אתחיתפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



תוכן הפרשה:

:חתפ אנהכ רב אבא יבר .א

(ישעיה י') צהלי קולך בת גלים, הקשיבי לישה, עניה ענתות:    
:חתפ אנהכ רב אבא יבר .ב

(ירמיהו ט') מי האיש החכם ויבן את זאת וגו'.    
:חתפ אנהכ רב אבא יבר .ג

(ירמיהו ט"ו) לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז.    
:חתפ והבא יבר .ד

(הושע ו') והמה כאדם עברו ברית.    
ה. רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא פתח:

(יחזקאל כ"ד) לכן כה אמר ה' אוי עיר הדמים.    
ו. רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא פתח:

(הושע ה') אפרים לשמה תהיה.    
ז. רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא פתח:

.היחתפ ולבאו ונאו ('ג היעשי)    
:חתפ קחצי יבר .ח

(ירמיה ט') כי קול נהי נשמע מציון איך שודדנו.    
:חתפ קחצי יבר .ט

.ונינפ המלכ התסכ ,הפרח ונעמש יכ ונשוב (א"נ הימרי)    
:חתפ קחצי יבר .י

.לארשי יב תעגי יכ בקעי תארק יתוא אלו (ג"מ היעשי)    
:חתפ קחצי יבר .אי

(דברים כ"ח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך.    
:חתפ אפפ רב אנינח יבר .בי

(משלי כ"ה) מעדה בגד ביום קרה, חומץ על נתר, ושר בשירים על לב רע.    
:חתפ אפפ רב אנינח יבר .גי

(משלי כה) מפיץ וחרב וחץ שנון וגו'.    
:חתפ אפפ רב אנינח יבר .די

(משלי כ"ט) איש חכם נשפט את איש אויל, ורגז ושחק ואין נחת.    
:חתפ אפפ רב אנינח יבר .וט

(משלי ט') יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו.    
:חתפ והבא יבר .זט

(ירמיהו ד') דרכך ומעלליך עשו אלה לך וגו'.    
:חתפ והבא יבר .זי

(תהלים ס"ט) ישיחו בי יושבי שער.    
יח. רבי אבין פתח:

השביעני במרורים.    
יט. רבי אבין פתח:

אינמזו אינדע אנשהמ אוהו ('ב לאינד)    
:חתפ ירדנסכלא יבר .כ

(תהלים ק"ב) שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג.    
:חתפ ירדנסכלא יבר .אכ

.'וגו עגנה וב רשא עורצהו (ג"י ארקיו)    
כב. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח:

.תיבב תיב יעיגמ יוה ('ה והיעשי)    
כג. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח:

(קהלת י"ב) וזכור את בוראיך בימי בחורותיך.    
כד. רבי יוחנן פתח:

משא גיא חזיון (ישעיה כ"ב).    
כה. רבי יוחנן פתח:

(ירמיה י"ג) תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך וגו'.    
כו. רב נחמן פתח:

.לאירא לאירא יוה (ט"כ היעשי)    
:חתפ סחנפ יבר .זכ

(ויקרא כ"ו) ואם עד אלה לא תשמעו לי וגו'.    
:חתפ אנינח רב אמח יבר .חכ

(ירמיה ל"ו) וירמיהו לקח מגלה אחרת… ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה.    
כט. זבדי בן לוי פתח:

(תהלים ס"ח) אלהים מושיב יחידים ביתה.    
ל. זבדי בן לוי פתח:

לא האמינו מלכי ארץ וגו'.    
לא. רבי שמעון בן יוחאי פתח:

.ללהתי זא ול לזואו הנוקה רמאי ער ער ('כ ילשמ)    
:יכה חתפ אנינח יבר .בל

(ירמיה ח') מבליגיתי עלי יגון, עלי לבי דוי.    
:חתפ אריעז יבר .גל

(איוב ל') ויהי לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים.    
לד. (ירמיה ט') על ההרים אשא בכי ונהי וגו'.

:ימיכחד אתחיתפ


:חתפ אנהכ רב אבא יבר .א

(ישעיה י') צהלי קולך בת גלים, הקשיבי לישה, עניה ענתות:

:לארשיל והיעשי רמא

עד שאתם אומרים שירים ומזמורים לפני עבודת כוכבים,
,הרות ירבדב צהלי קולך

.תויסנכ יתבב צהלי קולך

מה גלים הללו מסויימין בים, בת גלים,

כך אבותיהם מסויימין בעולם.

:רחא רבד

בת גלים –


בת גולים, ברתיהון דגלוואי.
בתו של אברהם,

אותו שכתוב בו (בראשית י"ב) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה.

,קחצי לש ותב

(שם כ"ו) וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה.וב בותכש

,בקעי לש ותב

(שם כ"ח) וילך פדנה ארם.וב בותכש

,יתוצמל יבישקה יבישקה

,הרות ירבדל יבישקה

,האובנ ירבדל יבישקה

לצדקות ומעשים טובים.יבישקה

ואם לאו לישה, הא אריה סליק עלך, זה נבוכדנצר הרשע. "השיל"

.וכבוסמ הירא הלע ('ד הימרי) היב ביתכד

– הינע


מן הצדיקים, הינע

,האובנ ירבדמ הינע

ממצות ומעשים טובים.הינע

-תותנע


ואם לאו ענתות, הא ענתותא אתי ומתנבא עליך.

(שם א') דברי ירמיהו בן חלקיהו וגו'.:ביתכד

כיון שבא הפורענות קונן עליהם: איכה.


:חתפ אנהכ רב אבא יבר .ב

(שם ט') מי האיש החכם ויבן את זאת וגו'

תני רבי שמעון בר יוחאי:

אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל,
דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים.

(שם) על מה אבדה הארץ, ויאמר ה' על עזבם את תורתי. רמאנש


,ימא 'רלו יסא 'רל חלשמ הוה יבר

דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, והוון עלין לקרייתא.
אייתו לן נטורי קרתא, ואמרין להון:

והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא.
אלין נטורי קרתא? אלין חרובי קרתא.והוון אמרין להון:

ומאן אינון נטורי קרתא? אמרו להון:

אלו סופרים ומשנים,:ול רמא

שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה.

(יהושע א') והגית בו יומם ולילה. רמאנשעל שם
וכן הוא אומר: (תהלים קכ"ז) אם ה' לא יבנה בית וגו'


ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל ברבי יצחק אמר:

מצינו שויתר הקדוש ברוך הוא
על עבודת כוכבים,
,תוירע יוליג לעו
ועל שפיכות דמים,
.הרות לש הסאמ לע רתיו אלו

על מה אבדה הארץ? :רמאנש

על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן,
.על עזבם את תורתי אלא


ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמרי:

.ורמש אל יתרות תאו ובזע יתואו (ז"ט הימרי) :ביתכ

,ורמש יתרותו ובזע יתוא יאולה
מתוך שהיו מתעסקין בה, המאור שבה היה מחזירן למוטב.


:רמא אנוה בר

,המשל אלש פ"עא הרות דומל
שמתוך שלא לשמה בא לשמה.


אמר רבי יהושע בן לוי:

בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת:
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.


שמואל תני לה בשם ר' שמואל בר אמי:

?תחלצמ התריזגו ,הרזג תרזוג תוכלמה יתמיא
בשעה שישראל משליכין דברי תורה לארץ..

(דניאל ה') וצבא תנתן על התמיד בפשע.:ביתכד אוה אדה

,תויכלמ אלא אבצ ןיא

(ישעיה כ"ד) יפקוד ה' על צבא המרום במרום וגו'.:רמאנש

,לארשי ולא דימתה

(יהושע א') והגית בו יומם ולילה. :ביתכד

,הרות לש העשפב – עשפב

כל זמן שישראל משליכין דברי תורה לארץ, המלכות היא גוזרת ומצלחת.

(דניאל ח') ותשלך אמת ארצה וגו'.רמאנש

ואין אמת אלא תורה,

.רוכמת לאו הנק תמא (ג"כ ילשמ) :רמאנש

אם השלכת דברי תורה לארץ מיד הצליחה המלכות.

.החילצהו התשעו ('ח לאינד) :ביתכד אוה אדה


אמר רבי יהודה בן פזי:

'וגו בוט לארשי חנז (ח עשוה)


ואין טוב אלא תורה.

(משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם וגו'.רמאנש


:אנהכ רב אבא ר"א

לא עמדו פילוסופין לאומות העולם, כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי.
יכולין אנו להזדווג לאומה זו, אמרו להם:

לכו וחזרו על בתי כנסיות שלהם, אמרו להם:

אם התינוקות מצפצפין בקולן אי אתם יכולין להם,
ואם לאו אתם יכולין להם.
שכן הבטיחם אביהם ואמר להם:

(בראשית כ"ז) הקול קול יעקב והידים ידי עשו.

כל זמן שקולו של יעקב בבתי כנסיות ובתי מדרשות,
אין הידים ידי עשו.
וכל זמן שאין קולו מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות,
הידים ידי עשו.

(ישעיה ה') לכן כאכול קש לשון אש וגו' וכן הוא אומר:

.שק תלכוא שא לש הכרד אלהו ?שא לכוא שק שי יכו
ואת אומר, לכן כאכול קש, לשון אש.
..ושע לש ותיב הז שק אלא

(עובדיה א') והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. :רמאנש

,בקעי לש ותיב הז לשון אש

זה ביתו של יוסף, הפרי הבהל ששחו

, אלו האבות שהם שרשיהם של ישראל, שרשם כמק יהיה

אלו השבטים שהם פרחיהם של ישראל מפני מה? ופרחם כאבק יעלה

.'וגו תואבצ 'ה תרות תא וסאמ יכ ('ה היעשי)


אמר רבי יודן:

,תואבצ 'ה תרות תא וסאמ יכ

;בתכבש הרות וז

,וצאנ לארשי שודק תורמא תאו

.הפ לעבש הרות וז

וכיון שהשליכו דברי תורה לארץ, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה

.תוננוקמל וארקו וננובתה תואבצ 'ה רמא הכ ('פ הימרי)

ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ורבנן –
ר' יוחנן אמר:

למלך שהיו לו שני בנים.
כעס על הראשון נטל את המקל וחבטו והגלהו.
?הלגנ הולש וזיאמ הזל יוא :רמא

.והלגהו וטבחו לקמה תא לטנו ,ינשה לע סעכ
.אשיב יתוברתד אוה אנא :רמא

כך גלו עשרת השבטים. והתחיל הקדוש ברוך הוא אומר להם את הפסוק הזה:

(הושע ז') אוי להם כי נדדו ממני.

וכיון שגלו יהודה ובנימן, כביכול אמר הקדוש ברוך הוא:

.ירבש לע יל יוא ('י הימרי)


רבי שמעון בן לקיש אמר:

מלך שהיה לו שני בנים.
כעס על הראשון ונטל את המקל וחבטו ופרפר ומת.
התחיל מקונן עליו.
.תמו רפרפו וטבחו לקמה תא לטנו ינשה לע סעכ
מעתה אין בי כח לקונן עליהם, :רמא

אלא קראו למקוננות ויקוננו עליהם.


כך גלו עשרת השבטים והתחיל מקונן עליהם:

(עמוס ה') שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נושא עליכם קינה בית ישראל.

וכיון שגלו יהודה ובנימין כביכול אמר הקדוש ברוך הוא:
מעתה אין בי כח לקונן עליהם.

:ביתכד אוה אדה

.יהנ ונילע הנאשתו הנרהמתו 'וגו תוננוקמל וארק ('ט הימרי)


אין כתיב כאן, אלא "עלינו". דידי ודידהון. "םהילע"

אין כתיב כאן, אלא "עינינו", דידי ודידהון. "ותרדנה עיניהם דמעה"

אין כתיב כאן, אלא "ועפעפינו", דידי ודידהון. "ועפעפיהם יזלו מים"


רבנן אמרין:

למלך שהיו לו שנים עשר בנים ומתו שנים, התחיל מתנחם בעשרה.
מתו עוד שנים והתחיל מתנחם בשמונה.
מתו שנים התחיל מתנחם בששה.
מתו שנים התחיל מתנחם בארבעה.
מתו שנים התחיל מתנחם בשנים.
וכיון שמתו כולם התחיל מקונן עליהם.


דדב הבשי הכיא



:חתפ אנהכ רב אבא יבר .ג

(שם ט"ו) לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז.

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים,
מימי לא נכנסתי בבתי תיאטראות ובתי קרקסאות של אומות העולם
ושחקתי עמהם ואעלוז.

מפני ידך בדד ישבתי –


,דדב יתבשי אלו הערפ לש ודי יב העגנ
,דדב יתבשי אלו ,בירחנס לש ודי יב העגנ
.יתבשי דדבוכיון שנגעה בי ידך,

דדב הבשי הכיא


:חתפ והבא יבר .ד

(הושע ו') והמה כאדם עברו ברית.

זה אדם הראשון.
אמר הקדוש ברוך הוא:

אדם הראשון הכנסתי אותו לגן עדן וצויתיו,


ועבר על צוויי ודנתי אותו בגירושין ובשילוחין,
.הכיא וילע יתננוקו

הכנסתי אותו לגן עדן –

(בראשית ב') ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן. רמאנש

,ויתיוצו

(שם) ויצו ה' אלהים על האדם לאמר וגו'. רמאנש

,ייווצ לע רבעו

(שם ג') המן העץ אשר צויתיך וגו'. רמאנש

ודנתי אותו בגירושין,

(שם) ויגרש את האדם. רמאנש

ודנתי אותו בשילוחין,

(שם) וישלחהו ה' מגן עדן. רמאנש

,הכיא וילע יתננוקו

(שם) ויאמר לו איכה. רמאנש

.ביתכ "הכיא"

אף בניו הכנסתי אותם לארץ ישראל,

(ירמיה ב') ואביא אתכם אל ארץ הכרמל. רמאנש

,םיתיוצו

.לארשי ינב תא וצ (ד"כ ארקיו) רמאנש

,ייווצ לע ורבעו

(דניאל ט') וכל ישראל עברו את תורתך. רמאנש

ודנתי אותם בגירושין,

(הושע ט') מביתי אגרשם. רמאנש

ודנתי אותם בשילוחין,

.ואציו ינפ לעמ חלש (ו"ט הימרי) רמאנש

וקוננתי עליהם: איכא ישבה בדד:






ה. רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא פתח:

(יחזקאל כ"ד) לכן כה אמר ה' אוי עיר הדמים

אוי מן קמי דקרתא דשפכו דמים בגווה.

,הב התאלח רשא ריס


.הווגב התישושפחד

,הנממ תאצי אל התאלחו


וחפשושיתה לא נפקת מן גווה.

,האיצוה היחתנל היחתנל


מטליות מטליות היו גולים.

?ולג דציכ

:רמוא רזעלא 'ר

שבט ראובן ושבט גד גלו תחלה.

ר' שמואל בר נחמן אומר:

שבט זבולן ושבט נפתלי גלו תחלה.

(ישעיה ח') כעת הראשון הקל, ארצה זבולון וארצה נפתלי. :ביתכד אוה אדה

ומה מקיים ר' אלעזר קרייה דר' שמואל בר נחמן?
אלא כעת שגלו שבט ראובן וגד, כך גלו שבט זבולון ושבט נפתלי (שם).

והאחרון הכביד

:רמא אנהכ רב אבא 'ר

הממם כבמכביד.

(שם י"ד) וטאטאתיה במטאטא השמד לא נפל עליה גורל. :ביתכד אוה אדה

ר' נחמן בשם ר' אחא אמר:

?לרוג הילע לפנ אל והמ
אמר הקדוש ברוך הוא:
רשעה שהפלתי קלסים על אומות העולם להגלותם לא גלו,
ואתם למה גליתם?

.היה הכותב המד יכ


כל כך למה?

.המח תולעהל

ר' יודן שאל לר' אחא

היכן הרגו ישראל את זכריה, בעזרת ישראל או בעזרת נשים?:ול רמא

לא בעזרת ישראל ולא בעזרת נשים, :ול רמא

אלא בעזרת הכהנים.
ולא נהגו בדמו לא כדם איל, ולא כדם צבי,
שבדם צבי ובדם איל כתיב

(ויקרא י"ז) ושפך את דמו וכסהו בעפר.

ברם הכא כתיב

והתמש עלס חיחצ לע היה הכותב המד יכ (ד"כ לאקזחי)
לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר.

:רחא רבד

לכן כה אמר ה' אוי עיר הדמים.


אוי מן קמי דקרתא דשפכי דמה לגווה,

.תונערופב הבראגם אני אגדיל המדורה,


.תונויגלה ולא הרבה העצים,

אלו המלכים. ,שאה קלדה

.רובצה הזהתם הבשר,


.החקרמה חקרהו

ר' יהושע ור' נחמיה בשם ר' אחא אמרי:

לפי שהיו כל ישראל אומרים:
נבוכדנצר כנס כל ממונו של עולם, ולממון שלנו הוא צריך?
אמר הקדוש ברוך הוא:

חייכם שאני עושה ממונכם חביב עליו,
כמו בשמים הללו שהן עולין בסעודה.

,ורחי תומצעהו


את מוצא בשעה שגלו ישראל היה גופן תוסס כהדא מרקחתא.


.הקיר הילחג לע הדימעהו

:רזעלא יבר רמא

אלו נאמר שבורה, לא היה לה תקנה לעולם.
וכשהוא אומר "ריקה", כל כלי שהוא ריקן, סופו להתמלאות.
כל כך למה?

למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה וגו'.


כיון שחטאו, גלו.

וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכא ישבה בדד.











           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ