו סרפ ירש תעבש ולא םירשו


:רמא ינמחנ רב לאומש 'ר

(דברים כ"ח) יולך ה' אותך ואת מלכך.
אם תאמר לבבל, והלא מבבל היו.
אם כן למה נאמר אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך?
.ידמ וז אלא
.ימיב יהיו :יוה










           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ